אנשים, תהליכים ואפקטיביות: ניתוח השוואתי של השירות הציבורי
מסקירת מדדBlavatnik למנהל ציבורי (של אוניברסיטת אוקספורד) עולה, שלמרות רמת תמ"ג לנפש גבוהה – איכות השירות הציבורי בישראל נמוכה משמעותית ביחס למדינות אחרות ב-OECD. ישראל מקבלת ציונים נמוכים במיוחד על מינויים מחוץ למערכת של משרות בדרגות בכירות, במקום קידום עובדים בעלי ניסיון והישגים. כך נפגעת גם היכולת לתכנן לטווח ארוך.
31 במרץ 2026
סקר מרץ 2026: כשני שלישים מהציבור תומכים בהמשך מבצע "שאגת הארי", אך ישנה עליה בשיעור המתנגדים
57% מכלל הציבור סבורים שראש הממשלה פתח במבצע נגד איראן ממניעים ביטחוניים-אסטרטגיים, 32% חושבים שמניעיו היו אישיים-פוליטיים ● 56% מהיהודים ו-51% מהערבים חושבים שכושר העמידה של איראן מתברר כחזק יותר ממה שצפו מתכנני המבצע ● יותר ממחצית מהציבור מתנגדים לקידום הרפורמה/ההפיכה המשטרית בעת הזאת, רק שליש תומכים ● 55% מהציבור סבורים שההחלטה על הקפאת חוק הפטור מגיוס והעברת מיליארדים למוסדות חרדיים היא עסקה פוליטית שמעדיפה אינטרסים מגזריים על טובת הציבור.
30 במרץ 2026
"חוק הגיוס" הוא אחיזת עיניים, לא תשובה לאזהרה החמורה של הרמטכ"ל
מאת: יוחנן פלסנר
צה"ל מתוח עד לקצה, אותם חיילים ומילואימניקים נשלחים שוב ושוב לאותן זירות, אבל גם כאשר הרמטכ"ל מזהיר שהצבא עלול לקרוס, הממשלה נמנעת מלהתמודד באמת עם משבר כוח האדם החמור. במקום פתרון אמיתי, מתכוונים לקדם שוב את "חוק הגיוס" שלא יביא חרדי אחד לצה"ל ובמקביל להאריך את משך השירות הסדיר ולהגדיל את העומס על המשרתים.
28 במרץ 2026
כשמשמיים נופל דבר - החברה החרדית במלחמה
מאת: אליהו ברקוביץ
בחברה החרדית, התשובה לשאלה האם להישמע להנחיות פיקוד העורף עלולה להיות לעתים מורכבת. במציאות הזאת, נדרשת ההנהגה החרדית להשמיע קול ברור, אחיד ומחייב שיקרא לציית באופן מלא להנחיות.
26 במרץ 2026
העובדים השעתיים נשכחו מחוץ למתווה החל"ת
מאת: דפנה אבירם-ניצן
המתווה, שנועד לתת רשת ביטחון לעובדים ולמעסיקים שנפגעו במלחמה, מותיר מאחור דווקא את העובדים החלשים ביותר: אלה המועסקים לפי שעה. במקום להוציאם לחל"ת, המעסיקים פשוט מצמצמים או מבטלים משמרות והעובדים נותרים ללא שכר. כדי לתקן את העיוות הזה, יש לעדכן את מתווה החל"ת כך שיבטיח גם להם לפיצוי.
26 במרץ 2026
play
סדר חדש | פרק 37: מלחמת איראן השנייה: מה יותר מסוכן - הגרעין או המשטר?
האם התקיפות של ישראל וארה"ב על מתקני הגרעין באיראן באמת עוצרות את התוכנית או רק קונות זמן? ומה יותר מסוכן לישראל - הפצצה הגרעינית או המשטר שמבקש להחזיק בה?
בפרק מיוחד של "סדר חדש" שמוקלט בעיצומה של מלחמת איראן השנייה, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את ד"ר ג'סי פרס, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ומחבר הספר "שנית לא תיפול: איך ישראל תשרוד במזרח-תיכון גרעיני". יחד הם נכנסים לשאלות שהשיח הציבורי נוטה להימנע מהן: מה המשמעות של מאות קילוגרמים של אורניום מועשר שנותרים בידי איראן; מה אפשר ללמוד מהמקרה של צפון קוריאה; האם העולם בכלל יודע לעצור מדינה שנחושה להגיע לפצצה; מה עושים אם למרות הכול איראן הופכת למדינה גרעינית; או אולי השאלה מי מחזיק בפצצה חשובה יותר מהפצצה עצמה?
