האלוף במילואים גדי שמני, לשעבר אלוף פיקוד המרכז ומזכירם הצבאי של ראשי הממשלה שרון ואולמרט, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על מי מושל בגדה, העלייה באלימות ובטרור היהודי ביהודה ושומרון והחשש מהידרדרות לאינתיפאדה שלישית. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, שמני מתאר כיצד השתנתה המדיניות הישראלית בגדה, ומהם המחירים הביטחוניים, המדיניים והבינלאומיים שישראל עלולה לשלם אם המגמות הנוכחיות יימשכו.
מאת: מרוות אבו-הדובה פריח
מבקר המדינה בחר להסתכל על שלל הבעיות שמהן סובל הדרום דרך הכותרת "משילות", אך התעלם מכך שמשילות היא בראש ובראשונה מבחן תפקוד של המדינה. במקום לעסוק בכשל המערכתי – הוא בדק את מידת הציות של האזרחים
מאת: עו"ד מירית לביא
האירוע החמור בבאר שבע, במהלכו ירו אזרחים על מפגינים בכלי מסוג איירסופט, אינו הפעם הראשונה שבה המשטרה נכשלת בהגנה על מי שמממשים את זכותם הדמוקרטית. בעיקר לקראת הבחירות, המשטרה חייבת להיערך להגן על ביטחון המפגינים ועל ערכי הדמוקרטיה.
מאת: אלוף (מיל') ניצן אלון, ד"ר ערן שמיר-בורר
מול הטיעונים כאילו בג"ץ כבל את ידי צה"ל בפעילות בגבול עזה ובכך נושא באחריות לאירועי 7 באוקטובר, צריך לומר בצורה ברורה: מדובר בטענות מופרכות לחלוטין שנעשה בהן שימוש כתירוץ כדי לא להקים ועדת חקירה ממלכתית.
מערכת הבחירות עוד לא נפתחה באופן רשמי, אבל הרשת כבר מוצפת בסרטוני AI שמפיצות מפלגות ופוליטיקאים. לא כולם ערוכים באותה רמה, חלקם מגוחכים ממש ומעלים את השאלה: "מי יאמין לזה". אלא שהשאלה הזאת כבר לא רלוונטית היום, ומטרת הסרטונים האלה היא לא להתחפש לאמת אלא לעשות משהו אחרי לגמרי.
מאת: אליהו ברקוביץ
המודעות הקוראות להתעמת עם המשטרה במירון מנצלות כמיהה דתית עמוקה ואמתית ומנסות להפוך אותה למאבק אלים. ההנהגה החרדית חייבת להשמיע קול ברור נגד ההסתה ובעד שמירת חיים.
56.5% מהיהודים חושבים שהממשל האמריקני הוא המשפיע העיקרי על החלטות ביטחוניות הנוגעות לישראל, 15% חושבים שממשלת ישראל היא המשפיעה העיקרית. בציבור הערבי, השיעור הגבוה ביותר (40%) מאמינים ששני הממשלים משפיעים במידה שווה ● 48% מכלל הציבור מאמינים שהמניעים העיקריים מאחורי מינוי ראש השב"כ וראש המוסד היו קרבה אישית ונאמנות לרה"מ, 33% חושבים שהמניעים היו כישורי המועמדים ● 47% מהציבור חושבים שהעמדת חיילים לדין על הדלקת מנגל בשבת וענישת חיילות על לבוש לא צנוע מעידים על שינוי מהותי ולא רצוי באופיו של צה"ל.
מאת: הודיה בן ארי
צמצום ההילולה במירון משנה את מרכז הכובד של ל״ג בעומר, ופותח הזדמנות להפנות מבט גם ליום ההוקרה למערך המילואים – מועד שנקבע לאותו תאריך אך נותר בשולי התודעה הציבורית.
פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מומחה למשפט בינלאומי וחוקר צבא וחברה, בשיחת עומק עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם על השינוי בתפיסות המוסר והמשמעת בצה"ל ובחברה הישראלית. בין שחיקה, פוליטיזציה ולחצים מבצעיים, על הגבולות שנמתחים ועל אלה שכבר נחצו.
מאת: ד"ר אסף שפירא
בעקבות הודעת הפרישה של מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית אורלי עדס: מה תפקידה של הוועדה, מה תפקיד המנכ"לית, מה משמעות הפרישה ומהם האתגרים להמשך?
בפני הנציב החדש עומד אתגר כבד משקל של חיזוק שירות המדינה כגוף מקצועי, עצמאי ויעיל שפועל לטובת האזרח. אלה הפעולות המרכזיות שעליו לקדם כדי להצליח לעשות זאת.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, אסף לנגלבן, ראש המועצה האזורית הגליל העליון
אסף לנגלבן, ראש המועצה האזורית הגליל העליון, מספר ליוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם על החיים בקו העימות ביום שאחרי עוד הפסקת אש. כשהממשלה מבטיחה שיקום אבל הכסף לא מגיע, כשהאיום לא נעלם והאזרחים נשארים לבד. ואיך בכל זאת מנסים לבנות מחדש מציאות של צמיחה, קהילה ואמון.
מאת: דפנה אבירם-ניצן, עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין, גלעד בארי, ד"ר אסף שפירא
בנט ולפיד הכריזו על התמודדות משותפת בבחירות 2026 במסגרת מפלגת "ביחד", ובהחלט ייתכן שנראו עוד ריצות משותפות כאלה לקראת הבחירות, למשל בגוש הימין (סמוטריץ' ובן-גביר) ובמפלגות הערביות. ההנחה היא שהתמודדות כזו תועיל למפלגות ולגוש. אבל האם היא נכונה?
החלטת בג"ץ הקובעת שורת סנקציות על חרדים חייבי גיוס חושפת פעם נוספת את אוזלת ידה של הממשלה באכיפת החוק ומעבירה את כובד המשקל לסנקציות אישיות ישירות. בניגוד לעבר, הפסיקה אינה מסתפקת בקיצוץ תקציב הישיבות הכללי, אלא פוגעת ישירות בכיסם של המשתמטים דרך שלילת הנחות בארנונה, בצהרונים ובדיור. יש לקוות כי רשויות המדינה יפנימו את הפסיקה ויאכפו אותה ללא דיחוי, וכתוצאה מכך יתחיל הפרט החרדי לשלם מחיר על אי-ההתגייסות שלו.
מאת: ד"ר נרי הורוביץ, רוני ברבוי
ניתוח מנגנוני התקצוב, השקיפות וחולשות הבקרה הפרלמנטרית על התקצוב הקואלציוני לחינוך החרדי לשנת 2026
מאת: המכון הישראלי לדמוקרטיה
בג"ץ דן היום בהרכב מורחב של שבעה שופטים בעתירות המבקשות ממנו לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה שבעקבותיהם.
מאת: גבריאל גורדון
במסגרת פרויקט "מחיר מטרה", שנועד לאפשר למשפחות צעירות לרכוש דירה, הוגרלו כ-60 אלף דירות בעשרה סבבים. המטרה הייתה לתת עדיפות לאוכלוסיות מסוימות בשל תרומתן למדינה או בשל צרכים מיוחדים, אך הממצאים מראים שזמן קצר לאחר הקמת הקואליציה הנוכחית חל שינוי חד: שיעור הדירות שהוגרלו באזורים חרדיים או שיועדו לציבור החרדי זינק, ובשיאו עמד על מחצית מכלל הדירות שהוגרלו.
