play
סדר חדש | פרק 35: משבר לאומי: האלימות בחברה הערבית
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, מאזן גנאים, פרופ' מונא חורי-כסאברי, ברווין עזב מחאמיד
העלייה החדה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית מציבה אתגר חברתי ולאומי מהמורכבים ביותר בישראל. נתוני מקרי הרצח, תחושת הפחד והפער בין הציפיות מהמדינה לבין המציאות מעלים שאלות על מדיניות, אכיפה ומשילות.
בפרק מיוחד של "סדר חדש" מכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנצרת בשיתוף קבוצת בוקרא, משוחחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם עם מאזן גנאים, פרופ' מונא חורי-כסאברי וברווין עזב מחאמיד על הגורמים לזינוק בפשיעה, על יחסי המגזר הערבי עם המשטרה, על תפקיד החברה האזרחית ועל האפשרויות לשינוי. הפרק בוחן האם מדובר בכשל מערכתי מתמשך, ומהם הצעדים הנדרשים כדי להשיב תחושת ביטחון אישי לערבים אזרחי ישראל.
12 במרץ 2026
סקר בזק #2 - "שאגת הארי": כ-70% מהיהודים מאמינים שאפשר להשמיד את הגרעין האיראני ואת איום הטילים הבליסטיים
61% מהיהודים מאמינים שאפשר גם להפיל את משטר האייתולות, אך ישנם פערים משמעותיים בין המחנות הפוליטיים ● גם במלאת 12 ימים למבצע, רוב הציבור (81%) עדיין תומכים בו ● 82% מהיהודים ו-52% מהערבים חושבים שיש כרגע התאמה בין האינטרסים של ישראל לאלו של ארה"ב סביב המבצע המשותף באיראן ● 68% מהיהודים ו-58.5% מהערבים מאמינים שהמבצע ימשך עוד שבועיים או חודש לכל היותר.
12 במרץ 2026
עלייתו ונפילתו של חוק (אי-) הגיוס
האם הודעתם של ראש הממשלה ושר האוצר על "הקפאת" חוק הפטור מגיוס מסמנת את סוף דרכו של החוק, לפחות בגרסתו הנוכחית? מה יקרה אם ירצו לשוב ולקדם אותו? מה המשמעות המשפטית של היעדר חוק פטור, אילו סנקציות חלות בפועל, והאם הכספים הקואליציוניים לחרדים הם למעשה מסלול עוקף-סנקציות?
12 במרץ 2026
טוב שחוק הפטור מגיוס הוקפא, אבל זה ממש לא סוף הסיפור
מאת: יוחנן פלסנר
הקפאת החוק היא צעד חיוני, גם אם נבע משיקולים פוליטיים של הישרדות הקואליציה ולא מהכרה בנזק הביטחוני והכלכלי שהחוק יחולל. כעת המבחן הוא כפול: לוודא שהממשלה לא עוקפת את הסנקציות דרך תקציבים קואליציוניים "מפצים", ולמנוע מהחוק לחזור לשולחן בעיתוי נוח יותר.
12 במרץ 2026
סקר פברואר 2026: רוב הציבור חושב שהתערבות הנשיא טראמפ בעניין החנינה לראש הממשלה אינה לגיטימית
בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל 93% חושבים שמדובר בהתערבות לא לגיטימית, במרכז 75% ובימין 45% ● 64% מהציבור היהודי מאמינים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ, עלייה קלה לעומת אוקטובר 25'. בציבור הערבי, לעומת זאת, צנח שיעור החושבים כך מ-72% באוקטובר ל-43% ● רוב מכריע וחוצה מחנות פוליטיים (92%) חושב שיש לחקור את אירועי 7 באוקטובר, בלי קשר לדרך החקירה.
10 במרץ 2026
play
סדר חדש | פרק 34: נשים בישראל 2026 - התקדמות או נסיגה?
