מאת: פרופ' עופר קניג
מבין הדמוקרטיות הפרלמנטריות ב-OECD, ישראל היא כמעט שיאנית בתדירות הבחירות. האשם העיקרי בכך הוא כמובן המשבר של 2022-2019, במהלכו נדרשו אזרחי ישראל להגיע 5 פעמים אל הקלפי, אבל ישראל לא הצטיינה ביציבות שלטונית עוד לפני כן.
מיכאל שמש, כתב ופרשן פוליטי בחדשות 13, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על המערכת הפוליטית לקראת בחירות 2026. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, שמש מנתח את שליטתו המוחלטת של נתניהו בליכוד, את הפער בין הביקורת החריפה שנשמעת בחדרים סגורים לבין הנאמנות המוחלטת בפומבי, ואת ההפתעה המוחלטת בממשלה מהעובדה שהיא שרדה אחרי השבעה באוקטובר ומילאה את ימיה.
הפרק עוסק גם במשבר הגיוס וביחסי המדינה והחברה החרדית, באחריותן של המפלגות החרדיות לניהול המלחמה, ובעימות המחריף סביב מעצרי בני הישיבות. לקראת סיום, שמש מסביר מדוע מערכת המשפט, המפלגות הערביות והיכולת של הגושים להתארגן נכון הן שיכריעו את תוצאות מערכת הבחירות הקרובה.
מאת: פרופ' עופר קניג
חובתה של המדינה להבטיח שכל אזרחיה יוכלו לממש את זכותם להצביע. אבל ההחלטה שלא להציב קלפיות בבתי דיור מוגן בבחירות 2026 מדאיגה מאוד גם בשל האפשרות שהמניע אינו ענייני אלא פוליטי. כשממשלה מתחילה לשאול לא האם שינוי מסוים משרת את זכות הבחירה אלא למי הוא מועיל אלקטורלית, היא מטשטשת את הגבול בין ניהול הוגן של הבחירות לבין מניפולציה של כללי המשחק
מאת: ד"ר ח'דר סואעד
בעקבות הצעת ההחלטה של הממשלה להסיט 532 מיליון ש"ח מתקציבי תוכנית החומש "תקאדום" לשב"כ ולמשטרת ישראל לטובת המאבק בפשיעה בחברה הערבית: מהי תוכנית תקאדום? מהם הישגיה? והאם הסטת התקציבים אכן תסייע במאבק בפשיעה?
מאת: השופט (בדימוס) אלוף (במיל') אילן שיף, ד"ר ערן שמיר-בורר
להצעת החוק שתסמיך את הממשלה לפעול בניגוד לדעתו של היועץ המשפטי יהיו השלכות מרחיקות לכת גם על צה"ל. האם הטובים והראויים ביותר ימשיכו לשרת בסדיר ובמילואים אם יחששו שהם מונחים לפעול בניגוד לדין, או עלולים לעמוד בפני הליכים פליליים בחו"ל?
מאת: פרופ' עופר קניג
איך מחשבים את אחוז החסימה? כמה "שווה" כל מנדט? איך מגיעים ל-120 ומהי שיטת בדר-עופר לחישוב חלוקת המנדטים הנותרים? כל מה שצריך לדעת על המסע שמתחיל בפתק הצבעה ומסתיים במושב בכנסת.
מאת: ד"ר גיא לוריא
מזה חודשים מקדם יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, חה"כ שמחה רוטמן, הצעת חוק שכונתה "הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה". בפועל הצעה זו נועדה לערוך שינויים מרחיקי לכת במעמד היועץ המשפטי לממשלה ובסמכויותיו יחסית לדין הקיים. בימים האחרונים פוצלה הצעת החוק הזו ורק חלקה ממשיך להיות מקודם. מה עומד מאחורי המהלך ומה כוללת הצעת החוק המקודמת?
ב-7 שנות כהונתו השלים מבקר המדינה 3 דוחות בנושא ההיערכות למשבר האקלים. באחרון, שפורסם השבוע, הוא מניף "כרטיס צהוב" לממשלה רגע לפני שיהיה מאוחר מדי. אבל מדאיג ככל שיהיה, משבר האקלים הוא רק דוגמה אחת לקוצר הראייה של מקבלי החלטות, לקושי לתכנן לטווח ארוך ולהגיע מוכנים לרגע האמת.
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עו"ד ענת טהון אשכנזי, ד"ר נדב דגן
בג"ץ הורה בצו ביניים כי מועצת הרשות השנייה תמשיך לפעול בהרכבה הקיים עד להכרעה בעתירה. הממשלה החליטה כי מבחינתה אין תוקף מחייב לצו ולהחלטות שתקבל המועצה מכוחו. אף שהצו לא כוון אל הממשלה, ולכן אין להחלטת הממשלה כל תוקף משפטי, ההשלכות עלולות להיות חמורות. מעבר לעצם ההצהרה הבעייתית שלפיה הממשלה אינה מחויבת לצו שיפוטי, היא עלולה להציב כל עובד ציבור בדילמת נאמנות: למי יציית כאשר הממשלה ובית המשפט נותנים לו הוראות סותרות.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
יותר מאלף ימים אחרי 7 באוקטובר, ישראל עדיין לא החלה לחקור באופן אמתי ומקיף את המחדל הגדול בתולדותיה. כדי לברר את העובדות ולפתור את השאלות הבסיסיות: מה קרה, איך קרה ולמה קרה, דרושה ועדת חקירה ממלכתית. זו אינה משימה למבקר המדינה, כפי שהבהיר בג"ץ, וגם לא לוועדת חקירה פוליטית כמו זו שמבקשת הקואליציה להקים.
יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מקדישים פרק מיוחד לארבע הסוגיות הפנימיות שיכריעו את בחירות 2026 ואולי גם את עתידה של ישראל ברקע קיטוב פנימי חסר תקדים: יחסי המדינה והחברה החרדית, מקומה של החברה הערבית והקול הערבי בפוליטיקה הישראלית, עתיד הדמוקרטיה ומוסדות השלטון, וההתפתחויות ביהודה ושומרון והשפעתן על ביטחונה, אופייה ומעמדה של ישראל. דרך נתונים, מחקרים ודיון פתוח, יוחנן ושירה מנסים להסיט את הדיון מהפוליטיקה היומיומית אל השאלות העמוקות יותר: אילו הכרעות ניצבות בפני המצביעים הישראלים, ומה יהיו ההשלכות של המשך המגמות הקיימות או של שינוי כיוון לאחר הבחירות.
מנגד, כרבע סבורים שהיד שנוקטות המשטרה ורשויות האכיפה קשה מדי ● רק 28% סבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל טראמפ, ירידה משמעותית מ- 44% שסברו כך בחודש שעבר ● 72% מכלל הציבור סבורים שעל ישראל לשמור על רצועת ביטחון קבועה בדרום לבנון, גם במחיר התנגשות עם ארה"ב ● 56% מהציבור היהודי תומכים בהצבעה חוזרת למבקר המדינה, 31% סבורים שאין בכך צורך ● כמחצית מהציבור מתנגדים לקידום חקיקה המשפיעה על מהות המשטר כאשר ישראל נמצאת בדרך לבחירות.
המקרים בהם ניתן היתר לראש הממשלה, הממשלה או לשרים לקבל ייצוג משפטי נפרד בעתירות לבג"ץ שלא ע"י הייעוץ המשפטי לממשלה בין השנים 2026-2016
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
מה אומר חוק הקפאת המעצרים שמקודם לקריאה שנייה ושלישית? למה הוא מחוקק דווקא עכשיו? האם הוא חוקתי? ואיך ישפיע על גיוס החרדים? - כל מה שרצית לדעת.
מאת: אליהו ברקוביץ, גיא בן פורת
המאבק על גיוס החרדים מעצב מחדש גם את היחסים בין החברה החרדית למשטרה ולחוק. העימותים בין שוטרים למפגינים נגד הגיוס ונגד מעצר עריקים מחדדים את הפערים בין הזרמים השונים בחברה החרדית, מעמיקים את משבר האמון של הציבור החרדי במשטרה ואת הלגיטימציה לאי-ציות למדינה ולחוקיה, ועלולים להוביל לשינוי לרעה גם במכלול יחסי הציבור החרדי והמדינה.
התורה מטילה על לומדיה משא כבד של חובות, כפיפות והקרבה. היא אינה אמורה להיות מקור למשאבים וגם לא ערובה לעליונות מוסרית. החוקים שמקדמת הכנסת בימים אלה פוגעים פגיעה קשה בין השאר גם בדמותה של התורה, כאשר מי שמייצגים אותה מחליפים חובות בזכויות והקרבה בהטבה, ומטילים על אחרים לשלם את המחיר על הבחירה שבחרו הם עצמם.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
מהי שיטת הסיקור המדויקת ביותר? איך סוקרים אוכלוסיות ייחודיות כמו חרדים, ערבים ודוברי רוסית? ואיפה עובר הגבול בין נתונים לפרשנות? לקראת בחירות 2026, מפגש מיוחד של בכירי הסוקרים בארץ.
מפכ"ל משטרת ישראל לשעבר, רב ניצב משה קראדי, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה נוקבת על מצבה של המשטרה ועל האתגרים העומדים בפניה תוך שינויים חסרי תקדים המתחוללים בה. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, קראדי טוען כי המשטרה עברה בשנים האחרונות תהליך עמוק של פוליטיזציה ופגיעה בערכי הארגון, מתייחס ליחסים בין השר למפכ"ל, לעצמאות המשטרה, למינויים ולחששות לקראת מערכת הבחירות. עם טשטוש גבולות ההתערבות של הדרג הפוליטי בארגון עולה השאלה - לאן הולכת המשטרה?
מאת: ד"ר נתן מיליקובסקי
השירות הציבורי משפיע על חיי היום-יום של כולנו במגוון דרכים, מאיכות הכבישים שבהם אנחנו נוהגים ועד לזמן ההמתנה לרופאים מומחים. למרות המתקפות על הדרג המקצועי, הניסיונות להעדיף מינויים פוליטיים והטענות על "דיפ סטייט", רוב הציבור מכיר בחשיבותו של שירות ציבורי מקצועי ועצמאי.
