בית המשפט העליון

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא בית המשפט העליון

מאמרים

מאמר דעה

צווי המעצר לנתניהו וגלנט בהאג הם רעידת אדמה של ממש

החלטת התובע כרים קאן מעוררת תמיהה מבחינה מקצועית ושנויה במחלוקת מבחינה משפטית ומדינית. היא נשענת על בסיס עובדתי רעוע ביותר, לאור מאמצי ישראל להבטיח סיוע הומניטרי לתושבי עזה, ויוצרת סימטריה פגומה וחמורה בין ישראל, דמוקרטיה המחויבת לשלטון החוק, לבין חמאס, ארגון טרור רצחני שמבצע ג'נוסייד. עם זאת, על ישראל להתנהל בתבונה מול בית הדין כדי שתמשיך ליהנות מגיבוי בינלאומי נרחב.

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

מה משמעות צווי המעצר שביקש התובע בביה"ד הפלילי בהאג?

התובע כרים קאן מתמקד במצב ההומניטרי בעזה ובטענה שלישראל מדיניות של שימוש בהרעבה מכוונת של האוכלוסייה האזרחית כשיטת לחימה. קיים חשש כי אחרי נתניהו וגלנט יבקש להוציא צווי מעצר גם נגד בכירים בדרג המדיני והצבאי. אם בקשותיו יאושרו תהפוך ישראל לדמוקרטיה הראשונה שנגד בכיריה מוצאים צווי מעצר.

מסבירון

הקדמת גיוס בני המכינות, מתנדבי שנות השירות ותלמידי ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות לצה"ל | כל מה שחשוב לדעת

בפברואר 2024 החליט משרד הביטחון להקדים את גיוסם של 1,300 מועמדים לשירות ביטחון, המשתייכים למסגרות השונות וקיבלו דחיית שירות, במהלך שספג ביקורת ציבורית רחבה. על מי הוא משפיע ומה מאפיין את המאבק המשפטי נגדו?

סקירה

תהליכי החלשת הדמוקרטיה: תמונת מצב בתום מושב החורף של הכנסת, אפריל 2024

פוליטיזציה בתחומים נרחבים מהשירות הציבורי ועד האקדמיה, צמצום מתמשך של חופש הביטוי והחלשה עיקשת של מערכת המשפט. שורה הולכת ומתארכת של הצעות חוק, מהלכים מיניסטריאליים והתבטאויות שנויות במחלוקת מלמדת שבצל המלחמה ועל אף ההצהרות על זניחתם, הכוונה והביצוע של התהליכים להחלשת הדמוקרטיה שהחלו ב-2023 עדיין על סדר היום.

מאמר דעה

תזכורת: המשטרה שייכת למדינה ולא לשר

בתשובתה לבג"ץ הדגישה היועמ"שית כי התיקון לפקודת המשטרה שנוגע לסמכויות השר לביטחון לאומי לא מגדיר או מגדר את היקף המעורבות של השר בפעילות המשטרה ולא מספק ערובות, בלמים ואיזונים לשמירה על זכויות אדם ושלטון החוק. היא מציעה להציב גבולות ברורים, הן בפני הדרג הפוליטי והן בפני שרשרת הפיקוד במשטרה, לפיהם התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי אינה חוקית ופוגעת באמון הציבור במשטרה.

מאמר דעה

צו הביניים של בג"ץ ביחס לחוק הגיוס והשוויון בנטל: אם אין חוק, אין תקציב

השופטים מתייחסים בהחלטתם ל"טענות כבדות המשקל" הנוגעות לחוקיות החלטה 682, שמכוחה לא ננקטו הליכים לגיוס תלמידי הישיבות. אמירתם עלולה להקשות על הממשלה לקבל החלטות דומות בנוגע לדחיית שירות גורפת לתלמידים, למשל למשך שלושה חודשים נוספים עד שיוסדר מתווה גיוס ראוי.

מאמר דעה

כרסום במנגנונים בלתי-רשמיים המגנים על עצמאות הרשות השופטת

המאמר יצא לאור בכתב העת German Law Journal כחלק ממחקר בינלאומי רחב יותר, והוא שופך אור על האופן שבו הממשלה הולכת ומכרסמת במנגנוני הגנה בלתי-רשמיים שנועדו לשמור על עצמאות הרשות השופטת.

