מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר, שירי קרבס
חוקים האוסרים תרומות מגופים זרים לארגונים בתוך המדינה נחקקו בשנים האחרונות במדינות כמו ונצואלה ורוסיה. מדוע נחקקים חוקים כאלה והאם זהו הסטנדרט הדמוקרטי אליו שואפת כנסת ישראל? קראו את מאמרם של מרדכי קרמניצר ושירי קרבס.
מאת: מתן שפי
"מחאת האוהלים" צוברת תאוצה, ובין השיטין עולה בה קול מעניין: הדור הצעיר מוחה נגד דור ההורים – זה שנהנָה מפֵּרות של צמיחה כלכלית ומדיניות רווחה ומשאיר לילדיו שוק עבודה אכזרי, נטול תנאי רווחה וללא אופק לחיים טובים.
מאת: פרופ' מומי דהן
אין עוררין על כך שקיימת אפליה בשוק העבודה בין נשים לגברים. אך האם הדרך להיאבק באפליה זו הינה על ידי יצירת עיוות נוסף בתנאים הפנסיוניים ובגיל הפרישה? קראו את מאמרו של מומי דהן.
מאת: יאיר שלג
פרשת הרב ליאור מביאה לשיא את המתח בין הציבור החילוני לזה הדתי-לאומי בישראל. כדי ליצור מכנה משותף ובסיס ערכי איתן למדינה על הציבור החילוני לא לייחס את עמדות הקצה לכלל הציבור הדתי ועל החברה הדתית לקבל את הערכים ההומניסטיים האמורים להיות משותפים לכולנו, גם כאשר היא כועסת על העוינות כלפיה.
מאת: פרופ' עופר קניג
ב-9 ביולי הכריזה דרום סודן על עצמאותה. בכך תם מאבק ארוך של יותר מחמישה עשורים, ונולדה המדינה ה-193 החברה באו"ם. בשורות הבאות נסקור בקצרה את קווי המתאר של המדינה הצעירה בעולם.
מאת: ד"ר טליה שטיינר
אפליה מתקנת היא אקט של יצירת אי שוויון מכוון ונקודתי כדי ליצור שוויון אזרחי רחב. העדפת יוצאי שירות צבאי בשירות המדינה מעוותת היגיון זה ומחזקת את החזקים ממילא בציבור הישראלי.
מאת: פרופ' עופר קניג
הבחירות האחרונות בפינלנד הביאו למצב בו כמו בישראל - שש מפלגות מרכיבות את הקואליציה. אך למרות הדמיון, פינלנד נהנית מיציבות פוליטית ואינה מתפקדת כדמוקרטיה משברית. קראו על ההבדלים בין שיטות המשטר בפינלנד ובישראל.
מאת: שלומי דסקל
על ההבדל בין החברה הפלסטינית בישראל לבין החברה הפלסטינית בשטחי הגדה, עזה והפזורה דרך התבוננות בדרכי ציון יום הנכבה, ובתאריך הנבחר ליום זה.
מאת: פרופ' עופר קניג
כתשעה חודשים לאחר שאזרחי טורקיה הביעו, במסגרת משאל עם, אמון גורף בחבילת הרפורמות שקידם ראש הממשלה ארדואן, הם נקראו השבוע לבחור פרלמנט חדש. מפלגת השלטון זכתה אמנם בניצחון שלישי רצוף בהפרש עצום מיריביהם, אולם כשלו להשיג את הרוב הנדרש על-מנת להעביר באופן חד צדדי תיקונים חוקתיים.
מאת: פרופ' יובל שני
האירועים האלימים בגבול עם סוריה שבים ומעלים את השאלה כיצד על צה"ל להתמודד עם מצבים מורכבים בעלי אופי של הפרות סדר, המשליכים על אינטרסים ביטחוניים חשובים. קראו את טור הדעה של יובל שני בנושא.
