מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
בפילוח מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל ובמרכז רוב גדול תומכים בעסקה כוללת, בימין ישנו רוב (54%) התומכים בעסקה כלשהי (מלאה או חלקית) לעומת 39% בלבד התומכים בהמשך הלחץ הצבאי על חמאס ● 68% מכלל הציבור ו-60% ממצביעי הליכוד מתנגדים לחוק הפוטר חרדים משירות צבאי גם במחיר הליכה לבחירות ● 66% מהישראלים מעריכים ששנת 2025 תהיה טובה עבורם במישור האישי, אך רק 43% מעריכים זאת גם במישור המדיני.
בפילוח מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל ובמרכז רוב גדול תומכים בעסקה כוללת, בימין ישנו רוב (54%) התומכים בעסקה כלשהי (מלאה או חלקית) לעומת 39% בלבד התומכים בהמשך הלחץ הצבאי על חמאס ● 68% מכלל הציבור ו-60% ממצביעי הליכוד מתנגדים לחוק הפוטר חרדים משירות צבאי גם במחיר הליכה לבחירות ● 66% מהישראלים מעריכים ששנת 2025 תהיה טובה עבורם במישור האישי, אך רק 43% מעריכים זאת גם במישור המדיני.
סקירה מספר 7: 28.11.2024-05.01.2025
האם יש מנגנון בחוק המסדיר את ההחלטה על עסקאות להחזרת שבויים וחטופים? מי הגוף המוסמך להחליט על שחרור אסירים מטעמי חוץ וביטחון – האם ראש הממשלה לבדו הממשלה במליאתה? הקבינט המדיני-ביטחוני? ואולי קבינט המלחמה? ומה לגבי הסמכות לדחות הצעה על שחרור אסירים? כל השאלות והתשובות.
דו"ח חדש לבחינת שימושי בינה מלאכותית במגזר הפיננסי מוכיח גישה רצינית, אבל נשאר באזור שמתחת לפנס.
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי, בשיתוף מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות
רק מיעוט קטן (8%) סבור כי הרפורמה המשפטית/מהפכה המשטרית צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה כיום ● הרוב בכלל המדגם (61%) סבור שבמצב הנוכחי לא נכון לקדם את הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית ● בימין 40% מהמשיבים סבורים שאין לקדמה, בהשוואה ל-80% מהמרכז ו-92% בשמאל ● רוב המרואיינים (53%) תומכים בשמירה על המבנה הקיים של הוועדה לבחירת שופטים. רק כרבע מהמדגם (27%) תומכים בהוספת פוליטיקאים לוועדה.
מאת: ד"ר גיא לוריא
משמעות ההצעה לשינוי הוועדה לבחירת שופטים היא שהשופטים כולם, מבית משפט השלום ועד לעליון – יזכרו תמיד שקידומם תלוי בעמדתם הפוליטית ובנאמנותם, ולא בשאלת המקצועיות.
מאת: המכון הישראלי לדמוקרטיה
שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2024 היוצא לאור זו השנה התשיעית, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים, בהם החינוך, התעסוקה ואורח החיים. פרק מיוחד השנה מוקדש לבריאות.
שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2024 היוצא לאור זו השנה התשיעית, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים, בהם החינוך, התעסוקה ואורח החיים. פרק מיוחד השנה עוסק בבריאות ואורח חיים בחברה החרדית, ומתבסס על סקר הלמ"ס בשנת 2023.
טענותיה של חה"כ טלי גוטליב בדבר חסינותה לא עומדות במבחן המשפטי: חסינות חברי הכנסת נקבעת לאחר החקירה ובירור הפרטים. סירובה להגיע לחקירה עשוי לעמוד נגדה מבחינה ראייתית ומהווה הפרה של כללי האתיקה.
מאת: עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות
84.5% מכלל הציבור היהודי הלא-חרדי תומכים בגיוס חרדים – (50% בגיוס כולל ו-34.5% במכסות). עלייה מ-67% בינואר 2024 ● תמורות בציבור הדתי: 72.5% מהדתיים מצדדים בפתרון כלשהו שיכלול גיוס חרדים – פי 2 מ-36.5% בינואר האחרון ● 61% מהחרדים תומכים בשימור המצב הנוכחי ● מבין מצביעי הליכוד, כשלושה רבעים תמכו בפתרון שיכלול גיוס חרדים.
