סקירה

סיכום כנס החורף של הכנסת: אוקטובר 2025 עד מרץ 2026

סקירה מספר 11

| מאת:

הצבעה בכנסת, מרץ 2026 | Photo by Yonatan Sindel/Flash90

כנס החורף של הכנסת נפתח על רקע הפסקת האש במלחמת "חרבות ברזל", אך שבועותיו האחרונים מתקיימים בעיצומו של מבצע "שאגת הארי" מול איראן.

גם במציאות זו, על אף השפעתו הקשה של המבצע על העורף הישראלי והצורך להתמקד במענה למצב החירום, המשיכו ועדות הכנסת לקדם חקיקה שנויה במחלוקת, שאינה נוגעת לצורכי החירום ובעיקר מחלישה את הדמוקרטיה הישראלית. התנהלות זו, שאפיינה גם תקופות ממושכות במהלך מלחמת "חרבות ברזל", משקפת דפוס פעולה רחב של הקואליציה: מתן עדיפות עקבית לקידום מהלכים פוליטיים שנויים במחלוקת הפוגעים ביסודות הדמוקרטיה הישראלית, בניגוד לנוהג שהיה קיים בכנסת לפיו בתקופת מלחמה מקדמים רק נושאים הקשורים למלחמה, דווקא בעת שבה הקשב הציבורי מוגבל, כאשר הכלים האזרחיים להגיב ואף להתנגד למהלכים למשל בהפגנות מוגבלים אף הם, ולעתים גם כאשר קיים קושי ממשי של גורמים מקצועיים להשתתף בהם באופן אפקטיבי.

במבט כולל על התנהלות הכנסת לאורך חודשי כנס החורף, ניתן לזהות שלושה מאפיינים מרכזיים הקשורים זה בזה, המשקפים דפוס פעולה אחד (אשר בא לידי ביטוי גם במהלכים הרבים שמקדמת הממשלה מחוץ לזירה הפרלמנטרית):

מאפיין ראשון בדפוס זה הוא קידום ואישור של חקיקה המחלישה את הדמוקרטיה הישראלית, ובראשה שני חוקים אשר עברו במהלך כנס החורף: החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים, מעצב מחדש את יחסי הדת והמדינה בישראל, וקובע כי מעתה בתי הדין הרבניים והשרעיים יהיו מוסמכים לדון בסכסוכים אזרחיים כבוררים, אם הצדדים יסכימו לכך. מעבר לחשש כי בתי הדין לא ישמרו בפסיקותיהם על זכויות יסוד המעוגנות בחוק, וכי ההסכמה להליך לא תמיד תהיה חופשית, החוק גם מאיים על עקרון השוויון בפני החוק. זאת במיוחד נוכח העובדה שתוצאת ההליך אינה פסק בוררות ככל מוסד בוררות פרטי אחר, אלא פסק דין לכל דבר ועניין. במצב זה, החוק יוצר בפועל מערכת דינים מקבילה, שבמסגרתה, תחולת הדין בנושאים אזרחיים רבים אינה עוד אחידה, אלא עשויה להשתנות בהתאם להשתייכות הדתית.

לצד זאת, החוק להטלת עונש מוות למחבלים, המגדיר חובת הטלת עונש מוות במקרים מסוימים כברירת המחדל, פוגע באופן אנוש בקדושת החיים, נגוע באפליה על רקע לאומי וסותר את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ספק אם החוק יסייע למאבק בטרור, כפי שציינו גורמים מקצועיים רבים, ולצד זאת, הוא עלול להטיל צל מוסרי על מדינת ישראל ולגבות מחיר מדיני כבד.  בד בבד, נמשך קידומן של הצעות חוק הפוגעות בעקרונות יסוד של שלטון החוק, ובהן הצעת החוק לריסוק הייעוץ המשפטי לממשלה וליכולתו להגן על שלטון החוק; המשך שחיקה של עצמאות מערכת המשפט באמצעות פגיעה בשכר השופטים; פגיעה בתקשורת החופשית באמצעות צעדים נגד תאגיד השידור הציבורי והמשך הטבות לערוץ 14, לצד קידום חוק השידורים (רפורמת הענק בתקשורת); וכן פגיעה במקצועיות השירות הציבורי באמצעות קידום הצעות המבטלות את נבחרת הדירקטורים ומסירות את חובת היעדר הזיקה הפוליטית במינויים בחברות ממשלתיות.

צעדי החקיקה מצביעים על מגמה מצטברת של החלשת מנגנוני האיזון והבקרה במספר מוקדים במקביל, המשנים את יחסי הכוחות בין רשויות השלטון לטובת הממשלה. כל זאת, גם על רקע מועד הבחירות המתקרב, שמטבעו מעצים תמריצים פוליטיים. צעדים אלה מצטרפים למהלכים רבים שקודמו במושבים הקודמים, ובראשם חוקים המחלישים את עצמאות מערכת המשפט.

מאפיין שני הוא זלזול מתמשך בהליכי החקיקה וחריגה מנורמות פרלמנטריות בסיסיות. במסגרת זו, במהלך הכנס קודמו הצעות חקיקה ואושרו העברות של כספים סקטוריאליים ללא דיון מספק, כאשר לעיתים הכספים הועברו אף לפני שניתן אישור של הכנסת למהלך, תוך פגיעה בתפקידה של הכנסת למלא את תפקיד הפיקוח הפרלמנטרי. במהלכים אלו ניכרת התעלמות חוזרת מחוות דעת מקצועיות של הייעוץ המשפטי לכנסת, הן ביחס לחקיקה ספציפית והן ביחס לאופן ניהולה, לרבות באמצעות הקמת ועדות מיוחדות בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי לכנסת. התנהלות זו פוגעת בהליכי החקיקה ודורסת נוהגים ודפוסי חקיקה שכובדו לאורך שנים על ידי המפלגות השונות, בקואליציה ובאופוזיציה כאחד, לרבות קידום הצעות חוק שנויות במחלוקות אשר נדרשות בתקופת מלחמה. בתום כנס החורף, עבר תקציב המדינה לשנת 2026, שכלל מהלך להעברת כספים קואליציוניים בהיקף של 800 מיליוני ש״ח למוסדות החרדים בחקיקה ראשית, בניגוד לחוות דעת משפטיות. הקואליציה עשתה זאת במהלך חריג, שבו היא העלתה הסתייגויות לתקציב, באופן אשר עוקף את הדיון במניעה המשפטית לבצע את ההעברות האלו. בתגובה לכך, הודיעה היועצת המשפטית לממשלה כי זהו ניסיון להתגבר על המהלכים שננקטו ליישום פסק דינו של בג"ץ לעניין חובת הגיוס וכן הנחיות היועמ"שית ולכן עד לבירור הנושא, לא יבוצעו ההעברות התקציביות. גם היועצת המשפטית לכנסת קבעה בחוות דעתה כי "הקצאת הסכומים בפועל כפופה להשלמת ההליך הממשלתי הדרוש" ואחר כך להביאם לאישור של ועדת הכספים.

