מאמרים

נדב פרי, פרשן פוליטי ומהפודקאסטרים המצליחים בישראל, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם על מערכת הבחירות הקרובה ועל השאלות הגדולות שישפיעו על הצבעת הבוחר הישראלי בה. פרי מסביר מדוע בעיניו אלו הבחירות הגורליות ביותר שידעה ישראל, ומנתח את שלושת הנושאים המרכזיים שיעמדו במרכזן: השלכות 7 באוקטובר והמלחמה, היחסים בין המדינה לחברה החרדית, והשאלה כיצד מתפקדת הממשלה בתחומי הביטחון, הכלכלה ויחסה לאזרח. עוד בפרק, כוחה של מערכת התהודה הפוליטית לעצב תודעה ציבורית בכלל ובמערכת הבחירות הקרובה בפרט, כשהרשתות החברתיות והפודקאסטים בראש.

15 ביוני 2026

11 ביוני 2026

נושא הדיון שהתקיים ב-9 ביוני 2026: השפעת קיצוץ תקציבי חומש על צעירים ערבים.

09 ביוני 2026

בכסות של עידוד תעסוקת נשים מסתתרת הצעת חוק שפוגעת בעקרון השוויון ומנסה לעקוף את פסיקת בג"ץ על גיוס החרדים, מעודדת אבטלה ומזיקה לכלכלה.

09 ביוני 2026

הצעת החוק מבקשת להשוות את זכויותיהם של לומדי התורה לאלו של המשרתים בצה"ל, ולמעשה לעגן בחוק יסוד את הפטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות, מבלי שיאלצו לשלם על כך מחיר כלכלי. היא פוגעת בעקרון השוויון, בחוסנה הכלכלי והביטחוני של ישראל, במבנה החוקתי שלה ואף בעולם התורה עצמו.

09 ביוני 2026

סיון קלינגבייל, עיתונאית כלכלית ועד לאחרונה עורכת TheMarker, מתארחת ב"סדר חדש" לשיחה על אחת הסוגיות שמטרידות יותר מכל את הציבור הישראלי: יוקר המחיה. בראיון עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, קלינגבייל מסבירה מדוע ישראל נותרה יקרה כל כך יותר מעשור אחרי המחאה החברתית, ומנתחת לעומק את תפקיד הריכוזיות, הרגולציה, שוק הדיור ומערכת הכשרות בעליית המחירים. וגם, מדוע ממשלות ישראל מתקשות לקדם רפורמות עומק ומה חלקם של הצרכנים במאבק ביוקר המחיה.

09 ביוני 2026

חוק איסור הונאה בכשרות מבקש להחזיר את שוק הכשרות למבנה ריכוזי ומונופוליסטי ולמנוע את פתיחתו לתחרות. הוא עלול להוביל ליצירת מאגר "ג'ובים" של משגיחי כשרות בשירות המדינה ובכך להגדיל מאוד את הוצאות המדינה

02 ביוני 2026

פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר ועמיתה בכירה ע"ש ויליאם דוידסון במכון הישראלי לדמוקרטיה, מגיעה ל"סדר חדש" לשיחה על אחד האתגרים הגדולים שניצבים בפני ישראל: איך משקמים כלכלה שמתמודדת עם מלחמה ממושכת, גירעון גדל ואי ודאות פוליטית? בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, מנתחת פרופ' פלוג את השפעות המלחמה על הצמיחה, שוק העבודה וההשקעות, ומסבירה מדוע אמון הציבור, השווקים והמשקיעים הוא גורם מכריע לעתידה הכלכלי של ישראל. האם דירוג האשראי צריך להדאיג אותנו? מהם היתרונות שעדיין מחזיקים את המשק הישראלי חזק? ומה נדרש כדי להבטיח יציבות, צמיחה ושגשוג גם בשנים של משברים מתמשכים?

01 ביוני 2026

המחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן יוצג בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2026.

31 במאי 2026

הצעת החוק שמבקשת לאפשר הפרדה מגדרית גם בלימודים לתארים מתקדמים פוגעת בזכותן הבסיסית של נשים לשוויון ומקדמת הדרת נשים מהמרחב הציבורי.

25 במאי 2026

הצעת החוק הנקראת "פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה" היא למעשה שינוי משטרי בעל השלכות מרחיקות לכת על הדמוקרטיה הישראלית: היא תהפוך את היועץ משומר סף עצמאי המסייע לממשלה למלא את תפקידה ומוודא שתשמור על החוק, ל"חותמת גומי" שתכשיר כל החלטה. בנוסף, הצעת החוק גם מסמיכה את הממשלה להתעלם לחלוטין מחוות דעתו המשפטית של היועץ.

