התמונות השתולות של נפתלי בנט ויאיר לפיד לצד ראשי המפלגות הערביות הן רק ההתחלה: כך תסייע הבינה המלאכותית ליצור מציאות פוליטית מדומה ולהשפיע על מערכת הבחירות. על ועדת הבחירות לקבוע כלל ברור: אסור לפרסם תמונות מפוברקות של יריבים פוליטיים מזוהים כחלק מתעמולת הבחירות.
מאת: ד"ר אסף שפירא
מדוע מתפזרת הכנסת באופן אוטומטי אם לא מאשרים תקציב? מתי נקבע הכלל הזה, ומתי בפעם האחרונה הוקדמו הבחירות בשל אי-אישור תקציב המדינה? התשובות לכל השאלות.
מדד הדמוקרטיה השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה מציג תמונה מדאיגה ומורכבת: ירידה מתמשכת באמון במוסדות המדינה, יותר ישראלים שחשים חוסר נוחות ואף פחד להביע את דעתם בנושאים שנויים במחלוקת, ושחיקה בנורמות דמוקרטיות בסיסיות בדעת הקהל. בפרק זה של “סדר חדש”, יוחנן פלסנר ושירה שחם-ברביבאי מארחים את פרופ’ תמר הרמן, מעורכי "מדד הדמוקרטיה" והמנהלת האקדמית של מרכז ויטרבי לדעת קהל ומדיניות, לשיחה על הנתונים שמאחורי התחושות, מה מלמדים הממצאים על אמון במוסדות המדינה, מה משמעות השחיקה באמון והאם ישראל ייחודית בתהליך, או חלק ממגמה רחבה המתרחשת בדמוקרטיות רבות בעולם.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
בזמן שבקואליציה מקדמים את התפיסה לפיה יש לנסח חוק גיוס שיהיה מוסכם גם על החרדים, הקלטות הרבנים מאשרות את מה שכבר ידענו: חוק כזה לא רק שיאפשר בפועל את המשך הפטור, אלא גם יוריד בסופו של דבר לחלוטין את נושא גיוס החרדים מסדר היום.
דוח המבקר החושף את השימוש הבלתי חוקי של המשטרה בתוכנות ריגול הוא רק קצה הקרחון. המשטרה מאמצת ומפעילה בשיטתיות שורה ארוכה של טכנולוגיות מעקב חודרניות ללא הסדרה חקיקתית, ללא פיקוח וללא שקיפות. כאשר מדובר באמצעים המעניקים לרשות אחת כוח רב כל כך, הטכנולוגיה לא יכולה להקדים דיון עקרוני בזכויות יסוד ושינויי חקיקה.
מאת: ד"ר ליבי ממן
בשנתיים האחרונות נרשם בישראל מאזן הגירה שלילי, תופעה חריגה המעוררת שאלות עמוקות על עתיד החברה והמדינה. בפרק זה של “סדר חדש”, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מארחים את פרופ’ סרג’יו דלה פרגולה, מבכירי הדמוגרפים בארץ ובעולם, לשיחה מבוססת נתונים על גל העזיבה מישראל. מי הם העוזבים, מה מניע אותם, וכיצד משפיעים המלחמה, חוסר היציבות הפוליטית והמהפכה המשטרית על תחושת הביטחון והעתיד. הדיון בוחן גם את הסיכון שבעזיבת צעירים משכילים ואת ההשלכות על הכלכלה, ועל החוסן הלאומי. דלה פרגולה מזהיר מהנתונים אך לא נבהל מהם ומציע מדיניות נכונה, לבלום את המגמה.
תכנים מג'ונרטים, הצפת מידע ושימוש בצ'אטבוטים ככלי שכנוע: מערכת הבחירות הראשונה בעידן הבינה המלאכותית תתקיים במציאות שבה האמת קשה מאוד לזיהוי. בזמן שהטכנולוגיה דוהרת קדימה, חוקי הבחירות המיושנים לא מספקים הגנה מפני מניפולציות והנדסת תודעה. כדי ש"טוהר הבחירות" לא יהפוך לסיסמה ריקה, חייבים לעדכן את החוק ולהתאים אותו לאיומים הטכנולוגיים החדשים.
הצעת החוק מבקשת לאחד את מנגנון קביעת השכר של בכירי השלטון תחת ועדה ציבורית אחת תוך ביטול ההגנה על שכר השופטים. כיצד נקבע השכר כיום? מה יהיו ההשלכות על שכר השופטים? ומהן הסכנות הטמונות במהלך לעצמאות הרשות השופטת?
