התזכיר לתיקון חוק החברות הממשלתיות מבקש להחליש ולבטל את המנגנונים שנועדו להבטיח מינויים מקצועיים, אחריות ושקיפות בניהול נכסי הציבור. הוא כולל בין היתר את ביטול "נבחרת הדירקטורים", מנגנון המשמש לגיבוש מאגר של מועמדים כשירים המתאימים לשמש דירקטורים בחברות ממשלתיות. משמעות התיקון לחוק היא העצמת כוחם של השרים למנות מינויים פוליטיים ומינויי מקורבים על חשבון עצמאות ומקצועיות הניהול של החברות שבבעלות המדינה ונכסי הציבור שבאחריותן.
בשנתיים האחרונות נרשם בישראל מאזן הגירה שלילי, תופעה חריגה המעוררת שאלות עמוקות על עתיד החברה והמדינה. בפרק זה של “סדר חדש”, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מארחים את פרופ’ סרג’יו דלה פרגולה, מבכירי הדמוגרפים בארץ ובעולם, לשיחה מבוססת נתונים על גל העזיבה מישראל. מי הם העוזבים, מה מניע אותם, וכיצד משפיעים המלחמה, חוסר היציבות הפוליטית והמהפכה המשטרית על תחושת הביטחון והעתיד. הדיון בוחן גם את הסיכון שבעזיבת צעירים משכילים ואת ההשלכות על הכלכלה, ועל החוסן הלאומי. דלה פרגולה מזהיר מהנתונים אך לא נבהל מהם ומציע מדיניות נכונה, לבלום את המגמה.
הצעת החוק לתיקון חוק המועצה להשכלה גבוהה הופכת את המל"ג ואת הוועדה לתכנון ולתקצוב מגופים מקצועיים וממלכתיים לגופים ממשלתיים-פוליטיים. המהלך עתיד לפגוע פגיעה חמורה בחופש האקדמי, במקצועיותה של מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית, יעניק לדרג הפוליטי סמכויות אכיפה וענישה חסרות תקדים כלפי המוסדות האקדמיים ויפגע באיכות ההשכלה הגבוהה בישראל ובמעמדה הבינלאומי.
שלוש שנים אחרי הצהרת שר המשפטים לוין על הרפורמה המשפטית, החברה הישראלית עדיין מתמודדת עם השלכותיו של משבר עמוק ומתמשך. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מארחים את הרב ד"ר תמיר גרנות, מראשי ישיבת "אורות שאול", לשיחה ביקורתית מבפנים על הרפורמה, אופן קידומה והקרע שנחשף בין חלקי החברה הישראלית.
הרב גרנות אינו מתמקד רק בתוכן המהפכה המשטרית, אלא בדרך שבה נוהל שינוי משטרי בחברה מקוטבת. לקראת סיום, השיחה מקבלת ממד אישי: הרב גרנות הוא אב שכול, בנו, סרן אמתי צבי ז"ל, נהרג במלחמת חרבות ברזל, והוא מביא קול מפוכח וכואב, הנשען גם על ספר שנכתב ("חולם ולוחם") בעקבות האובדן והמלחמה.
תזכיר החוק מבקש להקים מאגר מידע רפואי וגנטי ריכוזי שיחייב את כלל ארגוני הבריאות להעביר מידע מזוהה ורגיש על אזרחי ישראל לידי משרד הבריאות. המהלך פוגע פגיעה חמורה בזכות החוקתית לפרטיות, מאחר שהוא מבוסס על סטנדרטים מיושנים של אבטחה והתממה שאינם תואמים את הדין העדכני ואת הסיכון לדליפת מידע
מאת: ד"ר ח'דר סואעד
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עו"ד אלעד מן, עו"ד זהר גופן
תזכיר חוק הרדיו מציע רפורמה בשוק התקשורת המבקשת להעביר את הרדיו המסחרי ממודל אזורי למודל ארצי, בטענה של "פתיחת השוק לתחרות". אולם, התזכיר מאמץ מנגנון צר המתעדף שיקולים כלכליים על פני שיקולים ציבוריים נוספים, ובכך הוא עלול לפגוע בפלורליזם ובמגוון התרבותי בשידורי הרדיו, להוביל לריכוזיות בשוק ולדחוק קולות פריפריאליים החוצה ממנו.
מה מצבו של חופש העיתונות בישראל?
