מאמרים

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר דנה בלאנדר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, על תפקידו של הנשיא במשברים לאומיים. בעקבות סוגיית הנשיא בפרשת ויקרא נשאל על הקרבנות שצריכים נשיאים להקריב בישראל המודרנית, על הציפיות ממוסד הנשיאות, ומה קורה כאשר "נשיא יחטא".

הקואליציה רוצה שופטים שיהיו של השלטון: לא עצמאיים, לא מקצועיים ואפילו לא שמרנים. ברגע שזה יקרה, יהיה בלתי אפשרי לבטל חוקים ולפגוע בזכויות של כולנו.

בחינת שיטות המינוי ב-42 מדינות מראה שגם במדינות המעטות שבהן הקואליציה ממנה את השופטים קיימת התייעצות בגורמי מקצוע או בוועדות סינון מקצועיות. בעוד שבעשורים האחרונים מסתמנת מגמה עולמית של ביזור הכוח במינויים, תכנית לוין-רוטמן תוביל את ישראל בכיוון ההפוך והריכוזי.

השתלבות חרדים בכלכלה ובשירות הציבורי היא מבורכת, אך הצעת החוק של גפני, מקלב ופינדרוס, שנועדה להרחיב את ייצוגם ברשויות ובתאגידים ציבוריים, שואפת להשתלטות עוינת שמנוגדת לערכי העולם החרדי.

השר בן גביר ביטל בהינף יד תכנית התמודדות חדשנית עם האלימות והפשיעה בחברה הערבית. ביום שאחרי ההפיכה, ללא ביקורת שיפוטית על החלטות מיניסטריאליות לא סבירות, ייפגעו עוד ועוד קבוצות מוחלשות בחברה.

יו"ר ועדת החוקה מציע שהקואליציה תמנה את שני המינויים הראשונים בקדנציה וגם את נשיא בית המשפט העליון – כולם "משלה". אולי קואליציות יתחלפו, אבל תוצאת מתווה ההטעיה הזה תהיה בית משפט פוליטי לחלוטין ובו שפוטים במקום שופטים.

בהונגריה קוצץ הפרלמנט בחצי כדי שיטיב עם מפלגתו של אורבן, פידס, ובפולין מילאה הממשלה את השידור הציבורי ובית המשפט החוקתי בנאמניה. שרי ממשלת נתניהו כבר צועדים בכיוון זה, שלא יאפשר חילופי שלטון.

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם גבי גורדון, חוקר במרכז לממשל וכלכלה ובתכנית חרדים, על המפקד המקראי בפרשת פקודי, ועל מפקדי הלמ"ס בישראל המודרנית.
האם המפקדים מבקשים לשרת אותן המטרות? האם הנפקדים משתפים פעולה? מי נכלל בכל אחד מן המפקדים ומי נותר בחוץ?

הצעת החוק משתלבת בעולם שבו המינויים הפוליטיים הולכים ומתרבים וכך כל נבחר ציבור יוקף בעדת מקורבים שתשמש עבורו, בהעדר אמצעי פיקוח עצמאיים, ככרית ביטחון כלכלית.

המתווה אמנם מעגן בחוק יסוד את הזכות לשוויון וחופש הביטוי ושומר על מעמד היועמ"שים, אך מחליש את עילת הסבירות ומבטל את הווטו השיפוטי על מינויים לביהמ"ש העליון. האיזונים מחייבים את קידום המתווה כמקשה אחת.

באוסטריה ובגרמניה נהנים נשיאים מסמכות וטו עקיפה, באיטליה הנשיא יכול להחזיר את החוק לבחינה מחודשת בפרלמנט ובאירלנד - להפנות חוק לבית המשפט העליון לשם בחינת חוקתיותו. בישראל, לעומתן, מוסד הנשיאות חלש ונטול סמכויות של ממש.

הנשיא מנסה להפוך את המשבר הגדול לרגע חוקתי מכונן שיעגן את זכויות היסוד ברוב מוצק. אם הצעתו תעבור כמקשה אחת, על אף סעיפים בעייתיים כגון שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שייחלש משקל השופטים, המכון יתמוך בה.

המאבק המתחולל כיום בישראל אינו בין שמאל לימין אלא בין חסידי הדמוקרטיה לבין אלה שמבקשים להשתמש בה כדי להפוך אותה לשלטון הרוב. יתכבדו תומכי יריב לוין ויודיעו כי אינם רוצים בדמוקרטיה.

התמיכה באי הגעה לשירות מילואים עלתה בהשוואה לינואר 2023, אך נותרה נחלת המיעוט. כחמישית מהציבור תומך בשימוש באלימות להשגת מטרות פוליטיות, בנסיבות מסוימות. שיעור המגדירים את מצבה של ישראל רע או רע מאוד בשיא של 16 שנה.

ישראל עדיין רחוקה מלהיות "מדינה חופשית למחצה" כמו הונגריה, הודו ופקיסטן, ואף מקבלת ניקוד מקסימלי על עצמאות מערכת המשפט. אבל אם מהלכי תכנית לוין יעברו ומעמד השופטים והיועמ"שים ייפגע, הציון יירד בהתאם - וזאת עלולה להיות רק ההתחלה.