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, עו"ד ענת טהון אשכנזי, פרופ' יופי תירוש
ביום האישה הבינלאומי 2026, נדמה שהשאלה על מצבן של נשים בישראל מקבלת משמעות מחודשת. מצד אחד, נשים משתלבות יותר בשוק העבודה ומגיעות לעמדות השפעה. מצד שני, פערי השכר נמשכים, הייצוג הפוליטי מוגבל, ובשנים האחרונות מתרבים גם הוויכוחים סביב הפרדה מגדרית והשלכות של שינויים פוליטיים ומשפטיים על שוויון מגדרי.
בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את עו"ד ענת טהון-אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ואת פרופ׳ יופי תירוש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ומחברת הספר "הופרדנו כך". יחד הם בוחנים כיצד מודדים את מצבן של נשים בעולם ומה מלמדים המדדים על ישראל, מהן המגמות המרכזיות בייצוג נשים בפוליטיקה ובשוק העבודה, ומהי המשמעות של התרחבות ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי עבור חברה ליברלית ורב-תרבותית.
08 במרץ 2026
מחויבות המשטרה להגנה על חופש המחאה - גם ובמיוחד בעת מלחמה
בזמנים של משבר וחירום גוברת הנטייה להגביל קולות שמציפים מחלוקת, אך אלה בדיוק הרגעים שבהם מתחדדת חשיבות חופש הביטוי, ושל חופש המחאה שהוא רכיב מרכזי בתוכו. המשטרה מחויבת להגן עליו, ואל לה לפעול כמי שמגנה פוליטית על הממשלה.
08 במרץ 2026
ייצוג נשים במערכת הפוליטית: סקירה לרגל יום האישה הבינלאומי 2026
מאת: פרופ' עופר קניג
היציבות בייצוגן של נשים בכנסת נמשכת והשיפור המשמעותי שהתחולל בין השנים 1999 ו-2015 נבלם. גם בממשלה הייצוג הנשי אינו במגמת שיפור אלא דווקא נסיגה בהשוואה לממשלה הקודמת, והוא נמוך במיוחד בהשוואה לדמוקרטיות אחרות.
8 במרץ 2026
יום האישה הבין-לאומי 2026: מה קורה כשאין נשים במוקדי קבלת החלטות בזמן מלחמה?
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
בזמן שבישראל מתקבלות החלטות גורליות, נשים כמעט ואינן נוכחות סביב השולחן. בהיעדרן, גם שיקולים אזרחיים וחברתיים נדחקים לשוליים, והמדיניות המתגבשת מצומצמת יותר במגוון שיקולים וצרכים של קבוצות שונות באוכלוסיה. את המחיר על כך משלמת החברה הישראלית כולה.
08 במרץ 2026
סקר בזק - "שאגת הארי": 82% מהציבור תומכים במבצע נגד איראן
בקרב היהודים: 93% תומכים במבצע, בקרב הערבים – 26% בלבד ● 64% מכלל הציבור סומכים על נתניהו שינהל טוב את המבצע. בחלוקה לפי מחנות פוליטיים: בימין סומכים עליו 85%, במרכז – 62% ובשמאל 40% ● 74% מהציבור היהודי מרגישים מוגנים בפני התקיפות מאיראן, לעומת 15% בלבד בציבור הערבי ● 57% מהיהודים חושבים שיש להמשיך במבצע עד להשגת המטרות הצבאיות והפוליטיות (הפלת המשטר), 36% חושבים שיש להפסיק אחרי השגת המטרות הצבאיות בלבד.
05 במרץ 2026
מצבם התעסוקתי והפיננסי של תושבי קו העימות ומפוני מלחמת חרבות ברזל
שנתיים ושלושה חודשים מפרוץ המלחמה, תושבי הצפון וביתר שאת אלו שלא פונו, עדיין מתמודדים עם הפגיעה הקשה בתעסוקה ובפרנסה. שיעורי הפגיעה בצפון בולטים הן בהשוואה לכלל האוכלוסייה והן ביחס למפוני הדרום: 43% מתושבי הצפון שלא פונו מדווחים על פגיעה בשכר, וקרוב למחציתם ספגו ירידה בהכנסות משק הבית.