ההחלטה על סגירת גל"צ, שהוקפאה בינתיים בצו ביניים של בג״ץ, מתקבלת על רקע חבילת חקיקה רחבה שמקדמת הממשלה במטרה לשנות מהיסוד את מפת התקשורת בישראל באמצעות פגיעה במודל הכלכלי של העיתונות וצמצום מרחב הפעולה של התקשורת החופשית, כולל השידור הציבורי.
אריה גולן, מבכירי העיתונאים בישראל ומגיש “יומן הבוקר” בכאן רשת ב’ כבר שלושה עשורים, מתארח לשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם על עתיד העיתונות בישראל בעידן של טלטלה פוליטית ודיגיטלית. כיצד נראית עיתונאות מנקודת מבטו של מי ששידר את החדשות עם פרוץ המלחמה ב-6 באוקטובר 1973 וגם ב-7 באוקטובר 2023? ומה ההשלכות של השינויים הללו על תפקוד העיתונאים ועל הדמוקרטיה הישראלית?
במשך עשורים, המדינה ניסתה לשלב את החרדים בעזרת "גזרים" ואמפתיה, תוך הימנעות מוחלטת מכפייה. אבל האם "קונספציית השילוב" קרסה אל מול המציאות?
לרגל עשור ל"שנתון החברה החרדית", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את ד"ר גלעד מלאך, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומעורכי השנתון, לשיחה מבוססת נתונים על מה שבאמת קורה בשטח: מהתעסוקה והצבא ועד ליחסים המתוחים עם המדינה. מה השתנה, מה נתקע, ואיך ייראו יחסי חרדים-חילונים בשנת 2048?
תוכנית החומש "תקאדום" נועדה לצמצום פערים חברתיים־כלכליים באמצעות השקעה אזרחית רב־שנתית בחברה הערבית. הסטת תקציבים מהתוכנית לטובת אכיפה וביטחון פוגעת בגורמי העומק לצמצום אלימות, מחלישה תשתיות אזרחיות חיוניות וסותרת את ההיגיון האסטרטגי והתקציבי שעליו התבססה החלטת הממשלה.
תוכנית 20 הנקודות של טראמפ לעזה אינה עוד מתווה להפסקת אש אלא ניסיון לעצב מחדש את המזרח התיכון.
בפרק מיוחד של "סדר חדש" מארחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם את השגריר דניס רוס לשיחה על המעבר מהפסקת לחימה להסדר אזורי: בינאום עזה, אופק למדינה פלסטינית, נוכחות ביטחונית בינלאומית, והקשר בין עזה, סעודיה ואיראן.
רוס מנתח את התנאים שאפשרו את המהלך, את מנופי הלחץ האמריקאיים ואת נקודות התורפה שלו, ומעריך כי נורמליזציה אזורית לא תקרה לפני הבחירות.
האם אנחנו בפתחו של סדר אזורי חדש או של מתווה שברירי התלוי בעיקר בנחישות ובקשב של הנשיא טראמפ לאורך זמן?
גלעד בארי, ראש התוכנית לרפורמות בכלכלה במרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה מדבר בוועדת המשנה לנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בכנסת. נושא הדיון: בינה מלאכותית בתעשיות מסורתיות - אתגרים והזדמנויות.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
הצעת החוק מבקשת לעקוף את המנגנון הקבוע בחוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ולהחליפו בוועדה פוליטית שהרכבה ואופן פעולתה נקבעים בזירה הפוליטית. בפועל, מדובר בגוף שאינו עצמאי ואינו מקצועי, שאינו מסוגל לברר את האמת, ועלול להעמיק את הקיטוב הציבורי ולפגוע באמון במוסדות המדינה.
הצעת החוק לשינוי אופן קביעת ההרכבים בבית המשפט העליון ושינוי אופן ההחלטה על דיון נוסף, שוללת סמכויות ניהוליות חשובות של נשיא העליון ועלולה לפגוע ביעילות עבודת בית המשפט, באי־תלות השופטים ובעצמאות הרשות השופטת. מכיוון שאין בהצעה צורך אמתי, קיים חשש שהיא נועדה בדיוק למטרה זו
על רקע הקיטוב החריף, גם הדיון באופן חקירת מחדל ה-7 באוקטובר הפך לפוליטי. בין ועדה ממלכתית לוועדה ממשלתית-לאומית: מה ההבדלים, מדוע נמנעים מועדה ממלכתית והאם ייתכן כי המחדל יטויח?
השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מבררים עם ד"ר דנה בלאנדר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומי שחוקרת שנים את הנושא, האם ועדת חקירה אחת היא הכלי הנכון לחקור מגה-אירוע שכזה והאם תוכל לעמוד בציפיות האדירות; מהם הלקחים מוועדות חקירה קודמות בישראל ובעולם; וכיצד ניתן ונכון לארגן מערך שלם של חקירה והפקת לקחים בפרק זמן סביר.
הצעת החוק החדשה מעניקה לשר המשפטים סמכות למנות - ואף לפטר - תובע מיוחד שילווה את החקירה ויוכל להגיש כתבי אישום נגד היועמ״ש או פרקליט המדינה. המשמעות היא מינוי תובע פוליטי, מהלך שיפגע בעצמאות התביעה וייצר איום פוליטי מתמיד על מי שאמורים לאכוף את החוק באופן מקצועי ובלתי תלוי. מדובר בהסדר מיותר ומסוכן, שמשתלב במהלך רחב לפגיעה במערכת אכיפת החוק.
הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון מבקשת לשנות את אופן קביעת שכר נושאי המשרה הבכירים, אך בפועל היא ניסיון מכוון לפגוע בשכר השופטים. מדובר במהלך שיחליש את מעמדם של מי ששומרים על שלטון החוק ועל זכויות האדם, והוא חלק משורה של צעדים להחלשת מערכת המשפט.
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר, עו"ד ענת טהון אשכנזי, ד"ר עמיר פוקס, עו"ד דפני בנבניסטי
מטרת הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים, היא לתת לבתי הדין סמכות להכריע בסכוסכים אזרחיים. אם תתקבל, היא תוביל לפגיעה קשה ובלתי מוצדקת בשלטון החוק, באחידות המשפט, בחופש מדת ובשוויון. להצעה ישנן גם השלכות חמורות במיוחד על שוויון מגדרי ועל זכויות נשים.
האם יש סיכוי לברית ישראלית ציונית של משרתים הנושאים בשוויון בנטל?
הציונות הדתית נמצאת היום בנקודת מפנה: תנועה בעלת שורשים אידיאולוגיים עמוקים, שהייתה לאורך השנים בית לערכים של מחויבות, אחריות וממלכתיות, מוצאת את עצמה מול מציאות חדשה שמציבה שאלות קשות על זהות, הנהגה וערכים.
השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם משוחחים עם מלכה פיוטרקובסקי - אשת הלכה, מנהיגה ציבורית ומחברת הספר "מהלכת בדרכה", על הצומת הערכי שבו נמצאת הציונות הדתית: בין מחויבות למדינה לבין הברית הפוליטית עם המפלגות החרדיות על השלכותיה; בין עוצמה פוליטית לבין משבר חברתי פנימי.
טיוטת תיקון חדשה מעלה את ערך הנקודה לתלמידי חו״ל במוסדות תורניים, באופן שיוסיף כ־27 מיליון ש"ח לתקציב התמיכה במוסדות, יבטל כמעט לגמרי את ההבחנה בין תלמידים ישראלים לתלמידי חו״ל, ויצור מסלול מימון עקיף למוסדות שבהם לומדים גם חייבי גיוס – בניגוד לפסיקת בג"ץ.
כמעט מדי יום אנחנו קמים לדיווח על עוד מקרה רצח בחברה הערבית, בהם גם ילדים ונשים. האם האלימות כבר מתפשטת למרחבים נוספים? והאם מיליוני אזרחים מופקרים לגורלם אל מול אוזלת היד של המדינה?
השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם שוחחו עם עלאא איוב, הפרויקטור לענייני החברה הערבית בפרקליטות המדינה, במטרה להבין מה היקף התופעה של הפשיעה בחברה הערבית ומהם מחוללי האלימות ודפוסי הפעולה של הארגונים. דיברנו על כלכלת הפשיעה, מאיפה זורם הכסף, לאן הוא הולך ועל מה נשענת ההתבססות הכלכלית של הארגונים. שאלנו גם מהי המדיניות הנדרשת על מנת להתמודד עם גל הפשיעה. אילו כלים קיימים ואלו מוסדות ואמצעים עדיין לא נכנסו לפעולה?
הצעת חוק השידורים עוסקת באחד התחומים הרגישים והמשפיעים ביותר על הדמוקרטיה: חופש הביטוי והמרחב הציבורי בישראל, ולכן מחייבת דיון מעמיק ומסודר. הקמת ועדה מיוחדת לעקיפת ועדת הכלכלה רק כדי למנוע התנגדויות פוליטיות מערערת את תהליך החקיקה, פוגעת באמון הציבור ובעצמאות הכנסת.