מאמרים

נושא הסיוע ההומניטרי על סדר היום של התקשורת בעולם, מהן המחויבויות של ישראל מבחינה משפטית? אם ישראל תחליט לכבוש את כל השטח, כיצד זה משפיע על המחויבויות שלנו ואיזה "שיניים" יש למוסדות הבינלאומיים? בפרק הזה אנחנו צוללים עם ד"ר (אל"מ במיל') ערן שמיר-בורר, מנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ולשעבר מנהל מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל לעולם של דיני הלחימה: איך מבדילים בין חמאס לאזרחים? מה הנזק בפוסטים שמעלים החיילים לרשתות? מה ישראל מרוויחה (או מפסידה) משיתוף הפעולה עם מוסדות הדין הבינלאומיים בהאג והאם הגיע הזמן לשנות את דיני הלחימה?

27 ביולי 2025

בשנתים וחצי האחרונות זינק מספר המקרים שבהם ביקשה וקיבלה הממשלה מהיועצת המשפטית לממשלה ייצוג נפרד בבג"ץ. במרבית המקרים, בית המשפט פסק בהתאם לעמדת היועצת המשפטית ובניגוד לעמדת הממשלה

סקירה מספר 9: מושב הקיץ של הכנסת, אפריל-יולי 2025

ח"כ אביגדור ליברמן, לשעבר שר הביטחון; יו"ר ישראל ביתנו בשיחה עם יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה | מתוך הכנס "זמן הכרעה: אתגרי החברה לקראת סיום מושב הכנסת" שהתקיים ב-22 ביולי 2025 במכון הישראלי לדמוקרטיה.

ח"כ בני גנץ, לשעבר שר הביטחון; יו"ר כחול לבן | מתוך הכנס "זמן הכרעה: אתגרי החברה לקראת סיום מושב הכנסת" שהתקיים ב-22 ביולי 2025 במכון הישראלי לדמוקרטיה.

ניצב (בדימוס) עמי אשד, לשעבר מפקד מחוז תל אביב במשטרת ישראל בשיחה עם ד"ר ערן שמיר בורר, מנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה | מתוך הכנס "זמן הכרעה: אתגרי החברה לקראת סיום מושב הכנסת" שהתקיים ב-22 ביולי 2025 במכון הישראלי לדמוקרטיה.

כשמלחמה נגמרת – הנרטיב רק מתחיל. ישראל מכריזה על ניצחון אדיר, ובמקביל אירן, חיזבאללה והחמאס טוענים שגם הם ניצחו. אז מה או מי קובע מי ניצח? בפרק הזה, פרופ' עמוס נדן מפרק איתנו את הדרך שבה נרטיבים של ניצחון נבנים, מי מרוויח מהם, ואיך הם ממשיכים לעצב את המציאות גם הרבה אחרי שהקרבות נגמרים.

20 ביולי 2025

על רקע זימון היועצת המשפטית לממשלה לשימוע כחלק מהליך הדחתה, נבקש להסביר מהו הליך הפיטורים של יועץ משפטי לממשלה, כיצד הוא שונה לאחרונה, ומה הקושי בנסיבות הקיימות לקיים הליך זה.

מה קורה עם חוק הגיוס, ולמה הוא שוב מתפוצץ לנו בפרצוף? בפרק הזה יוחנן ושירה נכנסים לסוגיית גיוס החרדים – אחת המחלוקות הכי טעונות בישראל – ובודקים איך אפשר אם בכלל לצאת מהפלונטר. בפרק מוזכרת סקירה השוואתית על חובת גיוס במדינות דמוקרטיות של פרופ' יובל שני ועו"ד מירית לביא.

15 ביולי 2025

הליך ההדחה של ח"כ איימן עודה ממחיש את הסכנות המתעוררות כאשר חברי הכנסת מקיימים הליך מעין-שיפוטי שמונע משיקולים פוליטיים. תמיכה בהדחה היא גם תמיכה בהפיכה המשפטית, בשל ההתעלמות מעמדת הייעוץ המשפטי והעימות הבלתי נמנע עם בג"ץ במקרה שתאושר ההדחה.

