מאמרים

סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה: 55% מהציבור מתנגדים להצעת החוק שתאפשר הפרדה בין נשים לגברים במוסדות להשכלה גבוהה ללא כל מגבלה, רק כשליש מהציבור תומכים בה, ורק רבע תומכים בהפרדה מגדרית גם במרחב הציבורי במוסדות אקדמיים.

הטענה לפיה לא חלה שום מגבלה על סמכותה של הממשלה לפטר את ראש השב"כ היא ניסיון לזרות חול בעיני הציבור. כל החלטת ממשלה, גם כזו שנעשית לפי סעיף ברור בחוק – כפופה לביקורת בית המשפט, והדיון המשפטי סביב ביטול עילת הסבירות לפני שנתיים מוכיח שכולם מבינים זאת.

בעיתוי תמוה במיוחד, דווקא כאשר השירותים שהיא מספקת חיוניים מתמיד ותקציב המשרד לביטחון לאומי הכפיל את עצמו – בוחרת הממשלה לסגור את הרשות לביטחון קהילתי, הגוף היחיד שמתמודד עם בעיות של אלימות וסמים בקהילה. התוצאה? פגיעה בביטחון של כולנו.

17 במרץ 2025

נכון, הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השב"כ, אבל היא לא יכולה לעשות זאת תמיד ובכל תנאי. החלטת ראש הממשלה לפטר את רונן בר נגועה בניגוד עניינים ומצטרפת לתמונה הרחבה של השתלטות פוליטית על שומרי הסף.

אם הרשתות החברתיות מגבירות אנטישמיות, הבינה המלאכותית יוצרת "אוטומציה" שלה, ומעצימה מסרים של שנאה באפקטיביות שלא הכרנו. בינתיים בארה"ב מדברים על צעדים נוקשים נגד אנטישמיות אבל מבטלים פיקוח על בינה מלאכותית, ומי שנאבקת בהטיות המסוכנות של הטכנולוגיה היא דווקא אירופה.

16 במרץ 2025

המהפך הטכנולוגי בחדרי החדשות יכול לחזק את העיתונאות המקצועית ולאפשר לה להישאר רלוונטית, אבל הוא גם עלול להפוך אותה לבת ערובה של התאגידים שמפתחים את כלי ה–AI.

16 במרץ 2025

לאחר בחירות 2024 ברשויות המקומיות, רק 15% מכלל סגני ראשי המועצות ו-15% מהסגנים בשכר הן נשים. למרות שיעורן הנמוך ממילא של נשים במועצות הרשויות המקומיות, ישנה נטייה גבוהה יותר למנות גברים לתפקידי סגנוּת.

כשאסתר מתחננת למלך אחשוורוש שיבטל את רצח יהודי הממלכה, יוצאת ממנה הזעקה הבסיסית ביותר: איך אוכל לשבת מהצד ולראות את ההשמדה ההמונית של בני עמי? בפורים תשפ"ה מופנית קריאתה של אסתר למנהיגים המתמקדים בעת הזאת בקידום החוק לעיגון ההשתמטות מצה"ל, במקום לעסוק בחיזוק תחושת שותפות הגורל והנשיאה של כולם בנטל.

13 במרץ 2025

כשתשומת הלב הציבורית מופנית לחטופים ולשאלה אם תתחדש הלחימה בעזה, מבקש שר המשפטים להשלים את הפוליטיזציה של הליך בחירת השופטים. במחטף, באופן דורסני וחד-צדדי מעבירים שינוי קיצוני ודרמטי בחוק יסוד.

התיקון לחוק החסינות מבקש ליצור מחסום כמעט בלתי עביר מפני חקירה והליכים אזרחיים נגד חברי כנסת, באמצעות דרישת רוב מיוחד של 75 ח"כים. מדובר במכה קשה לשלטון החוק שתעניק לחברי הכנסת חופש כמעט מוחלט לעבור עבירות חמורות ולבצע עוולות אזרחיות ללא השלכות משפטיות משמעותיות.

בארה"ב מבטיח אילון מאסק התייעלות כלכלית דרך קיצוץ הוצאות מיותרות ובזבזניות. בישראל הוצאות כאלה גלויות לעין כל, אבל כדי לבנות כאן שירות ציבורי יעיל צריך להתמקד לא רק בכספים הקואליציוניים אלא גם במרכיבים הבסיסיים שהופכים אותו למסורבל ולא אפקטיבי.

71% מכלל הציבור מסכימים כי יש להגדיל את מספר הנשים בכנסת, בממשלה ובמשרות בכירות בשירות הציבורי. גם 47% מבין מצביעי ש"ס וכשליש (32%) ממצביעי יהדות התורה תומכים בכך ● 65% מכלל הציבור מסכימים כי ייצוג שוויוני של נשים הוא מבחינתם שיקול בהעדפת מפלגה זו או אחרת. מפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) עולה כי 83% ממצביעי המרכז ו-80% מהשמאל סבורים כך, וכן קרוב למחצית ממצביעי מחנה הימין ● 65% מכלל הציבור מסכימים כי מצבן של נשים היה טוב יותר אם היו יותר נשים במוקדי קבלת החלטות.

