מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
בקרב מצביעי הקואליציה 82% מתנגדים לכך ● 55% מהציבור תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, ירידה של כ־10% לעומת מדידות קודמות, 22% תומכים בוועדת חקירה שהממשלה ממנה את חבריה ● 54% מהציבור סבורים שראש הממשלה היה מודע לקשרים שקיימו יועציו עם קטאר ● שלושה רבעים מהיהודים סבורים שבטוח יותר לחיות בישראל, לעומת כשליש בלבד בקרב הערבים ● הציבור אופטימי יותר לגבי עתידו האישי ב־2026 מאשר לגבי עתיד המדינה.
שימוש בכוח מופרז וענישה קולקטיבית לא מחזקים משילות אלא מחלישים אותה. את בעיית הפשיעה בנגב אי אפשר לפתור בכלים מעין־צבאיים, אלא באמצעות שיטור מקצועי ועצמאי שמבוסס על אמון ושיתוף פעולה עם הקהילה. התערבות השר לביטחון לאומי מכשילה את המשטרה ועלולה לגרום להתלקחות השטח.
במשך עשורים, המדינה ניסתה לשלב את החרדים בעזרת "גזרים" ואמפתיה, תוך הימנעות מוחלטת מכפייה. אבל האם "קונספציית השילוב" קרסה אל מול המציאות?
לרגל עשור ל"שנתון החברה החרדית", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את ד"ר גלעד מלאך, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומעורכי השנתון, לשיחה מבוססת נתונים על מה שבאמת קורה בשטח: מהתעסוקה והצבא ועד ליחסים המתוחים עם המדינה. מה השתנה, מה נתקע, ואיך ייראו יחסי חרדים-חילונים בשנת 2048?
באקלים שבו כל עמדה של אנשי מקצוע נתפסת כפוליטית וחדשנות מקצועית מתקבלת בעוינות, כדי לקדם רעיונות חדשים נדרשים מנהלים בשירות הציבורי למצוא דרכים מתוחכמות של מעקפים וקשרים לא פורמליים. האסטרטגיות האלה אמנם עוזרות להשיג תוצאות, אבל יש להן מחיר.
סקירה מספר 10
מאת: פרופ' סוזי נבות
קריאתו של השר סמוטריץ' "לדרוס" את נשיא בית המשפט העליון היא הרבה מעבר לסגנון דיבור בוטה, היא קריאה לעשות מעשה, וזהו המשך ישיר של הניסיונות לפגוע במעמדו כראש הרשות השופטת בישראל. כאשר שרי ממשלה מאמינים שדמוקרטיה פירושה שלטון הרוב ללא סייגים, לא פלא שהם מעוניינים לדרוס את מי שעומדים בינם לבין כוח שלטוני לא מוגבל.
מאת: עו"ד נעה גשן
מאת: עו"ד דפני בנבניסטי
הצעת החוק מבקשת להרחיב את סמכויות בתי הדין הדתיים ולאפשר להם לשמש כבוררים בסכסוכים אזרחיים. מה קובעת ההצעה, מה יהיו ההשלכות שלה על זכויות יסוד והאם אפשר לוודא שהפנייה לבית הדין תיעשה בהסכמה? התשובות לכל השאלות.
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
הדיון בוועדת הכספים על הסטת תקציבים מתוכנית החומש לחברה הערבית שבר שיא חדש של זלזול בייעוץ המשפטי, הימנעות מדיון מקצועי – למרות הפגיעה בחברה הערבית – ובריונות כלפי מי שעושים, ובעיקר עושות את תפקידן. הכול, במטרה לעקוף בלמים ולהשיג כוח בלתי מרוסן.
כאן ניתן לצפות בכל קטעי הכנס!
הכנס, שהתקיים בתאריכים 28-29.12.2025, ח'-ט' בטבת תשפ"ו, עסק בתמורות שחלו בחברה החרדית ובחברה הערבית, ביחסים בין כל אחת מהן לבין המדינה, ובעתיד החברה המשותפת בישראל. ניתן דגש מיוחד לקיטוב בחברה הישראלית, ובדרכים להתמודד איתו ולמתן אותו.
