התוכנית לזכויות אדם והיהדות

מדינת ישראל מוגדרת מדינה "יהודית ודמוקרטית". מה משמעותה של הגדרה כפולה זו? האם יש סתירה בין שני רכיבים אלה של הזהות הישראלית? ואם כן, כיצד ניתן ליישב ביניהם? שאלות אלו הן הבסיס לסדר היום החברתי, התרבותי, הדתי, והפוליטי של ישראל, והן עוסקות בקיום האישי-פרטי של יהודים וכן בקיום הלאומי-ציבורי של מדינת ישראל בדור הזה ובדור הבא.

התכנית לזכויות אדם והיהדות עוסקת בשאלות אלה, ובוחנת את מערכת היחסים הקיימת והאפשרית בין ה"יהדות" על שלל מופעיה - לאום, דת ותרבות - בעבר ובהווה, ובין "תורת זכויות האדם" במובנה הרחב, מתוך כוונה לחשוף נקודות מתח והשקה אפשריות בין השתיים ולברר את האפשרות להעשיר את השיח בין העולמות האינטלקטואליים, החווייתיים והראליים שהן מייצגות. לשם כך מתמקד הפרויקט בשניים: ראשית, עריכת מחקר באמצעות טובי האינטלקטואלים בתחומי מדעי האדם (רוח, חברה, יהדות ומשפטים); שנית, ועיקר, הכשרת דור עתידי של חוקרים שיקדישו את מרצם לנושאים אלו.

בכל שנה מתחיל מחזור חדש לתלמידי מחקר מצטיינים בתחום זכויות אדם והיהדות. את התכנית מלווה ועדה מייעצת בהנהגת שני נשיאי בית המשפט העליון בדימוס, חתני פרס ישראל משלושה תחומים ופרופסורים ידועי שם ממוסדות אקדמיים בישראל ובארצות הברית.

קול קורא לתכנית זכויות אדם ויהדות

תכנית מחקר ומלגות לחוקרים מצטיינים בתחילת דרכם

המכון הישראלי לדמוקרטיה מכריז על פתיחת המחזור התשיעי של התכנית הייחודית לתלמידי מחקר לתואר דוקטור.
במוקד התכנית חקירת מערכות היחסים הקיימות והאפשריות בין יהדות (לאום, דת ותרבות) ובין תורת זכויות האדם (משפט, מחשבה, תרבות, פוליטיקה ועוד).

 

הטבות התכנית:

  • מלגה שנתית בסך 65,000 ₪ לשנה, לתקופה של עד שלוש שנים (עד 195,000 ₪)
  • מעמד של מלגאי חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה בתכנית "זכויות אדם והיהדות"
  • השתתפות בפעילות מחקרית ענפה: תוכנית הכשרה, סמינרים, כנסים ופרסום מחקרים 

 

מועד אחרון להגשת המועמדות: יום שלישי, 2 באפריל 2019, כ"ו באדר ב' תשע"ט

למידע נוסף ולהגשת מועמדות פנו לגב' שירלי בן-טולילה, רכזת התכנית [email protected]

 

> לתיאור התכנית ופרטים להגשת מועמדות

 

ראשי התכנית: פרופ' ידידיה צ' שטרן, פרופ' שחר ליפשיץ ופרופ' טליה פישר

חברי הוועדה המייעצת: פרופ' גבריאלה בלום, פרופ' יעקב בלידשטיין, השופט פרופ' אהרון ברק, פרופ' רות גביזון, עו"ד הרב אבי גיסר, הרב שלמה דייכובסקי, הרב ישראל מאיר לאו, פרופ' סוזן לסט-סטון, פרופ' פניה עוז-זלצברגר, מר יוחנן פלסנר, פרופ' מרדכי קרמניצר, השופט מאיר שמגר, הרב פרופ' דניאל שפרבר

התכנית מתקיימת הודות לתרומת קרן אנונימית הפועלת בישראל

*הפנייה מיועדת לנשים ולגברים כאחד

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' טליה פישר

    ראש התוכנית

    קראו עוד

    טליה פישר היא פרופסור מן המניין וכיהנה כסגנית הדיקאן לענייני מחקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. המחקר שלה התמקד בתיאוריה של דיני הראיות. בנוסף, היא עוסקת בשאלת גבולות השוק, בשימת דגש על אספקה פרטית של מוסדות משפטיים. טליה הייתה עמיתת מחקר בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד וחוקרת במרכז לאתיקה ע"ש אדמונד ספרא באוניברסיטת הרווארד.