בשבוע בו ישראל נעה בין כאב לתקווה, בין יום הזיכרון ליום העצמאות, פרק מיוחד של "סדר חדש" מבקש לעצור לרגע ולהביט קדימה. יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את עופר ורפל, לוחם שייטת שנפצע קשה באינתיפאדה השנייה, לשיחה על שיקום, בחירה ומשמעות. דרך סיפורו האישי של עופר, מהרגע שהתבשר כי יהיה משותק, דרך ההחלטה “לא לעצור”, ועד להקמת מיזם "בית ארזים" על שמם של לוחמי השייטת ארז אשכנזי ואלי גינסברג ז"ל, נפרשת השקפת עולם שמבקשת לא רק להחלים, אלא לבנות מחדש.
השיחה נוגעת בפגועי גוף ונפש, בשאלות של זהות, ומשפחה שנוגעות במרקם האינטימי של החברה הישראלית. זוהי שיחה אופטימית על היכולת לראות עתיד תוך בנייה ותרומה הדדיות של אדם וקהילה.
בתוך משפחת הדמוקרטיות שנהוגה בהן שיטה יחסית־רשימתית בבחירות לפרלמנט, ישראל מתאפיינת בשיטת בחירות חריגה: היא היחידה שאין בה ממד אישי וגם לא ממד אזורי. מאפיין ייחודי זה פוגע בהיבטים שונים של הדמוקרטיה, ובעיקר מחליש את הקשר בין הבוחרים לנבחרים. מחקר מדיניות זה בוחן את היתרונות שבתיקון שיטת הבחירות לכנסת באמצעות הטמעת ממד אישי, מתוך שמירה על אופייה היחסי של השיטה.
המחקר מתמקד בשיטה המכונה "פתק פתוח למחצה", הנפוצה בדמוקרטיות מפותחות שנהוגה בהן שיטת בחירות יחסית־רשימתית. מדובר ברפורמה מוסדית המאזנת בין שמירה על מעמדן של המפלגות, לבין מתן השפעה מסוימת גם לבוחרים ביום הבחירות. בשיטה זו, בעת ההצבעה לרשימה הבוחרים יכולים להביע את העדפותיהם כלפי המועמדים ברשימה הזאת, ובתנאים מסוימים אף להשפיע על הסיכויים שלהם להיבחר לפרלמנט. המחקר דן לעומק במגוון הדילמות וההכרעות הנוגעות לפרטי השיטה הספציפיים, ומסיק שאימוץ פתק פתוח למחצה צפוי לשפר את יכולתם של האזרחים להשתתף בפוליטיקה, את המחויבות והאחריות של הפוליטיקאים כלפי הציבור, ואת התרבות הדמוקרטית בישראל.
היוזמה של ראש ממשלת הונגריה הנכנס לקידום הגבלה של 2 קדנציות לראשי ממשלה נועדה למנוע ריכוז מופרז של עוצמה בידי אדם אחד, כפי שקרה ב-16 שנות כהונתו של אורבן. אלא שלהגבלת כהונה יש גם חסרונות, ואין לראות בה "תרופת פלא" או תחליף לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים המאזנים ומרסנים את כוחו של השלטון.
מאת: פרופ' סוזי נבות
מתווה הסכמות משודרג בין השר לבין היועמ"שית. לשם הולך כנראה תיק בן גביר. מתווה עם מנגנון אכיפה שבית המשפט יהיה מעורב בו. כי גם אם יש פגיעה בעצמאות המשטרה, העברת שר מכהונה הוא צעד קיצוני. ולכן, לפני שמגיעים לקצה – בוחרים בתחנות ביניים.
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
מצב המלחמה המתמשך בישראל מחריף את הפגיעה בנשים – בתעסוקה, בביטחון האישי ובנטל המשפחתי, וכל זאת כאשר הן נעדרות כמעט לגמרי ממוקדי קבלת ההחלטות. לצד הירידה בייצוג, נמשכת שחיקה רחבה במעמדן: עלייה באלימות, התחזקות מגמות אולטרה־שמרניות ופגיעה במנגנונים שנועדו להגן על שוויון מגדרי. התמונה המצטברת מצביעה על קשר ישיר בין נסיגה בזכויות נשים לבין היחלשותה של הדמוקרטיה בישראל.
