שיטת בחירות ושיטת ממשל

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא שיטת בחירות ושיטת ממשל

מאמרים

מאמר דעה

בדרך הנורמליות

נראה כי תוצאת הבחירות יצרה רגע של הזדמנות לשינוי שיטת הממשל בדרך שעשויה לייצב את המערכת הפוליטית בשנים הבאות ולשפר את תפקודה. לכן אי אפשר להתרווח ולהירגע וחובה לנקוט פעולה שתמשיך את תנופת הנורמליות

מאמר דעה

הלקח מהבחירות הנוספות: שינוי שיטת הרכבת הממשלה

אם ראש המפלגה הגדולה, שקיבלה את מספר המנדטים הגדול ביותר, היה זה שבאופן אוטומטי מרכיב את הממשלה, היינו נמנעים ממצב בו הוא תלוי בהצבעת אמון בכנסת ומצמצמים משמעותית את סחטנות המפלגות הקטנות

מאמר דעה

ביום שאחרי

עם שוך מערכת הבחירות הסוערת שפקדה אותנו, ניתן כעת להביט קדימה ולבחון אילו צעדים נדרשים על מנת להבריא את הדמוקרטיה הישראלית. קיבוע מעמדם של חוקי היסוד יחד עם שינוי הליך הרכבת הממשלה, יסייעו לשיפור היעילות השלטונית, ולביסוס המערכת הפוליטית המפולגת והמסוכסכת

סקירה

תמריץ למשילות

ריבוי המפלגות בכנסת מקשה על מפלגת השלטון להרכיב קואליציה מבלי להיות נתונה לסחטנות מצד מפלגות אחרות, ובהמשך - לתפקד ולהציג מדיניות אחידה ואיתנה. שינוי אופן הרכבת הממשלה והעברת האחריות לידי ראש הרשימה הגדולה יתרום לשיפור המשילות והיעילות השלטונית

סקירה

המצביעים שלא משפיעים

השילוב של ריבוי הרשימות המתמודדות עם אחוז החסימה הנוכחי (3.25%) עלול להביא למצב בו קולות רבים ירדו לטמיון. ואולי, המשוכה הגבוהה הזו דווקא תשכנע את המצביעים שלא ליטול סיכון ולהצביע עבור רשימות שמקומן בכנסת הבאה נראה מובטח, לפחות כפי שמשתקף בסקרי דעת הקהל

סקירה

ישראל חוזרת לשני גושים

לראשונה מאז 2009, בעקבות האיחוד בין יש עתיד וחוסן לישראל, מערכת הבחירות בישראל מתמקדת בתחרות אמיתית בין שני גושים. הצעד הבא לצמצום הפיצול במערכת המפלגתית הוא שינוי הליך הרכבת הממשלה כך שראש הרשימה הגדולה ביותר שנבחרה בבחירות הוא שירכיב את הממשלה ויעמוד בראשה

נגן
מאמר דעה

ישראל מתפצלת

שיטת הבחירות הנהוגה כיום מעודדת פיצול וריבוי מפלגות הן בימין והן בשמאל, דבר שפוגע במשילות לטווח הארוך. תמריצים ייעודיים, ביניהם הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על ראש הסיעה הגדולה ביותר, יתרמו לריכוז המפלגות לכדי שני גושים עיקריים, ויגבירו את יכולת המשילות של הממשלה הבאה

חוות דעת

פרסונליזציה של חוק יסוד

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בהצעת החוק לתיקון חוק יסוד: הממשלה: "הצעת החוק מיותרת ופסולה משום שהיא פרסונלית, מבקשת להגביל את חופש הפעולה של נשיא המדינה ומערערת על ערכי הבסיס של הדמוקרטיה הישראלית"

סקירה

אי-יציבות או אי של יציבות

מתי בפעם האחרונה התרחשו בחירות במועדן? כל כמה זמן מתחלף שר חינוך וכמה זמן מכהן רה"מ בנימין נתניהו בתפקידו? סקירה של המערכת הפוליטית הישראלית בפרספקטיבה השוואתית

נגן
קמפיין

בבחירות הקרובות ישראל חוזרת לשני גושים!

