מאמרים

במלחמת חרבות ברזל כבר אין שאלה, הנשים בחזית והן חלק בלתי נפרד ממנה. היום, חמישית מהמערך הלוחם הסדיר בצה"ל הן נשים, נתון שנשמע טבעי אך היה דמיוני בעבר עד בג"צ אליס מילר. במלחמת לבנון השנייה רק 3% ממערך המילואים היו נשים, היום זה 18%. לרגל מחזור גיוס אוגוסט, חודש הגיוס הקרבי לצה"ל, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים על המאבק הארוך בעזרת בג"ץ שהביא נשים לחזית הלחימה, על השינוי שעובר צה"ל ובעקבותיו החברה הישראלית, וגם שואלים את שאלת השאלות: האם נראה אישה רמטכ"לית או ראשת שב"כ בקרוב?

25 באוגוסט 2025

המלחמה גובה מחיר כבד – לא רק בחיי אדם, אלא גם מהכלכלה הישראלית. כמעט שנתיים לתוך הלחימה, המשק מתמודד עם הוצאות ביטחוניות עצומות, האטה בצמיחה וחרמות בינלאומיים. אבל מה צפוי מכאן והלאה? מה יהיו ההשלכות הכלכליות אם הלחימה תיפסק, או אם ישראל תכבוש את עזה? ובעיקר – על מי ייפול שוב נטל המיסים, ומי ישלם את החשבון? יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ’ קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר ועמיתה בכירה במכון, על המחירים הכלכליים של המלחמה, על עתיד ההיי-טק הישראלי, ועל האתגר הכלכלי הגדול ביותר של ישראל בדרך לשנת ה־100.

18 באוגוסט 2025

התיקון לתקנון פרסי ישראל מבקש למנוע את מתן הפרס ממי שפעלו "לנקיטת הליכים משפטיים או מדיניים בינלאומיים" נגד מדינת ישראל, מוסדותיה או חיילי צה"ל במילוי תפקידם. מדובר בצעד החותר תחת ממלכתיות הפרס ועלול להביא לאובדן יוקרתו ומעמדו הייחודי. במקום פרס ממלכתי, המוענק למי שתרמו לחברה הישראלית באמצעות הישגים יוצאי דופן בתחום מומחיותם, עלול פרס ישראל להפוך לפרס פוליטי, המוענק רק למי שדעותיהם ופעולותיהם הפוליטיות נושאות חן בעיני שר החינוך. 

התזכיר לתיקון חוק החברות הממשלתיות מבקש להחליש ולבטל את המנגנונים שנועדו להבטיח מינויים מקצועיים, אחריות ושקיפות בניהול נכסי הציבור. הוא כולל בין היתר את ביטול "נבחרת הדירקטורים", מנגנון המשמש לגיבוש מאגר של מועמדים כשירים המתאימים לשמש דירקטורים בחברות ממשלתיות. משמעות התיקון לחוק היא העצמת כוחם של השרים למנות מינויים פוליטיים ומינויי מקורבים על חשבון עצמאות ומקצועיות הניהול של החברות שבבעלות המדינה ונכסי הציבור שבאחריותן.

הטבח בסווידא שבסוריה העלה מחדש שאלות לגבי היחסים בין ישראל לעדה הדרוזית כאן ובאזור. בפרק הזה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי–שחם משוחחים עם ד"ר עלאא אבו רוקון, תת־אלוף (מיל'), מומחה למזרח התיכון והמזכיר הצבאי לשעבר של נשיא המדינה, על הסוגיות הבוערות: מה ניתן ללמוד מהאירועים בסוריה על המשטר החדש ועל ההיתכנות לנורמליזציה? האם למדינת ישראל יש חובה מוסרית או אינטרס אסטרטגי לעזור לדרוזים מעבר לגבולותיה? מהם שורשי הברית ההיסטורית בין הדרוזים לישראל, והאם הם מרגישים גם בימים האלה סולידריות מצד הרוב היהודי בארץ? והאם דווקא עכשיו נפתח חלון הזדמנויות לחיזוק הברית עם הדרוזים ויצירת מציאות חדשה במזרח התיכון?

