זכויות אדם והיהדות

ראשי התכנית:
פרופ' ידידיה שטרן, פרופ' שחר ליפשיץ, פרופ' חנוך דגן
 ועדה מייעצת בהנהגת נשיאי בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר ואהרון ברק - לחצו כאן

צוות מחקר:
הרב ד"ר יהודה ברנדס - חוקר
ד"ר אבישלום וסטרייך - חוקר
נריה כהן - עוזר מחקר
ד"ר בני פורת - חוקר
הרב שי פירון - חוקר ואחראי הכנס הציבורי השנתי

תקציר

מדינת ישראל מוגדרת מדינה "יהודית ודמוקרטית". מה משמעותה של הגדרה כפולה זו? האם יש סתירה בין שני רכיבים אלה של הזהות הישראלית? ואם כן, כיצד ניתן ליישב ביניהם? שאלות אלו הן הבסיס לסדר היום החברתי, התרבותי, הדתי, והפוליטי של ישראל, והן עוסקות בקיום האישי-פרטי של יהודים וכן בקיום הלאומי-ציבורי של מדינת ישראל בדור הזה ובדור הבא.

המכון הישראלי לדמוקרטיה יוזם תכנית מחקר חדשה המבקשת לעסוק בשאלות אלו. התכנית תבחן את מערכת היחסים הקיימת והאפשרית בין ה"יהדות" על שלל מופעיה – לאום, דת ותרבות – בעבר ובהווה, ובין "תורת זכויות האדם" במובנה הרחב. תכנית המחקר תחשוף נקודות מתח והשקה אפשריות בין השתיים ותבקש לברר את האפשרות להעשיר את השיח בין העולמות האינטלקטואליים, החווייתיים והראליים שהן מייצגות. לשם כך יתמקד הפרויקט בשניים: ראשית, עריכת מחקר באמצעות טובי האינטלקטואלים בתחומי מדעי האדם (רוח, חברה, יהדות ומשפטים); שנית, ועיקר, הכשרת דור עתידי של חוקרים שיקדישו את מרצם לנושאים אלו.
 לפרטים על המלגאים של תכנית המחקר - זכויות אדם והיהדות

א. סקירה כללית

רוב היהודים בישראל, ורבים מיהודי התפוצות, חיים בשניות תרבותית. כיחידים וכקהילות הם ניזונים הן מבאר המחשבה והזיכרון ההיסטורי של המסורת היהודית, והן מהעושר הרעיוני של המחשבה הדמוקרטית לגווניה. הם מאמצים אל לבם, להלכה ולמעשה, הן זהות יהודית ייחודית (כביטוי לשייכות למסורת לאומית, תרבותית ודתית), והן זהות דמוקרטית, שנתפסת אוניברסלית. הם שואפים להיות בני בית בשני העולמות גם יחד, ורצון זה משתקף לא רק במרחב הפרטי, אלא גם במרחב הציבורי ובהגדרתה של ישראל "מדינה יהודית ודמוקרטית". אף שבנוגע למשמעות ולתוכן של "יהודית ודמוקרטית" אין כיום הסכמה, רוב הציבור היהודי מקבל הגדרה זו כתיאור המצב הקיים, ורואה בכפל הזהות, היהודי-דמוקרטי, מחוז יעד רצוי.

