מאת: פרופ' תמר הרמן
הדמוקרטיה הישראלית ידעה בשנה החולפת נקודות שפל ושיאים קיצוניים: מכתבי הרבנים והפגנות שנאה נגד עובדים זרים מחד גיסא ומחאת האוהלים מאידך גיסא; חקיקה אנטי-דמוקרטית, כגון חוק הנכבה ופסיקת בג"ץ שחייבה את היישוב רקפת לקלוט משפחה ערבית. תערובת זו מקשה להשיב חד-משמעית על השאלה: "הדמוקרטיה הישראלית – לאן?".
מאת: יאיר שלג
על דו"ח ועדת טרכטנברג, פעולות "תג מחיר", חנן פורת, הימים הנוראים ומשמעותם בציבוריות הישראלית. יאיר שלג מסכם את השבוע החולף.
מאת: פרופ' מומי דהן
דוח וועדת טרכטנברג מציע לנו כי המדיניות הכלכלית תמשיך להיות מבוססת על ההסדר הישן והגרוע, ולפיו ההוצאה הציבורית תמשיך להתכווץ גם בשנים הבאות. אין היגיון להתמיד בכלל שממשיך לשחוק את ההשקעה בתשתית החברתית של ישראל. מומי דהן על התנהלות הוועדה.
לאחרונה הוגש לשר המשפטים הדו"ח הסופי של הוועדה בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר, לבחינת עברות ההמתה בישראל. בחוות הדעת המפורטת שהוגשה, מציעה הוועדה רפורמות מרחיקות לכת בנושא זה. עיינו בתקציר הדו"ח ובנוסח המלא.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הדמוקרטיה הישראלית ניצבה בפני לא מעט אתגרים במהלך השנה החולפת. נדמה כי לא תמיד הצליחה הכנסת להתמודד עם אתגרים אלו בצורה הטובה ביותר, וכי לעיתים קיים היה פער בין סדר יומה לבין הקולות שעלו מן הציבור. קראו את רשמיו של ידידיה שטרן מן השנה החולפת.
מאת: פרופ' מומי דהן
הקמתה של ועדת טרכטנברג היתה צעד משמעותי וחיוני אולם ניכר כי המלצותיה מאכזבות. הוועדה הציגה ניתוח נכון של הבעיות אך בחרה לקדש את ההסדרים הישנים במקום לפרוץ דרך חדשה לחברה צודקת יותר. קראו את מאמרו של מומי דהן.
מאת: פרופ' מומי דהן
המלצות הוועדה לבחינת הריכוזיות במשק שהוגשו לאחרונה והתגובות להן בעיתון מעריב מלמדות אותנו שיעור חשוב על חשיבותה של ההפרדה בין בעלות על עיתון ובין בעלות על תאגידים כלכליים.
מאת: יאיר שלג
הצוערים שהחרימו את שירת הנשים והעיתונאים שהתפטרו בגלל הטייקונים. יאיר שלג על שני סקנדלים מהשבוע שעבר שמאירים שתי סוגיות עקרוניות חשובות.
מאת: שלומי דסקל
אפשרות הכרזתה של מדינה פלסטינית במסגרת עצרת האו"ם מעוררת אי נוחות הן בקרב מדינת ישראל והן בקרב תנועת חמאס. נדמה כי זו האחרונה אינה מתכחשת לצורך בהכרה בינלאומית אך באותה מידה מתקשה לחיות בשלום אם המהלך אותו מובילים אויביה הפוליטיים מבית. על הנימוקים העומדים מאחורי עמדה זו, קראו במאמרו של שלומי דסקל.
מצבים קיצוניים עלולים לעורר תגובות ממסדיות שנויות במחלוקת: כך, בקיץ 2011 ראינו שעקרונות יסוד מהותיים כגון זכויות של עצורים ונאשמים, מידתיות בענישה ושמירה על חופש הביטוי חשופים ופגיעים גם בדמוקרטיות ותיקות ויציבות כבריטניה. קראו את מאמרו של רובי ציגלר.
