מאמרים

הדיון הציבורי לגבי פסקת ההתגברות עוסק בעיקר בבית המשפט העליון, ומפספס את המהות: כוחה הכמעט בלתי מוגבל של הממשלה בישראל.

השבוע תושבע כנסת חמישית בתוך פחות מארבע שנים. כמה ח"כים חדשים יהיו בה וכמה בעלי רקע משפטי? הנתונים המלאים

מהי פסקת ההתגברות? 

מהי פסקת ההתגברות? 

וידאוקאסט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהנחיית עו"ד שלומית רביצקי טור-פז מפגיש בין חוקרי המכון ומחקריהם העכשוויים לבין פרשות השבוע העתיקות ועלילותיהן.

בכל שבוע יוצג מחקר בתחומי דמוקרטיה, ממשל, כלכלה, בטחון, דת ומדינה וכו' בפריזמה של פרשת השבוע ואתם מוזמנים להאזין ולצפות בדיאלוגים על הימים ההם ועל הזמן הזה. והפעם עם החוקר אליהו ברקוביץ' על יחס המנהיגות החרדית למודרנה בראי עקידת יצחק.

משבר האקלים הוא איום סביבתי, כלכלי, חברתי וביטחוני עבור מדינת ישראל. בהיעדר העברת חוק האקלים והיערכות ממשלתית משמעותית למשבר האקלים, תיוותר ישראל חריגה בנוף הבין-לאומי, ותתקשה לסחור עם העולם המפותח.

ביטול חוקים במסגרת בג"ץ נעשה בהתאם לחוקי היסוד, והוא ממש לא חריג בעולם הדמוקרטי. מאז הקמתו בשנות החמישים ועד היום בג"ץ ביטל רק 22 חוקים, בעיקר משיקולים של פגיעה קשה בכבוד האדם וחירותו, בחופש העיסוק ובשוויון.

אחד הטיעונים שתומכי פסקת ההתגברות משמיעים כדי לבסס את הצורך בה, הוא האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון בפסילת חוקים, בין היתר בהשוואה לבתי משפט אחרים בעולם. לטענה זו אין בסיס.

שיעור הנשים בקואליציה המסתמנת יהיה 14% בלבד וגם מספר השרות יהיה נמוך דרמטית בהשוואה לממשלות קודמות. כלים מוסדיים כמו הגדלת מימון למפלגות שיקדמו נשים ישפרו את המצב העגום

ישראל היא מדינה חסרת חוקה משוריינת, רב-תרבותית, שסועה וסקטוריאלית. פסקת ההתגברות עלולה לדרדר אותה לכאוס חוקתי ולגרום לפגיעה במיעוטים. גם ההשוואה לקנדה אינה מבטיחה את קיום האיזונים והבלמים הנדרשים.

"פרשת הדמוקרטיה" - וידאוקאסט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהנחיית עו"ד שלומית רביצקי טור-פז המפגיש בין חוקרי המכון ומחקריהם העכשוויים לבין פרשות השבוע העתיקות ועלילותיהן.

והשבוע פרשת "לך לך" עם ד"ר תמי הופמן, מנהלת התכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה, על פתרון ההיפרדות של אברהם ולוט ועל מחיריו של פתרון זה גם בישראל של היום.

לקראת הרכבת הממשלה ה-37: מהם הכללים לתהליך הרכבת הממשלה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי.

במבט השוואתי אחוז החסימה בישראל הוא סביר בהחלט: ברובן המכריע של הדמוקרטיות, אחוז החסימה נע בין 2% ל-5%, ולכל אחוז, נמוך או גבוה, יש כמובן יתרונות וחסרונות. באחוז חסימה גבוה יותר יש סכנה מוגברת לקולות מבוזבזים. כפי שקורה עתה, רשימות שקיבלו מספר קולות לא נמוך בסוף לא נבחרו לפרלמנט. אבל גם כאן – הדבר אינו הכרחי, ותלוי בהתארגנות פוליטית נבונה או לא נבונה של המפלגות.

בעבר שיעור ההצבעה במעטפות הכפולות היה נמוך, ומכאן גם מידת השפעתן על התוצאות הסופיות, אך בשנים האחרונות, ובמיוחד בבחירות האחרונות במרץ 2021, הייתה עלייה משמעותית בשיעור המצביעים במעטפות הכפולות, ומכאן עשויה להתגבר הסבירות בה התפלגות ההצבעה במעטפות אלה תשפיע גם על התוצאות הסופיות הפעם. מיהם אותם כחצי מיליון אזרחים שמצביעים במעטפות כפולות?

באיזו מערכת בחירות קיבלה מפלגת עלה ירוק את מספר הקולות הגדול ביותר?
באיזו שנה נרשם אחוז ההצבעה הנמוך ביותר בארץ?
ומה המשותף לבחירות הנוכחיות ולבחירות לכנסת ה-12 שנערכו ב-1988?
לרגל בחירות 2022 הכנו לכם ולכן חידון מיוחד שיעביר את ההמתנה בתור לקלפי.