במציאות החיים בישראל צפות ועולות מדי פעם בפעם סוגיות אישיות ולאומיות המעמתות לכאורה  בין שני חלקי הזהות הכפולה הזאת. ישראל היא דמוקרטיה משברית, שלעתים דורשת מאזרחיה לבחור בין שני מקורות התרבות העיקריים המזינים אותה. לרוע המזל שוק הרעיונות בישראל אינו מספק אסטרטגיות משכנעות לקיום בתנאים של שניות תרבותית מתוחה. קושי זה ניכר בעיקר במרחב הציבורי, שבו אידאולוגיות מתחרות מנצלות את אי-הבהירות בנושא הזהות כדי להציג את התרבויות ה"היהודית" וה"דמוקרטית" כשתיים הצרות זו לזו; כחלופות המצויות בעימות מתמיד. העימות מתנהל על פני חזית רחבה של תחומים, ובכלל זה השפעה רעיונית, כוח פוליטי והקצאות תקציביות. אף שעימות זה מתקיים בציונות מאז היווסדה, התפתחויות אחדות הביאו לידי החרפתו בעשור האחרון. כיום גורמים פנימיים (כגון התגברות אי-היציבות הפוליטית בישראל, המתח בין דת למדינה והסכסוך בין אזרחי ישראל הערבים והיהודים) וגורמים חיצוניים (כגון עליית השקפות עולם פוסט-מודרניות והוויכוח המתפתח בעולם על הלגיטימיות של הציונות) משלבים כוחות ומלבים את אש המחלוקת.

ייתכן שנקודת המחלוקת החשובה והעקבית ביותר בין תומכי "מדינה יהודית" ובין תומכי "מדינה דמוקרטית" היא ביחסה של המדינה לזכויות אדם. המחויבות לשמירה על ליבת זכויות האדם היא יסוד מגדיר חיוני של משטר ואורח חיים דמוקרטי, אבל בישראל חלק לא מבוטל של הציבור רואה בתורת זכויות האדם ביטוי לתרבות זרה עוינת, או למצער מכשיר פוליטי המשרת את אויביה של מדינת ישראל. יש הרואים במחויבותה של ישראל לזכויות אדם איום אמיתי על דמותה היהודית של המדינה, ולכן מתייחסים בחשד גם לשפה של זכויות האדם.

מטרתו של פרויקט "זכויות אדם והיהדות" לבחון את המשמעות התיאורטית והמעשית של חיים בשניות תרבותית, מתוך התמקדות בסוגיות הנוגעות לזכויות האדם. נוסף על החשיבות הטמונה בחקר המשמעות של זכויות האדם לחיי הפרט והלאום היהודיים בדורנו, חשוב עד מאוד להבין את המפגש הרחב יותר בין הערכים ה"ליברליים-אוניברסליים" ובין הערכים "היהודיים-פרטיקולריים" במאה העשרים ואחת.

לפרויקט אופי של מחקר תשתית. הוא מכוון להשפיע לטווח הארוך על מציאות חיינו באמצעות עידוד של טובי החוקרים הצעירים להשקיע את כישרונם ואת מרצם בתחום זה כך שכל חוקר ינהל את מחקרו בהתאם למתודות המחקר המקובלות בתחומו. התכנית אינה באה לתמוך בעמדה מסוימת, אלא שואפת לעודד עיסוק אחראי ועמוק בתופעה של שניות תרבותית. היא תבחן את יחסה של היהדות במובנה הרחב ביותר (לאום, תרבות ודת) ואת השתקפויותיה במכלול חיי האדם והלאום (משפט, מחשבה, תרבות וזיכרון היסטורי) כלפי תורת זכויות האדם על שלל מופעיה.

מהלך זה עתיד להוביל לידי שרטוט זהיר של נקודות הסכמה ומחלוקת בין שפת זכויות האדם ובין השפה היהודית. בנושאים שבהם יתברר שההצעות מתיישבות זו עם זו באופן מלא או חלקי, יוביל הדבר לריכוך המתח שבחיים בשניות תרבותית; מנגד, במקום שיתברר שההצעות התרבותיות חלוקות, נבקש להגיש את הערך הייחודי של כל אחת ואחת מהן מתוך בירור האפשרות שכל אחת תוכל להתעשר ולהתעדן באמצעות האחרת. כך, אנו מקווים, תוכל המחלוקת להוות זרז להפריה הדדית בבחינת "עושר השמור לבעליו לטובתו".

התוצר האינטלקטואלי-תרבותי של הפרויקט הוא יצירת תשתית – קנון, ספרייה, שפה, שיח וארגז כלים – שתעמוד לרשותם של יהודי דורנו והדורות הבאים כפרטים וכלאום. תשתית זו עשויה להניב הצעות תוכן לסדר יום ערכי ומעשי לחברה הישראלית וליהדות העולם.

