מאמרים

תמונת ברירת מחדל

חיפוש מאמרים

סינון

סגרו סינון
תמונת ברירת מחדל

הצעת חוק העיתונות תשס"ח 2007: הערכה וביקורת

לאחרונה אישרה ועדת שרים לחקיקה את הצעת חוק פקודת העיתונות שהגיש השר מאיר שיטרית. המאמר שלפניכם מבקר ומעריך את הצעת החוק החדשה על פי שלושת העקרונות המרכזיים בהצעה: סגירת עיתון, הדחת עורך או בעל שליטה בעיתון רב תפוצה שהורשע בפלילים, הטלת חובת שקיפות על תאגידי עיתונים.

תמונת ברירת מחדל

המודל הקנדי לפסקת ההתגברות וההקשר הישראלי

פסקת ההתגברות מאפשרת לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"ץ, ובכך לעקוף את בית המשפט. כיצד היא מיושמת בקנדה והאם היא מתאימה למערכת הישראלית?

שמירה על הדמוקרטיה בישראל

שמירה על הדמוקרטיה בישראל

כיצד מעריך הציבור בישראל את המוסדות המרכזיים; הכנסת, התקשורת, מוסד ראש הממשלה ומוסד בית המשפט העליון? מי מהמוסדות שומר על יציבות ומי נתפס כשומר הדמוקרטיה הטוב ביותר?

תמונת ברירת מחדל

כיצד מעבירים נשיא מכהונתו?

בשבועות האחרונים מתנהלת חקירה נגד נשיא המדינה בגין חשדות לביצוע עברות, על פי החוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח-1998, ובגין חשד לביצוע עברות מין בכפייה

תמונת ברירת מחדל

על דרכי הבחירה של פרקליט המדינה (בעקבות ההסכמה שהושגה בין שר המשפטים ליועץ המשפטי לממשלה)

לאחרונה הגיעו שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה להסכמה על דרך המינוי של פרקליט המדינה הבא. להלן נדון בדרך מינוי זו, ברקע לעיצובה ובהשלכותיה. נראה שהשיטה שנבחרה רחוקה מן השיטה ששימשה השראה לעיצובה – דרך המינוי שהמליצה עליה בזמנו ועדת שמגר – והיא מעוררת קשיים מדאיגים.

תמונת ברירת מחדל

הבחירות בטורקיה: ניצחון לאסלאם או הבעת אמון לראש הממשלה ארדואן?

לאחר משבר פוליטי חוקתי שנמשך למעלה משלושה חודשים, הלכו ב-22 ביולי אזרחי טורקיה לקלפיות כדי לבחור פרלמנט חדש. הבחירות הוקדמו ממועדן המקורי ביוזמת ראש הממשלה, בתגובה לקשיים שהתגלו בבחירת נשיא חדש לרפובליקה. הבחירות נתפסו כמבחן חשוב לחברה ולדמוקרטיה בטורקיה וכמאבק איתנים בין המצדדים בשימור אופייה החילוני של הרפובליקה לבין הכוחות השמרניים האִסלאמיסטים, בראשותו של ראש הממשלה רֶצֶ'פּ טַייפ אֶרדואן, שמפלגתו זכתה בניצחון סוחף בבחירות.

רמת אהדה לראשי ממשלה מכהנים בשנים 1984–2006

רמת אהדה לראשי ממשלה מכהנים בשנים 1984–2006

מי נתפס בעיני הציבור בישראל כראש הממשלה האהוד ביותר –  שמיר, פרס, שרון? ואולי נתניהו או ברק? אנו פותחים בסדרת מאמרים שמטרתה להעמיק בממצאי הסקרים שערך מרכז גוטמן. עניינו של המאמר הראשון הוא רמת האהדה שרחש הציבור לראשי הממשלה שכיהנו בישראל בשנים 1984–2006.

בִּרְשות מי הרשות?

בִּרְשות מי הרשות?

אירועי חודש יוני 2007 ברשות הפלסטינית הם הזדמנות להבהיר מהי שיטת המשטר הנהוגה בה ומהן הסמכויות של יושב ראש הרשות וראש הממשלה על פי החוקה שהתקבלה ב-2002 ותוקנה ב-2003. (ראו החוקה הפלסטינית)

מי רוצה להישאר בארץ? הרצון של קבוצות שונות בחברה לחיות בישראל

מי רוצה להישאר בארץ? הרצון של קבוצות שונות בחברה לחיות בישראל

מי הם הישראלים שרוצים לחיות בארץ גם בעתיד? באילו קבוצות הרצון לחיות במדינה חלש? מי בטוח נשאר: מצביעי ש"ס או מצביעי מרצ? אלה השאלות הנדונות במאמר זה, המבוסס על סקר מדד הדמוקרטיה הישראלית 2007.

