מרכז ג'ואן וארווין ג'ייקובס לחברה משותפת

מרכז ג'ואן וארווין ג'ייקובס לחברה משותפת שם לו למטרה להבנות את היחסים בין יהדות ודמוקרטיה ובין דת ומדינה; לחדש את התשתית הרעיונית לממלכתיות ולציונות יהודית-דמוקרטית בדורנו; לפתח דרכים לשילוב החרדים בחברה ובמשק, מתוך הכרה בייחודם; ולטפח מכנה משותף אזרחי וערכי לחברה בישראל.

קיומה של מדינת לאום יהודית ודמוקרטית במזרח התיכון הוא אתגר - פנימי וחיצוני - מתמשך. האתגר הפנימי הוא בעיצוב מתמשך של מדינה, חברה ומרחב ציבורי שבהם מתקיימים זה בצד זה מאפייני זהות יהודיים פרטיקולאריים (לאום ודת) עם מאפייני זהות דמוקרטיים-ליבראליים, תוך איזון ביניהם. האתגר החיצוני הוא שימור הלגיטימציה של מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית מול שיח ליבראלי ביקורתי שמנסה לקעקע אותה. שני האתגרים שלובים זה בזה.

לשם התמודדות עם אתגרים אלו פועל המרכז: להבנות את היחסים בין יהדות ודמוקרטיה (שהם מרכיבי ההגדרה החוקתית של מדינת ישראל); לרכך ולהסדיר את המתח הלא פתור בין הדת והמדינה בישראל ולתמוך בעיצוב מרחב ציבורי בעל מאפייני תרבות יהודיים; לחדש את התשתית הרעיונית לציונות יהודית-דמוקרטית בדורנו ולהתמודד עם קריאת התיגר על זהותה היהודית של המדינה מבית ומחוץ; לפתח דרכים לשילוב החרדים בחברה ובמשק, תוך הכרה בייחודם וטיפוח מכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית; וליצור תשתית אינטלקטואלית לעיצוב שיח זכויות האדם במדינת לאום יהודית.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד שלומית רביצקי טור-פז

    מנהלת המרכז וראשת התוכנית לדת ומדינה במרכז

    קראו עוד

    שלומית הגיעה למכון לאחר כ-20 שנות פעילות בחברה האזרחית ובמגזר השלישי, בהן עסקה בקידום חיים משותפים בין מגזרים שונים במדינת ישראל ובתפוצות, ובמקומה של התרבות היהודית במרחב הישראלי.

  • תמונת ברירת מחדל

    רוני ברבוי

    ראשת תוכנית החברה החרדית בישראל

    קראו עוד

    [email protected]

    ראשת תוכנית החברה החרדית בישראל, בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית קהילתית ותואר שני במנהל ומדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית. עוסקת בתחומי מחקר, ניתוח ויישום מדיניות. בעברה ריכזה תוכניות הכשרה לסגל הבכיר בשירות המדינה במכון מנדל. כיהנה כמנכ"לית ושותפה בחברת אגורא מדיניות, וכחוקרת בכירה במכון החרדי למחקרי מדיניות וכן שמשה יועצת למשרדי ממשלה, קרנות וארגוני מגזר שלישי עם התמחות בליווי תהליכי עיצוב ויישום מדיניות בהקשר החברה החרדית.

  • תמונת ברירת מחדל

    חסאן טואפרה

    עמית בכיר אורח בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' דני סטטמן

    עמית בכיר בתוכנית לדת ומדינה

    קראו עוד

    מוביל מחקר על שירותי הדת למוסלמים בישראל, מתמחה באתיקה ובפילוסופיה פוליטית ועסק בהרחבה, בין השאר, ביחסי דת ומדינה ובאתיקה של מלחמות.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' בני פורת

    עמית בכיר בתוכנית החברה החרדית בישראל ובתוכנית לדת ומדינה

    קראו עוד

    פרופ' בני פורת הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וראש המכון לחקר המשפט העברי. את עבודת הדוקטור שלו עשה באוניברסיטה העברית ולאחר קבלת התואר שימש חוקר באוניברסיטת טורונטו.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד עדנה הראל פישר

    עמיתת מחקר בתוכנית לדת ומדינה

    קראו עוד

    [email protected]

    עמיתת מחקר וראשת התוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות.
    מתמחה במשפט ציבורי בדגש על אתיקה של רשויות השלטון, עקרונות היסוד של השירות הציבורי והמאבק בשחיתות שלטונית; מומחית במדיניות תרבות ומדיניות השכלה גבוהה, בדגש חופש הביטוי התרבותי, חופש היצירה והחופש האקדמי, וההסדרים המוסדיים להבטחתם כערכים דמוקרטיים. 

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר גלעד מלאך

    עמית מחקר בתוכנית החברה החרדית בישראל

    קראו עוד

    [email protected]

    מומחה למדיניות ציבורית לחברה החרדית – תחומי העיסוק שלו הם חינוך, השכלה גבוהה, גיוס ותעסוקת חרדים. 

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אסף מלחי

    חוקר בכיר בתוכנית החברה החרדית בישראל

    קראו עוד

    [email protected]

    סוציולוגי פוליטי ומומחה לחקר מדיניות לשילוב החברה החרדית בכלכלה, בחברה, באקדמיה, בצבא ובשירות האזרחי.

     

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר פהימה עבאס

    חוקרת בכירה בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד

    [email protected]

    ד"ר עבאס קיבלה את תואר הדוקטור בגאוגרפיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 2016. מחקריה עוסקים בשילוב מעמד הביניים בקרב קבוצות המיעוט במרחבים עירוניים של הרוב תוך התמקדות באזורים מטרופולינים וערים מחולקות, אי-שוויון מרחבי, הגירה ויוממות. במסגרת מחקריה בתר-דוקטורט במכון טרומן למחקר ולקידום השלום, עסקה בהשתתפות מעמד הביניים הירושלמי בכלכלה הישראלית. במחקריה העדכניים בחנה ד"ר עבאס את הנגישות לדיור ותעסוקה בקרב נשים פלסטיניות בישראל, ואת האופן שבו מרחב המגורים, המעמד החברתי והמצב המשפחתי משפיעים על אפשרויותיהן לדיור ותעסוקה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר שלומית שהינו קסלר

    חוקרת בכירה בתוכנית החברה החרדית בישראל

    קראו עוד

    [email protected]

    מובילה את תחום החינוך בתוכנית "החברה החרדית בישראל" של המכון. בעלת ניסיון של 20 שנה במחקר ובמדיניות, ובעשור האחרון התמחתה בחקר החברה החרדית.

  • תמונת ברירת מחדל

    מרוות אבו-הדובה פריח

    חוקרת, פרויקט ביטחון קהילתי בעיר רהט, תוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    נעמי אברהם

    חוקרת בתוכנית החברה החרדית בישראל

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    אליהו ברקוביץ

    חוקר בתוכנית החברה החרדית בישראל ובתוכנית לדת ומדינה

    קראו עוד

    [email protected]

    דוקטורנט למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. בוגר ישיבות 'עטרת ישראל' ו'מיר'. בעל תואר שני במחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר ראשון במדעי הרוח מהאוניברסיטה הפתוחה.

  • תמונת ברירת מחדל

    תהילה גאדו

    חוקרת בתוכנית החברה החרדית בישראל

    קראו עוד

    עוסקת במכון במחקר של החרדיות המודרנית, מנהיגות רבנית חרדית חדשה, בעלי תשובה והשתלבותם בקהילה החרדית. 

  • תמונת ברירת מחדל

    גבריאל גורדון

    חוקר בתוכנית החברה החרדית בישראל

    קראו עוד

    [email protected]

    תחומי התמחותו כוללים היכרות עם החברה החרדית דרך נתונים הייחודיים לעולם החרדי, בצד עיסוק בסוגיות הקשורות לשוק העבודה בישראל.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אופיר חדד

    חוקר בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר מוחמד ח'לאילה

    חוקר בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד

    [email protected]

    בעל תואר דוקטור מבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה בנושא "תפקידם ושרידותם של מבנים פרימורדיאליים בפוליטיקה מודרנית - ניתוח ניאו-מוסדי להמשכיות החמולתיות בפוליטיקה של הערבים בישראל". עבודת התזה שלו זכתה בעבודת המחקר המצטיינת בכנס השנתי של האגודה הישראלית למדע המדינה. מוחמד היה אחד היוזמים להקמת הקואליציה לעידוד ההצבעה בחברה הערבית בבחירות לכנסת ה-22 ו-23 ויש לו ספר שכתב בשותפות מלאה עם עמיתו ד"ר יוסרי ח'יזראן תחת הכותרת: "נטושה לגורלה: החברה הערבית בישראל בצל האביב הערבי".