מאת: רבקי לרנר
נאומה של רבקי לרנר, סטודנטית בקמפוס החרדי בקריה האקדמית קרית אונו, על פתיחות חברתית והכרת השונה נבחר על ידי השופטים כאחד מעשרת הנאומים הטובים שיעלו לשלב חצי הגמר בתחרות הנאומים לסטודנטים 2011, שנושאה השנה: כיצד בונים סולידריות בחברה מגוונת ושסועה. מסיבות אמוניות גב' לרנר לא יכולה להשתתף בתחרות, מובאים בזאת מכתב פרישתה מן התחרות ונאומה המקורי.
מאת: כרמית הבר
לקראת הכינוס הבינלאומי בנושא תפקידם של מכוני חשיבה במשטרים דמוקרטיים שנערך ב 15-16.5.2011 מציגה כרמית הבר רקע תיאורטי לנושא, דוגמאות מהארץ ומהעולם ושואלת שאלה שתעמוד במרכזו של הכנס: האם מכוני מחשבה ומחקר יכולים להיות ניטרליים ואובייקטיביים בתפקודם?
*טקסט זה הוא טיוטה בלבד
מאת: פרופ' מומי דהן
מחקר של הביטוח הלאומי מצא כי כ 14 אחוזים מכלל העובדים במשק משתכרים פחות משכר המינימום. מומי דהן מציין כי אכיפת שכר המינימום אינה דורשת חקיקה בלבד כי אם מאמץ ביצועי מתמשך, וכי הניזוקים מאי אכיפה זו הן בעיקר קבוצות מוחלשות באוכלוסייה: נשים, ערבים ומהגרי עבודה.
מאת: פרופ’ אבי בן בסט
מנכ"ל משרד האוצר לשעבר אבי בן בסט מנתח במאמר זה את המניעים לרפורמות מבניות, ואת מאזן הכוחות בין השחקנים המשפיעים על יישומן – הפוליטיקאים, הרגולטורים, ובעלי העניין. רפורמות מבניות רבות ממתינות כ 10 שנים ליישומן, למרות צורך מיידי בביצוע רפורמה עקב אי הסכמה בין מומחים בתחום והתנגדות רבה של בעלי אינטרסים.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
ישראל חוגגת השבוע עצמאות מדינית בת 63 שנים, אך סובלת עדיין מתסמינים של חוסר בגרות ועצמאות במישור הזהות והביטחון העצמי. ידידיה שטרן טוען כי עצמאות אמיתית תושג כאשר המדינה תאמץ זהות יהודית ודמוקרטית אמיצה, ותסתמך לא רק על צבאה, אלא גם על שורשיה.
סקר שערכו מרכז גוטמן ומכון דחף עבור ישראלים להצלת הדמוקרטיה מעלה: הבוחרים מאסו בחברי הכנסת ובמפלגות, אך בנכונותם לתמוך ביוזמות שישנו את המצב.
לאחרונה נוספה לצה"ל משימה חדשה בחזית הדרום - שמירה על הגבול מחדירתם של מבקשי מקלט בישראל. את המשימה הזאת מבצע צה"ל ככל משימת ביטחון, ללא הרגישות הנדרשת בהתמודדות עם מבקשי מקלט, מתוך התעלמות מסכנת החיים שאנשים אלה נמצאים בה ושלא בהתאם לדין הבינלאומי.
מאת: דנה בלאנדר, פרופ' עופר קניג
ב-5 במאי נערך בבריטניה משאל עם בנושא שינוי שיטת הבחירות. האזרחים נקראו להכריע האם להישאר עם שיטת הבחירות המסורתית או לאמץ שיטה חדשה. רוב מוחץ של כ-68% החליט נגד השינוי. קראו את מאמרם של עופר קניג ודנה בלאנדר על השינוי שעמד על הפרק, השלכותיו ומשמעותו.
מאת: פרופ' עופר קניג
הבחירות שנערכו אתמול בקנדה שוב שינו מן היסוד את קווי המתאר של מערכת המפלגות. השמרנים זכו ברוב מוחלט, ה-NDP השיגו הישג שיא, ואילו הליברלים והבדלנים נחלו מפלות קשות.