25 במרץ 2026
יו"ר בצינון: המינוי האבסורדי שעלול לשתק את הרשות השנייה
ד"ר יפעת בן חי שגב, שמונתה לעמוד בראש מועצת רשות השנייה, לא תוכל למלא את תפקידה במשך 3 עד 6 חודשים בשל ניגוד העניינים שבו היא נמצאת. מינויה נועד ליצור כאוס במקום רצף תפקודי ולהשאיר את שוק התקשורת במצב של חוסר ודאות, כאשר על שולחנה של הרשות השנייה ההחלטה הבוערת של אישור העברת הבעלות בערוץ 13.
25 במרץ 2026
מינוי יפעת בן חי שגב ליו"ר מועצת הרשות השנייה
מינויה של ד"ר בן חי שגב מעורר קשיים של ניגוד עניינים שימנעו ממנה לעסוק בליבת תפקידה למשך כמה חודשים לפחות, ויחייבו מינוי ממלאי מקום זמניים. החלטת הוועדה לאישור מינויים בכירים לסטות מהמלצות הייעוץ המשפטי אינה מנומקת, והמינוי עלול לפגוע ברציפות התפקודית, באיכות קבלת ההחלטות ובאינטרס הציבורי.
24 במרץ 2026
על פוליטיזציה של חשיפת מידע לציבור והצורך בהסדרה
האיסור הגורף בחוק על עובדי ציבור לגלות מידע שהגיע אליהם, גם כזה שלציבור יש אינטרס לדעת עליו, עלול להפוך לכלי פוליטי בידי השלטון להשתקת ביקורת והכתבת נרטיבים נוחים. הגיעה העת לעגן בחוק את סמכות עובדי הציבור לחשוף מידע.
23 במרץ 2026
יותר נשקים, פחות שליטה: בן גביר מגדיל את מספר הזכאים לנשק בירושלים
מאת: עו"ד מירית לביא
"נשק מציל חיים" הצהיר השר בן גביר כשהודיע על הוספת עוד שכונות בירושלים לרשימת אזורי זכאות לנשק ברישיון אישי. אלא שהליך הוספת יישוב לרשימה מעלה את החשש לפוליטיזציה של מדיניות הרישוי, אשר נעדרת פיקוח מספק ולמעשה מתעלמת ממקרים שבהם נעשה שימוש לרעה בנשק אישי ברישיון. כך, מדיניות שמוצגת כהגנה על הציבור עלולה דווקא לסכן אותו.
22 במרץ 2026
שאגת הארי: צמצום פעילות בתי המשפט במלחמה
מאת: ד"ר גיא לוריא
מהו "מצב חירום מיוחד" בבתי המשפט, מי רשאי להכריז עליו, ואיך קובעים איזה דיונים ממשיכים להתקיים גם במצב זה? התשובות לכל השאלות
22 במרץ 2026
אין לנו זמן להמשיך להתווכח על חוק הסייבר
מתקפות סייבר נגד חברות ישראליות עלולות לשתק פעילות עסקית, לחשוף מידע רגיש של אזרחים ולזרוע פחד ובהלה, אלא שחלק גדול מהמגזר העסקי בארץ כלל אינו כפוף לרגולציה בתחום הגנת הסייבר. בניגוד לטענות, תזכיר חוק הסייבר שפורסם ערב המלחמה לא מבקש לפגוע בעצמאותן של חברות אלא לספק למשק הגנה קריטית, לפני שיהיה מאוחר מדי.
19 במרץ 2026
תקציב 2026: תחזיות אופטימיות מדי, גרעון גדול מדי וחלוקת משאבים לא הוגנת
מאת: פרופ' קרנית פלוג
תקציב המדינה לשנת 2026 נשען על תחזיות אופטימיות מדי בתקופה של אי־ודאות ביטחונית וכלכלית וכולל צעדים המגדילים את הסיכון לגירעון גבוה מהמתוכנן ולפגיעה בצמיחה במשק. למרות העלייה בהוצאות על ביטחון ולמרות הצרכים האזרחיים הרבים הנגזרים מהמלחמה, הוא כולל גם כ-5 מיליארד ש״ח של כספים קואליציוניים מגזריים לצד קיצוץ בתקציבים חיוניים המשרתים את כלל הציבור.