ישראל מדורגת במקום האחרון ב-OECD מבחינת תחושת האזרחים שהם מקבלים תמורה הוגנת בעבור המסים. גם רמת האמון ביכולת הממשלה לספק רשת ביטחון כלכלית בעת משבר נמוכה משמעותית מהממוצע במדינות הארגון. הנתונים מאששים את תחושות הציבור: מתברר כי ההוצאה האזרחית וההוצאה החברתית בישראל נמוכות באופן עקבי מהממוצע ב-OECD.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
סירוב הממשלה לגבש תוכנית אכיפה לגיוס חרדים בניגוד לפסיקת בג"ץ מציבה את מדינת ישראל בפני משבר חוקתי חסר תקדים. בפני בית המשפט עומדות רק אפשרויות גרועות, אך יתכן שלא תהיה לו ברירה אלא להיכנס לנעלי הרשות המבצעת ולעבור לאכיפה אקטיבית.
ההחלטה לבטל עשרות פרסים שמעניק משרד התרבות מדי שנה מהווה שלב נוסף במאמץ להחליש יצירה עצמאית ולהחליפה באומנות נאמנה לשלטון.
את הממשק הבא של הבינה המלאכותית לא נחזיק ביד אלא נרכיב על העיניים. המשקפיים החכמים יתרגמו לנו שלטים ברחוב ויאפשרו לצפות בסרטים ולעבוד תוך כדי תנועה, אבל גם יערכו בשבילנו את המציאות וישנו את האופן שבו אנחנו פוגשים זה את זה ואת העולם סביבנו. האם אנחנו מוכנים למהפכה?
הצבעה בכנסת על אי-הכרה בפסיקות בג"ץ היא אמנם אקט הצהרתי בלבד שאין לו תוקף חוקי כלשהו, אך ההתרסה הבוטה והממוסדת הזאת נגד שלטון החוק מספרת את כל הסיפור כולו, על שלטון המבקש לעצמו כוח בלתי מוגבל.
מאת: ד"ר ערן שמיר-בורר
הצעת החוק שאישרה הממשלה, המבקשת להכפיף את הפצ"ר לרמטכ"ל לא רק מבחינה פיקודית, כנהוג היום, אלא גם מקצועית, ולבטל את כפיפותו המקצועית ליועמ"ש, תחסל את עצמאותו כשומר סף האמון על שלטון החוק בצה"ל. המהלך יוביל לפגיעה בזכויות היסוד של המשרתים, יערער את אמון הציבור במודל צבא העם ויחשוף את חיילי הצבא ומפקדיו לסיכונים משפטיים בחו"ל.
בפני בית המשפט העליון מתנהל בימים אלו דיון שעשוי לסמן משבר חוקתי של ממש – בקשה לביזיון בית משפט שהוגשה במסגרת תיק התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר הביטחון (5819/24) בטענה שהממשלה לא קיימה את פסק דינו של בית המשפט העליון מה-19 בנובמבר 2025 לגבש תוכנית אכיפה אפקטיבית לגיוס חרדים.
מסבירון זה סוקר את הרקע לפסיקת בית המשפט, ובוחן האם אכן מדובר בסכנה למשבר חוקתי, או שמא בהתממשותו.
שלוש שנים אחרי הצהרת שר המשפטים לוין על הרפורמה המשפטית, החברה הישראלית עדיין מתמודדת עם השלכותיו של משבר עמוק ומתמשך. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מארחים את הרב ד"ר תמיר גרנות, מראשי ישיבת "אורות שאול", לשיחה ביקורתית מבפנים על הרפורמה, אופן קידומה והקרע שנחשף בין חלקי החברה הישראלית.
הרב גרנות אינו מתמקד רק בתוכן המהפכה המשטרית, אלא בדרך שבה נוהל שינוי משטרי בחברה מקוטבת. לקראת סיום, השיחה מקבלת ממד אישי: הרב גרנות הוא אב שכול, בנו, סרן אמתי צבי ז"ל, נהרג במלחמת חרבות ברזל, והוא מביא קול מפוכח וכואב, הנשען גם על ספר שנכתב ("חולם ולוחם") בעקבות האובדן והמלחמה.
מאת: יוחנן פלסנר, עו"ד נעה גשן, עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, ד"ר גלעד מלאך
התייחסות המכון לסעיפי מתווה ביסמוט לחוק (אי-) הגיוס שפורסם בנובמבר 2025
מאת: ד"ר ח'דר סואעד
"מילות השנה" שבהן בוחרים המילונים הגדולים של העולם, מאפשרות חשבון נפש לשנה האזרחית החדשה.