ב. מוקדי התכנית וענפיה האינטלקטואליים

תכנית המחקר כוללת חמישה ענפים אינטלקטואליים המשלימים זה את זה. שני הענפים הראשונים מתמקדים בשפה הפנימית של כל אחד מהעולמות הרעיוניים: המחשבה היהודית והמחשבה הדמוקרטית בהקשר של זכויות האדם וחובותיו. הענף השלישי עניינו המפגש שבין שני העולמות; הענף הרביעי עוסק בזכויות ובחובות ספציפיות, והענף החמישי מרחיב את גבולות הפרויקט מעבר לתחום הקלסי של שיח זכויות האדם אל עבר אופקים הנוגעים לשיח התרבותי העומד בתשתיתו.

ומכאן לפירוט:
ראשית, שאלת האוניברסליות של זכויות האדם (לנוכח האפשרות שתורה זו תואמת את הערכים הייחודיים של המערב) ושאלת גמישותן (האם ועד כמה הן מתעצבות בדרך שונה במסגרות תרבותיות מגוונות ובזמנים משתנים) הן שאלות כלליות המעניינות חוקרי זכויות אדם בעשורים האחרונים, בייחוד חוקרים שעסקו בחברות רב-תרבותיות או בחברות שבהן לנורמות הדתיות תפקיד עיקרי ומעצב. בהתאם לכך ייעזר צוות המחקר בספרות המחקר הקיימת ויישם אותה בנוגע לדילמות ייחודיות הנוגעות למפגש בין זכויות אדם ובין היהדות.

שנית, נערוך דיון פנים-יהודי בסוגיות הקשורות לזכויות האדם, והכול מתוך מגוון של דיסציפלינות ומתודות מחקר. ייבחנו מקורות יהודיים קלסיים לצד מקורות מודרניים כדי לזהות בהם מושגים גלויים או סמויים הקשורים לזכויות אדם, וייבדקו מאפייניהם הייחודיים. נבקש לאתר חלופות שמציעה היהדות לשיח זכויות האדם, העשויות לכלול תפיסה קהילתנית של יחסים חברתיים, המבוססת על סולידריות חברתית ועל מחויבות בין-אישית; תפיסה רפובליקנית, המדגישה את מחויבותו של האדם לקהילתו או למדינתו; תפיסה הלכתית-נורמטיבית של יחסי אדם וחברה ועוד.

שלישית, לצד בירור של יכולת ההכלה ההדדית או הגמישות של כל עולם בפני עצמו, נבקש גם לפתח תאוריות הנוגעות למפגש ביניהם: תאוריות אלו יתייחסו הן למתודות סטטיות והן למתודות דינמיות:
המתודה הסטטית מבוססת על בחינת הספרות הקיימת העוסקת בכל עולם (כמו שתואר בשני הענפים הראשונים של המחקר). כחלק מהדיון הסטטי כאן ימופו וייחקרו סוגיות בתורת זכויות האדם והמקבילות הרלוונטיות בשיח היהודי. או אז יבקש הפרויקט לבחון את האפשרות לקיום קונסנזוס בין שני העולמות, להגדיר את גבולותיו ולענות על מגוון רחב של שאלות העולות בנושא.