הכנסת דנה השבוע בתיקון לחוק הבחירות שיחייב סימון תעמולה שנוצרה או שונתה באופן מהותי באמצעות בינה מלאכותית. לא מדובר במלחמה נגד הטכנולוגיה וגם לא נגד חופש הביטוי. בישראל, שמובילה באימוץ כלי בינה מלאכותית אבל רמת האוריינות הדיגיטלית של אזרחיה נמוכה יחסית, זהו צעד חשוב שנועד להגן על יכולתו של הציבור להבחין בין אמת לשקר.
מאת: דפנה אבירם-ניצן
כאשר המדינה מעניקה מעמד חוקתי ללימוד היא תורה היא למעשה מעדיפה סוג אחד של ידע על פני האחר. התוצאה עלולה להיות קיצוץ בנשאבים המוקצים דווקא לתחומי המתמטיקה, מדעים, טכנולוגיה והנדסה שעליהם נשענת הכלכלה הישראלית.
בריטניה היא המצטרפת האחרונה למועדון המדינות המגבילות שימוש של ילדים ברשתות החברתיות, אלא שבמידה רבה זוהי כבר המלחמה של אתמול. בעולם כבר עסוקים בשאלה איך מגנים על ילדים גם מפני הבינה המלאכותית, ובינתיים בישראל – צרצרים.
השירות הציבורי נמצא בשנים האחרונות תחת מתקפות המבקשות לפגוע בעצמאותו ובמקצועיותו. אלא שרוב מוחלט של הישראלים מכירים בחשיבותו של שירות ציבורי ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי, ומזהה את חובת הנאמנות לציבור של השירות הציבורי עם טובת הכלל, שקיפות וחוקיות.
עושים סדר: הזכות לבחור היא מהזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר והיא כמעט ואינה מוגבלת, אך גם לה יש מספר סייגים. כיצד התפתחה הזכות לבחור ואיך החלה את דרכה בישראל, מי רשאי לבחור (ומי לא), ומה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות?
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
בציבור היהודי בישראל קיים מתאם בין הגדרה דתית לבין דפוסי הצבעה בבחירות. כיצד התבטא המתאם הזה בבחירות 2022, ומה היו ההבדלים בין ההצבעה במערכת הבחירות הזאת לבין אלו שקדמו לה?
עופרה אש, לשעבר מנכ"לית פורום "דבורה", מגיעה ל"סדר חדש" לשיחת עומק על שירות נשים בצה"ל, נשים לוחמות והוויכוח הציבורי סביב שילובן במערכי הלחימה. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, אש מתייחסת לפריצת הדרך של הלוחמת הראשונה שסיימה את מסלול סיירת מטכ"ל, לבג"ץ הלוחמות ולשינויים שחלו בצה"ל בעשורים האחרונים. עוד עוסק הפרק במחלוקת סביב פקודת השירות המשותף, ביחסי דת ומדינה בתוך צה"ל, ובשאלה האם הוויכוח על נשים לוחמות כבר הוכרע - או שהוא רק משנה צורה.
מה משותף לדוחות המבקר על העדר היערכות לשינויי אקלים, כישלון ישראל לעמוד ביישום יעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם, והסכנה לקריסת הביטוח הלאומי? התשובה הקצרה, אך המדאיגה: דפוס הפעולה. בכל אחד מהמקרים האלה הוגדרו יעדים, התקבלו החלטות ממשלה – אבל כמעט דבר לא השתנה.
מאת: ד"ר תמי הופמן, מיטל ברון
כ-640 אלף צעירים וצעירות יצטרפו לפנקס הבוחרים לקראת הבחירות לכנסת ה-26, כוח אלקטורלי משמעותי עם פוטנציאל להשפיע על התוצאות. בניגוד לתפיסה הרווחת הם אינם אדישים לפוליטיקה: רובם מתכוונים להצביע ומאמינים שלקול שלהם יש השפעה. מאיפה הם שואבים מידע ומהם הנושאים החשובים ביותר בעיניהם?
נדב פרי, פרשן פוליטי ומהפודקאסטרים המצליחים בישראל, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם על מערכת הבחירות הקרובה ועל השאלות הגדולות שישפיעו על הצבעת הבוחר הישראלי בה. פרי מסביר מדוע בעיניו אלו הבחירות הגורליות ביותר שידעה ישראל, ומנתח את שלושת הנושאים המרכזיים שיעמדו במרכזן: השלכות 7 באוקטובר והמלחמה, היחסים בין המדינה לחברה החרדית, והשאלה כיצד מתפקדת הממשלה בתחומי הביטחון, הכלכלה ויחסה לאזרח. עוד בפרק, כוחה של מערכת התהודה הפוליטית לעצב תודעה ציבורית בכלל ובמערכת הבחירות הקרובה בפרט, כשהרשתות החברתיות והפודקאסטים בראש.