מאמרים

פרופ' תמר הוסטובסקי-ברנדס, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה וחברה בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, מגיעה ל"סדר חדש" כדי לעשות חשבון מסכם לארבע שנים של שינויים במערכת המשפט, במנגנוני הפיקוח ובמערכת השלטונית בישראל.

אילו מהלכים הושלמו ואילו נותרו על השולחן? מה קורה כשמחברים יחד את השינויים בוועדה לבחירת שופטים, במעמד הייעוץ המשפטי, בתקשורת ובשירות הציבורי ואיפה כל זה פוגש את האזרח בחיי היומיום, גם אם בינתיים נדמה שהחיים ממשיכים כרגיל?

בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם בוחנת פרופ' הוסטובסקי-ברנדס עד כמה השתנתה הדמוקרטיה הישראלית במהלך הקדנציה האחרונה, ומה עשוי לקרות אחרי הבחירות: אילו מהלכים צפויה לקדם ממשלה שתמשיך את דרכה של הקואליציה היוצאת, ומה תצטרך לעשות ממשלה שתבקש לבטל חלק מהשינויים, לשקם את מנגנוני האיזונים והבלמים ולבנות כללי משחק שיוכלו להחזיק גם בחילופי שלטון.

15 בספטמבר 2026

נעמי נוימן, לשעבר ראש המחקר ועיצוב המדיניות בשב"כ וכיום עמיתת מחקר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, מגיעה ל"סדר חדש" לריאיון ראשון ולשיחה על אחת השאלות שישראל הפסיקה לדבר עליהן: לאן הולך הסכסוך הישראלי-פלסטיני?

שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, ולאחר שתפיסת "ניהול הסכסוך" קרסה בבוקר ההוא, ישראל עוד לא מציבה תפיסה חלופית, ולא אופק ביטחוני או מדיני ברור. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מנתחת נוימן את התפיסות שהובילו ל-7 באוקטובר ואת החלופות שנמצאות היום על השולחן. נוימן מסבירה מה קורה בצד הפלסטיני: על מצבה של הרשות הפלסטינית ומה עומד מאחורי הירידה בתמיכה בחמאס ובמאבק המזוין.

נוימן מנתחת את סיכויי ההתלקחות בגדה וסיכויי ההיפרדות מהפלסטינים לאור המחירים שמשלמת החברה בישראל על היעדר הכרעה בסכסוך המדמם.

08 בספטמבר 2026

מעבר לפגיעה בפרטיות המצביעים, הוצאת מידע מהקלפי בזמן אמת לגבי מי שיצאו להצביע ומי שעדיין לא עשו זאת עלולה להיות מצע פורה להפרת חוק ולפגיעה בטוהר הבחירות.

04 בספטמבר 2026

יעקב כץ, מייסד פורום MEAD לדיאלוג בין ישראלים, אמריקאים ומנהיגים ערבים מהאזור ועורך ה"ג'רוזלם פוסט" לשעבר מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על מצב הברית האסטרטגית החשובה ביותר לישראל: הברית עם ארצות-הברית.

במשך עשרות שנים התמיכה בישראל הייתה כמעט קונצנזוס בפוליטיקה האמריקאית. בשנים האחרונות ובעקבות ה-7 באוקטובר, מתרבים קולות בפוליטיקה ובדעת הקהל המערערים על הברית, ואף יוצאים נגדה חזיתית.

בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מסביר כץ מה עומד מאחורי השינוי ביחס לישראל בשתי המפלגות, איזה חלק מהמשבר נובע מתהליכי עומק בחברה ובפוליטיקה האמריקאית ואיזה מהיעדר מדיניות של ישראל בסוגייה הפלסטינית, ומה יכולה ישראל לעשות כדי לבלום את ההידרדרות?

וגם: מדוע דווקא עכשיו הוא מוביל את פורום MEAD לדיאלוג בין מנהיגים?