השתתפו: נשיאה העשירי של מדינת ישראל, ראובן ריבלין, נשיא המכון יוחנן פלסנר, העיתונאי עמית סגל, ח"כ אביגדור ליברמן, פרופ' נסים ליאון, ראש המחוז החרדי שי קלדרון, מנכ"לית משרד החינוך לשעבר דלית שטאובר, פרופ' הרב יהודה ברנדס, ח"כ מנסור עבאס, פרופ' סוזי נבות, זהבה גלאון, אלקס ריף, העיתונאים שחר אילן, אביעד גליקמן ויהודה שלזינגר, הרב בצלאל כהן, הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, חסאן טואפרה, ד"ר ספא אבו רביעה, חוקרי וחוקרות המכון, ועוד.
תוכנית 20 הנקודות של טראמפ לעזה אינה עוד מתווה להפסקת אש אלא ניסיון לעצב מחדש את המזרח התיכון.
בפרק מיוחד של "סדר חדש" מארחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם את השגריר דניס רוס לשיחה על המעבר מהפסקת לחימה להסדר אזורי: בינאום עזה, אופק למדינה פלסטינית, נוכחות ביטחונית בינלאומית, והקשר בין עזה, סעודיה ואיראן.
רוס מנתח את התנאים שאפשרו את המהלך, את מנופי הלחץ האמריקאיים ואת נקודות התורפה שלו, ומעריך כי נורמליזציה אזורית לא תקרה לפני הבחירות.
האם אנחנו בפתחו של סדר אזורי חדש או של מתווה שברירי התלוי בעיקר בנחישות ובקשב של הנשיא טראמפ לאורך זמן?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
למרות שמה, ועדת החקירה שאת הקמתה מקדמת הקואליציה תהיה גוף פוליטי שהממשלה שולטת בו ובסמכויותיו. במקום חקירה עצמאית נקבל טיוח, במקום בירור האמת – החרפת משבר האמון הציבורי.
גלעד בארי, ראש התוכנית לרפורמות בכלכלה במרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה מדבר בוועדת המשנה לנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בכנסת. נושא הדיון: בינה מלאכותית בתעשיות מסורתיות - אתגרים והזדמנויות.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
חלפו יותר משנתיים מאז השבעה באוקטובר, ועדיין לא הוקמה ועדה לחקירת האירועים שהובילו למחדל. על רקע הוויכוח סביב הקמת ועדת חקירה ממלכתית, הממשלה מקדמת הצעת חוק להקמת ועדת חקירה פוליטית. מה כוללת ההצעה, במה שונה ועדה כזו מוועדת חקירה ממלכתית, ומהן ההשלכות של הקמת מנגנון חקירה פוליטי? כל השאלות והתשובות.
מאת: גלעד בארי
התייחסות המכון הישראלי לדמוקרטיה לתזכיר החוק: התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק: תימרוץ פעילות מחקר ופיתוח.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
שיפור בהערכת מצבה הכללי של המדינה אבל ציונים נמוכים לאיכות הדמוקרטיה, האמון ברוב מוסדות המדינה ממשיך להיות נמוך, המתח בין הימין לשמאל נתפס החזק ביותר בחברה. למרות זאת רוב הישראלים מעדיפים להישאר בארץ.
צילום: עודד קרני
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
צילום: עודד קרני
המשטרה אינה גוף צנזורה, ואין לה סמכות לבדוק את חולצות האוהדים ולמנוע מהם כניסה לאצטדיונים כל עוד אינם מפירים את החוק. כאשר היא עושה זאת, היא לא רק חורגת מסמכויותיה ופוגעת פגיעה חמורה בחופש הביטוי, אלא גם מעמיקה את חוסר האמון של הציבור בה, שהוא קריטי להצלחתה.
מאת: ד"ר ח'דר סואעד
הסטת מאות מיליוני שקלים מתוכנית החומש לחברה הערבית לטובת אכיפה וביטחון תפגע גם במאמץ לצמצום פערים וגם בביטחון האישי. במקום לחזק גורמי עומק שמשפיעים על רמת האלימות, כמו חינוך, תעסוקה וחוסן קהילתי - הממשלה מחלישה את הכלים היחידים שהוכחו כיעילים לצמצום פשיעה בטווח הארוך.
