סרטוני דיגיטל

play

דמוקרטיה בנסיגה: סדרת שיחות

play

דמוקרטיה בנסיגה: סדרת שיחות

play

דמוקרטיה בנסיגה: סדרת שיחות

play

דמוקרטיה בנסיגה: סדרת שיחות

play

דמוקרטיה בנסיגה: סדרת שיחות

play

דמוקרטיה בנסיגה: סדרת שיחות

play

דמוקרטיה בנסיגה: סדרת שיחות

play

דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מציגה נתונים בישיבת השדולה לחיזוק העצמאיים והפרילנסרים בישראל שהתקיימה בכנסת ב-28 בינואר 2025.

איך קרה ששנה וחודשיים לאחר פרישתה של הנשיאה חיות – אנחנו עדיין נמצאים באותו מקום בדיוק ללא נשיא לבית המשפט העליון?

על הקשר שבין צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, לבין האפשרות שמדינות יוציאו צווי מעצר נגד חיילי צה"ל המגיעים לשטחן.

play

על רקע הפרסומים האחרונים בדבר החשש ממעצר והליכים פליליים בחו"ל נגד חיילי צה"ל שהיו מעורבים במלחמה, ד"ר ערן שמיר-בורר התארח בחדשות 12 והסביר מה חשוב לעשות כדי לצמצם את הסיכונים המשפטיים הקיימים, ומדוע המשך קיומה של מערכת משפט עצמאית ואפקטיבית הוא חיוני להגנה על חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים.

play

ד"ר ערן שמיר-בורר בריאיון לחדשות 12

play

מתוך הכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה 2024

play

מתוך הכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה 2024

play

Prof. Malcolm Shaw KC, who has been representing Israel in the ICJ proceedings in conversation with Prof. Yuval Shany, Senior Fellow at IDI and Dr. Eran Shamir-Borer, Director of the Center for Security and Democracy at IDI

מתוך הכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה 2024

play

מפגש שמיני בסדרת "עשרת ימי תשובה" | יוחנן פלסנר בשיחה אישית עם אלי דן, עיתונאי וחוקר החברה החרדית.

15 באוקטובר 2024

play

מפגש שביעי בסדרת "עשרת ימי תשובה" | יוחנן פלסנר בשיחה אישית עם סולימאן מסוודה, כתב התחום המדיני בכאן חדשות.

14 באוקטובר 2024

play

מפגש שישי בסדרת "עשרת ימי תשובה" | עו"ד ענת טהון אשכנזי בשיחה אישית עם ח"כ נעמה לזימי, מפלגת העבודה.

13 באוקטובר 2024

play

מפגש חמישי בסדרת "עשרת ימי תשובה" | יוחנן פלסנר בשיחה אישית עם ארי שביט, עיתונאי וסופר.

10 באוקטובר 2024

play

מפגש רביעי בסדרת "עשרת ימי תשובה" | יוחנן פלסנר בשיחה אישית עם אלי גרונר, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה וכעת חבר הוועד המנהל של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

09 באוקטובר 2024

play

מפגש שלישי בסדרת "עשרת ימי תשובה" | פרופ' סוזי נבות בשיחה אישית עם פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ונגידת בנק ישראל לשעבר.

08 באוקטובר 2024

play

מפגש שני בסדרת "עשרת ימי תשובה" | יוחנן פלסנר בשיחה אישית עם ד"ר יועז הנדל, שר לשעבר ומג"ד במילואים.

07 באוקטובר 2024

play

מפגש ראשון בסדרת "עשרת ימי תשובה" | עו"ד שלומית רביצקי טור-פז בשיחה אישית עם צבי זוסמן, אביו של בן זוסמן ז"ל, שנפל ברצועת עזה ב-3.12.

06 באוקטובר 2024

play

יוחנן ומיכאל בחופשה, נועה ברק מובילה את הספינה: "ראש אגף הילולות? היה אפשר לקרוא לזה גם ראש אגף הונולולו", האינטרס הלאומי עם יוחנן פלסנר ומיכאל האוזר טוב, התוכנית המלאה, יום חמישי, 12 בספטמבר, 2024

play

שר המשפטים טען שהפסיקה שחייבה אותו לכנס את הוועדה היא "השתלטות על הוועדה ונטילת סמכויותיו" ו"סטירה ל-2.5 מיליון מצביעי הקואליציה". חשוב לעמוד על שורת ההטעיות בתגובתו אחת לאחת.

play

האלימות המשטרתית שנחשפנו אליה בשבועות האחרונים אינה חדשה לאזרחי ישראל. כבר חודשים ארוכים ואף שנים שאנחנו עדים לאלימות קשה מצד שוטרים כלפי מפגינים שלא בוחלת באף מגזר. פגיעה בחופש המחאה היא חלק ממגמה רחבה יותר של פגיעה בחופש הביטוי, בתקשורת חופשית, ובמערכת המשפט - תהליכים המאפיינים נסיגה דמוקרטית.

play

"יש שאלה אמיתית בנוגע לאמון הציבור על ניהול המשא ומתן לשחרור החטופים"

play

הניסיון של השר לוין למנוע בחירה בנשיא לביהמ"ש העליון מנוגד לחוק, והשימוש שלו בסמכות עיכוב ההצבעה על הנשיא - שנמשך כמעט שנה - אינו סביר. מצב שבו שר מסרב לקיים פסק דין של ביהמ"ש ושרים אחרים מתעלמים מפרשנותה המחייבת של היועמ"שית כפי שעוגנה בפסק דין הוא משבר חוקתי.

play

נציב שירות המדינה אחראי על כ-80,000 עובדי מדינה, כולל בכירים בשירות המדינה. בספטמבר 2024 תסתיים כהונתו של נציב שירות המדינה הנוכחי וראש הממשלה מבקש לייצר הליך מינוי של "קיצורי דרך" במקום ועדת איתור מקצועית.

play

יעל ארד נבחרה להוביל את המשלחת הישראלית לאולימפיאדה על בסיס כישוריה המקצועיים והביאה אותה להישגים מרשימים. בדיוק כפי שהיא נבחרה לתפקיד, חשוב שגם מינויו של נציב שירות המדינה - תפקיד מפתח של האחראי על מינוי כל נותני השירות מטעם המדינה - יהיה מקצועי, אחרת יושפע ישירות איכות השירות שנקבל ממשרדי הממשלה השונים.

play

השבוע שלחה היועמ"שית גלי בהרב מיארה מכתב חריף לראש הממשלה נתניהו, ובו היא מזהירה מפני קבלת החלטות ממשלה משמעותיות בתהליכי עבודה משובשים וללא עבודת מטה מקצועית. לדבריה, התוצאה היא "הפרת דין ופגיעה בציבור". חשוב לזכור: תפקיד היועמ"שית הוא לסייע לממשלה לקדם את מדיניותה במסגרת החוק. כאשר היא מרימה דגל אדום, זהו סימן אזהרה חמור לכך שהממשלה פועלת בניגוד לחוק.

play

זה קרה כבר בהונגריה ובפולין אף שלמראית עין מתנהלים שם חיים רגילים: זכויות האזרח נשחקו בהדרגה, בדיוק כפי שמומחים מתארים נסיגה דמוקרטית מסוכנת. כשהקשב של כולנו במלחמה, הדמוקרטיה הישראלית ממשיכה להישחק וכך גם הזכויות של כולנו.

play

היעדר מפקד קבוע למשטרה פוגע בחוסן שלה וחושף אותה יותר להשפעות פוליטיות חיצוניות בשעה שרבים בציבור מאמינים שהיא אינה עצמאית והאמון בה בשפל. חשוב למנות מפכ"ל קבוע למשטרה - ולא ממלא מקום כפי שקורה כעת - עם מלוא הסמכויות והלגיטימיות להובלת הארגון.

play

כבר תשעה חודשים שאין נשיא קבוע לביהמ"ש העליון, קיים עיכוב במינוי שופטים לעליון ולבתי משפט אחרים ושיקולים פוליטיים מנחים בבחירת וקידום שופטים. איך הגענו למצב הזה?

play

אילו יוזמות שממשיכות להחליש את הדמוקרטיה הישראלית, גם בזמן מלחמה, מקדמות הממשלה והקואליציה?

play

לא ממנים נשיא קבוע ושופטים לעליון, משטרה פוליטית נוקטת אלימות נגד משפחות חטופים, חקיקה שנועדה לפגוע ולהפחיד מורים ואנשי אקדמיה – השלטון לא רוצה מגבלות, אלא רק כוח בלתי מוגבל.

play

נציב תלונות הציבור על שופטים הוא תפקיד חשוב שחייב להיות נקי מאינטרסים פוליטיים, אבל לשר המשפטים יריב לוין ולח"כ שמחה רוטמן יש תוכניות אחרות: לקחת את סמכות בחירת הנציב מידי הוועדה לבחירת שופטים ולהעביר אותה לחברי הכנסת.

play

הרצאתה של דפנה אבירם-ניצן בוובינר "מעבר צודק וירוק" של פורום האקלים הישראלי והמכון הישראלי לדמוקרטיה

play

"משבר האקלים לא מחכה לישראל שתפתור את בעיותיה"

play

מחקר חדש שלנו מראה כי 18% מתלמידי הישיבות לומדים במסגרות לימודיות רכות שנועדו לשמור עליהם בתוך החברה החרדית ולמנוע מהם להתגייס לצבא. 75% מהם יוצאים לעבוד בעבודות לא מסודרות, בניגוד להסדר ״תורתו אמנותו״ שלא מאפשר להם להשתלב בשוק העבודה.

play

מיליוני שקלים מועברים מדי שנה מתקציב המדינה ל"ישיבות רכות" או "ישיבות הנושרים" – מסגרת חינוכית חרדית שנועדה לצעירים המתקשים בלימודי קודש. לפי מחקרו של ד"ר אסף מלחי, הם מהווים כ-18% מתלמידי הישיבות החרדיות שמקבלים פטור מגיוס לצה"ל על סעיף "תורתו אומנותו", למרות ש-73% מתוכם יוצאים לעבוד בניגוד להסדר ורק 17% מקפידים על לימודי קודש. המסגרות האלה נועדו לשמור את התלמידים בעולם החרדי ומונעות מהם להשתלב בשוק העבודה. ד"ר מלחי התארח בכתבתו של יוסי מזרחי בחדשות 12 על אותן ישיבות.

play

פרופ' הרמן שוחחה עם ד"ר חיים וייצמן בהסכת המכון לחירות ואחריות על סקרי דעת קהל ועל חשיבותם הן לציבור והן למקבלי ההחלטות.

play

באופן מסורתי, ישראל בלמה את ההתערבות המשפטית הבינלאומית בטיעון שהיא חוקרת בעצמה – אך הוא נחלש בשנה האחרונה. לצד זאת, פוליטיקאים חסרי אחריות השתמשו בביטויים שנתפסו בעולם כניסיונות להפר את הדין הבינלאומי. מערכות החקירה של צה"ל צריכות לפעול וכך יינתן לו הזמן להילחם בארגוני הטרור.

