בזמנים של משבר וחירום גוברת הנטייה להגביל קולות שמציפים מחלוקת, אך אלה בדיוק הרגעים שבהם מתחדדת חשיבות חופש הביטוי, ושל חופש המחאה שהוא רכיב מרכזי בתוכו. המשטרה מחויבת להגן עליו, ואל לה לפעול כמי שמגנה פוליטית על הממשלה.
מאת: פרופ' עופר קניג
היציבות בייצוגן של נשים בכנסת נמשכת והשיפור המשמעותי שהתחולל בין השנים 1999 ו-2015 נבלם. גם בממשלה הייצוג הנשי אינו במגמת שיפור אלא דווקא נסיגה בהשוואה לממשלה הקודמת, והוא נמוך במיוחד בהשוואה לדמוקרטיות אחרות.
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
בזמן שבישראל מתקבלות החלטות גורליות, נשים כמעט ואינן נוכחות סביב השולחן. בהיעדרן, גם שיקולים אזרחיים וחברתיים נדחקים לשוליים, והמדיניות המתגבשת מצומצמת יותר במגוון שיקולים וצרכים של קבוצות שונות באוכלוסיה. את המחיר על כך משלמת החברה הישראלית כולה.
בקרב היהודים: 93% תומכים במבצע, בקרב הערבים – 26% בלבד ● 64% מכלל הציבור סומכים על נתניהו שינהל טוב את המבצע. בחלוקה לפי מחנות פוליטיים: בימין סומכים עליו 85%, במרכז – 62% ובשמאל 40% ● 74% מהציבור היהודי מרגישים מוגנים בפני התקיפות מאיראן, לעומת 15% בלבד בציבור הערבי ● 57% מהיהודים חושבים שיש להמשיך במבצע עד להשגת המטרות הצבאיות והפוליטיות (הפלת המשטר), 36% חושבים שיש להפסיק אחרי השגת המטרות הצבאיות בלבד.
שנתיים ושלושה חודשים מפרוץ המלחמה, תושבי הצפון וביתר שאת אלו שלא פונו, עדיין מתמודדים עם הפגיעה הקשה בתעסוקה ובפרנסה. שיעורי הפגיעה בצפון בולטים הן בהשוואה לכלל האוכלוסייה והן ביחס למפוני הדרום: 43% מתושבי הצפון שלא פונו מדווחים על פגיעה בשכר, וקרוב למחציתם ספגו ירידה בהכנסות משק הבית.
אחרי שכבר ספגו פגיעה קשה במשבר הקורונה ולאחר מכן במלחמת חרבות ברזל, העצמאים בישראל שוב ניצבים מול אי-ודאות כלכלית עם פרוץ המלחמה המחודשת מול איראן, כאשר המשק מושבת בהחלטת ממשלה. אנו קוראים למשרד האוצר לאמץ את המלצת המכון הישראלי לדמוקרטיה להקים רשת ביטחון קבועה לעצמאים, שתיתן מענה בשעת משבר, כנהוג לגבי השכירים ובדומה לנהוג במדינות אחרות.
מהן המשמעויות של ההכרזה על "מצב מיוחד בעורף" ואילו סמכויות מאפשרת הכרזה זו ביחס לאזרחי ישראל? מהן הזכויות שיש לאזרחים בשטח שנעשתה לגביו הכרזה כאמור? מה בין "מצב מיוחד בעורף" לבין "מצב החירום" החל בשגרה בישראל מכוח הכרזת הכנסת?
אחוז גבוה מהעובדים עדיין מרגישים את הפגיעה במצבם הכלכלי בעקבות המלחמה. כמעט רבע מהשכירים וכמחצית מהעצמאים מדווחים שהכנסתם נפגעה, 54% מהערבים מדווחים שאיבדו את פרנסתם או שהכנסתם נפגעה.
