מאת: ד"ר ישי (ג'סי) פרס
קצב צריכת התחמושת במערכה בעזה מבליט את תלותה של ישראל בארה"ב. אף שאין לישראל תחליף לברית עם ארה"ב, היא לא תוכל לממן לבדה הקמת מערך ייצור תחמושת עצמאי, ודאי לא כזה שיענה על כל צורכי צה"ל במערכה עתידית. נוכח המחלוקת הגוברת בקרב הדמוקרטים ביחס לתמיכה בישראל ומנגד התבססות אגף בדלני בקרב הרפובליקאים, על ישראל לשקול חבירה לבעלות ברית אחרות של ארה"ב כדי לצמצם את התלות המשותפת בה.
מאת: ד"ר כרמית פדן
תזכיר חוק שירות המילואים מעמיק עוד יותר את הפער בשוויון בנטל. אף שהוא כולל הטבות רבות, אין בו מענה דיפרנציאלי לסוגי משרתים שונים באופן שייחשב לתמורה הולמת על הגדלת מספר ימי המילואים ומצבת הכוחות העתידית.
מאת: פרופ' קרנית פלוג
נוכח הורדת דירוג האשראי והוספת התחזית השלילית, על הממשלה לפעול למען הציבור כולו ולצמצם ככל הניתן את הסיכונים שבדוח מודי'ס: הקמת ועדה שתמליץ על תקציב ביטחון ארוך-טווח ותתנהל מתוך ראייה רחבה תהיה הצעד החשוב הראשון.
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ענבר יסעור
רשת של אלפי דוברי ערבית מתנדבים מכל העולם, בראשות גולה מצרי המזוהה עם האחים המוסלמים, מציפה את רשת X במסרים שנועדים ליצור תבוסה פנימית בחברה הישראלית. זאת באמצעות חשבונות מזויפים בעברית שמתחזים לישראלים, האשטאגים שמיועדים ליצור טרנדים ואלפי פוסטים ותגובות ביום שמחלחלים לתוך השיח הישראלי הפנימי ברשת. על מגבלות השפה מנסים חבריה להתגבר באמצעות כלי בינה מלאכותית יוצרת שנועדו להקטין את חשד הגולשים הישראלים.
מאת: פרופ' איתי אטר
בעקבות המהלך של מודי'ס, ישראל תשלם ריבית גבוהה יותר על הלוואות והדבר ישפיע גם על היקף החזרי החובות שלה. צמצום ההשקעות בהייטק שייגרם בעטיו עלול להביא לירידה בהכנסות המדינה ממסים, לעליה באבטלה ובעקיפין לפגיעה ביכולתה להציע שירותים אזרחיים ברמה גבוהה.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
גברים מייחסים חשיבות רבה יותר למצבה הפיזי של הרשות המקומית (ניקיון, תשתיות) בעוד שנשים רואות בחינוך את הנושא החשוב ביותר • בציבור הערבי בולטת עדיפות למצב הפיזי של הרשות ולשמירה על הסדר הציבורי • בני 55 ומעלה מתעדפים את ניקיון וטיפוח העיר לעומת בני 54-35 שמתעדפים את החינוך.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
יותר ממחצית מהישראלים טוענים כי תמיכה של מפלגת הליכוד או מפלגת יש עתיד במועמד מקומי לא תשפיע על הצבעתם, לחיוב או לשלילה • מבין המשיבים שהתמיכה הארצית תשפיע, הרוב ציינו כי היא תפחית את הסיכוי שיצביעו למועמד ורק מעט טענו כי תחזק את הסיכוי שיבחרו בו.
מאת: פרופ' סוזי נבות
כיצד מצביעים על האחריות האישית של נבחרי הציבור למחדלים כגון האסון במירון או מלחמת לבנון השנייה בשעתה, אם היא קיימת אך אין דרך "משפטית" לקבוע אותה?
מאת: פרופ' סוזי נבות
מתי דברים שאמר חבר כנסת הם "במילוי תפקיד או למען מילוי תפקיד"? צריך "לאזן" בין החסינות במילוי תפקיד לבין החשיבות של שמירה על אינטרסים אחרים כגון שמו הטוב של האדם או השוויון בפני החוק. אין מקום להגנה מוחלטת על כל ביטוי של חבר הכנסת באשר הוא ואין מקום להתיר שימוש לרעה בחופש זה.
