
מאת: עו"ד עדנה הראל-פישר
בבסיס המהלך של החברים שכיהנו בהתנדבות עומדת דאגה כנה ואמיתית לתחום התרבות והיצירה נוכח השינויים העצומים בדרכי ההתנהלות המשטרית בישראל והחלשת מערכת המשפט. בנסיבות הנוכחיות, יש לפעול לחיזוק היסודות ביחסי מדינה-חברה-תרבות, ובהעדר תשתית ויסודות מתאימים יש חשש לשימוש לרעה בהמלצות מקצועיות.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
הצעת החוק הנוגעת לרבנים מקומיים מבקשת לבטל את קציבת כהונות רבני הערים, כך שיימשכו עד הגיעם לגיל 75, וכן לאפשר לשאר הרבנים המקומיים לכהן עד גיל זה ולא עד גיל הפרישה. קציבת כהונות רבנים הייתה מקובלת בקהילות אשכנזיות וספרדיות ומעוגנת בהלכה, ולכן בבואה של הכנסת להסדיר מחדש את הסוגיה עליה לדבוק בדרך זו ולאפשר ליישובים להפסיק את כהונות הרבנים כרצונם.
מתוך 26 הצעות החוק הפרטיות שהשלימו את הליך החקיקה במושב הראשון של כהונת הכנסת, 10 קיבלו פטור מחובת הנחה וחלקן, כמו חוק הפרוטקשן או החוק לקידום נשים שאושר בטרומית בלבד, היו צריכות להיות מוגשות כהצעות ממשלתיות. כמחצית מתוך ההצעות שאושרו במושב הקיץ הן פרי שיתוף פעולה בין הקואליציה והאופוזיציה, עלייה לעומת רבע בלבד במושב החורף.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
אי אפשר לצפות שאלה החשים שהמדינה והצבא אינם משקפים עוד את ערכיהם יוסיפו להתנדב לשירות צבאי. בחירת הקואליציה, שחלקים בה לא שירתו כלל, להעביר את צמצום עילת הסבירות בגרסה הקיצונית ולתייג את המתנדבים כסרבנים, תגבה מחיר יקר שישלמו הצבא והחברה הישראלית כולה.
מאת: ד"ר תמי הופמן
קיים פער בלתי נתפס בין השימוש במושג "ממלכתיות" ובהיתלות בו לבין מערכת חינוך שעברה פוליטיזציה רבה במשך למעלה מעשור, אך עדיין מספרת לעצמה שהיא "ממלכתית". עזיבת מנכ"ל משרד החינוך אסף צלאל חודש לפני פתיחת הלימודים, כשמערכת החינוך נמצאת בשעתה הקשה ביותר, מעלה תהיות על מושגי הממלכתיות והאחריות ובעיקר מעידה על גלגול האחריות אל אנשי ונשות החינוך.
מאת: אליהו ברקוביץ
אם המהלכים שננקטו במשך השנים נגד עולם העיתונות החרדי החוץ-ממסדי היו צולחים, הציבור החרדי כלל לא היה שומע על כך שיהדות התורה הניחה על שולחן הכנסת את הצעת חוק יסוד: לימוד תורה.
מאת: פרופ' סוזי נבות
שני תיקונים, בשני חוקי יסוד שונים, אך בעלי מטרות זהות: להסיר מגבלות כדי שהשלטון יוכל לפעול בניגוד לכללים ולמנוע מבג"ץ להתערב. בתיקון הנבצרות - כדי לנהוג בניגוד לכללי טוהר המידות ובתיקון הסבירות - כדי לנהוג בניגוד לכללים גם של מנהל תקין וגם של טוהר המידות.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
הכנסות האחרונות שוברות שיאים של תיקון חוקי יסוד שוב ושוב לפי גחמות פוליטיות. זו שיאה של מגמה שנמשכת שנים, של תיקונים בלתי פוסקים, שקשורים לסמכויות הממשלה, לעניני התקציב, חוק יסוד הכנסת, הבחירות ועוד. כל זה נובע משום שבישראל כדי לתקן חוק יסוד מספיק רוב רגיל (או רוב של 61 ח"כים) וניתן לתקנו ב-3 קריאות ביום אחד. זה מצב שאין לו תקדים והוא מעמיד, כל הזמן, בסיכון את כל השיטה ואת כל זכויות היסוד שלנו, תחת איום שכל רוב רגעי של 61 ח"כים יחליט להפוך את השיטה על פיה.