לצד המתודה הסטטית ניעזר גם במתודולוגיה דינמית של מפגש. החוקרים יציבו לעצמם שאלות בנוגע לדפוסי הפעולה, להתפתחות ולפרשנות שכל עולם תוכן – הכללי והיהודי – משתמש בהם מתוך שימת לב לאפשרות השימוש בהם לצורך הכלה הדדית. בהיבט הכללי ניעזר במחקרים המתעדים ומנתחים דינמיקות המתרחשות במהלך מפגשים בין-תרבותיים – ובכלל זה התרחקות, תחיית רכיבים רדומים בתרבות האחת בשל החשיפה לשיח שכנגד, או שימוש בתרבות האחרת להעשרת התרבות העצמית. תשומת לב מיוחדת תינתן למחקרים שנעשו על מפגשים בין ליברליזם ותרבויות מערביות מצד אחד ובין תרבויות שאינן ליברליות מן הצד האחר. היסוד הנוסף של הדיון יתמקד בדרכי המפגש של היהדות עם עולמות תוכן חיצוניים לה, ובכלל זה בהתפתחותן של ההלכה, המחשבה והתרבות היהודית בעקבות מפגשים עם הנצרות, עם האסלאם ועם המודרנה. תשומת לב מיוחדת תינתן לטבעה הדינמי והמתפתח של היהדות, לרבדים אוניברסליים הקיימים בה (כגון עקרונות מוסריים או שבע מצוות בני נח) וליכולתם של רבדים אלה לשמש גשר לפיתוחה של תורת זכויות אדם יהודית.

שיח מהותי או מפגש בעל ערך יכול להשפיע על שני הצדדים המשתתפים. על כן תבחן התכנית את הפוטנציאל של תורת זכויות האדם להשפיע על המחשבה היהודית, וגם את פוטנציאל ההשפעה של המחשבה היהודית על תורת זכויות האדם הנוהגת כיום.

רביעית, בענף זה נעבור מהכללי והעקרוני אל הפרטי והיישומי, וכאן נעסוק בזכויות ובחובות קונקרטיות. ייכתבו מחקרים שיתמקדו בזכויות ובחובות ספציפיות – אזרחיות, חברתיות ופוליטיות – ובהיבטים מסוימים שלהן, ואלה ייצרו מדף חדש בארון הספרים היהודי. כך, תפותח שפת זכויות האדם היהודית. בענף זה של התכנית נתעמת עם היבטים מורכבים ומאתגרים של המפגש בין זכויות אדם ליהדות, כמו למשל זכויות של לא-יהודים, נשים והומוסקסואלים.

ולבסוף, חמישית, ברצוננו להרחיב את גבולות התכנית בכמה דרכים. את שיח "זכויות האדם" אנו תופסים במובנו הרחב ומבקשים לכלול בו לא רק דיון נורמטיבי-משפטי, אלא גם אלמנטים הנחקרים בכלל הדיסציפלינות של מדעי האדם. בהתאם לכך יעסוק ענף זה בהיבטים מגוונים של שיח זכויות האדם הנוגעים למדעי הרוח (פילוסופיה, ספרות, פרשנות ותרבות ועוד), החברה (מדעי המדינה, כלכלה, סוציולוגיה ועוד) והיהדות (מחשבת ישראל, תנ"ך, תולדות ישראל ועוד). זאת ועוד, הגישה של הפרויקט ל"יהדות" מאמצת לא רק מחשבה יהודית נורמטיבית (על כל הזרמים שבה), אלא גם תפיסות תרבותיות, לאומיות וחברתיות המציגות מאפיינים יהודיים. לכן נעסוק לא רק בטקסטים קלסיים מהעבר – החשובים לדיון זה – אלא גם בהתבטאויות חדשות ובזרמי ידע עכשוויים לצורך התייחסות למגוון הרחב ביותר האפשרי של ביטוי יהודי. הרחבת האופקים של הפרויקט בכיוונים אלו מעלה שאלות בנוגע להגדרת גבולותיו. בשלב זה איננו מעוניינים לתחום אותו במדויק על מנת שלא להצר את הפוטנציאל האדיר הטמון בו; אבל אתגר התיחום ודאי יעסיק אותנו בעתיד ככל שילך הפרויקט ויתקדם.

כללו של דבר, חמשת הענפים האינטלקטואליים שתוארו כאן הם אלה שיעסיקו את כל המעורבים בתכנית - חוקרים בכירים וחוקרים צעירים, ובהם יתמקדו כל פעילויותיה – כנסים, סמינרים ופרסומים.

