
מאת: פרופ' סוזי נבות
המסר הברור שעלה מעמדות השופטים ביחס לתיקון לחוק יסוד: השפיטה הוא שחובה על הממשלה לנהוג כלפינו בסבירות - אבל זו חובה ללא אכיפה, כי שוללים מבג"ץ את הכוח לאכוף אותה. הוויכוח העקרוני התגלע דווקא בין השופטים, שעל אף שביקרו את נוסח החוק חלוקים בנוגע לביטולו.
רק חמישית יתמכו בעמדה שגם אם בג"ץ יפסוק שעל שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא יסרב לעשות כן. 61% סבורים שביטחון הפנים בהיבטי הפשיעה והטרור גרוע יותר מבתקופת הממשלה הקודמת. בקרב מצביעי הליכוד רק 16% חושבים שהמצב השתפר.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
ב-12 בספטמבר 2023 ידון בית המשפט בהרכב חסר תקדים של 15 שופטים בעתירות המבקשות לבטל התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שקבע שבית המשפט אינו יכול לדון בסבירות החלטות של הממשלה או של שרים. זהו אחד הדיונים החשובים ביותר בהיסטוריה הארוכה של בית המשפט העליון, שבו יידונו שמונה מתוך העתירות הרבות שהוגשו נגד החוק.
מאת: פרופ' קרנית פלוג, פרופ' יעקב פרנקל
העברת ביטול עילת הסבירות והצהרות רה"מ והשרים על המשך חקיקת מהלכי ההפיכה הביאו להערכת המשקיעים והשווקים שישראל אכן בדרכה לשינוי משטרי. כל חברות הדירוג הוציאו אזהרות חריפות מפני השלכותיה של חקיקה ללא הסכמה רחבה על הכלכלה, וההשפעות שלהן כבר ניכרות בטווח הקצר, כשכל יום שעובר ללא צעדים מתקנים גם מקבע את התדמית השלילית של המשק הישראלי ומרחיק משקיעים.
מאת: פרופ' סוזי נבות
לאחר דה-לגיטימציה שיטתית לשומרי הסף ולמערכת המשפט כולה, כך בדיוק נראית הפיכה משטרית: לא רק סבירות והוועדה לבחירת שופטים אלא כוח. הסיפור הוא כוח שמתבטא בניסיון השתלטות על האקדמיה, השירות הציבורי, התקשורת והכלכלה. אם לא נגן על הדמוקרטיה, לא יהיה מי שיגן עלינו.
בימין הדעות בנושא מגוונות: רוב גדול ממצביעי הציונות הדתית לא מאבחנים מצב חירום לעומת מחצית בלבד ממצביעי הליכוד. כשליש מהציבור בלבד סבורים כי ביטול עילת הסבירות טוב לישראל. נוכח אזהרות חברות הדירוג הבין-לאומיות, רוב מצביעי האופוזיציה חוששים למצבם הכלכלי האישי לעומת רוב ממצביעי הקואליציה שאינם חוששים מכך.
מאת: פרופ' יובל שני
עד כה, הצליחה ישראל לטעון למשלימות באופן שמנע ניהול הליכים פליליים נגד בכירים ישראלים בפני ערכאות משפטיות זרות – אך לא לעולם חוסן. דווקא בתקופה שבה המשפט הבין-לאומי הפלילי מתחזק ומנגד, מדיניות ישראל בזירה הפלסטינית מצויה על מסלול התנגשות עם הקהילה הבין-לאומית, החלשת המערכת המשפטית והגברת ההיתכנות שהדרג הפוליטי יאמץ החלטות שעד כה נתפסו כבלתי סבירות, כמו תגובות "בלתי פרופורציונליות" לפיגועי טרור, יקשו על ישראל להמשיך ולהדוף הליכים משפטיים זרים נגד בכירים ישראלים.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
אי אפשר לצפות שאלה החשים שהמדינה והצבא אינם משקפים עוד את ערכיהם יוסיפו להתנדב לשירות צבאי. בחירת הקואליציה, שחלקים בה לא שירתו כלל, להעביר את צמצום עילת הסבירות בגרסה הקיצונית ולתייג את המתנדבים כסרבנים, תגבה מחיר יקר שישלמו הצבא והחברה הישראלית כולה.
מאת: אליהו ברקוביץ
אם המהלכים שננקטו במשך השנים נגד עולם העיתונות החרדי החוץ-ממסדי היו צולחים, הציבור החרדי כלל לא היה שומע על כך שיהדות התורה הניחה על שולחן הכנסת את הצעת חוק יסוד: לימוד תורה.