  • תמונת ברירת מחדל

    גלעד כהן קובץ'

    חוקר בתוכנית החברה החרדית בישראל

    קראו עוד

    [email protected]

    גלעד הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה בתוכנית החברה החרדית בישראל. גלעד הוא כלכלן וסוציולוג בהכשרתו, בוגר תכנית פכ"מ (פילוסופיה, כלכלה, מדע המדינה) לתואר ראשון והתכנית בכלכלה לתואר שני (מסלול מחקרי), שניהם מהאוניברסיטה העברית, וכיום תלמיד דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. גלעד שימש בעבר כחוקר בחטיבת המחקר של בנק ישראל (2017-2015) וכמנהל המחקר הכלכלי של קבוצת פארטו (2022-2018). מחקריו בשנים האחרונות עסקו במדיניות לשילוב קבוצות מיעוט בתעסוקה, ובכלל זאת החברה החרדית. עבודת הדוקטורט של גלעד עוסקת בתהליכי קיטוב בחברה הדתית-הלאומית בישראל ובמגמות של שמרנות וליברליזציה בשדות דתיים.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אריאל פינקלשטיין

    חוקר בתוכנית החברה החרדית בישראל ובתוכנית לדת ומדינה

    קראו עוד

    [email protected]

    עבודת הדוקטורט של ד"ר אריאל פינקלשטיין עוסקת בהשפעות ההדדיות בין דת ומדינה בישראל לאור מיסוד שירותי הדת במדינה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אריק רודניצקי

    חוקר בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד

    [email protected]

    עוסק זה יותר משני עשורים בחקר החברה הערבית בישראל. תחומי העניין העיקריים שלו הם תמורות פוליטיות, לאומיות וחברתיות בחברה הערבית, יחסי יהודים-ערבים ומדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים במדינה.

     

  • תמונת ברירת מחדל

    הודיה בן ארי

    עוזרת מחקר בתוכנית לדת ומדינה ובתוכנית החברה החרדית בישראל

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    דניאל בן יהודה

    עוזרת מחקר בתוכנית החברה החרדית בישראל

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    אילה גולדברג

    עוזרת מחקר בתוכנית לדת ומדינה

    קראו עוד

    [email protected]

    עוזרת מחקר בתוכנית לדת ומדינה במרכז ג'ואן וארווין ג'ייקובס לחברה משותפת ובפרויקט שלטון מקומי בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי. בוגרת תואר ראשון בתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית בירושלים. סטודנטית לתואר שני בממשל ומדיניות ציבורית באוניברסיטה הפתוחה.

  • תמונת ברירת מחדל

    דונא גנאים

    עוזרת מחקר בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    אסתר הרשקוביץ

    עוזרת מחקר בתוכנית החברה החרדית בישראל

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    עדי וינר

    עוזרת מחקר בתוכנית החברה החרדית בישראל

    קראו עוד

    [email protected]

    עדי חוקרת את תופעת עזיבת המגזר החרדי במסגרת התוכנית לחרדים בישראל במרכז ג'ואן וארווין ג'ייקובס לחברה משותפת, ועתידה להשתתף במחקרים נוספים.

    דוקטורנטית בבית הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב, בעלת תואר שני בתלמוד מאוניברסיטת תל אביב, ותואר ראשון במדע המדינה והיסטוריה של עם ישראל מהאוניברסיטה העברית.

    עדי לקחה חלק בפרויקטים מחקריים מגוונים, ביניהם פרויקט ניטור שיח על מדינת ישראל בזירה הבינלאומית באוניברסיטה העברית, פרויקט סיקור מחאת קיץ 2011 במכללה האקדמית הדסה, ופרויקט חקר הגניזה הקהירית באוניברסיטת תל אביב.

  • תמונת ברירת מחדל

    יערי פדן

    עוזרת מחקר בתוכנית לדת ומדינה ובתוכנית החברה החרדית בישראל

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    גל קליין

    עוזר מחקר בתוכנית לדת ומדינה

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    ליבי קמחי

    עוזרת מחקר בתוכנית החברה החרדית בישראל

    קראו עוד

כשהשיח הציבורי מלא בביקורת ובזעם מוצדקים כלפי האחים הגדולים של אבריימי שאינם מתגייסים, אבריימי עצמו נשאר במערכת חינוך חרדית שהמדינה שכחה לדאוג לה. אם המדינה תקיים את ההנחיות החדשות של הייעוץ המשפטי לממשלה, יהיה זה צעד בכיוון הנכון למען אבריימי וחבריו.

01 בספטמבר 2026

החברה החרדית מאופיינת בקשר הדוק וחריג בעוצמתו בין השתייכות קהילתית לבין דפוסי הצבעה. לאורך השנים, נוצרו מוטיבציות ומנגנונים יעילים המבטיחים את הגעתו לקלפי של הבוחר החרדי ואת אופן הצבעתו. האם משבר הגיוס ואירועי השנים האחרונות יסדקו אותן?

02 באוגוסט 2026

הדרך לגיוס חרדים לא עוברת דרך מעצרים המוניים, אבל גם אי אפשר להחליט שמגזר אחד, ורק הוא, פטור מעונש על אי-ציות לחוק. בינתיים, העלייה במספר המתגייסים החרדים בשנה האחרונה מלמדת שצעדי האכיפה והסנקציות הם הכלים היחידים שמייצרים היום שינוי.

30 ביולי 2026

ביטוי לכאב ולכעס, קבלת אחריות ומבט אל העתיד: שלושת הצעדים בדרך לתיקון וריפוי לפי מגילת איכה.

22 ביולי 2026

ישראל של 2026 משולה ללוח מונופול מעוות: כביכול כולם יוצאים מאותה נקודה ובתנאים שווים, אלא שבדרך יש מי שמקבלים כרטיסי הפתעה על חשבון ארנקם ושירותם של אחרים.

16 ביולי 2026

play

מיכאל שמש, כתב ופרשן פוליטי בחדשות 13, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על המערכת הפוליטית לקראת בחירות 2026. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, שמש מנתח את שליטתו המוחלטת של נתניהו בליכוד, את הפער בין הביקורת החריפה שנשמעת בחדרים סגורים לבין הנאמנות המוחלטת בפומבי, ואת ההפתעה המוחלטת בממשלה מהעובדה שהיא שרדה אחרי השבעה באוקטובר ומילאה את ימיה.

הפרק עוסק גם במשבר הגיוס וביחסי המדינה והחברה החרדית, באחריותן של המפלגות החרדיות לניהול המלחמה, ובעימות המחריף סביב מעצרי בני הישיבות. לקראת סיום, שמש מסביר מדוע מערכת המשפט, המפלגות הערביות והיכולת של הגושים להתארגן נכון הן שיכריעו את תוצאות מערכת הבחירות הקרובה.

13 ביולי 2026

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי לימוד תורה הוא ערך יסוד. אמנם בנוסח המתוקן שלה נמחק הסעיף המחייב השוואת זכויותיהם של לומדי התורה לאלו של המשרתים בצה"ל, אך גם כעת עלולות להיות לה השלכות מעשיות שיתנו גיבוי לתלמידי ישיבות המשתמטים מחובתם החוקית להתגייס לצבא. ההצעה מעלה חשש לפגיעה בעקרון השוויון, במבנה החוקתי, בחירות הדתית-תרבותית של הישראלים, בעצם קיומה ושגשוגה של המדינה, ובאופן אירוני, אפילו בעולם התורה עצמו

13 ביולי 2026

מה אומר חוק הקפאת המעצרים שמקודם לקריאה שנייה ושלישית? למה הוא מחוקק דווקא עכשיו? האם הוא חוקתי? ואיך ישפיע על גיוס החרדים? - כל מה שרצית לדעת.

01 ביולי 2026

המאבק על גיוס החרדים מעצב מחדש גם את היחסים בין החברה החרדית למשטרה ולחוק. העימותים בין שוטרים למפגינים נגד הגיוס ונגד מעצר עריקים מחדדים את הפערים בין הזרמים השונים בחברה החרדית, מעמיקים את משבר האמון של הציבור החרדי במשטרה ואת הלגיטימציה לאי-ציות למדינה ולחוקיה, ועלולים להוביל לשינוי לרעה גם במכלול יחסי הציבור החרדי והמדינה.

30 ביוני 2026

התורה מטילה על לומדיה משא כבד של חובות, כפיפות והקרבה. היא אינה אמורה להיות מקור למשאבים וגם לא ערובה לעליונות מוסרית. החוקים שמקדמת הכנסת בימים אלה פוגעים פגיעה קשה בין השאר גם בדמותה של התורה, כאשר מי שמייצגים אותה מחליפים חובות בזכויות והקרבה בהטבה, ומטילים על אחרים לשלם את המחיר על הבחירה שבחרו הם עצמם.