"מטרת המשפטים שמנהל בית הדין הפלילי הבינלאומי היא להביא לבירור השאלה האם יש מקום להכניס אנשים לכלא".

"בעולם יש תפיסה שהמערכת הישראלית איבדה שליטה על מה שקורה בשטח. כך יש פחות אמון במערכת הפנימית הישראלית שהיא שומרת על כללי המשפט הבינלאומי".

play

"אם יוצאו צווים, יהיה זה אירוע עם השלכות דרמטיות שמעולם לא חווינו במדינת ישראל. מעבר לפגיעה בחופש התנועה של הבכירים שנגדם יוצאו, זו פגיעה בחופש הפעולה המבצעי של צה"ל".

"בית הדין בהאג מפעיל את הסמכות שלו רק במקרי קיצון. זה יכניס אותנו למועדון שאנחנו לא רוצים להימצא בו".

"לעיתים בית הדין משתמש בפרקטיקה של צווי מעצר סודיים, כלומר כאלו שהוצאתם אינה מתפרסמת. בין אם הצווים אכן יפורסמו ובין אם לא, המשמעות היא שברגע שהוצא צו והחשוד שנגדו הוגש מגיע למדינה שחברה בבית הדין - אותה מדינה לשיטת בית הדין מחויבת לעצור אותו ולהעבירו למשפט".

play

זה אולי קצת מפתיע, אבל גם במדינות כמו שוויץ, דנמרק, פינלנד ונורווגיה יש חוק גיוס חובה לצבא. מסקירה שערכו פרופ' יובל שני ועו"ד מירית לביא נראה כי מקבלי ההחלטות בישראל יוצאי דופן בכך שהם מבקשים לפטור אוכלוסייה דתית ספציפית משירות צבאי ואזרחי. ומה לגבי החברה הערבית? כאן דווקא מצאנו מקור להשוואה.

play

מתוך כנס "עיונים ראשוניים" בפסק דין הסבירות

play

שיחה מתוך כנס "עיונים ראשוניים בפסק דין הסבירות"

play

כיום הליך חקיקת חוקי היסוד אינו מוסדר. אין סטנדרטים מינימליים לחוקק חוק יסוד והכנסת יכולה לחוקק אותם כמו חוק רגיל, בלי תהליך מיוחד. חסר לנו בעצם "חוק יסוד" המסדיר את עצם חקיקתם של חוקי היסוד.

play

התיקון לחוק פטר את הגופים החזקים במדינה מלנהוג כלפי הציבור בצורה סבירה, וביהמ"ש קבע שהכנסת אינה יכולה לחוקק כל חוק יסוד שהיא רוצה או לפגוע במהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

play

גם בזמן המלחמה, סיפקה ממשלת אוקראינה שירותים דיגיטליים לאזרחיה, הגבירה את שיתוף הפעולה עם המגזר העסקי ואף פיתחה מערכת מבוססת-טוויטר לזיהוי צורכי האזרחים.

"נוצר אי שוויון גדול באכיפה של הסדרי הצנזורה בגלל הסדר 'ועדת העורכים', אך ההסדר הזה אפשר את המשך קיומו של מוסד הצנזורה, כי התקשורת עצמה לא אמרה לציבור שחייבים לבטל אותו משום שהוא פוגעני ואנטי-דמוקרטי".

"בהחלטה המרכזית, לא שמענו ניתוח מלא לגבי העובדה שמדובר כאן במלחמה. יש דיון מקיף בסבל שנגרם לפלסטינים בעזה ואין דיון מקיף באתגרים שישראל נתקלת בהם בלחימה, שהם במידה רבה הגורמים לסבל".

play

חוק הלאום פוגע באיזון בין מדינה יהודית לדמוקרטית ואינו קובע שוויון בין כלל האזרחים. אולם הסעיף הקובע שהמדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשבי נוגע לכל האזרחים ומבטא את ערך הערבות ההדדית של מדינת ישראל, ערך יסוד שאסור שיאבד.

play

מהו פשע "רצח העם"? מהם טיעוני דרום אפריקה נגד ישראל ביחס למלחמה בעזה ועל מה הם מתבססים? כיצד משיבה ישראל לתביעה?

ביום חמישי הקרוב יתכנס בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג כדי לדון בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בטענה שישראל ביצעה לכאורה פשעי מלחמה בעזה. דרום אפריקה דורשת מבית הדין לקרוא להפסקת אש. ישראל מינתה צוות משפטי שיטפל בתביעה ותשלח גם שופט מטעמה – נשיא בית המשפט העליון בדימוס פרופ' אהרון ברק. פרופ' עמיחי כהן, מומחה למשפט בינלאומי ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה מנתח את הדינמיקה עם סמי פרץ ואיתן אבריאל.

מה טוענת התביעה הדרום-אפריקאית שהוגשה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג ואיך ישראל יכולה להשיב לה?

play

פרופ' סוזי נבות משוחחת עם ח"כ יואב סגלוביץ, לשעבר סגן השר לביטחון הפנים וראש אגף חקירות במשטרה, על מדיניות רישוי כלי הירייה החדשה שמנהיג המשרד לביטחון לאומי.

play

נשיא המכון מתייחס לתוצאות סקר הבזק השביעי שערך מרכז ויטרבי, אשר העלה ש-69% מהציבור תומך בקיום בחירות כלליות מיד לאחר מלחמת "חרבות ברזל".

נשיא המכון מתייחס לאופן שבו המלחמה בעזה תוביל ליצירת סדר חוקתי חדש בישראל.

play

יוחנן פלסנר משוחח עם עו"ד מירית שרעבי וניצב בדימוס אמנון אלקלעי, לשעבר ראש אגף המבצעים במשטרת ישראל, על משמעות והשלכות מדיניות רישוי הנשק החדשה של המשרד לביטחון לאומי על ביטחון האזרחים במרחב הציבורי בעורף.

"קיום בחירות בינואר 2024 הוא פגיעה בדמוקרטיה כי אין קשב ציבורי לבחירות כרגע. המצב הזה מנוגד לבחירות דמוקרטיות, והוא יחזק את ראשי הרשויות המכהנים".

play

נשיא המכון מתייחס לגילויי האנטישמיות במוסדות האקדמיים: "המיינסטרים לא יכול להכיל את זה, אבל היית מצפה מהנשיאות לפעול. יש להן כלים".

המכון הישראלי לדמוקרטיה והנהלת הגוף להשקעות חברתיות SFI מציעים להקים באופן מיידי קרן שיקום לאומית שתסייע בשיקום תשתיות המשק ויכולותיו.

play

עו"ד מירית לביא מזהירה מפני חלוקת נשק בצורה בלתי אחראית

play

איזו התנהלות מוסרית נתבעת מאיתנו במלחמה? מה אומר המוסר היהודי על ההבדל שבין אוכלוסייה אזרחית למחבלים שיוצאים ממנה? עד כמה יש לסכן את החיילים למען השבת החטופים? ומה על שלומם הנפשי והמוסרי של חיילינו לאחר הקרבות? עו"ד שלומית רביצקי טור-פז משוחחת עם הרב בני לאו על השאלות הקשות הנוגעות למוסר המלחמה היהודי.

מה הבעייתיות שבהעלאת שכר המורים החרדים? באילו סכומים מדובר ומדוע תוכנית "אופק חדש" מעוררת עניין כה רב?

play

אחד האתגרים הגדולים שלנו כעת הוא לתת קול לנפגעות האלימות המינית במתקפת חמאס ב-7.10 ולדרוש מהארגונים הבינלאומיים להפר את שתיקתם המקוממת. לאלימות הלא נתפסת אין תירוץ, והחובה המוסרית שלנו היא כלפי הקורבנות, שזכותן על גופן עליונה, וכלפי בני משפחותיהן.

שיפוט בבתי הדין הצבאיים או הקמת מערכת משפט מיוחדת וייעודית לפשעי חמאס? כל האפשרויות והקשיים השונים.

