מאת: אסף הימן
הורדת אחוז החסימה לא תביא קולות חדשים לפוליטיקה אלא רק תשמר כנסת מגזרית ומקוטבת. במקום לשנות את הכללים מטעמים פוליטיים, עדיף לקדם רפורמה כמו "פתק פתוח למחצה", שתחזק את הקשר בין הבוחרים לנבחרים ותעודד אחריותיות במערכת הפוליטית.
סקר של ה-OECD חושף אתגר מהותי במימוש החזון הטכנולוגי של מדינת ישראל: הישראלים רוצים שימוש ממשלתי בבינה מלאכותית, אבל לא סומכים על הממשלה שתנהג בזהירות במידע שהיא אוספת עליהם. הפרדוקס הזה, יחד עם השקעה מוגבלת של המדינה במשאבים, עלולים להוביל לכך שבסופו של דבר התוכניות המתקדמות יישארו על הנייר.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, א', לשעבר ראש אגף מודיעין במוסד
א', לשעבר ראש אגף מודיעין במוסד, מספר על המפה החדשה של המזרח התיכון: הפגיעה באיראן ובחיזבאללה שהובילה לטלטלה בסוריה ובלבנון, מדוע ישראל צריכה להושיט שתי ידיים לאחמד א-שרע, ומה צפוי לקרות לחיזבאללה. וגם – מי הן שתי האויבות החדשות של ישראל שמאיימות לא רק עליה, אלא על העולם החופשי כולו. הצצה נדירה אל קהילת המודיעין הישראלי – על השינוי התפיסתי שהוביל למבצע הביפרים, לשבירת רוחו של חיזבאללה ולחשיבה מחודשת על מקומה של ישראל במזרח התיכון. פרק מסעיר על המזרח התיכון של 2025 – כפי שהוא נראה מעיניהם של אנשי הצללים.
בשבעה באוקטובר כרמית פלטי-קציר קיבלה בשורת איוב, אביה נרצח ואמה ואחיה נחטפו לעזה. מתוך השבר כרמית קמה, לקחה מנהיגות והפכה פעילה במאבק להשבת החטופים, כמו אחיה אלעד ז''ל, שפעל למען השבת חללי צה"ל הדר ואורון. בשיחה נוגעת ללב כרמית סיפרה לנו על השבר, התקומה והמסע לריפוי, שלה ושל קהילת ניר עוז, בין השאר בזכות הפרויקט "לכל בית יש סיפור", עדויות על בתים בניר עוז במילותיהם של אנשי הקיבוץ, פרויקט אותו איגדה יחד עם רננה גומא-יעקב.
מאת: תהילה גאדו
שוק ארבעת המינים נראה כמו אירוע מסחרי בלבד, אבל מאחורי הקלעים מתקיימת בו זירה בה נקבעים מעמדות, סטטוס והכרה חברתית. לעתים קרובות, האדם הפרטי משתתף במערכה הזאת מבלי שיהיה מודע לכך.
בין בקשות המחילה ביום הזה, גם ההנהגה החרדית הרוחנית והפוליטית-עסקנית נדרשת לבקש סליחה ולהביע חרטה על חטאים שנעשו בזדון ובשגגה, בגלוי ובסתר, ולהתעשת לטובת הכרעות כואבות אך הכרחיות, חדשניות ואמיצות לשיקום האמון בין כלל השבטים והמגזרים הישראליים.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): רוב מוחלט בשמאל (94%) ובמרכז (75%) חושבים שיש לסיים את המלחמה, בימין חושבים כך 48.5% ו-42% מתנגדים ● 43% מהציבור מעריכים שמצבה הביטחוני של ישראל טוב יותר היום בהשוואה למצב שלפני 7 באוקטובר, 44% מעריכים שמצבה רע יותר ● כמעט שלושה רבעים מהציבור היהודי סבורים שלעם הפלסטיני אין זכות למדינה משלו. בקרב הערבים: 58% חושבים שיש לפלסטינים זכות למדינה, ו-30% אמרו שאינם יודעים – נתון שיתכן ומעיד על חשש להביע עמדה בנושא רגיש זה.
בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): רוב מוחלט בשמאל (94%) ובמרכז (75%) חושבים שיש לסיים את המלחמה, בימין חושבים כך 48.5% ו-42% מתנגדים ● 43% מהציבור מעריכים שמצבה הביטחוני של ישראל טוב יותר היום בהשוואה למצב שלפני 7 באוקטובר, 44% מעריכים שמצבה רע יותר ● כמעט שלושה רבעים מהציבור היהודי סבורים שלעם הפלסטיני אין זכות למדינה משלו. בקרב הערבים: 58% חושבים שיש לפלסטינים זכות למדינה, ו-30% אמרו שאינם יודעים – נתון שיתכן ומעיד על חשש להביע עמדה בנושא רגיש זה.
