מאת: ד"ר דנה בלאנדר
חלפו יותר משנתיים מאז השבעה באוקטובר, ועדיין לא הוקמה ועדה לחקירת האירועים שהובילו למחדל. על רקע הוויכוח סביב הקמת ועדת חקירה ממלכתית, הממשלה מקדמת הצעת חוק להקמת ועדת חקירה פוליטית. מה כוללת ההצעה, במה שונה ועדה כזו מוועדת חקירה ממלכתית, ומהן ההשלכות של הקמת מנגנון חקירה פוליטי? כל השאלות והתשובות.
מאת: גלעד בארי
התייחסות המכון הישראלי לדמוקרטיה לתזכיר החוק: התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק: תימרוץ פעילות מחקר ופיתוח.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
שיפור בהערכת מצבה הכללי של המדינה אבל ציונים נמוכים לאיכות הדמוקרטיה, האמון ברוב מוסדות המדינה ממשיך להיות נמוך, המתח בין הימין לשמאל נתפס החזק ביותר בחברה. למרות זאת רוב הישראלים מעדיפים להישאר בארץ.
צילום: עודד קרני
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
צילום: עודד קרני
המשטרה אינה גוף צנזורה, ואין לה סמכות לבדוק את חולצות האוהדים ולמנוע מהם כניסה לאצטדיונים כל עוד אינם מפירים את החוק. כאשר היא עושה זאת, היא לא רק חורגת מסמכויותיה ופוגעת פגיעה חמורה בחופש הביטוי, אלא גם מעמיקה את חוסר האמון של הציבור בה, שהוא קריטי להצלחתה.
מאת: ד"ר ח'דר סואעד
הסטת מאות מיליוני שקלים מתוכנית החומש לחברה הערבית לטובת אכיפה וביטחון תפגע גם במאמץ לצמצום פערים וגם בביטחון האישי. במקום לחזק גורמי עומק שמשפיעים על רמת האלימות, כמו חינוך, תעסוקה וחוסן קהילתי - הממשלה מחלישה את הכלים היחידים שהוכחו כיעילים לצמצום פשיעה בטווח הארוך.
מאת: ניר לוי
צוות החדשנות הפתוחה (Open Innovation Team - OIT) הוא יחידה בין-משרדית ייחודית בממשלת בריטניה, הפועלת מאז שנת 2016 כגוף ייעוץ פנימי תחת משרד הקבינט. הצוות, המונה כ-40 אנשי מקצוע, משמש גשר בין האקדמיה לממשל, מספק שירותי ניתוח וייעוץ מדיניות ומקדם חדשנות במגזר הציבורי.
על רקע הקיטוב החריף, גם הדיון באופן חקירת מחדל ה-7 באוקטובר הפך לפוליטי. בין ועדה ממלכתית לוועדה ממשלתית-לאומית: מה ההבדלים, מדוע נמנעים מועדה ממלכתית והאם ייתכן כי המחדל יטויח?
השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מבררים עם ד"ר דנה בלאנדר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומי שחוקרת שנים את הנושא, האם ועדת חקירה אחת היא הכלי הנכון לחקור מגה-אירוע שכזה והאם תוכל לעמוד בציפיות האדירות; מהם הלקחים מוועדות חקירה קודמות בישראל ובעולם; וכיצד ניתן ונכון לארגן מערך שלם של חקירה והפקת לקחים בפרק זמן סביר.
תעסוקה: עצירה בתעסוקת גברים חרדים וירידה ברמת ההכנסה בהשוואה לציבור הלא חרדי ● גיוס: 55% מהמתגייסים החרדים פנו למסלולים כלליים שאינם ייעודיים לחרדים. רוב הנספרים כחרדים אינם חרדים או שהם חרדים לשעבר ● פריחת הישיבות: מספר בחורי הישיבות והאברכים עלה בעשור האחרון מ־92,500 ל־169,500 - עלייה של 83% וקצב גידול שנתי של יותר מ־6%. בשנת 2024 סופר משרד החינוך רק את המתוקצבים ללא כ-70,000 חייבי הגיוס ● עוני מול נכסים: למרות ש־33% מהמשפחות החרדיות חיות מתחת לקו העוני ל־75% מהן יש דירה בבעלותן - שיעור גבוה יותר מהציבור הלא חרדי ● העולם שייך לצעירים: החברה החרדית מהצעירות בעולם עם 57% מתחת לגיל 19.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
רוב גדול ועקבי בציבור תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. זה לא מפתיע: כשל לאומי בקנה מידה היסטורי כמו 7 באוקטובר מחייב ועדה עצמאית ובלתי תלויה לבירור האמת, להשבת אמון הציבור ולהנחת תשתית למניעת המחדל הבא. כל חלופה אחרת היא ניסיון לטיוח, לא לחשבון נפש.
הוצאת ח"כים מהאופוזיציה, מתקפות אישיות ואיומים נגד עובדי ציבור שמוזמנים לוועדות: בוועדות הכנסת הולכת ומתפשטת תופעה מטרידה של התנהלות כוחנית מצד ח"כים מהקואליציה ויושבי ראש. התנהלות כזו לא רק פוגעת בציבור, בכנסת ובהליך החקיקה - אלא גם מנוגדת לכללי האתיקה של הכנסת.
מאת: ארז סומר
הרשויות אמנם התריעו ונערכו לקראת בוא הסופה "ביירון", אבל זה לא מספיק. כאשר האו"ם מתריע שקצב ההתחממות מהיר משחשבנו – ישראל זקוקה לתוכנית אמיתית להתמודדות עם משבר האקלים, עם אירועי מזג האוויר הקיצוניים שכבר כאן ועם אלה שבדרך.