מאת: ניר לוי
צוות החדשנות הפתוחה (Open Innovation Team - OIT) הוא יחידה בין-משרדית ייחודית בממשלת בריטניה, הפועלת מאז שנת 2016 כגוף ייעוץ פנימי תחת משרד הקבינט. הצוות, המונה כ-40 אנשי מקצוע, משמש גשר בין האקדמיה לממשל, מספק שירותי ניתוח וייעוץ מדיניות ומקדם חדשנות במגזר הציבורי.
על רקע הקיטוב החריף, גם הדיון באופן חקירת מחדל ה-7 באוקטובר הפך לפוליטי. בין ועדה ממלכתית לוועדה ממשלתית-לאומית: מה ההבדלים, מדוע נמנעים מועדה ממלכתית והאם ייתכן כי המחדל יטויח?
השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מבררים עם ד"ר דנה בלאנדר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומי שחוקרת שנים את הנושא, האם ועדת חקירה אחת היא הכלי הנכון לחקור מגה-אירוע שכזה והאם תוכל לעמוד בציפיות האדירות; מהם הלקחים מוועדות חקירה קודמות בישראל ובעולם; וכיצד ניתן ונכון לארגן מערך שלם של חקירה והפקת לקחים בפרק זמן סביר.
תעסוקה: עצירה בתעסוקת גברים חרדים וירידה ברמת ההכנסה בהשוואה לציבור הלא חרדי ● גיוס: 55% מהמתגייסים החרדים פנו למסלולים כלליים שאינם ייעודיים לחרדים. רוב הנספרים כחרדים אינם חרדים או שהם חרדים לשעבר ● פריחת הישיבות: מספר בחורי הישיבות והאברכים עלה בעשור האחרון מ־92,500 ל־169,500 - עלייה של 83% וקצב גידול שנתי של יותר מ־6%. בשנת 2024 סופר משרד החינוך רק את המתוקצבים ללא כ-70,000 חייבי הגיוס ● עוני מול נכסים: למרות ש־33% מהמשפחות החרדיות חיות מתחת לקו העוני ל־75% מהן יש דירה בבעלותן - שיעור גבוה יותר מהציבור הלא חרדי ● העולם שייך לצעירים: החברה החרדית מהצעירות בעולם עם 57% מתחת לגיל 19.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
רוב גדול ועקבי בציבור תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. זה לא מפתיע: כשל לאומי בקנה מידה היסטורי כמו 7 באוקטובר מחייב ועדה עצמאית ובלתי תלויה לבירור האמת, להשבת אמון הציבור ולהנחת תשתית למניעת המחדל הבא. כל חלופה אחרת היא ניסיון לטיוח, לא לחשבון נפש.
הוצאת ח"כים מהאופוזיציה, מתקפות אישיות ואיומים נגד עובדי ציבור שמוזמנים לוועדות: בוועדות הכנסת הולכת ומתפשטת תופעה מטרידה של התנהלות כוחנית מצד ח"כים מהקואליציה ויושבי ראש. התנהלות כזו לא רק פוגעת בציבור, בכנסת ובהליך החקיקה - אלא גם מנוגדת לכללי האתיקה של הכנסת.
מאת: ארז סומר
הרשויות אמנם התריעו ונערכו לקראת בוא הסופה "ביירון", אבל זה לא מספיק. כאשר האו"ם מתריע שקצב ההתחממות מהיר משחשבנו – ישראל זקוקה לתוכנית אמיתית להתמודדות עם משבר האקלים, עם אירועי מזג האוויר הקיצוניים שכבר כאן ועם אלה שבדרך.
מאת: ד"ר ח'דר סואעד
ההשקעה בחברה הערבית אינה מותרות אלא תנאי לביטחון אמיתי. הסטה של מיליארדים מתקציבי החינוך, התעסוקה והרווחה אל המשרד לביטחון לאומי מסכנת את ההישגים שכבר הושגו ומחזירה את המדינה לטיפול נקודתי ובלתי אפקטיבי. הפתרון לבעיות הפשיעה מתחיל במניעה חברתית-כלכלית, לא באכיפה בלבד.