מאמרים

החלטת התובע כרים קאן מעוררת תמיהה מבחינה מקצועית ושנויה במחלוקת מבחינה משפטית ומדינית. היא נשענת על בסיס עובדתי רעוע ביותר, לאור מאמצי ישראל להבטיח סיוע הומניטרי לתושבי עזה, ויוצרת סימטריה פגומה וחמורה בין ישראל, דמוקרטיה המחויבת לשלטון החוק, לבין חמאס, ארגון טרור רצחני שמבצע ג'נוסייד. עם זאת, על ישראל להתנהל בתבונה מול בית הדין כדי שתמשיך ליהנות מגיבוי בינלאומי נרחב.

התובע כרים קאן מתמקד במצב ההומניטרי בעזה ובטענה שלישראל מדיניות של שימוש בהרעבה מכוונת של האוכלוסייה האזרחית כשיטת לחימה. קיים חשש כי אחרי נתניהו וגלנט יבקש להוציא צווי מעצר גם נגד בכירים בדרג המדיני והצבאי. אם בקשותיו יאושרו תהפוך ישראל לדמוקרטיה הראשונה שנגד בכיריה מוצאים צווי מעצר.

באופן מסורתי, ישראל בלמה את ההתערבות המשפטית הבינלאומית בטיעון שהיא חוקרת בעצמה – אך הוא נחלש בשנה האחרונה. לצד זאת, פוליטיקאים חסרי אחריות השתמשו בביטויים שנתפסו בעולם כניסיונות להפר את הדין הבינלאומי. מערכות החקירה של צה"ל צריכות לפעול וכך יינתן לו הזמן להילחם בארגוני הטרור.

דרום אפריקה טענה בדיון שרפיח היא ״קו ההגנה האחרון״ של רצועת עזה ולכן הרחבת המלחמה לשם תוביל לקריסת המצב ההומניטרי ברצועה. ישראל, מנגד, ייחסה את המשבר ההומניטרי לפעולות החמאס והדגישה את המאמצים שהשקיעה לשיפור המצב, שהובילו לתוצאות בשטח. שאלת הוצאת הצו להפסקת הלחימה ע"י בית הדין תלויה במידת השכנוע מצד ישראל שהפעולה ברפיח לא תגרור תוצאות הומניטריות חריגות.

שורשי המשבר ביחסים עם ארה"ב נמצאים לכאורה ברפיח. אולם המפתח לפתרונו מצוי הרחק מעזה, בין מוסקבה לבייג'ינג. סדר עולמי חדש הולך ומתעצב לנגד עינינו והוא שיכתיב את התנהגותם של מנהיגי ארה"ב בעתיד. המלחמה הקרה החדשה בין ארה"ב לסין מעמידה את ישראל, הזקוקה לבעלות ברית בחזית מול איראן, בפני צומת של הזדמנויות וסיכונים.

במאי 2024 פנתה דרום אפריקה לבית הדין בדרישה להורות לישראל להפסיק מידית את הפעולה ברפיח ולאפשר העברה מלאה של סיוע הומניטרי לרצועת עזה. צפו בדיונים שבהם נשמעו עמדות הצדדים.

עצם הניסיון להפנות את המבט מהמחלוקות בנושאי המהות של החברה הישראלית: בדמוקרטיה, בביטחון, ביחסי דת ומדינה, הוא ניסיון להרחיק, לטשטש ולמנוע את הדיון המתחייב והקשה בשאלות אלו, על אחת כמה וכמה בתקופה זו, שבה ההכרעות הן לעתים של חיים ומוות. ערב יום העצמאות ה-76, יש לערוך חשבון נפש פוליטי וחברתי ובעיקר לשאול כיצד באה לידי ביטוי אחריות של ממשלה לכלל  אזרחיה?

58% סבורים כי התנהלות ישראל בזירה הצבאית והבינ"ל האיצה את ההכרה במדינה פלסטינית • 43% מהיהודים סבורים שטראמפ יהיה נשיא טוב יותר לישראל, לעומת 32% שסבורים שביידן עדיף • רק 30% מהיהודים חושבים שהסנקציות הבינלאומיות על פעילי וארגוני ימין מוצדקות, ורק 12% סבורים שהן יעילות • הציבור היהודי חצוי שווה בשווה בשאלה האם שרי הממשלה צריכים להגיע השנה לטקסי יום הזיכרון בבתי העלמין.

58% סבורים כי התנהלות ישראל בזירה הצבאית והבינ"ל האיצה את ההכרה במדינה פלסטינית • 43% מהיהודים סבורים שטראמפ יהיה נשיא טוב יותר לישראל, לעומת 32% שסבורים שביידן עדיף • רק 30% מהיהודים חושבים שהסנקציות הבינלאומיות על פעילי וארגוני ימין מוצדקות, ורק 12% סבורים שהן יעילות • הציבור היהודי חצוי שווה בשווה בשאלה האם שרי הממשלה צריכים להגיע השנה לטקסי יום הזיכרון בבתי העלמין.

נתונים שהתקבלו במענה לבקשת חופש מידע מעלים כי בשמונת החודשים הראשונים של 2023, בתקופת ההפגנות נגד הממשלה, נרשם מספר כמעט זהה של תלונות שהוגשו למח"ש בגין עבירות אלימות של שוטרים (1,299 תלונות) למספר התלונות מסוג זה בכל 2022 (1,304 תלונות). העלייה במספר התלונות מעלה סימני שאלה על רקע המתאם למועד כניסתם לתפקיד של הממשלה ובפרט של השר לביטחון לאומי.

