נושא הדיון שהתקיים ב-9 ביוני 2026: השפעת קיצוץ תקציבי חומש על צעירים ערבים.
סיון קלינגבייל, עיתונאית כלכלית ועד לאחרונה עורכת TheMarker, מתארחת ב"סדר חדש" לשיחה על אחת הסוגיות שמטרידות יותר מכל את הציבור הישראלי: יוקר המחיה. בראיון עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, קלינגבייל מסבירה מדוע ישראל נותרה יקרה כל כך יותר מעשור אחרי המחאה החברתית, ומנתחת לעומק את תפקיד הריכוזיות, הרגולציה, שוק הדיור ומערכת הכשרות בעליית המחירים. וגם, מדוע ממשלות ישראל מתקשות לקדם רפורמות עומק ומה חלקם של הצרכנים במאבק ביוקר המחיה.
ממש בעוד רגע, תוכל הבינה המלאכותית לא רק לכתוב קוד אלא גם לפתח את המודלים החדשים שלה. כדי להתגבר על הסכנות שמציבה ההתפתחות המואצת הזאת, נדרשת עבודה משותפת של הקהילה הבין-לאומית, אבל ספק אם העולם בנוי לכך ב-2026. ואיפה ישראל בכל זה?
41% מהיהודים סבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי עבור הנשיא טראמפ, ירידה חדה בשיעור המעריכים כך, שעמד בחודש מרץ על 64% ● רק 19.5% מהיהודים ו-8% מהערבים מעניקים לישראל ציון טוב בהתמודדות עם חיזבאללה ● 61% מכלל הציבור סבורים שראש הממשלה נתניהו לא צריך להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת, ביניהם כרבע ממצביעי הליכוד ● כ-22% מהציבור סבורים שגוש הקואליציה ערוך ומוכן טוב יותר לבחירות בעת הזאת, 16% חושבים שגוש האופוזיציה, 19.5% חושבים ששניהם ערוכים באותה מידה וכ-26% חושבים שאף אחד מהגושים אינו מוכן.
*הסקר נערך לפני סבב הלחימה האחרון בין ישראל לאיראן ב-8-7 ביוני 2026
בעקבת הגשת כתב האישום נגד ח"כ טלי גולטליב ובקשתה מהכנסת להעניק לה חסינות: אלו סוגי חסינות קיימים בעבור חברי הכנסת,
מה התנאים לקבלת חסינות ומה יקרה אחרי שתתקבל החלטה?
ח"כ טלי גוטליב עברה על החוק כשחשפה את זהותו של איש שב"כ, סיכנה אותו ואת ביטחון המדינה, ואז חזרה וביצעה את אותה עבירה שוב ושוב, בצורה מתוכננת ומכוונת. חסינות חברי הכנסת נועדה לאפשר להם לבצע את תפקידם, לא להפר את החוק באין מפריע.
אלימות המפגינים בביתו של המשנה לנשיא העליון היא תוצאה של תהליך דה לגיטימציה ארוך שנעשה למערכת המשפט. פגיעה בשופט אינה פגיעה באדם פרטי ואינה אירוע שאפשר להתייחס אליו כנקודתי.
מאת: ד"ר חן פרידברג
כיצד נבחר מבקר המדינה? מהן סמכויותיו, את מי הוא בודק ועד כמה הוא מסוגל להשפיע בפועל על מקבלי ההחלטות? כל מה שצריך לדעת.
תנאי הכשירות היחיד שדורש החוק בישראל ממועמד לתפקיד מבקר המדינה הוא להיות אזרח ישראלי שהוא גם תושב. כך קורה שגם מי שייצג עד לא מזמן את ממשלת ישראל ואת העומד בראשה יכול להתמודד על התפקיד החשוב והרגיש הזה, ללא תקופת צינון.
פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר ועמיתה בכירה ע"ש ויליאם דוידסון במכון הישראלי לדמוקרטיה, מגיעה ל"סדר חדש" לשיחה על אחד האתגרים הגדולים שניצבים בפני ישראל: איך משקמים כלכלה שמתמודדת עם מלחמה ממושכת, גירעון גדל ואי ודאות פוליטית? בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, מנתחת פרופ' פלוג את השפעות המלחמה על הצמיחה, שוק העבודה וההשקעות, ומסבירה מדוע אמון הציבור, השווקים והמשקיעים הוא גורם מכריע לעתידה הכלכלי של ישראל. האם דירוג האשראי צריך להדאיג אותנו? מהם היתרונות שעדיין מחזיקים את המשק הישראלי חזק? ומה נדרש כדי להבטיח יציבות, צמיחה ושגשוג גם בשנים של משברים מתמשכים?