בעולם שבו המלחמות חזרו לאופנה, הדמוקרטיות במשבר, מנהיג העולם החופשי הוא כוכב רשת ופני המזרח התיכון משתנים לנגד עיננו, נראה שהסדר הישן כבר לא בתוקף. ברוכים הבאים ל"סדר חדש" - פודקאסט מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם. יחד נחקור את אתגרי המדיניות של ישראל דרך מה שקורה בעולם, באזור ובעיקר בתוכנו. חפשו אותנו ביוטיוב, בספוטיפיי ובאפל פודקאסט. יאללה, תבואו!

14 ביולי 2025

חוק ההדחה, המעניק לחברי הכנסת סמכות להפסיק את כהונתו של ח"כ נבחר, חריג מאוד בעולם הדמוקרטי. גם בדמוקרטיות שבהן קיים כלי דומה – הוא מופעל לעיתים נדירות ולא נעשה בו שימוש פוליטי. המצב הקיים בישראל, לעומת זאת, עלול לפגוע קשות בזכות לבחור ולהיבחר ובזכותו של המיעוט לייצוג. בעייתיות זו ניכרת גם בהליך ההדחה נגד ח"כ איימן עודה.

ב-1.7.25 דן בג"ץ בעתירות שהוגשו בעקבות חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה בעניין דרך מינוי ראש השב"כ הבא, לאחר התפטרות רונן בר. חוות הדעת קבעה כי ראש הממשלה נתון בניגוד עניינים בכל הנוגע למינוי ועל כן החלטתו למנות את האלוף זיני לתפקיד פסולה. עוד קבעה חוות הדעת כי יש להעביר את סמכות ראש הממשלה לשר אחר ועוד שורה של תנאים שצריכים להתקיים בטרם יאושר המינוי. נגד חוות הדעת הוגשה עתירה המבקשת מבית המשפט לבטלה ולאפשר לממשלה להמשיך בהליך המינוי, ועתירה נוספת הטוענת כי ההליך שהציע הייעוץ המשפטי לממשלה לא מנטרל בצורה מספקת את ניגוד העניינים ויש לבחור את ראש השב"כ הבא באמצעות וועדת איתור.

בעוד הדרג המדיני והצבאי אישר את תוכניות הלחימה של צה"ל – לא היה אף אחד שיתכלל את החזית האזרחית. בלי מטכ"ל אזרחי, בלי פיקוד מרכזי, ובעיקר בלי הפקת לקחים מהשבעה באוקטובר, מדינת ישראל נכנסה שוב למלחמה כשהעורף מופקר. בפרק הזה של שיחת מלחמה, שירה ברביבאי שחם ויוחנן פלסנר משוחחים עם תומר לוטן, עמית בכיר אורח במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, על מדינה שפועלת בלי ניהול ובלי תיאום, בעוד הרשויות המקומיות מנסות להחזיק את המערכת לבד, ועל הפערים בין המרכז לפריפריה שנחשפים במלוא עוצמתם.

29 ביוני 2025

אחרי 11 ימי לחימה, ישראל ואיראן נכנסות להפסקת אש. אבל עד כמה היא יציבה – והאם זה באמת סיום המערכה, או רק הפוגה לקראת הסיבוב הבא? בפרק הזה תא"ל (במיל.) איתי ברון, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, מצטרף לשירה שחם-ברביבאי וליוחנן פלסנר כדי לנתח את הישגי המלחמה ולהבין האם הסכנה הגרעינית הוסרה – או רק נדחתה?

26 ביוני 2025

לאחר תקיפה אמריקנית ישירה בלב תוכנית הגרעין האיראנית – המערכה מקבלת תפנית חדה. איך תיראה תגובת טהראן? האם זה תחילת הסוף או מדרון להסלמה איזורית? שאלנו את ד"ר איל חולתא, ראש המל"ל לשעבר, על מנגנוני הסיום האפשריים, אסטרטגיות התגובה, הדילמות בארצות הברית ועל המבט העולמי למתרחש במזרח התיכון.

