התוכנית למידתיות בקבלת החלטות שלטוניות

עקרון המידתיות הוא אחד העקרונות המטה-חוקתיים המרכזיים במשפט הישראלי. התפיסה המשפטית בישראל הינה שזכויות האדם הן יחסיות, וניתן בנסיבות מסוימות, לפגוע בהן. המידתיות תוחמת את המסגרת המותרת להגבלת זכויות חוקתיות, ובכך מאפשרת ליישב קונפליקטים בין אינטרסים ציבוריים לבין זכויות אדם.

פרויקט מידתיות בקבלת החלטות הוא בעל ממד בין-תחומי ובינלאומי, המתנהל בשלושה צירים מרכזיים: הציר המשפטי, במסגרתו מתקיים מחקר משפטי השוואתי אודות היישום בפועל של עקרון המידתיות בפסיקה בישראל ובחמש מדינות נוספות: גרמניה, קנדה, דרום אפריקה, פולין והודו. וזאת על מנת לאתר מודלים שונים של המידתיות, על יתרונותיהם וחסרונותיהם מן הפרספקטיבה של יישום על ידי מקבלי החלטות. ציר המדיניות, במסגרתו נערך מחקר תיאורי שנועד להצביע על האופנים בהם שיקולים של פגיעה בזכויות מוטמעים כיום בתהליכי גיבוש המדיניות במדינות שונות ובתחומי מדיניות שונים. הציר ההתנהגותי, במסגרתו נערכים ניסויים שמטרתם לנתח את האופן בו החלטות מתקבלות במצבים שנדרש לאזן בין קידום מטרות ציבוריות לבין הגנה על זכויות והשפעתן של התערבויות שונות על תוצאות מידתיות יותר או פחות.

הפרויקט ממומן לתקופה של חמש שנים באמצעות מענק מחקר שזכה בו פרופ' מרדכי קרמניצר בתחרות שקיימה
ה-European Research Council

בהכנת הצעת המחקר השתתף ד"ר רענן סוליציאנו קינן.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' מרדכי קרמניצר

    חוקר ראשי וראש התכנית (שותף)

    קראו עוד

    תחומי מומחיות: משפט פלילי, משפט ציבורי (חוקתי ומינהלי), משפט צבאי,זכויות אדם, חינוך לדמוקרטיה (אזרחות), ביטחון ודמוקרטיה, יחסי יהודים־ערבים, שחיתות שלטונית, מידתיות.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' יובל פלדמן

    קראו עוד

    עמית בכיר בתכנית לרפורמות בשירות הציבורי, המרכז לממשל וכלכלה

    פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן וחבר באקדמיה הישראלית הצעירה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר טליה שטיינר

    קראו עוד

    עו“ד שטיינר היא בעלת תואר שני במשפטים מאוניברסיטת הרווארד ודוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. 

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר הדר ארדיטי-בבצ'וק

    חוקרת

    קראו עוד

    ארדיטי-בבצ'וק היא בעלת דוקטורט בתוכנית הבין-תחומית למדעי המוח מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני באפידמיולוגיה מאוניברסיטת תל אביב.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר קרן וינשל מרגל

    עמיתת מחקר

  • תמונת ברירת מחדל

    מרינה מוצינוק

    עוזרת מחקר

    קראו עוד

    מוצינוק מועמדת לדוקטורט בבית הספר לחינוך באוניברסיטת עברית ירושלים.
    בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה וחינוך ותואר שני בסוציולוגיה ארגונית מהאוניברסיטה העברית.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר ליאת נצר

    חוקרת

    קראו עוד

    דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. מחקרה עוסק בויסות רגשות בין-אישי ובין-קבוצתי ולמעשה במוטיבציות המובילות אנשים לווסת את רגשותיהם של אחרים בהקשרים דיאדיים ובין-קבוצתיים.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' אילנה ריטוב

    יועצת

  • תמונת ברירת מחדל

    Lisa-Marie Dammann

    עוזרת מחקר

  • תמונת ברירת מחדל

    אנדרה לנג

    חוקר

    קראו עוד

    אנדרה לנג הוא מרצה למשפטים באוניברסיטת מרטין לותר בהאלה-ויטנברג, גרמניה.

    לנג בעל תואר ראשון במשפטים ומדעי המדינה מן האוניברסיטה החופשית בברלין (2005) ותואר שני במשפטים מ-NYU. התמחה בבית המשפט החוקתי הפדרלי הגרמני, ושהה כחוקר אורח באוניברסיטאות הרווארד וייל. תחומי המחקר העיקריים שלו הם משפט חוקתי השוואתי, תאוריה חוקתית, דין האיחוד האירופי, ומשפט בין לאומי חוקתי.

שילוב בין המידתיות המשפטית לניתוח מדיניות, תחומים שכיום נפרדים זה מזה, עשוי לשפר את היותו של עקרון המידתיות כלי להגנה על זכויות בתהליך עיצוב המדיניות – הן על ידי קובעי המדיניות והן במסגרת הביקורת השיפוטית

המידתיות המשפטית היא המסגרת המשפטית המובילה להכרעה שיפוטית במקרים של התנגשות בין ערכים. יחד עם זאת, מעט מאד ידוע אודות הגורמים המשפיעים על גיבוש שיפוטי מידתיות. המחקר הזה הוא בגדר המחקר האמפירי הראשון בהקשר הזה, והוא מבוסס על מדגם של 331 מומחים משפטיים (עורכי דין ומשפטנים אקדמיים).

מאמר מתוך גיליון 29, אוקטובר 2015, של כתב העת "עורך הדין" של לשכת עורכי הדין בישראל.

סיכום פרויקט המחקר שהתנהל במכון הישראלי לדמוקרטיהמזה כחמש שנים, בהובלתם של פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' רענן סוליציאנו קינן. ובמימון מענק מחקר מטעם ה-European Research Council. הפרויקט עסק בעקרון המידתיות בדגש על יישומו בקרב קובעי מדיניות, מנקודת מבט רב-תחומית והשוואתית, ובדגש על מחקר אמפירי.

  • למוזמנים בלבד

עקרון המידתיות לא תמיד נלקח בחשבון במסגרת השיח העוסק בפרטיות ובמעקב מדינה ברשתות תקשורת. שיטות משפט ומדינות שונות מפעילות שיקולי מידתיות ישירים או עקיפים בעיצוב בקרות מוסדיות, טכנולוגיות או פרוצדוראליות על פעולות ביון ברשתות תקשורת

  • למוזמנים בלבד