היום הושקה בכנסת השדולה לקידום "פתק חצי פתוח" – הצעה המבוססת גם על מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה וזוכה לתמיכה חוצת מחנות פוליטיים.
מה אומרת ההצעה? איך היא תשפיע על הפתק שתשימו בקלפי? ולמה זו הדרך לתקן את השיטה בישראל?
פרופ' עופר קניג, עמית מחקר במכון ומרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון, עושה סדר.
המערכת הפוליטית בישראל מתמודדת בעשור האחרון עם אתגרים עמוקים - חוסר יציבות, קיטוב גובר וריכוז כוח הולך וגובר בידי הממשלה. האם התהליכים בלתי נמנעים, או סימפטומים של בעיות מבניות בשיטה?
בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את פרופ׳ גדעון (גידי) רהט, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומהחוקרים המובילים של המערכת הפוליטית בישראל, לשיחת עומק על מצבה של הדמוקרטיה הישראלית ועל הדרכים האפשריות לתקן אותה. כיצד נוצר ריכוז הכוח הנוכחי? מה קרה למפלגות ולמנגנוני האיזון והבלמים? האם שיטת הבחירות הקיימת עדיין מתאימה ורלוונטית למציאות הפוליטית והחברתית של ישראל? ומהם הפתרונות האפשריים, מבחירות אזוריות ופתק "חצי פתוח" ועד אסיפות אזרחים וביזור סמכויות לשלטון המקומי.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, ד"ר מוחמד ח'לאילה, ד"ר ת'אאר אבו ראס
הפוליטיקה הערבית בישראל עוברת שינויים משמעותיים, בין שאיפה להשתלבות והשפעה על קבלת ההחלטות לאור אתגרי החברה הדרמטיים לבין שמירה על זהות לאומית. שיעורי ההצבעה, האמון במוסדות והיחס להשתתפות בקואליציה בכנסת מעלים שאלות על כיווני ההתפתחות של המערכת הפוליטית בחברה הערבית ובישראל בכלל.
בפרק מיוחד של "סדר חדש" מכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנצרת בשיתוף קבוצת "בוקרא", משוחחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם עם ד"ר מוחמד ח'לאילה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ועם ד"ר ת'אאר אבו ראס ממכון ון ליר על הגורמים שמעצבים את דרך ההצבעה של האזרחים הערבים בישראל. הפרק בוחן את השינויים בדעת הקהל ואת הכיוונים האפשריים של המצביעים הערבים בישראל בשנת בחירות.
מאת: אוריאל סיטרואן
מאת: ד"ר ח'דר סואעד
ממצאי הסקר הוצגו ביום העיון של תוכנית החברה הערבית בישראל בשיתוף עם קבוצת "בוקרא": "החברה הערבית בישראל על פרשת דרכים – אתגרים והזדמנויות".
מה גורם לנו לשנוא? בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את פרופ' עירן הלפרין, פסיכולוג חברתי ופוליטי מהאוניברסיטה העברית ומייסד מרכז אקורד, לשיחה על הרגש שמעצב את הפוליטיקה הישראלית. פרופ' הלפרין מסביר למה ואיך הפכה השנאה לנורמלית ומתוגמלת, מה התפקיד המפתיע שהיא ממלאת עבור כולנו, למה כל צד חושב שהצד השני שונא אותו יותר ממה שהוא באמת שונא, ומה קרה למנגנונים שפעם ריסנו את הדחפים האלה.