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במרכז לערכים ומוסדות דמוקרטיים, על רגעים של כינון חוקה.
בעקבות משה רבנו השובר את הלוחות הראשונים ועולה להר סיני לקבלת לוחות שניים, נשאל גם אנחנו על היכולת לשבור חוקה ראשונה ולכונן רגע חוקתי שני. האם ניתן לייצר רגע כזה? האם הוא מגיע רק על רקע של משבר עמוק כמו חטא העגל ומלחמת שבט לוי בשבטים האחים? ואילו עצות ניתן לתת למחוקקי חוקה בישראל 23?

המתווה הופך את הביקורת השיפוטית לחסרת משמעות ויוצר אף הוא מצב שבו זכויות האדם יהיו תלויות ברצון השלטון. למעשה, זוהי תכנית לוין-רוטמן "לייט", שהריכוך בה הוא למראית עין בלבד.

עמדתו של ראש אמ"ן ערב המלחמה ב-1973 ידועה לכל, אבל כיצד מערכת מבוססת בינה מלאכותית שאינה מכירה את השחקניות באזורנו ייצרה הערכת מודיעין שמאפשרת בניית אסטרטגיה בתנאי אי-ודאות?

עד היום, בתי המשפט סיפקו הגנה לנשים ועיצבו בפסיקות את הזכות לשוויון מגדרי. פסקת ההתגברות, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וביטול עילת הסבירות יערערו את מצבן.

המתווה מותיר בידי הקואליציה כוח בלתי מוגבל לחקיקת חוקי יסוד, מבלי שבית המשפט יתערב בה. שתי החלופות שהוא מציע ביחס לוועדה למינוי שופטים מבטאות פוליטיזציה כמעט מלאה, ובנוסף הוא מצמצם את סמכות היועמ"שים.

למרות הנכונות המבורכת לשריין את חוקי היסוד ולוותר על פסקת ההתגברות, גם ההצעה החדשה עלולה להוביל לפוליטיזציה בבחירת השופטים ולאפשר חקיקה שתסתור את המתווה עצמו.

אם יתממשו מהלכי תכנית לוין-רוטמן ובית המשפט יוחלש, פסיקות שיקבעו כי הפרדה מגדרית פוגעת בזכות לשוויון יאבדו משמעות. גם שינוי הרכב הוועדה לבחינת שופטים יפגע בייצוג הנשים, שכבר מצוי בחסר בקואליציה הנוכחית.

בעוד שהציבור האשכנזי מאמין שמדינת ישראל היא עוד תחנה בגלות ושעליה להיזהר מלהעלות את חמת הגויים, בוחרי ש"ס רואים בשיבת עם ישראל לארצו ובהקמת המדינה קץ הגלות. לדידם, על עם ישראל לעמוד גאה בארצו ולתבוע את שמגיע לו.

קשיים להבטיח את חשאיות ההצבעה ולזהות תקלות וניסיונות התערבות זרים הם חלק מהמכשולים העומדים בדרכה של ההצבעה האינטרנטית בדמוקרטיה היחידה בעולם. האם ובאיזה היקף על ישראל לאמץ את השיטה או חלק ממנה?

אם ב-2022 הגיע ייצוג הנשים לשיא בכנסת, בממשלה וברשויות המקומיות, הרי שכיום התרחקה ישראל ממדינות שבהן נשים הן הרוב בממשלה או מכהנות כשרות בממשלות שוות-ייצוג. הקו האידיאולוגי של הממשלה לא צפוי לשפר את מעמדן.

בהסכמים הקואליציוניים נזרעו הזרעים להפיכת הוועדה, שמלכתחילה מוטה פוליטית, לגורם הפוגע בייצוג מיעוטים. אם לא ניתן יהיה לעתור לבית המשפט כנגד פגיעה באופי הבחירות יהיה זה קץ הדמוקרטיה בישראל.

אם חופש הביטוי לא יזכה להגנה חוקתית מבית המשפט, יתקשו הצוותים החינוכיים להביע דעות ולחנך לסובלנות. גם איסור העסקת מורים "תומכי טרור", שנקבע בהסכמים הקואליציוניים, יחריף את החששות מעיסוק באקטואליה בכיתות.

צמצום האפשרות לפסול חקיקה ויתר היוזמות יערערו עוד יותר את ההגנה על זכויות המיעוט הערבי בישראל, שאמונו במערכת המשפט יורד בשנים האחרונות בהתמדה – אך עדיין גבוה ביחס לאמון כלפי מוסדות אחרים.

מחקרים רבים לא מצאו ראיות לכך שעונש המוות אכן מרתיע. הצעת החוק משדרת זילות של ערך החיים ושל כבוד האדם ותעורר ביקורת קשה כלפי ישראל.

זימונו של המורה עמיר קליגר לשימוע משום שדן בתכנית לוין בשיעור מוכיח שוב כי מימוש העידוד לחשיבה ביקורתית במערכת החינוך נתפס כפוליטי ומעורר אי נחת. לכן אסור לצוותים החינוכיים להשתיק דיונים בענייני השעה.