ברית הדוקה של עשרות שנים בין ישראל לגרמניה מגיעה לרגע מבחן דרמטי שנתיים אחרי השבעה באוקטובר: מה המשמעות של הצהרת קנצלר גרמניה על אמברגו נשק לישראל? מה באמת מעניין את דעת הקהל בגרמניה ומביא לעליה המטאורית של מפלגות קיצוניות מימין ומשמאל? לנוכח המלחמה המתמשכת בעזה, כיצד ומדוע מושפעים היחסים באופן כה עמוק? ואיך זה להיות יהודי בגרמניה של 2025? יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם מיכאל רימל, מנכ"ל קרן קונרד אדנאואר ישראל, המזוהה עם מפלגת השלטון הנוצרית-דמוקרטית, על הסדקים בברית, על ההיסטוריה שמלווה כל צעד והחלטה, ועל השאלה הגדולה – עד כמה הברית הזו חזקה ומה צריכות ישראל וגרמניה לעשות על מנת לשמר אותה גם בעתיד?
החלטת חברת מיקרוסופט להגביל את השימוש שעושה יחידת 8200 בשירותי הענן שלה עלולה להיות רק השלב הראשון. בהמשך, חברות הטכנולוגיה מסוגלות לנתק מהענן שלל מערכות חיוניות צבאיות ואזרחיות אם האינטרס העסקי שלהן יצדיק זאת, וישראל יכולה וחייבת להיערך לכך.
מאת: אילה גולדברג
61% מן הציבור היהודי משתתפים בתפילות ובטקסים בבתי כנסת אורתודוקסי לפחות פעם-פעמיים בשנה: יותר מ-95% מהחרדים והדתיים, 76% מהמסורתיים ו-31% מהחילונים. 14% עושים כך בבתי כנסת רפורמים או קונסרבטיבים.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
55% מכלל הציבור תומכים בעבודות בשבת, 24% מתנגדים, 16% מסכימים לביצוע עבודות בשבת רק אם העובדים יהיו לא יהודים.
149 מדינות כבר מכירות במדינה פלסטינית, והשבוע צפויות להצטרף אליהן מדינות נוספות במהלך עצרת האו"ם בניו-יורק. אבל בפועל למדינה הפלסטינית יש מעמד של משקיפה באו"ם כבר משנת 2012 – אז מה שונה הפעם? האם לכמות יש משמעות? האם מדובר רק במילים וסמליות דיפלומטית או בצעד שיכול לשנות את המציאות? בפרק זה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ’ יובל שני, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' למשפטים מהאוניברסיטה העברית ולשעבר חבר בוועדת זכויות האדם של האו"ם, על גל ההכרה הבינלאומי, על כוחו (וגבולותיו) של הווטו האמריקאי, ועל ההשלכות האפשריות לישראל, לפלסטינים ולזירה הבינלאומית.
מאת: דפנה אבירם-ניצן
למרות ניסיונות ההרגעה של ראש הממשלה, ההתבטאות שלו, לפיה ישראל נכנסת לבידוד מדיני ותצטרך "להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", יצרה טלטלה בשווקים. מחיר הבידוד המדיני והכלכלי יכלול עליית מחירים, מחסור בחומרי גלם ובמוצרים, וצניחה ברמת החיים. תפקידו של ראש הממשלה להיות "המנהיג" וככזה להציג פתרונות, לא לקבל את המציאות כנתון.
מאת: אליהו ברקוביץ
סקירה היסטורית-סוציולוגית
מאת: פרופ' בני פורת
השיח הישראלי המקוטב כורך יחדיו את שתי הסוגיות המרכזיות הקורעות היום את החברה, ומחייב את משתתפיו לבחור בין התנגדות למלחמה ולמהפכה המשפטית, לבין תמיכה בשתיהן. דחף זה אמנם מובן, אך הוא מדיר את קולות ביניים המסרבים להיענות לדיכוטומיה זו. אנו זקוקים למרווח, שיאפשר השמעתם של קולות מורכבים הנמצאים בתווך שבין שני הקצוות.
מהם אתגרי ההיי-טק הישראלי בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל? מאחורי המספרים והאקזיטים הגלים סוערים: גל רילוקיישן של יזמים ועובדים, ירידה בהשקעות וחרמות בינלאומיים נערמים לצד הזדמנויות חדשות בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית. בפרק זה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את אלון כהן, יזם ומייסד חברת סייברארק שנמכרה ב־25 מיליארד דולר, לשיחה אישית על המסע שלו כיזם ישראלי חלוצי, על מקומו של ההיי-טק בזירה הגיאופוליטית, ועל האתגרים האסטרטגיים מולם עומדת התעשייה כולה. האם מותג ההיי-טק הישראלי ישרוד את המלחמה? מה עתידה של ישראל כסטארט-אפ ניישן? האם ישראל ערוכה למהפכת ה-AI ומהי ההתרעה האסטרטגית שנותן אלון כהן בנושא?