31 באוגוסט 2026

25 באוגוסט 2026

"זה פופוליסטי" היא אחת ההאשמות השכיחות בפוליטיקה הישראלית. פרופ' יותם מרגלית, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש ביה"ס למדע המדינה, ממשל ויחב"ל באוניברסיטת תל אביב מגיע ל"סדר חדש" כדי להסביר מה הופך מפלגה או פוליטיקאי לפופוליסטיים, ולמה הפופוליזם הפך לכוח פוליטי דרמטי בעשורים האחרונים?

בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, הוא מסביר מהם הכוחות הכלכליים, החברתיים והתרבותיים שהזינו את עליית הפופוליזם, מה ההבדלים בין פופוליזם מימין ומשמאל ואיך הפופוליזם בישראל שואב השראה ממגמות ומשטרים בעולם.

וגם: מדוע הבטחה ל"חזרה לנורמליות" אינה מספיקה כדי להתמודד עם הפופוליזם בעידן ה-AI.

24 באוגוסט 2026

ד"ר שירה עפרון, חוקרת בכירה וראש קתדרת ישראל והמזרח התיכון במכון ראנד, מגיעה ל"סדר חדש" לשיחה על ההסכם המתגבש בעזה, כאשר חמאס נותר שחקן מתעצם בשטח. הנשיא טראמפ חתם על שלב ב' של תוכנית 20 הנקודות לשלום בעזה, אך הסוגיות המרכזיות נותרו פתוחות: מהי המשמעות בפועל של פירוק חמאס מנשקו? עפרון מתייחסת גם לגישה הדוגלת בהמשך השליטה ב"רצועות ביטחון" בעזה ובלבנון ועד כמה מדובר בתפיסת ביטחון חדשה/ישנה.

בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם, עפרון בוחנת את המחיר האזורי והבינלאומי של היעדר מהלך מדיני: האם הנורמליזציה עם סעודיה עדיין אפשרית; ומה מלמד הסכם הגרעין הסעודי-אמריקני על מקומה של ישראל באזור?

17 באוגוסט 2026

16 באוגוסט 2026

שירית אביטן כהן, הפרשנית הפוליטית של "ישראל היום" ופאנליסטית בחדשות 12, מגיעה ל"סדר חדש" לשיחה על הימין הישראלי לקראת בחירות 2026. הציבור בישראל זז ימינה, אך התמיכה בקואליציה הנוכחית הצטמצמה. מה זה אומר להיות ימני בישראל שאחרי 7 באוקטובר, איך מנתח מצביע ימין את אחריות הממשלה לטבח ואילו קבוצות מרכיבות את מחנה הימין?

אביטן כהן מנתחת את הכוחות שמעצבים את מפת הימין בפתח בחירות 26: מדוע מצביעים שעזבו את נתניהו אחרי 7 באוקטובר חזרו לתמוך בו; כיצד מתייחסים בליכוד לברית עם המפלגות החרדיות; מי הם מצביעי בן גביר ומה מסביר את צמיחתו כמנהיג מפלגת הימין השנייה בגודלה לפי הסקרים? האם בנט, איזנקוט ושחקנים חדשים יכולים לבנות ימין ממלכתי שאינו חלק מהקואליציה הנוכחית?

לבסוף, מה חשוב יותר לבוחרי הימין: אופייה היהודי של המדינה או המבנה הדמוקרטי שלה?

10 באוגוסט 2026

ד"ר לורן דגן־עמוס, חוקרת מדיניות החוץ והביטחון של הודו במרכז בגין־סאדאת באוניברסיטת בר־אילן, מגיעה ל"סדר חדש" לשיחה על אחת ממערכות היחסים החשובות והפחות מדוברות של ישראל. בזמן שמעמדה הבינלאומי של ישראל נשחק, הודו דווקא מצהירה בפומבי על רצונה להעמיק את הקשרים הכלכליים, הביטחוניים והדיפלומטיים עמה. עד כמה מדובר בשותפות אסטרטגית, ומה הודו מבקשת להשיג באמצעותה?

בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם, דגן־עמוס מסבירה מה עלה בגורלו של מסדרון הסחר השאפתני IMEC, שאמור לחבר בין הודו לאירופה דרך מדינות המפרץ ונמל חיפה, וכיצד אירועי 7 באוקטובר שינו את התוכניות. עוד בפרק: איך הודו מצליחה לקיים במקביל יחסים עם ישראל, איראן, רוסיה וארצות הברית; כיצד משפיעות עליה היריבויות עם סין, פקיסטן וטורקיה; מה עומד מאחורי החזון הפוליטי של נרנדרה מודי שמנהיג את המדינה הלא־מוסלמית שבה חיה האוכלוסייה המוסלמית הגדולה בעולם?

03 באוגוסט 2026

אורי דביר, חוקר אורח במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר מנהל אגף תקציבים בנת"ע, מתארח אצל יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם לשיחת עומק על משבר התחבורה בישראל ועל הפקקים שעולים למשק עשרות מיליארדי שקלים מדי שנה. מדוע למרות הסבסוד הנדיב והמחיר הנמוך, התחבורה הציבורית עדיין אינה חלופה אמיתית לרכב הפרטי? שיחה על אוטובוסים שלא מגיעים, רכבות שלא מתחברות, המטרו שעוד רחוק - וגם על הפתרונות שאפשר ליישם כבר עכשיו.

27 ביולי 2026

22 ביולי 2026

רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון ומחבר הספר "שעת אפס: איך ויתרנו על החינוך וקיבלנו הפיכה משטרית", מגיע ל"סדר חדש" לשיחת עומק על הקשר שבין מערכת החינוך, זהות ודמוקרטיה. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, הוד מציג את הפערים בתקצוב בין זרמי החינוך, את כניסתן של עמותות חיצוניות לבתי הספר, את הרדיפה הפוליטית אחר מורים ומנהלים ואת המחיר שמשלמת חברה שמניחה שילדים יהפכו מעצמם לאזרחים דמוקרטיים.

בהמשך עוסק הפרק בשאלה האם אפשר להחזיר למערכת החינוך את האחריות לעיצוב אזרחים מעורבים, ביקורתיים ואכפתיים, לפני שיהיה מאוחר מדי?

20 ביולי 2026

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי לימוד תורה הוא ערך יסוד. אמנם בנוסח המתוקן שלה נמחק הסעיף המחייב השוואת זכויותיהם של לומדי התורה לאלו של המשרתים בצה"ל, אך גם כעת עלולות להיות לה השלכות מעשיות שיתנו גיבוי לתלמידי ישיבות המשתמטים מחובתם החוקית להתגייס לצבא. ההצעה מעלה חשש לפגיעה בעקרון השוויון, במבנה החוקתי, בחירות הדתית-תרבותית של הישראלים, בעצם קיומה ושגשוגה של המדינה, ובאופן אירוני, אפילו בעולם התורה עצמו

13 ביולי 2026

ההצעה שוללת מהיועץ את שני הכלים המאפשרים לו לוודא שהממשלה פועלת על פי החוק: היא קובעת שחוות דעתו לא תחייב עוד את הממשלה ומבטלת את בלעדיותו בייצוג המדינה בערכאות. בנוסף, לאחר שייכנס לתוקף, ההצעה מחייבת את הממשלה להחליט תוך זמן בלתי סביר (30 יום) על דרכי מינוי היועץ, מה שעלול להוביל למנגנון שייפגע בעצמאותו ובאי-התלות הפוליטי שלו.

13 ביולי 2026

מיכאל שמש, כתב ופרשן פוליטי בחדשות 13, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על המערכת הפוליטית לקראת בחירות 2026. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, שמש מנתח את שליטתו המוחלטת של נתניהו בליכוד, את הפער בין הביקורת החריפה שנשמעת בחדרים סגורים לבין הנאמנות המוחלטת בפומבי, ואת ההפתעה המוחלטת בממשלה מהעובדה שהיא שרדה אחרי השבעה באוקטובר ומילאה את ימיה.

הפרק עוסק גם במשבר הגיוס וביחסי המדינה והחברה החרדית, באחריותן של המפלגות החרדיות לניהול המלחמה, ובעימות המחריף סביב מעצרי בני הישיבות. לקראת סיום, שמש מסביר מדוע מערכת המשפט, המפלגות הערביות והיכולת של הגושים להתארגן נכון הן שיכריעו את תוצאות מערכת הבחירות הקרובה.

