מאמרים

הנתונים שבמאמר שלפניכם מעידים על תמיכה ציבורית רחבה לביצוע מעשי לינץ' במחבלים. לפיכך, הם מהווים קריאת השכמה למנהיגות החברתית והפוליטית של כלל הקבוצות המרכיבות את הפסיפס הישראלי, ובמיוחד למי שמשתייכים לימין, לקבוצות הדתיות, ולקהילת יוצאי מדינות בריה"מ.

האם האופי היהודי והאופי הדמוקרטי של ישראל הם שניים שמסוגלים ללכת יחדו? זו אחת משאלות העומק, שמרימה ראשה שוב בימים אלו, ומעסיקה במיוחד את אנשי החינוך שבקרבנו.

לצד המשכו של גל הטרור שהזכיר לנו השבוע כי הוא עדיין כאן, חי ודוקר, דווח כי ראש אגף המודיעין בצה"ל, האלוף הרצי הלוי, אמר בישיבת הממשלה כי אחת הסיבות לגל זה היא תחושת זעם ותסכול בקרב הפלסטינים, וכי צעירים פלסטינים רבים יצאו לבצע פיגועים היות שהם מיואשים מהמצב "וחשים שאין להם מה להפסיד".

השבוע לפני 50 שנים נערכו הבחירות לכנסת השישית. בחירות 1965 היוו נקודת מפנה משמעותית בהיסטוריה הפוליטית שלנו. הן הקטינו את רמת הפיצול בכנסת והתניעו מהלך שבסופו התחדדו שתי חלופות שלטוניות ברורות.

כמה זמן תצטרך בת השישה חודשים להמתין עד שיהיה נעים פה? העניין שאף אחד לא אכפת לו משאלת הזמן, אנחנו נולדים בצל הסכסוך, מתבגרים בצל הסכסוך, נהיים הורים בצל הסכסוך ומזדקנים בצל הסכסוך. והצל הוא הנצחי.

המכון הישראלי לדמוקרטיה נגד הארכת הוראת השעה שתפגע בזכויותיהם של אנשים החשודים בעבירות ביטחון: "הצעה הפוגעת אנושות בזכות להליך הוגן ומנוגדת לרוח החלטת בג"ץ בנושא"

אנו בעיצומה של מתקפת טרור וההסתה והשנאה מגיעות לשיאים חדשים. אנחנו נתגבר גם על גל הטרור הזה משום שאנו דמוקרטיה ורק כדמוקרטיה נוכל להכריע את הטרור. דבר זה מקבל חשיבות יתרה לאור ציון 20 שנה לשבר הגדול בדמוקרטיה הישראלית - רצח יצחק רבין ז"ל.

גל האלימות הנוכחי מזכיר את תחילת אירועי ספטמבר 2000 גם באופן בו החל וגם בתחושת המבוי הסתום והיעדר התקווה לשינוי כתוצאה מאי-אמון בשני הציבורים בתוחלת של פיוס בצורת פתרון מדיני ריאלי היוצרת את "אדי הדלק" המזינים את התבערה. כדי לצאת מן המעגל הזה אנו חייבים לפעול ליצירת תקווה לשני העמים.

ממש לנגד עינינו הופכות הרשתות החברתיות מאמצעי התקשורת החופשי ביותר שידעה האנושות לתשתית טרור עבור המון מוסת, לכלי להסלמת שנאה ורוע במקום לכלי להחלפת דעות וניהול ויכוח, לכלי למיצוי רווחים של חברות מסחריות וציניות במקום לנכס חברתי. יש כאן אינתיפאדה באינסטגרם. אולי בעתיד יקראו לה אינסטיפאדה.

יש להמשיך להחמיר עם אלה שזהותם הסובייקטיבית הקודמת אינה יהודית, ובאמצעות הגיור הם רוצים לשנות אותה. מנגד, ראוי להקל עם עם מי שזהותם הסובייקטיבית הקודמת היא של יהודים ואת הגיור הם מבקשים רק כדי לאפשר באופן חיצוני את תחושותיהם הפנימיות.

מאמר מתוך גיליון 29 של כתב העת "עורך הדין"

ימים אלה הם ימי מבחן. מבחן לדמוקרטיה, מבחן לערכי המדינה – האם אלה ערכי שנאה או ערכי שוויון? האם אלה ערכי שלטון חוק או ערכי שלטון הרחוב? גם את המבחן הזה חייבת המדינה לעבור, משום שאין ברירה אחרת, אם רוצים שהיא תמשיך להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית.

