מאמרים

מה משמעות ועדת החקירה שהחליטה להקים המועצה לזכויות אדם של האו״ם, ומה ההבדל בינה לבין החקירה שמתנהלת בבית הדין הבינ״ל בהאג? פרופ' יובל שני מסביר

הגיע הזמן שנפסיק להאמין להפחדות בדבר הכאוס שיוליד ביטול מעמדה המונופוליסטי של הרבנות הראשית בתחום הכשרות. הציבור החרדי, שבלאו הכי מסתמך על גופי כשרות פרטיים בלבד, צריך להיות הראשון להכיר בכך. העם היהודי אכל כשר עוד לפני שקמו הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת, ויוכל לעשות זאת היטב גם ללא המונופול שלהן

האירועים האלימים, ההסתה והגזענות שחווינו בשבועות האחרונים ברחבי הארץ, הם תוצאה ישירה של היעדר מדיניות ברורה לחינוך לפלורליזם וערכי הדמוקרטיה במערכת החינוך. כעת נדרשת תכנית פעולה להנחלת ערכים לאזרחות משותפת, חוסן לאומי ורב תרבותיות

אחרי 11 ימי לחימה, עסקים רבים מדווחים על נזקים והפסדים כספיים בשל המצב הביטחוני. אילו מהם יהיו זכאים לפיצוי בגין אבדן הכנסה בעקבות המבצע?

פשעי שנאה המבוצעים על ידי ערבים כנגד יהודים נמצאים ממילא "על הכוונת" של גורמי האכיפה ושירות הביטחון הכללי, ונדרש מאמץ מיוחד כדי שגם פשעי שנאה של יהודים יזכו ליחס דומה

לקראת צאתו לאור של הספר 'המפלגות בישראל בין השנים 1992- 2021', המכון הישראלי לדמוקרטיה פותח לראשונה את החיבור להערות הציבור. הספר מנתח באופן מעמיק את המפלגות שזכו לייצוג בכנסת בין השנים 2021-1992. הנכם מוזמנים לכתוב את הערותיכם על גבי מסמך השיתוף, והמחברים יקראו אותן בעיון, תוך תפיסה שלפחות חלק מההערות שיתקבלו יתרמו לטיובו של החיבור הסופי

רוב גדול בציבור הישראלי מעניק לממשלה ציון טוב על ניהולו הצבאי של המבצע, אך פחות משליש מעריכים בחיוב את תפקודה בהסברת מטרות המבצע לגורמים בינלאומיים. בתוך כך, 45% מהישראלים סבורים שהיה קשר ישיר בין המבצע בעזה לשיקולים פוליטיים של ראש הממשלה

המירוץ לבחירות נשיא המדינה ה-11 יצא לדרך באופן רשמי. לאחר ריבוי המועמדים במירוץ שהתקיים לפני 7 שנים, הפעם יתמודדו רק שניים: יצחק הרצוג ומרים פרץ. מרבית המועמדים שהתמודדו לאורך ההיסטוריה לתפקיד נשיא המדינה היו בעלי רקע פוליטי-מפלגתי; רובם גברים, בני שישים פלוס

המכון הישראלי לדמוקרטיה וארגון העיתונאים להנהלת פייסבוק ישראל והיועמ"ש: עצרו ההסתה הפרועה נגד עיתונאים ואנשי תקשורת לפני שיישפך דם. איומים מילוליים עלולים להפוך למעשי אלימות פוגעניים

עד כמה הלחץ הבינ"ל משפיע על ישראל ובפרט על צה"ל; אילו סמכויות נמצאות בידי מועצת הביטחון של האו"ם, ומתי בעבר התקבלו החלטות משמעותיות בנוגע לישראל?

ההנהגה הלאומית חייבת ליצור הבחנה מברזל בין סבב הלחימה מול עזה לבין המהומות בערים המעורבות. עליה לקבוע אסטרטגיה לאומית מול עזה שאיננה מקבלת את מדיניות הסבבים כגזירת גורל ולפעול לפתרון אתגרי היסוד המטרידים את האזרחים הערבים וכך לתקוע טריז בינם לבין המנהיגים האסלאמיים בעזה

מבצע שומר החומות אולי יסתיים ברשימה מרשימה של יעדים צבאיים שהושגו, וסביר שייקח זמן לחמאס להשתקם מהמכה שספג, אבל בהיעדר התעשתות אזרחית מהירה - את האדמה הכרוכה שתישאר כאן אחרי שהאש תופסק, ייקח הרבה זמן לשקם

בשונה ממוסדות שלטון אחרים, מוסד הנשיאות נדרש להצדיק את עצם קיומו, ויש אפילו המערערים על נחיצותו. כדי להכריע אם מדובר במוסד המצדיק את קיומו, חשוב להבין את האופן שבו התגבש מעמדו, את תפקידיו הסמליים ואלה שעשויים להיות בעלי השלכות מרחיקות לכת, את הביקורת השיפוטית על החלטותיו ואת מעמדו בזירה הפוליטית והציבורית

המראות הקשים של הימים האחרונים בערים המעורבות ובצירי הדרכים, במהלכם נחצו קווים אדומים בוהקים ובוצעו פשעים רבים נגד גוף ורכוש - מחייבים את המנהיגות המקומית והארצית לקרוא להרגעת הרוחות ולפעול באופן אקטיבי לעצור את מעגל האלימות. זה הזמן של המנהיגות להתעלות מעל כל אינטרס אישי או פוליטי ולגלות אחריות לאומית כדי להחזיר את מרקם החיים המשותפים למסלולם.