מתווה התפילה בכותל עלה שוב לכותרות בעקבות דרישת בית המשפט לזרז את הנגשת הרחבה השוויונית בכותל. בתגובה לפסיקה, עברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק המבקשת לקבוע את מעמדה הבלעדי של הרבנות הראשית כגורם הקובע את נהלי הכותל. אלא שבניגוד לזעקות שנשמעו בקואליציה, כאילו בפסיקת בג"ץ נחצו כל הקווים האדומים ביחס לקודש הקודשים של העם היהודי, החלטת בית המשפט כלל לא נוגעת לרחבת הכותל המרכזית, אלא עוסקת בהנגשת הרחבה הדרומית המרוחקת, בהתאם להחלטות ממשלה קודמות.
מאת: אוריאל סיטרואן
היום הושקה בכנסת השדולה לקידום "פתק חצי פתוח" – הצעה המבוססת גם על מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה וזוכה לתמיכה חוצת מחנות פוליטיים.
מה אומרת ההצעה? איך היא תשפיע על הפתק שתשימו בקלפי? ולמה זו הדרך לתקן את השיטה בישראל?
פרופ' עופר קניג, עמית מחקר במכון ומרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון, עושה סדר.
המערכת הפוליטית בישראל מתמודדת בעשור האחרון עם אתגרים עמוקים - חוסר יציבות, קיטוב גובר וריכוז כוח הולך וגובר בידי הממשלה. האם התהליכים בלתי נמנעים, או סימפטומים של בעיות מבניות בשיטה?
בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את פרופ׳ גדעון (גידי) רהט, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומהחוקרים המובילים של המערכת הפוליטית בישראל, לשיחת עומק על מצבה של הדמוקרטיה הישראלית ועל הדרכים האפשריות לתקן אותה. כיצד נוצר ריכוז הכוח הנוכחי? מה קרה למפלגות ולמנגנוני האיזון והבלמים? האם שיטת הבחירות הקיימת עדיין מתאימה ורלוונטית למציאות הפוליטית והחברתית של ישראל? ומהם הפתרונות האפשריים, מבחירות אזוריות ופתק "חצי פתוח" ועד אסיפות אזרחים וביזור סמכויות לשלטון המקומי.
מאת: ד"ר אסף שפירא
במצב שבו מועמדים לכנסת נבחרים רק במסגרת רשימה אחת שהיא "עסקת חבילה", הפוליטיקה הישראלית סובלת ממרחק גדול מדי, אפילו ניתוק, בין הציבור לבין נבחריו. הפתרון: שיטה שתאפשר להצביע גם למועמדים ספציפיים מתוך הרשימה, ותשנה את תחושת המחויבות והאחריות של הח"כים כלפי הבוחרים.
התפטרות ועדת הרוגלות אינה אירוע נקודתי אלא סימפטום לכשל עמוק יותר: בישראל כמעט בלתי אפשרי לחקור פרשות נפיצות כאשר הבירור מתקרב לליבת הכוח. מעורבות פוליטית, מנדט מצומצם ונבדקים שמכתיבים את גבולות הבדיקה פועלים נגד בירור האמת והעובדות. באופן הזה, גם אירועי 7 באוקטובר עלולים לזכות לבירור חלקי, מאוחר ומסורס.
מאת: מרים עווד מורד
כאשר כל צעיר ערבי שלישי לא עובד, לא לומד, ומרגיש שהוא שקוף מול המוסדות – האלימות הופכת לדרך הקלה ביותר להשיג תחושת ערך. כדי לשנות את זה, צריך להחליף את הייאוש וחוסר האונים בכלים אזרחיים המעניקים תחושת שותפות ויכולת השפעה.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, ד"ר מוחמד ח'לאילה, ד"ר ת'אאר אבו ראס
הפוליטיקה הערבית בישראל עוברת שינויים משמעותיים, בין שאיפה להשתלבות והשפעה על קבלת ההחלטות לאור אתגרי החברה הדרמטיים לבין שמירה על זהות לאומית. שיעורי ההצבעה, האמון במוסדות והיחס להשתתפות בקואליציה בכנסת מעלים שאלות על כיווני ההתפתחות של המערכת הפוליטית בחברה הערבית ובישראל בכלל.
