מאמרים

גזר הדין שניתן בפרשת הולילנד מזמין דיון בשאלות הכלליות של המאבק בשחיתות. מה נדרש כדי שהמאבק הזה יצלח?

המחקר מבקש לבחון האם נשים יהודיות ונשים ערביות בישראל נבדלות ביניהן בעוצמת ההשפעה של הרקע החברתי-כלכלי של הוריהן על הישגיהן ההשכלתיים. כלומר האם קבוצות מיעוט נחשלות סובלות מאפשרות ניעות פחותה שגורמת להן, כבמעגל קסמים, להישאר בתחתית ההיררכיה המעמדית. 

טולטלתי השבוע על רכבת שדים רגשית - שעצבות, גאווה וחרדה זורקים אותה מצד לצד – נוכח קביעותיו של בית המשפט ביחס לראש עיר הבירה וראש הממשלה לשעבר. בצד העצב, הגאווה והחרדה קיימת גם התקווה: מאחורינו עשור של ניקוי אורוות. הפעולה העיקשת של מערכות אכיפת החוק בישראל נושאת פרי.

חוות דעת שהוגשה לעיונה של ועדת השרים לענייני חקיקה, לקראת דיון בהצעת חוק העוסקת בשביתות רעב של אסירים.

רשות השידור הנוכחית תסגר ותוחלף בגוף חדש. האם יהיה יעיל וטוב יותר מהגוף הקיים ויצדיק את המחיר הכרוך בשינוי? מה יקרה לשידור הציבורי והאם בכלל צריך אותו?

אין פסול בדיון ציבורי על נחיצות מוסד הנשיאות, אבל דיון כזה צריך להתקיים בכובד ראש ובאריכות, ולא במהלך קפריזי תמוה שרומס את כללי המשחק הדמוקרטיים.

ההצעה לחקיקת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי הוא מהלך שיביא לשינוי רדיקלי באיזון הקיים בין "יהודית" ל"דמוקרטית" ולמעשה להכפפת היסוד הדמוקרטי לזה היהודי. אסור להיתמם – הצעה זו לא נועדה "לשקף את הקיים" אלא לשנותו מהיסוד.

תופעת פשעי השנאה כלפי אזרחי ישראל הערבים מתרבה ומתפשטת וזה מדאיג ומחייב טיפול חריף מגורמי אכיפת החוק. אלא שמי שמכנה תופעה זו כאקט של "קיצוניים" וקורא לפעולה של גורמי אכיפת החוק כנגדה – מבלי לראות שמדובר ב"חוד החנית" של תופעה רחבה הרבה יותר – או שמיתמם או ששוגה שגיאה חמורה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה ימשיך לתמוך בקולות רבים ככל האפשר בשוק התקשורת, אבל המשימה המרכזית היא לתבוע שקיפות וגילוי של אינטרסים כלכליים ופוליטיים שעומדים מאחורי הסיקור העיתונאי, ובצידה – לעודד צריכה ביקורתית של תקשורת.

בשנת 1949, לקראת סיום מלחמת העצמאות, נערך הסקר" מח"ל בא לארץ" בקרב מתנדבי חו"ל בסיום שירותם הצבאי. מי הם היו ומה חשבו על מדינת ישראל הצעירה ותושביה? ומה דעתם על השירות הצבאי במלחמה שסיימו?

כחודשיים לפני הבחירות לתפקיד נשיא המדינה טרם ידוע מי יהיו המועמדים הסופיים לתפקיד, דהיינו אלה שמועמדותם תוגש על ידי לפחות עשרה חברי כנסת. עם זאת, מספר אישים כבר הביעו את רצונם להיות מועמדים לתפקיד. למרות שנשיא המדינה נבחר על ידי הכנסת, מעניין לבחון מי מהמועמדים מתאים ביותר בעיני הציבור להיות הנשיא העשירי של מדינת ישראל.

לאנשים בעלי מוגבלויות - קבוצה גדולה בחברה הישראלית - המושג "עצמאות" מכאיב כיוון שמציאות חייהם שללה מהם את העצמאות. אובדן החופש לבחור בעצמאות משול לחיים בבית סוהר, אך היעדר חירותו של אדם מוגבל אינו גזרה משמים ואינו גורל שאי-אפשר לשנותו.

יום העצמאות הוא יום חג לאומי. חוק יום העצמאות התש"ט – 1949 קובע כי "יום ה' באייר ...יוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה.". אך במדינה מקוטבת ומשוסעת כמו מדינת ישראל, היחס המורכב למדינה משתקף גם באופן בו נתפס ומצוין יום ההכרזה על הקמת המדינה. יש מי שעבורם הוא יום חג, עבור אחרים יום חול ולגבי אחרים הוא אף נתפס כיום אבל.

חוק הנכבה כוון במיוחד למניעה של מימון אירועי יום הנכבה על ידי גופים במגזר הערבי הממומנים מתקציב המדינה. מה חושבים אזרחי ישראל על החוק? האם הרוב תומך בו? האם יש קשר בין תמיכה לאוריינטציה פוליטית?

מאמר פתיחה לחוברת "הרשות המחוקקת והאופוזיציה בדמוקרטיה הישראלית בהשקפתו של מנחם בגין". באדיבות מרכז מורשת מנחם בגין.