30 ביוני 2026

בציבור היהודי בישראל קיים מתאם בין הגדרה דתית לבין דפוסי הצבעה בבחירות. כיצד התבטא המתאם הזה בבחירות 2022, ומה היו ההבדלים בין ההצבעה במערכת הבחירות הזאת לבין אלו שקדמו לה?

23 ביוני 2026

בכסות של עידוד תעסוקת נשים מסתתרת הצעת חוק שפוגעת בעקרון השוויון ומנסה לעקוף את פסיקת בג"ץ על גיוס החרדים, מעודדת אבטלה ומזיקה לכלכלה.

09 ביוני 2026

חוק איסור הונאה בכשרות מבקש להחזיר את שוק הכשרות למבנה ריכוזי ומונופוליסטי ולמנוע את פתיחתו לתחרות. הוא עלול להוביל ליצירת מאגר "ג'ובים" של משגיחי כשרות בשירות המדינה ובכך להגדיל מאוד את הוצאות המדינה.

02 ביוני 2026

מחוק השבות אל חג השבועות: הצעת חוק "מיהו יהודי" שעל שולחן הממשלה מבקשת לשנות מילה אחת בלבד בחוק השבות, שתשלול את זכאותם של מתגיירים רפורמים וקונסרבטיבים להירשם כיהודים. על מה המחלוקת בשאלת מיהו יהודי? והאם רות, גיבורת חג השבועות, הייתה מצליחה להתגייר בישראל של היום?

20 במאי 2026

המודעות הקוראות להתעמת עם המשטרה במירון מנצלות כמיהה דתית עמוקה ואמתית ומנסות להפוך אותה למאבק אלים. ההנהגה החרדית חייבת להשמיע קול ברור נגד ההסתה ובעד שמירת חיים.

05 במאי 2026

צמצום ההילולה במירון משנה את מרכז הכובד של ל״ג בעומר, ופותח הזדמנות להפנות מבט גם ליום ההוקרה למערך המילואים – מועד שנקבע לאותו תאריך אך נותר בשולי התודעה הציבורית.

05 במאי 2026

החלטת בג"ץ הקובעת שורת סנקציות על חרדים חייבי גיוס חושפת פעם נוספת את אוזלת ידה של הממשלה באכיפת החוק ומעבירה את כובד המשקל לסנקציות אישיות ישירות. בניגוד לעבר, הפסיקה אינה מסתפקת בקיצוץ תקציב הישיבות הכללי, אלא פוגעת ישירות בכיסם של המשתמטים דרך שלילת הנחות בארנונה, בצהרונים ובדיור. יש לקוות כי רשויות המדינה יפנימו את הפסיקה ויאכפו אותה ללא דיחוי, וכתוצאה מכך יתחיל הפרט החרדי לשלם מחיר על אי-ההתגייסות שלו.

27 באפריל 2026

ניתוח מנגנוני התקצוב, השקיפות וחולשות הבקרה הפרלמנטרית על התקצוב הקואלציוני לחינוך החרדי לשנת 2026

26 באפריל 2026

במסגרת פרויקט "מחיר מטרה", שנועד לאפשר למשפחות צעירות לרכוש דירה, הוגרלו כ-60 אלף דירות בעשרה סבבים. המטרה הייתה לתת עדיפות לאוכלוסיות מסוימות בשל תרומתן למדינה או בשל צרכים מיוחדים, אך הממצאים מראים שזמן קצר לאחר הקמת הקואליציה הנוכחית חל שינוי חד: שיעור הדירות שהוגרלו באזורים חרדיים או שיועדו לציבור החרדי זינק, ובשיאו עמד על מחצית מכלל הדירות שהוגרלו.

21 באפריל 2026

מנהיגות, כך מלמדת אותנו דמותו של משה, מתחילה בתחושת אחווה עמוקה עם הציבור, וראיית האזרחים כ"אחים" היא שמניעה את תחושת האחריות והמחויבות. מתוך אותה תפיסה נגזר גם עקרון יסודי: המנהיג כפוף לשלטון החוק ואינו ניצב מעליו. בהתאם לכך, המסורת היהודית מטילה ספק בעצם סמכות החנינה, משום שהיא מנוגדת לרעיון שלפיו איש – גם לא שליט – אינו רשאי לעקוף את הדין.

31 במרץ 2026

פסח, חג החירות, מזכיר לנו שעם החירות באה גם אחריות משותפת. רק הבן הרשע הוא זה שדואג לעצמו ולא שותף עם הכלל. התקציב שאושר השבוע בכנסת מפצה משתמטים ומעדיף שיקולים מגזריים על חשבון הנושאים בנטל. לתמימי הדרך לא נותר אלא לחרוק שיניים וכששוב יגיע צו 8, לקום וללכת, בלי לדעת לשאול.

31 במרץ 2026

בחברה החרדית, התשובה לשאלה האם להישמע להנחיות פיקוד העורף עלולה להיות לעתים מורכבת. במציאות הזאת, נדרשת ההנהגה החרדית להשמיע קול ברור, אחיד ומחייב שיקרא לציית באופן מלא להנחיות.

26 במרץ 2026

האם הודעתם של ראש הממשלה ושר האוצר על "הקפאת" חוק הפטור מגיוס מסמנת את סוף דרכו של החוק, לפחות בגרסתו הנוכחית? מה יקרה אם ירצו לשוב ולקדם אותו? מה המשמעות המשפטית של היעדר חוק פטור, אילו סנקציות חלות בפועל, והאם הכספים הקואליציוניים לחרדים הם למעשה מסלול עוקף-סנקציות?

12 במרץ 2026

הקפאת החוק היא צעד חיוני, גם אם נבע משיקולים פוליטיים של הישרדות הקואליציה ולא מהכרה בנזק הביטחוני והכלכלי שהחוק יחולל. כעת המבחן הוא כפול: לוודא שהממשלה לא עוקפת את הסנקציות דרך תקציבים קואליציוניים "מפצים", ולמנוע מהחוק לחזור לשולחן בעיתוי נוח יותר.

12 במרץ 2026

מתווה התפילה בכותל עלה שוב לכותרות בעקבות דרישת בית המשפט לזרז את הנגשת הרחבה השוויונית בכותל. בתגובה לפסיקה, עברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק המבקשת לקבוע את מעמדה הבלעדי של הרבנות הראשית כגורם הקובע את נהלי הכותל. אלא שבניגוד לזעקות שנשמעו בקואליציה, כאילו בפסיקת בג"ץ נחצו כל הקווים האדומים ביחס לקודש הקודשים של העם היהודי, החלטת בית המשפט כלל לא נוגעת לרחבת הכותל המרכזית, אלא עוסקת בהנגשת הרחבה הדרומית המרוחקת, בהתאם להחלטות ממשלה קודמות.

25 בפברואר 2026

עד שנת 2050 תהיה החברה החרדית 24.4% מאוכלוסיית המדינה. ללא שינוי דרסטי במגמות ההשתלבות של החרדים בחינוך, בכלכלה, בהשכלה ובצבא, יהיה לגידול זה השלכות קשות על התוצר הלאומי, על היקף הנטל הביטחוני ועל יכולתה של המדינה לספק שירותים אזרחיים לכלל התושבים.

1 בפברואר 2026

בזמן שבקואליציה מקדמים את התפיסה לפיה יש לנסח חוק גיוס שיהיה מוסכם גם על החרדים, הקלטות הרבנים מאשרות את מה שכבר ידענו: חוק כזה לא רק שיאפשר בפועל את המשך הפטור, אלא גם יוריד בסופו של דבר לחלוטין את נושא גיוס החרדים מסדר היום.

22 בינואר 2026

סירוב הממשלה לגבש תוכנית אכיפה לגיוס חרדים בניגוד לפסיקת בג"ץ מציבה את מדינת ישראל בפני משבר חוקתי חסר תקדים. בפני בית המשפט עומדות רק אפשרויות גרועות, אך יתכן שלא תהיה לו ברירה אלא להיכנס לנעלי הרשות המבצעת ולעבור לאכיפה אקטיבית.

18 בינואר 2026

בפני בית המשפט העליון מתנהל בימים אלו דיון שעשוי לסמן משבר חוקתי של ממש – בקשה לביזיון בית משפט שהוגשה במסגרת תיק התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר הביטחון (5819/24) בטענה שהממשלה לא קיימה את פסק דינו של בית המשפט העליון מה-19 בנובמבר 2025 לגבש תוכנית אכיפה אפקטיבית לגיוס חרדים.

מסבירון זה סוקר את הרקע לפסיקת בית המשפט, ובוחן האם אכן מדובר בסכנה למשבר חוקתי, או שמא בהתממשותו.