05 במרץ 2026
מבצע "שאגת הארי": דרושה בדחיפות רשת ביטחון לעצמאים בעתות משבר
אחרי שכבר ספגו פגיעה קשה במשבר הקורונה ולאחר מכן במלחמת חרבות ברזל, העצמאים בישראל שוב ניצבים מול אי-ודאות כלכלית עם פרוץ המלחמה המחודשת מול איראן, כאשר המשק מושבת בהחלטת ממשלה. אנו קוראים למשרד האוצר לאמץ את המלצת המכון הישראלי לדמוקרטיה להקים רשת ביטחון קבועה לעצמאים, שתיתן מענה בשעת משבר, כנהוג לגבי השכירים ובדומה לנהוג במדינות אחרות.
03 במרץ 2026
מבצע "שאגת הארי": מצב מיוחד בעורף
מהן המשמעויות של ההכרזה על "מצב מיוחד בעורף" ואילו סמכויות מאפשרת הכרזה זו ביחס לאזרחי ישראל? מהן הזכויות שיש לאזרחים בשטח שנעשתה לגביו הכרזה כאמור? מה בין "מצב מיוחד בעורף" לבין "מצב החירום" החל בשגרה בישראל מכוח הכרזת הכנסת?
02 במרץ 2026
מצבם התעסוקתי והפיננסי של העובדים בחלוף שנתיים ושלושה חודשים מפרוץ מלחמת חרבות ברזל
אחוז גבוה מהעובדים עדיין מרגישים את הפגיעה במצבם הכלכלי בעקבות המלחמה. כמעט רבע מהשכירים וכמחצית מהעצמאים מדווחים שהכנסתם נפגעה, 54% מהערבים מדווחים שאיבדו את פרנסתם או שהכנסתם נפגעה.
26 בפברואר 2026
מהו "חוק הכותל" גרסת פברואר 2026?
מתווה התפילה בכותל עלה שוב לכותרות בעקבות דרישת בית המשפט לזרז את הנגשת הרחבה השוויונית בכותל. בתגובה לפסיקה, עברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק המבקשת לקבוע את מעמדה הבלעדי של הרבנות הראשית כגורם הקובע את נהלי הכותל. אלא שבניגוד לזעקות שנשמעו בקואליציה, כאילו בפסיקת בג"ץ נחצו כל הקווים האדומים ביחס לקודש הקודשים של העם היהודי, החלטת בית המשפט כלל לא נוגעת לרחבת הכותל המרכזית, אלא עוסקת בהנגשת הרחבה הדרומית המרוחקת, בהתאם להחלטות ממשלה קודמות.
25 בפברואר 2026
מאגר נתוני אשראי - הרחבה לעסקים קטנים ובינוניים
מאת: אוריאל סיטרואן
24 בפברואר 2026
play
יותר כוח למצביעים, יותר מחויבות של הנבחרים: פתק חצי פתוח בבחירות הכלליות בישראל
היום הושקה בכנסת השדולה לקידום "פתק חצי פתוח" – הצעה המבוססת גם על מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה וזוכה לתמיכה חוצת מחנות פוליטיים.
מה אומרת ההצעה? איך היא תשפיע על הפתק שתשימו בקלפי? ולמה זו הדרך לתקן את השיטה בישראל?
פרופ' עופר קניג, עמית מחקר במכון ומרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון, עושה סדר.
23 בפברואר 2026
play
סדר חדש | פרק 33: הכוח לתקן: מה לעשות עם הפוליטיקה השבורה בישראל?
המערכת הפוליטית בישראל מתמודדת בעשור האחרון עם אתגרים עמוקים - חוסר יציבות, קיטוב גובר וריכוז כוח הולך וגובר בידי הממשלה. האם התהליכים בלתי נמנעים, או סימפטומים של בעיות מבניות בשיטה?
בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את פרופ׳ גדעון (גידי) רהט, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומהחוקרים המובילים של המערכת הפוליטית בישראל, לשיחת עומק על מצבה של הדמוקרטיה הישראלית ועל הדרכים האפשריות לתקן אותה. כיצד נוצר ריכוז הכוח הנוכחי? מה קרה למפלגות ולמנגנוני האיזון והבלמים? האם שיטת הבחירות הקיימת עדיין מתאימה ורלוונטית למציאות הפוליטית והחברתית של ישראל? ומהם הפתרונות האפשריים, מבחירות אזוריות ופתק "חצי פתוח" ועד אסיפות אזרחים וביזור סמכויות לשלטון המקומי.
23 בפברואר 2026
פתק חצי-פתוח: התיקון שהפוליטיקה הישראלית צריכה
מאת: ד"ר אסף שפירא
במצב שבו מועמדים לכנסת נבחרים רק במסגרת רשימה אחת שהיא "עסקת חבילה", הפוליטיקה הישראלית סובלת ממרחק גדול מדי, אפילו ניתוק, בין הציבור לבין נבחריו. הפתרון: שיטה שתאפשר להצביע גם למועמדים ספציפיים מתוך הרשימה, ותשנה את תחושת המחויבות והאחריות של הח"כים כלפי הבוחרים.
23 בפברואר 2026
התפטרות חברי ועדת הבדיקה לשימוש ברוגלות מוכיחה שבישראל כמעט בלתי אפשרי היום לחקור באמת
התפטרות ועדת הרוגלות אינה אירוע נקודתי אלא סימפטום לכשל עמוק יותר: בישראל כמעט בלתי אפשרי לחקור פרשות נפיצות כאשר הבירור מתקרב לליבת הכוח. מעורבות פוליטית, מנדט מצומצם ונבדקים שמכתיבים את גבולות הבדיקה פועלים נגד בירור האמת והעובדות. באופן הזה, גם אירועי 7 באוקטובר עלולים לזכות לבירור חלקי, מאוחר ומסורס.
19 בפברואר 2026
לפרק את האלימות מבפנים: כשירות אזרחית דמוקרטית לצעירים ערבים
מאת: מרים עווד מורד
כאשר כל צעיר ערבי שלישי לא עובד, לא לומד, ומרגיש שהוא שקוף מול המוסדות – האלימות הופכת לדרך הקלה ביותר להשיג תחושת ערך. כדי לשנות את זה, צריך להחליף את הייאוש וחוסר האונים בכלים אזרחיים המעניקים תחושת שותפות ויכולת השפעה.
19 בפברואר 2026
play
סדר חדש | פרק 32: קואליציה או אופוזיציה? הפוליטיקה הערבית בבחירות 2026
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, ד"ר מוחמד ח'לאילה, ד"ר ת'אאר אבו ראס
הפוליטיקה הערבית בישראל עוברת שינויים משמעותיים, בין שאיפה להשתלבות והשפעה על קבלת ההחלטות לאור אתגרי החברה הדרמטיים לבין שמירה על זהות לאומית. שיעורי ההצבעה, האמון במוסדות והיחס להשתתפות בקואליציה בכנסת מעלים שאלות על כיווני ההתפתחות של המערכת הפוליטית בחברה הערבית ובישראל בכלל.
בפרק מיוחד של "סדר חדש" מכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנצרת בשיתוף קבוצת "בוקרא", משוחחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם עם ד"ר מוחמד ח'לאילה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ועם ד"ר ת'אאר אבו ראס ממכון ון ליר על הגורמים שמעצבים את דרך ההצבעה של האזרחים הערבים בישראל. הפרק בוחן את השינויים בדעת הקהל ואת הכיוונים האפשריים של המצביעים הערבים בישראל בשנת בחירות.
16 בפברואר 2026
הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים תפגע בכולנו, ובדרכים לא צפויות
הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים גם לסכסוכים אזרחיים תפגע בזכויות יסוד ובשוויון. כל אחת ואחד מאתנו שימצא את עצמו בסכסוך עם אדם אחר בעמדת כוח, עלול יהיה להיגרר לדיון בבית דין דתי שלא יגן על זכויותיו ויפלה אותו לרעה. ההבטחה שכל הליך כזה ייעשה רק בהסכמת שני הצדדים, מתעלמת מאינספור מצבים שבהם "הסכמה חופשית" לכאורה תושג באמצעות לחץ גלוי או סמוי.