מאמר דעה

ההליך להדחת השופט כבוב באמצעות הוועדה לבחירת שופטים - התעמרות בלתי עניינית

דרך המלך לבירור טענות להפרת כללי אתיקה היא מנגנוני האתיקה והמשמעת של הרשות השופטת. עצם הניסיון להפעלת הוועדה נגד השופט כבוב מעלה חשד למניעים גזעניים לגביו.

מאמר דעה

ההתנהלות המתגלה בחידוש דיוני הוועדה לבחירת שופטים עלולה לפגוע בעצמאות השיפוטית

פרטים מודלפים מתוך דיוני הוועדה בשאלת קידום שופטים ולצד זאת שר המשפטים לוין עומד בסירובו לקדם בחירת נשיא קבוע לביהמ"ש העליון, בשל שאיפתו לביטול הסניוריטי. כיפוף הכללים הבלתי פורמליים הוא בשורה רעה להגנה על שלטון החוק.

מאמר דעה

לכו בעקבות הכסף: על המלחמה, גיוס בני הישיבות ותקציב המדינה

העובדה שצה"ל חדל להעניק דחיית שירות לבני הישיבות יצרה בעיה מהותית: העדר בסיס חוקי לתקצוב המוסדות התורניים שבהם לומדים בני הישיבות. התמודדות עם בעיה זו היא המפתח לדיון עומק בשאלת הגדלת שיעורי הגיוס של הצעירים החרדים ושילובם במעגל העבודה. מטרות אלה יושגו באמצעות שימוש בתמריצים כלכליים כגון הפחתה משמעותית של התקציבים שיינתנו למוסדות תורניים שבהם לא משרתים בצבא.

משדר מיוחד

שרקי & פלסנר | מתגייסים לשוויון

לקראת הדיון ההיסטורי בבג"ץ בסוגיית גיוס החרדים לצה"ל ב-26 בפברואר 2024 משוחח העיתונאי יאיר שרקי עם נשיא המכון יוחנן פלסנר שעוסק בסוגיה זה כ-15 שנה ועמד בראש ועדת פלסנר לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל.

פרויקט מיוחד

הדיון בבג"ץ על גיוס החרדים ועל חוקיות התמיכה בישיבות בהעדר חוק פטור או דחיית שירות בצה"ל

ב-26 בפברואר 2024 דן בג"ץ בשורת עתירות הנוגעות לחוקיות תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב שבו אין הסדרה חוקית לפטור או לדחיית השירות שלהם. צפו בדיון.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מה אפשר ללמוד מפסק הדין הפוסל את ביטול עילת הסבירות?

כיום הליך חקיקת חוקי היסוד אינו מוסדר. אין סטנדרטים מינימליים לחוקק חוק יסוד והכנסת יכולה לחוקק אותם כמו חוק רגיל, בלי תהליך מיוחד. חסר לנו בעצם "חוק יסוד" המסדיר את עצם חקיקתם של חוקי היסוד.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

פסילת ביטול עילת הסבירות בבג"ץ מזכירה שאין מקום לכוח בלתי מוגבל לשלטון

התיקון לחוק פטר את הגופים החזקים במדינה מלנהוג כלפי הציבור בצורה סבירה, וביהמ"ש קבע שהכנסת אינה יכולה לחוקק כל חוק יסוד שהיא רוצה או לפגוע במהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

מאמר דעה

המדינה חייבת להבהיר את גבולות ההגנה העצמית לאור ההתחמשות המואצת

בית המשפט העליון קבע בעבר שעקרון ההגנה העצמית אינו נותן אישור לנושאי נשק לעשות בו שימוש נגד מי שאינו מהווה סכנת חיים ברורה ומידית. חשוב שגורמי אכיפת החוק ורשויות התביעה יבהירו בפני המתחמשים החדשים את גבולות עקרון ההגנה העצמית וכן שהמשטרה תהיה מעורבת יותר בתהליך ההכשרה והריענון של בעלי רישיונות הנשק – הכל במטרה להציל חיי אדם.

מאמר דעה

האמנם יש צורך לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים?

המודל ה"דמוקרטי" לבחירת דיינים נבע מאילוץ ועורר ביקורת לאורך ההיסטוריה היהודית. המנגנון הנוכחי של הוועדה לבחירת שופטים קרוב ברוחו לדגמים שהונהגו בקהילות יהודיות בעקבות אותה ביקורת.