מאת: פרופ' מומי דהן
השבוע הגביל בנק ישראל אפשרויות ללקיחת משכנתה לצורך רכישת דירה, ובכך הוא מתייחס אל ציבור רוכשי הדירות כאל ציבור לא רציונלי. האם זו דעתו של הבנק המרכזי על תושבי ישראל?
מאת: פרופ' מומי דהן
דרישות הסתדרות הרופאים בסכסוך העבודה עם האוצר הן מרחיקות לכת ובעלות משמעות גדולה: תוספת שכר אחידה של 50 אחוז לצד השפעה על מדיניות הבריאות. אלו נראות למומי דהן כדרישות מוגזמות, המפרות את האיזון בשירות הציבורי ופוגעות ביכולת הממשלה לנהל מדיניות בריאות ראויה.
מאת: מיכל טמיר
פרשת נסיעות הבכירים משקפת את הבעייתיות הקיימת בישראל בכל הנוגע למעמדו של מבקר המדינה וליחס בינו ובין הרשויות האחרות.
מיכל טמיר בוחנת את סמכויות החקירה של מבקר המדינה לנוכח פרשה זו ומציעה דרכים להתמודדות עם הסוגיה.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
לצורך בדיקת פרשת "ביבי-טורס", החליטה הוועדה לביקורת המדינה להרחיב את סמכויותיו של מבקר המדינה, כך שיהיו לו סמכויות של ועדת חקירה. האם היה זה נכון להעניק למבקר המדינה ולבא כוחו סמכויות אלה, או שהייתה זו החלטה שהתקבלה במחטף, והנושא הזה כלל לא נמצא בגבולות סמכויות החקירה של מבקר המדינה?
מאת: פרופ' יובל שני
באופן מפתיע ולשמחת ההסברה הישראלית חזר בו השופט גולדסטון מאחדות מהמסקנות שהוצגו בדוח על מבצע "עופרת יצוקה" שהוגש לאו"ם. אך אל לישראל רק לרחוץ בניקיון כפיה – עליה להסיק מהמקרה מסקנות חשובות על התחקיר הנעשה בצה"ל ועל שיתוף פעולה עם גופי משפט בינלאומיים.
מאת: עו“ד לינא סאבא־חבש
ב-2007 פסק בג"ץ שעל המדינה להבטיח הליך משפטי הוגן לחשודים בעברות ביטחון. בניגוד לפסיקה זו עומדת הוראת שעה של משרד המשפטים המגובה באישור הכנסת. האם על הרשות המבצעת להתעלם כך מפסיקות של בית המשפט העליון?
מאת: פרופ' מומי דהן
מסע הפרסום החדש של מפעל הפיס יוצר את האשליה שהזכייה בפרס הגדול נמצאת בהישג יד ושצלצול הטלפון הבא יבשר על הזכייה. מפעל הפיס הוא גוף ציבורי בפיקוח ממשלתי. האם תפקידו לטפח אשליות במסע פרסום גדול ויקר?
מאת: פרופ' מומי דהן
בישראל יש אי-שוויון של ממש בחלוקת העושר והמשאבים, ושכר הבכירים העולה לעומת השחיקה בשכרן של השכבות הנמוכות רק מגדיל את הפער הגדול ממילא. מומי דהן סבור כי מצב זה הוא לא צודק, ואפילו – מסוכן.
ציון יום העצמאות כיום אבל על ידי אזרחי המדינה הוא ללא ספק ביטוי מקומם, לא נעים ומתריס - אך דווקא במתן אפשרות לביטויים כאלה נבחנת מדינה דמוקרטית. קראו את מאמרם של מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס.
מאת: חני רוזנבלום
למעלה משבוע נמשכת שביתת העובדים הסוציאליים הנמצאת על סף סיום. קראו את רשמיה של השובתת חני רוזנבלום עובדת סוציאלית העובדת כקצינת מבחן לנוער.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
לנוכח היוזמה להקים ועדות חקירה פרלמנטריות לחקר הארגונים לזכויות אדם, מנסה לעמוד דנה בלאנדר על הרכבן, מעמדן וסמכויותיהן של ועדות חקירה פרלמנטריות