18 במרץ 2026
play
סדר חדש | פרק 36: מלחמת איראן השנייה: איך מתרגמים עליונות אווירית להכרעה מערכתית?
כשבועיים וחצי אחרי פתיחת המערכה הצבאית של ישראל וארצות הברית נגד איראן, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם בפרק מיוחד בצל הלחימה. לצד ההישגים הצבאיים מעוררי הגאווה, מתגבשת תמונה מורכבת יותר של המלחמה: המטרות אינן חד-משמעיות, אסטרטגיית היציאה אינה ברורה, והאיום הגרעיני, גם לאור הישגי שני חילות האוויר, עשוי להישאר נתון להחלטתה של הרפובליקה האיסלאמית.
עם מחירי נפט מאמירים ואזהרות מפני מיתון עולמי, סגירת מיצרי הורמוז מוסיפה ממד כלכלי גלובלי למשבר ומאיימת לקצר את חלון הזמנים להשגת היעדים. בזירה האמריקאית, שתיקתו של סגן הנשיא ואנס, לצד קולות ביקורתיים ואף ארסיים בצד הרפובליקני, מצביעות על שסע פנימי שעשוי להשפיע על איתנות הברית האסטרטגית עם ישראל לשנים קדימה. ובישראל, נגלה פער עמוק בין יכולות צבאיות מופלאות ובין היעדרו הכמעט מוחלט של מעשה מדיני שיוכל למנף הישגים בשדה הקרב לביטחון ארוך טווח.
16 במרץ 2026
המדינה בחירום, הכנסת בשגרה
קידום מהלכים שנויים במחלוקת ובעלי השלכות כבדות משקל על הדמוקרטיה הישראלית, בתקופת מלחמה ומצב מיוחד בעורף – עלול לפגוע קשות בהליכי החקיקה התקינים וביכולתה של הכנסת לייצג את צרכי הציבור בעניינים הדחופים הקשורים למלחמה. הוא גם יעמיק את השסעים בציבור בתקופה רגישה במיוחד.
15 במרץ 2026
"קושי של ממש": מחלקת החנינות על בקשתו של ראש הממשלה
מאת: פרופ' סוזי נבות
חוות הדעת של מחלקת החנינות במשרד המשפטים קובעת כי בקשת החנינה של ראש הממשלה חריגה ביותר ועלולה לפגוע בעיקרון השוויון, בהפרדת הרשויות ובאמון הציבור. גם התנאים שהתקיימו בפרשת קו 300 אינם חלים כאן, ולכן אין בסיס חוקי להענקת חנינה.
15 במרץ 2026
חיי הנצח של חמינאי: היום המוות הוא כבר לא סוף הסיפור
פוסט שעלה לחשבון ה-X של המנהיג העליון לאחר חיסולו מזכיר לנו שנוכחותו הציבורית של אדם אינה תלויה היום רק בקיומו הפיזי. לא צריך נאומים מוקלטים מראש – בזכות הבינה המלאכותית החיים נמשכים עד אין סוף, והישרדותה של דיקטטורה כבר אינה תלויה במנהיג חי.
15 במרץ 2026
play
סדר חדש | פרק 35: משבר לאומי: האלימות בחברה הערבית
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, מאזן גנאים, פרופ' מונא חורי-כסאברי, ברווין עזב מחאמיד
העלייה החדה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית מציבה אתגר חברתי ולאומי מהמורכבים ביותר בישראל. נתוני מקרי הרצח, תחושת הפחד והפער בין הציפיות מהמדינה לבין המציאות מעלים שאלות על מדיניות, אכיפה ומשילות.
בפרק מיוחד של "סדר חדש" מכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנצרת בשיתוף קבוצת בוקרא, משוחחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם עם מאזן גנאים, פרופ' מונא חורי-כסאברי וברווין עזב מחאמיד על הגורמים לזינוק בפשיעה, על יחסי המגזר הערבי עם המשטרה, על תפקיד החברה האזרחית ועל האפשרויות לשינוי. הפרק בוחן האם מדובר בכשל מערכתי מתמשך, ומהם הצעדים הנדרשים כדי להשיב תחושת ביטחון אישי לערבים אזרחי ישראל.
