התכנית לזכויות אדם והיהדות

מדינת ישראל מוגדרת מדינה "יהודית ודמוקרטית". מה משמעותה של הגדרה כפולה זו? האם יש סתירה בין שני רכיבים אלה של הזהות הישראלית? ואם כן, כיצד ניתן ליישב ביניהם? שאלות אלו הן הבסיס לסדר היום החברתי, התרבותי, הדתי, והפוליטי של ישראל, והן עוסקות בקיום האישי-פרטי של יהודים וכן בקיום הלאומי-ציבורי של מדינת ישראל בדור הזה ובדור הבא.

התכנית לזכויות אדם והיהדות עוסקת בשאלות אלה, ובוחנת את מערכת היחסים הקיימת והאפשרית בין ה"יהדות" על שלל מופעיה - לאום, דת ותרבות - בעבר ובהווה, ובין "תורת זכויות האדם" במובנה הרחב, מתוך כוונה לחשוף נקודות מתח והשקה אפשריות בין השתיים ולברר את האפשרות להעשיר את השיח בין העולמות האינטלקטואליים, החווייתיים והראליים שהן מייצגות. לשם כך מתמקד הפרויקט בשניים: ראשית, עריכת מחקר באמצעות טובי האינטלקטואלים בתחומי מדעי האדם (רוח, חברה, יהדות ומשפטים); שנית, ועיקר, הכשרת דור עתידי של חוקרים שיקדישו את מרצם לנושאים אלו.

בשנת 2016 נפתח המחזור השישי לתלמידי מחקר מצטיינים בתחום זכויות אדם והיהדות. את התכנית מלווה ועדה מייעצת בהנהגת שני נשיאי בית המשפט העליון בדימוס, חתני פרס ישראל משלושה תחומים ופרופסורים ידועי שם ממוסדות אקדמיים בישראל ובארצות הברית.

קול קורא לתכנית זכויות אדם והיהדות

תכנית מחקר ומלגות לחוקרים מצטיינים בתחילת דרכם

המכון הישראלי לדמוקרטיה מכריז על פתיחת המחזור השביעי של התכנית הייחודית לתלמידי מחקר לתואר דוקטור.
במוקד התכנית חקירת מערכות היחסים הקיימות והאפשריות בין יהדות (לאום, דת ותרבות) ובין תורת זכויות האדם (משפט, מחשבה, תרבות, פוליטיקה ועוד).

 

הטבות התכנית:

  • מלגה שנתית בסך 65,000 ₪ לשנה, לתקופה של עד שלוש שנים (עד 195,000 ₪)
  • מעמד של מלגאי חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה
  • תכנית הכשרה אישית
  • השתתפות בפעילות מחקרית ענפה: סמינרים, כינוסים ופרסום מחקרים 

 

מועד אחרון להגשת מועמדות: יום רביעי, ה-17 במאי 2017, כ"א באייר תשע"ז

למידע נוסף ולהגשת מועמדות פנו לגב' שירלי בן-טולילה, רכזת התכנית shirlib@idi.org.il

 

> לתיאור התכנית ופרטים להגשת מועמדות

 

ראשי התכנית: פרופ' ידידיה צ' שטרן, פרופ' חנוך דגןפרופ' שחר ליפשיץ וד"ר אבינועם רוזנק.

חברי הוועדה המייעצת: פרופ' גבריאלה בלוםפרופ' יעקב בלידשטייןהרב אליהו בקשי-דורוןהשופט פרופ' אהרון ברקפרופ' רות גביזוןעו"ד הרב אבי גיסרהרב שלמה דייכובסקיהרב ישראל מאיר לאופרופ' סוזן לסט-סטוןפרופ' פניה עוז-זלצברגריוחנן פלסנרפרופ' מרדכי קרמניצרהשופט מאיר שמגר והרב פרופ' דניאל שפרבר.

התכנית מתקיימת הודות לתרומת קרן אנונימית הפועלת בישראל

 

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' חנוך דגן

    מנהל אקדמי (שותף)

    קראו עוד

    פרופ‘ דגן פרסם עד כה מעל 70 מאמרים ו־ 6 ספרים בתחומי המשפט הפרטי והתאוריה המשפטית, בין השאר בהוצאות אוקספורד וקיימברידג‘. הוא מופקד הקתדרה לחדשנות ותאוריה משפטית ע“ש סטיוארט וג‘ודי קולטון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וחבר ב־ American Law Institute וב־ International Academy of Comparative Law . כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטאות ייל, קולומביה, מישיגן, UCLA , קורנל וטורונטולזכויו

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' שחר ליפשיץ

    מנהל אקדמי (שותף)

    קראו עוד

    פרופ‘ ליפשיץ הוא דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן. נחשב חוקר מוביל בדיני המשפחה ומי שעיצב את החשיבה האזרחית בתחום זה. יוזם רעיון ברית הזוגיות, שאותו הגה במסגרת הפרויקט “חוקה בהסכמה“ של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' ידידיה שטרן

    מנהל אקדמי (שותף)

    קראו עוד

    ראש המרכז ללאום, דת ומדינה והמרכז לממשל וכלכלה
    תחומי מומחיות: דת ומדינה, משפט והלכה, משפט חוקתי, מערכת המשפט, דיני תאגידים, רכישת ומימון חברות, משטר ומבנה תאגידי.