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עו"ד מיכאל סיארה
מערכות הבינה המלאכותית המשתלבות במהירות בחיי היום-יום חושפות את כולנו לפגיעות פיזיות, רגשיות, קוגניטיביות, פיננסיות וחברתיות, אך לא באותה מידה. קבוצות פגיעות במיוחד כמו ילדים, קשישים, החברה החרדית והחברה הערבית, חשופות לסיכונים ייחודיים. כדי להגן עליהן נדרשת מדיניות המתחשבת בצרכיהן הייחודיים וכוללת לא פתרון אחד, אלא כמה שכבות שונות של התערבות.
מאת: ד"ר גיא לוריא
הצעת החוק תהפוך את היועץ, שהוא הגורם המקצועי שמסייע לממשלה למלא את תפקידה במסגרת הדין, לדמות פוליטית לחלוטין שהממשלה יכולה להתעלם מחוות דעתו ולמנוע ממנו להציג את עמדתו לבית המשפט. התוצאה תהיה פגיעה בשלטון החוק ובזכויות אדם. ומה עושים הפוליטיקאים לנוכח החשש מפגיעה כזו? דואגים לעצמם לחסינות גבוהה יותר מהליכים פליליים.
מאת: פרופ' סוזי נבות
רגע לפני שהיא מתפזרת, הכנסת ממהרת להעביר כמה שיותר חוקים בהליכים מזורזים ופגומים, ובניגוד לחוות הדעת של הייעוץ המשפטי. כך המחוקקים סוללים את הדרך לביטול חוקים, במקום לקדם חקיקה ראויה לתועלת הציבור.
המחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן יוצג בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2026.
כשנתיים וחצי מפרוץ המלחמה, שיעור גבוה מאוד מהאוכלוסייה העובדת עדיין מדווח כי מצבו התעסוקתי והכלכלי נפגע בעקבותיה. הסקר החמישי בסדרת סקרים שנעשו מאז 7 באוקטובר מציג תמונה מדאיגה של העמקת הפגיעה כמעט בכלל קבוצות האוכלוסייה, המתבטאת בעלייה בשיעור המדווחים על פגיעה בהכנסה ובהיקף התעסוקה.
מאת: ד"ר ח'דר סואעד
כיצד משפיעים המציאות הביטחונית המתוחה והמשברים הפנימיים על עמדות הציבור הערבי בישראל ביחס לשאלות של ביטחון אישי, יחסי יהודים-ערבים ורמת האמון וההזדהות עם המדינה?
תא"ל במיל' גיא חזות, לשעבר ראש מערך הלמידה המבצעית בזרוע היבשה, מחבר רב המכר "צבא ההיי-טק וצבא הפרשים" וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מגיע לפודקאסט "סדר חדש" לשיחת עומק על הכשלים שנחשפו ב-7 באוקטובר וכל מה שעדיין לא תוקן מאז. בראיון עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, חזות מנתח כיצד השתנתה תפיסת הביטחון של ישראל, על התהליך בו צבא היבשה איבד מכשירותו ומעמדו, ואיך תרבות ארגונית של ייפוי המציאות ופחד מעימות פנימי פגעה ביכולת של צה"ל ללמוד ולהיערך למלחמה רב-זירתית. חזות גם מנתח את ההתרחשויות כעת בדרום לבנון לאור התהליכים הללו.
מאת: ד"ר תמי הופמן
מה קורה כאשר מערכת החינוך עוקבת אחרי מורים בחשאי, מסתירה נתונים וגורמת להורים לחשוב פעמים לפני שהם שולחים את ילדיהם לבתי הספר? בטווח הקצר היא מפסיקה לתפקד, בטווח הארוך – היא פוגעת בכלכלה, בביטחון ובדמוקרטיה.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי משמעותה ביטול תפקיד היועץ כשומר סף עצמאי המסייע לממשלה אך גם מונע ממנה להפר את החוק, והפיכתו לעושה דברה. הממשלה תוכל למעשה לפרש את החוק כרצונה והתוצאה תהיה ריסוק שלטון החוק.
מחוק השבות אל חג השבועות: הצעת חוק "מיהו יהודי" שעל שולחן הממשלה מבקשת לשנות מילה אחת בלבד בחוק השבות, שתשלול את זכאותם של מתגיירים רפורמים וקונסרבטיבים להירשם כיהודים. על מה המחלוקת בשאלת מיהו יהודי? והאם רות, גיבורת חג השבועות, הייתה מצליחה להתגייר בישראל של היום?