מאפיין שלישי הוא המשך הפגיעה בעקרון הממלכתיות, בפקידות הציבורית במשרדי הממשלה ובסמלי השלטון. בולטים במיוחד בהקשר זה מהלכיו החוזרים והנשנים של יו"ר הכנסת להמשיך ולהחרים את נשיא בית המשפט העליון בטקסים ממלכתיים, תוך פגיעה במעמדה של הרשות השופטת. זאת, במקביל ליחס מבזה ולעתים אף משפיל, כלפי בעלי תפקידים בשירות הציבורי המגיעים לוועדות הכנסת, לא פעם תוך השמעת איומים מרומזים כלפיהם מצד חברי הכנסת מהקואליציה. התנהלות זו פוגעת ביכולתם של משרתי הציבור לפעול באופן מקצועי ועצמאי, ומחלישה את יכולתם לפקח ולבקר את הכנסת ואת פעולת הממשלה.

להלן המהלכים העיקריים שקידמה הקואליציה בכנסת בכנס החורף:

א. החקיקה שעברה

הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים לדון בסכסוכים אזרחיים – בעיצומה של המלחמה, מליאת הכנסת אישרה חוק שמרחיב באופן דרמטי את סמכויות בתי הדין הרבניים והשרעיים.חוק בתי דין דתיים (בוררות), התשפ״ו–2026. עד עתה, בתי הדין הדתיים הוסמכו לעסוק אך ורק בנישואין וגירושין, אך עתה הם יוכלו לערוך בוררות בשורה ארוכה של סכסוכים אזרחיים, כמו תביעות בענייני עבודה או סכסוכי שכנים, אם הצדדים חתמו על טופס הסכמה לבוררות שתיערך לפי הדין הדתי.

החשש הוא שבמקרים רבים לא תיווצר הסכמה חופשית, בין אם מחוסר הבנה שניתן לסרב להליך על אף שבתי הדין הינם מוסדות מדינתיים ולא פרטיים, ובין אם ישנם פערי כוחות בין הצדדים  או לחץ קהילתי.  חשש נוסף אשר עולה מהחוק הוא שההגנות שהחוק מבטיח לשמירת חוקי מדינת ישראל בכלל ובפרט אלו המגנים על זכויות יסוד כמו הזכות לשוויון ולכבוד האדם, לא יכובדו על ידי בתי הדין. זאת בהינתן כי ברגע האחרון וכמעט ללא דיון מהותי בוועדה, התווסף לחוק סעיף שקובע כי בשונה מפסקי בוררות אחרים, אין צורך לאשרו בבית משפט כדי לאכפו. בכך נמנע פיקוח אזרחי על הליכי הבוררות, ופסק הבוררות הופך לפסק דין לכל דבר ועניין.מרדכי קרמניצר, ענת טהון אשכנזי, עמיר פוקס ודפני בנבניסטי ״חוות דעת: הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים היא פגיעה בשלטון החוק״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 9.12.2025).

החוק להטלת עונש מוות על מחבלים – הכנסת אישה את החוק שקובע, כברירת מחדל, עונש מוות לפלסטינים שביצעו מעשה טרור. החוק קובע כי עונש המוות יוטל כחובה, למעט מקרים מיוחדים שבהן מתקיימות נסיבות מיוחדות ואז רשאי בית המשפט להטיל עונש מאסר עולם. מדובר בחוק הפוגע בצורה החמורה ביותר בזכות לחיים, בכבוד האדם. לא בכדי החוק סותר את המגמה הרווחת בעולם הדמוקרטי המערבי לביטול עונש המוות ולתפיסתו כעונש אכזרי ובלתי אנושי. בנוסף, החוק יחול באופן סלקטיבי על מחבלים ערבים בלבד, ומכאן שהוא גם מפלה בצורה בוטה. במהלך החקיקה מרבית גורמי המקצוע לא הצביעו על תרומתו של החוק לסיוע במאבק בטרור ואף גורמים מקצועיים רבים התנגדו לחקיקתו, תוך שהצביעו על סכנותיו במישור הבטחוני.

ב. חקיקה שהתקדמה במהלך כנס החורף, על פי חלוקה לתחומים שונים

  תחום ראשון: ערעור שלטון החוק

1. הצעת חוק להחלשה דרמטית של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה – ועדת החוקה קידמה באופן אינטנסיבי, גם תוך כדי המלחמה עם איראן, את הדיון בהצעת החוק מטעם יו"ר הוועדה, ח"כ רוטמן, המבקשת לפצל את תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה למספר בעלי תפקידים שונים ולחלק ביניהם את סמכויותיו. ואולם, בפועל, אם הצעת החוק תתקבל, היא עלולה לשנות לבלי היכר את מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה ולהופכו לנשלט באופן מוחלט על ידי הגורמים הפוליטיים. במסגרת הדיונים בוועדה נדונו הצעות לפיהן היועץ המשפטי לממשלה יתמנה על ידי הממשלה במינוי פוליטי לחלוטין, ויהיה כפוף לפיקוח של שר המשפטים. על פי ההצעה, יוגדר תובע כללי עליו יוטלו כל הסמכויות הפליליות המוקנות כיום לייעוץ המשפטי לממשלה. הוא ימונה על ידי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, והממשלה תוכל להעבירו מתפקידו בכל מיני תנאים. במהלך הדיונים שנערכו בוועדת החוקה לקידום הצעת חוק זו, נדונה בהרחבה ההצעה לפיה חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה לא תהיה מחייבת כפי שהיא היום, אלא שהממשלה או שר מטעמה יוכלו לאשר בעצמם, בתנאים מקלים, לפעול בניגוד לה.