13 ביולי 2026

הפרדה מגדרית באקדמיה מותרת היום במקרים מוגבלים בלבד, בעיקר במסלולי תואר ראשון המיועדים לציבור החרדי ובכיתות הלימוד בלבד. הצעת החוק מבקשת להרחיב אותה לכל התארים, לרבות תארים מחקריים, בכלל תחומי הלימוד ולקהלים רחבים יותר. ברגע אחרון הוכנס שינוי בהצעה, המיועד להרחיב את ההפרדה בחלק ממוסדות הלימוד ולאפשר לקיים אותה גם מחוץ לכיתות, כלומר בכל המרחבים הציבוריים שבמוסד, דוגמת קפיטריות, ספריות, חצרות ומסדרונות.

06 ביולי 2026

יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מקדישים פרק מיוחד לארבע הסוגיות הפנימיות שיכריעו את בחירות 2026 ואולי גם את עתידה של ישראל ברקע קיטוב פנימי חסר תקדים: יחסי המדינה והחברה החרדית, מקומה של החברה הערבית והקול הערבי בפוליטיקה הישראלית, עתיד הדמוקרטיה ומוסדות השלטון, וההתפתחויות ביהודה ושומרון והשפעתן על ביטחונה, אופייה ומעמדה של ישראל. דרך נתונים, מחקרים ודיון פתוח, יוחנן ושירה מנסים להסיט את הדיון מהפוליטיקה היומיומית אל השאלות העמוקות יותר: אילו הכרעות ניצבות בפני המצביעים הישראלים, ומה יהיו ההשלכות של המשך המגמות הקיימות או של שינוי כיוון לאחר הבחירות.

06 ביולי 2026

הצעת החוק, שכוללת המלצות שגיבשה הוועדה הציבורית למימון מפלגות, מבקשת להקל על מפלגות לקראת הבחירות בהיבטים שונים: גובה המימון, החזר הלוואות, גובה (ומועד קבלת) המקדמות, ובנוסף להרחיב את המימון לסיעות חדשות וקטנות. ניכר שהוועדה השקיעה מחשבה בניסיון לשמור על עיקרון השוויון בבחירות, ועם זאת – שינוי כללי המשחק חודשים ספורים לפני הבחירות אינו רצוי ואף עלול להיות בעייתי. הדרך הראויה לעשות זאת היא באמצעות רפורמה קבועה ומקיפה – כפי שהוועדה הציבורית ממליצה לעשות לאחר הבחירות

30 ביוני 2026

מפכ"ל משטרת ישראל לשעבר, רב ניצב משה קראדי, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה נוקבת על מצבה של המשטרה ועל האתגרים העומדים בפניה תוך שינויים חסרי תקדים המתחוללים בה. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, קראדי טוען כי המשטרה עברה בשנים האחרונות תהליך עמוק של פוליטיזציה ופגיעה בערכי הארגון, מתייחס ליחסים בין השר למפכ"ל, לעצמאות המשטרה, למינויים ולחששות לקראת מערכת הבחירות. עם טשטוש גבולות ההתערבות של הדרג הפוליטי בארגון עולה השאלה - לאן הולכת המשטרה?

29 ביוני 2026

עופרה אש, לשעבר מנכ"לית פורום "דבורה", מגיעה ל"סדר חדש" לשיחת עומק על שירות נשים בצה"ל, נשים לוחמות והוויכוח הציבורי סביב שילובן במערכי הלחימה. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, אש מתייחסת לפריצת הדרך של הלוחמת הראשונה שסיימה את מסלול סיירת מטכ"ל, לבג"ץ הלוחמות ולשינויים שחלו בצה"ל בעשורים האחרונים. עוד עוסק הפרק במחלוקת סביב פקודת השירות המשותף, ביחסי דת ומדינה בתוך צה"ל, ובשאלה האם הוויכוח על נשים לוחמות כבר הוכרע - או שהוא רק משנה צורה.