25 במאי 2026

תא"ל במיל' גיא חזות, לשעבר ראש מערך הלמידה המבצעית בזרוע היבשה, מחבר רב המכר "צבא ההיי-טק וצבא הפרשים" וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מגיע לפודקאסט "סדר חדש" לשיחת עומק על הכשלים שנחשפו ב-7 באוקטובר וכל מה שעדיין לא תוקן מאז. בראיון עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, חזות מנתח כיצד השתנתה תפיסת הביטחון של ישראל, על התהליך בו צבא היבשה איבד מכשירותו ומעמדו, ואיך תרבות ארגונית של ייפוי המציאות ופחד מעימות פנימי פגעה ביכולת של צה"ל ללמוד ולהיערך למלחמה רב-זירתית. חזות גם מנתח את ההתרחשויות כעת בדרום לבנון לאור התהליכים הללו.

25 במאי 2026

הצעת החוק שתוציא את המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות ותהפוך אותה למחלקה נפרדת במשרד המשפטים לא תשפר את מערך בדיקת התלונות נגד שוטרים, אלא היא עלולה לפגוע באי-תלותם של חוקרי ותובעי מח"ש, ביכולתם לפעול באופן מקצועי ואפקטיבי, ובאמון הציבור בגורמי אכיפת החוק.

24 במאי 2026

פרופ' יניב רוזנאי, סגן דיקן בית הספר למשפטים באוניברסיטת רייכמן ומומחה למשפט חוקתי, בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם בעקבות הבחירות הדרמטיות בהונגריה והתבוסה של ויקטור אורבן. רוזנאי מסביר כיצד הפכה הונגריה למודל של פופוליזם ושחיקת מוסדות דמוקרטיים, מהשתלטות על מערכות המשפט והתקשורת ועד שינוי כללי הבחירות. רוזנאי מנתח את ההיערכות האפקטיבית של פיטר מדיאר להבסת אורבן ואילו מנגנונים שהקים פירקו את מנגנון התעמולה הממשלתי שם. הפרק, שבוחן עד כמה הבחירות בהונגריה רלוונטיות לבחירות בישראל, נוגע גם בהשפעת הרשתות החברתיות וכיצד סחף אותן מדיאר בדרך לניצחונו.

18 במאי 2026

הצעת החוק מבקשת להעביר את תקציב התאגיד לשליטת הממשלה ולאפשר לה לשנות או לבטל סעיפים בו. המשמעות היא פגיעה בעצמאות השידור הציבורי, יצירת תלות בדרג הפוליטי ואיום מתמיד על יכולתו של התאגיד לקיים עיתונות חופשית, ביקורתית ובלתי תלויה. מעבר לכך, מדובר במהלך שאינו מוצדק כלכלית ומקודם בהליך חקיקה חריג שנועד לעקוף דיון מקצועי והתנגדויות משפטיות.

11 במאי 2026

האלוף במילואים גדי שמני, לשעבר אלוף פיקוד המרכז ומזכירם הצבאי של ראשי הממשלה שרון ואולמרט, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על מי מושל בגדה, העלייה באלימות ובטרור היהודי ביהודה ושומרון והחשש מהידרדרות לאינתיפאדה שלישית. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, שמני מתאר כיצד השתנתה המדיניות הישראלית בגדה, ומהם המחירים הביטחוניים, המדיניים והבינלאומיים שישראל עלולה לשלם אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

11 במאי 2026

פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מומחה למשפט בינלאומי וחוקר צבא וחברה, בשיחת עומק עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם על השינוי בתפיסות המוסר והמשמעת בצה"ל ובחברה הישראלית. בין שחיקה, פוליטיזציה ולחצים מבצעיים, על הגבולות שנמתחים ועל אלה שכבר נחצו.

04 במאי 2026

הצעת חוק השידורים מציעה רפורמה חשובה בשוק התקשורת בישראל, אך לצד צעדים נחוצים היא גם מבטלת את כל מנגנוני האבטחה של איכות התוכן העיתונאי, מקנה סמכויות אכיפה רחבות מדי לרגולטור, ולכן עלולה לפגוע במקצועיות העיתונאית. החשש הוא שפתיחת השוק לתחרות לא מפוקחת תוביל ל"מירוץ לתחתית" או לריכוזיות בשל העובדה שהשוק קטן. בנוסף, הליך החקיקה עצמו מלא פגמים הואיל וההצעה לא קיבלה את אישור היועמ"שית ואת רשות האסדרה וגם עקפה את ועדת הכלכלה והעבירה את הדיון לוועדה מיוחדת, כדי לעקוף התנגדויות

27 באפריל 2026

אסף לנגלבן, ראש המועצה האזורית הגליל העליון, מספר ליוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם על החיים בקו העימות ביום שאחרי עוד הפסקת אש. כשהממשלה מבטיחה שיקום אבל הכסף לא מגיע, כשהאיום לא נעלם והאזרחים נשארים לבד. ואיך בכל זאת מנסים לבנות מחדש מציאות של צמיחה, קהילה ואמון.