2. הצעה להכפפת יועצים משפטיים במשרדי הממשלה למנכ״ל המשרד – ועדת החוקה דנה בהצעת חוק שהגיש ח״כ בוארון (הליכוד), שמבקשת לנתק בין היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה לבין היועץ המשפטי לממשלה כמנחה המקצועי של פעילותם.הצעת חוק עצמאות היועץ המשפטי של משרד ממשלתי, מעמדו וסמכויותיו, התשפ״ה–2025, פ/ 5782/25. החוק, לכאורה, מקנה מעמד עצמאי ליועץ המשפטי של המשרד, אך הוא למעשה מחליש את יכולתו לפעול באופן עצמאי מקצועית על ידי הגדרת כפיפותו למנכ"ל המשרד הממשלתי. ההסדרים המוצעים בחוק עלולים לפגוע באופן קשה במקצועיות מערך הייעוץ המשפטי לממשלה כולו, וביכולתו להבטיח את שלטון החוק, וכן עלולה לפגוע במעמד היועץ המשפטי לממשלה וביכולתו למלא את תפקידו כפרשן המוסמך של החוק ואת יכולתו לשמור על שלטון החוק בממשלה.עדנה הראל פישר וגיא לוריא ״חוות דעת: הצעת חוק עצמאות היועץ המשפטי של משרד ממשלתי״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 3.7.2025). הצעת החוק נמצאת בהכנה לקריאה הראשונה.

3. הצעת חוק לפוליטיזציה של המחלקה לחקירות שוטרים (מח״ש) – ועדה משותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי דנה בהצעת חוק שהגיש ח״כ משה סעדה (הליכוד) המבקשת להוציא את מח״ש מהפרקליטות, לערוך בה שינויים מבניים ולשנות את סמכויותיה באופן שעלול לפגוע באי-תלותה. על פי הנוסח שאושר בקריאה הראשונה, מח״ש תוצא מהפרקליטות ותוקם כמחלקה נפרדת במשרד המשפטים. מנהל המחלקה ייבחר על ידי ועדה שרוב חבריה מתמנים בזיקה לשר המשפטים. בנוסף, הצעת החוק מעניקה לתובעי מח״ש סמכויות תביעה עצמאיות שאינן כפופות לייעוץ המשפטי לממשלה. כן היא מרחיבה את סמכויות המחלקה בתחום המשמעת, לרבות הסמכות להגיש כתבי אישום לבית הדין למשמעת נגד שוטרים. במהלך נדיר, פרקליט המדינה העביר את עמדתו בכתב לוועדה והבהיר כי "קיים חשש שהצעת החוק תפגע במח״ש, [...] בשוויון בפני החוק וביכולת האפקטיבית לנהל חקירות מורכבות ורגישות".מכתב מאת פרקליט המדינה, עו״ד עמית איסמן, אל יו״ר הוועדה המשותפת של ועדת החוק, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי, ח״כ שמחה רוטמן, בנושא ״הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס׳ 44) (המחלקה לחקירות שוטרים), התשפ״ו–2026״ (24.2.2026).

4. קידום מחודש של תיקון חוק יסוד: הממשלה - הצעת "חוק דרעי 2" – על רקע העתירה המתנהלת המבקשת להורות לראש הממשלה להעביר את השר לביטחון לאומי מכהונתו, הקואליציה שבה לקדם הצעת החוק שמבקשת לשלול מבג״ץ את הסמכות להתערב בכל עניין הנוגע למינוי והעברה מכהונה של שרים  הצעת חוק זו הונחה על שולחן הכנסת לקראת הקריאה השנייה והשלישית במרץ 2023, אך טרם אושרה כחוק, והיא שבה לדיונים בוועדה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית על מנת לערוך בה שינויים.

הייעוץ המשפטי לכנסת ציין כי משמעותה של הצעת החוק היא ״ביטול גורף״ של הביקורת השיפוטית על מינוי שרים והעברתם מכהונה, למעט ביחס לתנאים הפרוצדורליים וכן הדגיש כי עיתוי עריכת התיקון מעלה חשש למניעים פרסונליים, דבר העלול להיחשב, כך על פי הפסיקה, כשימוש לרעה בסמכות המכוננת.מסמך הכנה מאת הייעוץ המשפטי לכנסת בעניין הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון – ביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי) (פ/2314/25). בהצעת לתיקון חוק היסוד מבקשים לשלול את סמכותו של בג"ץ להתערב במינוי והעברה מכהונה של שרים, למעט בעניין אי עמידה בתנאי הכשירות הקבועים לפיהם השר יהיה אזרח ישראל ותושב ישראל ולפחות בן 21, או אי עמידה בהוראות הפרוצדורליות לעניין העברה מכהונה.

5. הצעה לתיקון חוק המאבק בטרור המגבילה את חופש הביטוי – הצעה שתאפשר לקציני משטרה לפתוח בחקירות בעבירות הסתה לטרור ללא אישור של פרקליטות המדינה. זאת בניגוד להנחיות פרקליט המדינה כפי שקבוע היום, שלפיהן על מנת לפתוח בחקירה בעבירות הסתה (כמו בכל עבירות הביטוי) יש צורך באישור הפרקליטות.הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס׳ 12), פ/3157/25. אף שנוסח ההצעה רוכך כך שהסמכות תימסר רק לקציני משטרה בכירים (מדרגת תת-ניצב), ההסדר עדיין צפוי להרחיב את האפשרות של המטרה להתערב בביטויים ועלול להביא לפגיעה ממשית בחופש הביטוי.עמיר פוקס ומרדכי קרמניצר ״חוות דעת: הקניית סמכות למשטרה לפתוח בחקירות בהסתה לטרור ללא אישור הפרקליטות תפתח צוהר לחקירות ומעצרי שווא״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 9.6.2025). חשש זה גובר בשנת בחירות, ועל רקע מקומו המיוחד של חופש הביטוי בתקופת הבחירות. ברקע, חל לאחרונה שינוי באופן שבו המשטרה חוקרת עבירות ביטוי, כאשר הוקם מדור הסתות חדש במעורבות של השר לביטחון לאומי. הקמת המדור מקימה חשש לפגיעה בחופש הביטוי, שכן לפי דיווחים, היא פועלת לניטור יזום של אנשים ברשתות החברתיות. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת לקריאה שניה ושלישית.

6. הצעת חוק להקמת ועדת חקירה פוליטית – ועדת החוקה דנה בהצעת חוק שיזם ח"כ קלנר (הליכוד), המבקשת להקים ועדת חקירה לא-ממלכתית לבדיקת אירועי 7 באוקטובר והנסיבות שהובילו אליהם. בניגוד למנגנון הקיים בחוק, שלפיו נשיא בית המשפט העליון ממנה את חברי הוועדה, ובראשה עומד שופט בית המשפט העליון או שופט בית משפט מחוזי, הצעת החוק מעבירה את הסמכות לקביעת הרכב הוועדה לגורמים פוליטיים. מנגנון המינוי המוצע עלול להוביל לכך שבסופו של דבר הרכב הוועדה יהיה על טהרת הקואליציה, ובכל מקרה יש חשש אמיתי שעבודת הוועדה תוביל לגיבוש גרסאות פוליטיות מתחרות של ״האמת״ ולא לבירור ממלכתי ואובייקטיבי של האירועים.דנה בלאנדר ״חוות דעת: הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית לאומית לאירועי טבח שמיני עצרת התשפ״ד (טבח 7 באוקטובר 2023), התשפ״ה–2025,  פ/6380/25״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 21.12.2025). הצעת החוק נמצאת בהכנה לקריאה הראשונה.

  תחום שני: פגיעה בעצמאות מערכת המשפט

7. הצעת חוק לקביעת שכר אחיד לנושאי משרה ברשויות השלטון וביטול ההגנה הייחודית על שכר השופטים – ועדת החוקה דנה בהצעת חוק שהגיש ח״כ בוארון (הליכוד), המבקשת לקבוע כי שכר נושאי המשרה המפורטים בה (נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים וסגני שרים, חברי כנסת, שופטים, הרבנים הראשיים, דיינים, קאדים וקאדים מד׳הב) ייקבע בהתאם להחלטת ועדת ציבורית שתקום לפי החוק המוצע. שיעורי השכר המפורטים בחוק ישנו בפועל את שכרם של נושאי המשרה, ובפרט, שכרם של שופטי בתי המשפט, שהוא גבוה כיום משכרם של נושאי משרה אחרים – יושווה להם.הצעת חוק יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה), פ/5532/25. כלומר, אחת ההשלכות של הצעת החוק היא הפחתת שכרם של שופטי בתי המשפט ולצורך כך מבקשת ההצעה להשמיט סעיף בחוק יסוד: השפיטה שאוסר על קבלת החלטה המכוונת להפחית ממשכורתם של שופטים בלבד. בכך חושפת ההצעה את התכלית האמיתית של החוק והיא הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת על ידי פגיעה בשכר השופטים. ראוי להדגיש כי ישנן הוראות המגנות על שכר שופטים במהלך כהונתם בדמוקרטיות רבות. כך למשל, בית המשפט בקנדה אף ראה בשריון השכר אחד משלושת תנאי המינימום לעצמאות השפיטה.גיא לוריא ועמיר פוקס ״חוות דעת: הצעת חוק שנועדה לפגוע בשכר השופטים״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 10.12.2025).

8. קידום חוק לשינוי אופן קביעת ההרכבים בבית המשפט העליון – הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק שהגישו ח״כ רוטמן, וולדיגר, טל וסולומון (הציונות הדתית), המבקשת לערוך שני תיקונים בסמכויות נשיא בית המשפט העליון. התיקון הראשון מבקש ליטול מידי הנשיא את סמכותו לקבוע מותבים – כלומר להחליט אילו שופטים ידונו בעניין מסוים – ולקבוע שהמותבים ייקבעו באופן ממוחשב. התיקון השני מבקש ליטול מידי נשיא בית המשפט העליון את סמכותו להכריע בבקשה לקיים דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון. במקום זאת, מוצע שכלל שופטי בית המשפט העליון ידונו בבקשה, ורק אם רובם יסברו שיש לקיים דיון נוסף, יתקיים הדיון בהרכב של כל שופטי בית המשפט העליון.הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קביעת ההרכבים בבית המשפט העליון), התשפ״ה–2025, פ/5401/25.

כדאי לצין כי אין ממש צורך בהצעת החוק שכן גם כיום ההרכבים נעשית ברובה באופן אקראי למעט במקרים בהם מתקיים ניגוד עניינים של שופטים או טעמים חריגים אחרים המצריכים את התערבותו של נשיא בית המשפט העליון. על כן החשש הוא כי הצעה זו נועדה בעיקר לפגוע במעמדו של נשיא בית המשפט העליון, על ידי שלילת סמכויותיו הניהוליות שנועדו להגן על עצמאות הרשות השופטת.גיא לוריא ועמיר פוקס ״חוות דעת: שינוי אופן קביעת ההרכבים בבית המשפט העליון״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17.12.2025). הצעת החוק נמצאת בהכנה לקריאה ראשונה.