14 בינואר 2026

בדיון בבג"ץ בעתירות נגד העברות כספים למוסדות חינוך חרדיים שלא עומדים בחובת לימודי הליבה, התברר כי כמיליארד שקלים הועברו לרשתות ללא אישור וועדת הכספים, ובית המשפט הוציא צו ביניים האוסר על העברת כספים נוספים. מיהן הרשתות שאליהן הועבר הכסף? מה קובע החוק לגבי תקצוב ולימודי ליבה? ומה אמור לקרות עכשיו? התשובות לכל השאלות.

8 בינואר 2026

play

במשך עשורים, המדינה ניסתה לשלב את החרדים בעזרת "גזרים" ואמפתיה, תוך הימנעות מוחלטת מכפייה. אבל האם "קונספציית השילוב" קרסה אל מול המציאות?

לרגל עשור ל"שנתון החברה החרדית", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את ד"ר גלעד מלאך, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומעורכי השנתון, לשיחה מבוססת נתונים על מה שבאמת קורה בשטח: מהתעסוקה והצבא ועד ליחסים המתוחים עם המדינה. מה השתנה, מה נתקע, ואיך ייראו יחסי חרדים-חילונים בשנת 2048?

01 בינואר 2026

31 בדצמבר 2025 | זהו מסמך מתעדכן שכתיבתו החלה באפריל 2024 ועודכן בפעם האחרונה בדצמבר 2025

תעסוקה: עצירה בתעסוקת גברים חרדים וירידה ברמת ההכנסה בהשוואה לציבור הלא חרדי ● גיוס: 55% מהמתגייסים החרדים פנו למסלולים כלליים שאינם ייעודיים לחרדים. רוב הנספרים כחרדים אינם חרדים או שהם חרדים לשעבר ● פריחת הישיבות: מספר בחורי הישיבות והאברכים עלה בעשור האחרון מ־92,500 ל־169,500 - עלייה של 83% וקצב גידול שנתי של יותר מ־6%. בשנת 2024 סופר משרד החינוך רק את המתוקצבים ללא כ-70,000 חייבי הגיוס ● עוני מול נכסים: למרות ש־33% מהמשפחות החרדיות חיות מתחת לקו העוני ל־75% מהן יש דירה בבעלותן - שיעור גבוה יותר מהציבור הלא חרדי ● העולם שייך לצעירים: החברה החרדית מהצעירות בעולם עם 57% מתחת לגיל 19.

14 בדצמבר 2025

 

play

האם יש סיכוי לברית ישראלית ציונית של משרתים הנושאים בשוויון בנטל?

הציונות הדתית נמצאת היום בנקודת מפנה: תנועה בעלת שורשים אידיאולוגיים עמוקים, שהייתה לאורך השנים בית לערכים של מחויבות, אחריות וממלכתיות, מוצאת את עצמה מול מציאות חדשה שמציבה שאלות קשות על זהות, הנהגה וערכים.

השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם משוחחים עם מלכה פיוטרקובסקי - אשת הלכה, מנהיגה ציבורית ומחברת הספר "מהלכת בדרכה", על הצומת הערכי שבו נמצאת הציונות הדתית: בין מחויבות למדינה לבין הברית הפוליטית עם המפלגות החרדיות על השלכותיה; בין עוצמה פוליטית לבין משבר חברתי פנימי.

08 בדצמבר 2025

טיוטת תיקון חדשה מעלה את ערך הנקודה לתלמידי חו״ל במוסדות תורניים, באופן שיוסיף כ־27 מיליון ש"ח לתקציב התמיכה במוסדות, יבטל כמעט לגמרי את ההבחנה בין תלמידים ישראלים לתלמידי חו״ל, ויצור מסלול מימון עקיף למוסדות שבהם לומדים גם חייבי גיוס – בניגוד לפסיקת בג"ץ.

01 בדצמבר 2025

 

חוק ההשתמטות החדש: המדינה בתפקיד ה"משגיח" של הישיבות - גיוס תלמידים לישיבות, לא לצבא. אין הקלה למשרתי המילואים, אין שוויון, אין ציות לבג"ץ הגיוס, אין סנקציות כלכליות אפקטיביות על הפרט. לאחר שנתיים של מלחמה קשה נדרשת חובת גיוס שוויונית לכולם עם מכסת פטור לקבוצה מצומצמת של עילויים. רק כך נתמודד עם אתגרי הביטחון, הכלכלה והלכידות החברתית.

27 בנובמבר 2025

"שניים אוחזים" בגבעת הישיבה: מה אפשר ללמוד מפסק הבוררות בעניין הסכסוך המתמשך שמשפיע על החברה החרדית כולה?

23 בנובמבר 2025

מאחורי הקריאה נגד "רדיפת לומדי התורה" מסתתר מאבק אחר: ניסיון של החברה החרדית ללכד את שורותיה ולחזק זהות קהילתית שנשחקה נוכח הלחצים הגוברים להשתלבות בחברה הישראלית בפרט אחרי שנתיים של מלחמה.

29 באוקטובר 2025

המתווה של חבר הכנסת ביסמוט הוא לא חוק גיוס, אלא מתווה של כניעה פוליטית שמנציח את הפערים במקום לצמצם אותם. הסנקציות המשמעותיות שכבר היו בתוקף מבוטלות ובמקומן בעתיד יחולו סנקציות חלשות במיוחד.

29 באוקטובר 2025

מתווה ביסמוט שהודלף באוקטובר 2025 אינו קובע חובת גיוס שוויונית. הוא מציע סנקציות חלשות ולא מיידיות ויעדים נמוכים, שיש מהם דרכי מילוט חוקיות, ומאפשר לכל חרדי שמעוניין בכך להמשיך ולקבל דחיית שירות שהופכת לפטור קבוע בגיל 26. ההצעה גם קובעת שוב גיל פטור גבוה ומונעת הכשרות מקצועיות בזמן הלימודים ובכך פוגעת לא רק בצבא העם, בביטחון ובשוויון, אלא גם בכלכלת ישראל.

29 באוקטובר 2025

שוק ארבעת המינים נראה כמו אירוע מסחרי בלבד, אבל מאחורי הקלעים מתקיימת בו זירה בה נקבעים מעמדות, סטטוס והכרה חברתית. לעתים קרובות, האדם הפרטי משתתף במערכה הזאת מבלי שיהיה מודע לכך.

05 באוקטובר 2025

בין בקשות המחילה ביום הזה, גם ההנהגה החרדית הרוחנית והפוליטית-עסקנית נדרשת לבקש סליחה ולהביע חרטה על חטאים שנעשו בזדון ובשגגה, בגלוי ובסתר, ולהתעשת לטובת הכרעות כואבות אך הכרחיות, חדשניות ואמיצות לשיקום האמון בין כלל השבטים והמגזרים הישראליים.

30 בספטמבר 2025

61% מן הציבור היהודי משתתפים בתפילות ובטקסים בבתי כנסת אורתודוקסי לפחות פעם-פעמיים בשנה: יותר מ-95% מהחרדים והדתיים, 76% מהמסורתיים ו-31% מהחילונים. 14% עושים כך בבתי כנסת רפורמים או קונסרבטיבים.

29 בספטמבר 2025

השיח הישראלי המקוטב כורך יחדיו את שתי הסוגיות המרכזיות הקורעות היום את החברה, ומחייב את משתתפיו לבחור בין התנגדות למלחמה ולמהפכה המשפטית, לבין תמיכה בשתיהן. דחף זה אמנם מובן, אך הוא מדיר את קולות ביניים המסרבים להיענות לדיכוטומיה זו. אנו זקוקים למרווח, שיאפשר השמעתם של קולות מורכבים הנמצאים בתווך שבין שני הקצוות.

16 בספטמבר 2025

8% מהיהודים בישראל ביקרו לפחות פעם אחת בקבר ר' נחמן מברסלב, מתוכם 43% מסורתיים ו-23.5% חרדים. 40% מהמבקרים חוזרים למקום אחת לכמה שנים. לקראת ראש השנה: כל הנתונים מאחורי העלייה לרגל לאומן.

15 בספטמבר 2025

play

החברה החרדית נמצאת שוב בכותרות בעקבות חוק ההשתמטות והמתח סביב הגיוס לצה"ל. אבל מאחורי המחלוקת הפוליטית מסתתרות שאלות עמוקות יותר: מה באמת מניע את החברה החרדית? איך היא מבינה את תפקידה במדינת ישראל? ומהי בעיניה "אזרחות טובה"? האם יש כזו?

בפרק זה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ' נסים ליאון, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, על השורשים ההיסטוריים והתרבותיים של החרדיוּת, על ההבדלים בין הזרמים השונים, על עליית ש"ס ככוח פוליטי, וגם על כיסי השינוי שצומחים מבפנים.