מאמר דעה

פסק דין הסבירות – לאן הולכים מכאן

ראוי שחברי הכנסת אשר זעמו על כך שבג"ץ מבקר חוקי יסוד ילינו בראש ובראשונה על עצמם. לאורך שנותיה נמנעה הכנסת מלחוקק את חוק יסוד: החקיקה. חובה על הכנסת הבאה לחוקק זאת סוף כל סוף בהסכמה רחבה, תוך איזון ועיגון מערכת היחסים בין הרשויות.

מאמר דעה

מלונדון לירושלים: כשבית המשפט הוא המגן האחרון מפני אובדן הדמוקרטיה

בית המשפט העליון הבריטי הבהיר זה מכבר כי הדמוקרטיה, שלטון החוק, בתי המשפט והביקורת השיפוטית מוגנים אפילו מפני הפרלמנט. ישראל לאחר מתן פסק דין הסבירות צריכה להפנים את הלקח הבריטי ולשמור על שיח דמוקרטי בריא של שלטון החוק והקפדה על הפרדת רשויות.

מסבירון

פסיקת בג"ץ בעניין חוק הנבצרות: כל השאלות והתשובות

במרץ 2023 אישרה הכנסת את התיקון לחוק יסוד: הממשלה, שקבע כי העילה לנבצרות של ראש הממשלה היא אי מסוגלות נפשית או פיזית בלבד וכן שמי שיכריז על הנבצרות הוא ראש הממשלה בעצמו, באישור שני שליש מחברי ועדת הכנסת, או בהחלטה של שלושה רבעים מהממשלה. השבוע, קיבל בג"ץ את העתירה נגד התיקון והכריז שייכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה. מה היו הנימוקים ומה השלכות הפסיקה?

פרויקט מיוחד

ניתוח עמדות שופטי בג"ץ בפסק הדין בעניין ביטול עילת הסבירות

מי הכיר בסמכותו של בג״ץ לפסול חוקי יסוד ומי שלל זאת? מי היה נכון לפסול את התיקון ומאיזה טעם? מיפוי העמדות וציטוטי השופטים.

מאמר דעה

פסק דין הסבירות במבט-על: יש דין, יש דיין ויש סמכות לביטול חוק יסוד

דעת הרוב קבעה כי התיקון לחוק יסוד: השפיטה פגע בהפרדת הרשויות, בשלטון החוק ופטר בפועל את ראש הממשלה והשרים מחובתם לנהוג בסבירות. רוב חוצה מחנות בקרב השופטים שתמך בסמכות לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד במקרה שהכנסת חורגת מסמכותה המכוננת - הוא תקדים בעל משמעות היסטורית. פסק הדין מחייב מחשבה על הסדרה חוקתית בהסכמה רחבה.

מסבירון

מה פסק בג"ץ בעניין ביטול עילת הסבירות והאם המשבר החוקתי בפתח? שמונה דברים שחשוב לדעת

רוב מכריע של 12 מתוך 15 שופטים קבע שלבית המשפט סמכות לפסול חוק יסוד. רוב קטן יותר של 8 שופטים סבר שביטול העילה פוגע באופן חמור וחסר תקדים במאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, בפרט בעקרונות שלטון החוק והפרדת הרשויות. מה השלב הבא וכיצד ישפיע פסק הדין על תיק הנבצרות ועל המלחמה?

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה לפסק הדין בעניין ביטול עילת הסבירות

רוב של לפחות 12 מתוך 15 שופטים קבע שבג"ץ מוסמך לבטל חוקי יסוד הפוגעים אנושות במאפיינים הבסיסיים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הפסיקה מספקת הוכחה נוספת לצורך בהסדרה חוקתית בהסכמה רחבה.

מאמר דעה

תקנות שעת חירום מסכנות את ישראל בשעת מלחמה

19 תקנות שעת חירום התקינה הממשלה מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל". שימוש רחב בהן ממשיך את הקו שננקט במשבר הקורונה, פוגע בשלטון החוק ועלול לסכן את הדמוקרטיה. העובדה שהכנסת יכולה לתפקד שומטת את הקרקע מתחת לתקנות ומחייבת את המחוקקים לבצע את תפקידם.

מסבירון

מיהו הגורם המוסמך לאשר עסקה להשבת החטופים, הכוללת שחרור אסירים?