תמונת ברירת מחדל

ישראל מצטרפת ל-OECD

כ-16 שנה ישראל מחכה להצטרף לארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי, ה-OECD, ולהיחשב רשמית לאחת המדינות המתועשות בעולם, והנה זה קרה.

תמונת ברירת מחדל

הבחירות להנהגת מפלגת העבודה (2007)

הבחירות לתפקיד יושב ראש מפלגת העבודה נערכו ב-28 במאי. תוצאות הבחירות ישליכו לא רק על הזירה הפנים-מפלגתית, אלא גם על הרכב הממשלה ועל יציבותה. זו הפעם השישית מאז 1992 שבה נבחר יושב ראש בשיטת פריימריז – כלומר על ידי חברי המפלגה. לפני כן נבחרו מנהיגי המפלגה על ידי גופים בוחרים מצומצמים יותר.

הערכת ביצועי הממשלה: טיפול בבעיות המצב הנוכחי, 1969–2006

הערכת ביצועי הממשלה: טיפול בבעיות המצב הנוכחי, 1969–2006

'הממשלה בישראל מעולם לא הייתה ראויה יותר לביקורת ולהערכה שלילית מן הציבור' - מתברר שאפשר היה לומר את המשפט הזה כבר לפני 35 שנים. נתוני הסקרים של מרכז גוטמן מלמדים שבכל תקופה ההתפתחות השלילית המתחוללת בה נראית הגרועה ביותר. סקר העוסק בהערכת הציבור את ביצועי הממשלה מובא במאמר זה.

תמונת ברירת מחדל
מאמר דעה

מקומה של ביקורת המדינה במערך החוקתי בישראל: פרשת רמון כביטוי לצורך בהתוויית גבולות

סוגיות שקשורות ביחסי הגומלין בין מבקר המדינה, בתי המשפט והיועץ המשפטי לממשלה עולות מדי יום ביומו על סדר היום הציבורי באופן שמלווה לעתים בטונים צורמים. כזכור, מחלוקת זו הגיעה לשיאה בפרשת האזנות הסתר במשפטו של השר חיים רמון.

תמונת ברירת מחדל

העלאת אחוז החסימה

גובהו של אחוז החסימה בישראל נמצא מאז 1992 בתהליך העלאה הדרגתי, והוא עומד היום על 2%. במסדרונות הכנסת נשמעות היום יזמות להעלאתו לרמות גבוהות יותר, של בין 2.5% ל-4%.

תמונת ברירת מחדל

מנגנון ההתגברות כדגם להסדרת היחסים בין בית המשפט העליון לכנסת

מנגנון ההתגברות כדגם להסדרת היחסים בין בית המשפט העליון לכנסת, בימים אלו מגבש משרד המשפטים הצעת חוק ממשלתית המבקשת להגביל את סמכותו של בית המשפט העליון מלקיים ביקורת על חקיקה של הכנסת.

תמונת ברירת מחדל

החוק הנורווגי – אמצעי לחיזוק הכנסת

החוק הנורווגי – אמצעי לחיזוק הכנסת דיונים במטרה לקדם הצעה לחוקה בהסכמה רחבה. אתר המכון ירחיב מעת לעת, אודות הנושאים הנדונים בוועדת חוקה.

חיזוק הכנסת
מאמר דעה

חיזוק הכנסת

מכתב מאת ד"ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, עם תום שנתה הראשונה של הכנסת ה-17.

תמונת ברירת מחדל

כיצד לבחור נשיא?

האם מוסד נשיא המדינה נחוץ? מי אמון על בחירת הנשיא? מהן דרכי הבחירה האפשריות? האם הצבעה גלויה היא בגדר הליך מקובל?

תמונת ברירת מחדל

חוק ההסדרים - רע הכרחי או בהכרח רע?

הליך אישור החוק לווה בביקורת מצד חלק מחברי הכנסת, והם אף פעלו לצמצום חוק ההסדרים ולהוצאת סעיפים אחדים מחוצה לו לדיון בוועדות הכנסת. הוויכוח סביב חוק ההסדרים מספק הזדמנות לבחון מהו חוק ההסדרים, מה תכליתו, מה ייחודו בהשוואה לחקיקה אחרת, מדוע הוא מעורר ביקורת וכיצד אפשר לשנות את מתכונתו.