9. הצעת חוק למינוי תובע לחקירת עבירות שבוצעו על ידי היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה – ועדת החוקה דנה בהצעת חוק שהגיש ח״כ רוטמן (הציונות הדתית), שתאפשר לשר המשפטים למנות תובע, אם נודע למשטרה על עבירה שביצעו היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, ולתובע הממונה יוענקו כל סמכויותיהם לעניין חקירה ותביעה.הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – מניעת ניגודי עניינים בחקירת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה), התשפ״ה–2024, פ/5196/25. הצעת החוק, אם תתקבל, עלולה לפגוע במקצועיות ובאי-תלותם של הליכי ההחלטה והתביעה בכך שגורם פוליטי יחליט על זהות התובע בהליכים אלה. אף האיום בהפעלת הסמכות משיקולים פוליטיים עלולה ליצור אצל ראשי התביעה תחושה של תלות ואיום מצד הגורם הפוליטי.גיא לוריא ועמיר פוקס ״חוות דעת: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – מניעת ניגודי עניינים בחקירת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה), התשפ״ה–2024״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 10.12.2025). הצעת החוק נמצאת בהכנה לקריאה ראשונה.

10. קידום ״חוק פלדשטיין״ – ועדת החוץ והביטחון דנה בהצעת חוק המציעה לקבוע כי חייל שמסר ידיעה ללא רשות לראש הממשלה או לשר הביטחון לא יואשם בעבירה של גילוי ידיעות או בעבירה של חריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה לפי חוק השיפוט הצבאי, ולא יואשם בסעיף של מסירת ידיעה סודית לפי חוק העונשין. זאת, חרף העובדה שמדובר בחקיקה פרסונלית, וכי ההצעה עלולה להוביל לפוליטיזציה של עבודת המודיעין ולפגוע בהליכי קבלת החלטות פיקודיים בצבא.הצעת חוק מסירת מידע סודי לראש הממשלה ולשרים (תיקוני חקיקה), התשפ״ה–2024.

  תחום שלישי: פגיעה בזכות לשוויון

11. הצעת חוק לעיגון הפרדה מגדרית באקדמיה – ועדת החינוך דנה בהצעת חוק שהוגשה על ידי ח"כ סון הר מלך (עוצמה יהודית) שתרחיב מאוד את התנאים המתירים הפרדה בין נשים לבין גברים במוסדות להשכלה גבוהה.הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס׳ 10) (מסלולי לימוד נפרדים בתארים מתקדמים), התשפ״ה–2025. הצעה זו, אם תאושר, תפגע פגיעה קשה בזכות היסוד לשוויון ובאיכות הלימודים האקדמיים, משום שאלו ייערכו תחת הפרדה חסרת הצדקה בין קבוצות, רק על בסיס מין, מטעמי דת, ללא התנייתם לציבור החרדי בלבד, כפי שהיה עד כה.ענת טהון אשכנזי, ספיר פז ועדנה הראל פישר ״חוות דעת: הרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה״ (מכון הישראלי לדמוקרטיה, 8.2.2026). ההצעה אף נוגדת את החלטות המועצה להשכלה גבוהה ופסיקת בג"ץ בעניין זה, אשר ביקשו לאזן בין הזכות לשוויון והיעדר הפרדה על בסיס מין במרחב הציבורי, לבין הצורך לקדם את האוכלוסייה החרדית והגבילו את ההפרדה בתנאים מיוחדים אשר כללו הפרדה רק בתואר ראשון, רק עבור הציבור החרדי ורק בכיתות הלימוד. עתה ההצעה מבקשת לפרוץ את מרבית מהתנאים האלו, עובדה שתרחיב באופן דרמטי את היקף ההפרדה. הצעת החוק נמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

12. "חוק הפטור מגיוס" -הצעת חוק למתן פטור לתלמידי ישיבות משירות בצה״ל – לאורך כנס החורף של הכנסת, ועדת החוץ והביטחון קידמה את הצעת יו״ר הוועדה הנכנס, ח״כ בועז ביסמוט, להסדרת הפטור מגיוס לצה״ל של תלמידי ישיבות.הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס׳ 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ״ב–2022. הצעת החוק אינה קובעת חובת גיוס כללית ושוויונית לציבור החרדי, אלא מפרטת יעדי גיוס מינימליים, ובכך היא למעשה מסדירה את מעמדם של רובם המוחלט של תלמידי הישיבות ופוטרת אותם מגיוס, בניגוד לעקרון השוויון. בנוסף, היא כוללת הגדרות רחבות באופן חריג, שאינן תואמות את צורכי צה"ל.יוחנן פלסנר, נעה גשן, שלומית רביצקי טור-פז, גלעד מלאך ועמיחי כהן ״התייחסות המכון הישראלי לדמוקרטיה: הצעת חוק שירות ביטחון – מתווה הקואליציה״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 3.2.2026). בראשית ימי המלחמה עם איראן, ראש הממשלה הצהיר כי חוק הפטור מגיוס לא יקודם כעת. עם זאת, חודש לתוך המלחמה וימים ספורים לאחר שהרמטכ״ל הזהיר במהלך דיון קבינט כי ״צה״ל הולך לקרוס לתוך עצמו״, ראש הממשלה הודיע בישיבת הקבינט כי חוק הפטור מגיוס ישוב להתקדם לאחר חג הפסח, אולם חוק זה לא יוביל לגיוס החרדים ובמקביל להאריך את משך השירות הסדיר ולהגדיל את העומס על המשרתים.יוחנן פלסנר, "חוק הגיוס" הוא אחיזת עיניים, לא תשובה לאזהרה החמורה של הרמטכ"ל", המכון הישראלי לדמוקרטיה (28.3.2026).

בד בבד, תוך כדי המלחמה עם איראן, ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שמבקשת להאריך את תוקפו של החוק המאפשר למלש״בים חרדים לבחור בשירות במסגרת של ״שירות לאומי״, במקום להתגייס לצה"ל.הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס׳ 9), התשפ״ו–2026. זאת, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהבהירה כי החוק הוא נגזרת של חוק הגיוס שבוטל, וכי הוא פוגע בעקרון השוויון ובצורכי הצבא בלחימה.

