על "הגנת העיתונאות האחראית", על אמת לשעתה, על עיתונאי לשעתו ועל מותה של האתיקה העיתונאית.
פעולותיו של דאע"ש הן עליית מדרגה באכזריותם של ארגוני טרור ובמידת האיום על מדינות דמוקרטיות. באילו תנאים צריכה לעמוד הח'ליפות שהקימה דאע"ש כדי להיחשב מדינה בהתאם למשפט הבינלאומי?
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
מפקדי הצבא והממשלה, שהצבא נתון למרותה, אינם רשאים להתעלם מן השינוי המתרחש בצבא לנגד עינינו. עצימת עיניים היא ההפך ממה שנדרש ממנהיגות. יש להפגין גם אומץ לב צבאי וגם אומץ לב אזרחי כדי להתמודד עם הבעיה.
הצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי היא הצעה מזיקה ומסוכנת להמשך קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, שירן ירוסלבסקי קרני
המלצות המשטרה להעמיד לדין את גבי אשכנזי מעלות בין היתר שאלות קשות בנוגע לחקירות עיתונאים בכירים ולשאלת דריסת החיסיון העיתונאי על ידי רשויות השלטון. קראו את המאמר שהתפרסם בעת פרסום הפרשה בתקשורת.
לא מספיק להיאבק בשנאה שבין יהודים וערבים; צריך גם לייבש את הביצה שממנה היא ניזונה – ביצת החרדה והניכור.
רשות השידור אפשרה לפרסם שני תשדירי פרסומת בעלי אופי "שכנועי", של המטה לחוסן לאומי ושל חב"ד, אך סרבה לתשדיר של "בצלם" ובו שמות ילדים פלשתיניים שנהרגו ב"צוק איתן". עתירה לבג"ץ נגד החלטה זו נדחתה וקריאת פס"ד מותירה טעם חמוץ בפה.
ההודעה על איחוד הרשימות לכנסת של הליכוד ושל ישראל ביתנו מעלה הרבה שאלות, אך אחת הבולטות שבהן היא "למה?". מה ההיגיון שעומד מאחורי האיחוד, ומדוע ראשי שתי המפלגות בחרו בו?
מאת: עדיאל זימרן
מכתבו של מח"ט גבעתי עופר וינטר לפקודיו כולל שימוש אינטנסיבי ב"רטוריקה דתית" מן המקורות. הוא משקף את טשטוש הגבולות הקיים בחלקים נרחבים של החברה הישראלית בין השיח הפרטי לשיח הציבורי הנובע מאי-הפרדת דת ממדינה במדינת ישראל
מאת: הרב ד"ר בנימין לאו
ארגונים ואנשים פרטיים הפגינו אתמול וקראו קריאות גזעניות בפתח החתונה המעורבת של בני הזוג מיפו. האם באמת יש מי שחושב שבקנאות יוקדת ובלהט של שנאה לאחֵר ייבנה הבית המשותף הזה? מי שיוצר תודעה שבה התורה והחוק אינם מסוגלים לחיות זה עם זה משחק לידי הגדולים שבשונאי התורה.
מאת: פרופ' עופר קניג
הבחירות הישירות הראשונות לנשיאוּת טורקיה משנות את משטרהּ, ומהוות צעד נוסף בהתבססותו של ארדואן כמנהיג כמעט כל יכול. האם אנו עדים ל"פּוּטיניזציה" של טורקיה?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
כיפת הברזל לא הצליחה לגונן על הישראלים מפני פגיעתו הרעה של טיל מדויק ויעיל - טיל שנאה בין יהודים וערבים אזרחי ישראל - שתוקע טריז משמעותי בין חלקי החברה. כיצד נתגונן – יהודים וערבים – מפני הזיהום הגזעני שהחל פושה בנו?
הבטן מסרבת להגן על חופש הביטוי של חברת הכנסת חנין זועבי. התייחסותה לחטיפת הנערים מעידה על חוסר רגישות אנושית שראוי לגלות כלפי כל פגיעה במי שאינו מעורב בלחימה - תהא זהותו אשר תהא. אולם השכל מחייב להתנגד להחלטת וועדת האתיקה של הכנסת להטיל עליה את הסנקציה הכבדה ביותר שעומדת לרשות הוועדה.
יש הסבורים כי חלק מהטענות שישראל הפרה דיני מלחמה במבצע צוק איתן נגועות באנטי-שמיות, אך עם זאת, ניתן להניח כי לפחות חלק מהטענות מבוססות על חששות אמיתיים. מהי הדרך הנכונה להתמודד עם שאלות אלו?
מאת: הרב ד"ר בנימין לאו
החברה הציונית זקוקה לצעירים שיודעים למה הם נמצאים כאן, למה הם נלחמים על הארץ הזאת ולמה הם רוצים לגדל את ילדיהם תחת שמי הים התיכון. ראשי המכינות מייצרים את עמוד השדרה הזה. אל"מ עופר וינטר הוא תוצר של המהלך הזה.
מאת: Benjamin Lau
החברה הציונית זקוקה לצעירים שיודעים למה הם נמצאים כאן, למה הם נלחמים על הארץ הזאת ולמה הם רוצים לגדל את ילדיהם תחת שמי הים התיכון. ראשי המכינות מייצרים את עמוד השדרה הזה. אל"מ עופר וינטר הוא תוצר של המהלך הזה.