האם יש מנגנון בחוק המסדיר את ההחלטה על עסקאות להחזרת שבויים וחטופים? מי הגוף המוסמך להחליט על שחרור אסירים מטעמי חוץ וביטחון – ראש הממשלה? הממשלה במליאתה? הקבינט? ואולי קבינט המלחמה שהוקם לאחרונה? כל השאלות והתשובות.

סקירה

לוין יכנס את הוועדה לבחירת שופטים בתוך 15 יום: המשמעויות והסוגיות שעל הפרק

שר המשפטים הודיע שיביא לדיון רק החלטות שבהן יש "הסכמה רחבה". במועד קרוב זה לא ניתן יהיה לבחור שופטים חדשים, אולם הוועדה תידרש לבחור ועדות משנה.

מאמר דעה

הותרת בית המשפט העליון ללא נשיא קבוע היא החלשה מכוונת של המערכת

הימנעות שר המשפטים מכינוס הוועדה לבחירת שופטים כדי להביא למינוי נשיא חדש לעליון בעייתית בכל עת ובפרט בשעת חירום, שבה העליון מתפקד במתכונת חירום וכהונת ממלא מקום זמני כנשיאו היא בעייתית שבעתיים. דווקא משום שהממשלה נטלה לעצמה סמכויות אדירות בשעת חירום נדרש גורם בלתי תלוי, כמו בית המשפט העליון, שיבקר את פעולותיה ויגן על שלטון החוק ועל זכויות האדם.

מסבירון

כיצד מתנהלת הרשות השופטת במצב החירום המיוחד של "חרבות ברזל"?

במהלך מצב החירום מצטמצמת פעילות בתי המשפט. נדונים בהם רק הליכים דחופים כגון מעצרים או עתירות דחופות לבג"ץ, שדחיפותן נקבעת בהחלטת נשיאת בית המשפט העליון. עם פרישת הנשיאה אסתר חיות ומשום ששר המשפטים לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא חדש, ימלא את מקומה המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן.

פרויקט מיוחד

הדיון בבג"ץ בחוק הנבצרות

התיקון לחוק יסוד: הממשלה קובע כי ראש הממשלה עצמו, באישור של שני שלישים מחברי ועדת הכנסת או בהחלטה של שלושה רבעים מחברי הממשלה, רשאים להודיע על נבצרות ראש הממשלה. הוא מבטל את מצבי חוסר התפקוד שהוכרו בעבר בפסיקה ובפרט את ה"נבצרות המשפטית". ב-28 בספטמבר 2023 דן בג"ץ בהרכב מורחב בן 11 שופטים בעתירה והתמקד בשאלה האם יש לדחות את תחולת החוק.

מאמר דעה

הדיון בבג"ץ על ביטול עילת הסבירות: יש דין ואין דיין

המסר הברור שעלה מעמדות השופטים ביחס לתיקון לחוק יסוד: השפיטה הוא שחובה על הממשלה לנהוג כלפינו בסבירות - אבל זו חובה ללא אכיפה, כי שוללים מבג"ץ את הכוח לאכוף אותה. הוויכוח העקרוני התגלע דווקא בין השופטים, שעל אף שביקרו את נוסח החוק חלוקים בנוגע לביטולו.

מדד הקול הישראלי

סקר אוגוסט 2023: רוב גדול ויציב בציבור תומך בהידברות ובפשרה ביחס לשינויים במערכת המשפט; 40% תומכים בהימנעות מגיוס חובה אם יינתן פטור לתלמידי ישיבות חרדים

רק חמישית יתמכו בעמדה שגם אם בג"ץ יפסוק שעל שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא יסרב לעשות כן. 61% סבורים שביטחון הפנים בהיבטי הפשיעה והטרור גרוע יותר מבתקופת הממשלה הקודמת. בקרב מצביעי הליכוד רק 16% חושבים שהמצב השתפר.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

האם לבג"ץ אין סמכות לפסול חוקי יסוד?

רוב פשוט של הכנסת יכול לחוקק כל חוק יסוד בלי שום מגבלה? זה לא מתאים לשיטת המשטר שלנו ולא למה שקורה בעולם. כשאין איזונים ובלמים חייבים ביקורת של בית משפט.

