יוזמתו של שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת גלי צה"ל בהחלטת ממשלה, מנוגדת לעקרונות יסוד של שלטון החוק ופוגעת בחופש העיתונות. מדובר בהחלטה בעלת השלכות רוחב על השידור הציבורי ועל זכויות יסוד בישראל כמו חופש הביטוי ולכן מחייבת חקיקה ראשית של הכנסת ולא צעד מינהלי.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי היחיד שיכול לברר את האמת, להפיק לקחים מערכתיים ולשקם את אמון הציבור. אך כדי שתמלא את ייעודה, עליה לקבל מנדט עצמאי וברור, רק כך תוכל הוועדה להיות צעד ראשון בדרך לשינוי ולהחזרת השליטה והסדר אחרי האובדן והכאוס.
כמעט שנה לממשל טראמפ ושבוע לאחר הבחירות בניו יורק בהן זכה המועמד הפרוגרסיבי והאנטי ישראלי, זוהראן ממדאני, נדמה שהחברה האמריקנית משנה את פניה: מחלוקות עמוקות בנושאי הגירה ודמוקרטיה; וגם היעדר הסכמה על תפקידה ההיסטורי של ארה"ב כמנהיגת העולם החופשי. בפרק הזה של 'סדר חדש', יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם יפתח דיין, מנכ"ל המכללה החברתית־כלכלית ופרשן לפוליטיקה אמריקנית, על השאלות הגדולות: מה מלמדות הבחירות בניו יורק על עתיד המפלגה הדמוקרטית ועל החברה האמריקנית? מה מאפיין את מדיניות הפנים והחוץ של ממשל טראמפ כשנה לאחר השבעת ממשל טראמפ? ואיך זה ישפיע על הברית עם ישראל לקראת הבחירות ב-2028, כאשר מתמודדים שפעם היו בשוליים מבקרים נחרצות את ישראל ממרכז הבמה?
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
44% מהישראלים סבורים שהממשל האמריקני הוא הגורם המשפיע יותר על החלטות ביטחוניות הנוגעות לישראל, כמעט כפול משיעור הסבורים שזו ממשלת ישראל (23%). 41% בציבור היהודי תומכים בסיפוח יהודה ושומרון/הגדה המערבית לשטח ישראל לעומת כרבע התומכים בהגעה להסדר מדיני עם הפלסטינים. וכמחצית מהציבור מתנגדים לקידום הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית בעת הנוכחית, רק שליש תומכים.
44% מהישראלים סבורים שהממשל האמריקני הוא הגורם המשפיע יותר על החלטות ביטחוניות הנוגעות לישראל, כמעט כפול משיעור הסבורים שזו ממשלת ישראל (23%). 41% בציבור היהודי תומכים בסיפוח יהודה ושומרון/הגדה המערבית לשטח ישראל לעומת כרבע התומכים בהגעה להסדר מדיני עם הפלסטינים. וכמחצית מהציבור מתנגדים לקידום הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית בעת הנוכחית, רק שליש תומכים.
האם המכונות באמת ובתמים דואגות לנו?
מאת: פרופ' בני פורת
כל המשתתפים בשיח הציבורי בישראל יעשו טוב אם ינצלו את הפרשה המדהימה הזו כדי לתקן את המערכת המשפטית, לא כדי לצבור נקודות מול יריבים אידיאולוגיים.
מאת: עו"ד עדנה הראל פישר
ההגנה על הדמוקרטיה ועל הדרישה כי השלטון יפעל לטובת הציבור מחייבים שמירה על ערך המקצועיות ועל היכולת של הדרג המקצועי בשירות הציבורי לפעול בנאמנות לציבור, ביושרה וללא מורא.
מאת: יוחנן פלסנר
ניצחון מועמד אנטי-ישראלי בעיר עם הקהילה היהודית הגדולה בעולם משקף שינוי עומק בחברה האמריקאית וביחסי הציבור הדמוקרטי עם ישראל. על ישראל להיערך לאתגר החדש ולבנות מחדש את מעמדה בדעת הקהל בארצות הברית.