מאת: עו"ד מירית לביא
בית-המשפט העליון דן בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירות שהוגשו נגד המשך כהונתו של חה"כ איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי, על-רקע טענות למעורבותו הפסולה בפעילות משטרת ישראל ופגיעה בעצמאותה המקצועית. מה הייתה השתלשלות העניינים בהליך המשפטי עד כה, מהם הכללים החלים על מעורבותו של השר בעבודת המשטרה ומהן טענות שני הצדדים ביחס לעתירות?
תצלום ישן יכול להפוך לסרטון חי, קול שאבד יכול להישמע שוב. מפתה להשתמש בבינה המלאכותית כדי להתקרב למי שאיבדנו, אבל במיוחד ביום השואה כדאי לשאול מה יקרה אם לא נוכל עוד להבחין בין זיכרון היסטורי לבין החיקוי המלאכותי שלו.
כמחצית מהיהודים חושבים שמצבה האסטרטגי-ביטחוני של ישראל טוב יותר לאחר המבצע, רבע חושבים שמצבה לא השתנה ושיעור דומה מאמינים שהוא הורע. בציבור הערבי: כמחצית מאמינים שמצבה של ישראל הורע, רק 16% חושבים שמצבה טוב יותר ● 92% מהיהודים נותנים ציון גבוה לצה"ל על ניהול המבצע, רק 38% מעריכים באופן דומה את תפקוד הממשלה ● 80% מהיהודים סבורים שיש להמשיך את הלחימה נגד חיזבאללה בלבנון, בלי קשר להתפתחויות באיראן. בציבור הערבי שני שלישים מתנגדים להמשך הלחימה שם.
מאת: ד"ר תמי הופמן
המעבר של זיכרון השואה למרחב הדיגיטלי הופך אותו לנגיש יותר, אך גם פגיע לעיוות ולהשוואות מנותקות מהקשר היסטורי. כשהתוכן הופך קצר ומהיר, עומק ומורכבות נדחקים לשוליים, וכאשר הרשתות הן מקור הידע העיקרי של צעירים – היכולת לשמר זיכרון אחראי ומשמעותי נמצאת בסכנה.
יום השואה 2026 מגיע על רקע מציאות משתנה שבה האנטישמיות אינה רק זיכרון היסטורי, אלא תופעה דיגיטלית מתפתחת במהירות חסרת תקדים. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את ד"ר לירם קובלנץ-שטנצלר, מומחית לאנטישמיות ולרדיקליזציה בעידן הדיגיטלי, לשיחת עומק על פניה החדשים של השנאה.
כיצד השתנתה האנטישמיות מאז ה-7 באוקטובר? מה תפקיד הרשתות החברתיות בהפצת שנאה, תיאוריות קונספירציה ורדיקליזציה - לעיתים במסווה של ביקורת פוליטית לגיטימית? והאם מדובר בתופעה חדשה, או באותם דפוסים היסטוריים בלבוש טכנולוגי עדכני?
השיחה בוחנת את הגבול המיטשטש בין אנטי-ציונות לאנטישמיות, את המנגנונים שמובילים אנשים "רגילים" לאמץ רעיונות קיצוניים, ואת הדרך שבה שיח שנאה מחלחל מהשוליים הדיגיטליים אל המיינסטרים ולעיתים גם לאלימות ממשית.
ההצעות המכונות "פיצול תפקיד היועמ"ש" מבקשות למעשה לקדם מהלך רחב הרבה יותר: להחליש את עצמאות התביעה והייעוץ המשפטי באמצעות מינוי והדחה פוליטיים של מי שאמור לוודא שהממשלה פועלת על-פי החוק, ולהפוך את חוות הדעת המשפטיות של הייעוץ ללא מחייבות. מהלך כזה יפגע בעצמאות מערכת אכיפת החוק, יסיר בלמים מדרכה של הממשלה ויערער את שמירת שלטון החוק וזכויות האדם.