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
71% מהציבור מגדירים את מצב הרוח הלאומי לקראת השנה הבאה כירוד או ירוד מאוד ● בקרב היהודים, שיעור החושבים כך גבוה במידה ניכרת מאשר בקרב הערבים (73% לעומת 58%) ● מבחינת מצב הרוח האישי, כמחצית מהציבור מגדירים אותו כדי טוב או טוב מאד ● החדשות הטובות: קיימת ירידה משמעותית בכלל המדגם בשיעור מי שצופים שהשנה הבאה תהיה גרועה מזו המסתיימת.
מאת: ד"ר אסף שפירא
מתי ולמה הוקמה הוועדה המייעצת למינויים בכירים, מהן סמכויותיה ואיזה מינויים נועדה לבדוק? כל מה שצריך לדעת על "ועדת גרוניס" שתבחן את מועמדותו של האלוף זיני לראשות השב"כ.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
8% מהיהודים בישראל ביקרו לפחות פעם אחת בקבר ר' נחמן מברסלב, מתוכם 43% מסורתיים ו-23.5% חרדים. 40% מהמבקרים חוזרים למקום אחת לכמה שנים. לקראת ראש השנה: כל הנתונים מאחורי העלייה לרגל לאומן.
בעולם הבינה המלאכותית קוראים לשלוט במכונות, על ידי כך שנאמץ עבורן "אינסטינקטים אימהיים". האם זוהי דרך חדשה שתאפשר לגברים לשלוט במכונות־אימהות?
בעקבות התפטרות החרדים מהממשלה הפך שר המשפטים לאחראי על לא פחות מחמישה משרדי ממשלה, השר חיים כץ – חולש על ארבעה. התוצאה היא פגיעה לא סבירה בתפקוד משרדים חשובים, ובשירות שנותנת הממשלה לציבור.
רשימת המקרים שבהם הפר השר לביטחון לאומי את ההסכמות עמו והתערבותו החוזרת ונשנית בעבודת המשטרה לא הותירו ליועמ"שית ברירה: בחוות הדעת שהגישה לבג"ץ היא מבקשת לקבוע דיון דחוף בעתירות נגד המשך כהונתו. כישלון מתווה ההבנות עם השר בן גביר, כמו ההפרות של הסכם ניגוד העניינים עם ראש הממשלה, מעלים את השאלה בדבר יכולתם של הסכמים כאלה לשמש כפתרון בתקופה הנוכחית.
מאת: דפנה אבירם-ניצן
הצהרתה של אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, על השהיית היחסים הכלכליים של האיחוד עם ישראל היא המשך ישיר של רגולציה אירופאית, שנכנסה לתוקף ב-2024 וצפויה להקשות על היצוא הישראלי לאירופה ועל יכולות גיוס ההון.
עבור מצרים, המתווכת ההיסטורית בין ישראל לפלסטינים וחמאס, המלחמה בעזה קריטית לשמירה על גבולותיה, ריבונותה ומעמדה האזורי. במוקד נמצאים מעבר רפיח, תמיכתה ההומניטרית בפלסטינים תוך מניעת פליטי מלחמה בסיני, וכמובן המאבק מול קטאר המתווכת השנייה על הבכורה באזור. בפרק זה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם אמירה אורון, שגרירת ישראל בקהיר לשעבר, על תפקידה המשמעותי של מצרים במלחמה, על דעת הקהל בקהיר שלא רואה עין בעין עם השלטון, על אתגרי הכלכלה המצרית, על הסכם השלום בין ישראל למצרים שנמצא בסכנה, על תוכניות מצרים ליום שאחרי וגם - שיחה על התרבות המצרית העשירה: מפאריד אל אטרש ועד לסרט הערבי של יום שישי כשהיה רק ערוץ אחד בטלוויזיה הישראלית.
לנוכח כשלי המערכות הממשלתיות במלחמת "חרבות ברזל" והדיון על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, פורסם כי ראש הממשלה שוקל להקים ועדת חקירה ממשלתית לחקר אירועי 7 באוקטובר. אילו הבדלים קיימים בין שתי הוועדות, כיצד מקימים כל אחת מהן ואילו סמכויות יש לה? כל השאלות והתשובות.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
בימין מספר התומכים בעסקה כוללת גבוה ממספר המתנגדים לה, ובפילוח לפי הצבעה: רוב מצביעי מפלגות הקואליציה, למעט הציונות הדתית, תומכים בעסקה כזו ● עם זאת, 49% מהיהודים, ומעל לשני שלישים בימין, תומכים בהחלטת הקבינט להרחיב את המלחמה בעזה, 42.5% המתנגדים לה. בציבור הערבי: 81.5% מתנגדים להחלטה ● כשליש מכלל הציבור סבורים שהחברה הישראלית תוכל לשאת בנטל הלחימה הממושכת עוד כמה חודשים בלבד, רק כרבע מאמינים שהיא תוכל לשאת בנטל כמה שיהיה צורך, ירידה חדה מהמדידות הקודמות.