בשבועות האחרונים ניצבת תעשיית התרבות בלב עימות ציבורי, פוליטי וכלכלי מול שר התרבות מיקי זוהר. ביטול פרסים ותמיכות, ויכוחים סביב טקסי פרסים, ושיח ציבורי על "גיוון" ועל "הכפשת חיילי צה"ל" מעלים שאלה עמוקה יותר: מי מחליט אילו סיפורים יסופרו בישראל ועל ישראל בעולם. מה מלמד העימות הנוכחי על יחסי ממשלה ותרבות, והאם מדובר במלחמת תרבות רחבה הרבה יותר על גבולות חופש הביטוי בישראל. בפרק זה של "סדר חדש" משוחחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם עם ד"ר ליאור אלפנט, ראש הפורום הדוקומנטרי בישראל, על המודל הכלכלי של הקולנוע המקומי, על המשמעות של שלילת תקציבים מאיגודים וקרנות, ועל הקשר שבין כסף ציבורי, פיקוח וחופש יצירה.
מסמכי שלל שנתפסו במנהרות חמאס בעזה חושפים תמונה מטרידה: ארגון הטרור הכיר את ישראל לעומק, ניתח את תפיסת הביטחון בתחכום, עקב אחר המחלוקות הפנימיות וזיהה את נקודות התורפה טוב משחשבנו. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את שלמה מופז, מנהל מרכז המידע למודיעין ולטרור במרכז למורשת המודיעין, לשיחה על הממצאים שומטי הלסת ממסמכי השלל שהגיעו ממפקדות חמאס. מופז חושף בראיון כיצד הגה ארגון הטרור את אסטרטגיית ההשמדה שלו, מה כתב סינוואר בכתב ידו על טקטיקת ההלם והמורא, מדוע ההתרעות הגלויות זכו להתעלמות ישראלית וגם, על היוהרה, ההתמכרות לטכנולוגיה, והפער בהבנת רכיבי התרבות והדת של חמאס בהם לקתה ישראל.
מדד הדמוקרטיה השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה מציג תמונה מדאיגה ומורכבת: ירידה מתמשכת באמון במוסדות המדינה, יותר ישראלים שחשים חוסר נוחות ואף פחד להביע את דעתם בנושאים שנויים במחלוקת, ושחיקה בנורמות דמוקרטיות בסיסיות בדעת הקהל. בפרק זה של “סדר חדש”, יוחנן פלסנר ושירה שחם-ברביבאי מארחים את פרופ’ תמר הרמן, מעורכי "מדד הדמוקרטיה" והמנהלת האקדמית של מרכז ויטרבי לדעת קהל ומדיניות, לשיחה על הנתונים שמאחורי התחושות, מה מלמדים הממצאים על אמון במוסדות המדינה, מה משמעות השחיקה באמון והאם ישראל ייחודית בתהליך, או חלק ממגמה רחבה המתרחשת בדמוקרטיות רבות בעולם.
התזכיר לתיקון חוק החברות הממשלתיות מבקש להחליש ולבטל את המנגנונים שנועדו להבטיח מינויים מקצועיים, אחריות ושקיפות בניהול נכסי הציבור. הוא כולל בין היתר את ביטול "נבחרת הדירקטורים", מנגנון המשמש לגיבוש מאגר של מועמדים כשירים המתאימים לשמש דירקטורים בחברות ממשלתיות. משמעות התיקון לחוק היא העצמת כוחם של השרים למנות מינויים פוליטיים ומינויי מקורבים על חשבון עצמאות ומקצועיות הניהול של החברות שבבעלות המדינה ונכסי הציבור שבאחריותן.
בשנתיים האחרונות נרשם בישראל מאזן הגירה שלילי, תופעה חריגה המעוררת שאלות עמוקות על עתיד החברה והמדינה. בפרק זה של “סדר חדש”, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מארחים את פרופ’ סרג’יו דלה פרגולה, מבכירי הדמוגרפים בארץ ובעולם, לשיחה מבוססת נתונים על גל העזיבה מישראל. מי הם העוזבים, מה מניע אותם, וכיצד משפיעים המלחמה, חוסר היציבות הפוליטית והמהפכה המשטרית על תחושת הביטחון והעתיד. הדיון בוחן גם את הסיכון שבעזיבת צעירים משכילים ואת ההשלכות על הכלכלה, ועל החוסן הלאומי. דלה פרגולה מזהיר מהנתונים אך לא נבהל מהם ומציע מדיניות נכונה, לבלום את המגמה.