בדיון בבג"ץ בעתירות נגד העברות כספים למוסדות חינוך חרדיים שלא עומדים בחובת לימודי הליבה, התברר כי כמיליארד שקלים הועברו לרשתות ללא אישור וועדת הכספים, ובית המשפט הוציא צו ביניים האוסר על העברת כספים נוספים. מיהן הרשתות שאליהן הועבר הכסף? מה קובע החוק לגבי תקצוב ולימודי ליבה? ומה אמור לקרות עכשיו? התשובות לכל השאלות.
מה מצבו של חופש העיתונות בישראל?
ההחלטה על סגירת גל"צ, שהוקפאה בינתיים בצו ביניים של בג״ץ, מתקבלת על רקע חבילת חקיקה רחבה שמקדמת הממשלה במטרה לשנות מהיסוד את מפת התקשורת בישראל באמצעות פגיעה במודל הכלכלי של העיתונות וצמצום מרחב הפעולה של התקשורת החופשית, כולל השידור הציבורי.
אריה גולן, מבכירי העיתונאים בישראל ומגיש “יומן הבוקר” בכאן רשת ב’ כבר שלושה עשורים, מתארח לשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם על עתיד העיתונות בישראל בעידן של טלטלה פוליטית ודיגיטלית. כיצד נראית עיתונאות מנקודת מבטו של מי ששידר את החדשות עם פרוץ המלחמה ב-6 באוקטובר 1973 וגם ב-7 באוקטובר 2023? ומה ההשלכות של השינויים הללו על תפקוד העיתונאים ועל הדמוקרטיה הישראלית?
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
בקרב מצביעי הקואליציה 82% מתנגדים לכך ● 55% מהציבור תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, ירידה של כ־10% לעומת מדידות קודמות, 22% תומכים בוועדת חקירה שהממשלה ממנה את חבריה ● 54% מהציבור סבורים שראש הממשלה היה מודע לקשרים שקיימו יועציו עם קטאר ● שלושה רבעים מהיהודים סבורים שבטוח יותר לחיות בישראל, לעומת כשליש בלבד בקרב הערבים ● הציבור אופטימי יותר לגבי עתידו האישי ב־2026 מאשר לגבי עתיד המדינה.
שימוש בכוח מופרז וענישה קולקטיבית לא מחזקים משילות אלא מחלישים אותה. את בעיית הפשיעה בנגב אי אפשר לפתור בכלים מעין־צבאיים, אלא באמצעות שיטור מקצועי ועצמאי שמבוסס על אמון ושיתוף פעולה עם הקהילה. התערבות השר לביטחון לאומי מכשילה את המשטרה ועלולה לגרום להתלקחות השטח.
במשך עשורים, המדינה ניסתה לשלב את החרדים בעזרת "גזרים" ואמפתיה, תוך הימנעות מוחלטת מכפייה. אבל האם "קונספציית השילוב" קרסה אל מול המציאות?
לרגל עשור ל"שנתון החברה החרדית", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את ד"ר גלעד מלאך, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומעורכי השנתון, לשיחה מבוססת נתונים על מה שבאמת קורה בשטח: מהתעסוקה והצבא ועד ליחסים המתוחים עם המדינה. מה השתנה, מה נתקע, ואיך ייראו יחסי חרדים-חילונים בשנת 2048?
באקלים שבו כל עמדה של אנשי מקצוע נתפסת כפוליטית וחדשנות מקצועית מתקבלת בעוינות, כדי לקדם רעיונות חדשים נדרשים מנהלים בשירות הציבורי למצוא דרכים מתוחכמות של מעקפים וקשרים לא פורמליים. האסטרטגיות האלה אמנם עוזרות להשיג תוצאות, אבל יש להן מחיר.
מאת: פרופ' סוזי נבות
קריאתו של השר סמוטריץ' "לדרוס" את נשיא בית המשפט העליון היא הרבה מעבר לסגנון דיבור בוטה, היא קריאה לעשות מעשה, וזהו המשך ישיר של הניסיונות לפגוע במעמדו כראש הרשות השופטת בישראל. כאשר שרי ממשלה מאמינים שדמוקרטיה פירושה שלטון הרוב ללא סייגים, לא פלא שהם מעוניינים לדרוס את מי שעומדים בינם לבין כוח שלטוני לא מוגבל.
מאת: עו"ד נעה גשן