12 במרץ 2026
סקר בזק #2 - "שאגת הארי": כ-70% מהיהודים מאמינים שאפשר להשמיד את הגרעין האיראני ואת איום הטילים הבליסטיים
61% מהיהודים מאמינים שאפשר גם להפיל את משטר האייתולות, אך ישנם פערים משמעותיים בין המחנות הפוליטיים ● גם במלאת 12 ימים למבצע, רוב הציבור (81%) עדיין תומכים בו ● 82% מהיהודים ו-52% מהערבים חושבים שיש כרגע התאמה בין האינטרסים של ישראל לאלו של ארה"ב סביב המבצע המשותף באיראן ● 68% מהיהודים ו-58.5% מהערבים מאמינים שהמבצע ימשך עוד שבועיים או חודש לכל היותר.
12 במרץ 2026
עלייתו ונפילתו של חוק (אי-) הגיוס
האם הודעתם של ראש הממשלה ושר האוצר על "הקפאת" חוק הפטור מגיוס מסמנת את סוף דרכו של החוק, לפחות בגרסתו הנוכחית? מה יקרה אם ירצו לשוב ולקדם אותו? מה המשמעות המשפטית של היעדר חוק פטור, אילו סנקציות חלות בפועל, והאם הכספים הקואליציוניים לחרדים הם למעשה מסלול עוקף-סנקציות?
12 במרץ 2026
טוב שחוק הפטור מגיוס הוקפא, אבל זה ממש לא סוף הסיפור
מאת: יוחנן פלסנר
הקפאת החוק היא צעד חיוני, גם אם נבע משיקולים פוליטיים של הישרדות הקואליציה ולא מהכרה בנזק הביטחוני והכלכלי שהחוק יחולל. כעת המבחן הוא כפול: לוודא שהממשלה לא עוקפת את הסנקציות דרך תקציבים קואליציוניים "מפצים", ולמנוע מהחוק לחזור לשולחן בעיתוי נוח יותר.
12 במרץ 2026
סקר פברואר 2026: רוב הציבור חושב שהתערבות הנשיא טראמפ בעניין החנינה לראש הממשלה אינה לגיטימית
בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל 93% חושבים שמדובר בהתערבות לא לגיטימית, במרכז 75% ובימין 45% ● 64% מהציבור היהודי מאמינים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ, עלייה קלה לעומת אוקטובר 25'. בציבור הערבי, לעומת זאת, צנח שיעור החושבים כך מ-72% באוקטובר ל-43% ● רוב מכריע וחוצה מחנות פוליטיים (92%) חושב שיש לחקור את אירועי 7 באוקטובר, בלי קשר לדרך החקירה.
10 במרץ 2026
play
סדר חדש | פרק 34: נשים בישראל 2026 - התקדמות או נסיגה?
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, עו"ד ענת טהון אשכנזי, פרופ' יופי תירוש
ביום האישה הבינלאומי 2026, נדמה שהשאלה על מצבן של נשים בישראל מקבלת משמעות מחודשת. מצד אחד, נשים משתלבות יותר בשוק העבודה ומגיעות לעמדות השפעה. מצד שני, פערי השכר נמשכים, הייצוג הפוליטי מוגבל, ובשנים האחרונות מתרבים גם הוויכוחים סביב הפרדה מגדרית והשלכות של שינויים פוליטיים ומשפטיים על שוויון מגדרי.
בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את עו"ד ענת טהון-אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ואת פרופ׳ יופי תירוש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ומחברת הספר "הופרדנו כך". יחד הם בוחנים כיצד מודדים את מצבן של נשים בעולם ומה מלמדים המדדים על ישראל, מהן המגמות המרכזיות בייצוג נשים בפוליטיקה ובשוק העבודה, ומהי המשמעות של התרחבות ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי עבור חברה ליברלית ורב-תרבותית.