בפרק מיוחד של "סדר חדש" מכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנצרת בשיתוף קבוצת "בוקרא", משוחחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם עם ד"ר מוחמד ח'לאילה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ועם ד"ר ת'אאר אבו ראס ממכון ון ליר על הגורמים שמעצבים את דרך ההצבעה של האזרחים הערבים בישראל. הפרק בוחן את השינויים בדעת הקהל ואת הכיוונים האפשריים של המצביעים הערבים בישראל בשנת בחירות.
הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים גם לסכסוכים אזרחיים תפגע בזכויות יסוד ובשוויון. כל אחת ואחד מאתנו שימצא את עצמו בסכסוך עם אדם אחר בעמדת כוח, עלול יהיה להיגרר לדיון בבית דין דתי שלא יגן על זכויותיו ויפלה אותו לרעה. ההבטחה שכל הליך כזה ייעשה רק בהסכמת שני הצדדים, מתעלמת מאינספור מצבים שבהם "הסכמה חופשית" לכאורה תושג באמצעות לחץ גלוי או סמוי.
מאת: פרופ' ניסים (נסי) כהן, עו"ד רון דול
טענותיו של אלחנן צווכר ב"מקור ראשון" לפיהן המחקר על פטורים ממכרז בשירות המדינה הוא מניפולציה שנועדה לשרת עתירות שהוגשו לבג"ץ, לא רק שאינן מבוססות אלא אף יוצרות את הרושם שהכותב לא קרא את המחקר לעומקו. המחקר הוא פרי עבודה אמפירית שיטתית, המבוססת על ניתוח כלל החלטות נציבות שירות המדינה מאז 1999, שהושלמה חודשים לפני העתירות לבג"ץ בנוגע להליך מינוי נציב שירות המדינה. בסופו של דבר, גם ויכוח ציבורי נוקב צריך להתבסס על עובדת. תגובה.
מאת: אוריאל סיטרואן
מדד תפיסת השחיתות הבינלאומי לשנת 2025 מצביע על ירידה בציון של ישראל ועל הידרדרות בדירוג העולמי. במקביל, רוב מובהק בציבור הישראלי סבור שהשחיתות גוברת ורואה אותה כתופעה רחבה במוסדות השלטון ובמערכת אכיפת החוק. לשחיתות כזו יש השלכות ממשיות: היא פוגעת באמון הציבור, מחלישה את היעילות וההוגנות של השלטון, ועלולה גם לערער את מעמדה הכלכלי והבינלאומי של ישראל.
מאת: ד"ר ח'דר סואעד
ממצאי הסקר הוצגו ביום העיון של תוכנית החברה הערבית בישראל בשיתוף עם קבוצת "בוקרא": "החברה הערבית בישראל על פרשת דרכים – אתגרים והזדמנויות".
מה גורם לנו לשנוא? בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את פרופ' עירן הלפרין, פסיכולוג חברתי ופוליטי מהאוניברסיטה העברית ומייסד מרכז אקורד, לשיחה על הרגש שמעצב את הפוליטיקה הישראלית. פרופ' הלפרין מסביר למה ואיך הפכה השנאה לנורמלית ומתוגמלת, מה התפקיד המפתיע שהיא ממלאת עבור כולנו, למה כל צד חושב שהצד השני שונא אותו יותר ממה שהוא באמת שונא, ומה קרה למנגנונים שפעם ריסנו את הדחפים האלה.