האם הקבינט המדיני-ביטחוני המורחב יכול לקבל את ההחלטה במקום הממשלה? כיצד התנהלו עסקאות דומות בעבר?

play

"הלוואי שהייתי יכולה להיכנס בעצמי לעזה, לעבור בין המנהרות ולחפש אתכם, את כולכם" • בנובמבר 2023 כתבה רבקה נריה בן-שחר מכתב אישי לשירי ביבס, שנחטפה לעזה עם בניה כפיר (4) ואריאל (תשעה חודשים).

play

כתובת אחת ברורה לאזרחים, שקיפות והנגשת נתונים וחיזוק השלטון המקומי הם כמה מהמהלכים שעל המרכז החדש לנקוט כדי לתת מענה מיטבי בזמן המלחמה.

play

אמון הציבור בדרג המדיני מצוי בשפל ועומד על 18% בלבד. ככל שהמלחמה תתארך ומועד לקיחת האחריות יידחה, כך גם משבר האמון בין הציבור לממשלה יעמיק ויקשה על יכולת ההנהגה לנהל את המערכה לטובת הציבור והניצחון.

play

כשהמבנה הארגוני של משרדי הממשלה נקבע לפי שיקולים פוליטיים ולא לפי צורכי הציבור, נוצר מצב שבו המשרדים לא באמת מתפקדים בזמן שהציבור הכי זקוק להם. יש להפסיק את שיטת הפירוק וההרכבה של המשרדים בהתאם לצורכי הרכבת הקואליציה.

play

עוד מוקדם להבין את כל ההשלכות הכלכליות של מלחמת "חרבות ברזל" על הכלכלה הישראלית, אבל בהחלט ניתן כבר להרגיש חלק מהן.

מה יהיו ההשלכות על שוק הנדל"ן? מה כוללת תכנית הפיצויים למפונים? ואיך זה ישפיע על האינפלציה?

נשיא המכון יוחנן פלסנר ופרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא המכון ולשעבר נגידת בנק ישראל, בפרק השני בסדרת "דמוקרטיה בזמן מלחמה".

יום רביעי | 8 בנובמבר, 2023 | 21:00

play

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נשמעת ביקורת חריפה על העדר תפקודם של משרדי הממשלה. את הוואקום שנוצר מילאו ארגוני החברה האזרחית ומאות אלפי מתנדבים ומתנדבות ברחבי הארץ.

מה הגורמים שהביאו אותנו למצב הזה? מה צריך לעשות עכשיו לתיקון המצב, ומה הלקחים שניתן להסיק ליום שאחרי המלחמה?

נשיא המכון יוחנן פלסנר משוחח עם תומר לוטן, יועץ מדיניות במכון ולשעבר מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, בפרק הראשון בסדרת "דמוקרטיה בזמן מלחמה".

יום שני | 30 באוקטובר 2023 | 19:00

play

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר בריאיון לרינו צרור בגלי צה"ל על המרחב הדיגיטלי שהופך למשמעותי בזמן המלחמה – אל מול "האופוריה הטכנולוגית" שחלחלה לצבא, ועל השפעת סרטוני החמאס על הציבור הישראלי

play

התמיכה בישראל היא אינטרס ביטחוני של ארה"ב ואינטרס מובהק של מדינות העולם החופשי, הדגיש נשיא המכון יוחנן פלסנר לפוקס ניוז. הוא הוסיף כי ביקורו של הנשיא ג'ו ביידן בישראל, בעיצומו של המשבר, הדגים הן לציבור והן למנהיגי האזור שלנו כי ארה"ב היא בעלת ברית חזקה ואמינה ושכדאי לבחור "בקבוצה הזאת". "ברמה האישית, כמו ישראלים רבים, התרגשתי מהביקור ומהמחויבות העמוקה לביטחון ישראל ולשלומה", אומר פלסנר, "על כולנו להוקיר תודה לנשיא על פועלו להשבת השקט לאזור, לחברי הקונגרס, ולעם האמריקני!"

play

ברור כעת שעלינו לחסל את ארגון הטרור חמאס ככוח שלטוני. אין שום ברירה אחרת למדינה חפצת חיים. רצועת עזה מיושבת בצפיפות בשני מיליון אזרחים פלסטינים ולכן חשוב להבהיר לתומכינו ולידידנו בעולם שהרבה מאוד אזרחים פלסטינים ייפגעו בלחימה הצפויה בעזה. אנו מדינה שומרת חוק וחפצת חיים והאחריות על הפגיעה באזרחים היא של חמאס | יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מתייחס לנושא בראיון מיוחד לרשת בלומברג

play

המכון הישראלי לדמוקרטיה משתתף בצער המשפחות ומחזק את ידיהם של כל אלו שלוקחים חלק במאמץ הלאומי.

בראיון ל-CNN היום הבהיר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, שבנושא הבטחון כולנו מאוחדים. אמנם יש לנו מחלוקות פנימיות קשות לאחרונה, אבל כולנו מגויסים ומחויבים למטרה של לחימה ופגיעה במשטר חמאס הברברי והרצחני, וקרא להקים ממשלת חירום.

עוד יהיה זמן לתחקר ולהפיק לקחים מהמחדלים. עכשיו כולנו עומדים מאחורי הלוחמים והלוחמות הגיבורים שלנו. יש לנו עם אמיץ ונפלא שיודע להתגייס, להתנדב ולהירתם עד להשבת הבטחון. זה מקור העוצמה האמיתי שלנו.

play

רוב פשוט של הכנסת יכול לחוקק כל חוק יסוד בלי שום מגבלה? זה לא מתאים לשיטת המשטר שלנו ולא למה שקורה בעולם. כשאין איזונים ובלמים חייבים ביקורת של בית משפט.

play

המורות והמורים נמנים עם שומרי הסף ונדרשים לתווך לתלמידים את המציאות ולהעניק להם כלים להתמודדות עם מציאות מקוטבת. רוב הציבור מעוניין בכך: 73% מתוכו סבור שחינוך לדמוקרטיה הוא אחד מתפקידיהם, ולכן בלעדיו לא תהיה דמוקרטיה.

play

לאחר דה-לגיטימציה שיטתית לשומרי הסף ולמערכת המשפט כולה, כך בדיוק נראית הפיכה משטרית: לא רק סבירות והוועדה לבחירת שופטים אלא כוח. הסיפור הוא כוח שמתבטא בניסיון השתלטות על האקדמיה, השירות הציבורי, התקשורת והכלכלה. אם לא נגן על הדמוקרטיה, לא יהיה מי שיגן עלינו.

play

בתגובה לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו על דעותיהם בנוגע לעילת הסבירות, הבהירו השופט סולברג והשופטים בדימוס פרוקצ'יה וגרוניס עד כמה המציאות שונה לחלוטין.

play

שרי הליכוד ממהרים לקדם את החקיקה עד סוף מושב הקיץ, אך פחות ממחצית ממצביעי המפלגה תומכים בקידום התכנית. האם ממשלת אחדות לאומית היא הפתרון?

play

ללא סבירות, תהיה לממשלה יד חופשית בפיטורים ובמינויים ותוכל לפטר שומרי סף ללא מגבלה אם לא יתיישרו עם רצונה. היא תוכל למנות לפי העיקרון של קשרים במקום כישורים וכך נקבל "שומרי ראש" שנאמנים לשרים בלבד.

play

מספיקה החלטה אחת בלתי סבירה שתשנה את החיים של כל אחת ואחד מאתנו. ביטול עילת הסבירות ומתן כוח בלתי מוגבל לשלטון יביא לריסוק הדמוקרטיה.

play

רק "סבירות" לא נשמע נורא, אך מדובר בשיטת הסלמי ולכן אסור לבחון את הסבירות כרעיון בודד.

play

ביטול עילת הסבירות יתן אור ירוק להזרמת כספים למגזרים נבחרים ללא ביקורת שיפוטית ולא יאפשר לבית המשפט לפסול החלטות שרים גם אם הן מופרכות או בלתי סבירות באופן קיצוני.

play

הצעת החוק שתאפשר לשר לביטחון לאומי ולשוטרים בכירים סמכות להוציא צווי מעצר והגבלה מנהליים נגד אזרחים ישראלים ללא הליך הוגן דרקונית ומסוכנת, ויש להתנגד לה בכל תוקף.

play

שלטון שרוצה לפעול לטובת האזרחים משיקולים עניינים אינו פוחד מסבירות. רק שלטון שמעוניין בהחלטות שרירותיות כמו פיטורי שומרי סף והחלפתם באנשים פוליטיים פוחד מסבירות.

play

כ-30 שנה נהוג שלפחות אחד משני נציגי הכנסת בוועדה הוא מהאופוזיציה, על מנת למתן את כוחה של הממשלה ולמנוע פוליטיזציה של מינוי שופטים. בממשלה הנוכחית מדובר במהלך קריטי, שיש אף להפוך לחוק.

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר נגידת בנק ישראל.
לרגל פרשת "בהר" נשאל על מטרותיו של היובל המקראי ועל הקשר שלו למוביליות חברתית בישראל של היום. האם 'פוס משחק' אחת ל-50 שנה מאפשר שוויון הזדמנויות או פוגע במאמצי העניים לשפר את מצבם?

play

בואו נכיר את ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל

play

עו"ד שלומית רביצקי טור-פז משוחחת עם ד"ר רבקה נריה בן שחר על פרשת "תזריע" ועל היולדת בתורה. נשאל מהי המקבילה המקראית לחופשת הלידה, כמה בחירה יש ליולדת בישראל ולמה מדינת ישראל ייחודית כל כך ביחסה לילודה ו" שוברת" את כל הגרפים.

play

האם מתנות הכהונה הן שכר ראוי לעובדי ציבור שלא זכו לנחלה בארץ? האם יש חשש שהכהנים יתנו העדפה למקריבי הקרבנות הנדיבים? ומה רע בחוק המתנות המוצע כיום?
השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם עו"ד עדנה הראל פישר, ראשת התכנית לאתיקה שלטונית ולמאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה' על הכהנים כעובדי ציבור ועל מתנות הכהונה.

