מאמרים

ב-30 באוגוסט נפל דבר במערכת הפוליטית היפנית ביפן. בבחירות שלחו אזרחי יפן מסר ברור שלפיו הם עייפו מהשלטון הנצחי של המפלגה הליברל-דמוקרטית (LDP), והם מוכנים להסתכן ולתת אשראי שלטוני למפלגה חדשה יחסית, המפלגה הדמוקרטית (DPJ).

ביום 30 באוגוסט 2009 נערכו ביפן בחירות כלליות לבית התחתון בפרלמנט. נכון לעכשיו מורים הסקרים כי יש סבירות גבוהה שיהיו אלה בחירות היסטוריות, שכן הליברל-דמוקרטים (LDP), האוחזים בהגה השלטון ברצף (חוץ מ-11 חודשים) זה יותר מחמישים שנה, עומדים לנחול הפסד צורב.

ב-30 באוגוסט ייערכו ביפן בחירות כלליות לבית התחתון. נכון לעכשיו מורים הסקרים כי יש סבירות גבוהה שיהיו אלה בחירות היסטוריות, שכן הליברל-דמוקרטים (LDP), האוחזים בהגה השלטון ברצף (חוץ מ-11 חודשים) זה יותר מחמישים שנה, עומדים לנחול הפסד צורב. אנו נלווה את מערכת הבחירות הזו בסדרת מאמרים. בראשון נסקור בקצרה את ההיסטוריה של יפן ואת קווי המתאר של המערכת הפוליטית שלה. במאמר השני נסקור את מערכת המפלגות ונתמקד בגורמים שהביאו את הליברל-דמוקרטים אל סף הפסד היסטורי. במאמר השלישי ננתח את תוצאות הבחירות ואת הממשלה החדשה שתקום.

מטרתה המרכזית של הרפורמה המוצעת במִנהל מקרקעי ישראל היא העברת הבעלות על קרקע בנויה שמשמשת למגורים או לתעסוקה - לחוכרים. הצעה זו זכתה לביקורות קשות. כיצד יובטח כי הגולם המוקם עתה כדי לבצע את המלאכה הביורוקרטית של הפרטת הקרקע הבנויה לא יקום על יוצרו ויפריט את עצמו לדעת?

בראש קבוצה בלתי פורמלית זאת עומד שר הביטחון לשעבר חה"כ שאול מופז, ועל כן הצעת החוק מכונה "חוק מופז". לטענת המבקרים יש בהצעת חוק זו ניצול ציני וכוחני של הרוב הקואליציוני כדי לקדם תיקון "שתפור לפי מידות" ונועד לפורר את סיעת האופוזיציה הראשית.

בחודשים האחרונים התפתח ויכוח פילוסופי-ציבורי חשוב בשאלת ההצדקה של שיטות הפעולה שנקט צה"ל במלחמה האחרונה בעזה, ובתוך כך גם במוסריותה של תורת הלחימה העומדת בבסיסן של שיטות אלה ובקשר שלהן להתנהלות צודקת בעת מלחמה.

שאלת הגיור אינה יורדת מסדר היום הלאומי מאז החל גל העלייה מברה"מ המועצות לשעבר, שהביא אתו מאות אלפי עולים שאינם יהודים לפי ההלכה. יאיר שלג מציע פתרון מהפכני לסוגיה: שינוי הקריטריון של ההצטרפות לעם היהודי - מקבלה מלאה של תרי"ג מצוות להסתפקות באימוץ עקרוני של הדת היהודית, על מועדיה ועל מחזור החיים שלה.

בשנת 1959 החל בואדי סליב בחיפה גל מהומות שפשט ברחבי הארץ על רקע אפליה כלפי העולים מארצות ערב והאסלאם ומצוקה כלכלית קשה. התמודדותה של מדינת ישראל עם המהומות הייתה החמצה ראשונה של עצירת "השד העדתי" שמכרסם בה עד היום. 

החודש ימלאו יובל שנים לבחירות לכנסת ה-11. בבחירות אלה התמודד הליכוד (או "חרות" לפניו) לראשונה ללא מנהיגו מנחם בגין, ובעקבותיהן קמה ממשלת אחדות ייחודית שנשענה על מנגנון של רוטציה בראשות הממשלה בין המנהיגים של שתי המפלגות הגדולות - שמעון פרס ויצחק שמיר.

הוועדה למינוי שופטים נמצאת על סדר היום הציבורי זה שנים אחדות. מה תפקידה של הוועדה? מהם יחסי הכוחות בה? באילו עניינים מבקרים אותה? והאם אפשר אחרת או מה נהוג במדינות אחרות?