מערכת המפלגות הישראלית מפוצלת במידה קיצונית, לאחר שאיבדה את שני העוגנים שייצבו אותה מאז שנות השבעים. מדובר בפיצול הפוגע ביכולת המשילות ומערער את היציבות השלטונית. מערכת עם שתי מפלגות גדולות, נוסף על מספר מפלגות קטנות יותר, תעודד את המפלגות הגדולות להתמתן ולהתכנס למרכז המפה הפוליטית, ולמנוע הקצנה

נגן
קמפיין

ישראל חוזרת לשני גושים!

כבר כמה עשורים שיש פה בעיית משילות חמורה, שנובעת בעיקר מריבוי מפלגות סקטוריאליות, מימין ומשמאל, שמחלישות את המערכת הפוליטית והופכות אותה לשדה קרב של מלחמות אינטרסים, שרים מתחלפים כמו גרביים וקואליציה שמכילה בתוכה אופוזיציה, שדואגת ל"בייס" של עצמה בלי שום התחשבות באינטרס הציבורי הרחב. ככה אי אפשר לנהל מדינה

פרלמנט

שיטת הממשל ושיטת הבחירות לרשויות המקומיות

בניגוד לבחירות לכנסת, בבחירות לרשויות המקומיות מצביעים בשני פתקים: האחד לראשות העיר והאחד למועצת העיר ובמקרה שאף אחד מהמועמדים לראשות העיר אינו מקבל 40% מקולות הבוחרים, נערך גם סיבוב שני. האם זוהי השיטה האופטימאלית והאם אותה השיטה רלבנטית לכל יישוב בארץ ללא קשר לזהות תושביו וגודלו? יתכן כי אימוץ מודלים המתקיימים בחו"ל יוכלו לשקף נאמנה יותר את צרכי הציבור- למשל באמצעות הכנסת רכיב של בחירה לפי אזורי מגורים בתוך העיר בערים הגדולות, מה שיבטיח ייצוג רחב יותר או באמצעות ביטול הסיבוב השני בבחירות על ידי שיטת הצבעה מדורגת.

מאמר דעה

הציבור כבר הבין – הפוליטיקאים עדיין בדרך

היציבות והמשילות לא נועדו רק כדי לחסוך הליכה אל הקלפי. מהלכים אלה הכרחיים על מנת ששרים ישלימו רפורמות ומשרדים יגבשו תכניות ארוכות טווח וכדי שמבחירות לבחירות נוכל לבחון את נבחרינו על סמך הישגים ולא רק על סמך הצהרות וכוונות. 

מאמר דעה

שינוי קטן גדול

מתוצאות בחירות 2015 עולה כי מספר המפלגות המיוצגות בכּנסת הצטצמם וכי שתי המפלגות הגדולות התחזקו. אלו הם סימנים מעודדים בכיוון הנכון, אך כעת יש לאמץ את השינוי לפיו ראש הסיעה הגדולה בבחירות מתמנה אוטומטית לראש הממשלה.

נייר עבודה

הבחירות לנשיאוּת טורקיה

הבחירות הישירות הראשונות לנשיאוּת טורקיה משנות את משטרהּ, ומהוות צעד נוסף בהתבססותו של ארדואן כמנהיג כמעט כל יכול. האם אנו עדים ל"פּוּטיניזציה" של טורקיה?

מאמר דעה

תוכנית ליברמן לפוטיניזציה של הדמוקרטיה הישראלית

אביגדור ליברמן מנסה להחיל כאן משטר נשיאותי, אלא שהתוכנית שלו לא רק מסוכנת לדמוקרטיה, אלא גם בלתי מעשית. לדעתו של ד"ר אריק כרמון מדובר באיום קיומי.

שלוש הערות על המהפך בדנמרק

בבחירות שנערכו בדנמרק ב-15 לספטמבר 2011 ניצח בדוחק גוש השמאל, ולאחר עשר שנים של שלטון שמרני מחליפה המדינה הסקנדינבית את האוריינטציה הפוליטית שלה.