תמונת ברירת מחדל

רפורמה פרלמנטרית לדמוקרטיה יציבה

רפורמה פרלמנטרית לדמוקרטיה יציבה – ההצעות העיקריות של המכון הישראלי לדמוקרטיה. לאחר הבחירות הנשיא מזמן אליו את נציגי הסיעות בכנסת, ועל פי המלצתן הוא מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה.

תמונת ברירת מחדל

בחירות 2006 בארצות הברית- ניצחון סוחף לדמוקרטים

בחירות 2006 בארצות הברית - ניצחון סוחף לדמוקרטים, הבחירות שנערכו ב-7 בנובמבר 2006 בארצות הברית הביאו לשינוי מהותי בנוף הפוליטי שלה.

תמונת ברירת מחדל

'משטר בלהות' – הצעת החוק לאימוץ משטר נשיאותי

בימים אלה מתנהל ויכוח ער בשאלה אם יש לשנות את שיטת המשטר בישראל או לשפר בה את המשטר הקיים. הצעת החוק של חבר הכנסת אביגדור ליברמן אושרה בממשלה, והיא מציעה להנהיג בישראל משטר נשיאותי. המאמר יבחן את הצעת החוק, יבהיר את עיקריה ויצביע על חסרונות אפשריים של השיטה הנשיאותית בכלל ושל הצעת החוק בפרט. הקושי המרכזי בהצעת החוק הוא שלמעשה אין מדובר כלל במשטר נשיאותי, אלא במשטר כלאיים המשלב מרכיבים מהשיטה הפרלמנטרית ומרכיבים משיטת הבחירה הישירה (שהייתה נהוגה בישראל בשנים 2001-1996 על פי חוק יסוד: הממשלה, 1992). לפיכך הצעת החוק מלאה סתירות פנימיות ואף טעויות מהותיות. יש לתמוה על שהמציעים הצעה כה מרחיקת לכת בשיטת המשטר הישראלית עושים זאת באופן מרושל ביותר, המעיד על חוסר רצינות.

תמונת ברירת מחדל
מאמר דעה

ברית הזוגיות – זווית אישית

המשפט הנוהג בישראל הוא ברובו מערבי, חילוני וליברלי, אבל הנישואים והגירושים נערכים בה על פי הדין הדתי. האם רעיון ברית הזוגיות יכול לפתור את המצוקות המתעוררות בשל מצב עניינים זה? מהם ההבדלים בין ברית זוגיות לבין נישואים אזרחיים? ברית הזוגיות– מחקר מדיניות חדש מאת ד"ר שחר ליפשיץ, מיוזמיו הראשונים של רעיון ברית הזוגיות.

תמונת ברירת מחדל
מאמר דעה

לא למשטר נשיאותי בישראל!

הקריאה לשינוי שיטת הממשל בישראל מתעוררת בכל פעם שמתגלע משבר פוליטי. היזמה הנוכחית קוראת להנהגת משטר נשיאותי בישראל. המצדדים במשטר זה רואים בו תרופת פלא לחוליי המערכת הפוליטית בישראל, כפי שטענו בעבר באשר לשיטת הבחירה הישירה. דיון ציבורי מעמיק ומפוכח בשאלת הרפורמה הדרושה למערכת הפוליטית בישראל מצריך עיון בשאלות מהו משטר נשיאותי, מהו משטר פרלמנטרי, ומה ההבדל ביניהם? מהן הסיבות לכך שמשטר נשיאותי אינו מתאים למערכת הפוליטית ולחברה בישראל? כיצד אפשר לשפר את המשטר הפרלמנטרי הקיים היום בישראל?

תמונת ברירת מחדל
מאמר דעה

לרגל סיום תפקידו של השופט אהרן ברק נשיא בית המשפט העליון

סקירת מאמרו של ידידיה צ' שטרן 'בין שופט לשיפוט', בעקבות צאת ספרו של אהרן ברק שופט בחברה הדמוקרטית*

תמונת ברירת מחדל
מאמר דעה

איננו יודעים בבירור אנה אנו הולכים

ריאיון לרגל השנה החדשה עם פרופ' אביעזר רביצקי - על המלחמה האחרונה ועל הצפוי לבוא. פרופ' רביצקי הוא עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, חוקר בחוג למחשבת ישראל וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל.