בשלוש השנים האחרונות הפכו רחובות ישראל לזירת מחאה מתמשכת והמתח בין חופש המחאה לשמירה על הסדר הציבורי מגיע לשיא חדש כשהעימותים בין המשטרה למפגינים גוברים. כיצד מתנהלות הפגנות במדינה בה המשטרה נתפסת כפוליטית יותר מאי פעם ואמון הציבור בה מצוי בשפל? השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם ד"ר יעל ליטמנוביץ, חוקרת בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית לשיטור, על השינוי העמוק שעוברת המשטרה, בין מקצועיות לצמצום עצמאות שנויים במחלוקת. האם יש שיטור יתר בהפגנות? מה הקשר של ועדת אור לאופן השיטור במחאות, והכי חשוב: האם בטוח להפגין היום בישראל?
ההצעות המכונות "פיצול תפקיד היועמ"ש" מבקשות למעשה לקדם מהלך רחב הרבה יותר: להחליש את עצמאות התביעה והייעוץ המשפטי באמצעות מינוי והדחה פוליטיים של מי שאמור לוודא שהממשלה פועלת על-פי החוק, ולהפוך את חוות הדעת המשפטיות של הייעוץ ללא מחייבות. מהלך כזה יפגע בעצמאות מערכת אכיפת החוק, יסיר בלמים מדרכה של הממשלה ויערער את שמירת שלטון החוק וזכויות האדם.
מאת: ד"ר ליאור יוחנני, פרופ' תמר הרמן, אינה אורלי ספוז'ניקוב, ירון קפלן, מקסים קפלן
כרבע מהיהודים וכשליש מהערבים שוקלים לעזוב את ישראל ● אצל היהודים, שיעור השוקלים לעזוב גבוה במיוחד בקרב צעירים חילונים בעלי הכנסה גבוהה ● בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): יותר מ-40% בשמאל ו-35% במרכז שוקלים לעזוב, לעומת 19% בימין (ו-34.5% מבין החילונים בימין) ● יוקר המחיה, עתיד הילדים והמצב הביטחוני הם גורמי הדחיפה המרכזיים ● הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על הרצון להישאר בארץ: קירבה למשפחה ● רוב הציבור רואים בעלייה במספר העוזבים סכנה לעתיד המדינה.
מאת: ד"ר גלעד מלאך
"שניים אוחזים" בגבעת הישיבה: מה אפשר ללמוד מפסק הבוררות בעניין הסכסוך המתמשך שמשפיע על החברה החרדית כולה?
מאת: המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה, מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
במקום ועדת חקירה ממלכתית ובלתי תלויה - הממשלה מנסה להמציא מנגנון חלופי שאין לו בסיס חוקי או ציבורי. ועדה כזו תהיה המסמר האחרון בארונה של הממלכתיות, של ההגנה על האינטרס הציבורי ושל האמת.
הכנסת חזרה ואיתה גם היוזמות שמאיימות על עקרונות היסוד של הדמוקרטיה. בין הצעות החוק שמקדמת הקואליציה כאלה שעלולות לפגוע במערכת המשפט, בחופש הביטוי, בזכות לבחור ולהיבחר וביכולת של שומרי הסף לבצע את עבודתם. השבוע ב"סדר חדש" עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם, שוחחנו עם ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה המנטר וסוקר חקיקה חוקתית ודמוקרטית כבר כמעט שני עשורים, על הצעות החוק הבעייתיות במיוחד, מה הסיכוי שלהן לעבור, מהם האיומים שהן מציבות לדמוקרטיה ומה ניתן לעשות כדי לבלום אותן?
מאת: פרופ' סוזי נבות
פסק הדין בפרשת חקירת הפצ"רית מציג תקדים מסוכן: לראשונה בישראל נפתח פתח להתערבות פוליטית בחקירות פליליות. למרות ניסיונם של השופטים לצמצם את החריגה, הם מתעלמים מהמציאות הרחבה: המערכה הכוללת נגד שומרי הסף והיועמ"שית בפרט, ונגד המוסדות הדמוקרטיים.
מאת: ד"ר גיא לוריא
הקושי עם פסק הדין שנתנו שופטי בג"ץ בעניין חקירת הפצ"רית הוא בכך שבית המשפט התיר, באופן חריג, התערבות של גורם פוליטי בחקירה פלילית קונקרטית. בעשותו זאת, הוא סימן את הדרך לפוליטיקאים שירצו לעשות זאת בעתיד.