משלבים ידיים כדי לתקן את שיטת הממשל

תנועת ישראלים להצלת הדמוקרטיה, המרכז להעצמת האזרח ותנועת "יש סיכוי" גיבשו מתווה משותף לתיקון שיטת השלטון. שלושת הארגונים קוראים לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולראשי המפלגות הגדולות להתחייב לתיקון השיטה עוד בכנסת הנוכחית.

סדרת סקר "בקטנה"

הבוחר אמר דברו: השיטה חולה, אך עדיין ניתן להצילה

סקר שערכו מרכז גוטמן ומכון דחף עבור ישראלים להצלת הדמוקרטיה מעלה: הבוחרים מאסו בחברי הכנסת ובמפלגות, אך בנכונותם לתמוך ביוזמות שישנו את המצב.

ועדה לבחינת שיטת הממשל בישראל

אתמול (13.2.2011) הודיע ראש הממשלה כי הוחלט להקים ועדה לבחינת שיטות הממשל והמשילות בישראל. בהודעה שפרסמה לשכת ראש הממשלה נמסר כי הנושאים שייבחנו הם המעבר לשיטת ממשל נשיאותית, שינוי שיטת הבחירות הנוכחית לשיטת בחירות אזורית והצבעת אזרחים ישראלים בחו"ל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה עוסק במשך כל שנות קיומו בנושאים אלו. היכנסו וקראו על כל אחד מהנושאים ועיינו במחקרים ובמאמרי הדעה.

משך כהונותיהם של ראשי ממשלה – מבט השוואתי

בראשית יוני התפטר מתפקידו יוקיו האטוימה, ראש ממשלת יפן. ראש הממשלה החדש הוא הרביעי במספר בתוך פחות מארבע שנים. גם בישראל נשמעות טענות שראשי הממשלה מתחלפים לעתים תכופות מדי. האם הן מבוססות?

לחזק את המערכת הפרלמנטרית

המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי בישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד.

נייר עמדה

האיומים הניצבים בפני השלטון בישראל

במסגרת מפגש הפתיחה של הפורום לתיקון שיטת השלטון בישראל עלה לדיון נייר העבודה מאת ד"ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. נייר העבודה מדגיש את האיומים הניצבים בפני השלטון בישראל, יעדי הפורום ושליחותו, וכן את תכנית העבודה וסדר העדיפויות שלו.

האם ישראל תוסיף להיות דמוקרטיה פרלמנטרית?

מדינת ישראל, דמוקרטיה פרלמנטרית, ניצבת לאחרונה לפני אתגר חדש: שר המשפטים יעקב נאמן הצטרף לכמה חברי הכנסת הפועלים והניח על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון חוק יסוד: הכנסת.

בִּרְשות מי הרשות?

אירועי חודש יוני 2007 ברשות הפלסטינית הם הזדמנות להבהיר מהי שיטת המשטר הנהוגה בה ומהן הסמכויות של יושב ראש הרשות וראש הממשלה על פי החוקה שהתקבלה ב-2002 ותוקנה ב-2003. (ראו החוקה הפלסטינית)

'משטר בלהות' – הצעת החוק לאימוץ משטר נשיאותי

בימים אלה מתנהל ויכוח ער בשאלה אם יש לשנות את שיטת המשטר בישראל או לשפר בה את המשטר הקיים. הצעת החוק של חבר הכנסת אביגדור ליברמן אושרה בממשלה, והיא מציעה להנהיג בישראל משטר נשיאותי. המאמר יבחן את הצעת החוק, יבהיר את עיקריה ויצביע על חסרונות אפשריים של השיטה הנשיאותית בכלל ושל הצעת החוק בפרט. הקושי המרכזי בהצעת החוק הוא שלמעשה אין מדובר כלל במשטר נשיאותי, אלא במשטר כלאיים המשלב מרכיבים מהשיטה הפרלמנטרית ומרכיבים משיטת הבחירה הישירה (שהייתה נהוגה בישראל בשנים 2001-1996 על פי חוק יסוד: הממשלה, 1992). לפיכך הצעת החוק מלאה סתירות פנימיות ואף טעויות מהותיות. יש לתמוה על שהמציעים הצעה כה מרחיקת לכת בשיטת המשטר הישראלית עושים זאת באופן מרושל ביותר, המעיד על חוסר רצינות.