האם אפשר להיות גם חרדים וגם ישראלים? האם החרדיוּת סותרת ישראליוּת? מהי דרך האמצע לחברה ישראלית משגשגת? ואיך יכולה המדינה להניע ולטפח תהליכים שיבטיחו ישראל שוויונית ובטוחה בעשורים הבאים כשהחברה החרדית מהווה חלק משמעותי ופורה בה?

01 בספטמבר 2025

48% מתלמידי הישיבות בגיל גיוס יוצאים מהארץ לפחות פעם אחת, בקרב הנושרים מישיבות – מדובר ב-71%. לכן הטלת סנקציה שתגביל את יכולתם של צעירים חרדים חייבי גיוס לטוס לחו"ל, עשויה להשפיע על המוטיבציה שלהם להתגייס.

26 באוגוסט 2025

ההשוואות בין חוק גיוס לתאי הגזים, האיומים במלחמת אחים, בהשבתת המדינה ובמיטוט  הבנקים מוכיחים דבר אחד: ההנהגה החרדית נמצאת בפאניקה ובאובדן עשתונות מוחלט מול מה שנראה כמו קריסת ההסדר הישן בינה לבין המדינה, במקום שתתעלה לגודל השעה.

19 באוגוסט 2025

הצעת החוק שהשאיר אחריו היו"ר המודח של ועדת החוץ והביטחון למחליפו, כפי שפורסמה השבוע עושה הרבה לצמצום אי השוויון. לו הייתה מתקבלת, הייתה בה התקדמות משמעותית במאמץ לגייס חרדים. יחד עם זאת, ההצעה לא מתקרבת ליצירת מצב שוויוני בנשיאת הנטל במציאות הישראלית ובמענה על צורכי הביטחון.

07 באוגוסט 2025

שני כנסים נפרדים שנערכו בשבוע שעבר מבטאים שתי גישות שונות בהנהגה החרדית: בעוד הפלג הליטאי מסמן כי תמורת פטור מלא לתלמידי ישיבות יהיה מוכן לגיוס צעירים חרדים שאינם לומדים, הפלג החסידי מתעקש על פטור מלא לכולם. האם מפלגת יהדות התורה תבחר בפשרה, או תיתן לקו הקיצוני להוביל אותה גם במחיר פיזור הכנסת?

05 באוגוסט 2025

סקר מיוחד מגלה כי בציבור הלא-חרדי קיימת תמיכה רחבה וחוצת מחנות פוליטיים בהטלת סנקציות על חייבי גיוס חרדיים ושלילת הטבות מהם. 7 מכל 10 יהודים לא-חרדים תומכים בסנקציות מיידיות, 61%, כולל רוב במחנה הימין, תומכים בשלילת זכות ההצבעה.

30 ביולי 2025

בהתאם להחלטת בג"ץ, הורתה היועצת המשפטית לממשלה על הפסקת התקצוב גם לישיבות "הנושרים". אם יוביל הצעד הזה לגיוס צעירים חרדים שאינם לומדי תורה – יתכן שגם הם וגם ועולם התורה ירוויחו מכך.

פסק הדין של בג"ץ המחייב את הרבנות הראשית לאפשר לנשים להיבחן בבחינות הסמכה להלכה הוא הישג חשוב במאבק לשוויון, אך הוא גם חושף את הפערים העמוקים בין מעמד הלומדות למעמד לומדי התורה החרדים, ובין הציבור לבין מוסד הרבנות הראשית.

play

מה קורה עם חוק הגיוס, ולמה הוא שוב מתפוצץ לנו בפרצוף? בפרק הזה יוחנן ושירה נכנסים לסוגיית גיוס החרדים – אחת המחלוקות הכי טעונות בישראל – ובודקים איך אפשר אם בכלל לצאת מהפלונטר. בפרק מוזכרת סקירה השוואתית על חובת גיוס במדינות דמוקרטיות של פרופ' יובל שני ועו"ד מירית לביא.

15 ביולי 2025

כאשר אלפי ישראלים נתקעו בחו"ל במהלך מבצע עם כלביא, הקהילות הישראליות המקומיות נחלצו מייד לסייע להם בשלל דרכים. כך קיבלנו תזכורת נוספת לחשיבות חיזוק ושימור הקשרים בין מדינת ישראל לבין אזרחיה מעבר לים, ולהיותם חוליה מקשרת חשובה גם לקהילות היהודיות.

למרות החובה החוקית, המדינה כמעט שאינה אוכפת הוראת לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדי לבנים. משרד החינוך ממעט לקזז תקציבים ואינו משתמש בסמכותו לשלול הכרה ממוסדות המפרים את החוק.

בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בפברואר 2024 ניכרה התחזקות משמעותית של הרשימות החרדיות, לצד פיצולים פנימיים ותחרות בין מועמדים ממסדיים. ניתוח עומק מגלה גם התחזקות של רשימות עצמאיות שפועלות מחוץ לממסד החרדי – תופעה שעשויה לשנות את כללי המשחק המקומיים.

הוראת מנהיג הציבור הליטאי, הרב לנדו, להמשיך את הלימודים בחברה החרדית כסדרם בניגוד להנחיות פיקוד העורף, עוררה באופן מובן זעם רב בציבור הישראלי. אלא שבלהט הוויכוח הפך נושא החינוך עצמו לעניין שולי, וכך גם השאלה האמיתית שיש לשאול את מנהיגי הציבור החרדי.

בניגוד למקובל לחשוב, פסיקת בג"ץ בעניין גיוס החרדים לא הייתה מהפכנית. בית המשפט עשה את מה שחייב היה לעשות אחרי שנמנע מכך זמן רב, אלא שבשנה שחלפה מאז לא הרבה השתנה.

25 ביוני 2025

שנה ושמונה חודשים אל תוך המלחמה, מתווה הגיוס החדש מצפצף על חיילי צה"ל, מעניק מתנות לרבנים ולמשתמטים ומבטיח שדבר לא ישתנה. אם יחוקק חוק כזה, המחיר החברתי, הביטחוני והכלכלי שתשלם ישראל עלול להיות יקר מדי ובלתי הפיך.

12 ביוני 2025

מתווה הגיוס שגובש עם הסיעות החרדיות למעשה ממסד את ההשתמטות החרדית: הוא כולל סנקציות חסרות משמעות, ללא תמריצים שליליים אפקטיביים וללא חובת גיוס. כך יישארו רוב החרדים מחוץ לצה"ל גם בעשור הקרוב.

11 ביוני 2025

אירועי השבעה באוקטובר, הפיכה משטרית, לחימה בלתי פוסקת, אלימות רצחנית ברחובות, יוקר מחייה מאמיר – כל אלה לא הצליחו לערער את יציבות הקואליציה. האם בסופו של דבר מה שיפיל את ממשלת נתניהו הוא המחלוקת על גיוס בחורי הישיבות? מבט אל ההיסטוריה של משברים קואליציוניים על רקע דת ומדינה.

בזמן ש'אגודת ישראל' ו'דגל התורה' פועלות לפיזור הכנסת בשל הקיפאון בחוק הגיוס, ש"ס נמצאת בעמדה מורכבת יותר: אם תלך עם המפלגות החרדיות ותפיל את הממשלה – תסתכן באובדן תומכיה הימניים; אם תישאר עם הממשלה – תיתפס כמי שמפקירה את ערך לימוד התורה.

בשקט בשקט הולכת ונרקמת גישה חדשה בקרב החברה החרדית, המבקשת לאפשר גיוס סלקטיבי של צעירים שאינם לומדים בישיבה. מול התנגדות רבנים ספרדים, ספקות בציבור המשרת וחששות עמוקים של הצעירים עצמם – יש כאן גם פתח להזדמנות כלכלית, חברתית וצבאית.

09 ביוני 2025

האם הדרך להביא את החרדים לגיוס עוברת במשא ומתן ובהסכמות או בכפיה ובסנקציות? אולי אפשר ללמוד משהו מהדרך שבה שכנע הקב"ה את עם ישראל לקבל על עצמו את התורה. הצעה מקורית לחג השבועות.

01 ביוני 2025

העובד הממוצע משלם "מס שקט" בגובה 3,500 שקלים בשנה על היעדרות חרדים משוק העבודה, ובעוד כ-20 שנה יגיע גובה המס הזה ליותר מ-11,000 שקלים. מנגד, שילוב מלא של חרדים בעבודה היה יכול להגדיל את הכנסות המדינה ב–9.5 מיליארד שקל כבר השנה.

בדיון בוועדת החוץ והביטחון הודיע נתניהו שהממשלה תעביר חוק גיוס שיביא ל-10,500 מתגייסים חרדים תוך שנתיים ויכלול סנקציות אישיות כבדות. אלא שבפועל מדובר בדחיית היעדים שכבר הבטיח שר הביטחון, ולמילה 'סנקציות' אין ערך ללא התחייבות למנגנון אכיפה מיידי ומקיף.