הצעת החוק לתיקון חוק המועצה להשכלה גבוהה הופכת את המל"ג ואת הוועדה לתכנון ולתקצוב מגופים מקצועיים וממלכתיים לגופים ממשלתיים-פוליטיים. המהלך עתיד לפגוע פגיעה חמורה בחופש האקדמי, במקצועיותה של מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית, יעניק לדרג הפוליטי סמכויות אכיפה וענישה חסרות תקדים כלפי המוסדות האקדמיים ויפגע באיכות ההשכלה הגבוהה בישראל ובמעמדה הבינלאומי.
שלוש שנים אחרי הצהרת שר המשפטים לוין על הרפורמה המשפטית, החברה הישראלית עדיין מתמודדת עם השלכותיו של משבר עמוק ומתמשך. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מארחים את הרב ד"ר תמיר גרנות, מראשי ישיבת "אורות שאול", לשיחה ביקורתית מבפנים על הרפורמה, אופן קידומה והקרע שנחשף בין חלקי החברה הישראלית.
הרב גרנות אינו מתמקד רק בתוכן המהפכה המשטרית, אלא בדרך שבה נוהל שינוי משטרי בחברה מקוטבת. לקראת סיום, השיחה מקבלת ממד אישי: הרב גרנות הוא אב שכול, בנו, סרן אמתי צבי ז"ל, נהרג במלחמת חרבות ברזל, והוא מביא קול מפוכח וכואב, הנשען גם על ספר שנכתב ("חולם ולוחם") בעקבות האובדן והמלחמה.
מאת: ד"ר ח'דר סואעד
תזכיר החוק מבקש להקים מאגר מידע רפואי וגנטי ריכוזי שיחייב את כלל ארגוני הבריאות להעביר מידע מזוהה ורגיש על אזרחי ישראל לידי משרד הבריאות. המהלך פוגע פגיעה חמורה בזכות החוקתית לפרטיות, מאחר שהוא מבוסס על סטנדרטים מיושנים של אבטחה והתממה שאינם תואמים את הדין העדכני ואת הסיכון לדליפת מידע
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עו"ד אלעד מן, עו"ד זהר גופן
תזכיר חוק הרדיו מציע רפורמה בשוק התקשורת המבקשת להעביר את הרדיו המסחרי ממודל אזורי למודל ארצי, בטענה של "פתיחת השוק לתחרות". אולם, התזכיר מאמץ מנגנון צר המתעדף שיקולים כלכליים על פני שיקולים ציבוריים נוספים, ובכך הוא עלול לפגוע בפלורליזם ובמגוון התרבותי בשידורי הרדיו, להוביל לריכוזיות בשוק ולדחוק קולות פריפריאליים החוצה ממנו.
מה מצבו של חופש העיתונות בישראל?
ההחלטה על סגירת גל"צ, שהוקפאה בינתיים בצו ביניים של בג״ץ, מתקבלת על רקע חבילת חקיקה רחבה שמקדמת הממשלה במטרה לשנות מהיסוד את מפת התקשורת בישראל באמצעות פגיעה במודל הכלכלי של העיתונות וצמצום מרחב הפעולה של התקשורת החופשית, כולל השידור הציבורי.
אריה גולן, מבכירי העיתונאים בישראל ומגיש “יומן הבוקר” בכאן רשת ב’ כבר שלושה עשורים, מתארח לשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם על עתיד העיתונות בישראל בעידן של טלטלה פוליטית ודיגיטלית. כיצד נראית עיתונאות מנקודת מבטו של מי ששידר את החדשות עם פרוץ המלחמה ב-6 באוקטובר 1973 וגם ב-7 באוקטובר 2023? ומה ההשלכות של השינויים הללו על תפקוד העיתונאים ועל הדמוקרטיה הישראלית?