13. מתן הטבות מס לתושבי יהודה ושומרון – תוך כדי המלחמה עם איראן, מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעת חוק של ח"כ סוכות (הציונות הדתית) המבקשת להוסיף קריטריון של ״איום ביטחוני״ לניקוד המזכה בהטבות מס באופן שיאפשר להתנחלויות ביהודה ושומרון לקבל תוספת של 25 נקודות.הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס׳ 287) (הטבות במס ליישום מאוים באזור), התשפ״ו–2026, פ/5890/25. ההצעה מקודמת חרף התנגדות של נציגי משרד האוצר ומשרד המשפטים והתנגדותה של היועצת המשפטית של ועדת הכספים הטוענים כי אין הצדקה להעדפת אוכלוסייה זו על פני אוכלוסיות אחרות הנמצאות תחת איום בטחוני.

14. הצעת חוק להרחבת הזהות היהודית במרחב הציבורי – הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק של ח״כ דיסטל-אטבריאן (הליכוד), המבקשת לקבוע הסדרים דתיים מחייבים במרחב הציבורי ופגעת אגב כך בשורה ארוכה של זכויות יסוד. בין היתר, מוצע לאסור בחוק כל הפרעה להנחת תפילין או לקיום תפילה יהודית במרחב הציבורי (לרבות תפילה בהפרדה מגדרית), וכן להטיל חובה בחוק על מתן רישיון לקיום תפילה יהודית. עוד מוצע לחייב התקנת מזוזה בכל פתח של מרחב ציבורי ובכל מוסד הממומן מתקציב המדינה.הצעת חוק הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי, התשפ״ה–2025, פ/5807/25.

  תחום רביעי: פגיעה בתקשורת החופשית

15. הצעת חוק השידורים של שר התקשורת – ועדה מיוחדת בראשות ח״כ דיסטל-אטבריאן (הליכוד) דנה ברפורמת עומק בשוק השידורים בישראל שעתידה לשנות אותו מהיסוד: עקרונית, מבנית ורגולטורית.הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ״ו–2025. ההצעה מקודמת בוועדה מיוחדת חרף עמדת היועצת המשפטית לכנסת שהיחידה המוסמכת והמתאימה להכין את החוק היא ועדת הכלכלה. אמנם בהצעת החוק קיימים בה הסדרים נדרשים, כגון איחוד רגולטורים, עצמאות הרגולטור, ייעול נטל רגולטורי, ופתיחת השוק לאפשרויות גמישות יותר של מוצרים ושירותים. עם זאת, כפי שהצביעו הייעוץ המשפטי לממשלה ורשות האסדרה, ההצעה כוללת הסדרים בעייתיים, ובראשם ביטול החובה להפעיל חברת חדשות נפרדת מגופי השידור. בנוסף, ההצעה מקנה סמכויות נרחבות לרגולטור להטיל קנסות גבוהים שעשויים לשמש מכשיר שליטה שלו בשחקנים.תהילה שוורץ אלטשולר, אלעד מן וזוהר גופן ״חוות דעת: הצעת חוק התקשורת (חוק השידורים)״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 8.2.2026). הצעת החוק עומדת לקריאה שניה ושלישית.מכתב מאת היועצת המשפטית לכנסת, עו״ד שגית אפיק, אל חברי ועדת הכנסת בנושא ״קביעת הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים)״ (30.11.2025).

16. ניסיון השתלטות פוליטית על מועצת תאגיד השידור הישראלי – ועדת הכלכלה דנה בהצעת חוק של ח״כ שקלים (הליכוד) המציעה לבטל את מנגנון ועדת האיתור למינוי חברי מועצת תאגיד השידור הישראלי ולהכפיף את המינויים לשר התקשורת ולממשלה.הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – דרך מינוי מועצת תאגיד השידור הישראלי), התשפ״ה–2025, פ/5389/25. משמעות ההצעה היא השתלטות פוליטית על השידור הציבורי בישראל.תהילה שוורץ אלטשולר, יעל מיטלמן ואלעד מן ״חוות דעת: הצעת החוק לשינוי דרך מינוי מועצת התאגיד״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26.1.2025). ההצעה נמצאת בהכנה לקריאה ראשונה.

17. העברת הצעת חוק להשתלטות על תאגיד השידור הציבורי מוועדת הכלכלה לוועדת הכספים – תוך כדי המלחמה עם איראן, ועדת הכנסת אישרה להעביר את הדיון בהצעת חוק המבקשת להסמיך את הממשלה לאשר את התקציב השנתי של התאגיד וכן לשנותו או לקצצו מוועדת הכלכלה לוועדת הכספים.הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ״ד–2024, פ/4736/25; חדשות ועדת הכנסת ״הצעת חוק השידור הציבורי הדנה בתקציב התאגיד תידון בוועדת הכספים״ (16.3.2026). ההחלטה התקבלה בשל התנגדותו של יו״ר ועדת הכלכלה, ח"כ ביטן, לקדם את החוק.

18. אישור הוראת שעה למתן הטבות לערוץ 14 והשתת תשלומים מוגברים על הערוצים האחרים – ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שניה ושלישית הצעת חוק המציעה לחלק באופן לא שוויוני את המימון של מערך עידן פלוס, המפיץ בחינם את הערוצים הישראליים. משמעות הצעת החוק – שמוצעת כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים – היא שערוץ 12 ישלם למערך למעלה מפי עשרה מהסכום שישלם ערוץ 14, ואילו ערוץ 13 ישלם פי 5 מערוץ 14. הכנסת ותאגיד השידור הציבורי יישאו ביתרת עלויות הפעלת המערך.הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס׳ 7 – הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2), התשפ״ו–2025.