מאת: פרופ' יובל שני
שאלת קבלתה של פלסטין כמדינה באו"ם מציבה לפני ישראל אתגרים לא פשוטים, אך גם טומנת בחובה כמה יתרונות ממשיים. קראו את מאמרו של יובל שני, העוסק בסיכונים ובסיכויים הנוגעים להתפתחויות האחרונות בזירת האו"ם.
מאת: אביב כהן
פתיחת שנת הלימודים תשע"ב והמאבק החברתי המתחולל בשבועות האחרונים העלו את נושא החינוך הציבורי לראש סדר היום. ישראל אינה המדינה היחידה שמושמעות בה טענות נגד מגמות של הפרטה וסטנדרטיזציה בתחום זה. מהן התמורות המתרחשות במערכת החינוך האמריקנית, והאם הן רלוונטיות למערכת החינוך הישראלית? קראו את מאמרו של אביב כהן.
מאת: יאיר שלג
השיח החדש שנוצר, עקבות השיח המגזרי הישן, הוויכוח הפנימי בין המנהיגים והעימות התקשורתי סביבה. מבט על מה שכבר קרה למחאה החברתית בקיץ האחרון, ומה רצוי שיקרה לה.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
הרשות הפלסטינית הכריזה כי היא עתידה לפנות לארגון האומות המאוחדות בבקשה להכריז על מדינה פלסטינית. מהי משמעותה של הכרזה כזו? האם יכול האו"ם להקים מדינה פלסטינית? האם יש בדבר כדי להשפיע על מדיניותה של ישראל? קראו את מאמרו של עמיחי כהן
מאת: פרופ' עופר קניג
מפלגת העבודה בוחרת ביום שני מנהיג חדש. אבל פעם נוספת, כמו בכל פריימריז אחרים שהתקיימו בעשור האחרון, כתם הוטל על הליך דמוקרטי זה. האם זו עילה מספקת לשקול את ביטול הבחירות המקדימות?
מאת: עדו רוזנצוייג
התמודדות עם תופעת גירוש פליטים או זרים אחרים הינה מנת חלקן של מדינות רבות במאה העשרים ואחת. מה ניתן ללמוד מפסיקתו האחרונה של בית הדין האירופי לזכויות אדם בעניינם של פליטים המבקשים מקלט מדיני בבריטניה ביחס להתמודדות עם התופעה בישראל? קראו את מאמרו של עדו רוזנצוייג.
מאת: אלעד פלד
בשנים האחרונות אנו עדים להתגברות התופעה של חשודים ונאשמים בפלילים הנוקטים צעדים משפטיים נגד אנשי רשויות החקירה והתביעה בגין פרסום לשון הרע בעניינם. כיצד יכולים עובדי הרשויות להתגונן מפני תביעות אלו ומהו הדין הרצוי? קראו את מחקרו של אלעד פלד.
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
חשיבותה של מחאת האוהלים נעוצה בראש ובראשונה ברוח החיים שהפיחה ביסוד האזרחי המשותף לכולנו, ובבסיסו התביעה המוסרית לצדק חברתי. עוד בטרם שככה המחאה יש מקום לבחון את הישגיה ואת יעדיה העתידיים. קראו את מאמרו של מרדכי קרמניצר.
מאת: יאיר שלג
הוא היה הלוחם מספר אחת למען זכויות ניצולי השואה – ישיר, עממי, תמיד עם להט ותמיד ענייני. יאיר שלג על נח פלוג ז"ל, שהלך השבוע לעולמו.
מאת: ד"ר גיא לוריא
בניסיון להימנע משיקולים פוליטיים מבקשת הצעת חוק חדשה למנות מבקר לפרקליטות שימונה על ידי הכנסת. מדובר בהצעה מסוכנת לשלטון החוק ולשוויון לפניו, שכן משמעותה עירוב שיקולים פוליטיים בניהול הליכים פליליים ופגיעה בעצמאותה המקצועית של הפרקליטות.