13 במאי 2025

העלייה החדה בהגירה מישראל בשנתיים האחרונות והאחוזים הגבוהים של בעלי השכלה גבוהה ומקצועות מבוקשים מבין העוזבים מעוררים דאגה ובצדק. כדי להתמודד עם משבר ההגירה המדינה צריכה לא רק לנסות למנוע עזיבה – אלא גם לחשוב על דרכים חדשות לשימור הקשרים עם ישראלים בחו"ל.

יום הזיכרון תשפ"ה, המכון הישראלי לדמוקרטיה גאה להצטרף למיזם 'אות זיכרון', להחלפת לוגו חברות וארגונים בלוגו המעוצב בכתב ידם של נרצחי וחללי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. בחרנו להנציח את רס"ב (במיל') אילון ויס ז"ל, בן 49 מפסגות, אב ל-7 ילדים, סבא לנכדה, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה.

מחותנו, פרופ' בני פורת, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, כותב עליו: "אילון היה אדם שפיזר אור סביבו בכל המעגלים שאפיינו את חייו: המשפחה, התלמידים והמדינה. הוא המשיך לשרת במילואים גם כשהיו לו את כל סיבות הפטור שבעולם".

ב-15 ביוני 2024 עלה הטנק שלו על מוקש, בקרב עם מחבלים בציר נצרים.

גברים חרדים בגילאי העבודה עובדים פחות ומשתכרים הרבה פחות, והתוצאה היא אובדן תוצר של 54 מיליארד שקלים בשנה. הפתרון חייב לכלול לא רק עידוד יציאה לעבודה אלא גם לימודי ליבה ורכישת השכלה מתאימה לשוק העבודה.

מותו של הרב מאיר ניסים מאזוז מסמן את לכתה של דמות ייחודית: רב ספרדי חרדי שנודע באמירותיו החריפות מחד, ובמעמדו האינטלקטואלי האוטודידקטי מאידך. לצד אמירות מקוממות נגד נשים, ערבים ולהטב"ים ועמדות פוליטיות ניציות – הציג תפיסה שהאמינה ב"דרך האמצע" וחזון לאיחוי בין דת למדינה.

הקריאה לציית לבג"ץ אינה עניין של ימין או שמאל, דתיים או חילוניים. זו דרישה הכרחית, כדי שלא נהפוך לאוסף שבטים הנלחמים זה בזה.

כמעט 2 מיליארד ש"ח של כספים קואליציוניים מועברים במסגרת תקציב 2025 למוסדות חינוך חרדיים, ללא פיקוח, בניגוד למנהל התקין ותוך פגיעה בשוויון מול זרמים אחרים בחינוך.

כשאסתר מתחננת למלך אחשוורוש שיבטל את רצח יהודי הממלכה, יוצאת ממנה הזעקה הבסיסית ביותר: איך אוכל לשבת מהצד ולראות את ההשמדה ההמונית של בני עמי? בפורים תשפ"ה מופנית קריאתה של אסתר למנהיגים המתמקדים בעת הזאת בקידום החוק לעיגון ההשתמטות מצה"ל, במקום לעסוק בחיזוק תחושת שותפות הגורל והנשיאה של כולם בנטל.

13 במרץ 2025

איך יתכן שמפלגה בכנסת מרשה לעצמה לרמוס בגלוי את חוקי המערכת שבתוכה היא פועלת? התשובה לכך היא שהמפלגות החרדיות לא רואות את עצמן כחלק מהמערכת הממסדית הישראלית. הן משחקות במגרש הפוליטי ונכנסות לממשלה, ובה בעת יכולות להתעלם מהחוק ומהפסיקה.

הכנס עסק בתמורות שחלו בחברה החרדית ובחברה הערבית, ביחסים בין כל אחת מהן לבין המדינה, ובעתיד החברה המשותפת בישראל. ניתן דגש מיוחד לקיטוב בחברה הישראלית, ובדרכים להתמודד איתו ולמתן אותו ● השתתפו: נשיאה העשירי של מדינת ישראל, ראובן ריבלין, נשיא המכון יוחנן פלסנר, העיתונאי עמית סגל, ח"כ אביגדור ליברמן, פרופ' נסים ליאון, ראש המחוז החרדי שי קלדרון, מנכ"לית משרד החינוך לשעבר דלית שטאובר, פרופ' הרב יהודה ברנדס, ח"כ מנסור עבאס, פרופ' סוזי נבות, זהבה גלאון, אלקס ריף, העיתונאים שחר אילן, אביעד גליקמן ויהודה שלזינגר, הרב בצלאל כהן, הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, חסאן טואפרה, ד"ר ספא אבו רביעה, חוקרי וחוקרות המכון, ועוד ● הכנס התקיים בימים א'-ב', 29-28 בדצמבר 2025, ח'-ט' בטבת תשפ"ו במכון הישראלי לדמוקרטיה, רח' פינסקר 4 בירושלים ● ההשתתפות בכנס הותנתה בהרשמה מראש ● הכנס שודר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי

יום ב' | 29 בספטמבר 2025 | 14:30-09:30 | המכון הישראלי לדמוקרטיה, פינסקר 4, ירושלים | ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש | הכנס הועבר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

  • שידור חי
  • ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש

הכנס יתקיים בחנוכה, ימים ב'-ג', 31-30 בדצמבר 2024, כ"ט-ל' בכסליו תשפ"ה במכון הישראלי לדמוקרטיה, רח' פינסקר 4 בירושלים

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי

דיון שיעסוק בסוגיית האיזון שעל ישראל לבצע בין המוטיבציה והמבט ההיסטורי הדרוש ללוחמים לבין שאלות של הדתה וחופש דת, בקווים המנחים למפקדים העורכים טקסי יציאה לקרב ומחליטים אילו הופעות ותרומות מזון להכניס לבסיסים וכן במהותו של ה'ביחד' שבשמו ננצח. הדיון ישודר כאן בשידור חי.

  • שידור חי

שני דיונים ברצף שישודרו אונליין באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה. הראשון יעסוק בין היתר בהיבטים הפליליים של חופש הביטוי והעמדה לדין על עבירות הסתה בתקופת מלחמה, בהיבטים החברתיים של מידת הלגיטימציה להשמיע קולות מגוונים במרחב הציבורי, גם כאלו שאינם חלק מהקונצנזוס, וכן בהיבטים נוספים. השני יעסוק בסוגיית האיזון שעל ישראל לבצע בין המוטיבציה והמבט ההיסטורי הדרוש ללוחמים לבין שאלות של הדתה וחופש דת, בקווים המנחים למפקדים העורכים טקסי יציאה לקרב ומחליטים אילו הופעות ותרומות מזון להכניס לבסיסים וכן במהותו של ה'ביחד' שבשמו ננצח.

  • שידור חי

הכנס פתוח לקהל הרחב (ההשתתפות מותנית בהרשמה) וישודר באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

הצטרפו אלינו לכנס ״חוק השבות כמקרה בוחן לשאלת הזהות היהודית״. הכנס, בשיתוף המרכז האקדמי למשפט ולעסקים והמכון הישראלי לדמוקרטיה, יעסוק בסוגית ההצעה לשינוי חוק השבות וביטול סעיף הנכד שמונחת על שולחן הממשלה החדשה. בתוכנית מושבי שיח ופאנלים שיציגו מגוון השקפות על המדיניות הראויה בתחום, תוך בחינת ההשלכות על הזיקה ותחושת השייכות של ישראלים דוברי הרוסית. הכנס בהשתתפות נבחרי ציבור,אנשי תקשורת, רבנים, חוקרים ונציגי ארגונים אזרחיים. בנוסף יוצגו מסקנות מחקר חדש שבדק עמדות בקרב הציבור הישראלי בשאלת שינוי חוק השבות ומערך הגיור בישראל.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

פוליטיקה ומינהל ברשויות המקומיות החרדיות | כנס לכבוד ספרו של אריאל פינקלשטיין

הכנס מתקיים כחלק מ"שבוע ישראל ללכידות חברתית" של הליגה נגד השמצה בישראל ולרגל צאתו לאור של הספר "ממלכתיות במאה העשרים ואחת" בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה. המושב הראשון יתקיים בשפה האנגלית ולמוזמנים בלבד. המושב השני יתקיים בעברית בליווי תרגום סימולטני ופתוח לקהל הרחב בהרשמה מראש. שני המושבים ישודרו בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

דיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה שיעסוק בחברה החרדית בהיבטים של חינוך, תעסוקה, קצבאות וגיוס, כמו גם בסוגיות של דת ומדינה בהן נישואים אזרחיים, הסדרת השבת ברשויות המקומיות

דיון מיוחד של מקור ראשון והמכון הישראלי לדמוקרטיה

שיח מומחים מיוחד במסגרת התוכנית לזכויות אדם ויהדות על ההבטים החברתיים והפוליטים; פונדקאות כמקרה מבחן; והיבטים הלכתיים ומגדריים

משדר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומאקו על הצעדים הנדרשים ליציאה מהמשבר הכלכלי ואיך משיבים את היציבות למערכת הפוליטית. בהשתתפות יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון ופרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון

  • שידור חי

ח"כ יאיר לפיד, ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד; גדעון סער, יו"ר מפלגת תקווה חדשה; ח"כ נפתלי בנט, יו"ר ימינה; ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה; וח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר מרצ - לוקחים סיכון ועונים לשאלות הקשות של הצעירים שמצביעים בפעם הראשונה. שידור מיוחד של מאקו והמכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • שידור חי

כולם מדברים עליהם, אבל מיהם, בעצם, החרד"לים? מה מייחד אותם משאר אנשי הציונות הדתית? מתי ולמה נוצרה הקבוצה הזו? מה מאפיין את הקבוצות השונות בתוכה? מה השפעתה על הציונות הדתית, ועל החברה הישראלית כולה?