ג. תכנית פעולה

• יצירת תחום דעת והנהגה מחויבת: הפרויקט ייזום ויעודד מחקר בסיסי בנושא של זכויות אדם והיהדות מנקודת מבט רחבה במטרה ליצור תחום דעת חדש והנהגה אקדמית המחויבת לנושא זה. את המחקר יעשו הן חוקרים צעירים הלומדים לתואר שלישי שיקבלו ליווי מלא מהפרויקט (ובכלל זה תכנית של לימודי העשרה, מלגות קיום נדיבות ועוד – ראו בהמשך הדברים), והן חוקרים בכירים בתחומים רלוונטיים שיועסקו בצוות הפרויקט. כדי להבטיח את הצלחת הפרויקט הוקמה ועדה מייעצת שחברים בה בכירי הפרופסורים בישראל בתחומים הרלוונטיים מכל האוניברסיטאות, והרכבה מבקש לשקף מגוון רחב של עמדות מקצועיות ותרבותיות בנושא. לצד חברי האקדמיה משתתפים בה גם רבנים ומנהיגי ציבור דתיים ובכללם הרבנים הראשיים לשעבר הרב ישראל מאיר לאו והרב אליהו בקשי דורון. את הוועדה המייעצת מנהיגים נשיאי בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר ואהרון ברק.
  
  

• תכנית מלגות: פרויקט זכויות האדם והיהדות מציע תכנית מלגות שתפקידה לעודד ולהכשיר תלמידי מחקר בתחילת דרכם לעסוק בממשק שבין זכויות האדם ובין היהדות. גבולות התכנית אינם מוגדרים בקפדנות, והיא פותחת את שעריה לפני העוסקים במדעי האדם בכלל, ולפני תלמידים של מדעי הרוח, החברה, המשפטים והיהדות בפרט, ובתנאי שעיסוקם המחקרי מתמודד עם שאלות הקשורות במפגש שבין היהדות במובנה הרחב - דת, תרבות ולאום - ובין שיח זכויות האדם. אנו מעוניינים הן במחקרים המתמקדים בהיבטים אישיים של המפגש והן בהיבטים הציבוריים שלו, ובכלל זה עיסוק במרחב הציבורי של "מדינה יהודית ודמוקרטית" ובהיבטים הלאומיים והפוליטיים של סוגיות רלוונטיות. מטרתנו ליצור תמריצים שיעודדו את טובי החוקרים הצעירים בישראל להקדיש את הקריירה המדעית שלהם לנושא זה, כך שבמהלך השנים הבאות ייווצרו עבודות דוקטור ומחקרים רבים מעמיקים בנושא זכויות האדם והיהדות. הכוונה לבסס כיווני מחקר וליצור קהילה מדעית שמתוכה יצמח הדור הבא של המנהיגים האקדמיים, המקצועיים והציבוריים שיתוו את דרכה של מדינת ישראל מתוך מחויבות מקצועית ואישית להעשרת חיינו באמצעות הפנמה של יתרונות השניות התרבותית.
   לפרטים על המלגאים של תכנית המחקר - זכויות אדם והיהדות
  
  

• תכנית הכשרה: המשתתפים בתכנית המלגות צפויים לעבור תכנית העשרה ייחודית, מרובת תכנים, שתכלול בין היתר קורס מתמחה בתחום זכויות האדם וסמינר בתחום זכויות האדם והיהדות, שתי סדנאות שבהן יילמדו טקסטים העוסקים במפגשים תרבותיים בכלל ובמפגשים בין האוניברסלי ובין היהודי בפרט וקולוקיום דוקטורנטים שבו יוצגו ויידונו עבודות בשלבי הכנה. תכנית ההעשרה מיועדת ליצור מכנה משותף רחב ועמוק בין החוקרים הצעירים, שתחומי התמחותם יהיו מגוונים ושונים זה מזה. המורים בתכנית יהיו בכירי המרצים בישראל, והיא תעסוק בהיבטים רב-תחומיים ובין-תחומיים של המפגש שבין זכויות האדם והיהדות. התכנית תתקיים בהתאם ללוח הזמנים הרגיל של השנה האקדמית, במשך שלוש שנים, במכון הישראלי לדמוקרטיה.