יש להתחיל לחשוב על הוספת פרק מיוחד בחוק ההגבלים העסקיים, שיכלול התמודדות עם תהליכי ריכוזיות בתעשיית התוכן העיתונאי. דיון, סקירה והצעה לסדר

בראשית שנות השבעים סיימתי את עבודת הדוקטור שלי באוניברסיטה אמריקנית, בנושא שהייתה בו פריצת דרך מחקרית – החינוך הגבוה בגרמניה הנאצית. עם שובי לישראל פיתחתי בסיועו של דוד פור, יו"ר המזכירות הפדגוגית באותה עת במשרד החינוך, שני ספרי לימוד ניסיוניים להוראת השואה לתלמידי בתי הספר.

מאמרו של חתן פרס נובל ומועמד לנשיאות המדינה פרופ' דן שכטמן, כחלק מפרויקט הבחירות לנשיאות של אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

המאבק בשחיתות השלטונית הוא מאבק מתמשך, מתמיד. לא ניתן להגיע בו להכרעה בעיקר בשל כוחו של הפיתוי להשחית ומשום שהכוח בידיהם של בעלי שררה מביא לידי גבהות לב ולתחושה של חסינות מפני ידו של החוק.

דווקא מתוך שולחן הסדר הבטוח והמוגן אנו נקראים להמשיך את המסע היהודי של הזדהות עם החלש והמודר. אם נבין שהאחר הוא אני, הגאולה ההיסטורית של אבותינו תהפוך לגאולה מתמשכת גם עבור דורנו. מאמר מיוחד לכבוד חג הפסח.

בימי קום המדינה היה מכון סקרים אחד שביצע סקרים בישראל. לרגל חג הפסח הוצאנו נתונים ממחקר משנת 1949 אודות מדיניות הצנע בישראל. על תפיסת תפקידם של נשים מול גברים, על תפיסות אתניות ומגדריות תוכלו לקרוא ואולי אף לחייך.

המרוץ לנשיאות המדינה מתחמם, אך הציבור הישראלי אינו מגלה בו עניין. מה יודעים האזרחים על המרוץ ובמי הם תומכים? סקר חדש בסדרת סקרים של מרכז גוטמן מציג נתונים מעניינים.

אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה מלווה את המירוץ לנשיאות בסדרת מאמרים העוסקים במוסד הנשיאות. חלקה הראשון של הסדרה מוקדש למאמרים תיאורטיים והמשכה במאמרים מאת המתמודדים. אנו מתכבדים להציג את מאמרו של ח"כ מאיר שטרית המתמודד בבחירות לנשיאות 2014. 

המחיר הגבוה הכרוך בחיים בישראל הופך את שאלת האמון בהנהגה לסוגיה הרת גורל: השחיתות עלולה לגרום, וכנראה כבר גורמת, ליותר ויותר צעירים לחוש שאינם רוצים לשלם מחיר זה כשההנהגה אינה ראויה לאמונם. 

אין מנוס מלשוב ולהציג את הפתרון המתבקש: הסדרה בחקיקה ראשית של מעמדם וזכויותיהם של מבקשי מקלט, פליטים מוכרים ומי שבקשותיהם להכרה כפליטים נדחו אך לא ניתן להרחיקם ומכאן שיש להעניק להם "הגנה משלימה". הסדרה זו אפשר שתיעשה במסגרת חוק הגירה לישראל או בחקיקה ייעודית לעניין זה. לעת הזאת יש לקוות שבית המשפט העליון יפסול את תיקון מס' 4 כמו שפסל את קודמו.

כפיפות התביעה המשטרתית לגוף החוקר מעוררת נטיית יתר להשגת הרשעות – כמו במקרה הזה – על חשבון תפקידה האמיתי של התביעה: לייצג את האינטרס הציבורי. התערבות מאוחרת של היועץ המשפטי היא יחסית נדירה, ואין בה כדי לתקן את העוול שנגרם למי שהואשמו ונאלצו לחיות תחת צילה של אשמה שמלכתחילה לא היה לה מקום.

דווקא מי שתומך בהמשך החלת המשפט הפלילי גם על עבירות טרור – ראוי שיתנגד בכל פה לכרסום האינהרנטי במטרות ובלגיטימיות של ההליך הפלילי, שגורמים השחרורים למיניהם.

בפורים ילדים מתחפשים לאסתר בשמלות מתקתקות ואבירים מושיעים. אולי כדאי שגם אנו, המבוגרים, נמצא את העוצמה של המלכות אשר מתחבאת בתוכנו וניקח את האחריות לתקן מציאות פגומה שמתנהלת סביבנו?

חוק המשילות המוגש לקריאה שנייה ושלישית הוא חוק מאוזן וטוב יותר מההצעות המקוריות. עם זאת יש עוד מקום לשיפור ויש לשאוף ליום שבו שיפור המשילות לא יובן כצעדים לחיזוק הממשלה בלבד, אלא כצעדים לחיזוק מכלול רכיבי הדמוקרטיה כך שכל אחד ימלא את חלקו במארג הדמוקרטי השלם.

בעיקרון אין פסול בהעלאת אחוז החסימה, אך הקפצתו לרמה גבוהה בפעימה אחת תזיק מאוד.