מאמר דעה

לא למשטר נשיאותי בישראל!

הקריאה לשינוי שיטת הממשל בישראל מתעוררת בכל פעם שמתגלע משבר פוליטי. היזמה הנוכחית קוראת להנהגת משטר נשיאותי בישראל. המצדדים במשטר זה רואים בו תרופת פלא לחוליי המערכת הפוליטית בישראל, כפי שטענו בעבר באשר לשיטת הבחירה הישירה. דיון ציבורי מעמיק ומפוכח בשאלת הרפורמה הדרושה למערכת הפוליטית בישראל מצריך עיון בשאלות מהו משטר נשיאותי, מהו משטר פרלמנטרי, ומה ההבדל ביניהם? מהן הסיבות לכך שמשטר נשיאותי אינו מתאים למערכת הפוליטית ולחברה בישראל? כיצד אפשר לשפר את המשטר הפרלמנטרי הקיים היום בישראל?

מאמר דעה

עוד מערכת בחירות. ועוד אחת ועוד אחת....איך יוצאים מזה?

עוד מערכת בחירות בציבור הישראלי שוררת תחושה כי מערכת הבחירות האחרונה הייתה מיותרת. אין ספק כי 4 מערכות בחירות ב-6 שנים וחצי מעידות כי מערכות הממשל והפוליטיקה בישראל סובלות מבעיות קשות.

משטר פרלמנטרי משופר לישראל

נייר רקע לכינוס השני של המועצה הציבורית.

נייר עבודה

אמות מידה לברירת שיטת משטר (או חוקה) ולהערכת התאמתה לחברה (הישראלית)

תהליך האימוץ וההתגבשות של שיטת משטר פוליטי הוא תהליך מורכב ובדרך כלל הדרגתי. אין רשימה מוסכמת של אמות מידה ברורות לבחירת השיטה המשטרית הטובה או המתאימה ביותר לחברה נתונה או לעם מסויים. יש עם זאת מספר אמות מידה מובהקות שאי אפשר להתעלם מהן בתהליכי האימוץ והגיבוש של שיטה משטרית או חוקה.

פרלמנט

הפוליטיקה של שבעים שנות ניסיון לרפורמה מוסדית בישראל: טלאים ומעקפים

שיטת הבחירות הקיצונית בישראל שהחלה כזמנית והפכה לקבועה ומשוריינת, מביאה לבעיות משילות. בעוד שהרעיונות החיוביים לתיקונים בשיטת הבחירות נדחו, יוזמות פחות טובות ואף גרועות לשינוי בשיטת הממשל הארצית ובבחירות הפנים מפלגתיות אומצו, כשלו והביאו דווקא לשיתוק והיעדר יכולת לעשות את התיקונים הנכונים והנדרשים

מאמר דעה

עמית סגל ויוחנן פלסנר בשיחה על פוליטיקה, פריימריז ועיתונות

הם מסכימים שהכנסת נחלשה ("הכל מוכרע בראש של ליברמן"), שאין הפרדת רשויות ("החקיקה מתרחשת בממשלה"), וחסרה חשיבה על אתגרים ארוכי טווח ("המערכת חושבת שבועיים קדימה"). אך נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר והפרשן עמית סגל חלוקים האם הפתרון הוא חזרה לשני גושים פוליטיים גדולים

נגן
מאמר דעה

טובים השניים

ישראל נמצאת במשבר משילות קשה בעשרים השנים האחרונות. על המפלגות בכנסת, מימין ומשמאל, להתאחד לשני גושים גדולים, וכך להתחיל בתהליך של החזרת אמון הציבור