מאת: ד״ר מוחמד ח'לאילה
ניסיון ביטול או צמצום התכניות הממשלתיות, שמקדמים השרים בן גביר ווסרלאוף, עולה בקנה אחד עם קווי היסוד של הממשלה לבסס את העליונות היהודית ולהעמיק את הפגיעה והכרסום ביסודות הדמוקרטיים, במהלך שנדמה כהמשך לחוק הלאום.
מאת: דוד שורמן
הצעת חוק חדשה מבקשת להחליף את הוועדה, בראשות שופט עליון בדימוס, נציב שירות המדינה ושני נציגי ציבור, בוועדה פוליטית בשליטת הקואליציה. לקראת פרישתם הצפויה של מפכ"ל המשטרה ונציבת השב"ס בשל חיכוכים עם השר בן גביר, גובר החשש מפני מינויים על בסיס נאמנות מיניסטריאלית במקום מקצועיות.
מאת: ד"ר אסף מלחי
הדבקות הטוטאלית בלימודי תורה, השמרנות, ההסתגרות הקהילתית וההימנעות מאזרחות משתתפת אינן יכולות עוד לספק את התשתית הרעיונית והרוחנית-דתית לקיום בכבוד של הקהילה החרדית. הכרחי שתיגמל במהירות מהייסורים ומהקשיים של גיל ההתבגרות ותהפוך לחלק יצרני בציבוריות הישראלית.
מאת: פרופ' בני פורת
הצעת החוק שתקבע את הפטור משירות צבאי עלולה לפגוע באופן חמור בשוויון בנטל, לתמרץ צעירים חרדים להישאר עוד בבית המדרש ולפגוע בכלכלה. קיבועה כחוק יסוד, מתוך כוונה לחסן אותה מביקורת שיפוטית, עלול לרוקן את המונח מתוכן ולפגוע במבנה החוקתי בישראל.
מאת: אליהו ברקוביץ
בעוד שהעיתון רואה עצמו כמפיץ הקו האידאולוגי הרשמי של המפלגה, הפוליטיקאים פעילים בזירה הפוליטית שדורשת מידה מסוימת של גמישות לאור הנסיבות. היומון, מצדו, ימשיך להתוות קו אידאולוגי קשיח ובלתי מתפשר, אולם הפוליטיקאים יצעדו בזהירות על הקו הדק המתוח בין מחויבות אידאולוגית מלאה באופן פומבי לבין הגמישות הפרקטית הנדרשת מהם.
מאת: מרכז ג'ואן וארווין ג'ייקובס לחברה משותפת
בתקופה מתוחה שבה נקרע העם בין קנאות לפשרה, בין הכרעה לדיאלוג ובין התנגדות להסכמות, מעניין להתבונן בהר הבית, נקודה קדושה במיוחד לכל הדתות במרחב הפיזי בירושלים וכן נקודת זמן עתיקה בהיסטוריה היהודית, ולמתוח קווים לזמננו בפרויקט המשלב כנס וחומרים לקריאה.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
לצד ההליך השערורייתי שקדם לו, החוק שאושר השבוע עלול למוטט כמגדל קלפים את שלטון החוק בישראל ובין השאר לייתר את הצורך בחוק היועמ"שים, משום שהם לא יהיו עוד במעמד מקצועי ועצמאי. גם העיקרון של "בחירות שוות" ייפגע ממנו, שכן דיני הבחירות מבוססים על כך שמתחם הסבירות של ממשלת מעבר מצומצם יותר מזה של ממשלה רגילה.
מאת: פרופ' סוזי נבות
התיקון שעבר השבוע בכנסת הוא תיקון עצום ממדים המסיר בצורה גורפת וקיצונית בלמים המגנים מפני כוח מוחלט של השלטון ופוגע פגיעה אנושה וחסרת תקדים בערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית. לבג"ץ יש את כל הכלים הדרושים לבטל אותו.
לא קל לומר זאת, אבל הרשויות המקומיות נותרו מאחור הן בניהול מאגרי מידע והנגשת מידע לאזרחים, הן בממשקים מול השלטון המרכזי והן בהגנת סייבר. נדרשת תכנית אסטרטגית כוללת לדיגיטציה של השלטון המקומי ולצמצום הפערים הדיגיטליים בין הרשויות.