כשזורקים תחנת רדיו ציבורית תחת האוטובוס רגע אחרי המלחמה, אך לא מקדמים ועדת חקירה - נוצר חשד כבד שמדובר בסימון מטרה פוליטי של כלי תקשורת עצמאי שלא מתיישר עם השלטון • כל הבעיות בהודעה של שר הביטחון נגד גלי צה"ל.
בחירתה של ח"כ טלי גוטליב לנצל לרעה פעם נוספת את חסינותה ולהפר צו איסור פרסום מחייבת תזכורת: הפרה כזו אינה חלק מ"חופש הפעולה" של חברי הכנסת, וחסינות חברי הכנסת אינה רישיון לעבור על החוק.
מאת: איתן בן-אליה, דפנה אבירם-ניצן, רועי קנת פורטל, עידו קטושבסקי
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
הדיון על מינוי מלווה לחקירת הדלפת הסרטון חשף כיצד טיעון של ניגוד עניינים עלול להפוך לאמצעי פוליטי לעקיפת מערכת האכיפה. בין שאלות חריפות מהשופטים לחשש גובר מפוליטיזציה של הפרקליטות - בג"ץ נדרש להגן שוב על גבולות הכוח בין הממשלה לבין שלטון החוק.
יוזמתו של שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת גלי צה"ל בהחלטת ממשלה, מנוגדת לעקרונות יסוד של שלטון החוק ופוגעת בחופש העיתונות. מדובר בהחלטה בעלת השלכות רוחב על השידור הציבורי ועל זכויות יסוד בישראל כמו חופש הביטוי ולכן מחייבת חקיקה ראשית של הכנסת ולא צעד מינהלי.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי היחיד שיכול לברר את האמת, להפיק לקחים מערכתיים ולשקם את אמון הציבור. אך כדי שתמלא את ייעודה, עליה לקבל מנדט עצמאי וברור, רק כך תוכל הוועדה להיות צעד ראשון בדרך לשינוי ולהחזרת השליטה והסדר אחרי האובדן והכאוס.
כמעט שנה לממשל טראמפ ושבוע לאחר הבחירות בניו יורק בהן זכה המועמד הפרוגרסיבי והאנטי ישראלי, זוהראן ממדאני, נדמה שהחברה האמריקנית משנה את פניה: מחלוקות עמוקות בנושאי הגירה ודמוקרטיה; וגם היעדר הסכמה על תפקידה ההיסטורי של ארה"ב כמנהיגת העולם החופשי. בפרק הזה של 'סדר חדש', יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם יפתח דיין, מנכ"ל המכללה החברתית־כלכלית ופרשן לפוליטיקה אמריקנית, על השאלות הגדולות: מה מלמדות הבחירות בניו יורק על עתיד המפלגה הדמוקרטית ועל החברה האמריקנית? מה מאפיין את מדיניות הפנים והחוץ של ממשל טראמפ כשנה לאחר השבעת ממשל טראמפ? ואיך זה ישפיע על הברית עם ישראל לקראת הבחירות ב-2028, כאשר מתמודדים שפעם היו בשוליים מבקרים נחרצות את ישראל ממרכז הבמה?
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
44% מהישראלים סבורים שהממשל האמריקני הוא הגורם המשפיע יותר על החלטות ביטחוניות הנוגעות לישראל, כמעט כפול משיעור הסבורים שזו ממשלת ישראל (23%). 41% בציבור היהודי תומכים בסיפוח יהודה ושומרון/הגדה המערבית לשטח ישראל לעומת כרבע התומכים בהגעה להסדר מדיני עם הפלסטינים. וכמחצית מהציבור מתנגדים לקידום הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית בעת הנוכחית, רק שליש תומכים.
44% מהישראלים סבורים שהממשל האמריקני הוא הגורם המשפיע יותר על החלטות ביטחוניות הנוגעות לישראל, כמעט כפול משיעור הסבורים שזו ממשלת ישראל (23%). 41% בציבור היהודי תומכים בסיפוח יהודה ושומרון/הגדה המערבית לשטח ישראל לעומת כרבע התומכים בהגעה להסדר מדיני עם הפלסטינים. וכמחצית מהציבור מתנגדים לקידום הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית בעת הנוכחית, רק שליש תומכים.
מאת: פרופ' בני פורת
כל המשתתפים בשיח הציבורי בישראל יעשו טוב אם ינצלו את הפרשה המדהימה הזו כדי לתקן את המערכת המשפטית, לא כדי לצבור נקודות מול יריבים אידיאולוגיים.