בעיני כישראלי, מערכת "צוק איתן" היא מלחמה צודקת מתוקף הזכות להגנה עצמית והלחימה נעשית תוך הקפדה על כללי הדין הבין לאומי, מול טרור אכזרי. אבל, שעון החול של הצדק הישראלי הולך ואוזל. בכל מתווה של סיום לחימה בעזה, לצד דרישה לפירוז מנשק ומעורבות עמוקה של הרשות הפלסטינאית והקהילייה הבין לאומית במעברים, אנו חייבים ליצור אופק מדיני המספר לעולם את סיפורה של ישראל היהודית דמוקרטית לצד מדינת פלסטין.
מאת: ד"ר אסף שפירא
ב-29 ביולי החליטה ועדת האתיקה של הכנסת להטיל סנקציה חמורה על חברת הכנסת חנין זועבי (בל"ד), בגין התבטאויותיה בעניין חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים בחודש יוני ומבצע "צוק איתן". הסנקציה כללה הרחקה מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה למשך חצי שנה.
מאת: יוחנן פלסנר
בימים אלו מהלכים הישראלים כולם, ערבים ויהודים, עם עצבים חשופים. כל מילה, כל התבטאות, כל משפט, כל תמונה מעוררים תגובה לא מידתית. לשמור על הדמוקרטיה הישראלית בעת הזו אין פירושו של דבר לא לנקוט עמדה או לגזור אלם, אך גם לא להתלהם ולהסית. דווקא בימים אלו, כשאנו עומדים בקצה הצוק, דרושה הפנמה של תרבות דמוקרטית מהותית , עלינו לשמור שהדמוקרטיה הישראלית לא תיפול לתהום.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
מתחת לעימות הביטחוני המדאיג ומשבש את חיינו, מסתתר איום משמעותי לא פחות: גל של שנאה, אלימות גזענית מזעזעת. מה שהחל בהתבטאויות איומות ברשתות חברתיות, התגלגל לאלימות ברחובות, לרצח מזעזע ובימים האחרונים גם לאלימות בריונית כלפי מפגינים. למרבה הצער, הפתרון האמיתי היחיד שיוכל להתמודד עם התופעה מן השורש, ייקח שנים. הוא מתחיל ונגמר בחינוך אמיתי לדמוקרטיה מהותית.
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
במבצע "צוק איתן" מצאו אונר"א רקטות שהוחבאו בבי"ס ריק של הארגון בעזה. אונר"א העביר את הרקטות לממשלת האחדות הפלסטינית החדשה, אך יש חשד שהן הגיעו לידי החמאס. אם אכן כך הרי שמדובר בפשע מלחמה משום שאלה רקטות שמשמשות לירי על אוכלוסיה אזרחית.
מאת: יגיל לוי
מכתבו של מח"ט גבעתי לחייליו מבטא סדר יום ברור, גלוי ורהוט של הנהגה דתית. מול סדר היום הזה ניצבים הצבא והפוליטיקאים, שיצרו בצורה מודעת למדי את התשתית למימושו של סדר יום זה. המפתח לשינוי הוא ניסוח מחודש של החוזה הפוליטי. ההתנפלות על המח"ט היא הפתרון הקל.
הבנה נכונה של חשיבות תפקידה של המערכת המשפטית בעת לחימה, ומילוי התפקיד על פי הנורמות המשפטיות המחייבות, יבטיחו שאזרחי ישראל יוכלו להסתכל על עצמם במראה מבלי להתבייש גם ביום שאחרי.
מאת: יוחנן פלסנר, פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' עמיחי כהן, עו"ד אלי בכר
על רקע מבצע צוק איתן כתבו מומחים במכון חוות דעת המתייחסת לאתגרים הכרוכים במאבקה של מדינה דמוקרטית בארגון טרור.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
עיקר העניין בהצעת חוק הגיור הוא ברצון להבטיח אחדות בהליכי הגיור בישראל, אך לא אחידות. האחדות מבטאת את הממלכתיות הישראלית ואת הרגישות להשלכות הלאומיות של הגיור, ואילו אי-האחידות מבטאת את התבלין החריף, העשיר והמעשיר של ההלכה היהודית: כבוד הדדי בין בעלי מחלוקת שהיא לשם שמים.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
הצעת חוק מע"מ אפס לא תועיל להפחתת מחירי הדירות ויש בה פגיעה בשוויון, והדרת אוכלוסיות לא משרתות.
הצעת החוק מקפלת בתוכה פגיעה חמורה בשוויון כלפי אוכלוסיות שאינן משרתות בצבא – בעיקר במגזר החרדי והערבי. ההצעה אינה מקיימת את תנאי המידתיות הבסיסי, שהוא קשר רציונלי בין האמצעי ובין התכלית שהחוק מנסה להשיג – הורדת מחירי הדירות.
מאת: ד"ר אסף שפירא
פירוק הסיעה המשותפת של הליכוד וישראל ביתנו מגבירה עוד יותר את הפיצול בכנסת ועלולה לערער את יציבות הממשלה. מאמר זה דן בהיבטים השונים של פיצול סיעות ובהשלכות המהלך.
לשכת ראש הממשלה הודיעה כי דיוני וועדת השרים לחקיקה יישארו סגורים לציבור להבדיל מוועדות מינויים או דיונים שבהם מדובר על מדיניות שנמצאת בשלביה הראשונים, דיוני וועדת השרים לחקיקה אינם מקימים שום סיבה אמיתית לחיסיון.