play

הציבור היהודי בישראל מביע הסתייגות מקשר בינאישי עם ערבים וחלקו אף מוטרד מריבוי הערבים המועסקים בתחום הרפואה

לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות "חפרנו" במאגר המקוון החדש Data Israel, וגילינו שלמעלה ממחצית מהישראלים צפו בעבר וגם היום בטקס המשואות ולא פחות מעניין, שבניגוד לעבר בשנים האחרונות רובנו רוצים להפריד בין יום הזיכרון ליום העצמאות

לא אחת נשמעות בציבור הישראלי טענות כלפי האוכלוסייה החרדית, על שאינה לוקחת חלק במועדים לאומיים דוגמת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות. כך, שנה אחר שנה מפרסים ערוצי בתקשורת השונים ידיעות וצילומים של חרדים שאינם עומדים בצפירה או אינם מכבדים בדרכים אחרות את אירועי הזיכרון למיניהם. האם אכן זה המצב?

עדכון מיוחד של מדד השלום של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל-אביב: רוב היהודים בישראל מכשירים את הבית לקראת פסח ולא אוכלים חמץ מחוץ לבית אך מתנגדים לאיסור מכירת חמץ במסעדות ובתי קפה

הדוח בדק עמדות בקרב מנהלי בתי הספר בישראל, במסגרת כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה הפתוחה.

מדד הדמוקרטיה 2014. אזרחי ישראל נותנים אמון נמוך במוסדות, בפרט אלו שהם בוחרים בהם (רק 35% נותנים אמון בכנסת). האמון הנמוך הולך יד ביד עם התפיסה של 75% מהציבור שהפוליטיקאים דואגים לאינטרסים האישיים שלהם. תפישה זו קשורה גם לתחושה של 42.6% שהנהגת המדינה מושחתת.

מהו שיעורם של הרפורמים והקונסרבטיבים באוכלוסיית ישראל? מה מוצאם העדתי והאם הרפורמים מגדירים את עצמם דתיים? צוהר לזרם ידוע ומוכר בחברה הישראלית שכמעט שאי-אפשר למצוא עליו נתונים עדכניים.

מאז 1988 מנהלת הקבוצה הקרויה "נשות הכותל" מאבק ציבורי ומשפטי להתפלל, לקרוא בתורה ולשיר כשהן עטופות בטלית בעזרת הנשים בכותל המערבי. האם הציבור תומך במאבקן? מי תומך יותר נשים או גברים? דתיים או מסורתיים? האם יש הבדל בתמיכה על רק המוצא העדתי או שיעור ההשכלה?