מאת: ד"ר דנה בלאנדר
רוב גדול ועקבי בציבור תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. זה לא מפתיע: כשל לאומי בקנה מידה היסטורי כמו 7 באוקטובר מחייב ועדה עצמאית ובלתי תלויה לבירור האמת, להשבת אמון הציבור ולהנחת תשתית למניעת המחדל הבא. כל חלופה אחרת היא ניסיון לטיוח, לא לחשבון נפש.
הוצאת ח"כים מהאופוזיציה, מתקפות אישיות ואיומים נגד עובדי ציבור שמוזמנים לוועדות: בוועדות הכנסת הולכת ומתפשטת תופעה מטרידה של התנהלות כוחנית מצד ח"כים מהקואליציה ויושבי ראש. התנהלות כזו לא רק פוגעת בציבור, בכנסת ובהליך החקיקה - אלא גם מנוגדת לכללי האתיקה של הכנסת.
מאת: ארז סומר
הרשויות אמנם התריעו ונערכו לקראת בוא הסופה "ביירון", אבל זה לא מספיק. כאשר האו"ם מתריע שקצב ההתחממות מהיר משחשבנו – ישראל זקוקה לתוכנית אמיתית להתמודדות עם משבר האקלים, עם אירועי מזג האוויר הקיצוניים שכבר כאן ועם אלה שבדרך.
מאת: ד"ר ח'דר סואעד
ההשקעה בחברה הערבית אינה מותרות אלא תנאי לביטחון אמיתי. הסטה של מיליארדים מתקציבי החינוך, התעסוקה והרווחה אל המשרד לביטחון לאומי מסכנת את ההישגים שכבר הושגו ומחזירה את המדינה לטיפול נקודתי ובלתי אפקטיבי. הפתרון לבעיות הפשיעה מתחיל במניעה חברתית-כלכלית, לא באכיפה בלבד.
מאת: פרופ' סוזי נבות
מחוק הגיוס ועד להשתלטות על התקשורת, מחוק מח"ש ועד להמשך הניסיונות להחליש את היועמ"שית - הדיונים המואצים השבוע בכנסת וההתעמרות בעובדי ציבור הבהירו שהקואליציה נחושה לקדם במהירות מהלך אחד גדול.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
41% סבורים שיש להעניק לו חנינה כדי שיוכל למלא את תפקידו בלי הפרעה ● מעל למחצית מהציבור סבורים שהנהגת המדינה מושחתת; פערים בין המחנות הפוליטיים: 93% בשמאל, 83% במרכז, 44% בימין ● 71% מהציבור צופים עימות צבאי עם חיזבאללה בשנה הקרובה, 69% צופים עימות עם איראן ו-53% מאמינים שתיפתח מערכה נוספת מול חמאס ● מחצית מכלל הציבור מעידים שאירועי השנתיים האחרונות השפיעו לרעה על מצבם הנפשי, 45% מעידים שמצבם הכלכלי נפגע. בציבור הערבי: יותר מ-80% מדווחים על פגיעה נפשית או כלכלית, כמעט כפול מבציבור היהודי.
האם יש סיכוי לברית ישראלית ציונית של משרתים הנושאים בשוויון בנטל?
הציונות הדתית נמצאת היום בנקודת מפנה: תנועה בעלת שורשים אידיאולוגיים עמוקים, שהייתה לאורך השנים בית לערכים של מחויבות, אחריות וממלכתיות, מוצאת את עצמה מול מציאות חדשה שמציבה שאלות קשות על זהות, הנהגה וערכים.
השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם משוחחים עם מלכה פיוטרקובסקי - אשת הלכה, מנהיגה ציבורית ומחברת הספר "מהלכת בדרכה", על הצומת הערכי שבו נמצאת הציונות הדתית: בין מחויבות למדינה לבין הברית הפוליטית עם המפלגות החרדיות על השלכותיה; בין עוצמה פוליטית לבין משבר חברתי פנימי.
הצעת ההחלטה על האצת דיגיטציה, דאטה ובינה מלאכותית מציעה סוף-סוף מפת דרכים מדידה וברורה לשיפור השירות הממשלתי. אם תיושם במלואה, היא תצמצם בירוקרטיה, תשפר יעילות ותתקן כשלים חמורים בשירות הציבורי, אבל בלי תקציב ממשי והירתמות של כלל הגופים - גם ההחלטה הזאת תישאר על הנייר.
ממצאי סקר Risks that Matter של ארגון ה-OECD, 2024
כמעט מדי יום אנחנו קמים לדיווח על עוד מקרה רצח בחברה הערבית, בהם גם ילדים ונשים. האם האלימות כבר מתפשטת למרחבים נוספים? והאם מיליוני אזרחים מופקרים לגורלם אל מול אוזלת היד של המדינה?
השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם שוחחו עם עלאא איוב, הפרויקטור לענייני החברה הערבית בפרקליטות המדינה, במטרה להבין מה היקף התופעה של הפשיעה בחברה הערבית ומהם מחוללי האלימות ודפוסי הפעולה של הארגונים. דיברנו על כלכלת הפשיעה, מאיפה זורם הכסף, לאן הוא הולך ועל מה נשענת ההתבססות הכלכלית של הארגונים. שאלנו גם מהי המדיניות הנדרשת על מנת להתמודד עם גל הפשיעה. אילו כלים קיימים ואלו מוסדות ואמצעים עדיין לא נכנסו לפעולה?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
בקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה בעוד משפטו מתנהל מציבה את נשיא המדינה בפני דילמה ראשונה מסוגה: האם לסטות מהנוהג לפיו חנינה ניתנת רק לאחר סיום ההליך המשפטי. החלטתו בנושא עלולה להשפיע לא רק על היחסים בין הרשויות, אלא גם על האופן שבו הציבור מבין את מוסד החנינה ואת עקרונות שלטון החוק והשוויון בפניו.