פרויקט מיוחד

הדיון בבג"ץ על ביטול עילת הסבירות

ב-12 בספטמבר 2023 ידון בית המשפט בהרכב חסר תקדים של 15 שופטים בעתירות המבקשות לבטל התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שקבע שבית המשפט אינו יכול לדון בסבירות החלטות של הממשלה או של שרים. זהו אחד הדיונים החשובים ביותר בהיסטוריה הארוכה של בית המשפט העליון, שבו יידונו שמונה מתוך העתירות הרבות שהוגשו נגד החוק.

מאמר דעה

מה רע בסניוריטי?

בחירה "אוטומטית" של ותיק השופטים לנשיא בית המשפט העליון היא הערובה לעצמאות וליציבות בית המשפט וכן מונעת פוליטיזציה של הליך המינוי. הכרזת השופט יוסף אלרון על התמודדות לתפקיד, באופן שיפגע בעיקרון הסניוריטי, מעלה חשש לפגיעה בליבת העצמאות של הרשות השופטת ומעוררת שאלות בנוגע להבטחות "פוליטיות" שיבטיח לפוליטיקאים בוועדה ולשיקולים לבחירתו.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

האיומים על מערכת המשפט מעידים שההפיכה המשטרית כבר כאן

לאחר דה-לגיטימציה שיטתית לשומרי הסף ולמערכת המשפט כולה, כך בדיוק נראית הפיכה משטרית: לא רק סבירות והוועדה לבחירת שופטים אלא כוח. הסיפור הוא כוח שמתבטא בניסיון השתלטות על האקדמיה, השירות הציבורי, התקשורת והכלכלה. אם לא נגן על הדמוקרטיה, לא יהיה מי שיגן עלינו.

מאמר דעה

נבצרות? אולי מהכנסת הבאה

במקרה של התיקון לחוק יסוד: הממשלה הנוגע לנבצרות, כל נסיבות החקיקה מלמדות שמדובר בחוק פרסונלי: הליך חקיקה מואץ שמטרתו לשפר את מצבו המשפטי האישי של רה"מ. מהדיון שנערך בעתירה נגדו לבג"ץ ומשאלות השופטים עלתה אפשרות "ביניים" שבין ביטול חוק היסוד לבין השארתו על כנו: דחיית תחולתו לכנסת הבאה.

מאמר דעה

הקשר ההדוק בין ביטול עילת הסבירות לחוק הנבצרות

שני תיקונים, בשני חוקי יסוד שונים, אך בעלי מטרות זהות: להסיר מגבלות כדי שהשלטון יוכל לפעול בניגוד לכללים ולמנוע מבג"ץ להתערב. בתיקון הנבצרות - כדי לנהוג בניגוד לכללי טוהר המידות ובתיקון הסבירות - כדי לנהוג בניגוד לכללים גם של מנהל תקין וגם של טוהר המידות.

מאמר דעה

ביטול עילת הסבירות סיפק שיעור חשוב בעריצות הרוב

התיקון שעבר השבוע בכנסת הוא תיקון עצום ממדים המסיר בצורה גורפת וקיצונית בלמים המגנים מפני כוח מוחלט של השלטון ופוגע פגיעה אנושה וחסרת תקדים בערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית. לבג"ץ יש את כל הכלים הדרושים לבטל אותו.

מאמר דעה

ביטול עילת הסבירות רמס את ליבת הזהות הדמוקרטית, הכדור בידי בג"ץ

לצד ההליך השערורייתי שקדם לו, החוק שאושר השבוע עלול למוטט כמגדל קלפים את שלטון החוק בישראל ובין השאר לייתר את הצורך בחוק היועמ"שים, משום שהם לא יהיו עוד במעמד מקצועי ועצמאי. גם העיקרון של "בחירות שוות" ייפגע ממנו, שכן דיני הבחירות מבוססים על כך שמתחם הסבירות של ממשלת מעבר מצומצם יותר מזה של ממשלה רגילה.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מה באמת חושבים שופטי העליון על ביטול עילת הסבירות?

בתגובה לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו על דעותיהם בנוגע לעילת הסבירות, הבהירו השופט סולברג והשופטים בדימוס פרוקצ'יה וגרוניס עד כמה המציאות שונה לחלוטין.

מאמר דעה

מתחילים בסבירות, המשך יבוא

בעידן הנוכחי, דמוקרטיות לא מתות ביום אחד. הן נשחקות, לעיתים באיטיות, תוך שימוש בכלים חוקיים לכאורה כמו תיקונים לחוקה או חקיקה רגילה. הצלחה ברמיסת חובת הסבירות תגרור הצלחה נוספת ועוד אחת אחריה, עד שיום אחד נתעורר למדינה אחרת לגמרי.