38% בעד קיומן בתום המלחמה ושליש תומכים בהודעה על בחירות מיד ועריכתן כחוק בעוד 90 יום • פחות ממחצית מהיהודים ורק כרבע מהערבים חושבים שישראל דואגת כראוי לביטחון אזרחיה • בראש דירוג מטרות המלחמה הציבו 47% מהיהודים את השבת החטופים ו-42% את מיטוט החמאס, בהשוואה ל-69% ו-8% בהתאמה בקרב הערבים.
38% בעד קיומן בתום המלחמה ושליש תומכים בהודעה על בחירות מיד ועריכתן כחוק בעוד 90 יום • פחות ממחצית מהיהודים ורק כרבע מהערבים חושבים שישראל דואגת כראוי לביטחון אזרחיה • בראש דירוג מטרות המלחמה הציבו 47% מהיהודים את השבת החטופים ו-42% את מיטוט החמאס, בהשוואה ל-69% ו-8% בהתאמה בקרב הערבים.
מידת התחרותיות בבחירות מתבטאת במספר המועמדים לתפקיד ראש הרשות, מידת הפער בין המועמד המנצח למועמדים אחרים ושיעור הבחירות שהגיעו לסיבוב שני. בכל הפרמטרים הללו מידת התחרותיות ברשויות הערביות גבוהה בהרבה מאשר ברשויות היהודיות. מנגד, רשויות שבולטות במידת תחרותיות נמוכה במיוחד הן מועצות אזוריות ורשויות חרדיות.
כיום הליך חקיקת חוקי היסוד אינו מוסדר. אין סטנדרטים מינימליים לחוקק חוק יסוד והכנסת יכולה לחוקק אותם כמו חוק רגיל, בלי תהליך מיוחד. חסר לנו בעצם "חוק יסוד" המסדיר את עצם חקיקתם של חוקי היסוד.
מאת: פרופ' איתי אטר, פרופ' יוסי שפיגל
רשות לא עצמאית עלולה להפוך כלי שרת בידי פוליטיקאים שיתערבו בשיקוליה המקצועיים לצורך קידום מקורבים. הפוליטיזציה תפגע בתחרות, בכלכלה, ברווחת תושבי המדינה ותדיר את רגליהם של עובדים מקצועיים מהשירות הציבורי.
התיקון לחוק פטר את הגופים החזקים במדינה מלנהוג כלפי הציבור בצורה סבירה, וביהמ"ש קבע שהכנסת אינה יכולה לחוקק כל חוק יסוד שהיא רוצה או לפגוע במהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
מאת: פרופ' סוזי נבות
חוות הדעת של שופט המיעוט "שלנו", שהחטופים שזורים לכל אורכה, מספרת את הסיפור האמיתי של ישראל והיא לא פחות מכתב האישום החשוב ביותר כנגד בית הדין עצמו. עמדתו האמיצה, שמבקרת כל שלב ושלב בהחלטת בית הדין, ראויה הייתה להיות עמדת הרוב.
75% מהרשויות המקומיות מפעילות מוקד עירוני טלפוני ורוב הרשויות שאינן מפעילות הן רשויות קטנות • 53% מתושבי ישראל מדווחים שפנו למוקד בשנה האחרונה • נושאי הפניות המרכזיים הם ניקיון ותברואה (22%), שיטור ופיקוח עירוני (17%), מידע/כללי (12%) ואחזקה/תיקונים (11%).
פיצול בגוף פוליטי משקף מספר גבוה יחסית של מפלגות בעלות כוח קטן. הפיצול הפוליטי ברשויות הערביות גבוה בהשוואה לרשויות היהודיות ומתבטא במספר גבוה של רשימות המתמודדות למועצה ומכהנות בה לאחר הבחירות וכן בחולשתה היחסית של המפלגה הגדולה ביותר ברשות המקומית. בנוסף, שיעור הקולות המופנים למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה בבחירות לשלטון המקומי בישראל גבוה בהרבה מאשר בבחירות לכנסת.
מאת: מעין זכר פלג, שחר ליבנה
דייה (Diia) היא פלטפורמה דיגיטלית ציבורית למתן יותר מ-130 שירותים מקוונים לאזרחים אוקראינים. היא נועדה להנגיש שירותים לציבור ולעודד שקיפות ואמון בממשלה דרך ייעול התקשורת בין גורמים ממשלתיים ואזרחים במתן מענה לרווחת הציבור.
גם בזמן המלחמה, סיפקה ממשלת אוקראינה שירותים דיגיטליים לאזרחיה, הגבירה את שיתוף הפעולה עם המגזר העסקי ואף פיתחה מערכת מבוססת-טוויטר לזיהוי צורכי האזרחים.