  • תמונת ברירת מחדל

    הרב ד"ר יהודה ברנדס

    חוקר

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' מוטי גולני

    חוקר

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אליעזר חדד

    חוקר

    קראו עוד

    ד“ר חדד הוא מרכז התואר השני בתנ“ך במכללת הרצוג ומרצה למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. מחבר הספרים “התורה והטבע בכתבי הרמב“ם“ ומחקרי המדיניות “מיעוטים במדינה יהודית: היבטים הלכתיים“ ו“מעמד נשים בבתי הדין הרבניים“.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר בני פורת

    חוקר

    קראו עוד

    ד“ר פורת הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וראש המכון לחקר המשפט העברי. את עבודת הדוקטור שלו עשה באוניברסיטה העברית ולאחר קבלת התואר שימש חוקר באוניברסיטת טורונטו.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אבינועם רוזנק

    עמית מחקר

    קראו עוד

    אבינועם רוזנק הוא מרצה בכיר בחוג למחשבת ישראל ובמרכז מלטון לחינוך יהודי שבאוניברסיטה העברית בירושלים וראש החוג לשעבר של החוג למחשבת ישראל. את התואר הראשון (1991), השני (1993) והשלישי (1997) קיבל מן האוניברסיטה העברית ובאותה עת למד בבית המדרש של מכון שלום הרטמן (1994-1991). את מחקר הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת הרווארד (2002). תחומי המחקר שלו הם ההגות היהודית בעת החדשה והפילוסופיה של ההלכה בעת החדשה.

  • תמונת ברירת מחדל

    שירלי בן-טולילה

    רכזת התכנית

סיפור יציאת מצרים לימד עם ששועבד כיצד לנהוג בזר ובגר. עלינו להפנים את הלקח הזה גם כיום

עשרת הדיברות מממשים את הייעוד של הזהות היהודית, לכונן ממלכת כוהנים וגוי קדוש. אך מדוע הם מנוסחים בלשון יחיד?

הניסיון במרה מנחית את עם ישראל מהגבהים של שירת הים אל השגרה היבשה, שבה החוק והמשפט הם ששולטים. בכך מתחיל תהליך הגמילה של העם מניסים

 

סדרת מאמרים של פרופ' ידידיה שטרן על פרשות השבוע. פרשת "בא ערב רב"- על משמעות הביחד של עם ישראל והאחריות שבאה עם הזהות.

סדרת מאמרים של פרופ' ידידיה שטרן על פרשות השבוע. פרשת שמות- על ניסים ותפקידם.

סדרת מאמרים של פרופ' ידידיה שטרן על פרשות השבוע

סדרת מאמרים של פרופ' ידידיה שטרן על פרשת השבוע מהעיתון מקור ראשון. פרשת וארא- על ניסים ותפקידם.

כדי להבטיח את עצמאותה ומצוינותה של מערכת ההשכלה הגבוהה ואת ממלכתיות המל"ג יש להימנע מעסקאות דוגמת זו שנרקמה בין השר בנט לראשי האוניברסיטאות. יש להבין כי הדרך לשרת מוסד חשוב זה לטווח הארוך ובצורה הטובה ביותר היא חוסר במעורבות הממשלתית ולא עם מעורבות יתר. 

בימים בהם אין ניסים גלויים, אנו נדרשים להתמודד אל מול האתגרים המוצבים בפנינו בצורה אחראית ואוטונומית, כקבוצה וכפרט. סיפור יציאת מצרים טבע את חותמו בנפש האומה ומייצג את האיזון הנדרש בין ההבנה כי אנו מתקיימים במישור רחב יותר לבין הצורך לבחינת מציאות ריאלית, דבר המאפשר את המשך קיומנו כעם.

ראוי לכל אחד מאתנו לשאול את עצמו בכנות: מהי האחריות שלי לטרור היהודי שמכה בנו? האם ידיי נקיות מדמה של הנערה הירושלמית ומדמו של התינוק מהשומרון? כיוון שמקרי הרצח המזוויעים האלה, המונעים כול כולם משנאת ה"אחר", נעשו במרחב הציבורי של כולנו, במשמרת הריבונית שלנו, איש איננו יכול להסתפק בגינוי ולפטור עצמו מחשבון נפש. 

הר הבית היה מאז ומתמיד מקור של געגועים ומושא תפילותיהם של יהודים בכל רחבי העולם היהודי. סוגיית העלייה להר מורכבת מאד, הן לאור היסטוריית הפסיקה ההלכתית בנושא והן לאור הרגישויות שהנושא מעורר וההשלכות שלו על המצב באזור. סגן נשיא המכון, פרופ' ידידיה שטרן מנתח את סוגיית עליית היהודים להר הבית. 

ברכיב שמיטת הכספים שבשנת השמיטה טמון פוטנציאל כמקור השראה לחזון יהודי מודרני של התמודדות עם ההיבטים החברתיים הבעייתיים של עולם האשראי. 

הכללת אנשים עם מוגבלויות בחברה הופכת אותנו לאנשים טובים יותר ולחברה טובה יותר. המפגש עם השונה, האחר, גם אם הוא בעל מום, מגבלה וחלש, מאפשר לנו להכירם ולגלות את האדם שבהם, אך חשוב יותר יאפשר לנו לגלות את האדם שבנו.

 

תכנית מחקר זו מתקיימת הודות לתרומת קרן אנונימית הפועלת בישראל

 
פרויקט זכויות אדם והיהדות מעוניין לרדת אל השטח ולהשפיע על המציאות. לפיכך, מידי שנה אנו בוחרים נושא אחד שבו אנו ממקדים פעולה רצופה לשם השגת שינוי תודעתי ומעשי באשר למשמעות של שיח זכויות האדם מנקודת הראות היהודית. בשנה הראשונה עסקנו בזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות בשנה הנוכחית אנו עסוקים בשאלות של צדק חברתי. נערך כנס יסוד שדן בקשר בין יהודיותה של המדינה לבין האתגר של צדק חברתי והשתתפו בו הוגים, רבנים ופעילי שטח. מתוכננת הוצאה לאור של ספר שאלות ותשובות הלכתיות בנושאים של צדק חברתי ופעילויות נוספות.