העימות על דת ומדינה מלווה אותנו מאז קום המדינה, אבל לא תמיד הוא נסוב על הדברים החשובים ביותר. על עקרונות היסוד המהותיים. דומה כי מבחן יהודיותה של המדינה אינו רק בהקפדה על אי מכירת חמץ בפסח או בשמירה על מערכת של נישואין וגירושין (עם כל חשיבותם). כדי שמדינת ישראל תישא אופי של מדינה יהודית, היא צריכה לשמור על מוסר יהודי גם בעתות מצוק.

מאמר מתוך גיליון 29, אוקטובר 2015, של כתב העת "עורך הדין" של לשכת עורכי הדין בישראל.

חוות דעת חריפה של המכון הישראלי לדמוקרטיה נשלחה לחברי ועדת השרים לחקיקה נגד התיקון המוצע לחוק מימון מפלגות המבקש לשלול מימון ממפלגה הקוראת להטלת חרם על מדינת ישראל. "נוסח ההצעה נועד להשתיק חברי כנסת ולמנוע ביקורת על מדיניות הממשלה; תמיכה בהצעה היא בגדר ציוד אויבי המדינה בתחמושת נגדה".

הכתוב במאמר הוא על דעת המחבר בלבד ואינו משקף את דעת המכון

לאחרונה פורסם הדוח של הצוות לבחינה וליישום הדוח השני של ועדת טירקל, אשר עסק בבדיקה ובחקירה בישראל של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה על פי המשפט הבינלאומי. יישום המלצותיהם של ועדת טירקל ושל של צוות הבחינה יקדם במידה רבה את מערכת החקירות בישראל לעבר מימוש מטרה זו.

אישור החוק, יביא לפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכות לחופש מידע ולחופש ביטוי למול הזכות לפרטיות באופן שישנה מהותית את המצב החוקתי הקיים. כך, החקיקה מרחיבה את הזכות להסיר קישורים למידע רחב יותר, דבר שיביא לא לעיגון הזכות לשיכחה אלא לעיגונה של זכות להסרת מידע שהוא חוקי על פי דין.

מבוסס על המחקר "פיקוח הכנסת על הממשלה: תמונת מצב והצעה לרפורמה - המלצות עיקריות" מאת חן פרידברג וניר אטמור

חוות דעת שנשלחה לראש הממשלה ושר התקשורת מר בנימין נתניהו, שרת המשפטים, הגב' איילת שקד וחברי וועדת השרים לחקיקה

חוות דעת שנשלחה לשרים החברים בוועדת השרים לענייני חקיקה לקראת דיון בנושא.

הבוקר יובא למנוחות מוטי קירשנבאום- העיתונאי והיוצר אשר מילא באופן גאוני את התפקיד החשוב והקשה ביותר של התקשורת- ערעור על מוסכמות חברתיות ושבירת הקונסנזוס הישראלי. קראו דברים לזכרו מאת פרופ' מרדכי קרמניצר, שכיהן בעבר כנשיא מועצת העיתונות.

"על דעת המקום ועל דעת הקהל, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים", נאמר מחר בתפילת כל נדרי, הפותחת את תפילות יום הכיפורים. אבל מי הם אותם "עבריינים"? 

השופט מישאל חשין, מבכירי משפטניה של ישראל, נסתלק לבית עולמו.

על מנת להילחם בעבריינות ובריונות מסוכנות יש להוסיף משאבי אכיפה משטרתיים וחקיקה מחמירה. אבל אסור בתכלית האיסור על פקידי שלטון ופוליטיקאים לנסות להשפיע על תוצאות של הליכים ספציפיים, ואסור להם לפגוע בשום דרך, בוודאי לא בקשר לקידום מקצועי, בשופטים הפוסקים שלא לפי דעתם.

הבחירות להנהגת הלייבור בבריטניה עוררו עניין רב כיוון שהמנהיג החדש הוא מהאגף השמאלי-רדיקלי של המפלגה. האם בחירתו נבעה מ"השתלטות עוינת" על המפלגה או שהיא מבשרת תפנית רעיונית בקרב השמאל החברתי, כפי שקורה לאחרונה במקומות נוספים?

במסורת היהודית נתפסים הימים שבין כסה לעשור כימים של רפלקסיה והתבוננות עצמית. זהו מסע אינטימי בו האדם מתעמת עם מעשיו, בוחן אותם באופן ביקורתי, מזהה את כשליו, מודה בהם, ומקבל על עצמו שלא לחזור עליהם. האם התשובה האישית והפרטית מספיקה לנו כקולקטיב?

סוגיית השבת לא יורדת מהפרק: בשעה שבירושלים מתקוטטים על פתיחת בתי קולנוע ומרכולים, ההתאחדות לכדורגל מאיימת להשבית את כל הליגות אם תאומץ הקביעה של בית הדין לעבודה, שלפיה אין הצדקה חוקית למשחקים בשבת בשל החוק הקובע את השבת כיום המנוחה ליהודים.