23 ביוני 2025

בזמן שישראל בעיצומה של מלחמה מול איראן – בטהראן ובערי השדה, מתחילים להישמע קולות אחרים: של עייפות, של התנגדות פנימית, של חשש מהתפוררות השלטון וקריאות להפסקת אש. האם חמינאי עדיין מחזיק בכוחו? מה חושבים האיראנים עצמם על התקיפות, על המשטר, ועל הדרך לסיום המלחמה? יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם בשיחה עם ד"ר תמר עילם-גינדין, מומחית לאיראן מאוניברסיטת חיפה: על הזעם, הפחד, והעתיד של איראן מבפנים.

22 ביוני 2025

בעיצומו של העימות בין ישראל לאיראן, טראמפ ניצב בפני הכרעה – להצטרף למתקפה או להימנע מהתערבות.יוחנן פלסנר ושירה שחם-ברביבאי מפרקים את הדינמיקה האמריקאית עם פרופ’ יותם מרגלית – על הפוליטיקה הפנימית, השתיקה הדמוקרטית, ותפקידה של סין במערכה.

19 ביוני 2025

במלחמת חרבות ברזל קטאר התגלתה כשחקן מפתח בתיווך בין המערב לעולם המוסלמי, וכגורם מפתח בביסוס עסקאות החטופים. אבל מתחת לפני השטח, קטאר מובילה את אחת ממלחמות התודעה המתוחכמות במזרח התיכון. בפרק הזה אנחנו משוחחים עם ד"ר רונית מרזן, מזרחנית וחוקרת קטאר והחברה הפלסטינית, על הכוח השקט של קטאר בעימות של ישראל מול איראן ומה שהיא באמת מתכננת למערב.

18 ביוני 2025

כמה באמת איראן הייתה קרובה לגרעין, ומהו "מבחן פורדו"? שירה ברביבאי-שחם ויוחנן פלסנר בשיחה מיוחדת עם ד"ר אריאל (אלי) לויטה – לשעבר המשנה למנכ"ל הועדה לאנרגיה אטומית – על מתקני ההעשרה, יכולת "הקימום" של איראן, תרחישים ריאליים להסרת האיום הגרעיני, והאם ניתן לנצח בלי ארה"ב.

17 ביוני 2025

ניצחון הקואליציה הדמוקרטית בסוף 2023 הפיח תקווה שפולין בדרך לתיקון. אלא שבפועל הישגיה של הממשלה מוגבלים, ועתה קיים חשש שהנשיא החדש לא רק יעכב את תהליך השיקום, אלא אף יפעל להסגת הדמוקרטיה לאחור.

הצעת החוק מבקשת להטיל מס בגובה 80% על תרומות מישות מדינית זרה ולאסור על בתי המשפט לדון בבקשות מגוף שרוב תרומותיו מגיעות ממקורות אלה. מה מטרת החוק, מי הארגונים שייפגעו, ולמה ממשלות וארגונים בעולם מעניקים תמיכה לגופים ישראליים? כל מה שצריך לדעת.

ניפוץ חלון בית המשפט העליון הוא רק המחשה למגמה הרחבה של ניפוץ נורמות, נהלים וכללי משחק. ההחלטה הפסולה על שינוי הליך פיטורי היועצת המשפטית מצטרפת לרשימה ארוכה של החלטות המתקבלות בניגוד לכללי המינהל התקין, במטרה להחליש את שומרי הסף ולאפשר לממשלה לפעול ללא מגבלות.

אפילו בית המשפט העליון, בפסק דין מנומק, כבר מתקשה להסתיר: פיטוריו של רונן בר ואופן בחירת מחליפו הם חוליות במערכה על עצם קיומה של דמוקרטיה בישראל.