בסיום חישוב הקולות, תצטרך ועדת הבחירות לאשר את התוצאות. ומה אם חבריה יבחרו שלא לעשות כן? סיבה נוספת להקמת רשות בחירות עצמאית.

על פרשת השבוע ודמוקרטיה: פודקאסט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מפגיש בין חוקרי וחוקרות המכון לבין פרשות השבוע העתיקות ועלילותיהן. בכל שבוע יוצג מחקר בתחומי דמוקרטיה, ממשל, כלכלה, בטחון, דת ומדינה בפריזמה של פרשת השבוע. דיאלוגים על הימים ההם ועל הזמן הזה.

והשבוע - פרשת נח והמבול וההתחממות הגלובלית של כדור הארץ, ערב ועידת האקלים בשארם. עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מנהלת המרכז לחיים משותפים, משוחחת עם דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה ומובילת פרויקט ההיערכות למשבר האקלים במכון.

ההצעה לבטל את הוועדה לבחירת שופטים תביא לפוליטיזציה, תפגע באי תלות השופטים ובאיזון בין הרשויות. כך גם צמצום עצמאות מוסד היועץ המשפטי עלול להביא להימשכות הפרות חוק, מינויים פסולים ושחיתות ללא בקרה. מי שייפגע מביטול ההגנה על שלטון החוק בישראל יהיו כולנו.

בבחירות הקרובות קיים סיכוי גבוה למספר רב של קולות מבוזבזים שלא יעברו את אחוז החסימה. כמה רשימות יצליחו הפעם להיבחר ואיך משפיע אחוז החסימה על התנהגות המפלגות.

מחצית מהציבור סבורים כי תמיכת ראשי מערכות הביטחון בהסכם הושפעה גם משיקולים פוליטיים, ורוב קטן בלבד בציבור היהודי נתנו לכוחות הביטחון ציון טוב או טוב מאוד על תפקודם עם ניסיונות הפיגועים.

עבור מי מצביעים המסורתיים, הדתיים הלאומיים והחרדים, ואיזו מפלגה היא הכי חילונית? ניתוח מיוחד מנתח את קולות הציבור היהודי לפי הגדרה דתית.

למעלה מעשור שנים שהמכון הישראלי לדמוקרטיה תומך בתיקון נוסח העבירה של מרמה והפרת אמונים ובהחלפתו בנוסח מעודכן יותר, אך לא בביטול העבירה ולא בביטול ההוראה המהותית הגלומה בה. התיקון הוא צעד חשוב במלחמה בשחיתות השלטונית. ביטול העבירה הוא כניעה לה

האם ממשלת מעבר רשאית לערוך הסכם מסוג זה וגם האם הוא מחוייב באישור במשאל עם. כל התשובות מאחורי השאלות.

פחות מחודש לפני מערכת בחירות חמישית, הנזקים מאחורי חוסר היציבות השלטונית אדירים. אם זו עבודת הכנסת ומשרדי הממשלה, והיותם של חברי הכנסת בקמפיין תמידי. בכללי המשחק המייצרים חוסר יציבות צריך לטפל בזהירות ותוך הסכמה רחבה.

סדרי עולם הופרו, הרוביקון נחצה. האפשרות לפזר את הכנסת במהירות נכנסה לדיסקט של שלנו וקיצונית ביחס לעולם. אז מהי התרופה המוצעת במסגרת מודל היציבות השלטונית של המכון הישראלי לדמוקרטיה?

איומי רוסיה להשתמש בנשק גרעיני טקטי מדאיג במיוחד בהקשר המזרח־תיכוני • מעתה, לא נוכל להתנחם יותר בנוסחה המפוקפקת של ״ההשמדה ההדדית המובטחת״

ההישגים הלימודיים הנמוכים בבתי הספר הערבים-בדואים בנגב הם גורם משמעותי, הפוגע בתדמיתו של בית הספר, הן בקרב ההורים והן בקרב התלמידים. מהו הקשר בין הישגים אלה לבין מדיניות משרד החינוך כלפי בתי הספר במהלך השנים האחרונות?

כל התשובות מאחורי קביעת אי הכשירות של ח"כ לשעבר שיקלי לרוץ במסגרת רשימת הליכוד על ידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת.

אף שלחברה הישראלית יש בעיות בוערות רבות, אחד הנושאים שעליהם קמות ונופלות ממשלות בישראל הוא יחסי דת ומדינה. הצעות לרפורמות, כגון בתחומי הכשרות או הגיור, יש בהם כדי לזעזע את אמות הסיפים החברתיים.

במציאות הנוכחית המאבק נגד תחבורה ציבורית בשבת הוא חסר טעם, פוגע באוכלוסיות החלשות באופן מרגיז, ומעצים תחושות של ניכור וכעס של החילונים כלפי הדתיים וכלפי המסורת היהודית * אך אל תאמרו נואש, יש מקום לאופטימיות, והיא נמצאת דווקא בקול הדתי והמסורתי.