08 במרץ 2026
מחויבות המשטרה להגנה על חופש המחאה - גם ובמיוחד בעת מלחמה
בזמנים של משבר וחירום גוברת הנטייה להגביל קולות שמציפים מחלוקת, אך אלה בדיוק הרגעים שבהם מתחדדת חשיבות חופש הביטוי, ושל חופש המחאה שהוא רכיב מרכזי בתוכו. המשטרה מחויבת להגן עליו, ואל לה לפעול כמי שמגנה פוליטית על הממשלה.
08 במרץ 2026
ייצוג נשים במערכת הפוליטית: סקירה לרגל יום האישה הבינלאומי 2026
מאת: פרופ' עופר קניג
היציבות בייצוגן של נשים בכנסת נמשכת והשיפור המשמעותי שהתחולל בין השנים 1999 ו-2015 נבלם. גם בממשלה הייצוג הנשי אינו במגמת שיפור אלא דווקא נסיגה בהשוואה לממשלה הקודמת, והוא נמוך במיוחד בהשוואה לדמוקרטיות אחרות.
8 במרץ 2026
יום האישה הבין-לאומי 2026: מה קורה כשאין נשים במוקדי קבלת החלטות בזמן מלחמה?
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
בזמן שבישראל מתקבלות החלטות גורליות, נשים כמעט ואינן נוכחות סביב השולחן. בהיעדרן, גם שיקולים אזרחיים וחברתיים נדחקים לשוליים, והמדיניות המתגבשת מצומצמת יותר במגוון שיקולים וצרכים של קבוצות שונות באוכלוסיה. את המחיר על כך משלמת החברה הישראלית כולה.
08 במרץ 2026
סקר בזק - "שאגת הארי": 82% מהציבור תומכים במבצע נגד איראן
בקרב היהודים: 93% תומכים במבצע, בקרב הערבים – 26% בלבד ● 64% מכלל הציבור סומכים על נתניהו שינהל טוב את המבצע. בחלוקה לפי מחנות פוליטיים: בימין סומכים עליו 85%, במרכז – 62% ובשמאל 40% ● 74% מהציבור היהודי מרגישים מוגנים בפני התקיפות מאיראן, לעומת 15% בלבד בציבור הערבי ● 57% מהיהודים חושבים שיש להמשיך במבצע עד להשגת המטרות הצבאיות והפוליטיות (הפלת המשטר), 36% חושבים שיש להפסיק אחרי השגת המטרות הצבאיות בלבד.
05 במרץ 2026
מצבם התעסוקתי והפיננסי של תושבי קו העימות ומפוני מלחמת חרבות ברזל
שנתיים ושלושה חודשים מפרוץ המלחמה, תושבי הצפון וביתר שאת אלו שלא פונו, עדיין מתמודדים עם הפגיעה הקשה בתעסוקה ובפרנסה. שיעורי הפגיעה בצפון בולטים הן בהשוואה לכלל האוכלוסייה והן ביחס למפוני הדרום: 43% מתושבי הצפון שלא פונו מדווחים על פגיעה בשכר, וקרוב למחציתם ספגו ירידה בהכנסות משק הבית.
05 במרץ 2026
מבצע "שאגת הארי": דרושה בדחיפות רשת ביטחון לעצמאים בעתות משבר
אחרי שכבר ספגו פגיעה קשה במשבר הקורונה ולאחר מכן במלחמת חרבות ברזל, העצמאים בישראל שוב ניצבים מול אי-ודאות כלכלית עם פרוץ המלחמה המחודשת מול איראן, כאשר המשק מושבת בהחלטת ממשלה. אנו קוראים למשרד האוצר לאמץ את המלצת המכון הישראלי לדמוקרטיה להקים רשת ביטחון קבועה לעצמאים, שתיתן מענה בשעת משבר, כנהוג לגבי השכירים ובדומה לנהוג במדינות אחרות.
03 במרץ 2026
מבצע "שאגת הארי": מצב מיוחד בעורף
מהן המשמעויות של ההכרזה על "מצב מיוחד בעורף" ואילו סמכויות מאפשרת הכרזה זו ביחס לאזרחי ישראל? מהן הזכויות שיש לאזרחים בשטח שנעשתה לגביו הכרזה כאמור? מה בין "מצב מיוחד בעורף" לבין "מצב החירום" החל בשגרה בישראל מכוח הכרזת הכנסת?
02 במרץ 2026