     

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' שחר ליפשיץ

    מנהל אקדמי (שותף)

    קראו עוד

    פרופ‘ ליפשיץ הוא דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן. נחשב חוקר מוביל בדיני המשפחה ומי שעיצב את החשיבה האזרחית בתחום זה. יוזם רעיון ברית הזוגיות, שאותו הגה במסגרת הפרויקט “חוקה בהסכמה“ של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' ידידיה שטרן

    מנהל אקדמי (שותף)

    קראו עוד

    עמית בכיר במרכז ללאום דת ומדינה ומנהל אקדמי בתוכנית לזכויות אדם ויהדות
    תחומי מומחיות: דת ומדינה, משפט והלכה, משפט חוקתי, מערכת המשפט, דיני תאגידים, רכישת ומימון חברות, משטר ומבנה תאגידי.

  • תמונת ברירת מחדל

    הרב פרופ' יהודה ברנדס

    חוקר

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד עדנה הראל – פישר

    קראו עוד

    עדנה הראל – פישר מובילה במכון את מחקר המדיניות בנושא מימון תרבות, ממלכתיות וחופש הביטוי.

  • תמונת ברירת מחדל

    שירלי בן-טולילה

    רכזת התכנית

הענישה נתפסת תמיד כאילוץ שבלית ברירה. בפרשת "כי תצא", מופיעה לכאורה ההצדקה למקרים בהם יש להעניש בהלקאה אדם, אך למעשה, בין הפסוקים מתגלות מגבלות הענישה, והצורך לעשותה רק כשהדבר הוא הכרח 

נהוג לגנות את תרבות הסמוך, אך היא ראויה ליחס מורכב יותר. מצד אחד היא ביטוי לחוסר משמעת, ליהירות, להעדר מקצועיות ולחפיפיות . אבל מהצד השני תרבות הסמוך יוצרת מרחב המאפשר מימוש של יתרונות יחסיים וכישרונות שמאפיינים את הישראלים

בעוד נחקרת מידת אשמתו הפלילית של ראש הממשלה בנימין נתניהו בגין המעשים המיוחסים לו, אשמתו המוסרית אמורה להיות גלויה לעיני רבים - ללא קשר לדעותיהם הפוליטיות - ובראשם רבני הציבור הדתי-לאומי. היהדות מבקשת מהרבנים להיות קול ומדריך בנוגע לדרכו הישרה של אדם, אולם דווקא בעניין זה נרשמת שתיקה ארוכה מצדם

החלטתו של שר החינוך לבטל את השתתפות עובדי משרד החינוך בכנס האגודה לזכויות האזרח שהתקיים בשבוע שעבר, ואמירתו כי החלטתו בוצעה עקב המידע כי האגודה "פועלת באופן עקבי להגן על מחבלים שרצחו ישראלים", מעלה חשש כי תפיסת השר את זכויות האדם אינה מתיישבת עם אותם הערכים אשר על הנחלתם לתלמידי ישראל הוא מופקד

סיפור יציאת מצרים לימד עם ששועבד כיצד לנהוג בזר ובגר. עלינו להפנים את הלקח הזה גם כיום

עשרת הדיברות מממשים את הייעוד של הזהות היהודית, לכונן ממלכת כוהנים וגוי קדוש. אך מדוע הם מנוסחים בלשון יחיד?

הניסיון במרה מנחית את עם ישראל מהגבהים של שירת הים אל השגרה היבשה, שבה החוק והמשפט הם ששולטים. בכך מתחיל תהליך הגמילה של העם מניסים

 

סדרת מאמרים של פרופ' ידידיה שטרן על פרשות השבוע. פרשת "בא ערב רב"- על משמעות הביחד של עם ישראל והאחריות שבאה עם הזהות.

