מאמרים

לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי התפרסם באתר המכון מאמרו של פרופ' אייל גרוס. המאמר שלפניכם הינו מאמר תגובה של פרופ' פרופ' ג'ראלד מ. שטיינברג, נשיא, NGO Monitor למאמר זה. 

דבריו של השר נאמן באשר למעמדו של המשפט העברי במסגרת משפט המדינה יצרו סופת הוריקן, והספינה חישבה להישבר. שוב איבדנו את הפרופורציות, חרגנו מגבולות הטעם הטוב, שמטנו הזדמנות לדון באופן רציני ומעמיק בשאלה חשובה על סדר היום הציבורי: שאלת זהותו של המשפט הישראלי.

יום זכויות האדם הבין-לאומי מסמן רגע היסטורי שהתרחש לפני 61 שנים בו קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות אדם. הייתה זו מהפכה מחשבתית ולפיה זכויות אדם אינן "עניינה הפרטי" של המדינה ויש להציב סטנדרט בין-לאומי לזכויותיו הבסיסיות של אדם.

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון. לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון. לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

ב-29 לנובמבר נערך בשוויץ משאל עם. הסוגייה שהאזרחים נקראו להכריע בה הייתה היוזמה לתקן את החוקה באופן שתאסור על בניית צריחים על גבי בתי תפילה מוסלמים ברחבי המדינה. עצם העובדה שבמדינה דמוקרטית וסובלנית כגון שווייץ אושרה יוזמה המגבילה במהותה את חופש הפולחן היא אולי בגדר הפתעה.

הצעות חוק פרטיות של חוקי יסוד בנושאי זכויות אדם וחברה שנועדו לעגן את ערכיה של מדינת ישראל בכתובים במקום בהחלטות בית המשפט, מבהירות את הצורך בכינונה של חוקה ברורה אשר תקבע את סדרי העדיפויות והערכים של מדינת ישראל.

בימים אלה מתנהל בכנסת ובציבור מאבק על הצעת חוק שמסמיכה את הממשלה להקים מאגר ביומטרי. בינתיים נדחתה ההצבעה על החוק לתקופה של שנתיים, והקמה מעשית של מאגר הנתונים הומרה בתקופת ניסיון. לצורך כך יינטלו מאתנו טביעות אצבע ותצלום פנים, ואלה ישולבו במסמכי הזיהוי וייאגרו במאגר מידע.

הממשלה, בהובלתו של משרד האוצר, החליטה לצמצם באופן דרמטי את תקציב השירותים הציבוריים, ובכלל זה את התמיכה ברשויות מקומיות חלשות. זוהי החלטה אסטרטגית שגויה מבחינה כלכלית, חברתית וערכית.

הדיון הציבורי סביב רצח משפחת אושרנקו לא מתמקד עוד במעשה עצמו, אלא עוסק בהשפעת העלייה ה"רוסית" על עולם הפשיעה בישראל. נכון לעכשיו נע הדיון בין בורות לפופוליזם בלי לנסות להכיר את המציאות, ללמוד את העובדות ולשאול את השאלות הנכונות.

לפני עשרים שנה, ב-9 בנובמבר 1989, נפלה חומת ברלין, אירוע ששיקף יותר מכול את השינויים שחלו בזירה הבין-לאומית במחצית השנייה של שנות השמונים – התפרקות ברית המועצות, קריסתו של מסך הברזל וחלוקה מחדש של העוצמה הבין-לאומית. 

מחקר מדיניות זה ראה אור בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה ונכתב על-ידי ד"ר ראובן חזן וד"ר חן פרידברג.

במסגרת מפגש הפתיחה של הפורום לתיקון שיטת השלטון בישראל עלה לדיון נייר העבודה מאת ד"ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. נייר העבודה מדגיש את האיומים הניצבים בפני השלטון בישראל, יעדי הפורום ושליחותו, וכן את תכנית העבודה וסדר העדיפויות שלו.

ההכחשה לא תועיל עוד: ישראל נמצאת בראש טבלת המדינות המפותחות מוכות העוני. זהו כתם מוסרי וחברתי העומד בניגוד מוחלט לחזון אור לגויים, ורק מחויבות עמוקה למצוינות מוסרית, חברתית וכלכלית יכולה למחוק אותו.

בראשית אוקטובר עצרה המשטרה את יעקב טייטל, החשוד בתכנון ובביצוע פיגועי טרור שכוונו כלפי פלסטינים ויהודים מהצד השמאלי של הקשת הפוליטית. מעצרו מעלה סוגיות שונות לדיון הציבורי. עיינו במגוון מחקרי המכון העוסקים בנושאים אלו ואחרים.

בבחירות שנערכו בגרמניה בספטמבר 2009 רשמו הנוצרים-דמוקרטים בראשותה של הקאנצלרית אנגלה מרקל ניצחון. מרקל נשארת בשלטון, והפעם היא תכונן קואליציה עם הליברלים, הנחשבים שותפים טבעיים ונוחים יותר מהסוציאל-דמוקרטים, שהיו שותפיה בממשלה היוצאת.

נראה שלמן היום שבו התרחש הרצח במועדון ההומו-לסבי בתל-אביב, התעורר דיון ער בכל הנוגע לסובלנות כלפי הקהילה ההומו-לסבית. סקר מדד הדמוקרטיה הישראלית 2009, כלל שאלות רבות בנושא היחס לקבוצות בחברה והסובלנות כלפי האחר, ואחת השאלות שאלה: 'מהו היחס שלך לקהילה ההומו-לסבית?' 

מצע לדיון לקראת כנס ריבונות ורבנות מאת פרופ' ידידיה צ. שטרן