שר הפנים הודיע כי בכוונתו לשלול את אזרחותם של ארבעה ערבים ישראלים שאולי מסייעים לארגוני טרור. כיום החוק מונע זאת ממנו, ולכן השר מתכוון לשנותו ולהחזיר לסמכותו את שלילת האזרחות בלי הליך שיפוטי. האם שלילה זו יעילה ועל מי להחליט בעניין זה?

סגן אדם מלול, מפקד בצה"ל, נשפט בעוון תקיפת פלסטיני בנסיבות מחמירות. עדויות במשפטו שפכו אור על שאלה מטרידה: האם גילויי התנהגות עבריינית של חיילי צה"ל בשטחים הם בבחינת חריגים מקומיים, או שמא מדובר במכלול שלם של מעשים בלתי חוקיים שזוכים לגיבוי של דרגי הפיקוד?

חה"כ זבולון אורלב הגיש הצעת חוק שמבקשת לכלוא לתקופה של עד שנה את מי שיתבטא באופן שישלול את אופייה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הצעתו חותרת תחת מהותה הדמוקרטית של ישראל ופוגעת קשות בעקרון חופש הביטוי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע שממשלתו תגיש לכנסת הצעת חוק שתאפשר הצבעת חוץ. לפי הצעה זו, אזרחים המתגוררים בקביעות מחוץ לישראל יוכלו להצביע בבחירות לכנסת. קראו את מאמרו של שלמה פרלה הסוקר את התפתחותן של הצבעות החוץ ברחבי העולם ואת תגובתו של ד"ר אריק כרמון המתנגד להצבעות חוץ בישראל.

ביום ראשון שעבר, 24 במאי, אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק פרטית של חה"כ אלכס מילר וחברי כנסת נוספים מישראל ביתנו. הצעת החוק אוסרת על ציון יום העצמאות, או עצם הקמתה של מדינת ישראל, כיום אבל או צער (וכבר זכתה לכינוי "חוק הנכבה"). עוד קובעת ההצעה כי מי שעובר על האיסור בחוק צפוי לעונש הדרקוני של שלוש שנות מאסר בפועל. השרים יצחק הרצוג, שלום שמחון ואבישי ברוורמן ממפלגת העבודה הגישו ערר על החלטה זו, ולכן הדיון בחוק צפוי להגיע למליאת הממשלה כנראה כבר בישיבת הממשלה ביום ראשון הבא. אם הערעור יידחה, תעלה הצעת החוק בהקדם לקריאה טרומית בכנסת, והממשלה תתמוך בחוק. תמיכת הממשלה צפויה להגדיל מאוד את הסיכוי שהצעת החוק תעבור בשלוש קריאות בכנסת.

החל מאמצע אפריל התקיימו בחירות כלליות בהודו, הנחשבת לדמוקרטיה הגדולה בעולם. מספר המצביעים העצום - יותר מ-400 מיליון - הופך את הליך ההצבעה מורכב מאוד, ועל כן הבחירות בהודו מתפרשות על פני חמישה ימי הצבעה נפרדים לאורך כחודש. בתום ספירת הקולות התברר כי מפלגת הקונגרס ובעלות בריתה הגדילו במפתיע את כוחן וקיבלו מנדט מחוזק למשול בתת-היבשת עוד חמש שנים. לקווי המתאר של המערכת הפוליטית בהודו ראו מבט עולמי משווה. 

הדירקטוריון אמנם נבחר בידי בעלי המניות, אך הוא איננו שלוחו אלא שלוחה של החברה עצמה. דיני החברות והרגולטור נועדו לוודא שחברי הדירקטוריון ושאר נושאי המשרה בבנק יראו לנגד עיניהם אך ורק את טובתו של מי שמשלם את משכורתם – הבנק. 

מדינת ישראל, דמוקרטיה פרלמנטרית, ניצבת לאחרונה לפני אתגר חדש: שר המשפטים יעקב נאמן הצטרף לכמה חברי הכנסת הפועלים והניח על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון חוק יסוד: הכנסת.

בישיבה סוערת שקיימה ועדת הכנסת ב-19 במאי 2009 הוחלט שסגני שרים יוכלו להשתתף ולהצביע בוועדות הכנסת. החלטה זו מעוררת מחדש את סוגיית הפרדת הרשויות במערכת הפוליטית בישראל. מאמר זה בוחן  את המצב החוקי הקיים ואת ההשלכות האפשריות של החלטה זו על מערכת היחסים בין הכנסת לבין הממשלה.

