משרדי הממשלה

פחות מ-16% מכלל המינויים למנכ"לים מאז ראשית כהונת הממשלה ה-30 בשנת 2003 ועד מרץ 2025 – היו נשים (38 מתוך 243) • מצב הייצוג של נשים בממשלה ה-37 נמצא בשפל של לפחות 20 שנה: 2 נשים בלבד מונו למנכ"ליות (4% מכל המינויים) • גם מאז פסיקת בג"ץ בחודש פברואר, שחייבה את הממשלה לקבוע כללים בעניין - מונו רק גברים למנכ"לים.

בפסיקה בעתירה שהוגשה על ידי שדולת הנשים, נעמת ופורום דבורה קבע בית המשפט העליון כי חובת ייצוג הולם לנשים חלה גם על משרות מנכ"ל במשרדי ממשלה. פסק הדין הסתמך בין השאר גם על סקירה של חוקרות וחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

ממשלת ישראל הנוכחית מינתה הכי פחות מנכ"ליות במשרדי ממשלה בעשרים השנים האחרונות לפחות, והיום לא מכהנת שום אישה בתפקיד. למצב העגום הזה יש השלכות חוקיות, חברתיות ומקצועיות.

צווי ההתייצבות לכ-900 בני ישיבות ב-5 וב-6 באוגוסט 2024 נועדו להשלים את המבדקים הדרושים במסגרת "צו ראשון". 48 בלבד התייצבו, לפי נתוני צה"ל, והם נקלטו על ידי חיילים גברים בלבד. נגד אלה שלא הופיעו לזימון עשויים להינקט צעדים שונים: ממעצר ועד עיכוב יציאה מהארץ.

על צה"ל לנהוג בשוויון כלפי כל מועמד חרדי לשירות וכן לאפשר לו תנאים לשימור אורח חייו • על משרדי הממשלה להקפיד שלא יועברו כספי תמיכה למוסדות חרדיים שאינם עומדים בקריטריונים • על הכנסת לחוקק חוק גיוס שיענה על עקרון השוויון ועל צורכי המלחמה ויקבע חובת גיוס לכל לצד סנקציות אישיות, כלכליות ומנהליות על המשתמטים ועל ישיבותיהם.

נשים בתפקידים בכירים בממשל עוזבות את תפקידן, מספר קורבנות האלימות במשפחה עולה והרוח הנושבת מהממשלה אינה מבשרת טובות בכל הנוגע לקידום לתפקידי מפתח ציבוריים. שינוי מהותי בסדר העדיפויות בנושא המגדרי מתבקש לאלתר. בציון יום הנשים הבינלאומי, יש לקרוא לשינוי מידי ומהותי בהצבת זכויות נשים בסדר העדיפויות הלאומי.

שרי התקשורת והמשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה אמנם הכריזו שימנו נשים לתפקידים, אך המינויים טרם הובאו לאישור הממשלה כנדרש.

40% מהציבור סבורים שתפקוד הרשויות המקומיות בזמן המלחמה טוב ויעיל מזה של הממשלה, לעומת 8% בלבד הסבורים שתפקוד הממשלה עדיף ו-29% הסבורים שהתפקוד זהה • 60% תומכים בביזור סמכויות לרשויות לאחר המלחמה לעומת 13% מתנגדים.

עו"ד מירית לביא מזהירה מפני חלוקת נשק בצורה בלתי אחראית

אזרחיות ואזרחים שזקוקים לשירות כלשהו ממשרדי הממשלה לא רואים לנגד עיניהם רשויות, יחידות וגופי סמך אלא מענה ציבורי כולל – או את העדרו. ממשלת ישראל חייבת לאמץ שורת פתרונות שבבסיסם תפיסת - One stop shopבדומה לשורת מדינות שבהן פועלים מנגנוני תיאום, דיווח ובקרה שונים המספקים מענה אחיד, רציף ומתוכלל של הממשלה.

בשלוש השנים האחרונות הגיע מספר משרדי הממשלה בישראל לשיא מאז קום המדינה: יותר מ-30 משרדים שונים. ריבוי המשרדים פוגע קשות ביעילות הממשלה.

סדר העדיפויות התקציבי של הממשלה חייב להשתנות נוכח "חרבות ברזל": את הכספים הקואליציוניים יש להסיט לכיוונים חיוניים ואת משרדי הממשלה המיותרים יש לפרק. כך ישתחררו סכומי עתק והמדינה תוכל לספק מענה הולם ונדיב למגזר העסקי, לפיצוי וטיפול בנפגעים ולתמיכה במנועי הצמיחה שיסייעו למשק להתאושש.

מתן מענה הוליסטי לאזרחים, נגישות למידע ושיתופי פעולה רב-מגזריים הם כמה מהמהלכים שעל המשל"ט החדש לאמץ לצורך פעילותו ב"חרבות ברזל".

לאחר התפטרות שרת ההסברה, החליטה הממשלה לסגור את המשרד – וטוב שכך. לצד בזבוז הכספים שבהקמת משרד חדש, פעילויות ההסברה בזירה הבין-לאומית פוזרו בין משרדי רה"מ (מערך ההסברה), החוץ, התפוצות וההסברה. כך, משרדים שונים קידמו במקביל וללא תיאום תכניות שונות ואף סותרות. על הפוליטיקאים והציבור לקחת אחריות ולהמשיך ולצמצם את משרד הממשלה.

בשעה שבחמישה משרדי ממשלה אין מנכ"ל מכהן ושלמרות שלוש שנות קורונה אין תרגולת עבודה בחירום וניהול דיגיטלי שוטף, אין זה פלא שהשירות הציבורי במלחמת "חרבות ברזל" נפגע אנושות וכך גם היכולת שלו לספק מענים רלוונטיים. נוכח המהלכים האחרונים שפגעו במגזר הציבורי, חייבים לפעול לשינוי המצב בהקדם למען שיקום החוסן החברתי.

גנץ, איזנקוט, סער, טרופר ושאשא-ביטון מצטרפים לממשלה ה-37, שבכך תשבור שיא בגודלה: 39 שרים. כל החמישה יכהנו ללא תיק, בדגם דומה לממשלת החירום שהוקמה ב-1967.

מלחמת "חרבות ברזל" מתרחשת על רקע פילוג קשה בציבור ובפוליטיקה הישראלית לנוכח יוזמות הממשלה לשינויים במערכת המשפט. כך שבה לסדר היום הפוליטי האפשרות לשינוי הרכב הממשלה, כשמונחים כ"ממשלת אחדות", "ממשלת מומחים" ו"ממשלת חירום" נאמרים גם מפי המנהיגים. מה משמעותם מבחינה פוליטית וחוקית?

בהנחה שממשלות מרובות-שרים הן גזירת גורל מתמשכת, צריך לחשוב איך "לחתוך הפסדים" ולמזער את הנזק המשילותי שהן גורמות לו.

העברת היחידות הממשלתיות בין המשרדים בממשלה החדשה תקשה על קידום תהליכים אפקטיבי ותשבש את יחסי הדרג הנבחר והפקידות. הרעה החולה הזו חייבת להיפסק.

אחרי שממשלת האחדות הביאה לאחת הממשלות המנופחות בתולדות המדינה ולקראת הקמת הממשלה ה-36, הנה מתווה שיביא לצמצום מספר המשרדים באמצעות ביטול משרדים שנחיצותם מוטלת בספק, איחודם ומיזוגם אל משרדים אחרים

לממשלה מנופחת של 34 שרים ו-35 משרדים אין הצדקה של ממש גם בימים שבשגרה, קל וחומר במציאות של משבר כלכלי עמוק. אם הפחתת מספר השרים אינה אפשרית פוליטית, על מקבלי ההחלטות לקדם לכל הפחות את האיחוד של כמה משרדים באופן שיאפשר לשניים או שלושה שרים לפעול באותו משרד. המשמעות המיידית תהיה חיסכון ניכר. אין סיבה שמה שעובד טוב בשוודיה, הולנד, דנמרק ונורווגיה לא יכול לעבוד אצלנו

ממבט השוואתי בינלאומי עולה כי בפרלמנטים קטנים כמו הכנסת, יש תמריץ ברור להקמת ממשלות גדולות, שאינו קיים בפרלמנטים גדולים. לכן, הגדלת הכנסת עשויה להקטין את גודל הממשלות בישראל, או לכל הפחות לבלום את התרחבותן. צעד כזה צפוי גם לתרום לתפקודה, למשילות שלה וליכולת הפיקוח שלה על הממשלה

בזמן שמשרדי ממשלה חדשים צצים- הגיע הזמן גם לסגור אחרים. במקום לפעול למטרה שלשמה הוקם, עסוק המשרד לפיתוח הנגב והגליל בהערמת קשיים וביורוקרטיה על הרשויות המקומיות הזקוקות ביותר לעזרתו

על רקע המשבר הכלכלי הנוכחי ובהתחשב באילוצים הפוליטיים המונחים בבסיס המגעים להקמת ממשלת האחדות הרחבה, קוראת הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה לראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ, לכל הפחות לצמצם את מספר משרדי הממשלה ל-18, ולמנות יותר משר אחד למשרד

דווקא בעת הזו, ממשלת האחדות המסתמנת צפויה למנות למעלה מ-30 שרים- מספר מנופח, מיותר ובזבזני. על ראשי המפלגות להוות דוגמה אישית ולהסתפק בממשלה בת 19 שרים, בהתאם לחוק הקיים

על רקע המגעים לממשלת אחדות, חשוב לקרוא למקבלי ההחלטות לאמץ מתווה שיביא לצמצום מספר המשרדים, ובכך לייעל את הליכי קבלת ההחלטות לחסוך בכספי ציבור, ולחזק את יכולת המשילות. גם ביחס למדינות דמוקרטיות הדומות לנו מבחינת גודל האוכלוסייה - המספר המסתמן של משרדי הממשלה בישראל קיצוני וחריג