  • שידור חי

מעצבים מחדש את האינטרס הציבורי בממשק שבין הפוליטיקאים לאנשי מקצוע

  • שידור חי
default

משבר הקורונה הציב בפני ההנהגה הרבנית בישראל ובעולם אתגרים הלכתיים ומנהיגותיים דרמטיים. הם מצאו את עצמם בין פטיש צווי המדינה לסדן ההלכה והמנהג, כשעל הכף חיי אדם כשהם צריכים לשמש מנהיגים לקהלם בעת משבר. כיצד הגיבו רבנים למשבר? מה תעשה הקורונה ליחסים בין רבנות למדינה? לאמון של קהילות ברבניהן?

default

הבחירות לכנסות ה-21 וה-22 התנהלו על רקע מאבקי דת ומדינה, ותסיסה הולכת וגוברת מצד חלקים נרחבים בציבור הישראלי כלפי המדיניות הנוכחית בנוגע לזהותה היהודית של מדינת ישראל. ארגוני חברה אזרחית שעוסקים בנושאים אלו, גיבשו תשתית לסטטוס קוו חדש, שיהווה בסיס להסכמות. בין המשתתפים: יו״ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן, ח״כ חילי טרופר, כחול לבן וארגוני חברה אזרחית.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

בהשתתפות ח"כ איילת שקד, השופט פרופ' אליקים רובינשטיין, ד"ר שוקי פרידמן, ד"ר תהילה בארי אלון, רוחמה גבל-רדמן

default

עיון על פי המקורות היהודיים ונקודת מבט עכשוויות. ערב עיון לקראת צאתם של הספרים: לקרוא משפטים בתנ"ך, מאת דפנה ברק-ארז ו'צדק דלים' עקרונות דיני הרווחה מן התורה לספרות חז"ל, מאת בנימין פורת

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

האם מגילת העצמאות, לאחר 70 שנות קונסנזוס, היא מצפן חוקתי או רק השראה? האם היא הייתה צריכה להיות מלכתחילה חוק הלאום או שמא מנסחיה לא באמת התכוונו להגדיר באמצעותה את האופי הלאומי של מדינת ישראל?

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

דיון משותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ולשגרירות ארצות הברית, לרגל השקת הדו"ח השנתי של מחלקת המדינה האמריקאית בנושא חופש הדת בישראל

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

מתווה חוק הגיוס למגזר החרדי, היה מהסיבות להתפזרות הכנסת ה-20 והיווה גורם מרכזי לכישלון בהקמת קואליציה לאחר הבחירות האחרונות. ככל הנראה הוא יהווה גם מרכיב חשוב בדיונים להקמת ממשלה לאחר הבחירות הקרובות. על שולחן הכנסת הונחה הצעת משרד הביטחון לגיוס חרדים אליה התנגדו המפלגות החרדיות. האם מדובר במתווה ישים? האם לאור הגידול במספר המשרתים ראוי לבחון תהליכים הנוגעים להשפעת השירות הצבאי על המשרתים במקביל להשפעת שירות החרדים על צה"ל?

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

מקום המדינה ועד היום עברו נציגי הציונות הדתית מעמדת שרי הדתות, הפנים והרווחה לתיק החינוך, המשפטים, ועד לשאיפה לתיק הבטחון ואף לראשות הממשלה. בני הציונות הדתית, שבשלושים השנה האחרונות מטפסים במעלה שורות הפיקוד בצה"ל – בולטים כיום גם בתקשורת, במשפט, בכלכלה ובשירות המדינה. מנגד, הפיצול הפוליטי בציונות הדתית היה מסימני הבחירות האחרונות, והוא עשוי להיות כזה גם בבחירות הקרובות. האם מדובר במניעים אישיים או בחזונות מתנגשים? איך מתיישבת ההתעקשות על מפלגה סקטוריאלית עם חזון ההנהגה הלאומית? ומהו סדר היום והתכנים שאותם רוצה הציונות הדתית להנחיל לחברה כולה?

מטרת הכנס היא לכנס אל שולחן אחד את המנהיגים, משרתי הציבור והמומחים העוסקים בשירותי דת, ולחשוף בפני הציבור את מצבם של שירותי הדת ואת האפשרויות השונות הקיימות להגברת הפלורליזם בשירותי הדת אל מול המודל הקיים היום.  הכנס מתקיים לנוכח דיון ציבורי ער בסוגיות אלו בכלל, ובסוגיית שוק הכשרות בישראל בפרט, שרפורמה משמעותית בו אמורה להיות מובאת לחקיקה בכנסת בשבועות הקרובים.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

מדיניות ויזמות בחינוך החרדי; צרכים מתגוונים בבריאות ובתרבות הפנאי; המרחב החרדי - ייחודיות ואתגר

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה בשת״פ ייחודי לקראת בחירות 2019: מהם הליקויים בשיטת הממשל וכיצד נתקן אותם? אילו מרכיבים חיוניים להצלחת השיטה ואסור לפגוע בהם? סדרת מפגשים לסטודנטים ולקהל הרחב

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

מתי בפעם האחרונה ישבתם לשיחה אינטימית עם הפוליטיקאים, העיתונאים ומובילי הדעה הבכירים בישראל? הירשמו למפגש בנושא שלישיית הטלגרם מסכמים את מושב הקיץ של הכנסת עם עקיבא נוביק (ערוץ 10), חיים לווינסון (הארץ) ועמיחי אתאלי (ידיעות אחרונות) ביום חמישי הקרוב בשעה 20:00 בשער הדמוקרטיה הישראלית. לאחר המפגש תוכלו להנות מסיור לילי מודרך בשביל העצמאות.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

דיון לרגל צאתו לאור של קובץ המאמרים "גיור ישראלי" בעריכת ידידיה שטרן ונתנאל פישר

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי

זהו מסע מרתק בשלל נושאים מגוונים אל תוך הלילה. בארוע הייחודי הזה משתתפים 18 פילוסופים ואינטלקטואלים צרפתים, גרמנים, אוסטרים וגם פילוסופית אמריקאית אחת, כולם בעלי שם עולמי, יחד עם יותר מ-80 עמיתים ישראליים. בלילה הזה נקשיב, נחשוב, ונתווכח יחד על נושאים בוערים שמעסיקים את העולם בכלל והחברה הישראלית על כל חלקיה בפרט

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

מדיניות תרבות אשר נותנת ביטוי לעקרונות של רב-תרבותיות והטרוגניות חברתית, עולה בקנה אחד עם עקרונות וגישות של ליברליזם, הומניזם וגלובליזציה. שלחן עגול במכון הישראלי לדמוקרטיה יעסוק בגישות ליישומה של מדיניות תרבות כזו, וכן בקשיים ובמורכבויות הנלווים לכך. תוך שימת דגש על נסיונן של חברות המתמודדות עם יחסי רוב-מיעוט ומתח לאומי

  • שידור חי

התוכנית "חרדים בישראל" משיקה ספרים חדשים: באין רועה: ש"ס וההנהגה החרדית-מזרחית אחרי עידן הרב עובדיה יוסף; שנתון החברה החרדית בישראל 2017; מדריך לחברה החרדית: אמונות וזרמים.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

הזירה הציבורית בישראל, הרוויה בקולות רמים ופופוליסטיים, זקוקה גם לקולות אינטלקטואלים ומעמיקים יותר. גם כיום נוכחים בשיח הציבורי כמה אינטלקטואלים מובילים, אך דומה שקולם נשמע פחות. בכנס זה נבחן את דמותו וייעודו של האינטלקטואל הציבורי בישראל, בפרספקטיבה היסטורית ועכשווית. נוסף על כך ייבחנו דרכים שונות להצמחת אינטלקטואלים ציבוריים.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