התנהלות אמסלם ושרים נוספים בעניין רשות החברות הממשלתיות ונבחרת הדירקטורים - להעדיף מינויי מקורבים על פני מינויים ראויים של בעלי כישורים שיבטיחו יעילות של החברות הממשלתיות - משתלבת בתפיסת הממשלה שיש להחליש את כל מי שמוסמכים לאזן, לבקר או לבלום את הדרגים הנבחרים וכן להחליש גורמים מקצועיים. היא משתלבת בחקיקה נגד עילת הסבירות ונגד מערכת המשפט, שעתידה לפגוע אנושות במקצועיות של מינויים בכירים. מהלכים דומים, שביטאו פוליטיזציה של השירות הציבורי, אירעו במדינות שחוו שחיקה דמוקרטית כפולין והונגריה.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
ביטול חוקים במסגרת בג"ץ נעשה בהתאם לחוקי היסוד, והוא ממש לא חריג בעולם הדמוקרטי. מאז הקמתו בשנות החמישים ועד היום בג"ץ ביטל רק 23 חוקים, בעיקר משיקולים של פגיעה קשה בכבוד האדם וחירותו, בחופש העיסוק ובשוויון.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
ההצעה תאפשר לשר לשירותי דת להורות על מינוי יותר מ-1,000 רבנים ומנגד תחליש את מועצת הרשות המקומית בבחירת רב העיר ואת מעמדם של הנציגים המקומיים.
בתגובה לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו על דעותיהם בנוגע לעילת הסבירות, הבהירו השופט סולברג והשופטים בדימוס פרוקצ'יה וגרוניס עד כמה המציאות שונה לחלוטין.
מאת: ד"ר גיא לוריא
מספר התיקים האזרחיים לתושב בישראל כפול מהממוצע באירופה, בעוד שמספר השופטים המקצועיים לתושב הוא שליש מהממוצע באירופה. שר המשפטים מועל בתפקידו בכך שאינו מכנס את הוועדה ולמעשה לוקח את הציבור הנזקק לבתי המשפט ואת השופטים כבני ערובה.
הגברת ההתערבות בחדשות ובאותה נשימה ביטול עצמאות חברות החדשות, הקמת ועדת מדרוג חדשה בשליטתו, סגירת הרגולטורים הקיימים והקמת רגולטור חדש ופוליטי. שר התקשורת שב ומציג חלקי רפורמות שנהגו עוד בתקופת קודמו ועברו פוליטיזציה מזורזת.
שרי הליכוד ממהרים לקדם את החקיקה עד סוף מושב הקיץ, אך פחות ממחצית ממצביעי המפלגה תומכים בקידום התכנית. האם ממשלת אחדות לאומית היא הפתרון?
ללא סבירות, תהיה לממשלה יד חופשית בפיטורים ובמינויים ותוכל לפטר שומרי סף ללא מגבלה אם לא יתיישרו עם רצונה. היא תוכל למנות לפי העיקרון של קשרים במקום כישורים וכך נקבל "שומרי ראש" שנאמנים לשרים בלבד.
מאת: פרופ' יובל שני
אישור היועמ"שית להפגין בנתב"ג מתוקף היותו מרחב ציבורי והאור הירוק לפזר את ההפגנה רק אם יש הסתברות לפגיעה קשה בסדר הציבורי מיישמים נכונה את הדין הבין-לאומי, המחייב את ישראל לאפשר את מימוש הזכות להפגין בדרכים לא אלימות. השוואות שנעשו בתקשורת בין האכיפה במחאה הנוכחית לבין זו שננקטה בהפגנות אחרות ואלימות בהרבה אינן רלוונטיות.
45% מהציבור סבורים שהסיכויים למלחמת אחים גבוהים - הנתון הגבוה מאז תחילת המחאה. 70% מהציבור תומכים בהפגנות מול בתי פוליטיקאים. כרבע בלבד תומך באי התייצבות למילואים לאות מחאה.
מאת: פרופ' עופר קניג
הבחירות המקומיות שייערכו בסוף אוקטובר הן הזדמנות של ממש לרתום את האנרגיות המרשימות של תנועת המחאה לכדי הישגים פוליטיים. אסור לפספס אותה.
מאת: פרופ' יובל שני
הפיקוח השיפוטי על החלטות השלטון באמצעות עילת הסבירות חיוני בין השאר נוכח חולשת הכנסת בפיקוח על הממשלה ושיטת בחירות שלא מייצרת פיקוח ישיר של רוב הציבור על נבחריו. אם תבוטל, תיוותר ישראל דמוקרטית פחות ובעלת פוטנציאל גבוה בהרבה להיות מושחתת.
מאת: יוחנן פלסנר
אם תבוטל עילת הסבירות, השירות הציבורי יוצף במינויים שבינם ובין כישורים מקצועיים מיטביים עלול להיות מרחק רב ומקבלי ההחלטות יוכלו לקדם מהלכים לא סבירים תוך התעלמות מנתונים שונים. האם ישראל תהיה דומה לנורווגיה או לטורקיה? ימים יגידו.