סדרת מאמרים של פרופ' ידידיה שטרן על פרשות השבוע. פרשת שמות- על ניסים ותפקידם.

סדרת מאמרים של פרופ' ידידיה שטרן על פרשות השבוע

סדרת מאמרים של פרופ' ידידיה שטרן על פרשת השבוע מהעיתון מקור ראשון. פרשת וארא- על ניסים ותפקידם.

כדי להבטיח את עצמאותה ומצוינותה של מערכת ההשכלה הגבוהה ואת ממלכתיות המל"ג יש להימנע מעסקאות דוגמת זו שנרקמה בין השר בנט לראשי האוניברסיטאות. יש להבין כי הדרך לשרת מוסד חשוב זה לטווח הארוך ובצורה הטובה ביותר היא חוסר במעורבות הממשלתית ולא עם מעורבות יתר. 

בימים בהם אין ניסים גלויים, אנו נדרשים להתמודד אל מול האתגרים המוצבים בפנינו בצורה אחראית ואוטונומית, כקבוצה וכפרט. סיפור יציאת מצרים טבע את חותמו בנפש האומה ומייצג את האיזון הנדרש בין ההבנה כי אנו מתקיימים במישור רחב יותר לבין הצורך לבחינת מציאות ריאלית, דבר המאפשר את המשך קיומנו כעם.

ראוי לכל אחד מאתנו לשאול את עצמו בכנות: מהי האחריות שלי לטרור היהודי שמכה בנו? האם ידיי נקיות מדמה של הנערה הירושלמית ומדמו של התינוק מהשומרון? כיוון שמקרי הרצח המזוויעים האלה, המונעים כול כולם משנאת ה"אחר", נעשו במרחב הציבורי של כולנו, במשמרת הריבונית שלנו, איש איננו יכול להסתפק בגינוי ולפטור עצמו מחשבון נפש. 

הר הבית היה מאז ומתמיד מקור של געגועים ומושא תפילותיהם של יהודים בכל רחבי העולם היהודי. סוגיית העלייה להר מורכבת מאד, הן לאור היסטוריית הפסיקה ההלכתית בנושא והן לאור הרגישויות שהנושא מעורר וההשלכות שלו על המצב באזור. סגן נשיא המכון, פרופ' ידידיה שטרן מנתח את סוגיית עליית היהודים להר הבית. 

ברכיב שמיטת הכספים שבשנת השמיטה טמון פוטנציאל כמקור השראה לחזון יהודי מודרני של התמודדות עם ההיבטים החברתיים הבעייתיים של עולם האשראי. 

הכללת אנשים עם מוגבלויות בחברה הופכת אותנו לאנשים טובים יותר ולחברה טובה יותר. המפגש עם השונה, האחר, גם אם הוא בעל מום, מגבלה וחלש, מאפשר לנו להכירם ולגלות את האדם שבהם, אך חשוב יותר יאפשר לנו לגלות את האדם שבנו.

 

תכנית מחקר זו מתקיימת הודות לתרומת קרן אנונימית הפועלת בישראל

 
פרויקט זכויות אדם והיהדות מעוניין לרדת אל השטח ולהשפיע על המציאות. לפיכך, מידי שנה אנו בוחרים נושא אחד שבו אנו ממקדים פעולה רצופה לשם השגת שינוי תודעתי ומעשי באשר למשמעות של שיח זכויות האדם מנקודת הראות היהודית. בשנה הראשונה עסקנו בזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות בשנה הנוכחית אנו עסוקים בשאלות של צדק חברתי. נערך כנס יסוד שדן בקשר בין יהודיותה של המדינה לבין האתגר של צדק חברתי והשתתפו בו הוגים, רבנים ופעילי שטח. מתוכננת הוצאה לאור של ספר שאלות ותשובות הלכתיות בנושאים של צדק חברתי ופעילויות נוספות.