הצעת חוק חדשה מציעה להקים נציבות ביקורת על פרקליטות המדינה. למרות הצורך בביקורת על הפרקליטות, סבורים מרדכי קרמניצר וגיא לוריא כי ההצעה הנוכחית אינה יעילה, וכי היא יוצרת ביקורת פוליטית על הפרקליטות ולא מקצועית.
מאת: יאיר שלג
מדוע בישראל אין אלימות חברתית כמו בבריטניה, ומה עלול לגרום לכך שתתפרץ אלימות כזו. יאיר שלג על לקחי לונדון, שעלולים לחכות גם לנו.
מאת: דרור וולטר, פרופ' תמר הרמן, אלה הלר
יוני 1969, ימי מלחמת ההתשה, ארבעה חודשים לפני הבחירות לכנסת השביעית. בראשות הממשלה עמדה גולדה מאיר. המכון למחקר חברתי שימושי (מרכז גוטמן לסקרים) ערך סקר דעת קהל בנושא הדיור. השאלות שנשאלו אז נראות רלוונטיות ביותר גם כיום.
בחודש יולי התרחשו שני אירועים שהקשר בינם מקרי: דחיית עתירה בנושא נוהל החזרת מבקשי מקלט פוטנציאליים למצרים והקמת הרפובליקה של דרום סודן. עם זאת יש בין האירועים מן המשותף: שניהם עלולים להרחיק את היום שבו ישראל תאמץ מדיניות כוללת על יסוד אמנת הפליטים לטיפול בהסדרת מעמדם של מבקשי מקלט ופליטים.
מאת: דפנה גרובר
מחאת האוהלים היא מחאתם של צעירים חדורי אמונה ותקווה. על הדור הוותיק להקשיב לקולות העולים מן הרחוב, לשפה החדשה שמשתמשים בה המוחים המדברים על אחווה, הכלה וקיום בכבוד. לדעתה של ראש פרויקט צוערי הדמוקרטיה - לדור הבוגר יש אולי מה ללמוד מן הצעירים.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
מחאות חברתיות בישראל מוכרות לנו מן העבר, אך לרוב היו אלה קווי שבר אחרים: אמונה דתית, השתייכות עדתית וקיפוח מגזרי היו הגורמים שהוציאו המונים לרחובות. האם במחאה הנוכחית אנו עדים סוף סוף להתגבשותו של מעמד ביניים על בסיס כלכלי בישראל?
מאת: פרופ' מומי דהן
הצלחתו והיקפו של המאבק כנגד מחירי הדיור ויוקר המחייה מציב את הכלכלה הישראלית בצומת דרכים משמעותית. כדי להצליח ולהפוך את הסיסמאות על צדק חברתי למציאות מציע מומי דהן למקד את המאבק בשלושה תחומים: הגברת המיסוי הישיר על זה העקיף, צמצום הריכוזיות ופתיחת השוק לתחרות אמיתית ואכיפת תנאי העסקה הוגנים בשוק העבודה.
מאת: יאיר שלג
למה התפרצה המחאה החברתית דווקא עכשיו, מדוע מתנגד הימין הדתי למחאה ולמה הוא טועה בכך, ומהן הסכנות האורבות לפתחה של המחאה.יאיר שלג בנסיון לנתח כמה מהשאלות המרכזיות מסביב לתופעה הכי לוהטת בקיץ 2011.
מאת: טליה לבני
שוויון לנשים בשוק העבודה הוא עקרון המשמש גם את התומכים בהעלאת גיל הפרישה לנשים וגם במתנגדים לשינוי זה. יו"ר נעמ"ת טליה לבני טוענת כי השימוש בשוויון בצד התומך בהצעה הוא עלה תאנה לחסכון תקציבי, כי האפליה המגדרית מובנית בשוק העבודה, וכי העלאת גיל הפרישה תפגע פגיעה קשה בציבור הנשים המוחלש.