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר דנה בלאנדר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, על תפקידו של הנשיא במשברים לאומיים. בעקבות סוגיית הנשיא בפרשת ויקרא נשאל על הקרבנות שצריכים נשיאים להקריב בישראל המודרנית, על הציפיות ממוסד הנשיאות, ומה קורה כאשר "נשיא יחטא".

play

הקואליציה רוצה שופטים שיהיו של השלטון: לא עצמאיים, לא מקצועיים ואפילו לא שמרנים. ברגע שזה יקרה, יהיה בלתי אפשרי לבטל חוקים ולפגוע בזכויות של כולנו.

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם גבי גורדון, חוקר במרכז לממשל וכלכלה ובתכנית חרדים, על המפקד המקראי בפרשת פקודי, ועל מפקדי הלמ"ס בישראל המודרנית.
האם המפקדים מבקשים לשרת אותן המטרות? האם הנפקדים משתפים פעולה? מי נכלל בכל אחד מן המפקדים ומי נותר בחוץ?

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במרכז לערכים ומוסדות דמוקרטיים, על רגעים של כינון חוקה.
בעקבות משה רבנו השובר את הלוחות הראשונים ועולה להר סיני לקבלת לוחות שניים, נשאל גם אנחנו על היכולת לשבור חוקה ראשונה ולכונן רגע חוקתי שני. האם ניתן לייצר רגע כזה? האם הוא מגיע רק על רקע של משבר עמוק כמו חטא העגל ומלחמת שבט לוי בשבטים האחים? ואילו עצות ניתן לתת למחוקקי חוקה בישראל 23?

play

עד היום, בתי המשפט סיפקו הגנה לנשים ועיצבו בפסיקות את הזכות לשוויון מגדרי. פסקת ההתגברות, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וביטול עילת הסבירות יערערו את מצבן.

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר אפרת דרסלר, כלכלנית בתכנית לחברה החרדית בישראל, על פרשת תרומה ועל תרומות במקרא ובחברה שלנו היום - כמה אנשים תורמים מכספם לצרכי ציבור? והאם מטרת התרומה היא רק חסד או גם ביטוח וחסכון עתידי?

play

כדי לבחור שופטים חדשים לביהמ"ש העליון צריך רוב של שבעה חברים בוועדה והסכמה בין השופטים לפוליטיקאים. למה צריך להיות אכפת לנו מאופן הבחירה ומהשלכותיו? כל התשובות.

play

הגנה אפקטיבית על זכויות אדם, בחירות חופשיות, הפרדת רשויות, שלטון חוק ורשות שופטת עצמאית – אלה דרישות המינימום למשטר דמוקרטי. תכנית יריב לוין מערערת על רובן באופן שירסק את הדמוקרטיה.

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ומוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה על פרשת "משפטים" ועל עקרון הכרעת הרוב. האם דעת הרוב היא ערובה לצדק 'אחרי רבים להטות', או דווקא סכנה? ואיך מציעה הפרשה להגן על החלשים בחברה?

play

האם האיזונים והבלמים שעומדים מול הכנסת והממשלה הם בתי המשפט דווקא, או אולי הרשויות המקומיות? ואולי מעמד הר סיני מספק לנו דגם חדש-ישן של ניהול חברה המורכבת מקהילות שונות?
השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר אריאל פינקלשטיין, ראש התכנית לשלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה וחוקר דת ומדינה, על פרשת יתרו ועל עצתו של יתרו למשה להאציל סמכויות.

play

סעיף הנכד מקנה את הזכות להתאזרח בישראל גם לילדיהם ולנכדיהם של יהודים – דורות שלישי ורביעי. מדוע רוצים לבטל אותו ומהם נימוקי התומכים בהשארתו בחוק?

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה": פרשת בא. עו"ד שלומית רביצקי טור-פז משוחחת עם פרופ' דני סטטמן על שאלות של זיכרון ושל שייכות. לשם מה אנו זוכרים את יציאת מצרים? מהו הלקח הרודף אותנו לאורך כל הדורות? והאם אנו מצליחים להאזין לו?

play

לוין הציע ששרים ימנו ויפטרו את היועצים המשפטיים כראות עיניהם, ובכך ישלטו בהם ויחלישו את כוחם כשומרי סף. היוזמה לא תאפשר להם למלא את תפקידם כנדרש.

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה", פרשת וארא, תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם נעה ברק-וושלר, מנהלת מערך התקשורת והשיווק במכון הישראלי לדמוקרטיה על אתגרי תקשורת ההמונים של משה רבנו. איך יוצר מנהיג קשב אצל קהל מוצף וקצר רוח? האם יש תחליף לכריזמה? באילו גימיקים תקשורתיים השתמשו לפני 3300 שנה? והאם הם רלוונטיים גם היום?

play

עילת הסבירות נועדה לוודא שהשלטון אינו פועל בצורה לא שוויונית או לא רציונלית. ביטולה יצמצם את יכולת בית המשפט לבחון החלטות שלטוניות יומיומיות בשורת נושאים.

play

כל הזמן משווים את שיטת המשטר הישראלית לבריטניה, לניו זילנד, לצרפת ואומרים שרק בישראל "חייבים לתקן" את השיטה. ומה לגבי מגבלות הכוח שיש בהן ואין בישראל?

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה", פרשת שמות, תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם החוקר איתמר יקיר על קריאת שמות ועל לכידות חברתית. האם יכולה בחירת שמות לילדים על שם רבנים או חיילים לשקף או לנבא תהליכים חברתיים?

play

שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, כפי שמציע שר המשפטים יריב לוין, יפגע בעצמאות הרשות השופטת ובמקצועיות הליך בחירת השופטים, שיעבור פוליטיזציה.

play

יש שופטים בישראל? ברור. ומי בוחר אותם? הוועדה לבחירת שופטים. כיום, בוועדה לוקחים חלק שלושה שופטים, שני שרים, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. בכדי לבחור שופט נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברים בוועדה- זכות וטו לפוליטיקאים ולשופטים

play

אז איך קרה שבית המשפט העליון הפך לאויב העם? לפי ספרו החדש של עמיחי כהן, מלחמות הבג"צ - הוא לא. פשוט לפוליטיקאים מסוימים נוח להציג אותו ככה.

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר גלעד מלאך על הסדר "תורתו אמנותו". האם יששכר וזבולון המתוארים בפרשת ויחי מהווים מודל לחלוקה בין החרדים לחילונים גם בישראל המודרנית? או שמא מעוניינים החרדים דווקא במעמדו של שבט לוי?

play

מה משמעות מינויים של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה כמשרות אמון? אילו שינויים מתוכננים בשיטת בחירת השופטים? התשובות לשאלות החשובות.

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם פרופ' בני פורת על קריסתה של כלכלת מצרים אחרי ששעבדה את בניה. האם פרשת ויגש מסמנת גם את סופן של מדינות מודרניות שאינן מדינות רווחה?

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם פרופ' סוזי נבות על פרשת מקץ ועל יוסף המשנה לפרעה מלך מצרים. נשאל אם מעמד 'המשנה' למלך או לראש הממשלה הוא 'פרס' כדאי בהסכם קואליציוני, ומה בין בית המלוכה הפרעוני לימינו.

play

השבוע בוידיאוקסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם פרופ' מרדכי קרמניצר על מסעו של יוסף בפרשת וישב מבית אביו אל הבור, אל בית פוטיפר ואל הכלא המצרי, בראי סוגיות אקטואליות של אפליה, מי-טו ושרים היושבים בכלא.

play

מתוך כנס #אפשר לתקן. אסור להרוס

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר אור ענבי על השותפות והאמון המוגבלים ביחסי יהודים וערבים בישראל. בשיח נעמוד על הדמיון בין מציאות ימינו ליעקב ועשיו הנעים בפרשת וישלח בין אחוות אחים לשנאה, בין נשיקה לנשיכה ולא יודעים אם המפגש ביניהם יוביל לאמון או למלחמה.

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" נעסוק בסוגיות של פרטיות בעקבות החיפוש שעורך לבן באהלים של יעקב, רחל ולאה בפרשת ויצא.

עו"ד שלומית רביצקי טור-פז תשוחח עם ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר על פרטיות, טכנולוגיה ובדידות מן המקרא ועד ימינו.

play

מתוך הכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה 2022

play

מתוך הכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה 2022

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה משוחחת שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר אסף מלחי על עולם הישיבות החרדי והכשרת בחורים חרדים לעבודה.

בעקבות פרשת תולדות נשאל אם בעולם הישיבות החרדי יכולים ללכת ביחד "הקול קול יעקב" ו"הידיים ידי עשיו"?

play

אזרחית מודאגת בז'קט צהוב מתראיינת בנוגע לפסקת ההתגברות וההשלכות שלה על נשים

play

אזרחית מודאגת בז'קט צהוב מתראיינת בנוגע לפסקת ההתגברות וההשלכות שלה על נשים

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה ישוחחו ארנון מאיר ושלומית רביצקי טור פז על פרשת חיי שרה ומערת המכפלה המשפחתית אל מול מנהגי הקבורה של ימינו ואתגריהם. וגם, כמה שאלות לאור הפרשה על הכנסת מעוטת הנשים שהושבעה השבוע.

play

עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, מסבירה מדוע פסקת ההתגברות מסוכנת לדמוקרטיה

play

הדיון הציבורי לגבי פסקת ההתגברות עוסק בעיקר בבית המשפט העליון, ומפספס את המהות: כוחה הכמעט בלתי מוגבל של הממשלה בישראל.

play

עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, מסבירה מדוע פסקת ההתגברות מסוכנת לדמוקרטיה

play

הדיון הציבורי לגבי פסקת ההתגברות עוסק בעיקר בבית המשפט העליון, ומפספס את המהות: כוחה הכמעט בלתי מוגבל של הממשלה בישראל.

play

מהי פסקת ההתגברות? 

play

מהי פסקת ההתגברות? 

play

"פרשת הדמוקרטיה" - וידיאוקאסט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהנחיית עו"ד שלומית רביצקי טור-פז מפגיש בין חוקרי המכון ומחקריהם העכשוויים לבין פרשות השבוע העתיקות ועלילותיהן.