שלושים שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין - האירוע שטלטל את הדמוקרטיה הישראלית והשאיר צלקת עמוקה. בפרק מיוחד של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ' מרדכי קרמניצר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ולשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, על השאלות שעדיין מהדהדות מאז אותו לילה בכיכר מלכי ישראל: האם באמת למדנו משהו מהרצח? האם במציאות המקוטבת של היום עלול חלילה להתרחש רצח פוליטי נוסף? והאם יש דרך להשאיר את הוויכוחים הפוליטיים במקום הטבעי להם בלי להידרדר לאלימות? נראה שגם היום דבריו של רבין בעצרת, "אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה", רלוונטיים יותר מתמיד כשמילים כמו "בוגד" ו-"אויב" חזרו להיות נפוצות בשיח הציבורי.
מאת: יוחנן פלסנר
שלושים שנה חלפו מאז הרצח שהרעיד את יסודות הדמוקרטיה הישראלית, אך נדמה שהחברה הישראלית עדיין מתקשה להפנים את הלקח. הקיטוב, ההסתה וההיעדר של שיח ממלכתי ממשיכים לאיים על המרקם המשותף שלנו. ובכל זאת, הרגעים של סולידריות לאומית שנגלו מאז השבעה באוקטובר מוכיחים שיש תקווה – אם רק נבחר להקשיב, לשתף פעולה ולבנות יחד שפה דמוקרטית חדשה.
הפרשייה העוסקת בהדלפה ובחשדות לשיבוש חקירה, מטלטלת את צה"ל ואת מערכת המשפט וחשוב שתיחקר עד תום. פעולות טיוח ושיבוש עלולות להיות חמורות מהמעשה עצמו. נדרשת פעולה נחושה מצד שר הביטחון, הרמטכ"ל והיועצת המשפטית לממשלה על מנת לייצב את מערכת המשפט הצבאית ולשקם את האמון בה, בדרך של מינוי פצ"ר חדש בהקדם האפשרי, בהליך מינוי ראוי של מועמד ראוי. הדלפת הסרטון והחשדות לטיוח ולהטעיה אינם יכולים לשמש תירוץ שלא לחקור ולמצות את הדין בכל הנוגע להפרה של דיני הלחימה ופקודות הצבא על-ידי חיילי צה"ל, וגם לא בכל הנוגע לפריצה לבסיסי צה"ל. השמירה על שלטון החוק חשובה במיוחד בימים אלה.
מאת: ד"ר ערן שמיר-בורר
מהו הרקע להתפטרותה של הפרקליטה הצבאית הראשית (הפצ"רית) ומהן הטענות העולות נגדה ונגד אחרים בפרקליטות הצבאית בהקשר של הדלפת סרטון ההתעללות בעציר במתקן "שדה תימן" והאירועים שבאו בעקבות כך? מהו ההליך למינוי פצ"ר חדש ולמינוי ממלא מקום פצ"ר? אילו אתגרים לשלטון החוק מעוררת פרשייה זו? ומה עשויות להיות ההשלכות של כל אלה על היכולת להגן על חיילי צה"ל ומפקדיו מפני הסיכונים המשפטיים הנשקפים להם במישור הבינלאומי?
המהלך לחיסול האקטואליה בגל"צ רצוף סתירות ובעייתי משפטית • איך קורה שמוזיקה זה "צבאי", אבל חדשות זה "סיכון"? • היום זה גל"צ, מחר התאגיד: "השפעה שלילית על הלכידות" היא מדרון חלקלק • גל"צ נדחק למלכוד: המהלך יפגע ברייטינג, ואז יטענו שאין הצדקה לקיומה • אם הבעיה בגל"צ היא חוסר גיוון - הפתרון הוא לגוון, לא להשתיק.
מאת: אליהו ברקוביץ
מאחורי הקריאה נגד "רדיפת לומדי התורה" מסתתר מאבק אחר: ניסיון של החברה החרדית ללכד את שורותיה ולחזק זהות קהילתית שנשחקה נוכח הלחצים הגוברים להשתלבות בחברה הישראלית בפרט אחרי שנתיים של מלחמה.
מאת: יוחנן פלסנר
המתווה של חבר הכנסת ביסמוט הוא לא חוק גיוס, אלא מתווה של כניעה פוליטית שמנציח את הפערים במקום לצמצם אותם. הסנקציות המשמעותיות שכבר היו בתוקף מבוטלות ובמקומן בעתיד יחולו סנקציות חלשות במיוחד.
מתווה ביסמוט שהודלף באוקטובר 2025 אינו קובע חובת גיוס שוויונית. הוא מציע סנקציות חלשות ולא מיידיות ויעדים נמוכים, שיש מהם דרכי מילוט חוקיות, ומאפשר לכל חרדי שמעוניין בכך להמשיך ולקבל דחיית שירות שהופכת לפטור קבוע בגיל 26. ההצעה גם קובעת שוב גיל פטור גבוה ומונעת הכשרות מקצועיות בזמן הלימודים ובכך פוגעת לא רק בצבא העם, בביטחון ובשוויון, אלא גם בכלכלת ישראל.