מאת: פרופ' סוזי נבות
שני תיקונים, בשני חוקי יסוד שונים, אך בעלי מטרות זהות: להסיר מגבלות כדי שהשלטון יוכל לפעול בניגוד לכללים ולמנוע מבג"ץ להתערב. בתיקון הנבצרות - כדי לנהוג בניגוד לכללי טוהר המידות ובתיקון הסבירות - כדי לנהוג בניגוד לכללים גם של מנהל תקין וגם של טוהר המידות.
מאת: דוד שורמן
הצעת חוק חדשה מבקשת להחליף את הוועדה, בראשות שופט עליון בדימוס, נציב שירות המדינה ושני נציגי ציבור, בוועדה פוליטית בשליטת הקואליציה. לקראת פרישתם הצפויה של מפכ"ל המשטרה ונציבת השב"ס בשל חיכוכים עם השר בן גביר, גובר החשש מפני מינויים על בסיס נאמנות מיניסטריאלית במקום מקצועיות.
מאת: פרופ' סוזי נבות
התיקון שעבר השבוע בכנסת הוא תיקון עצום ממדים המסיר בצורה גורפת וקיצונית בלמים המגנים מפני כוח מוחלט של השלטון ופוגע פגיעה אנושה וחסרת תקדים בערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית. לבג"ץ יש את כל הכלים הדרושים לבטל אותו.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
לצד ההליך השערורייתי שקדם לו, החוק שאושר השבוע עלול למוטט כמגדל קלפים את שלטון החוק בישראל ובין השאר לייתר את הצורך בחוק היועמ"שים, משום שהם לא יהיו עוד במעמד מקצועי ועצמאי. גם העיקרון של "בחירות שוות" ייפגע ממנו, שכן דיני הבחירות מבוססים על כך שמתחם הסבירות של ממשלת מעבר מצומצם יותר מזה של ממשלה רגילה.
מאת: אליהו ברקוביץ
בעוד שהעיתון רואה עצמו כמפיץ הקו האידאולוגי הרשמי של המפלגה, הפוליטיקאים פעילים בזירה הפוליטית שדורשת מידה מסוימת של גמישות לאור הנסיבות. היומון, מצדו, ימשיך להתוות קו אידאולוגי קשיח ובלתי מתפשר, אולם הפוליטיקאים יצעדו בזהירות על הקו הדק המתוח בין מחויבות אידאולוגית מלאה באופן פומבי לבין הגמישות הפרקטית הנדרשת מהם.
התנהלות אמסלם ושרים נוספים בעניין רשות החברות הממשלתיות ונבחרת הדירקטורים - להעדיף מינויי מקורבים על פני מינויים ראויים של בעלי כישורים שיבטיחו יעילות של החברות הממשלתיות - משתלבת בתפיסת הממשלה שיש להחליש את כל מי שמוסמכים לאזן, לבקר או לבלום את הדרגים הנבחרים וכן להחליש גורמים מקצועיים. היא משתלבת בחקיקה נגד עילת הסבירות ונגד מערכת המשפט, שעתידה לפגוע אנושות במקצועיות של מינויים בכירים. מהלכים דומים, שביטאו פוליטיזציה של השירות הציבורי, אירעו במדינות שחוו שחיקה דמוקרטית כפולין והונגריה.
מאת: המכון הישראלי לדמוקרטיה
בתגובה לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו על דעותיהם בנוגע לעילת הסבירות, הבהירו השופט סולברג והשופטים בדימוס פרוקצ'יה וגרוניס עד כמה המציאות שונה לחלוטין.
מאת: פרופ' סוזי נבות
ללא סבירות, תהיה לממשלה יד חופשית בפיטורים ובמינויים ותוכל לפטר שומרי סף ללא מגבלה אם לא יתיישרו עם רצונה. היא תוכל למנות לפי העיקרון של קשרים במקום כישורים וכך נקבל "שומרי ראש" שנאמנים לשרים בלבד.
מאת: יוחנן פלסנר
אם תבוטל עילת הסבירות, השירות הציבורי יוצף במינויים שבינם ובין כישורים מקצועיים מיטביים עלול להיות מרחק רב ומקבלי ההחלטות יוכלו לקדם מהלכים לא סבירים תוך התעלמות מנתונים שונים. האם ישראל תהיה דומה לנורווגיה או לטורקיה? ימים יגידו.
מאת: פרופ' יובל שני
הפיקוח השיפוטי על החלטות השלטון באמצעות עילת הסבירות חיוני בין השאר נוכח חולשת הכנסת בפיקוח על הממשלה ושיטת בחירות שלא מייצרת פיקוח ישיר של רוב הציבור על נבחריו. אם תבוטל, תיוותר ישראל דמוקרטית פחות ובעלת פוטנציאל גבוה בהרבה להיות מושחתת.