27 באפריל 2026

בשבוע בו ישראל נעה בין כאב לתקווה, בין יום הזיכרון ליום העצמאות, פרק מיוחד של "סדר חדש" מבקש לעצור לרגע ולהביט קדימה. יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את עופר ורפל, לוחם שייטת שנפצע קשה באינתיפאדה השנייה, לשיחה על שיקום, בחירה ומשמעות. דרך סיפורו האישי של עופר, מהרגע שהתבשר כי יהיה משותק, דרך ההחלטה “לא לעצור”, ועד להקמת מיזם "בית ארזים" על שמם של לוחמי השייטת ארז אשכנזי ואלי גינסברג ז"ל, נפרשת השקפת עולם שמבקשת לא רק להחלים, אלא לבנות מחדש.

השיחה נוגעת בפגועי גוף ונפש, בשאלות של זהות, ומשפחה שנוגעות במרקם האינטימי של החברה הישראלית. זוהי שיחה אופטימית על היכולת לראות עתיד תוך בנייה ותרומה הדדיות של אדם וקהילה.

20 באפריל 2026

יום השואה 2026 מגיע על רקע מציאות משתנה שבה האנטישמיות אינה רק זיכרון היסטורי, אלא תופעה דיגיטלית מתפתחת במהירות חסרת תקדים. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את ד"ר לירם קובלנץ-שטנצלר, מומחית לאנטישמיות ולרדיקליזציה בעידן הדיגיטלי, לשיחת עומק על פניה החדשים של השנאה.

כיצד השתנתה האנטישמיות מאז ה-7 באוקטובר? מה תפקיד הרשתות החברתיות בהפצת שנאה, תיאוריות קונספירציה ורדיקליזציה - לעיתים במסווה של ביקורת פוליטית לגיטימית? והאם מדובר בתופעה חדשה, או באותם דפוסים היסטוריים בלבוש טכנולוגי עדכני?

השיחה בוחנת את הגבול המיטשטש בין אנטי-ציונות לאנטישמיות, את המנגנונים שמובילים אנשים "רגילים" לאמץ רעיונות קיצוניים, ואת הדרך שבה שיח שנאה מחלחל מהשוליים הדיגיטליים אל המיינסטרים ולעיתים גם לאלימות ממשית.

13 באפריל 2026

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, וטראמפ שלוטש עיניו לטריטוריה בשליטה אירופית, גורמים לאירופה לארגן מחדש את הבריתות שלה. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים באולפן את שגריר דנמרק בישראל, תומאס וינקלר, לשאלה מה רוצה טראמפ מגרינלנד הדנית, האם אלו צרכי ביטחון, מלחמת האנרגיה או מאבק בין מעצמתי? השיחה, שהוקלטה לפני תחילת המערכה עם איראן, נמשכת לנושאי ביטחון, בריתות ועתיד נאט"ו על רקע הטלטלות הגלובליות.

השגריר, שגם שימש בעבר כממונה מטעם דנמרק על הקשר עם הטריטוריה של גרינלנד, מתאר כיצד שינתה הפלישה הרוסית את תפיסת הביטחון של מדינות סקנדינביה, ומדוע מדינות כמו דנמרק חשות כיום איום קיומי לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה?

06 באפריל 2026

המלחמה עם איראן נכנסת לחודש השני, וסימני שאלה כבדים מרחפים מעל מטרות המלחמה ומהלכי ההכרעה שיביאו לסיומה המוצלח. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את עמוס הראל, הפרשן הצבאי של עיתון "הארץ", לסיכום ביניים של המלחמה. האם חזינו במיסקלקולציה אמריקאית ביחס למיצרי הורמוז? מה המשמעות של התארכות המלחמה, והאם יש לישראל או ארה"ב אסטרטגיות הכרעה ויציאה יעילות?

הפרק מנתח את ההישגים והמחירים שבידי איראן, וגם בוחן את הזירות הבוערות בלבנון, יהודה ושומרון והיחסים עם ארצות הברית – ועל המחירים האסטרטגיים של ריבוי חזיתות. האם ישראל מצליחה למנף את עוצמתה הצבאית לכדי הישג מדיני, או שהיא נגררת למלחמת התשה יקרה וארוכה.

31 במרץ 2026

ההצעה, המבקשת לקבוע עונש מוות כ"ברירת המחדל" בבית המשפט הצבאי באזור יהודה ושומרון, נגועה באפליה על רקע לאומי וסותרת את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. היא צפויה לגבות מישראל מחיר מדיני וספק אם תסייע למאבק בטרור.