22 ביוני 2026

הצעת חוק הבחירות לכנסת ה־26 כוללת שורת הסדרים שנועדו להרחיב את הנגישות להצבעה, ובהם אפשרות לקבוע כתובת לצורכי בחירות, הסדרי הצבעה למפונים והצבת קלפיות בבתי אבות. בנוסף, היא מסדירה את הליכי בחינת כשירותם של מועמדים, מרחיבה את חובת השקיפות בתעמולת בחירות וקובעת חובת סימון לתכנים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. כדי שההסדרים המוצעים אכן יחזקו את מימוש הזכות לבחור ואת תקינות הליך הבחירות, צריך לדייק עוד את ההוראות הנוגעות לחובת השקיפות בתעמולה ולסימון התכנים.

21 ביוני 2026

נדב פרי, פרשן פוליטי ומהפודקאסטרים המצליחים בישראל, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם על מערכת הבחירות הקרובה ועל השאלות הגדולות שישפיעו על הצבעת הבוחר הישראלי בה. פרי מסביר מדוע בעיניו אלו הבחירות הגורליות ביותר שידעה ישראל, ומנתח את שלושת הנושאים המרכזיים שיעמדו במרכזן: השלכות 7 באוקטובר והמלחמה, היחסים בין המדינה לחברה החרדית, והשאלה כיצד מתפקדת הממשלה בתחומי הביטחון, הכלכלה ויחסה לאזרח. עוד בפרק, כוחה של מערכת התהודה הפוליטית לעצב תודעה ציבורית בכלל ובמערכת הבחירות הקרובה בפרט, כשהרשתות החברתיות והפודקאסטים בראש.

15 ביוני 2026

11 ביוני 2026

בכסות של עידוד תעסוקת נשים מסתתרת הצעת חוק שפוגעת בעקרון השוויון ומנסה לעקוף את פסיקת בג"ץ על גיוס החרדים, מעודדת אבטלה ומזיקה לכלכלה.

09 ביוני 2026

נושא הדיון שהתקיים ב-9 ביוני 2026: השפעת קיצוץ תקציבי חומש על צעירים ערבים.

09 ביוני 2026

סיון קלינגבייל, עיתונאית כלכלית ועד לאחרונה עורכת TheMarker, מתארחת ב"סדר חדש" לשיחה על אחת הסוגיות שמטרידות יותר מכל את הציבור הישראלי: יוקר המחיה. בראיון עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, קלינגבייל מסבירה מדוע ישראל נותרה יקרה כל כך יותר מעשור אחרי המחאה החברתית, ומנתחת לעומק את תפקיד הריכוזיות, הרגולציה, שוק הדיור ומערכת הכשרות בעליית המחירים. וגם, מדוע ממשלות ישראל מתקשות לקדם רפורמות עומק ומה חלקם של הצרכנים במאבק ביוקר המחיה.

09 ביוני 2026

חוק איסור הונאה בכשרות מבקש להחזיר את שוק הכשרות למבנה ריכוזי ומונופוליסטי ולמנוע את פתיחתו לתחרות. הוא עלול להוביל ליצירת מאגר "ג'ובים" של משגיחי כשרות בשירות המדינה ובכך להגדיל מאוד את הוצאות המדינה.

02 ביוני 2026

פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר ועמיתה בכירה ע"ש ויליאם דוידסון במכון הישראלי לדמוקרטיה, מגיעה ל"סדר חדש" לשיחה על אחד האתגרים הגדולים שניצבים בפני ישראל: איך משקמים כלכלה שמתמודדת עם מלחמה ממושכת, גירעון גדל ואי ודאות פוליטית? בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, מנתחת פרופ' פלוג את השפעות המלחמה על הצמיחה, שוק העבודה וההשקעות, ומסבירה מדוע אמון הציבור, השווקים והמשקיעים הוא גורם מכריע לעתידה הכלכלי של ישראל. האם דירוג האשראי צריך להדאיג אותנו? מהם היתרונות שעדיין מחזיקים את המשק הישראלי חזק? ומה נדרש כדי להבטיח יציבות, צמיחה ושגשוג גם בשנים של משברים מתמשכים?

01 ביוני 2026

המחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן יוצג בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2026.

31 במאי 2026