חוות דעת

חוות דעת: ביטול עילת הסבירות יפגע בשלטון החוק, בטוהר המידות ובאמון הציבור בשלטון

שלילה גורפת של סמכות בתי המשפט לבחון את סבירות החלטותיהם של הממשלה ונבחרי ציבור פוגעת באופן חמור בעקרון שלטון החוק. היא תשלול מבית המשפט את האפשרות לפסול מינויים לא ראויים, פיטורים של שומרי סף, החלטות בעלות תחולה רטרואקטיבית וכן מחטפים בידי ממשלת מעבר. ביטול עילת הסבירות יערער את מערך האיזונים והבלמים, החלש ממילא בישראל.

מאמר דעה

אלה ימים של סבירות שמחייבים דיון רציני, מנומק ומוסכם

רק שלטון שמכוון להחלטות קיצוניות ומושחתות חושש מעילת הסבירות, שעל גבולותיה ותחולתה ניתן לדון ויש גם מה לתקן. אולם החקיקה שעל הפרק חוסמת בצורה מוחלטת את סמכותו של בית המשפט לפסול החלטה של ראש הממשלה, הממשלה, שר או נבחר ציבור גם אם היא בלתי סבירה באופן קיצוני, ובכך מעניקה לשלטון כוח בלתי מוגבל.

סקירה

ניתוח סקרי פברואר-אפריל 2023: פחות משליש מהציבור תומך בביטול עילת הסבירות

ביטול עילת הסבירות זוכה לרוב רק בקרב מצביעי יהדות התורה, ש"ס והציונות הדתית, בעוד שבליכוד פחות ממחצית תומכים במהלך. בנוסף, כמחצית ממצביעי הליכוד ציינו כי התנהלות הסיעה ביחס לשינויים במערכת המשפט החלישה את תמיכתם בה.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

ביטול עילת הסבירות ייגמר בריסוק הדמוקרטיה

ביטול עילת הסבירות יתן אור ירוק להזרמת כספים למגזרים נבחרים ללא ביקורת שיפוטית ולא יאפשר לבית המשפט לפסול החלטות שרים גם אם הן מופרכות או בלתי סבירות באופן קיצוני.

סקירה

דוגמאות להתבססות בתי המשפט על עילת הסבירות - ממיגון כיתות בשדרות ועד סבסוד לאברכים

תכנית הקואליציה שלא לאפשר לבתי המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור שאינן סבירות תגביר את השחיתות השלטונית ותפגע אנושות בזכויות. שורת מקרים שאירעו לאורך השנים מעידה עד כמה העילה היא כלי חיוני לקיומם של האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

למה חשוב שבוועדה לבחירת שופטים יהיה נציג של האופוזיציה?

כ-30 שנה נהוג שלפחות אחד משני נציגי הכנסת בוועדה הוא מהאופוזיציה, על מנת למתן את כוחה של הממשלה ולמנוע פוליטיזציה של מינוי שופטים. בממשלה הנוכחית מדובר במהלך קריטי, שיש אף להפוך לחוק.

מדד הקול הישראלי

סקר מאי 2023: עלייה בשיעור הישראלים האופטימיים ביחס לביטחון המדינה אחרי מבצע "מגן וחץ" – אך הם עדיין מיעוט

שיעור נותני האמון בכנסת כמעט הוכפל בהשוואה לתקופת ממשלת בנט-לפיד, אולם הוא עדיין נמוך מבעבר. האמון בממשלה עלה מ-21% לפני שנה ל-29% כיום, אך הן בקרב היהודים (31%) והן בקרב הערבים (17%) רק מיעוט נותנים בה אמון. בעוד ש-93.5% מהחרדים סבורים כי המדינה צריכה לממן בתי ספר חרדים שאינם מלמדים ליבה, רק 13% מהחילונים סבורים כך.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

אם משתלטים "רק" על הוועדה לבחירת שופטים כבר לא צריך "רפורמה"

הקואליציה רוצה שופטים שיהיו של השלטון: לא עצמאיים, לא מקצועיים ואפילו לא שמרנים. ברגע שזה יקרה, יהיה בלתי אפשרי לבטל חוקים ולפגוע בזכויות של כולנו.