בכל שבוע יוצג מחקר בתחומי דמוקרטיה, ממשל, כלכלה, בטחון, דת ומדינה וכו' בפריזמה של פרשת השבוע ואתם מוזמנים להאזין ולצפות בדיאלוגים על הימים ההם ועל הזמן הזה. והפעם עם החוקר אליהו ברקוביץ' על יחס המנהיגות החרדית למודרנה בראי עקידת יצחק.

play

"פרשת הדמוקרטיה" - וידיאוקאסט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהנחיית עו"ד שלומית רביצקי טור-פז המפגיש בין חוקרי המכון ומחקריהם העכשוויים לבין פרשות השבוע העתיקות ועלילותיהן.

והשבוע פרשת "לך לך" עם ד"ר תמי הופמן, מנהלת התכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה, על פתרון ההיפרדות של אברהם ולוט ועל מחיריו של פתרון זה גם בישראל של היום.

play

"פרשת הדמוקרטיה" - וידיאוקאסט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מפגיש בין חוקרי וחוקרות המכון לבין פרשות השבוע העתיקות ועלילותיהן. בכל שבוע יוצג מחקר בתחומי דמוקרטיה, ממשל, כלכלה, בטחון, דת ומדינה בפריזמה של פרשת השבוע. דיאלוגים על הימים ההם ועל הזמן הזה.

והשבוע - פרשת נח והמבול וההתחממות הגלובלית של כדור הארץ, ערב ועידת האקלים בשארם. עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מנהלת המרכז לחיים משותפים, משוחחת עם דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה ומובילת פרויקט ההיערכות למשבר האקלים במכון.

play

"פרשת הדמוקרטיה" - וידיאוקאסט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מפגיש בין חוקרי וחוקרות המכון לבין פרשות השבוע העתיקות ועלילותיהן. בכל שבוע יוצג מחקר בתחומי דמוקרטיה, ממשל, כלכלה, בטחון, דת ומדינה בפריזמה של פרשת השבוע. דיאלוגים על הימים ההם ועל הזמן הזה.

והשבוע - פרשת נח והמבול וההתחממות הגלובלית של כדור הארץ, ערב ועידת האקלים בשארם. עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מנהלת המרכז לחיים משותפים, משוחחת עם דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה ומובילת פרויקט ההיערכות למשבר האקלים במכון.

play

יש לכם פיתוח טכנולוגי פורץ דרך שיכול לצמצם את משבר האקלים אבל הרגולציה עומדת בדררכם? המכון הישראלי לדמוקרטיה והמכון הישראלי לחדשנות גיבשו יחד עם כ-60 יזמי ויזמיות אקלים תוכנית לקידום ישראל כמעצמת חדשנות אקלימית שתשרטט לרגולטור את המסלול מחדש.

play

הקשר שבין פליטות מזהמים למגזר העסקי: לקראת מושב אקלים בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2021 הופק סרטון בהשתתפות 3 חברות ישראליות שהציגו את המהלכים שהן מקדמות בעסק לאימוץ צעדים וולונטריים להפחתת פליטות או למעבר לפעילות ירוקה, תוך התייחסות לתועלות שפעילות זו מניבה לעסק, האתגרים מולם הם נאלצים להתמודד כדי לבצע את המהלך וכן חסמים רגולטוריים/בירוקרטיים בדרך למעבר למשק דל פחמן.

play

בהשוואה לדמוקרטיות מבוססות בעולם, שיעור הקולות הפסולים בישראל הוא נמוך מאוד. כך למשל: בבחירות 2020 לכנסת היו 25,073 קולות פסולים, שהם 0.54% מכלל הקולות.

אבל מה הוא פתק פסול?

play

דווקא בזמן המשבר הכלכלי החמור ביותר שידעה המדינה, ממשלת ישראל היוצאת הייתה המנופחת ביותר בתולדותיה. 34 שרים לא רק עולים למשלם המסים מאות מיליוני שקלים, הם גם יוצרים המון, אבל המון בלגן

play

דווקא בימים אלה ולאור משבר הקורונה, שהוביל בשנה האחרונה לפגיעה בזכויות ובחופש האישי של כולנו, שווה להבין עד כמה מעמדם של חוקי היסוד שלנו רעוע.

play

בתרחיש אופטימאלי אנחנו אמורים להצביע למפלגה מסוימת ואז בבחירות הבאות להחליט- לפי הביצועים וההישגים שלה- אם היא עדיין שווה את הקול שלנו. אז זהו שבמציאות הישראלית, כשח"כים ומפלגות צצים ונעלמים בתדירות מופרכת ולפעמים לא שורדים יותר מקדנציה אחת, זה הפך למשימה בלתי אפשרית.

play

בשנתיים האחרונות הוביל המכון הישראלי לדמוקרטיה צוות עבודה שכלל את נציגי החברה האזרחית, אשר מטרתו להבטיח שהמעבר למשק דל פחמן יהיה צודק וחברתי (Just Transition). בתום תהליך שכלל ניתוח עומק של הנעשה בעולם בתחום, שיתוף הציבור באמצעות סקרים ואתר התייעצות דיגיטלי, מפגשים ושיחות התייעצויות עבור גורמי הממשל המיישמים, גובשה חבילה של צעדי מדיניות שמטרתם למזער את הפגיעה בשכבות החלשות ולהבטיח שאלו ייהנו לא פחות מתועלות המעבר למשק דל פחמן. במפגש הוצגו למשתתפים עיקרי הממצאים והמלצות המדיניות ונערך דיון בהשתתפות הציבור, נציגת ה-OECD שמלווה את המהלך ונציגי משרדי הממשלה הרלבנטיים.

play

זוכרים למה התפזרה הכנסת אי שם ב-2018? וב-2019? וב-2020? קבלו סיכום קצר שמסביר איך נקלענו ללופ הזה של ארבע מערכות בחירות בשנתיים, ואיך יוצאים ממנו

play

ממשבר הקורונה למשבר האקלים

play

המשרד להגנת הסביבה | ישראל 2050

play

עד מתי צבא העם?
הוויכוח על קיצור השירות יצר בגדול שני מחנות: אלה שמתנגדים ומזהירים מפני מחסור בכוח אדם ביחידות המובחרות, כמו גם על תחלופת כוח אדם גבוהה שתשפיע על איכות הצבא וכשירותו.
ואלה שתומכים בקיצור השירות, הטוענים שצריך להתאים את מודל צבא העם למציאות שבה כמחצית מבני מחזור הגיוס ממילא אינם מתגייסים, ולשלב את החיילים המשוחררים מהר יותר בשוק העבודה.

play

נוכחותם הגוברת של דתיים ודתיות בשורות הצבא מקרינה על אופיו, ומשפיעה על החברה הדתית לאומית פנימה. יותר ויותר מחלוקות אידיאולוגיות בתוך הציונות הדתית, באות לידי ביטוי בצבא: מעמד האישה, היחס ללהט"בים ושאלות על מוסר מלחמה.
עד כמה הצבא הפך לזירת התגוששות של הדתיים לאומיים ומה היה אומר על זה דוד בן גוריון שהיום מציינים את יום פטירתו?

play

צבא ההרגעה לישראל?!
מעורבות הצבא במשבר הקורונה מציפה לא מעט סימני שאלה על הגדרת גבולות הגזרה בין ניהול מערכה צבאית לניהול משבר אזרחי.
שימוש בצבא העם במשימות אזרחיות צריך שייעשה באופן מדוד, תוך פיתוח מערכת אזרחית יעילה ואפקטיבית לניהול מצב חירום-אזרחי עתידי.

play

סדקים באמון הציבור בצה"ל? תלוי איך מסתכלים על זה. בכל הקשור למשימות ויכולות מבצעיות שנמצאות מתחת לרדאר הציבורי, האמון בצבא נשאר גבוה. הספקות צפים ועולים בנושאים שבהם צה"ל נחשף לציבור, ובהם יש לא מעט מקום לשיפור. ובכל זאת- כמה היו רוצים שצה"ל יקבל לידיו את ניהול משבר הקורונה? צפו וגלו

play

אז איך קרה שבית המשפט העליון הפך לאויב העם? לפי ספרו החדש של עמיחי כהן, מלחמות הבג"צ - הוא לא. פשוט לפוליטיקאים מסוימים נוח להציג אותו ככה.

play

7 חברי כנסת, 7 שאלות - יצאנו לדרך! כמובן שלא שכחנו לבקש מהם גם איחול לשנה החדשה... שנה טובה!

play

תשע שנים חלפו מאז הפגנת המיליון של מחאת 2011 שהתמקדה במאבק נגד יוקר המחייה בישראל. אין ספק שמחאת הקיץ הנוכחי רחוקה מהמאסה של המחאה שנולדה אי שם ברחוב רוטשילד בתל אביב. יצאנו לבדוק- עד כמה ההפגנות משכנעות את המשוכנעים או מייצרות שינוי אמיתי?

