מאת: פרופ' עופר קניג, אייר: ליאו אלטמן
הכּנסת, בית המחוקקים הישראלי, מציינת השבוע את יום ההולדת שלה, הזדמנות טובה בשבילנו להפנות את תשומת הלב לשני היבטים הקשורים בה: ההרכב החברתי של חבריה, וגודלה היחסי.
מאת: יוחנן פלסנר
הכיוון הכללי של יוזמת אדלשטיין-שקד-לוין הוא נכון וחיוני לדמוקרטיה שלנו. טוב שהם הרימו הכפפה וחוללו את השיח בנושא. ואולם על הכדור לעבור למגרשם של חברי הכנסת
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הניסיון במרה מנחית את עם ישראל מהגבהים של שירת הים אל השגרה היבשה, שבה החוק והמשפט הם ששולטים. בכך מתחיל תהליך הגמילה של העם מניסים
מאת: פרופ' אפרים יער-יוכטמן, פרופ' תמר הרמן
על רקע מהפכת החקיקה של יו"ר הכנסת, שרת המשפטים ושר התיירות- צפו מחקר בדקה על הכלים לשיפור לפיקוח עבודת הממשלה ושיפור עבודת הכנסת.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
בשמאל צריכים לחוש אמפתיה לסבל המתיישבים בעמונה ובימין צריכים לשמוח על ניצחון שלטון החוק שהוא ערך לאומי ראשון במעלה, המחזק את הממלכתיות.
מאת: יאיר שלג
ערכי הציונות הדתית אינם מאפשרים לה להיות ריאליסטית ולהימנע מתהליך של "תיקון עולם". לכידות חברתית היא הדלק שמאפשר גישה לאומית וניצית. אנשים המרגישים זנוחים מבחינה חברתית וכלכלית, לא ילחמו למען החברה שזנחה אותם.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
סדרת מאמרים של פרופ' ידידיה שטרן על פרשות השבוע. פרשת "בא ערב רב"- על משמעות הביחד של עם ישראל והאחריות שבאה עם הזהות.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן, קרן פרידמן-שטרן
סדרת מאמרים של פרופ' ידידיה שטרן על פרשות השבוע. פרשת שמות- על ניסים ותפקידם.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
סדרת מאמרים של פרופ' ידידיה שטרן על פרשות השבוע
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
סדרת מאמרים של פרופ' ידידיה שטרן על פרשת השבוע מהעיתון מקור ראשון. פרשת וארא- על ניסים ותפקידם.
ישנה חשיבות רבה בשילוב ערבים בוועדה המוניטרית ובמועצה המנהלית של בנק ישראל, דווקא משום שהם כמעט ואינם מיוצגים בזרועות השלטון. הדבר גם יועיל לכלכלה וגם מחויב לפי חובת הייצוג ההולם.
העבודה כי בפחות משנתיים הוחלפו בישראל למעלה משליש משרי הממשלה וקיומן של בחירות מדי שנתיים וחצי בממוצע ב-20 השנים האחרונות, מחייבים יציבות בדרג הפקידותי במשרדי הממשלה וביצוע תיקונים בשיטת הממשל.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
מכתב הרבנים הקוראים לבוא לעמונה ולהתנגד לפינוי מחייב זהירות יתרה בשל תפקידם בחברה הדתית ואחריותם כלפי ציבור המאמינים.
האם מידע אישי על הרגלי הצריכה וההתנהגות שלנו יועבר על ידי הרשויות ויגיע לחברות מקצועיות? כשמדברים על ערים חכמות ומודרניות חובה לחשוב גם על הפרטיות שלנו האזרחים.
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
ישנם מקרים שבהם הצדק מנוגד למציאות המשפטית. השאיפה של בית המשפט חייבת להיות לצמצם מקרים אלו במיוחד במצבים שבהם המדינה היא שמביאה למחדל גדול ומתמשך כמו באום אלחירן.
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
עיריית תל-אביב מבקשת לשנות את התקנות העירוניות ולאפשר לה לפתוח באופן חלקי 160 מרכולים בשבת. הממשלה מסרבת לקבל החלטה וכך שוב מתגלגלת השבת לפתחו של בג"ץ ולא להכרעת נבחרי הציבור.
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בית הדין הרבני הגדול שוקל לבטל גט שניתן לעגונה שבעלה הפך לצמח לפני 3 שנים. אם אכן יבוטל הגט, יהיה מדובר בקרע גדול בין הממסד הדתי לאזרחי המדינה.
אנשי המדיניות של פייסבוק סקרו והסבירו בשולחן העגול של המכון הישראל לדמוקרטיה היבטים שונים בעבודת החברה ומערכותיה.
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
על פרשת נתניהו-מוזס יש להסתכל גם בעיניים ערכיות ולא רק בהיבט הפלילי. הפרשה מציגה בעיות מבניות בשוק התקשורת ולא פחות מכך, מטילה את האחריות גם לפתחו של הציבור.
הפוסט של ראש הממשלה המציג הריסה של 11 בתים בקלנסווה כהישג פוגע באזרחי ישראל הערבים ובמרקם העדין שביחסי יהודים-ערבים. אפשר גם אחרת.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
"חוק שוברים שתיקה" יאפשר לכל שר חינוך בהווה ובעתיד לפסול ארגונים שונים מסיבות שונות מלהופיע בפני תלמידים. יש לאפשר ולעמוד על חופש הביטוי גם במערכת החינוך.
מאת: יוחנן פלסנר
פרשת אלאור אזריה חידדה את הצורך לשמור על האמון בצה"ל ועל רוח צה"ל וטוהר הנשק. אין להתמקד במשפט עצמו אלא בתופעה החברתית הרחבה יותר שליוותה אותו
מאת: יוחנן פלסנר
אמון הציבור במפלגות והשתתפות הציבור בדמוקרטיה המפלגתית נמצאים בירידה. עלינו להשתמש בטכנולוגיה בכדי לשנות את המצב.
חנינה לאלאור אזריה עוד בטרם יבשה הדיו על הכרעת הדין היא טעות משפטית ומוסרית.
מאת: פרופ' תמר הרמן, פרופ' אפרים יער
מנתוני מדד השלום בינואר עולה, כי רוב הישראלים סבורים שיחסו של טראמפ יהיה הפוך, וכי הימנעות ארה"ב בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם נבעה מיחסים עכורים בין רה"מ לאובמה.
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
הסטטוס קוו קרס. הגיע הזמן לחקיקה מחודשת בנושא השבת בישראל.
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
מהו מסמך הסטטוס קוו? מהי הרלוונטיות המשפטית שלו? ואיך הוא מיושם בפועל? סקירה נרחבת אודות המסמך המקורי והמצב החוקי כיום.
מדוע ההגנה הטובה ביותר על חיילי צה"ל ואזרחי ישראל היא חקירה פנים ישראלית, וכיצד מנגנון חקירה פנימי של חיילים שחשודים שחרגו מדיני הלחימה, חשוב לכל אזרח ולמדינת ישראל כולה?
התגובה הציבורית ביחס להרשעת החייל אלאור אזריה חושפת שבר עמוק בחברה הישראלית. המשימה המשותפת שלנו כחברה אחראית וחפצת חיים היא לשמר ולחזק את האמון בצה"ל ובמפקדיו, ולבלום כל ניסיון להכניסו לשיח הפוליטי.