חשיפת מידע מסווג של דיונים ביטחוניים ודוחות מודיעין במסגרת מענה למבקר המדינה, מעלה שאלות על גבולות הסמכות של ראש הממשלה "להלבין" מידע חסוי. אף שהחוק הקיים מעניק לראש הממשלה סמכות זו, עקרונות המשפט המנהלי מחייבים שהחלטות מסוג זה יתקבלו בהליך סדור, על בסיס תשתית עובדתית מלאה ותוך התייעצות עם גורמי המקצוע.
נציב שירות המדינה הקודם סיים את תפקידו בדצמבר 2024, ומאז מכהנים בתפקיד ממלאי מקום. לאחרונה פסק בג"ץ כי לא מוטלת על הממשלה חובה למנות נציב בהליך תחרותי. הנציב עצמו אמור לשמש שומר סף ששומר מפני מינויים פוליטיים לא ראויים – אך איך אפשר לצפות ממנו למלא תפקיד זה אם הוא עצמו ימונה בהליך לא שקוף, ללא אמות מידה מקצועיות ולא תחרותי?
במצב המורכב בו נתונה ישראל אחרי שנתיים של מלחמה ואתגרים רבים במערכות הציבוריות, חיזוק השירות הציבורי המקצועי הוא צורך לאומי דחוף של כולנו, ומינוי נציב מקצועי ואיכותי, בהקדם האפשרי, הוא צעד ראשון חשוב בכיוון זה. תפקיד זה מוטל כעת על הממשלה והעומד בראשה.
בשבועות האחרונים ניצבת תעשיית התרבות בלב עימות ציבורי, פוליטי וכלכלי מול שר התרבות מיקי זוהר. ביטול פרסים ותמיכות, ויכוחים סביב טקסי פרסים, ושיח ציבורי על "גיוון" ועל "הכפשת חיילי צה"ל" מעלים שאלה עמוקה יותר: מי מחליט אילו סיפורים יסופרו בישראל ועל ישראל בעולם. מה מלמד העימות הנוכחי על יחסי ממשלה ותרבות, והאם מדובר במלחמת תרבות רחבה הרבה יותר על גבולות חופש הביטוי בישראל. בפרק זה של "סדר חדש" משוחחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם עם ד"ר ליאור אלפנט, ראש הפורום הדוקומנטרי בישראל, על המודל הכלכלי של הקולנוע המקומי, על המשמעות של שלילת תקציבים מאיגודים וקרנות, ועל הקשר שבין כסף ציבורי, פיקוח וחופש יצירה.
מאת: דפנה אבירם-ניצן
בעוד ממשלת ישראל שוקלת לפרוש מהסכם האקלים של האו"ם, נתוני ה-OECD מגלים שרוב הציבור בישראל סבור שהממשלה לא עושה די בהתמודדות עם שינויי האקלים.
מאת: יוחנן פלסנר, עו"ד נעה גשן, עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, ד"ר גלעד מלאך, פרופ' עמיחי כהן
התייחסות המכון לסעיפי מתווה ביסמוט לחוק (אי-) הגיוס שפורסם בנובמבר 2025
מסמכי שלל שנתפסו במנהרות חמאס בעזה חושפים תמונה מטרידה: ארגון הטרור הכיר את ישראל לעומק, ניתח את תפיסת הביטחון בתחכום, עקב אחר המחלוקות הפנימיות וזיהה את נקודות התורפה טוב משחשבנו. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את שלמה מופז, מנהל מרכז המידע למודיעין ולטרור במרכז למורשת המודיעין, לשיחה על הממצאים שומטי הלסת ממסמכי השלל שהגיעו ממפקדות חמאס. מופז חושף בראיון כיצד הגה ארגון הטרור את אסטרטגיית ההשמדה שלו, מה כתב סינוואר בכתב ידו על טקטיקת ההלם והמורא, מדוע ההתרעות הגלויות זכו להתעלמות ישראלית וגם, על היוהרה, ההתמכרות לטכנולוגיה, והפער בהבנת רכיבי התרבות והדת של חמאס בהם לקתה ישראל.