  תחום חמישי: פגיעה בעצמאות ובמקצועיות של השירות הציבורי

19. פוליטיזציה של מינויי הדירקטורים בחברות ממשלתיות – ועדת החוקה דנה בהצעת חוק של ח״כ בוארון (הליכוד) המבקשת לשנות את מנגנון מינוי הדירקטורים בחברות ממשלתיות, כך שבמקום בחירתם מתוך ״נבחרת הדירקטורים״, המינויים יתבצעו ישירות על ידי השרים.הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – הרחבת הייצוג והגיוון בחברות הממשלתיות), התשפ״ה–2025. ההצעה נמצאת בהכנה לקריאה ראשונה.

20. ביטול ההגבלה על זיקה פוליטית לדירקטור בחברה ממשלתית – ועדת החוקה דנה בהצעת חוק של ח״כ ואטורי (הליכוד) המבקשת לבטל את ההגבלה הקיימת כיום בחוק על מינוי מועמד בעל זיקה פוליטית לאחד משרי הממשלה למשרה של דירקטור בחרה ממשלתית, אלא אם כן הוא בעל כישורים מיוחדים בתחום עיסוקה של החברה. הסרת מגבלת הזיקה הפוליטית צפויה לאפשר מינויים של מקורבים פוליטיים לתפקידי מפתח בחברות הממשלתיות במקום מינויים של בעלי כישורים מתאימים.הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – כשירות מיוחדת), התשפ״ג–2023, פ/565/25. ההצעה נמצאת בהכנה לקריאה ראשונה.

  תחום שישי: מהלכים לפגיעה בחברה האזרחית

21. הצעת חוק למיסוי ארגוני חברה אזרחית (״חוק העמותות״) – ועדת החוקה דנה בהצעת חוק שהגיש ח״כ קלנר (הליכוד), המבקשת להטיל מס בשיעור 23% יוטל על תרומות מישות מדינית זרה, אלא אם כן הארגון המדווח יחתום על תצהיר התחייבות שלא לעסוק למשך 3 שנים מיום קבלת התרומות בכל מיני פעולות, ובהן ״פעילות מפלגתית״ הכוללת ארגון אספה פומבית בעלת אופי מדיני, השתתפות בהפגנה או בתהלוכה בעלת אופי מדיני, העברת ביקורת על מדיניות משרדי הממשלה, קידום פעילות בכנסת, וכן ״פעילות בחירות״ כגון הנעת בוחרים להצבעה.הצעת חוק העמותות (תרומה מישות מדינית זרה), התשפ״ה–2024, פ/5222/25. המשמעות המעשית היא שעמותות יידרשו להימנע מפעילות לגיטימית וכמעט מכל פעילות ביקורתית במרחב הדמוקרטי כתנאי לפטור ממס.מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס ״חוות דעת: הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה)״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 30.10.2025).

ג. אירועים חריגים שהתרחשו בכנסת בהליכי החקיקה ובדיונים במליאה

החרמה מתמשכת של נשיא בית המשפט העליון כאחד מסמלי השלטון – בשלוש הזדמנויות שונות בכנס החורף של הכנסת, יו״ר הכנסת מיאן בתוקף להכיר במעמדו של השופט עמית כנשיא בית המשפט העליון. כך, בטקס פתיחת הכנס הרביעי של הכנסת, יו״ר הכנסת הציג את הנשיא עמית כ״שופט העליון״, וגרר מחאה מצד חברי כנסת לצד נזיפה מנשיא המדינה, שקרא לשוב לשיח ממלכתי ומכבד. בנוסף, בשתי הזדמנויות שונות, יו״ר הכנסת החליט שלא להזמין את נשיא בית המשפט העליון למשכן: הראשונה, בישיבת המליאה המיוחדת לציון יום כינונה של הכנסת, והשנייה בישיבת המליאה המיוחדת שנערכה לכבוד ביקורן בכנסת של ראש הממשלה ההודי, נרנדרה מודי, וזאת על אף המבוכה הבינלאומית שנוצרה בעקבות החרמה זו.

הצבעה בוועדת הכספים והעברות כספים בניגוד לדין – בשלהי חודש דצמבר 2025, היועצת המשפטית של הכנסת פסלה הצבעות על הפניות תקציביות שאושרו בוועדת הכספים ביום 28 בדצמבר 2025, לאחר שקבעה כי לא התקיים דיון בנושא וללא הסבר מינימלי על ההעברות שהתקיימה עליהן ההצבעה. מדובר בצעד לא שגרתי, אף בסופו של דבר נערכה הצבעה חוזרת וכלל ההעברות אושרו.

במקרה אחר, במסגרת עתירה לבג״ץ התברר כי הועברו 400 מיליון ש״ח לחינוך החרדי ללא אישור של ועדת הכספים. היועצת המשפטית לכנסת התריעה בפני בג״ץ כי דרך ההתנהלות אינה חוקית, וכי קיימת חומרה יתרה בכך שעובדה זו הוסתרה מחברי הכנסת ומהייעוץ המשפטי. עוד צוין כי מעתה ואילך, כל פנייה בבקשה לביצוע העברה תקציבית תהיה חייבת לכלול הבהרה מפורשת של משרד האוצר שהיא בהתאם לחוק ולא מעשה עשוי. במסגרת עתירה כנגד ההעברה התקציבית התייחסה לכך שופטת העליון וילנר וקבעה כי "המעשה הלא חוקי הוא העברת הכספים לפני החלטת הוועדה על העברת הכספים. זה בוודאי לא חוקי".בג"ץ 88418-12-25 חדו"ש לחופש דת ושוויון נ. הכנסת - ועדת הכספים (31.12.2025). מתוך כתבה: ליאור דטל, "בג"ץ קבע שהממשלה העבירה 1.1 מיליארד שקל באופן לא חוקי, אך רוב הכסף לא יושב", דהמרקר, (25.3.2026). מידע נוסף על העברת התקציב ראו: שלומית שהינו קיסר, "סערת בג"ץ המיליארד, תקציב הרשתות וועדת הכספים – כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול", המכון הישראלי לדמוקרטיה (8.1.2026).

