שולחן עגול: חוק השבות

מנחה: ישראל סגל

במשתתפים (לפי סדר א'-ב'): שר המשפטים יוסי ביילין, הרב יואל בן-נון, ח"כ עזמי בשארה, פרופ' רות גביזון, הרב ישראל לאו, השר הרב מיכאל מלכיאור, פרופ' קלוד קליין, פרופ' אבי רביצקי, פרופ' ידידיה צ' שטרן, שרת הקליטה פרופ' יולי תמיר

הרב ישראל לאו פתח את הדיון והדגיש כי לא חוק השבות יוצר את זכות השבות, אלא זכות השבות קודמת לחוק ולמדינה. הוא ביקר את מי שלפי הגדרתו יהודי הוא מי שסבל בשואה וברדיפות. שר המשפטים יוסי ביילין טען שההגדרה חייבת להיות ליברלית יותר – הוא מעוניין לפתוח דלת לעם היהודי בתהליך של גיור חילוני. פרופ' רות גביזון הציגה הצעה שגיבשה עם הרב יעקב מידן, ובבסיסה הבחנה בין זכאות לעלייה לבין השאלה מיהו יהודי – הקביעה מיהו יהודי תישאר קביעה הלכתית, ובצִדה תהיה הרחבה של ההגדרה לצורכי חוק השבות; לפי ההצעה תהיה הבחנה גם בין עלייה לבין קבלת אזרחות. הרב יואל בן-נון תמך גם הוא בהגדרה המרחיבה לצורך חוק השבות.

פרופ' אבי רביצקי הציע הגדרת מיהו יהודי על פי עמידה באחד משני קריטריונים:
א. מי שהוא יהודי על פי ההלכה.
ב. מי שהוא חבר אינטגרלי בקהילה יהודית חיה.
לדבריו התנאי השני מרחיב, מעביר את הבעיה מן היחיד אל הקהילה, ואינו מהווה בעיה לאורתודוקסייה משום שאין בו הצטרפות לדת או לעם אלא הרחבה לצורך חוק השבות.

שרת הקליטה פרופ' יולי תמיר העלתה לדיון את גילוייה של הבעיה במעשה, ולא בתאוריה – למשל, נישואי תערובת. לדעתה יש להפריד בין אזרחות ליהדות ובין חוק השבות לחוק ההתאזרחות. השר הרב מיכאל מלכיאור הדגיש כי לשם כך דרושה תחילה הגדרה של זהות המדינה מן ההיבט הלאומי, וממנה יהיה אפשר לגזור מי רשאי להיכנס אליה.

פרופ' קלוד קליין טען שהוויכוח האמִתי נסוב על התנאים המינימליים שהמדינה תציע ותדרוש כדי להפוך אדם לאזרח – לדעתו יש לדרוש הזדהות מינימלית עם האופי היהודי של מדינת ישראל. כמו כן הוא הציע שההתאזרחות תהיה שלב מאוחר, ולא אוטומטי. פרופ' ידידיה שטרן הציע שהלא אורתודוקסים יקבלו את ההגדרה לפי ההלכה, ואילו האורתודוקסים יגמישו את הקריטריונים לגיור.

ח"כ עזמי בשארה ציין כי חוק השבות אינו חוק הגירה רגיל, אלא יש לו מעמד מכונן. לדעתו יש בלבול בין זהות דתית לזהות אזרחית. הוא סבר שהממסד הדתי צריך להכריע מיהו יהודי, ואילו המדינה צריכה לקבוע חוקי הגירה כמו בכל מדינות העולם המודרני. הוא ציין את אפליית הערבים בכל הנוגע לקבלת אזרחות.

הדיון היה מרתק ופורה, והועלו בו הצעות רבות שיש לתת עליהן את הדעת.

חוקים והצעות חוק

• חוק השבות, תש"י - 1950
• חוק האזרחות תשי"ב - 1952
• הצעת חוק יסוד: השבות של ח"כ ציפי לבני
• הצעת חוק של ח"כ נחום לנגנטל
  

דברי רקע

• תכנית מלכיאור: שמירת אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל, חיזוק העלייה והזיקה שבין מדינת ישראל וקהילות ישראל בתפוצות.
• קטעים נבחרים מתוך יום עיון בנושא: ישראל בשנות האלפיים – האם יש צורך בשינוי חוק השבות? (מרץ 2000, הכנסת)
• יוסי ביילין, "יהודיות על-פי הגדרה עצמית ו"גיור חילוני" בתוך יוסי ביילין, מותו של הדוד מאמריקה, תל אביב: ידיעות אחרונות: 1999, עמ' 156-159.
• "דעות ציבור בנוגע לחוק השבות", מבוסס על ריאיון טלפוני עם פרופ' אפי יער.
  מאמרים
• "חוק השבות – הרעיון והחקיקה: ארבעים שנה לחקיקתו", יהדות זמננו, כרך 7, 1992, עמ' 3-21.
• חיים גנז, "חוק השבות והפליה מתקנת", עיוני משפט, כרך י"ט (3), יולי 1995, עמ' 683-697.
• הרב ישראל רוזן, "יקוצץ חוק השבות", נקודה, גיליון 216, יולי 1998, עמ' 40-41.
• א.ב. יהושע, תכלת, חורף התשנ"ט, עמ' 108-112.
  http://www.tchelet.org.il/magazine/default.asp?MainCatId=5 

• Asa Kasher, “Justice and Affirmative Action: Naturalization and the Law of Return”, Israel Yearbook on Human Rights, Vol. 15, 1985, pp. 101-112.
• Hans Van Mangoldt, “The Right of Return in German Nationality law”, Tel Aviv University Studies in Law, Vol. 13, 1997, pp. 29-52.
• Claude Klein, “The Right of Return in Israel Law”, Tel Aviv University Studies in Law, Vol. 13, 1997, pp. 53-61.