לצד פעילות מבורכת בהיקף נרחב של חלק מהוועדות, בלטה במיוחד חולשת הכנסת מול הממשלה: צמצום ימי הפעילות, החלשת מנגנון השאילתות והשתלטות הממשלה על הליך החקיקה – חקיקת בזק ממשלתית ודומיננטית • 94.5% מהצעות החוק שאושרו היו ממשלתיות, לעומת 65% בתקופת כהונת הכנסת הנוכחית עד תחילת המלחמה • התנהלות הכנסת מדגישה את הצורך לגבש הנחיות ברורות לגבי פעילותה בחירום.
"נוצר אי שוויון גדול באכיפה של הסדרי הצנזורה בגלל הסדר 'ועדת העורכים', אך ההסדר הזה אפשר את המשך קיומו של מוסד הצנזורה, כי התקשורת עצמה לא אמרה לציבור שחייבים לבטל אותו משום שהוא פוגעני ואנטי-דמוקרטי".
מאת: פרופ' יובל שני
אף שדרום אפריקה לא קיבלה מבית הדין את הצווים שביקשה, ההחלטה קבעה כי ייתכן שישראל מפרה הוראות מסוימות של אמנת רצח העם והדבר עלול לתת רוח גבית למאמצים לייצר דה-לגיטימציה ללחימה בעזה. גם חובת הדיווח שהוטלה על ישראל מספקת עבורה סיבה לדאגה, משום שבית הדין שומר לעצמו את הזכות לעקוב ואף להתערב במצב.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
אם הדוח לא יהיה מספק מבחינת דרום אפריקה, היא תוכל לפנות שוב לבית הדין בבקשה להוצאת צווים זמניים לישראל. לצד זאת, הליך נוסף שהדיון בו ייפתח בחודש הבא, בעניין חוקיות והשלכות פעילות ישראל בגדה ובמזרח ירושלים, וכן חקירה המתנהלת בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג, יעמיקו את מעורבות המשפט הבינלאומי בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
"בהחלטה המרכזית, לא שמענו ניתוח מלא לגבי העובדה שמדובר כאן במלחמה. יש דיון מקיף בסבל שנגרם לפלסטינים בעזה ואין דיון מקיף באתגרים שישראל נתקלת בהם בלחימה, שהם במידה רבה הגורמים לסבל".
מרבית הרשויות מאפשרות רישום דיגיטלי בסיסי לגני ילדים ולבתי ספר, כאשר רשויות עם מספר תושבים גדול יותר הן גם דיגיטליות יותר • ב-15% מהרשויות לא ניתן לבצע כלל רישום דיגיטלי וב-6% בלבד ניתן לבצע את כל שבעת ההליכים שנבדקו • פערים גדולים ברישום הדיגיטלי בין רשויות יהודיות לערביות.
ל-80 רשויות מקומיות יש אמנת שירות קונקרטית, הכוללת זמני תקן לשירותים שמספקת הרשות, לעומת 32 רשויות שגיבשו אמנות שירות הצהרתיות בלבד ללא התייחסות מפורטת לזמנים • ב-143 רשויות, המהוות 56% מכלל הרשויות, לא פורסמה או התקבלה אמנת שירות.
ל-86 מתוך 255 רשויות (34%) הייתה תוכנית עבודה לשנת 2022 ל-2022 ול-88 רשויות (35%) הייתה תוכנית עבודה לשנת 2023 • מרבית הרשויות היהודיות והערביות שיש להן תוכניות עבודה לא פרסמו אותן באתרי האינטרנט שלהן • ב-82% מהעיריות שיש להן תוכנית עבודה התוכנית מקושרת תקציב.
החובות החוקיות המוטלות על הרשויות המקומיות ביחס לפרסום מידע על התקציב הן מצומצמות ביותר. אמנם יש רשויות שמפרסמות מידע באופן רוחבי מעבר לנדרש מהן, ובפרט הרשויות הגדולות, אך מרבית הרשויות המקומיות אינן עושות זאת ואף יש ביניהן שאינן מפרסמות את המידע שהן מחויבות לפרסם על פי החוק.
לאורך השנים חלה ירידה משמעותית בכוחן של רשימות המשויכות למפלגות ארציות המתמודדות בזירה המקומית. בבחירות האחרונות, שנערכו ב-2018, היוו רשימות אלו 28% מהרשימות שהתמודדו בבחירות והן זכו ב-34% מהמנדטים. המפלגות הארציות הבולטות בשלטון המקומי בבחירות 2018 הן הליכוד (213 מנדטים), ש"ס (145 מנדטים) ויהדות התורה (115 מנדטים).