האם השתנתה החברה החרדית בעקבות אירועי 7 באוקטובר, שמחת תורה תשפ"ד? המלחמה אתגרה את חלום החברה המשותפת בישראל במלוא העוצמה. קול דמי האחים והאחיות הזועקים מן האדמה חייב את החברה החרדית לברר מחדש את מקומה ביחס לשבטי ישראל האחרים, וגם החברה הלא־חרדית בישראל עסקה רבות במפת הזכויות והחובות של האזרחים ובחוזה החברתי הנדרש בין הקבוצות. ההתנדבות הספונטנית שהתעוררה בראשית המלחמה בקרב החרדים עוררה תחושת שותפות ותקווה, אולם משהתעוררות זו לא היתרגמה לשירות צבאי משמעותי התרחבה הביקורת הציבורית והתפוררו עוד החוטים הדקים המחזיקים את החברה הישראלית יחד. האם חלו שינויי עומק בתפיסת העולם החרדית נוכח המלחמה? האם נוצרה הזדמנות לעיצוב תפיסת אזרחות חדשה ולידיעת ספרא וסייפא יחדיו, או שעולם כמנהגו נוהג - אלו מסכנים את חייהם במלחמת מגן, ואלו חובשים את ספסלי הישיבות?
אנו מצויים בתקופה רוויית אתגרים מפנים ומחוץ למדינה היהודית-דמוקרטית, בצל מלחמה מתמשכת, במשבר הגיוס ובסימני שאלה סביב הערכים המשותפים. בכל אלה עסק השנה כנס המרכז לחברה משותפת במכון. איך מחנכים לאזרחות בחברה מגוונת? האם נותרה ממלכתיות במערכת החינוך המפוצלת לזרמים? האם שינתה המלחמה את החברה החרדית? ואיך יראה צבא שיש בו חרדים?
השתתפו: ראובן (רובי) ריבלין, הנשיא העשירי; הרב שי פירון, שר החינוך לשעבר; מאיר שמעוני, מנכ"ל משרד החינוך; דלית שטאובר ושמואל אבואב, מנכ"לי משרד החינוך לשעבר; איריס חיים, אימו של החטוף יותם חיים ז"ל; חברי וחברות כנסת, חוקרות וחוקרי המכון, נשות ואנשי רוח ומעשה.
האם השתנתה החברה החרדית בעקבות אירועי 7 באוקטובר, שמחת תורה תשפ"ד?
המלחמה אתגרה את חלום החברה המשותפת בישראל במלוא העוצמה. קול דמי האחים והאחיות הזועקים מן האדמה חייב את החברה החרדית לברר מחדש את מקומה ביחס לשבטי ישראל האחרים, וגם החברה הלא־חרדית בישראל עסקה רבות במפת הזכויות והחובות של האזרחים ובחוזה החברתי הנדרש בין הקבוצות. ההתנדבות הספונטנית שהתעוררה בראשית המלחמה בקרב החרדים עוררה תחושת שותפות ותקווה, אולם משהתעוררות זו לא היתרגמה לשירות צבאי משמעותי התרחבה הביקורת הציבורית והתפוררו עוד החוטים הדקים המחזיקים את החברה הישראלית יחד. האם חלו שינויי עומק בתפיסת העולם החרדית נוכח המלחמה? האם נוצרה הזדמנות לעיצוב תפיסת אזרחות חדשה ולידיעת ספרא וסייפא יחדיו, או שעולם כמנהגו נוהג - אלו מסכנים את חייהם במלחמת מגן, ואלו חובשים את ספסלי הישיבות?
קובץ המאמרים שלפניכם מבקש לענות על שאלה זו שבעה סוגים של מענים: מחקר שדה; סקר עמדות הציבור; עיון בהגות רבנית חרדית; התבוננות במנהיגות החברה החרדית המודרנית; מעקב אחר הסיקור התקשורתי החרדי; הקשבה לשירת משוררות חרדיות, ואף מבט לאחור אל התנהלותם של החרדים במלחמות קודמות. כלים מגוונים אלו יאפשרו לשרטט תמונה עשירה ומורכבת של התנהלותה והשקפותיה של החברה החרדית בשעת המלחמה, ולבחון אם לצד כל הכאב שהיה מנת חלקנו בתקופה זו נוצרה גם הזדמנות לריפוי ולתיקון.
בשנת 2024, לראשונה מאז קום המדינה עלה ערכו של יצוא שירותי ההיי-טק על ערכו של היצוא התעשייתי, זאת על רקע שתי המגמות ההפוכות של ירידה במשקל היצוא התעשייתי ועלייה דומה במשקל יצוא שירותי ההייטק. בשנתיים האחרונות מסתמנת ירידה ריאלית ביצוא התעשייתי, אשר עלולה לפגוע ביציבות התעסוקתית בפרפריה וביציבות המשק כולו בעתות משבר ושיבושים בשרשראות האספקה.
מאת: דפנה אבירם-ניצן, עומר כהן
מסמך זה בוחן את התפתחות רכיבי הצמיחה של המשק בשנתיים האחרונות, שהיו מרובות תהפוכות: החל מניסיונות ההפיכה המשפטית ותגובת הנגד של חלקים גדולים בציבור שיצאו לרחובות והפגינו כנגד, וכלה בבמתקפת ה-7.10.23 ומלחמת חרבות ברזל שטרם הסתיימה.