הדרישה להפסיק את הפילוג בחברה הישראלית הפכה בחודשים האחרונים לחד-צדדית: הממשלה רשאית לקדם אינטרסים צרים של המפלגות החברות בה, ולעומת זאת כל ביקורת על מעשיה נתפסת כמפלגת ומי שמביע אותה מתויג כ"חוזר לשישה באוקטובר". למרות השבר העמוק והמלחמה, יש לעמוד על משמר הדמוקרטיה ולמנוע מצב שבו אין על השלטון כל ביקורת.

הציונות הדתית מניפה את דגלי הארץ, התורה והעם, אבל זונחת את המשולש המקורי של הראי"ה קוק, שכלל גם את ההומניזם. עלינו לבלום את ההידרדרות מלאומיות בריאה ללאומנות רעילה.

מדיניות אכיפה בלתי מספקת של הרשתות החברתיות מאפשרת לתכנים הכוללים אנטישמיות והכחשת שואה להיחשף בתקופה זו בהיקף חסר תקדים. לצד כשל זה, התפתחו "אנטישמיות אלגוריתמית" מבוססת בינה מלאכותית, שמסוגלת להבין מיהו יהודי ברשת, וכן "אנטישמיות מבוססת דאטה" המאפשרת ליצור רשימות ומאגרי יהודים אשר ישמשו בסיס לרדיפה ולטרגוט אנטישמיים.

"מטרת המשפטים שמנהל בית הדין הפלילי הבינלאומי היא להביא לבירור השאלה האם יש מקום להכניס אנשים לכלא".

באילו נסיבות יוצאים צווי המעצר וכיצד הם נאכפים? כיצד ישפיעו על הבכירים הישראלים שנגדם יוצאו ועל התנהלות ישראל בזירה הצבאית והמשפטית ובזירות נוספות? אילו צעדים תוכל ישראל לנקוט כדי לצמצם את הסיכון להתערבות בית הדין? כל מה שחשוב לדעת.

"בעולם יש תפיסה שהמערכת הישראלית איבדה שליטה על מה שקורה בשטח. כך יש פחות אמון במערכת הפנימית הישראלית שהיא שומרת על כללי המשפט הבינלאומי".

"אם יוצאו צווים, יהיה זה אירוע עם השלכות דרמטיות שמעולם לא חווינו במדינת ישראל. מעבר לפגיעה בחופש התנועה של הבכירים שנגדם יוצאו, זו פגיעה בחופש הפעולה המבצעי של צה"ל".

בשנה האחרונה, ובפרט לנוכח מלחמת "חרבות ברזל", מאבדת ישראל את הגיבוי שלה במוסדות הבינלאומיים, בין אם בשל הצהרות שרים היוצרות רושם מוטעה שהיא פועלת בניגוד לדין הבינלאומי ובין בגלל מהלכי הממשלה להחלשת מערכת המשפט. על רקע הפרסומים בדבר הוצאת צווי מעצר לבכירים ישראלים ע"י ICC, כיצד תוכל בכל זאת להשיב את האמון הבינלאומי בה?

אם יוצאו צווי המעצר – מהלך תקדימי נגד בכירים במדינה דמוקרטית - ייגרם לישראל נזק תדמיתי חמור משום שתהיה עלולה להצטרף למשפחה מפוקפקת של מדינות ולהיות מתויגת כ"מצורעת". נזק מקיף נוסף הוא הגשת תביעות פליליות במדינות שונות נגד ישראלים שהיו מעורבים במלחמת "חרבות ברזל" – ולא רק נגד בכירים.

האמון הממוצע בטלוויזיה עומד על 49%, אולם גבוה יותר בפילוח לפי ערוצים: 60% נותנים אמון בכאן 11, 54% בחדשות 12 • 65% משתמשים בווטסאפ לצריכת חדשות, 44% משתמשים לשם כך בטלגרם • 50.5% מהימין ציינו במצטבר את ערוצים 11,12,13 כערוץ העיקרי שהם צופים בו, ו-24% ציינו את ערוץ 14. לעומת זאת, במרכז ובשמאל לא נחשפים כמעט בכלל לערוץ 14 - 4% ו-3.5% בהתאמה – מה שיוצר "בועת מידע" • 56% מהציבור מאמינים ביכולתם להבחין בין פייק ניוז לבין דיווח חדשותי מבוסס עובדות • 70.5% מהמרואיינים טוענים שלא התחרטו אף פעם על ששיתפו מידע לא מבוסס בקבוצות או ברשתות חברתיות.

"בית הדין בהאג מפעיל את הסמכות שלו רק במקרי קיצון. זה יכניס אותנו למועדון שאנחנו לא רוצים להימצא בו".

המחקר כולל נתונים שנאספו מסוף שנת 2020 ועד סוף שנת 2021 • נמצא שרבע מהגברים הצעירים החרדים רוצים להתגייס לצה״ל וכן התגלה פער ניכר בין הרצון להתגייס לצה״ל ובין התכנון המעשי להתגייס – אשר עמד על כ-10% בלבד, בהלימה לנתוני הגיוס החרדי בפועל • צעירים חרדים המעוניינים להתגייס מונעים משלושה סוגי מוטיבציות: מוטיבציה שירותית-ערכית (רצון לתרום למדינה), אישית-אינדיבידואליסטית (רצון לרכוש מקצוע או להתקדם בחיים) ומוטיבציה אזרחית (תפיסת השירות כחובה אזרחית). חרדים שאינם מעוניינים להתגייס מונעים במידה פחותה באופן מובהק ממוטיבציות אלה • המוטיבציות השליליות המניאות צעירים חרדים מגיוס הן המוטיבציה הדתית-סמכותית (חשש מתגובת הרבנים), החברתית (חשש מנידוי חברתי) והאישית (חשש מהסתגלות לסביבה חדשה ו״התקלקלות״).