30 במרץ 2026

האם התקיפות של ישראל וארה"ב על מתקני הגרעין באיראן באמת עוצרות את התוכנית או רק קונות זמן? ומה יותר מסוכן לישראל - הפצצה הגרעינית או המשטר שמבקש להחזיק בה?

בפרק מיוחד של "סדר חדש" שמוקלט בעיצומה של מלחמת איראן השנייה, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את ד"ר ג'סי פרס, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ומחבר הספר "שנית לא תיפול: איך ישראל תשרוד במזרח-תיכון גרעיני". יחד הם נכנסים לשאלות שהשיח הציבורי נוטה להימנע מהן: מה המשמעות של מאות קילוגרמים של אורניום מועשר שנותרים בידי איראן; מה אפשר ללמוד מהמקרה של צפון קוריאה; האם העולם בכלל יודע לעצור מדינה שנחושה להגיע לפצצה; מה עושים אם למרות הכול איראן הופכת למדינה גרעינית; או אולי השאלה מי מחזיק בפצצה חשובה יותר מהפצצה עצמה?

25 במרץ 2026

כשבועיים וחצי אחרי פתיחת המערכה הצבאית של ישראל וארצות הברית נגד איראן, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם בפרק מיוחד בצל הלחימה. לצד ההישגים הצבאיים מעוררי הגאווה, מתגבשת תמונה מורכבת יותר של המלחמה: המטרות אינן חד-משמעיות, אסטרטגיית היציאה אינה ברורה, והאיום הגרעיני, גם לאור הישגי שני חילות האוויר, עשוי להישאר נתון להחלטתה של הרפובליקה האיסלאמית.

עם מחירי נפט מאמירים ואזהרות מפני מיתון עולמי, סגירת מיצרי הורמוז מוסיפה ממד כלכלי גלובלי למשבר ומאיימת לקצר את חלון הזמנים להשגת היעדים. בזירה האמריקאית, שתיקתו של סגן הנשיא ואנס, לצד קולות ביקורתיים ואף ארסיים בצד הרפובליקני, מצביעות על שסע פנימי שעשוי להשפיע על איתנות הברית האסטרטגית עם ישראל לשנים קדימה. ובישראל, נגלה פער עמוק בין יכולות צבאיות מופלאות ובין היעדרו הכמעט מוחלט של מעשה מדיני שיוכל למנף הישגים בשדה הקרב לביטחון ארוך טווח.

16 במרץ 2026

העלייה החדה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית מציבה אתגר חברתי ולאומי מהמורכבים ביותר בישראל. נתוני מקרי הרצח, תחושת הפחד והפער בין הציפיות מהמדינה לבין המציאות מעלים שאלות על מדיניות, אכיפה ומשילות.

בפרק מיוחד של "סדר חדש" מכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנצרת בשיתוף קבוצת בוקרא, משוחחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם עם מאזן גנאים, פרופ' מונא חורי-כסאברי וברווין עזב מחאמיד על הגורמים לזינוק בפשיעה, על יחסי המגזר הערבי עם המשטרה, על תפקיד החברה האזרחית ועל האפשרויות לשינוי. הפרק בוחן האם מדובר בכשל מערכתי מתמשך, ומהם הצעדים הנדרשים כדי להשיב תחושת ביטחון אישי לערבים אזרחי ישראל.

12 במרץ 2026

ביום האישה הבינלאומי 2026, נדמה שהשאלה על מצבן של נשים בישראל מקבלת משמעות מחודשת. מצד אחד, נשים משתלבות יותר בשוק העבודה ומגיעות לעמדות השפעה. מצד שני, פערי השכר נמשכים, הייצוג הפוליטי מוגבל, ובשנים האחרונות מתרבים גם הוויכוחים סביב הפרדה מגדרית והשלכות של שינויים פוליטיים ומשפטיים על שוויון מגדרי.

בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את עו"ד ענת טהון-אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ואת פרופ׳ יופי תירוש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ומחברת הספר "הופרדנו כך". יחד הם בוחנים כיצד מודדים את מצבן של נשים בעולם ומה מלמדים המדדים על ישראל, מהן המגמות המרכזיות בייצוג נשים בפוליטיקה ובשוק העבודה, ומהי המשמעות של התרחבות ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי עבור חברה ליברלית ורב-תרבותית.

08 במרץ 2026

02 במרץ 2026

היום הושקה בכנסת השדולה לקידום "פתק חצי פתוח" – הצעה המבוססת גם על מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה וזוכה לתמיכה חוצת מחנות פוליטיים.

מה אומרת ההצעה? איך היא תשפיע על הפתק שתשימו בקלפי? ולמה זו הדרך לתקן את השיטה בישראל?

פרופ' עופר קניג, עמית מחקר במכון ומרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון, עושה סדר.

23 בפברואר 2026