16 בפברואר 2026
"מחקר בשירות בג"ץ"? על הפער בין דעה לא מבוססת למחקר שיטתי מבוסס נתונים
מאת: פרופ' ניסים (נסי) כהן, עו"ד רון דול
טענותיו של אלחנן צווכר ב"מקור ראשון" לפיהן המחקר על פטורים ממכרז בשירות המדינה הוא מניפולציה שנועדה לשרת עתירות שהוגשו לבג"ץ, לא רק שאינן מבוססות אלא אף יוצרות את הרושם שהכותב לא קרא את המחקר לעומקו. המחקר הוא פרי עבודה אמפירית שיטתית, המבוססת על ניתוח כלל החלטות נציבות שירות המדינה מאז 1999, שהושלמה חודשים לפני העתירות לבג"ץ בנוגע להליך מינוי נציב שירות המדינה. בסופו של דבר, גם ויכוח ציבורי נוקב צריך להתבסס על עובדת. תגובה.
16 בפברואר 2026
אוריאל סיטרואן בערוץ הכלכלה על הרחבת מאגר נתוני אשראי לעסקים קטנים ובינוניים
מאת: אוריאל סיטרואן
15 בפברואר 2026
ישראל ומדד השחיתות העולמי
מדד תפיסת השחיתות הבינלאומי לשנת 2025 מצביע על ירידה בציון של ישראל ועל הידרדרות בדירוג העולמי. במקביל, רוב מובהק בציבור הישראלי סבור שהשחיתות גוברת ורואה אותה כתופעה רחבה במוסדות השלטון ובמערכת אכיפת החוק. לשחיתות כזו יש השלכות ממשיות: היא פוגעת באמון הציבור, מחלישה את היעילות וההוגנות של השלטון, ועלולה גם לערער את מעמדה הכלכלי והבינלאומי של ישראל.
15 בפברואר 2026
ד"ר ח'דר סואעד בכתבה של ערן זינגר בכאן ב עם ממצאי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה שבוחן את עמדות הציבורי הערבי בישראל
מאת: ד"ר ח'דר סואעד
ממצאי הסקר הוצגו ביום העיון של תוכנית החברה הערבית בישראל בשיתוף עם קבוצת "בוקרא": "החברה הערבית בישראל על פרשת דרכים – אתגרים והזדמנויות".
10 בפברואר 2026
play
סדר חדש | פרק 31: מהפכה של שנאה: הרגש שמניע את הפוליטיקה הישראלית
מה גורם לנו לשנוא? בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את פרופ' עירן הלפרין, פסיכולוג חברתי ופוליטי מהאוניברסיטה העברית ומייסד מרכז אקורד, לשיחה על הרגש שמעצב את הפוליטיקה הישראלית. פרופ' הלפרין מסביר למה ואיך הפכה השנאה לנורמלית ומתוגמלת, מה התפקיד המפתיע שהיא ממלאת עבור כולנו, למה כל צד חושב שהצד השני שונא אותו יותר ממה שהוא באמת שונא, ומה קרה למנגנונים שפעם ריסנו את הדחפים האלה.
09 בפברואר 2026
ראש הממשלה והמסמכים המסווגים
חשיפת מידע מסווג של דיונים ביטחוניים ודוחות מודיעין במסגרת מענה למבקר המדינה, מעלה שאלות על גבולות הסמכות של ראש הממשלה "להלבין" מידע חסוי. אף שהחוק הקיים מעניק לראש הממשלה סמכות זו, עקרונות המשפט המנהלי מחייבים שהחלטות מסוג זה יתקבלו בהליך סדור, על בסיס תשתית עובדתית מלאה ותוך התייעצות עם גורמי המקצוע.
09 בפברואר 2026
