מאמרים

מתווה העקרונות שאליו הגיעו היועצת המשפטית והשר לביטחון לאומי אמנם אינו מושלם, אבל הוא מגביל את יכולתו של השר להתערב בפעילות המשטרה ומעגן גבולות שנפרצו במהלך כהונתו. עכשיו רק נותר לראות אם ההסכמות יכובדו.

הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר מבקשת להטיל מס בגובה 80% על כל תרומה לעמותות מ"ישות מדינית זרה" ולחסום את גישתן של עמותות כאלה לערכאות שיפוטיות. התוצאה: פגיעה קשה בחברה האזרחית, למעט ארגונים שימצאו חן בעיני שר האוצר.

דו"ח מבקר המדינה, שקבע כי המדינה כשלה בהטמעת יעדי פיתוח בר-קיימא (SDG's) בשל היעדר תכנון אסטרטגי לאומי, מצביע על בעיה עמוקה בהרבה: בניגוד למדינות אחרות, ישראל לא משקיעה במנגנונים לחשיבה אסטרטגית ארוכת טווח ואינה מוכנה להתמודדות עם משברים עתידיים – צפויים ולא צפויים.

העובדה שכבר שבוע אין בישראל נציב שירות מדינה אינה מקרית: היא חלק ממתקפה כוללת על השירות הציבורי, שקשורים אליה גם תיאוריות הדיפסטייט והניסיונות להדיח שומרי סף כמו היועצת המשפטית לראש השב"כ. בסופו של דבר, מדובר בפגיעה בחוסן הלאומי של ישראל.

המקרים בהם ניתן היתר לממשלה/לשרים לקבל ייצוג משפטי נפרד בעתירות לבג״ץ (שלא ע״י הייעוץ המשפטי לממשלה)

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל ובמרכז רוב גדול סבור שיש לציית לבג"ץ בנושא הזה (96.5% ו- 73% בהתאמה), בימין רק 32% שותפים לעמדה זו ● 58% מכלל הציבור חושבים שראש הממשלה היה מודע לקשרים של יועציו עם קטאר, למרות הכחשתו ● 68% מכלל הציבור ו-52% מהמזהים עצמם כימין סבורים שהשבת כל החטופים חשובה יותר כיום ממיטוט חמאס.

בגלל עוצמתו וסמכויותיו מרחיקות הלכת של השב"כ, החוק מעניק לראש השב"כ ולארגון הגנה מפני ניסיונות אפשריים של ראש הממשלה להפעיל סמכויות אלה מטעמים פוליטיים. עצמאות זו היא המבטיחה כי השב"כ לא יהפוך למשטרה חשאית הפועלת נגד אזרחי המדינה.

כאשר שרים בממשלה מתכחשים לסמכות הייעוץ המשפטי, מתעלמים מפסקי דין ואף קוראים שלא לציית להם – גובר הסיכון לקריסת המסגרת החוקתית שמגבילה את השלטון, שומרת על אופי המדינה ומגנה על אזרחיה. מהו משבר חוקתי? מדוע הוא מסוכן? ומה אפשר לעשות כאשר מגיעים אליו?

השוואה בין מהלכים שנעשו בפולין ובהונגריה לבין מהלכים דומים שהתרחשו בישראל בשנים 2023–2024 בהובלת הקואליציה הנוכחית, חושפת את השיטות ואת דפוסי הפעולה הדומים שמסייעים להתניע נסיגה דמוקרטית.

הקריאה לציית לבג"ץ אינה עניין של ימין או שמאל, דתיים או חילוניים. זו דרישה הכרחית, כדי שלא נהפוך לאוסף שבטים הנלחמים זה בזה.

לפיטורי ראש השב"כ, הדחת היועצת המשפטית ושינוי הוועדה לבחירת שופטים יש אותה מטרת-על: נטרול האיזונים והבלמים שאמורים להבטיח כי הממשלה תהיה כפופה לחוק.

הדחת היועצת המשפטית לממשלה וראש השב"כ היא חלק ממהלך רחב להשתלטות פוליטית על השירות הציבורי. רטוריקת ה"דיפ-סטייט" מסמנת כל עמדה מקצועית כחתרנות – ומאיימת לערער את יסודות הממלכתיות והדמוקרטיה.

מי מוסמך לפטר את היועצת? איך נראה הליך הפיטורים? והאם למרות הסדר ניגוד העניינים לו מחויב ראש הממשלה, אפשר מבחינה משפטית לפטר אותה? כל התשובות לכל השאלות בעקבות פתיחת הליך הדחת היועצת בידי שר המשפטים.

הטענה לפיה לא חלה שום מגבלה על סמכותה של הממשלה לפטר את ראש השב"כ היא ניסיון לזרות חול בעיני הציבור. כל החלטת ממשלה, גם כזו שנעשית לפי סעיף ברור בחוק – כפופה לביקורת בית המשפט, והדיון המשפטי סביב ביטול עילת הסבירות לפני שנתיים מוכיח שכולם מבינים זאת.

נכון, הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השב"כ, אבל היא לא יכולה לעשות זאת תמיד ובכל תנאי. החלטת ראש הממשלה לפטר את רונן בר נגועה בניגוד עניינים ומצטרפת לתמונה הרחבה של השתלטות פוליטית על שומרי הסף.

71% מכלל הציבור מסכימים כי יש להגדיל את מספר הנשים בכנסת, בממשלה ובמשרות בכירות בשירות הציבורי. גם 47% מבין מצביעי ש"ס וכשליש (32%) ממצביעי יהדות התורה תומכים בכך ● 65% מכלל הציבור מסכימים כי ייצוג שוויוני של נשים הוא מבחינתם שיקול בהעדפת מפלגה זו או אחרת. מפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) עולה כי 83% ממצביעי המרכז ו-80% מהשמאל סבורים כך, וכן קרוב למחצית ממצביעי מחנה הימין ● 65% מכלל הציבור מסכימים כי מצבן של נשים היה טוב יותר אם היו יותר נשים במוקדי קבלת החלטות.

דרישת השר כץ לנזוף בראש אמ"ן לאחר שזה התריע מפני השלכות ביטחוניות שעלולות להיות לעיסוק ב"תוכנית טראמפ" מצביעה על תהליך הרה אסון שבו אפילו הערכת המצב המודיעינית עלולה לעבור פוליטיזציה.

דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מציגה נתונים בישיבת השדולה לחיזוק העצמאיים והפרילנסרים בישראל שהתקיימה בכנסת ב-28 בינואר 2025.

האם יש מנגנון בחוק המסדיר את ההחלטה על עסקאות להחזרת שבויים וחטופים? מי הגוף המוסמך להחליט על שחרור אסירים מטעמי חוץ וביטחון – האם ראש הממשלה לבדו הממשלה במליאתה? הקבינט המדיני-ביטחוני? ואולי קבינט המלחמה? ומה לגבי הסמכות לדחות הצעה על שחרור אסירים? כל השאלות והתשובות.