במשך עשורים, המדינה ניסתה לשלב את החרדים בעזרת "גזרים" ואמפתיה, תוך הימנעות מוחלטת מכפייה. אבל האם "קונספציית השילוב" קרסה אל מול המציאות?
לרגל עשור ל"שנתון החברה החרדית", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את ד"ר גלעד מלאך, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומעורכי השנתון, לשיחה מבוססת נתונים על מה שבאמת קורה בשטח: מהתעסוקה והצבא ועד ליחסים המתוחים עם המדינה. מה השתנה, מה נתקע, ואיך ייראו יחסי חרדים-חילונים בשנת 2048?
תוכנית החומש "תקאדום" נועדה לצמצום פערים חברתיים־כלכליים באמצעות השקעה אזרחית רב־שנתית בחברה הערבית. הסטת תקציבים מהתוכנית לטובת אכיפה וביטחון פוגעת בגורמי העומק לצמצום אלימות, מחלישה תשתיות אזרחיות חיוניות וסותרת את ההיגיון האסטרטגי והתקציבי שעליו התבססה החלטת הממשלה.
תוכנית 20 הנקודות של טראמפ לעזה אינה עוד מתווה להפסקת אש אלא ניסיון לעצב מחדש את המזרח התיכון.
בפרק מיוחד של "סדר חדש" מארחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם את השגריר דניס רוס לשיחה על המעבר מהפסקת לחימה להסדר אזורי: בינאום עזה, אופק למדינה פלסטינית, נוכחות ביטחונית בינלאומית, והקשר בין עזה, סעודיה ואיראן.
רוס מנתח את התנאים שאפשרו את המהלך, את מנופי הלחץ האמריקאיים ואת נקודות התורפה שלו, ומעריך כי נורמליזציה אזורית לא תקרה לפני הבחירות.
האם אנחנו בפתחו של סדר אזורי חדש או של מתווה שברירי התלוי בעיקר בנחישות ובקשב של הנשיא טראמפ לאורך זמן?
גלעד בארי, ראש התוכנית לרפורמות בכלכלה במרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה מדבר בוועדת המשנה לנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בכנסת. נושא הדיון: בינה מלאכותית בתעשיות מסורתיות - אתגרים והזדמנויות.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
הצעת החוק מבקשת לעקוף את המנגנון הקבוע בחוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ולהחליפו בוועדה פוליטית שהרכבה ואופן פעולתה נקבעים בזירה הפוליטית. בפועל, מדובר בגוף שאינו עצמאי ואינו מקצועי, שאינו מסוגל לברר את האמת, ועלול להעמיק את הקיטוב הציבורי ולפגוע באמון במוסדות המדינה.
הצעת החוק לשינוי אופן קביעת ההרכבים בבית המשפט העליון ושינוי אופן ההחלטה על דיון נוסף, שוללת סמכויות ניהוליות חשובות של נשיא העליון ועלולה לפגוע ביעילות עבודת בית המשפט, באי־תלות השופטים ובעצמאות הרשות השופטת. מכיוון שאין בהצעה צורך אמתי, קיים חשש שהיא נועדה בדיוק למטרה זו
על רקע הקיטוב החריף, גם הדיון באופן חקירת מחדל ה-7 באוקטובר הפך לפוליטי. בין ועדה ממלכתית לוועדה ממשלתית-לאומית: מה ההבדלים, מדוע נמנעים מועדה ממלכתית והאם ייתכן כי המחדל יטויח?
השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מבררים עם ד"ר דנה בלאנדר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומי שחוקרת שנים את הנושא, האם ועדת חקירה אחת היא הכלי הנכון לחקור מגה-אירוע שכזה והאם תוכל לעמוד בציפיות האדירות; מהם הלקחים מוועדות חקירה קודמות בישראל ובעולם; וכיצד ניתן ונכון לארגן מערך שלם של חקירה והפקת לקחים בפרק זמן סביר.