האם פרוגרסיביות מערכת המס בישראל הלכה רחוק מדי? משפחות אמידות מרובות ילדים משלמות פחות בזכות נקודות זיכוי. דפנה אבירם-ניצן מתארחת בתוכנית "כללי המשחק" בערוץ הכלכלה ומציגה את תוצאות המחקר שערכה.
איך נזכור את השבעה באוקטובר? ומה הסיפור שיישאר לדורות הבאים? בפרק הזה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ' ורד וניצקי־סרוסי, חוקרת זיכרון ותרבות מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, על הדרך בה נבנה הזיכרון אחרי טראומה לאומית. על סוכני הזיכרון: המדינה, התקשורת, המשפחות והחברה האזרחית. על שאלות של אחריות והנצחה, ועל המאבק הבלתי נמנע סביב איך נזכור את היום ששינה את פני ישראל.
מאת: פרופ' סוזי נבות
הצעת החוק של ח"כ לימור סון הר מלך, המבקשת לתת לשלטון את הסמכות לעכב הליכים נגד ראש הממשלה, היא הצעה פסולה שנועדה לאפשר לקואליציה להשתלט על מערכת אכיפת החוק ולראש הממשלה להימלט מן המשפט.
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
החלטה 1325 של מועצת הביטחון קראה לשלב נשים במוקדי קבלת החלטות גם בנושאי שלום וביטחון, מתוך הבנה שייצוג שוויוני של נשים תורם להתמודדות טובה יותר עם מלחמות ועם שחיתות. רבע מאה אחר כך, בישראל עדיין לא פורסמה תוכנית פעולה לאומית, והחקיקה – נשארה בעיקר על הנייר.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
95% מכלל הציבור סבורים שנשיא ארה"ב די תרם או תרם מאוד למימוש ההסכם, 51% חושבים כך על ראש הממשלה ● 45% מהציבור היהודי תומכים בחזרה ללחימה אם חמאס לא יקיים את התחייבותו להשיב את החטופים החללים, 42% תומכים בהחמרת הסנקציות. בקרב הערבים, 56% תומכים בהמשך מימוש המתווה והימנעות מהסלמה גם במקרה של הפרה ● 61% מכלל הציבור סבורים שאפשר היה להגיע להסכם דומה מוקדם יותר ● כשני שלישים מכלל הציבור מעריכים שנמוכים הסיכויים למימוש השלב השני בהסכם, הכולל את הרחקת חמאס מהשליטה בעזה והקמת מערך שליטה רב לאומי.
95% מכלל הציבור סבורים שנשיא ארה"ב די תרם או תרם מאוד למימוש ההסכם, 51% חושבים כך על ראש הממשלה ● 45% מהציבור היהודי תומכים בחזרה ללחימה אם חמאס לא יקיים את התחייבותו להשיב את החטופים החללים, 42% תומכים בהחמרת הסנקציות. בקרב הערבים, 56% תומכים בהמשך מימוש המתווה והימנעות מהסלמה גם במקרה של הפרה ● 61% מכלל הציבור סבורים שאפשר היה להגיע להסכם דומה מוקדם יותר ● כשני שלישים מכלל הציבור מעריכים שנמוכים הסיכויים למימוש השלב השני בהסכם, הכולל את הרחקת חמאס מהשליטה בעזה והקמת מערך שליטה רב לאומי.
יפן עשתה היסטוריה השבוע, כאשר בחרה לראשונה באישה לראשות הממשלה. בינתיים אצלנו, ייצוג נשים בפוליטיקה נמצא דווקא בנסיגה, שלא לדבר על ביזוי נבחרות ציבור בידי שרי ממשלה. מה קידם את יפן, ולמה ישראל נותרה מאחור?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
האירוע בפתיחת כנס החורף של הכנסת, שבו מחה נשיא המדינה על ביזוי נשיא בית המשפט העליון, הזכיר לכולנו שהממלכתיות הישראלית כבר כמעט שאינה קיימת. האם תפקידו של נשיא המדינה בתקופה כזו הוא לשמור על ניטרליות ולפשר, או להתייצב בחזית ההגנה על ערכי היסוד של הדמוקרטיה?
מאת: דפנה אבירם-ניצן