מי בוחר את הנשיא? מהם תנאי המועמדות? מהו הרוב הנדרש, וכיצד הוא מושג?

הבחירות למשרת נשיא המדינה הן בחירות לתפקיד שהוא סמלי-טקסי בעיקרו. אמנם הנשיא מחזיק גם בכמה סמכויות מהותיות, אולם בסופו של יום הוא דמות הניצבת מעל המחלוקות הפוליטיות, המפלגתיות והחלוקות הפנימיות בחברה. עם זאת, מרבית המועמדים לנשיאות והנשיאים שנבחרו עד היום היו אישים מזוהים מפלגתית

כיצד נבחר נשיא בישראל; מדוע ההצבעה חשאית; באיזו מידה קיימת לנשיא חסינות מדין פלילי, והאם ניתן להתנות את בחירת הנשיא בהסכמתו מראש למתן חנינה לאדם כלשהו?

ממשלה שבראשה יעמוד ראש ממשלה שמגיע מסיעה בינונית עד קטנה - עד כמה תרחיש מסוג זה הוא חריג ועד כמה הוא זר לעקרונות המשטר הדמוקרטי הפרלמנטרי?

השיטה הישירה היא לא הפתרון לפלונטר הפוליטי המתמשך, ואף עלולה להביא להתמשכות ואף להתעצמות הבעיה. קשה לראות את הסכנות שבפתרונות "קסם" כאלה ואחרים שיכולים להישמע מפתים אחרי ארבע מערכות בחירות רצופות. אבל אסור לנו ליפול לזה

האסון בהר מירון מצריך הקמתה של ועדה ממלכתית שתקבע נורמות ראויות של אחריות במישור האזרחי. זו תצטרך להיכנס בעובי הקורה ולהצביע על הכשלים המערכתיים העמוקים ביחסי דרג אזרחי מבצע ודרג פוליטי

עם העברת המנדט להרכבת ממשלה לח"כ יאיר לפיד, שליש מהישראלים מעדיפים ממשלה בתמיכה או הימנעות של מפלגת רע"ם, וכרבע (23%) מעדיפים הליכה לבחירות חמישיות. כך או כך, 70% מהציבור הישראלי סבורים כי אנו בדרך למערכת בחירות נוספת. ומה חושב הציבור על הבחירה הישירה?

על אף הסנטימנט הציבורי המוצדק והרצון במציאת האחראים לאסון בהר מירון, את מקומם ימלאו אחרים שיעמדו מול אותם לחצים של קבוצות אינטרס ופוליטיקאים. ההתמקדות בבעיות המבניות והתהליכיות חשובות בהרבה מעריפת הראשים

המגמה המסתמנת בישראל היא שוועדת חקירה מוקמת כדי לפצות על היעדר התרבות של אחריות מיניסטריאלית, היעדר מנגנוני פיקוח ובקרה בעלי עוצמה בידי הכנסת, וכן היעדרה של מחאה ציבורית אפקטיבית. יחד עם זאת, עליה להתמקד לא רק במציאת אשמים אלא גם בניתוח דרכי קבלת ההחלטות ובכשלים המערכתיים

אמון הציבור בכל אמצעי התקשורת עלה ביחס ל-2019, כאשר הרשתות החברתיות נהנות מהעלייה הגדולה ביותר. הרדיו הציבורי ממשיך להיתפס כמקור החדשותי המהימן ביותר

עם ירידת התחלואה והסרת המגבלות על הפעילות הכלכלית במרבית ענפי המשק, המדיניות הממשלתית צריכה לכוון להתאוששות מכלילה ובת קיימא, תוך הדגשת גידול מהיר בתעסוקה

הצעירים החרדים שמצטרפים למהומות האחרונות בירושלים הם חלק מנוער השוליים החרדי, שנפל בין כיסאות החברה החרדית ומשרד החינוך. כדי לתת מענה למצוקתם, על המדינה להקים מינהלת נוער חרדי שתתכלל את הטיפול בנושא

ראש הממשלה רמס פעם נוספת את שלטון החוק, תוך התעלמות מוחלטת מעמדת היועץ המשפטי לממשלה. כל זה, בזמן שאין שר משפטים מכהן שיפעל להגנה על מערכת המשפט. בימים האלה אין שר משפטים בישראל, וראש הממשלה הישר בעיניו יעשה - ולא משנה מה אומר החוק

יש הצדקה לדרוש נאמנות למדינה ממי שמבקש להתאזרח בה, אולם סירוב לגנות בן משפחה איננו שקול לחוסר נאמנות או לתמיכה במעשה שעשה. על כן סירובה של המדינה להעניק לכרים חשים אזרחות ישראלית, על רקע סירובו להתנער מאחותו, שמרצה עונש מאסר על רקע מעורבותה בפיגוע טרור - אינו מוצדק

אמנם רשימות משותפות אינן תופעה חדשה, אך הדומיננטיות שלהן במערכת הפוליטית גדלה עם השנים, עד שהגיעה לשיא במערכות הבחירות של 2020-2019 (והתמתנה בבחירות 2021). סקירה זו מונה את כל הרשימות המשותפות שנבחרו לכנסת מאז הבחירות הראשונות ב-1949 ועד בחירות 2021, והמפלגות שאותן ייצגה כל רשימה כזו

שיעור העוני של האוכלוסייה הערבית בירושלים כפול מזה שבאוכלוסייה היהודית. גם תקציב החינוך למזרח העיר נופל משמעותי מזה שבמערבה. סדר העדיפויות כאן חייב להשתנות