מאת: יוחנן פלסנר
ניצחון מועמד אנטי-ישראלי בעיר עם הקהילה היהודית הגדולה בעולם משקף שינוי עומק בחברה האמריקאית וביחסי הציבור הדמוקרטי עם ישראל. על ישראל להיערך לאתגר החדש ולבנות מחדש את מעמדה בדעת הקהל בארצות הברית.
שלושים שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין - האירוע שטלטל את הדמוקרטיה הישראלית והשאיר צלקת עמוקה. בפרק מיוחד של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ' מרדכי קרמניצר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ולשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, על השאלות שעדיין מהדהדות מאז אותו לילה בכיכר מלכי ישראל: האם באמת למדנו משהו מהרצח? האם במציאות המקוטבת של היום עלול חלילה להתרחש רצח פוליטי נוסף? והאם יש דרך להשאיר את הוויכוחים הפוליטיים במקום הטבעי להם בלי להידרדר לאלימות? נראה שגם היום דבריו של רבין בעצרת, "אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה", רלוונטיים יותר מתמיד כשמילים כמו "בוגד" ו-"אויב" חזרו להיות נפוצות בשיח הציבורי.
מאת: יוחנן פלסנר
שלושים שנה חלפו מאז הרצח שהרעיד את יסודות הדמוקרטיה הישראלית, אך נדמה שהחברה הישראלית עדיין מתקשה להפנים את הלקח. הקיטוב, ההסתה וההיעדר של שיח ממלכתי ממשיכים לאיים על המרקם המשותף שלנו. ובכל זאת, הרגעים של סולידריות לאומית שנגלו מאז השבעה באוקטובר מוכיחים שיש תקווה – אם רק נבחר להקשיב, לשתף פעולה ולבנות יחד שפה דמוקרטית חדשה.
הפרשייה העוסקת בהדלפה ובחשדות לשיבוש חקירה, מטלטלת את צה"ל ואת מערכת המשפט וחשוב שתיחקר עד תום. פעולות טיוח ושיבוש עלולות להיות חמורות מהמעשה עצמו. נדרשת פעולה נחושה מצד שר הביטחון, הרמטכ"ל והיועצת המשפטית לממשלה על מנת לייצב את מערכת המשפט הצבאית ולשקם את האמון בה, בדרך של מינוי פצ"ר חדש בהקדם האפשרי, בהליך מינוי ראוי של מועמד ראוי. הדלפת הסרטון והחשדות לטיוח ולהטעיה אינם יכולים לשמש תירוץ שלא לחקור ולמצות את הדין בכל הנוגע להפרה של דיני הלחימה ופקודות הצבא על-ידי חיילי צה"ל, וגם לא בכל הנוגע לפריצה לבסיסי צה"ל. השמירה על שלטון החוק חשובה במיוחד בימים אלה.
מאת: ד"ר ערן שמיר-בורר
מהו הרקע להתפטרותה של הפרקליטה הצבאית הראשית (הפצ"רית) ומהן הטענות העולות נגדה ונגד אחרים בפרקליטות הצבאית בהקשר של הדלפת סרטון ההתעללות בעציר במתקן "שדה תימן" והאירועים שבאו בעקבות כך? מהו ההליך למינוי פצ"ר חדש ולמינוי ממלא מקום פצ"ר? אילו אתגרים לשלטון החוק מעוררת פרשייה זו? ומה עשויות להיות ההשלכות של כל אלה על היכולת להגן על חיילי צה"ל ומפקדיו מפני הסיכונים המשפטיים הנשקפים להם במישור הבינלאומי?
המהלך לחיסול האקטואליה בגל"צ רצוף סתירות ובעייתי משפטית • איך קורה שמוזיקה זה "צבאי", אבל חדשות זה "סיכון"? • היום זה גל"צ, מחר התאגיד: "השפעה שלילית על הלכידות" היא מדרון חלקלק • גל"צ נדחק למלכוד: המהלך יפגע ברייטינג, ואז יטענו שאין הצדקה לקיומה • אם הבעיה בגל"צ היא חוסר גיוון - הפתרון הוא לגוון, לא להשתיק.
מאת: אליהו ברקוביץ
מאחורי הקריאה נגד "רדיפת לומדי התורה" מסתתר מאבק אחר: ניסיון של החברה החרדית ללכד את שורותיה ולחזק זהות קהילתית שנשחקה נוכח הלחצים הגוברים להשתלבות בחברה הישראלית בפרט אחרי שנתיים של מלחמה.