עילת המידתיות אינה מהווה תחליף הולם לעילת הסבירות, משום שהשימוש בעילת המידתיות מקובל כאשר יש פגיעה בזכויות יסוד. אלא שהחלטות רבות של רשויות המנהל מעוררות קשיים לא בשל פגיעה בזכות יסוד אלא מטעמים אחרים. כך, ללא עילת הסבירות, בית המשפט לא יוכל להתערב במינוי בעלי עבר פלילי לממשלה, בפיטורי שומרי סף ובמינוי בכירים בשירות המדינה שאינם עומדים בתנאי סף.
מאת: פרופ' סוזי נבות
בעידן הנוכחי, דמוקרטיות לא מתות ביום אחד. הן נשחקות, לעיתים באיטיות, תוך שימוש בכלים חוקיים לכאורה כמו תיקונים לחוקה או חקיקה רגילה. הצלחה ברמיסת חובת הסבירות תגרור הצלחה נוספת ועוד אחת אחריה, עד שיום אחד נתעורר למדינה אחרת לגמרי.
מאת: פרופ' עמיחי כהן, ד"ר מורן קנדלשטיין-היינה, עו"ד דפני בנבניסטי
שלילה גורפת של סמכות בתי המשפט לבחון את סבירות החלטותיהם של הממשלה ונבחרי ציבור פוגעת באופן חמור בעקרון שלטון החוק. היא תשלול מבית המשפט את האפשרות לפסול מינויים לא ראויים, פיטורים של שומרי סף, החלטות בעלות תחולה רטרואקטיבית וכן מחטפים בידי ממשלת מעבר. ביטול עילת הסבירות יערער את מערך האיזונים והבלמים, החלש ממילא בישראל.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
נתניהו אמר כי בכוונתו לוותר על חקיקת פסקת ההתגברות, אולם בקואליציה יש הטוענים כי היא עדיין על הפרק. העמימות מכוונת ומשקפת את המעבר של המהפכה המשפטית מהשלב האידאולוגי הנרחב לשלב האיום, שיהיה גם מבחנה האמיתי של המחאה.
מאת: פרופ' סוזי נבות
רק שלטון שמכוון להחלטות קיצוניות ומושחתות חושש מעילת הסבירות, שעל גבולותיה ותחולתה ניתן לדון ויש גם מה לתקן. אולם החקיקה שעל הפרק חוסמת בצורה מוחלטת את סמכותו של בית המשפט לפסול החלטה של ראש הממשלה, הממשלה, שר או נבחר ציבור גם אם היא בלתי סבירה באופן קיצוני, ובכך מעניקה לשלטון כוח בלתי מוגבל.
מאת: המכון הישראלי לדמוקרטיה
מספיקה החלטה אחת בלתי סבירה שתשנה את החיים של כל אחת ואחד מאתנו. ביטול עילת הסבירות ומתן כוח בלתי מוגבל לשלטון יביא לריסוק הדמוקרטיה.
הצעת החוק הופכת את מנהלת הרשות, תפקיד מקצועי וממלכתי, לתפקיד פוליטי שיתבסס על נאמנות לשר. היא לא צפויה לתרום לחיזוק זכויות נשים ולהגנה עליהן מפני אפליה ואלימות ואף תחסן החלטות מפני עילת הסבירות.
מאת: פרופ' סוזי נבות
רק "סבירות" לא נשמע נורא, אך מדובר בשיטת הסלמי ולכן אסור לבחון את הסבירות כרעיון בודד.
מאת: ד"ר אור ענבי
ביטול עילת הסבירות זוכה לרוב רק בקרב מצביעי יהדות התורה, ש"ס והציונות הדתית, בעוד שבליכוד פחות ממחצית תומכים במהלך. בנוסף, כמחצית ממצביעי הליכוד ציינו כי התנהלות הסיעה ביחס לשינויים במערכת המשפט החלישה את תמיכתם בה.
מאת: המכון הישראלי לדמוקרטיה
ביטול עילת הסבירות יתן אור ירוק להזרמת כספים למגזרים נבחרים ללא ביקורת שיפוטית ולא יאפשר לבית המשפט לפסול החלטות שרים גם אם הן מופרכות או בלתי סבירות באופן קיצוני.
