רק מיעוט קטן (8%) סבור כי הרפורמה המשפטית/מהפכה המשטרית צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה כיום ● הרוב בכלל המדגם (61%) סבור שבמצב הנוכחי לא נכון לקדם את הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית ● בימין 40% מהמשיבים סבורים שאין לקדמה, בהשוואה ל-80% מהמרכז ו-92% בשמאל ● רוב המרואיינים (53%) תומכים בשמירה על המבנה הקיים של הוועדה לבחירת שופטים. רק כרבע מהמדגם (27%) תומכים בהוספת פוליטיקאים לוועדה.
משמעות ההצעה לשינוי הוועדה לבחירת שופטים היא שהשופטים כולם, מבית משפט השלום ועד לעליון – יזכרו תמיד שקידומם תלוי בעמדתם הפוליטית ובנאמנותם, ולא בשאלת המקצועיות.
שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2024 היוצא לאור זו השנה התשיעית, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים, בהם החינוך, התעסוקה ואורח החיים. פרק מיוחד השנה מוקדש לבריאות.
שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2024 היוצא לאור זו השנה התשיעית, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים, בהם החינוך, התעסוקה ואורח החיים. פרק מיוחד השנה עוסק בבריאות ואורח חיים בחברה החרדית, ומתבסס על סקר הלמ"ס בשנת 2023.
טענותיה של חה"כ טלי גוטליב בדבר חסינותה לא עומדות במבחן המשפטי: חסינות חברי הכנסת נקבעת לאחר החקירה ובירור הפרטים. סירובה להגיע לחקירה עשוי לעמוד נגדה מבחינה ראייתית ומהווה הפרה של כללי האתיקה.
84.5% מכלל הציבור היהודי הלא-חרדי תומכים בגיוס חרדים – (50% בגיוס כולל ו-34.5% במכסות). עלייה מ-67% בינואר 2024 ● תמורות בציבור הדתי: 72.5% מהדתיים מצדדים בפתרון כלשהו שיכלול גיוס חרדים – פי 2 מ-36.5% בינואר האחרון ● 61% מהחרדים תומכים בשימור המצב הנוכחי ● מבין מצביעי הליכוד, כשלושה רבעים תמכו בפתרון שיכלול גיוס חרדים.
בשנת 2024, לראשונה מאז קום המדינה עלה ערכו של יצוא שירותי ההיי-טק על ערכו של היצוא התעשייתי, זאת על רקע שתי המגמות ההפוכות של ירידה במשקל היצוא התעשייתי ועלייה דומה במשקל יצוא שירותי ההייטק. בשנתיים האחרונות מסתמנת ירידה ריאלית ביצוא התעשייתי, אשר עלולה לפגוע ביציבות התעסוקתית בפרפריה וביציבות המשק כולו בעתות משבר ושיבושים בשרשראות האספקה.
מסמך זה בוחן את התפתחות רכיבי הצמיחה של המשק בשנתיים האחרונות, שהיו מרובות תהפוכות: החל מניסיונות ההפיכה המשפטית ותגובת הנגד של חלקים גדולים בציבור שיצאו לרחובות והפגינו כנגד, וכלה בבמתקפת ה-7.10.23 ומלחמת חרבות ברזל שטרם הסתיימה.
כמו סיפורי יוסף ואחיו, גם סיפור מאבק החשמונאים מקופל סביב שאלת קיומה של אחווה בין אחים, אותה שאלה שמאתגרת היום את הממלכה היהודית העצמאית האחרונה – מדינת ישראל.
בישראל לא מכהן היום נציב תלונות הציבור על שופטים, בשל רצונה של הקואליציה לקדם הצעת חוק שנועדה לשנות באופן פסול את דרכי מינויו ולפתוח פתח לפגיעה בעצמאות מערכת המשפט.
בתגובה לעתירה נגדו על עיכוב מכוון במינוי נשיא לבית המשפט העליון, טען השר לוין כי אי אפשר להטיל עליו עונש משום שהוא נהנה מ"חסינות מהותית". עיון מעמיק יותר בחוק מגלה כי לשר לא עומדת חסינות.
על הקשר שבין צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, לבין האפשרות שמדינות יוציאו צווי מעצר נגד חיילי צה"ל המגיעים לשטחן.
בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל מעריכים 94% שהדמוקרטיה בסכנה חמורה, במרכז – 71% ובימין 38% ● פחות מחמישית מהישראלים מעריכים את מצבה של ישראל כטוב או טוב מאוד, אבל כשני שלישים סבורים שישראל היא מקום שטוב לחיות בו ● מבין מוסדות הציבור, שיעורי האמון במוסדות הפוליטיים – הממשלה, הכנסת, והמפלגות – הם הנמוכים ביותר.
בכלל הציבור, צה"ל זוכה באמון הגבוה ביותר מבין גופי הביטחון: 77% ● האמון במשטרה הוא הנמוך ביותר – 37% ● רוב קטן בציבור היהודי סבורים שצה"ל והמוסד ניטרליים פוליטית, מחצית חושבים כך גם לגבי השב"כ ● בימין שיעורים נמוכים יותר סבורים ששלושת הגופים ניטרליים פוליטית, מאשר במרכז ובשמאל ● רק מיעוט בציבור היהודי מעריכים את המשטרה כניטרלית.
אחרי שמנע מינוי נשיא לעליון באין-ספור דרכים, מחייב עתה בג"ץ את שר המשפטים פשוט למלא את תפקידו. התגובה של לוין? הצעת "פשרה" שאינה אלא התעלמות מהחוק ושימוש לרעה בסמכות.
לא מעט קווי דמיון קיימים בין התמודדות מערכת החינוך הישראלית אחרי 7 באוקטובר לבין תגובת מערכת החינוך בארה"ב לאסון התאומים. אבל הניסיון האמריקני מלמד שכאשר נמנעים מדיונים ערכיים בבתי הספר, הדמוקרטיה משלמת מחיר יקר.