מאת: ד"ר גיא לוריא
בבקשת החנינה שלו מבקש ראש הממשלה מהנשיא לא רק לפגוע בעצמאות התביעה במשפטו, אלא לפגוע גם בעצמאות השופטים, בניגוד גמור לכללי האתיקה שאמורה הנהגה אחראית לאמץ.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
על רקע בקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה נתניהו לנשיא הרצוג, בדקנו מהן סמכויות החנינה של הנשיא, מי רשאי לבקש אותה (רמז: לא נשיא ארצות הברית), האם הודעה באשמה היא תנאי להגשת חנינה והאם יכול הנשיא להעניק חנינה גם תוך כדי הליך משפטי?
מאת: פרופ' סוזי נבות
כמו בריטואל קבוע, גם הדיון בבג"ץ במינויו של השופט בן חמו לליווי חקירת הפצ"רית נתקל בחבורת מפריעים ומתפרעים, עד שלנשיא עמית לא נותרה ברירה אחרת מלבד לסגור את הדיון לקהל. פומביות הדיון הוא אמנם עיקרון חשוב, אבל אולי הגיע הזמן להגדיר לו יוצאים מן הכלל.
מאת: דפנה אבירם-ניצן, איתן בן-אליה, רועי קנת פורטל, עידו קטושבסקי
רוב הציבור בישראל עדיין תלוי ברכב פרטי, וכ-70% משתמשים בו ביום-יום. מחצית מהציבור אומר באופן ברור: התנאי לכך שאהיה מוכן להפחית נסיעה ברכב פרטי, הוא שיפור בתדירות ובנגישות של התחבורה הציבורית. בחברה הערבית שיעור נכונות גבוה יחסית לוותר על נסיעה ברכב פרטי, כאשר התנאי העיקרי לכך הם שיפור הקירבה של התחבורה הציבורית למקום המגורים והעבודה.
מאת: ד"ר מוחמד ח'לאילה
התבטאותו של נתניהו על "האחים המוסלמים" מציבה את האזרחים הערבים תחת עננת חשד ומסמנת את רע"ם כאיום, למרות שהיא מייצגת דווקא את הפלג הדרומי הפרגמטי של התנועה האסלאמית. זו אינה שגיאה תמימה, אלא מהלך פוליטי שנועד לצמצם את הלגיטימציה של הציבור הערבי.
מאת: פרופ' עופר קניג
הבחירות הפנימיות בליכוד מדגימות כיצד גם במפלגה שעדיין מקיימת הליכי בחירה דמוקרטיים, עיוותים בשיטה גורמים לכך שהרכב הרשימה אינו משקף בהכרח את רצון הבוחרים, ואף מרחיק את המפלגה מהציבור שהיא אמורה לייצג.
חוק ההשתמטות החדש: המדינה בתפקיד ה"משגיח" של הישיבות - גיוס תלמידים לישיבות, לא לצבא. אין הקלה למשרתי המילואים, אין שוויון, אין ציות לבג"ץ הגיוס, אין סנקציות כלכליות אפקטיביות על הפרט. לאחר שנתיים של מלחמה קשה נדרשת חובת גיוס שוויונית לכולם עם מכסת פטור לקבוצה מצומצמת של עילויים. רק כך נתמודד עם אתגרי הביטחון, הכלכלה והלכידות החברתית.
נושא הדיון: השלכות הקיצוצים המתוכננים בהחלטת ממשלה 550 על נשים בחברה הערבית.
מאת: המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה, מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
הידרדרות בביטחון האישי ובנגישות לצדק: ישראל יורדת למקום ה־83 מתוך 181 מדינות במדד הבוחן את מצבן של נשים. לצד העלייה ברצח נשים והחלשת המוסדות שמגנים על זכויותיהן, מתרחבת גם מגמה של אלימות מילולית וצמצום מקומן של נשים בזירה הציבורית.
בשלוש השנים האחרונות הפכו רחובות ישראל לזירת מחאה מתמשכת והמתח בין חופש המחאה לשמירה על הסדר הציבורי מגיע לשיא חדש כשהעימותים בין המשטרה למפגינים גוברים. כיצד מתנהלות הפגנות במדינה בה המשטרה נתפסת כפוליטית יותר מאי פעם ואמון הציבור בה מצוי בשפל? השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם ד"ר יעל ליטמנוביץ, חוקרת בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית לשיטור, על השינוי העמוק שעוברת המשטרה, בין מקצועיות לצמצום עצמאות שנויים במחלוקת. האם יש שיטור יתר בהפגנות? מה הקשר של ועדת אור לאופן השיטור במחאות, והכי חשוב: האם בטוח להפגין היום בישראל?
מאת: ד"ר ליאור יוחנני, פרופ' תמר הרמן, אינה אורלי ספוז'ניקוב, ירון קפלן, מקסים קפלן
כרבע מהיהודים וכשליש מהערבים שוקלים לעזוב את ישראל ● אצל היהודים, שיעור השוקלים לעזוב גבוה במיוחד בקרב צעירים חילונים בעלי הכנסה גבוהה ● בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): יותר מ-40% בשמאל ו-35% במרכז שוקלים לעזוב, לעומת 19% בימין (ו-34.5% מבין החילונים בימין) ● יוקר המחיה, עתיד הילדים והמצב הביטחוני הם גורמי הדחיפה המרכזיים ● הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על הרצון להישאר בארץ: קירבה למשפחה ● רוב הציבור רואים בעלייה במספר העוזבים סכנה לעתיד המדינה.