כשבכירי משרד הבריאות ודרג מקבלי ההחלטות התייחסו לשב"כ כאל תרופת הפלא הטכנולוגית שתאפשר את פתיחת המשק, הם טעו. בעיקר בגלל הנתק המוחלט בין כלי השב"כ לחקירה האפידמיולוגית. כל נסיון לפתח חלופות בתקופה שבין הגל הראשון לשני לא נבחנה לעומק. אז מה כן צריך לעשות עכשיו, ואיך שאר מדינות העולם התמודדו עם ענין המעקבים?

בעידן שבו חברי הכנסת נבחרים על סמך הבולטות האישית שהם מפגינים, האם המשמעת הסיעתית, והסנקציות שבצדה, אמורה לרסן את הממד האישי ולהפוך אותם לתנועה הפועלת להגשמת מטרה משותפת?
על רקע הדרמה בוועדת הקורונה בנוגע לפתיחת חדרי הכושר, והמופע הנדיר של פיקוח הכנסת על הממשלה.

מה המשמעות של החלטת בג"ץ לביטול חוק ההסדרה, ומה הקשר למהלך הריבונות?

play

גבירותי ורבותי, מהפך!
שלוש מילים אלו מפי שדרן החדשות המיתולוגי חיים יבין הפכו לסמל המזוהה עם הניצחון הגדול של הימין ומנחם בגין בבחירות 77'.
אחרי כמעט שלושה עשורים רצופים של ממשלות בראשות מפלגות השמאל, הבחירות שנערכו בחודש מאי 1977, הביאו לראשונה לחילופי שלטון.

play

ממשלות ישראל חייבות להישאר עם הרגל על הגז, כל הדרך אל הפחתת הנטל הרגולטורי למינימום האפשרי

play

במוקדם או במאוחר - נשירת מבוגרים משוק העבודה היא סוגיה שכולנו נתמודד איתה. כך ששימור כוח עבודה חיוני ורלבנטי, גם בשנות החמישים והשישים לחייו, יעזור להבטיח כלכלה צומחת שעובדת עבור כולנו

play

ב-6 בפברואר 2017 אישרה הכנסת את החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, או בכינויו "חוק ההסדרה".

play

הזכות לפרטיות, שנולדה כזכות להיעזב במנוחה ושמירה על המתחם האישי מקבלת משמעות אחרת לגמרי בעולם הדיגיטלי. האפשרויות לאסוף מידע דרך רשת האינטרנט, מכשירים חכמים ואפליקציות, לשמור את המידע הזה בתוך "מוחות" מרכזיים, לעבד אותו ולהפיק ממנו תובנות עלינו כפרטים– הן המאפיין המרכזי של התקופה שלנו.

play

עשור שלם בדקה וחצי. מוכנים? מתחילים!

play

תרחישי אימה | ישראל 2050

play

המאבק הממושך של התנועה הציונית להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הגיע לאחד משיאיו בהצבעה שנערכה באו"ם ב-29 בנובמבר 1947. ההצבעה שעלתה על סדר היום הייתה על חלוקת שטחה של ארץ ישראל המנדטורית לשתי מדינות: ערבית ויהודית.

play

לפני שש שנים נפתח החינוך הממלכתי חרדי – מוסדות חרדיים שפועלים בסטנדרט של החינוך הממלכתי הישראלי. זה עדיין בשוליים – אבל אלו ניצני שינוי

play

בהיעדר גוף אחד שמרכז את תחום ההכשרות המקצועיות, מערך ההכשרות סובל מחוסר אפקטיביות שפוגעת באוכלוסיות החלשות. ככל שנשכיל להפוך את מערך ההכשרות המקצועיות ליעיל, אטרקטיבי ורלוונטי יותר לצורכי המעסיקים, הדבר יתרום לתעשייה ולכלכלה הישראלית.

play

זה מנגנון שנועד לחשוף כשלים בנבכי הרשות המבצעת, ולברר לעומק נושא בעל עניין ציבורי רחב. הבעיה היא שועדות חקירה כאלה בדרך כלל מוקמות בקול תרועה תקשורתית רמה אבל מסיימות בקול ענות חלושה

play

בכל הקשור להחלטות בסוגיות דת ומדינה שמתקבלות כאן אבל משפיעות על חיי חייהם של יהודים בתפוצות, כמו הכרה בטקסים לא אורתודוכסיים, מדינת ישראל חייבת לקבל החלטות בשיתוף ראשי הקהילות היהודיות

play

מהפכת הבינה המלאכותית מגיעה עם תועלות אדירות – אבל גם עם סיכונים שמחייבים היערכות מוקפדת של קובעי המדיניות

play

בימים אלה עובר ראש הממשלה בנימין נתניהו הליך של שימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה. במה מדובר?

play

במדינות רבות בעולם, מייד עם היוודע תוצאות הבחירות, ידוע מיהו המנצח ואיזו ממשלה עומדת לקום. אך בישראל המצב יותר מורכב.

play

שבוע לבחירות, מה באמת מעניין את ציבור הבוחרים? בזמן שהקמפיינים מעלים הילוך ומתמקדים בעיקר בנושאי ביטחון, מה שבאמת מעניין את הישראלים הוא דווקא עמדות המפלגות בסוגיות הכלכליות-חברתיות. הגיע הזמן שהמפלגות יציגו מדיניות כלכלית-חברתית ברורה ואפקטיבית

play

ההכרזה על בחירות נוספות הביאה אותנו למצב בו ממשלת המעבר מכהנת כבר חצי שנה, וצפויה לה כהונה של לפחות שלושה חודשים נוספים. מה המנדט של ממשלה כזו, ומה המשמעויות הנגזרות מכך?

play

חוק הלאום או בשמו המלא, חוק יסוד: ישראל-מדינת הלאום של העם היהודי, נחקק בכנסת בדיוק לפני שנה, ביולי 2018.

play

כיצד מצליח זוג חרדי עם משכורת ממוצעת של 12,000 ש"ח לרכוש דירה? החרדים מוכנים להתפשר על דירות קטנות, ישנות ומרוחקות מהמרכז, ורובם נעזרים בהלוואות עד גובה הנכס כולו. ד"ר איתן רגב מסביר מהן הדרכים בהן ניתן להיערך ולמנוע את המשבר בשוק הדיור החרדי

play

חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית הוא בלתי מספק, לא שוויוני ואף מסוכן לביטחון המדינה. אם לא יעבור שינויים דרסטיים שיעודדו את החרדים לשירות משמעותי בצבא, הוא עלול להגדיל את אי השוויון בין הצעירים בישראל ולהביא לסופו של צה"ל כצבא העם

play

גם הממשלה היוצאת, ממשלת ישראל ה-34, סבלה מבעיות של ממשלות קודמות: משברים קואליציוניים, מריבות, ויכוחים וסכסוכים בנושא דת ומדינה, אבל ברגע שיוצאים לבחירות – מי בכלל זוכר על מה התווכחו? אז כמה פעמים הלכנו לבחירות בגלל ענייני דת ומדינה?

play

קשה לזהות אותם- הם סמויים, מחופשים, מתוחכמים ומהדהדים לנו את מה שהסביבה הקרובה שלנו חושבת. בתקופת מערכת הבחירות הם בשיא שלהם- בוטים, חשבונות מזויפים, סמסים לא מזוהים - הכל כדי להשפיע על דעת הקהל. חמישה טיפים להתנהלות חכמה ברשת, ובעיקר להתמודדות עם השטף שמטרגט אתכם בכל האמצעים הטכנולוגיים שיש בידיכם

play

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הוא הראשון שחתם על האמנה לבחירות הוגנות של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המבקשת מהמפלגות לסמן תעמולה באופן ברור ואחיד, לא לעשות שימוש בחשבונות מזויפים ברשת ולהקפיד על סימון בוטים; עוד מתחייבים חותמי האמנה לא לעשות שימוש במידע פרטי של אנשים כדי להשפיע עליהם בעזרת מניפולציה רגשית וכן לאבטח את מידע הקמפיין כולל הצפנת מסרים אישיים ואבטחת מאגרי מידע. בהמשך השבוע צפויים עוד ראשי מפלגות לחתום על האמנה

play

פרופ' תמר הרמן, המנהלת האקדמית של מרכז גוטמן לחקר דעת מציגה את עיקרי ממצאי מדד הדמוקרטיה לשנת 2018, באירוע ההשקה בבית הנשיא

play

כל אחד מבין אמנות בצורה שונה וזה היופי שבה. לתת לגורם פוליטי, שר תרבות – משמאל או ימין – לפרש מה זו הסתה, מה פוגע ביהדות, מה פוגע בדמוקרטיה, זה קצת מגוחך ובטח שלא רציני. אבל זה מה שהולך לקרות אם יעבור חוק נאמנות בתרבות. וזה כבר לא מצחיק. זה מפחיד!