במרוצת השנתיים החולפות, התקיימה במכון הישראלי לדמוקרטיה סדנה בנושא מדינת הלאום היהודית, אשר בחנה את ההיבטים התאורטיים וכמה מההיבטים הפרקטיים של מדינת לאום יהודית במאה ה-21. בסדנה השתתפו חוקרים בכירים לצד אישי ציבור. בארבעת הסמסטרים שחלפו, עסקה הסדנה, בין השאר, בשאלות העקרוניות שמעלה מדינת לאום יהודית; בשאלת מדינת הלאום היהודית והמיעוט הערבי; ובשאלת מדינת הלאום היהודית והדת. כנס זה יסכם את דיוני הסמסטר האחרון שהעמיק בסוגיה מרכזית ואקטואלית: מדינת הלאום היהודית ויהדות התפוצות

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

בעקבות הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל-אביב מזמינים את הציבור למפגש מס' 6 בסדרה "יהדות במחלוקת" שיוקדש לנושא "הר הבית בידינו? ירושלים – חמישים שנה אחרי"

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

כנס מיוחד על שחיקת הסטטוס קוו שהיווה ניסיון לעצב חברה יהודית- ישראלית בעלת מכנה משותף זהותי; האם ניתן לעצב, בעידן הנוכחי, הסדר חלופי להסדר הסטטוס קו; והלכה מעשה- מהם ההסדרים הרצויים בתחום שירותי הדת

  • שידור חי

על היוזמות והמרחבים בהם פועלים המנהיגים האזרחים החרדיים, בין ביקורת על פניה של החברה החרדית לבין רקימת חזון עתידי לקהילה וניסיונות להגשמתו

  • שידור חי

מהו יחסו של המיעוט הערבי למדינה? מהו מעמדו בה כפרטים וכקבוצת לאום? התשובות לשאלות אלו מושפעות, בין היתר, גם מפועלה של המנהיגות הפוליטית של המיעוט הערבי בישראל. הכנס, בשיתוף מרכז אינג'אז, יבקש למקד מבט במנהיגות זו ולבחון את מרקם היחסים בינה ובין המדינה והאזרחים הערבים.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי

יום עיון בהשתתפות מומחים מהארץ ומהעולם, שיעסוק בסוגיות השונות הקשורות לזהות היהודי, כגון: שאלת דרכי ההצטרפות לעם היהודי, היחס לנישואים מעורבים, עידן ריבוי "הסוגים" השונים של היהדות ועוד.

קולאז' של מגן דוד

המכון הישראלי לדמוקרטיה וביה"ס ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית מזמינים אותך ליום עיון משותף שיעסוק בהיבטים החברתיים והכלכליים של תכנית החומש ובסוגיות ההפרדה המגזרית והמגדרית הנגזרות ממנה.

אירוע השקת תכנית אב להעסקת חרדים, שנכתבה ע"י צוות מומחים והוגשה למשרדי הממשלה העוסקים בכך.

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד
default

דיון משותף למרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוני' ת"א ולמכון הישראלי לדמוקרטיה. הנכם מוזמנים!

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

הכנס יעסוק במעמדה של האישה החרדית בתוך המכלול החברתי שמייצרות שלוש זירות אלו, כיצד תופסות הנשים החרדיות את תפקידן בשלוש הזירות הנתונות, כיצד בא לידי ביטוי מערך הדילמות, הקשיים והאתגרים בכל אחת מהזירות וכיצד משתנה בהן מעמדן.

כינוס לרגל צאת הספר "שְׁנַיִם יַחְדָּו: מורה דרך לחינוך יהודי ודמוקרטי" מאת אדר כהן.

לאחר 20 שנה, רצח רבין עדיין נתפס כפרשת דרכים לגבי מקומה ומעמדה של הציונות הדתית בחברה הישראלית. הכנס יבחן את ההשלכות האידאולוגיות והסוציולוגיות של הרצח בציבור הדתי-לאומי.

  • שידור חי

עשרים שנה לרצח רה"מ יצחק רבין | שת"פ של מרכז רבין, 'יסודות' והמכון הישראלי לדמוקרטיה | לקהילת מחנכי ומורי אזרחות בישראל

אנו מבקשים להציב את שיח זכויות האדם של אנשים עם מוגבלויות במרכז הדיון הציבורי. זוהי חובתנו הדמוקרטית והיהודית.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default
default

ערב עיון ושיח לציון ערב תשעה באב, המשותף למינהל קהילתי גינות העיר, מכון שלום הרטמן והמכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

מהו היחס של המקורות היהודיים, הדתיים והלאומיים, לאזרח שאיננו בן הלאום היהודי, הן כפרט הן כקבוצה? כנס מיוחד שמטרתו בחינה חיובית של האופן שבו התייחסו הוגים יהודים במהלך הדורות לסוגיה, בד בבד עם הערכה, או עם ביקורת נורמטיבית של העמדות הללו.

  • למוזמנים בלבד
default

בחוקי היסוד של 1992 הוגדרה ישראל "מדינה יהודית ודמוקרטית". כיום מונחות על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק יסוד: "ישראל כמדינת הלאום היהודי" ו"מתן תוקף של חוק יסוד מגילת העצמאות". האם יש צורך בעיגון חוקתי שכזה? אם כן, איזה צביון הוא צריך ללבוש? אילו הסדרים צריכים להיכלל בו? הכנס פתוח לקהל הרחב.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

'לפי דעתו של בן אביו מלמדו'. ערב לימוד בנושא שילוב ילדים עם מוגבלות שכלית במשפחה ובקהילה. בשיתוף ביה"כ רמב"ן וקרן משפחת רודרמן.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

על שולחן הכנסת הונחו לאחרונה הצעות חוק-יסוד: ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, והצעת חוק לתת תוקף של חוק-יסוד להכרזה על הקמת המדינה. האם יש צורך בעיגון חוקתי כזה? איזו צורה הוא צריך ללבוש? מה צריכים להיות ההסדרים הכלולים בו?

default

מה ההבדל בין בעיית העגונות ומסורבות הגט שבאחריות המדינה, לעומת מוסדות אחרים? מהם ההיבטים החוזיים, הקהילתיים, הפנים דתיים והבין-לאומיים, המובילים ליצירת הבעיה ולפתרונה? יום עיון בהשתתפות ארגוני נשים וזכויות אדם, אקדמאים, אנשי רוח, רבנים ואנשי שטח, העוסקים בתחום העגונות. המטרה: חיפוש אחר כלים הלכתיים לפתרון בעיית העגונות ומסורבות הגט.

default

מנגנונים להבטחה והגנה על זכויות אנשים עם מוגבלויות במסגרות דיור ובמוסדות.

default

שולחן עגול שעסק במגמה של היחלשות המנהיגות הרבנית הריכוזית ובקושי של ציבור רחב להכתיר "גדול דור" אחד שלפיו יישק דבר. הדיון התקיים לאחר לכתו של מר"ן.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

מפגש ייחודי, שבו אזרחים מכל קצוות החברה הישראלית יחברו יחדיו כדי להיות שותפים למהלך היסטורי שתכליתו הנחת היסודות לתשתית הערכית המשותפת לכלל החברה שבמרכזה יעמוד הערך של כבוד האדם.

  • למוזמנים בלבד

המקורות היהודיים עוסקים רבות ובפירוט בסוגיות חברתיות וכלכליות, אבל איזו תאוריה עומדת מאחוריהן? בכנס נבחן אם אפשר לסייע בהפיכת המקורות הללו לשותפים פעילים בדיון המתנהל על דמותו הרצויה של הצדק החלוקתי.

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד
default
default

סדרת מפגשים שבועיים של הרב ד"ר בנימין לאו, במסגרת הפרויקט "זכויות אדם והיהדות בשטח".

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

סדרת מפגשים שבועיים של הרב ד"ר בנימין לאו, במסגרת הפרויקט "זכויות אדם והיהדות בשטח".

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

סדרת מפגשים שבועיים של הרב ד"ר בנימין לאו, במסגרת הפרויקט "זכויות אדם והיהדות בשטח".

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

סדרת מפגשים שבועיים של הרב ד"ר בנימין לאו, במסגרת הפרויקט "זכויות אדם והיהדות בשטח".

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

בליל הסדר מתכנס כל העם לחגוג את חירותו. האם אנשים בעלי מוגבלויות מוזמנים גם הם באותה מידה של חירות? כיצד עלינו לשלבם בחיים הפרטיים והציבוריים על פי תפיסת עולם יהודית־דמוקרטית?

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

שולחן עגול שעסק בפעילות המפלגות הדתיות והחרדיות לצד הגידול במספר חברי הכנסת הדתיים הנבחרים מטעם המפלגות הלא מגזריות. הדיון בחן את התחרות קשה על הקול הדתי ועל הקול החרדי בין שני סוגי המפלגות.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default