11 באוגוסט 2025

האם הדמוקרטיה הישראלית באמת בסכנה או שהמלחמה הסירה את האיום? בפרק הזה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ' סוזי נבות, סגנית הנשיא במכון, על השאלות בלב הויכוח הציבורי: האם הדמוקרטיה הישראלית בנסיגה? האם באמת בית המשפט העליון בישראל הוא החזק בעולם? האם ההפיכה המשטרית הסתיימה או רק שינתה צורה? איפה אנחנו בהשוואה ליתר המדינות הדמוקרטיות בעולם? ואיזו רפורמה משפטית אנחנו באמת צריכים.

04 באוגוסט 2025

הצעת חוק השידורים מציעה רפורמה חשובה בשוק התקשורת בישראל, אך לצד צעדים נחוצים היא גם מבטלת את ההפרדה בין גופי חדשות לגופי שידור, מקנה סמכויות פיקוח רחבות מדי לרגולטור, ועלולה לפגוע בחופש הביטוי, במקצועיות העיתונאית ובתחרותיות בשוק.

בניגוד לדין ובהליך מזורז - משאל בוואטסאפ ובטלפון - התקינה הממשלה תקנות שעת חירום הנוגעות להתמודדות עם תקיפות סייבר. שימוש כזה בתקנות שעת חירום פוגע קשות בשלטון החוק ובהפרדת הרשויות ומסכן את הדמוקרטיה הישראלית.

נושא הסיוע ההומניטרי על סדר היום של התקשורת בעולם, מהן המחויבויות של ישראל מבחינה משפטית? אם ישראל תחליט לכבוש את כל השטח, כיצד זה משפיע על המחויבויות שלנו ואיזה "שיניים" יש למוסדות הבינלאומיים? בפרק הזה אנחנו צוללים עם ד"ר (אל"מ במיל') ערן שמיר-בורר, מנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ולשעבר מנהל מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל לעולם של דיני הלחימה: איך מבדילים בין חמאס לאזרחים? מה הנזק בפוסטים שמעלים החיילים לרשתות? מה ישראל מרוויחה (או מפסידה) משיתוף הפעולה עם מוסדות הדין הבינלאומיים בהאג והאם הגיע הזמן לשנות את דיני הלחימה?

27 ביולי 2025

ח"כ אביגדור ליברמן, לשעבר שר הביטחון; יו"ר ישראל ביתנו בשיחה עם יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה | מתוך הכנס "זמן הכרעה: אתגרי החברה לקראת סיום מושב הכנסת" שהתקיים ב-22 ביולי 2025 במכון הישראלי לדמוקרטיה.

ח"כ בני גנץ, לשעבר שר הביטחון; יו"ר כחול לבן | מתוך הכנס "זמן הכרעה: אתגרי החברה לקראת סיום מושב הכנסת" שהתקיים ב-22 ביולי 2025 במכון הישראלי לדמוקרטיה.

ניצב (בדימוס) עמי אשד, לשעבר מפקד מחוז תל אביב במשטרת ישראל בשיחה עם ד"ר ערן שמיר בורר, מנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה | מתוך הכנס "זמן הכרעה: אתגרי החברה לקראת סיום מושב הכנסת" שהתקיים ב-22 ביולי 2025 במכון הישראלי לדמוקרטיה.

כשמלחמה נגמרת – הנרטיב רק מתחיל. ישראל מכריזה על ניצחון אדיר, ובמקביל אירן, חיזבאללה והחמאס טוענים שגם הם ניצחו. אז מה או מי קובע מי ניצח? בפרק הזה, פרופ' עמוס נדן מפרק איתנו את הדרך שבה נרטיבים של ניצחון נבנים, מי מרוויח מהם, ואיך הם ממשיכים לעצב את המציאות גם הרבה אחרי שהקרבות נגמרים.

20 ביולי 2025

הוועדה הציבורית העוסקת במימון מפלגות נועדה להיות בלתי תלויה, מתוך הבנה שהפוליטיקאים נגועים בניגוד עניינים ביחס לנושא זה. מינוי שני חברים חדשים בעלי זיקה פוליטית לוועדה, חותר תחת הרעיון הזה ולמעשה יאפשר לחתול לשמור על השמנת.