play

כבר כמה עשורים שיש פה בעיית משילות חמורה, שנובעת בעיקר מריבוי מפלגות סקטוריאליות, מימין ומשמאל, שמחלישות את המערכת הפוליטית והופכות אותה לשדה קרב של מלחמות אינטרסים, שרים מתחלפים כמו גרביים וקואליציה שמכילה בתוכה אופוזיציה, שדואגת ל"בייס" של עצמה בלי שום התחשבות באינטרס הציבורי הרחב. ככה אי אפשר לנהל מדינה

play

מערכת המפלגות הישראלית מפוצלת במידה קיצונית, לאחר שאיבדה את שני העוגנים שייצבו אותה מאז שנות השבעים. מדובר בפיצול הפוגע ביכולת המשילות ומערער את היציבות השלטונית. מערכת עם שתי מפלגות גדולות, נוסף על מספר מפלגות קטנות יותר, תעודד את המפלגות הגדולות להתמתן ולהתכנס למרכז המפה הפוליטית, ולמנוע הקצנה

play

בזכות קביעת בג"ץ, ובניגוד לשיקולי התקציב ועמדתה של ממשלת ישראל, מוגנו כל הכיתות בעיר שדרות. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

play

לתלמידי החינוך המיוחד מגיעות הזכויות לחינוך ולשוויון, כך פסק בג"ץ, ובעקבות הפסיקה שולבו ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך משלב. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

play

השד העדתי עדיין חי וקיים. אפליה עדתית במוסדות החינוך הייתה דבר שבשגרה בקרב החברה החרדית, עד שהגיעה פסיקת בג"ץ, שקבעה כי ההפרדה העדתית נוגדת לערכי כבוד האדם, הזכות השוויון והזכות לחינוך וכי אלו אינם ניתנים לערעור

play

פסק דין בעניין אליס מילר, סלל את הדרך לשינוי חברתי והגברת השוויון בין המגדרים. ברוב דעות פסק בית המשפט העליון שאי מתן אפשרות לנשים להתקבל לקורס טיס, אך ורק בגין היותן נשים, הינו אסור ומהווה יחס מפלה ופסול. בג"ץ אליס מילר הוא אחד מפסקי הדין המכוננים שהשפיעו על השיח הנוגע לשוויון מגדרי ומהדהד עד ימינו בכל תחומי החיים. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

play

הממונה על משאבי אנוש בארגון הגדול ביותר במדינה, אחראי על למעלה מ- 70,000 איש. מהו התהליך הנכון והראוי למינויו?

play

עקרון הפרדת הרשויות נועד למנוע צבירת כוח רב מדי בידיה של רשות אחת. לכן, בבואו של בית המשפט לפסול חוק שסותר חוק יסוד, הוא למעשה מממש את תפקידו בחלוקת הסמכויות

play

החברה החרדית בישראל עשויה להיראות לעומד מבחוץ כגוש אחיד ומלוכד. ואולם, גם בתוך המגזר ישנו מנעד רחב הנע בין שמרנות למודרניות. ד"ר לי כהנר חושפת את עולמם של החרדים המודרניים, וממליצה למדינה לתקצב ולעודד את השתלבותן של קבוצות אלו בחברה הישראלית

play

היחסים בין דת ומדינה בישראל היו, ותמיד יהיו, מסובכים. גם למעלה מ-70 שנה להיווסדו, אנו מוצאים את הסטטוס קוו בישראל מאותגר שוב ושוב ומהווה בעיקר כלי ניגוח בידי המפלגות החרדיות למניעת רפורמות שונות

play

חוקי העבודה במדינת ישראל לא עודכנו למעלה מחמישה עשורים, וספק אם הם עדיין רלוונטיים בשוק התעסוקה המודרני והמשתנה של 2018. פרופ' יותם מרגלית מדבר על גמישות (או על היעדרה) של חוקי העבודה, וממליץ על מודל חדש שיתאים לשוק המתקדם

play

פוליטיקה בצד, מקומות עבודה המעסיקים יהודים וערבים מפתחים את היצירתיות והחדשנות בקרב העובדים, מסייעים להפחתת הניכור בין שתי האוכלוסיות ותורמים למשק. הדרך לעולם תעסוקה אידאלי ושוויוני עוד ארוכה, וכוללת הירתמות של המדינה ושל החברה כולה

play

עשור להקמת השירות האזרחי לציבור החרדי, הגיע הזמן לשאול: האם שילוב החרדים בשירות האזרחי יעיל? עם פחות ממחצית מבוגרי השירות האזרחי שמשתלבים לאחר מכן בשוק העבודה, נראה כי התוכנית אינה משיגה את מטרותיה

play

בעוד שכ-85% מהתפקידים בצה"ל פתוחים לנשים, גופים אזרחיים מנסים להשפיע על תהליך הגיוס של נשים לצה"ל, ועל סוגיות הלכתיות אחרות. על הגופים האמונים על כך בצבא לקחת את המושכבות לידיים ולתת מענה הולם לצורכי החיילים הדתיים

play

הדיון הציבורי לגבי פסקת ההתגברות עוסק בעיקר בבית המשפט העליון, ומפספס את המהות: כוחה הכמעט בלתי מוגבל של הממשלה בישראל

play

משך הזמן הממוצע להקמת מפעל בישראל הוא בין שנתיים לארבע שנים. כל שנת עיכוב מובילה להפסד של כ-140,000,000 ש"ח. על הפתרונות להקלת הנטל הבירוקרטי ולהפחתת הרגולציה במסמך מפת הדרכים המציע שקיפות ובהירות עבור משקיעים מקומיים וזרים

play

שוק העבודה העתידי טומן בחוסו אתגרים רבים בצד הזדמנויות לצמיחה וחדשנות. מומחים בתחום חוזים שינויים מרחיקי לכת במבנה ובמאפיינים של שוק העבודה בעשור הקרוב. שינויים אלה טמונים בהתפתחויות טכנולוגיות, שינויים דמוגרפיים ושינויים תפיסתיים בכל הנודע לעולם העבודה

play

עובדי ציבור הם כשמם, עובדים של הציבור- לא של הפוליטיקאים. נשמע פשוט נכון? הקשיבו להסבר, למה החוק שיכפיף את בחירת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה לבחירת השר יהיה כר פורה למינויים פוליטיים של מקורבים ו"נאמנים" ויהווה פתח לשחיתות, תוך פגיעה קשה באתוס השירות הציבורי

play

הפיטורים קורעי הלב בנגב קרמיקה ובמפעלים נוספים בשנים האחרונות הם רק קצה הקרחון של שינויים דרמטיים שעוברים על שוק העבודה שלנו. מחקרים מצביעים על כך שמחצית מהמקצועות שמוכרים לנו היום, ייעלמו בעתיד הקרוב בעקבות התפתחויות טכנולוגיות ומעבר לשוק של מיומנויות. למעשה, שליש מהתלמידים שנכנסים היום למערכת החינוך יעבדו במקצועות שעדיין לא קיימים היום. אז מה צריכה המדינה וכל אחד ואחת מאיתנו לעשות בכדי להיערך לשינויים ולמקצועות העתיד?

play

במדינת ישראל קיימות 131 מועצות דתיות שמגלגלות 760 מיליון ₪. המועצות האלו רלבנטיות לכל אחד ואחת מאתנו, ולא רק לדתיים. הן אחראיות גם על סוגיות כמו נישואין, כשרות וקבורה. דוח מבקר המדינה שפורסם היום מצא שוב שהן סובלות מכשלים קריטיים בשל התלות בדרג הפוליטי- ג'ובים, גירעונות, היעדר שקיפות, חריגה מתקנים ואי מינוי מחצית מהמועצות בשל צרכים פוליטיים של שר הדתות!

play

איך מאזנים בין חופש הדת וחופש מדת מבלי לפגוע בזכויותינו האזרחיות?
צפו בסרטון מתוך סדרה מיוחדת על מתחים בדמוקרטיה הישראלית, בהמשך להשקת שער הדמוקרטיה הישראלית- מיזם מיוחד של המכון בשיתוף עירית תל אביב- יפו לרגל שנת ה- 70 למדינה

play

שוויון וחירות עם שני ערכי ליבה של הדמוקרטיה. מה עושים במצבים שהחירות מתנגשת בשוויון?
צפו בסרטון מתוך סדרה מיוחדת על מתחים בדמוקרטיה הישראלית, בהמשך להשקת שער הדמוקרטיה הישראלית- מיזם מיוחד של המכון בשיתוף עירית תל אביב- יפו לרגל שנת ה- 70 למדינה

play

מה מגדיר מדינה כדמוקרטית? מהי דמוקרטיה מהותית? ומהי דמוקרטיה חלולה?
צפו בסרטון מתוך סדרה מיוחדת על מתחים בדמוקרטיה הישראלית, בהמשך להשקת שער הדמוקרטיה הישראלית- מיזם מיוחד של המכון בשיתוף עירית תל אביב- יפו לרגל שנת ה- 70 למדינה

play

דמוקרטיה היא שלטון העם, איך קובעים מי מהעם שולט? והאם הרוב תמיד קובע?
צפו בסרטון מתוך סדרה מיוחדת על מתחים בדמוקרטיה הישראלית, בהמשך להשקת שער הדמוקרטיה הישראלית - מיזם מיוחד של המכון בשיתוף עירית תל אביב-יפו לרגל שנת ה-70 למדינה

play

החופש להגיד כמעט כל משה שעובר בראש הוא כנראה סמל הדמוקרטיה. מתי ואיך מגבילים את חופש הביטוי?
צפו בסרטון מתוך סדרה מיוחדת על מתחים בדמוקרטיה הישראלית, בהמשך להשקת שער הדמוקרטיה הישראלית- מיזם מיוחד של המכון בשיתוף עירית תל אביב- יפו לרגל שנת ה- 70 למדינה

play

למה חשוב לשמור על הפרדת הרשויות ואיך זה משרת אותנו האזרחים?
צפו בסרטון הראשון מתוך סדרה מיוחדת על מתחים בדמוקרטיה הישראלית, לקראת השקת שער הדמוקרטיה הישראלית - מיזם מיוחד של המכון בשיתוף עיריית תל אביב-יפו לרגל שנת ה-70 למדינה

play

חוק הלאום אושר במחטף בוועדה מיוחדת בכנסת, וצפוי לעלות היום להצבעה בקריאה ראשונה במליאה. כן, זה אותו חוק לאום שפירק את הקואליציה הקודמת, והפעם ללא הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח הכרזת העצמאות" שהיה בכל הנוסחים הקודמים.