מאת: ד"ר ח'דר סואעד
ההשקעה בחברה הערבית אינה מותרות אלא תנאי לביטחון אמיתי. הסטה של מיליארדים מתקציבי החינוך, התעסוקה והרווחה אל המשרד לביטחון לאומי מסכנת את ההישגים שכבר הושגו ומחזירה את המדינה לטיפול נקודתי ובלתי אפקטיבי. הפתרון לבעיות הפשיעה מתחיל במניעה חברתית-כלכלית, לא באכיפה בלבד.
מאת: פרופ' סוזי נבות
מחוק הגיוס ועד להשתלטות על התקשורת, מחוק מח"ש ועד להמשך הניסיונות להחליש את היועמ"שית - הדיונים המואצים השבוע בכנסת וההתעמרות בעובדי ציבור הבהירו שהקואליציה נחושה לקדם במהירות מהלך אחד גדול.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
41% סבורים שיש להעניק לו חנינה כדי שיוכל למלא את תפקידו בלי הפרעה ● מעל למחצית מהציבור סבורים שהנהגת המדינה מושחתת; פערים בין המחנות הפוליטיים: 93% בשמאל, 83% במרכז, 44% בימין ● 71% מהציבור צופים עימות צבאי עם חיזבאללה בשנה הקרובה, 69% צופים עימות עם איראן ו-53% מאמינים שתיפתח מערכה נוספת מול חמאס ● מחצית מכלל הציבור מעידים שאירועי השנתיים האחרונות השפיעו לרעה על מצבם הנפשי, 45% מעידים שמצבם הכלכלי נפגע. בציבור הערבי: יותר מ-80% מדווחים על פגיעה נפשית או כלכלית, כמעט כפול מבציבור היהודי.
האם יש סיכוי לברית ישראלית ציונית של משרתים הנושאים בשוויון בנטל?
הציונות הדתית נמצאת היום בנקודת מפנה: תנועה בעלת שורשים אידיאולוגיים עמוקים, שהייתה לאורך השנים בית לערכים של מחויבות, אחריות וממלכתיות, מוצאת את עצמה מול מציאות חדשה שמציבה שאלות קשות על זהות, הנהגה וערכים.
השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם משוחחים עם מלכה פיוטרקובסקי - אשת הלכה, מנהיגה ציבורית ומחברת הספר "מהלכת בדרכה", על הצומת הערכי שבו נמצאת הציונות הדתית: בין מחויבות למדינה לבין הברית הפוליטית עם המפלגות החרדיות על השלכותיה; בין עוצמה פוליטית לבין משבר חברתי פנימי.
הצעת ההחלטה על האצת דיגיטציה, דאטה ובינה מלאכותית מציעה סוף-סוף מפת דרכים מדידה וברורה לשיפור השירות הממשלתי. אם תיושם במלואה, היא תצמצם בירוקרטיה, תשפר יעילות ותתקן כשלים חמורים בשירות הציבורי, אבל בלי תקציב ממשי והירתמות של כלל הגופים - גם ההחלטה הזאת תישאר על הנייר.
ממצאי סקר Risks that Matter של ארגון ה-OECD, 2024
כמעט מדי יום אנחנו קמים לדיווח על עוד מקרה רצח בחברה הערבית, בהם גם ילדים ונשים. האם האלימות כבר מתפשטת למרחבים נוספים? והאם מיליוני אזרחים מופקרים לגורלם אל מול אוזלת היד של המדינה?
השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם שוחחו עם עלאא איוב, הפרויקטור לענייני החברה הערבית בפרקליטות המדינה, במטרה להבין מה היקף התופעה של הפשיעה בחברה הערבית ומהם מחוללי האלימות ודפוסי הפעולה של הארגונים. דיברנו על כלכלת הפשיעה, מאיפה זורם הכסף, לאן הוא הולך ועל מה נשענת ההתבססות הכלכלית של הארגונים. שאלנו גם מהי המדיניות הנדרשת על מנת להתמודד עם גל הפשיעה. אילו כלים קיימים ואלו מוסדות ואמצעים עדיין לא נכנסו לפעולה?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
בקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה בעוד משפטו מתנהל מציבה את נשיא המדינה בפני דילמה ראשונה מסוגה: האם לסטות מהנוהג לפיו חנינה ניתנת רק לאחר סיום ההליך המשפטי. החלטתו בנושא עלולה להשפיע לא רק על היחסים בין הרשויות, אלא גם על האופן שבו הציבור מבין את מוסד החנינה ואת עקרונות שלטון החוק והשוויון בפניו.
מאת: ד"ר גיא לוריא
בבקשת החנינה שלו מבקש ראש הממשלה מהנשיא לא רק לפגוע בעצמאות התביעה במשפטו, אלא לפגוע גם בעצמאות השופטים, בניגוד גמור לכללי האתיקה שאמורה הנהגה אחראית לאמץ.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
על רקע בקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה נתניהו לנשיא הרצוג, בדקנו מהן סמכויות החנינה של הנשיא, מי רשאי לבקש אותה (רמז: לא נשיא ארצות הברית), האם הודעה באשמה היא תנאי להגשת חנינה והאם יכול הנשיא להעניק חנינה גם תוך כדי הליך משפטי?
מאת: פרופ' סוזי נבות
כמו בריטואל קבוע, גם הדיון בבג"ץ במינויו של השופט בן חמו לליווי חקירת הפצ"רית נתקל בחבורת מפריעים ומתפרעים, עד שלנשיא עמית לא נותרה ברירה אחרת מלבד לסגור את הדיון לקהל. פומביות הדיון הוא אמנם עיקרון חשוב, אבל אולי הגיע הזמן להגדיר לו יוצאים מן הכלל.