מאת: פרופ' יובל שני
הטענות שביטול תחולת עילת הסבירות על החלטות דרג נבחר אינו דרמטי אינן משכנעות. לשרים תהיה האפשרות ״לחסן״ החלטות רבות של הדרג המקצועי במשרדם מביקורת שיפוטית על בסיסה באמצעות הצגת החלטותיו כהחלטה שלהם. המהלך גם יחליש משמעותית את ההגנות המשפטיות של האזרחים נגד פעולות שרירותיות של השלטון ויפתח צוהר נרחב להתגברות השחיתות השלטונית.
תכנית הקואליציה שלא לאפשר לבתי המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור שאינן סבירות תגביר את השחיתות השלטונית ותפגע אנושות בזכויות. שורת מקרים שאירעו לאורך השנים מעידה עד כמה העילה היא כלי חיוני לקיומם של האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית.
מאת: פרופ' סוזי נבות
שלטון שרוצה לפעול לטובת האזרחים משיקולים עניינים אינו פוחד מסבירות. רק שלטון שמעוניין בהחלטות שרירותיות כמו פיטורי שומרי סף והחלפתם באנשים פוליטיים פוחד מסבירות.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
הקואליציה מבקשת לבטל את סמכות בית המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור גם אם הן בלתי סבירות באופן קיצוני. עילת הסבירות מונעת שחיתויות, מחייבת קבלת החלטות רציונלית ומגנה על זכויות אדם, וביטולה יפגע בשמירה על טוהר המידות ובניקיון הכפיים בשירות הציבורי.
המתווה אמנם מעגן בחוק יסוד את הזכות לשוויון וחופש הביטוי ושומר על מעמד היועמ"שים, אך מחליש את עילת הסבירות ומבטל את הווטו השיפוטי על מינויים לביהמ"ש העליון. האיזונים מחייבים את קידום המתווה כמקשה אחת.
מאת: המכון הישראלי לדמוקרטיה
הנשיא מנסה להפוך את המשבר הגדול לרגע חוקתי מכונן שיעגן את זכויות היסוד ברוב מוצק. אם הצעתו תעבור כמקשה אחת, על אף סעיפים בעייתיים כגון שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שייחלש משקל השופטים, המכון יתמוך בה.
מאת: ד"ר עמיר פוקס, ד"ר גיא לוריא, פרופ' מרדכי קרמניצר, ד״ר נדיב מרדכי
מצבור התיקונים קיצוני, מרחיק לכת ובעל אפקט מצטבר של פגיעה אנושה בעצמאות השיפוטית, בשלטון החוק ובהגנה על זכויות האדם. כל אחד מהתיקונים וכולם יחד חותרים תחת ההגדרה הבסיסית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
עילת הסבירות נועדה לוודא שהשלטון אינו פועל בצורה לא שוויונית או לא רציונלית. ביטולה יצמצם את יכולת בית המשפט לבחון החלטות שלטוניות יומיומיות בשורת נושאים.
מאת: ד״ר נדיב מרדכי
החלטות הממשלה עוסקות בין השאר בתקציבים של מיליוני שקלים ובהקמת גופים לאומיים. כבר כיום הביקורת עליהן מכוח עילת הסבירות מצומצמת מאוד וכך השאיפה לבטל אותה מבטאת רצון למשול ללא מעצורים.
מאת: פרופ' סוזי נבות
פסקת ההתגברות, ביטול עילת הסבירות, חוק היועמ"שים ויתר היוזמות מבשרות את מות הממלכתיות וסוללות את הדרך לשחיתות שלטונית ולפגיעה בזכויות אזרח.
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
עילת הסבירות נועדה לוודא שהשלטון לא פועל בצורה לא שוויונית, לא רציונלית או מתוך ניגוד עניינים. ביטולה הוא מהלך קיצוני שיצמצם את יכולתו של בית המשפט לבחון החלטות שלטוניות יומיומיות.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
ממשלת מעבר היא ממשלה ש'מתחם הסבירות' שלה מצומצם יותר מזה של ממשלה רגילה. על כן, ביטול הביקורת המינהלית על נבחרי הציבור, כפי שעמדה לעשות הקואליציה שלא הוקמה לבסוף, יותירו אותנו האזרחים חסרי הגנה מפני שרירות השלטון
מאת: ד"ר עמיר פוקס
הסעיף העמום טומן בחובו מהפכה משטרית שתפר את האיזונים בין הרשויות ותותיר כוח יתר בידי הרוב הקואליציוני. פגיעה בסמכות ביהמ"ש לביקורת חוקתית, באמצעות פסקת התגברות, ולביקורת מינהלית כמו ביטול עילת הסבירות, תשאיר את זכויות האדם ללא הגנה מהותית.