play

לקראת שנת ה-70 למדינת ישראל מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה משיק את אתר דאטה-ישראל: מאגר מחקרי דעת הקהל המקיף והוותיק ביותר בישראל בלחיצת כפתור

play

כמה חרדים חיים בישראל? כמה מהם יצפו בסרטון הזה דרך האינטרנט? כמה מהם עובדים? כמה מהם לומדים באקדמיה ובאיזה גיל הם שוברים את הכוס מתחת לחופה?

play

עם אישור חוק הפריימריז במליאת הכנסת, חשוב להבין- דמוקרטיה היא לא רק פעם ב-4 שנים, היא גם בין לבין בבחירות פנים מפלגתיות - "פריימריז". צפו בסרטון של פרופ' רהט על הצעדים לשיפור מערכת הבחירות הפנים מפלגתית

play

השירות הצבאי של האוכלוסיה החרדית בישראל לא רק זירה המחברת בין החרדים לחברה הישראלית הוא גם משמש כמקפצה להשתלבות בשוק העבודה. אסף מלחי, חוקר בתכנית לחרדים בישראל, מספר על היחסים בין הצבא לבין האוכלוסיה החרדית

play

בשנים האחרונות ראינו ראש ממשלה, שרים וראשי רשויות מקומיות נכנסים לכלא, אלא שרובם, בתחילת דרכם הציבורית, היו מלאים באידיאלים וכוונות טובות. מחקרים מתחום האתיקה מוכיחים בסיטואציות מסויימות רובנו נשקר או נרמה, וכך קבלת מתנות, הזמנה לכנסים וקידום מקורבים לא נתפסים כמשהו בעייתי. פרופ' יובל פלדמן מסביר, איך נלחמים בשחיתות השלטונית?

play

"הרגילו אותנו לחשוב שהתקשורת צריכה להיות אובייקטיבית, אבל האובייקטיביות מתה. ככל שהתקשורת תהיה שקופה יותר, כך נוכל לחזור להאמין בה". ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר חושבת שאובדן אמון הציבור בתקשורת הוא לא בהכרח דבר רע

play

מדד הדמוקרטיה לשנת 2017 מוכיח שרוב הישראלים מרוצים ממצבה הכללי של ישראל ואופטימיים לגבי עתידה. מה עוד מספר לנו אותו מדד? פרופסור תמר הרמן מסבירה

play

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר על שסע מרכזי חדש שנוסף בחברה הישראלית:"שסע בין תומכי הדמוקרטיה המהותית, שמגינה על החירות והשיוויון, לבין אלה שמעוניינים בדמוקרטיה חלולה, שמתבססת על עריצות הרוב"

play

יש שופטים בישראל? ברור. ומי בוחר אותם? הוועדה לבחירת שופטים. כיום, בוועדה לוקחים חלק שלושה שופטים, שני שרים, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. בכדי לבחור שופט נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברים בוועדה- זכות וטו לפוליטיקאים ולשופטים

play

יחסים בין יהודים וערבים- על הפנים? לא מדויק. נסרין חדאד חאג'-יחייא, ראשת התכנית ליחסי יהודים-ערבים במכון על היחסים המורכבים שבין ערבים ויהודים. אם ברמה הלאומית הפערים גדולים, דווקא ברמה האישית- בחיי היומיום, בעבודה ובפייסבוק היחסים ביננו מעולים.

play

3 דקות ברוטו. זה הזמן שחברי ועדת השרים לענייני חקיקה עוסקים בכל הצעת חוק שעולה בישיבה השבועית מדי יום ראשון, כל זאת ללא שקיפות לגבי החלטותיה ותוך שהיא הופכת לשסתום הכרחי עבור הקואליציה לאלפי הצעות חוק פרטיות שמועלות בישיבותיה. אז איך אפשר לשנות את עבודת הוועדה כך שתהיה חלק ממערך האיזונים והבלמים החיוניים לדמוקרטיה?

play

היום יכנס לתוקף חוק המאגר הביומטרי, עוד הוכחה לכך שבכל הנוגע לפרטיות, יד ימין בממשלה לא יודעת מה עושה יד שמאל

play

על רקע פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא תפקוד מערך הכשרות בישראל, אומרים במכון הישראלי לדמוקרטיה כי מדובר בהוכחה נוספת שישנה בעיה מערכתית אינהרנטית בתפקוד מערך הכשרות בישראל

play

דווקא עכשיו חשוב לזכור - אין כלב שמירה חשוב יותר, נובח יותר ואפקטיבי יותר מהעיתונות בשמירה על הדמוקרטיה הישראלית

play

עם פרסום נתוני הלמ"ס על שוק העבודה עולה כי 80% מאזרחי ישראל הערבים מועסקים בעמידה, מחציתם נחשפים לרעש בעוצמה חזקה וכ-40% מהם נדרשים להרים משאות כבדים וחשופים לחומרים רעילים. צפו במחקר בדקה על תופעת חוסר מעש במגזר הערבי, ועל צעדי המדיניות לשיפור המצב

play

קשה לשלב בין הרצון להתקדם באופן משמעותי בשוק העבודה ולשמור גם על תפקידן המסורתי במשפחה ובקהילה.

play

השנה האחרונה בכנסת התאפיינה בעליה ביוזמות החקיקה ובחקיקה האנטי דמוקרטית. צפו במצעד היוזמות האנטי דמוקרטיות של הכנסת ה-20

play

מה הדרך שתאפשר לציבור הדתי להיות מחויב לחוקי וערכי המדינה מבלי לפגוע בתפיסתו הדתית וההלכתית?

play

על רקע מהפכת החקיקה של יו"ר הכנסת, שרת המשפטים ושר התיירות- צפו מחקר בדקה על הכלים לשיפור לפיקוח עבודת הממשלה ושיפור עבודת הכנסת.

play

מדוע ההגנה הטובה ביותר על חיילי צה"ל ואזרחי ישראל היא חקירה פנים ישראלית, וכיצד מנגנון חקירה פנימי של חיילים שחשודים שחרגו מדיני הלחימה, חשוב לכל אזרח ולמדינת ישראל כולה?

play

האם אתם בוחרים בביבי או בליכוד? בבוז'י (וציפי) או במחנה הציוני? ומי מצביע לבית היהודי- מצביעים לבנט! פרופ' גידי רהט מסביר על הסכנות שבפרסונליזציה שעוברת על המערכת הפוליטית ושקיעתן של המפלגות במסגרת פרויקט "מחקר בדקה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

play

האם הריסת בתי מחבלים נעשית כצורך ביטחוני או כצורך פוליטי? עו"ד טל מימרן מספר על ממצאי מחקר בנושא במסגרת פרויקט מחקר בדקה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

play

עלות מערך הכשרות למשלם המיסים הישראלי מוערכת ב-4 מליארד שקלים, עלות של אלפי שקלים למשפחה. ישראל היא מדינה יהודית וחלק גדול מהישראלים רוצים לרכוש מוצרים כשרים, אך מהי הדרך הנכונה להפעיל את מערך זה לטובת הציבור?
ד"ר שוקי פרידמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר כיצד לפרק את מונופול הכשרות במסגרת פרויקט מחקר בדקה.

play

האם בישראל של 2016 ובעידן הדיגיטלי נכון להחזיק מערך של צנזורה צבאית? ד"ר תהילה אלטשולר מסבירה על הרפורמה הנדרשת במערך הצנזורה בישראל במסגרת פרויקט מחקר בדקה של המכון הישראלי לדמוקרטיה

play

מיהו היועץ הטוב? ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מצביע על חוסר השקיפות בעבודת היועץ המשפטי לממשלה ומציג שורה של מדדים ויעדים שיש לפרסמם לציבור בכדי להנגיש את עבודתו לציבור.

play

האם יש לאפשר ללמעלה מחצי מליון אזרחים ישראלים המתגוררים בחו"ל להצביע בבחירות לכנסת? ד"ר עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר כי התשובה העקרונית היא לא, אך יש להחריג את אותם ישראלים הנמצאים בחו"ל לתקופה קצובה לצורך לימודים או עבודה זמנית ושבכוונתם לחזור לישראל בתום התקופה.

play

בשנים האחרונות, בין השאר על רקע מאמצים של משרדי הממשלה ושינויים חברתיים, יותר ויותר חרדים יוצאים לעבוד. ולמרות זאת, שיעור המועסקים החרדים עדיין נמוך ביחס לאוכלוסיה ושיעורי העוני בקרב חברה זו נשארים גבוהים. ד"ר גלעד מלאך מציג את תכנית המכון הישראלי לדמוקרטיה לקידום תעסוקת החרדים והמעבר ממאמץ להכנסתם לשוק העבודה למאמץ לשלבם בתעסוקה איכותית.

play

האם יכול להיות חוק שעבר בכנסת והוא אנטי דמוקרטי? ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר מהם הקריטריונים להצעת חוק שאינה עומדת בקנה אחד עם ערכים דמוקרטים.

play

במהלך השנה הראשונה לכהונת הכנסת ה-20, הוגשו למעלה מ-2,800 הצעות חוק פרטיות, עשרות בודדות מהן יסיימו את הליך החקיקה: קנס לבתי עסק שמשאירים את הדלת פתוחה עם מזגן דולק, עיגון שמה של מדינת ישראל כמדינת ישראל, חובת ציון כמות המשקה בכוס בתפריט והארכת הרמזור הירוק להולכי רגל בסמוך לבתי אבות.. כל הנושאים הללו, הזוי ככל שישמע הועלו כהצעות חוק אמיתיות. חברי הכנסת שלנו עוסקים השכם וערב ב"הצהרות חוק", שמספקות כותרות רגעיות, אך גוזלות זמן ומשאבים.