סקירה

למרות הבעיות, מתווה הנשיא מניח תשתית ראויה לרפורמה במשפט

המתווה אמנם מעגן בחוק יסוד את הזכות לשוויון וחופש הביטוי ושומר על מעמד היועמ"שים, אך מחליש את עילת הסבירות ומבטל את הווטו השיפוטי על מינויים לביהמ"ש העליון. האיזונים מחייבים את קידום המתווה כמקשה אחת.

חוות דעת

תיקוני לוין-רוטמן לחוק יסוד: השפיטה הם סכנה מיידית לדמוקרטיה

מצבור התיקונים קיצוני, מרחיק לכת ובעל אפקט מצטבר של פגיעה אנושה בעצמאות השיפוטית, בשלטון החוק ובהגנה על זכויות האדם. כל אחד מהתיקונים וכולם יחד חותרים תחת ההגדרה הבסיסית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

תגובת המכון למסמך "הצעה לפשרה" של גיורא איילנד, יובל אלבשן, גיורא ירום ודניאל פרידמן

המתווה מותיר בידי הקואליציה כוח בלתי מוגבל לחקיקת חוקי יסוד, מבלי שבית המשפט יתערב בה. שתי החלופות שהוא מציע ביחס לוועדה למינוי שופטים מבטאות פוליטיזציה כמעט מלאה, ובנוסף הוא מצמצם את סמכות היועמ"שים.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מהי עילת הסבירות ולמה רוצים לבטל אותה?

עילת הסבירות נועדה לוודא שהשלטון אינו פועל בצורה לא שוויונית או לא רציונלית. ביטולה יצמצם את יכולת בית המשפט לבחון החלטות שלטוניות יומיומיות בשורת נושאים.

מאמר דעה

שלילת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד תתן כוח אבסולוטי לקואליציה

אף שבית המשפט לא פסל עד כה חוק יסוד, תכנית יריב לוין תמנע זאת גם אם החוק יפגע בזכויות אדם או בערכי יסוד של המדינה.

הודעה לעיתונות

מדד הדמוקרטיה הישראלית 2022: ירידה מתמשכת באמון הציבור במוסדות המדינה

המדד מציין 20 שנות מדידה וניתוח ומצביע על רוב התומך בכך שלביהמ"ש העליון תהיה סמכות לבטל חוקים הנוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. בעשור האחרון ניכרת ירידה משמעותית בשיעור האופטימיים לעתיד המדינה, ועם זאת הרוב מעוניינים להישאר בארץ.

 

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מי בוחר את השופטים בישראל ולמה אסור לתת לקואליציה לעשות זאת?

שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, כפי שמציע שר המשפטים יריב לוין, יפגע בעצמאות הרשות השופטת ובמקצועיות הליך בחירת השופטים, שיעבור פוליטיזציה.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

איך בוחרים שופטים בישראל?

יש שופטים בישראל? ברור. ומי בוחר אותם? הוועדה לבחירת שופטים. כיום, בוועדה לוקחים חלק שלושה שופטים, שני שרים, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. בכדי לבחור שופט נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברים בוועדה- זכות וטו לפוליטיקאים ולשופטים

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

הרפורמות המשפטיות בהסכמים הקואליציוניים

מה משמעות מינויים של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה כמשרות אמון? אילו שינויים מתוכננים בשיטת בחירת השופטים? התשובות לשאלות החשובות.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

מהי פסקת ההתגברות?

עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, מסבירה מדוע פסקת ההתגברות מסוכנת לדמוקרטיה

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

כוחה הבלתי מוגבל של הממשלה בישראל

הדיון הציבורי לגבי פסקת ההתגברות עוסק בעיקר בבית המשפט העליון, ומפספס את המהות: כוחה הכמעט בלתי מוגבל של הממשלה בישראל.

נגן
סדרת "תכנית לוין-רוטמן בסרטונים"

פסקת ההתגברות - כן לאיזון בין הרשויות, לא לריסוק בית המשפט

מהי פסקת ההתגברות? 

נגן
סרטון

איך קרה שבית המשפט העליון הפך לאויב העם?

אז איך קרה שבית המשפט העליון הפך לאויב העם? לפי ספרו החדש של עמיחי כהן, מלחמות הבג"צ - הוא לא. פשוט לפוליטיקאים מסוימים נוח להציג אותו ככה.