פרופ' יניב רוזנאי, סגן דיקן בית הספר למשפטים באוניברסיטת רייכמן ומומחה למשפט חוקתי, בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם בעקבות הבחירות הדרמטיות בהונגריה והתבוסה של ויקטור אורבן. רוזנאי מסביר כיצד הפכה הונגריה למודל של פופוליזם ושחיקת מוסדות דמוקרטיים, מהשתלטות על מערכות המשפט והתקשורת ועד שינוי כללי הבחירות. רוזנאי מנתח את ההיערכות האפקטיבית של פיטר מדיאר להבסת אורבן ואילו מנגנונים שהקים פירקו את מנגנון התעמולה הממשלתי שם. הפרק, שבוחן עד כמה הבחירות בהונגריה רלוונטיות לבחירות בישראל, נוגע גם בהשפעת הרשתות החברתיות וכיצד סחף אותן מדיאר בדרך לניצחונו.
מאת: המכון הישראלי לדמוקרטיה
מה קרה ב-2 בנובמבר? מי היו זמר וזמרת השנה של 1998? לכבוד 78 שנים לחתימה על מגילת העצמאות, הכנו לכם חידון שיבדוק עד כמה אתם באמת מכירים את ישראל.
מאת: ד"ר אסף שפירא
איזה רוב נדרש כדי להעביר את חוק התפזרות הכנסת בקריאות השונות, מה בדבר עבודת הכנסת והממשלה לאחר הפיזור, ומה תמונת המצב הנוכחית?
מאת: ד"ר אסף שפירא
הטענה לפיה אין לתת משקל להתנגדותו של אשר גרוניס למינוי רומן גופמן לראש המוסד, משום שהתנגד בעבר גם למינוי אביחי מנדלבליט וגלי בהרב ממארה לתפקיד היועמ"ש – נובעת מאי הבנה כפולה: מדובר בשתי ועדות שונות שכל אחת שונה בהרכבה ובתפקידה, ובפועל – נשיא בית המשפט העליון בדימוס אינו חריג בהשוואה לחברים האחרים בוועדות אלה.
מאת: ד"ר אסף שפירא
ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, אבל נבחנת מדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות בכמה מאפיינים חשובים. למה הכנסת שלנו קטנה יחסית והממשלה דווקא גדולה, ואיזו יכולת השפעה יש לבוחרים בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות אבל אין לישראלים? כל ההסברים על השיטה הישראלית.
האלוף במילואים גדי שמני, לשעבר אלוף פיקוד המרכז ומזכירם הצבאי של ראשי הממשלה שרון ואולמרט, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על מי מושל בגדה, העלייה באלימות ובטרור היהודי ביהודה ושומרון והחשש מהידרדרות לאינתיפאדה שלישית. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, שמני מתאר כיצד השתנתה המדיניות הישראלית בגדה, ומהם המחירים הביטחוניים, המדיניים והבינלאומיים שישראל עלולה לשלם אם המגמות הנוכחיות יימשכו.
מאת: מרוות אבו-הדובה פריח
מבקר המדינה בחר להסתכל על שלל הבעיות שמהן סובל הדרום דרך הכותרת "משילות", אך התעלם מכך שמשילות היא בראש ובראשונה מבחן תפקוד של המדינה. במקום לעסוק בכשל המערכתי – הוא בדק את מידת הציות של האזרחים
מאת: עו"ד מירית לביא
האירוע החמור בבאר שבע, במהלכו ירו אזרחים על מפגינים בכלי מסוג איירסופט, אינו הפעם הראשונה שבה המשטרה נכשלת בהגנה על מי שמממשים את זכותם הדמוקרטית. בעיקר לקראת הבחירות, המשטרה חייבת להיערך להגן על ביטחון המפגינים ועל ערכי הדמוקרטיה.
מאת: אלוף (מיל') ניצן אלון, ד"ר ערן שמיר-בורר
מול הטיעונים כאילו בג"ץ כבל את ידי צה"ל בפעילות בגבול עזה ובכך נושא באחריות לאירועי 7 באוקטובר, צריך לומר בצורה ברורה: מדובר בטענות מופרכות לחלוטין שנעשה בהן שימוש כתירוץ כדי לא להקים ועדת חקירה ממלכתית.
מערכת הבחירות עוד לא נפתחה באופן רשמי, אבל הרשת כבר מוצפת בסרטוני AI שמפיצות מפלגות ופוליטיקאים. לא כולם ערוכים באותה רמה, חלקם מגוחכים ממש ומעלים את השאלה: "מי יאמין לזה". אלא שהשאלה הזאת כבר לא רלוונטית היום, ומטרת הסרטונים האלה היא לא להתחפש לאמת אלא לעשות משהו אחרי לגמרי.