כלל ששת החודשים לא צריך לחול על הצעת חוק לפיזור הכנסת, בעיקר נוכח החשש כי בנסיבות מסוימות רוב פרלמנטרי לא יוכל להביא להקדמת הבחירות. יש לעגן פרוצדורה מיוחדת שתחייב החלטה של הכנסת על פיזורה, מבלי שליו״ר הכנסת יהיה שיקול דעת בעניין

מה קורה עם חוק הגיוס, ולמה הוא שוב מתפוצץ לנו בפרצוף? בפרק הזה יוחנן ושירה נכנסים לסוגיית גיוס החרדים – אחת המחלוקות הכי טעונות בישראל – ובודקים איך אפשר אם בכלל לצאת מהפלונטר. בפרק מוזכרת סקירה השוואתית על חובת גיוס במדינות דמוקרטיות של פרופ' יובל שני ועו"ד מירית לביא.

15 ביולי 2025

בעולם שבו המלחמות חזרו לאופנה, הדמוקרטיות במשבר, מנהיג העולם החופשי הוא כוכב רשת ופני המזרח התיכון משתנים לנגד עיננו, נראה שהסדר הישן כבר לא בתוקף. ברוכים הבאים ל"סדר חדש" - פודקאסט מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם. יחד נחקור את אתגרי המדיניות של ישראל דרך מה שקורה בעולם, באזור ובעיקר בתוכנו. חפשו אותנו ביוטיוב, בספוטיפיי ובאפל פודקאסט. יאללה, תבואו!

14 ביולי 2025

הצעת החוק המבקשת לנתק את היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה מהיועץ המשפטי לממשלה עתידה לפגוע פגיעה קשה וחמורה במקצועיות מערך הייעוץ המשפטי לממשלה כולו וביכולתו לשמור על שלטון החוק.

החלטת הממשלה, לפיה תבוטל חובת ההתייעצות עם ועדה מקצועית בלתי תלויה בהליך פיטורי היועצת, התקבלה בהליך בלתי תקין, בשרירותיות, בחוסר סבירות, בלא תשתית ראויה ובניגוד עניינים, ולכן היא בלתי חוקית.

מטרת הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים, היא לתת לבתי הדין סמכות להכריע בסכוסכים אזרחיים. אם תתקבל, היא תוביל לפגיעה קשה ובלתי מוצדקת בשלטון החוק, באחידות המשפט, בחופש מדת ובשוויון.

ניגוד העניינים שבו נמצא ראש הממשלה מחייב סטייה מההליך הרגיל של מינוי ראש השב"כ, כולל העברת הסמכות לשר אחר וליווי משפטי ומקצועי הדוק.

בעוד הדרג המדיני והצבאי אישר את תוכניות הלחימה של צה"ל – לא היה אף אחד שיתכלל את החזית האזרחית. בלי מטכ"ל אזרחי, בלי פיקוד מרכזי, ובעיקר בלי הפקת לקחים מהשבעה באוקטובר, מדינת ישראל נכנסה שוב למלחמה כשהעורף מופקר. בפרק הזה של שיחת מלחמה, שירה ברביבאי שחם ויוחנן פלסנר משוחחים עם תומר לוטן, עמית בכיר אורח במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, על מדינה שפועלת בלי ניהול ובלי תיאום, בעוד הרשויות המקומיות מנסות להחזיק את המערכת לבד, ועל הפערים בין המרכז לפריפריה שנחשפים במלוא עוצמתם.

29 ביוני 2025

ההצעה מבקשת לתת חסינות לאנשי כוחות הביטחון מפני חקירה והעמדה לדין על עבירות שביצעו אגב פעילות מבצעית, בסתירה גמורה לשלטון החוק. היא נותנת "רישיון" בפועל לפגוע באזרחים, צפויה להביא לעלייה בהיקף העבירות שיבצעו שוטרים וחיילים, לשחוק את אמון הציבור בכוחות הביטחון, ודווקא להגדיל מאוד את הסיכון להליכים משפטיים נגד חיילים בחו"ל.

אחרי 11 ימי לחימה, ישראל ואיראן נכנסות להפסקת אש. אבל עד כמה היא יציבה – והאם זה באמת סיום המערכה, או רק הפוגה לקראת הסיבוב הבא? בפרק הזה תא"ל (במיל.) איתי ברון, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, מצטרף לשירה שחם-ברביבאי וליוחנן פלסנר כדי לנתח את הישגי המלחמה ולהבין האם הסכנה הגרעינית הוסרה – או רק נדחתה?

26 ביוני 2025