דמוקרטיה בנסיגה: סדרת שיחות

בעוד תשומת הלב הציבורית מופנית למלחמה ולחטופים, הקואליציה ממשיכה בניסיונות להשתלט על מערכת המשפט. שינוי אופן בחירת נציב תלונות הציבור על השופטים יאפשר מעתה להתעמר בשופטים ולפגוע בעצמאותם.

שינוי אופן מינוי נציב תלונות הציבור על השופטים שאישרה הכנסת נותן לקואליציה אפשרות להתעמר בשופטים ולהפעיל עליהם לחץ פוליטי. מדובר בחוק שאינו חוקתי ופוגע גם בזכותנו, האזרחים, להליך הוגן בפני בית משפט בלתי תלוי.

רא"ל אייל זמיר יצטרך לא רק לדאוג להגנה על ביטחון ישראל, אלא גם להתמודד עם אתגרים חברתיים וערכיים חשובים: מגיוס החרדים לצה"ל ושילובם בו, דרך שיקום ערכי צה"ל ועד להשבת אמון הציבור בצבא.

צריך לומר ביושר: כאשר תקום ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי 7 באוקטובר, האתגרים שיעמדו בדרכה יהיו גדולים. ובכל זאת, ועדה כזו היא הדרך היחידה להפוך את הפצע המדמם לצלקת.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): 96.5% בשמאל, 89.5% במרכז ו- 56.5% בימין חושבים שעל ראש הממשלה להתפטר מיידית או לאחר המלחמה ● 73% מכלל הציבור ו-56% מתומכי הימין סבורים שיש להמשיך לשלב ב' בעסקה עם חמאס הכולל סיום המלחמה והשבת החטופים ● בציבור היהודי: רוב גורף בשמאל ובמרכז וכמחצית מתומכי הימין סבורים שבן גביר לא ראוי לשוב לכהן כשר לביטחון לאומי ● רוב הציבור אופטימי ביחס לסיכויי הרמטכ"ל החדש לשקם את יכולות צה"ל, 50% חשים כך גם לגבי סיכוייו לשקם את היחסים בין הדרג הצבאי למדיני.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): 96.5% בשמאל, 89.5% במרכז ו- 56.5% בימין חושבים שעל ראש הממשלה להתפטר מיידית או לאחר המלחמה ● 73% מכלל הציבור ו-56% מתומכי הימין סבורים שיש להמשיך לשלב ב' בעסקה עם חמאס הכולל סיום המלחמה והשבת החטופים ● בציבור היהודי: רוב גורף בשמאל ובמרכז וכמחצית מתומכי הימין סבורים שבן גביר לא ראוי לשוב לכהן כשר לביטחון לאומי ● רוב הציבור אופטימי ביחס לסיכויי הרמטכ"ל החדש לשקם את יכולות צה"ל, 50% חשים כך גם לגבי סיכוייו לשקם את היחסים בין הדרג הצבאי למדיני.

דמוקרטיה בנסיגה: סדרת שיחות

ישראל מדורגת היום במקום ה-103 מתוך 185 מדינות בייצוג נשים בפרלמנט, והפער בינה לבין ממוצע מדינות ה-OECD הולך וגדל. גם בממשלה הייצוג הנשי מדשדש, לעומת מגמות של שיפור מתמיד בדמוקרטיות בעולם.

בתוך קצת יותר מעשור איבדה ישראל 8 נקודות במדד החופש של ארגון Freedom House, הידרדרות שמציבה אותה ליד מדינות כמו ברזיל ונמיביה.

בפסיקה בעתירה שהוגשה על ידי שדולת הנשים, נעמת ופורום דבורה קבע בית המשפט העליון כי חובת ייצוג הולם לנשים חלה גם על משרות מנכ"ל במשרדי ממשלה. פסק הדין הסתמך בין השאר גם על סקירה של חוקרות וחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

איך יתכן שמפלגה בכנסת מרשה לעצמה לרמוס בגלוי את חוקי המערכת שבתוכה היא פועלת? התשובה לכך היא שהמפלגות החרדיות לא רואות את עצמן כחלק מהמערכת הממסדית הישראלית. הן משחקות במגרש הפוליטי ונכנסות לממשלה, ובה בעת יכולות להתעלם מהחוק ומהפסיקה.

סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה את עוצמת הפגיעה הכלכלית במפונים, ואת הפערים בין הדרום לצפון: 54% ממפוני הצפון וכמחצית מכלל תושבי הצפון מדווחים על ירידה בהכנסות משק הבית בשל המלחמה, לעומת 33% ממפוני הדרום.