בתום כנס החורף, במהלך הלילה בתאריך 30 במרץ 2026, עבר תקציב המדינה לשנת 2026. התקציב כלל מהלך להעברת כספים קואליציוניים בהיקף של 800 מיליוני ש״ח למוסדות החרדים בחקיקה ראשית, בניגוד לחוות דעת משפטיות. הקואליציה עשתה זאת במהלך חריג, שבו היא העלתה הסתייגויות לתקציב (האופוזיציה תמכה בטעות בהסתייגויות), באופן אשר עוקף את הדיון במניעה המשפטית לבצע את ההעברות האלו.

בתגובה לכך, קבעה היועצת המשפטית לממשלה בתגובתה לעתירה לבג"ץ בהקשר ליישום פסיקת בג"ץ לעניין חובת הגיוס כי "אישור ההסתייגויות באופן האמור, קרי, ללא חוות דעת משפטיות ומקצועיות, מהווה על פני הדברים ניסיון להתגבר על מהלכים שננקטו ליישום פסק הדין בעניין הגיוס, וכן על פסקי דין קשורים נוספים הנוגעים למתן הטבות למשתמטים מגיוס, וכן על הנחיית היועצת המשפטית לממשלה, שנועדה להבטיח את תקינות העברת הכספים המיועדים ליישום הסכמים פוליטיים" על כן, הוסיפה היועצת כי "בשלב זה, הסכומים האמורים לא יועברו לתקנות התקציביות הרלוונטיות".נטעאל בנדל, מורן אזולאי, המחטף הלילי: היועמ"שית הנחתה לא להשתמש בכספים שעברו למען משתמטים, Ynet (30.3.2026). גם היועצת המשפטית לכנסת קבעה בחוות דעתה מיום 30 במרץ 2026 כי "הקצאת הסכומים בפועל כפופה להשלמת ההליך הממשלתי הדרוש" ואחר כך להביאם לאישור של ועדת הכספים.

החרפה משמעותית בהשתלחויות במשרתי ציבור בישיבות ועדות הכנסת –  הדיונים בוועדת החוקה בעניין הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה גררו השתלחויות בעובדי מדינה בכירים, כמו פרקליט המדינה והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי). חברי כנסת אף איימו עליהם כי תיפתח נגדם חקירה וכי הם יגיעו "לאותו מקום של הפצ"רית". היועצת המשפטית לממשלה התריעה כי התופעה ״כבר הפכה לנורמה״ מבלי שמי מגורמי הכנסת פועל לעצור אותה ולפעמים יושבי ראש הוועדה אף עושים שימשו בסמכויות הניהול שלהם כדי להוביל את השיח המבזה.מכתב מאת היועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גלי בהרב מיארה, אל היועצת המשפטית של הכנסת, עו״ד שגית אפיק, בנושא ״התנהלות במסגרת דיונים בוועדות הכנסת״ (24.12.2025).

מוקד נוסף להשתלחויות הוא היועצים המשפטיים לוועדות הכנסת. כך, במסגרת הדיונים בהצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כאשר יו״ר הוועדה, ח״כ רוטמן, לחש באוזנו של היועץ המשפטי לוועדה, עו״ד ד״ר גור בליי, האחרון השיב לו: ״אתה לא תאיים עליי״. בוועדת הכספים, יו״ר הוועדה, ח״כ מילביצקי (הליכוד), לא אפשר ליועצת המשפטית של הוועדה להשלים את עמדתה, ואף הטיח בה: ״וואלה אתם באמת בושה אחת גדולה, ייעוץ משפטי עאלק״.

התנהלות זו משקפת ניסיון חמור במיוחד להלך אימים על הדרג המקצועי בשירות המדינה ולהרתיעו ממילוי תפקידו באופן עצמאי, לעתים אף אגב איום בהעמדתו לדין.

קיום דיונים בוועדות הכנסת הנוגעים לחקירות קונקרטיות – הוועדה לביטחון לאומי ערכה דיון שעסק מפורשות ובאופן מפורט בקצינה במשטרה, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לוועדה שיש להימנע מדיון במקרה פרטני לגופו של אדם, במיוחד כשיש הליכים תלויים ועומדים בבית המשפט.חדשות הכנסת: דיון הוועדה לביטחון לאומי בנושא ״הייצוג המשפטי שקיבלה הקצינה רפ״ק רינת סבן מהתנועה לאיכות השלטון, וכן בכלל בעניין ייעוץ וייצוג משפטי שמעניקות עמותות שונות לקצינים מכהנים״ (18.11.2025). גם היועצת המשפטית לממשלה הבהירה כי ניהול דיונים בכנסת הנוגעים לחקירות קונקרטיות, תוך דרישה לקבל מידע ומסמכים המתייחסים להליכים פליליים המתנהלים בזמן אמת, עולה כדי שימוש לרעה בכוח הפיקוח של הכנסת.מכתב מאת היועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גלי בהרב מיארה, אל היועצת המשפטית של הכנסת, עו״ד שגית אפיק, בנושא ״התנהלות במסגרת דיונים בוועדות הכנסת״ (24.12.2025).

לסיכום, כנס החורף של הכנסת משקף העמקה של מגמה מדאיגה: קידום מהיר של חקיקה הפוגעת בעקרונות יסוד של הדמוקרטיה, לצד שחיקה של כללי המשחק הפרלמנטריים ופגיעה במעמדם של שומרי הסף. גם מציאות של חירום לא בלמה מגמה זו, אלא אף חידדה אותה, כאשר המהלכים נעשים בחסות המלחמה, בתקופה שהקשב הציבורי ממוקד בהשלכותיה הקשות ומוגבל ביכולתו להגיב ואף להתנגד למהלכים בכלים אזרחיים כדוגמת הפגנות (כפי שניתן היה לראות במספר דוגמאות של פיזור הפגנות באופן אלים על ידי המשטרה כדוגמת המקרה בתל אביב ביום 28 במרץ 2026). התוצאה היא החלשה מתמשכת של מנגנוני האיזון והבקרה, והסטת מרכז הכובד השלטוני לטובת הרשות המבצעת.