בימים אלה מגובשת הצעת חוק שירות אזרחי לאומי, חוק שיעגן בחקיקה ראשית את הנהלים והתקנות שהסדירו את התחום עד היום. זוהי הזדמנות לדון בצורך להרחיב את האפשרות לשרת שירות לאומי ולהחיל זאת על כלל אזרחי ישראל.

האם החקירה שערך צה"ל בעניין עדויות החיילים, חקירה שנסגרה פחות משבועיים לאחר שנפתחה, ממצה את חובתה של ישראל לחקור את שקרה בעזה לפני כחודשיים? האם חקירה כזו היא יסודית דיה? 

חבר הכנסת ראובן ריבלין הושבע השבוע לתפקיד יושב ראש הכנסת. עוד טרם מינויו לתפקיד הודיע ריבלין על שינוי קוד הלבוש שהנהיגה קודמתו בתפקיד ח"כ דליה איציק, והצהיר שיתיר ללבוש מכנסי ג'ינס במשכן הכנסת. לרגל בחירת יושב ראש הכנסת, מאמר זה מבקש לבחון מהם תפקידיו של יושב ראש הכנסת על פי החוק ועל פי הנוהג (פרט לקביעת קוד הלבוש...). לאור זאת תיבחן השאלה אם זהו תפקיד סמלי או בעל השפעה ממשית על אופן הפעולה של הכנסת. ולבסוף תוצג השוואה לסמכויות ולתפקידים של מקביליו של יושב ראש הכנסת בפרלמנט הבריטי והאוסטרלי.

ב-31 במרס 2009 הושבעה הממשלה ה-32 של מדינת ישראל, היא "ממשלת נתניהו השנייה" –  כינוי הניתן לה על מנת להבדילהּ מהממשלה בראשות נתניהו שכיהנה בין 1996 ל-1999. מיום הבחירות עד השבעת הממשלה חלפו 49 ימים. פרק זמן זה  ארוך בהשוואה לפרקי הזמן שנדרשו להקמת ממשלות בעשור האחרון, אך הוא בהחלט אינו חריג.

ב- 29.3.2009 צוין יום השנה ה-30 לחתימת הסכם השלום ההיסטורי בין ישראל למצרים. מה חשב הציבור היהודי הבוגר בישראל על הסכם השלום עם מצרים? מאמר זה מציג נתונים על דעת הקהל בישראל לפני חתימת הסכם השלום, מיד לאחר חתימתו ובפרספקטיבה של שלוש שנים מיום חתימתו.

נראה כי על הכול מוסכם שדרוש "שיפוץ" ועדכון של הדמוקרטיה הישראלית, אבל מהו אותו שינוי? בספרו "להמציא מחדש את הדמוקרטיה הישראלית" ד"ר אריק כרמון קורא לשינוי מהותי בדמוקרטיה הישראלית ומציע את הדרכים לביצועו. 

בהערת חקיקה זו נבחן את הצעת חוק האזרחות (תיקון – הצהרת אמונים), התשס"ח-2007, של ח"כ דוד רותם וחברי כנסת נוספים ממפלגת ישראל ביתנו. הצעת חוק זו קובעת כי אזרחות ישראלית תינתן רק למי שיצהיר אמונים למדינת ישראל ויתחייב לשרת שירות צבאי או לאומי, וכי אזרחותו של מי שלא ישרת בצבא ואולי אף של מי שלא יצהיר אמונים למדינה, תישלל. להבנתנו, הצעה זו פסולה הן מכיוון שהיא אינה חוקית מבחינת הדין הבין-לאומי, והן מכיוון שהיא אינה חוקתית שכן היא פוגעת באופן בלתי סביר ובלתי מידתי בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לפני שניגש לבחון את חוקיותה וחוקתיותה של הצעת החוק, נסקור את הרקע להגשתה ונבחן אותה אל מול המשפט הנוהג בישראל ובמדינות דמוקרטיות אחרות בכל הנוגע להצהרות נאמנות ושלילת אזרחות.

הקולות המבקשים להרחיק את נציגיה של האוכלוסייה הערבית מהכנסת, לסתום את פי דובריה ולפסול את מפלגותיה גורמים לניכור ולריחוק. הדרך לפרוץ את מעגל העוינות ההדדית אינה לשלול את האזרחות אלא לאפשר חופש ביטוי לדעות מנוגדות.