• פרסומים: חוקרי התכנית יפרסמו את עבודתם המחקרית במסגרת ההוצאה לאור של המכון הישראלי לדמוקרטיה. מאמרים ומחקרי מדיניות יצאו לאור במסגרת הקבועה הקיימת. לפרסומי המכון לחצו כן.
  ספרים של חוקרי התכנית יפורסמו בסדרת ספרים מיוחדת – "זכויות אדם והיהדות" – שעתידה לצאת לאור במכון. פרסומים מתאימים יתורגמו ויפורסמו גם בשפה האנגלית.

• כנסים: התכנית מבקשת לעורר את העניין במפגש שבין זכויות האדם והיהדות באמצעות ייזום כנסים שייתנו הזדמנות להחלפת דעות ולהצגת מחקרים. מתוכננים שני סוגים של כנסים: 
  
  כנס מדעי-אקדמי שנתי: הכנס הראשון, שנערך בי' בכסלו תשע"א, 17 בנובמבר 2010, עסק בנושא "זכויות אדם וחובותיו במדינה יהודית ודמוקרטית".
   לתוכני הכנס ולסיכום ההרצאות
  
  כנסים בינלאומיים: הכנסים הבינלאומיים נועדו לאפשר מפגש פורה בין הקהילה המקומית לקהילה הבינלאומית העוסקת בזכויות האדם וביהדות מתוך יצירת גשרים אקדמיים בין חוקרי התכנית ובין מוסדות מתאימים בחו"ל. 
  
  - הכנס הבינלאומי הראשון ייערך בכ"ד-כ"ה באייר תשע"ב, 16–17 במאי 2012, בנושא תפקיד הדת בשיח זכויות האדם. פרטים נוספים יפורסמו בסמוך לכנס.
  
  - בכ"ד באדר א' תשע"א, 28 בפברואר 2011, נערך פאנל בנושא זכויות האדם והיהדות בבית הספר למשפטים על שם קרדוזו, בניו יורק.
   לחצו כאן לסיקור הפאנל ולפרטים נוספים (באנגלית)
  
  - מדי פעם בפעם מארחת התכנית חוקרים בולטים מהארץ ומחו"ל המציגים עבודות חשובות בתחום.
   לחצו כאן להרצאתו של פרופ' דניאל מרקוביץ מאוניברסיטת ייל:
  "Toleration and the Special Problem of Revealed Religion"
  
  

• פעילות ציבורית-מקצועית: לצד הפעילות האקדמית ייערך במסגרת התכנית כנס ציבורי-מקצועי שנתי שאותו ירכז הרב שי פירון. בכל שנה יתמקד הכנס בנושא בעל משמעות ציבורית אקטואלית בתחום זכויות האדם והיהדות, וישתתפו בו מומחים בתחום, ארגוני זכויות אדם רלוונטיים ופעילי שטח. הכנס ילווה בפרסומי המשך ובפעילות חינוכית וציבורית ממשיכה. הכנס הראשון, שנערך בימים כ"ט טבת וא' בשבט תשע"א, 5 ו-6 בינואר 2011, עסק ב"מעמדם של בעלי מוגבלויות במדינה יהודית ודמוקרטית". 
   לחצו כאן לסיקור הכינוס

ד. פרסומים בהכנה

• הרב ד"ר יהודה ברנדס, זכויות אדם והיהדות: חלק ראשון – בין צלם א-להים לגוי קדוש
• ד"ר אבישלום ווסטריך, המוסר כמגשר בין זכויות האדם ליהדות
• ד"ר אבישלום ווסטריך, חירות, שוויון ואחווה: על הזכות לגירושין במסורת היהודית (שם זמני)
• ד"ר בני פורת, זכויות חברתיות במורשת ההלכה