מאמרים

כשבועיים וחצי אחרי פתיחת המערכה הצבאית של ישראל וארצות הברית נגד איראן, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם בפרק מיוחד בצל הלחימה. לצד ההישגים הצבאיים מעוררי הגאווה, מתגבשת תמונה מורכבת יותר של המלחמה: המטרות אינן חד-משמעיות, אסטרטגיית היציאה אינה ברורה, והאיום הגרעיני, גם לאור הישגי שני חילות האוויר, עשוי להישאר נתון להחלטתה של הרפובליקה האיסלאמית.

עם מחירי נפט מאמירים ואזהרות מפני מיתון עולמי, סגירת מיצרי הורמוז מוסיפה ממד כלכלי גלובלי למשבר ומאיימת לקצר את חלון הזמנים להשגת היעדים. בזירה האמריקאית, שתיקתו של סגן הנשיא ואנס, לצד קולות ביקורתיים ואף ארסיים בצד הרפובליקני, מצביעות על שסע פנימי שעשוי להשפיע על איתנות הברית האסטרטגית עם ישראל לשנים קדימה. ובישראל, נגלה פער עמוק בין יכולות צבאיות מופלאות ובין היעדרו הכמעט מוחלט של מעשה מדיני שיוכל למנף הישגים בשדה הקרב לביטחון ארוך טווח.

16 במרץ 2026

העלייה החדה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית מציבה אתגר חברתי ולאומי מהמורכבים ביותר בישראל. נתוני מקרי הרצח, תחושת הפחד והפער בין הציפיות מהמדינה לבין המציאות מעלים שאלות על מדיניות, אכיפה ומשילות.

בפרק מיוחד של "סדר חדש" מכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנצרת בשיתוף קבוצת בוקרא, משוחחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם עם מאזן גנאים, פרופ' מונא חורי-כסאברי וברווין עזב מחאמיד על הגורמים לזינוק בפשיעה, על יחסי המגזר הערבי עם המשטרה, על תפקיד החברה האזרחית ועל האפשרויות לשינוי. הפרק בוחן האם מדובר בכשל מערכתי מתמשך, ומהם הצעדים הנדרשים כדי להשיב תחושת ביטחון אישי לערבים אזרחי ישראל.

12 במרץ 2026

ביום האישה הבינלאומי 2026, נדמה שהשאלה על מצבן של נשים בישראל מקבלת משמעות מחודשת. מצד אחד, נשים משתלבות יותר בשוק העבודה ומגיעות לעמדות השפעה. מצד שני, פערי השכר נמשכים, הייצוג הפוליטי מוגבל, ובשנים האחרונות מתרבים גם הוויכוחים סביב הפרדה מגדרית והשלכות של שינויים פוליטיים ומשפטיים על שוויון מגדרי.

בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את עו"ד ענת טהון-אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ואת פרופ׳ יופי תירוש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ומחברת הספר "הופרדנו כך". יחד הם בוחנים כיצד מודדים את מצבן של נשים בעולם ומה מלמדים המדדים על ישראל, מהן המגמות המרכזיות בייצוג נשים בפוליטיקה ובשוק העבודה, ומהי המשמעות של התרחבות ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי עבור חברה ליברלית ורב-תרבותית.

08 במרץ 2026

02 במרץ 2026

היום הושקה בכנסת השדולה לקידום "פתק חצי פתוח" – הצעה המבוססת גם על מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה וזוכה לתמיכה חוצת מחנות פוליטיים.

מה אומרת ההצעה? איך היא תשפיע על הפתק שתשימו בקלפי? ולמה זו הדרך לתקן את השיטה בישראל?

פרופ' עופר קניג, עמית מחקר במכון ומרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון, עושה סדר.

23 בפברואר 2026

המערכת הפוליטית בישראל מתמודדת בעשור האחרון עם אתגרים עמוקים - חוסר יציבות, קיטוב גובר וריכוז כוח הולך וגובר בידי הממשלה. האם התהליכים בלתי נמנעים, או סימפטומים של בעיות מבניות בשיטה?

בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את פרופ׳ גדעון (גידי) רהט, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומהחוקרים המובילים של המערכת הפוליטית בישראל, לשיחת עומק על מצבה של הדמוקרטיה הישראלית ועל הדרכים האפשריות לתקן אותה. כיצד נוצר ריכוז הכוח הנוכחי? מה קרה למפלגות ולמנגנוני האיזון והבלמים? האם שיטת הבחירות הקיימת עדיין מתאימה ורלוונטית למציאות הפוליטית והחברתית של ישראל? ומהם הפתרונות האפשריים, מבחירות אזוריות ופתק "חצי פתוח" ועד אסיפות אזרחים וביזור סמכויות לשלטון המקומי.

23 בפברואר 2026

16 בפברואר 2026

הפוליטיקה הערבית בישראל עוברת שינויים משמעותיים, בין שאיפה להשתלבות והשפעה על קבלת ההחלטות לאור אתגרי החברה הדרמטיים לבין שמירה על זהות לאומית. שיעורי ההצבעה, האמון במוסדות והיחס להשתתפות בקואליציה בכנסת מעלים שאלות על כיווני ההתפתחות של המערכת הפוליטית בחברה הערבית ובישראל בכלל.

בפרק מיוחד של "סדר חדש" מכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנצרת בשיתוף קבוצת "בוקרא", משוחחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם עם ד"ר מוחמד ח'לאילה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ועם ד"ר ת'אאר אבו ראס ממכון ון ליר על הגורמים שמעצבים את דרך ההצבעה של האזרחים הערבים בישראל. הפרק בוחן את השינויים בדעת הקהל ואת הכיוונים האפשריים של המצביעים הערבים בישראל בשנת בחירות.

16 בפברואר 2026

15 בפברואר 2026

ממצאי הסקר הוצגו ביום העיון של תוכנית החברה הערבית בישראל בשיתוף עם קבוצת "בוקרא": "החברה הערבית בישראל על פרשת דרכים – אתגרים והזדמנויות".

10 בפברואר 2026

מה גורם לנו לשנוא? בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את פרופ' עירן הלפרין, פסיכולוג חברתי ופוליטי מהאוניברסיטה העברית ומייסד מרכז אקורד, לשיחה על הרגש שמעצב את הפוליטיקה הישראלית. פרופ' הלפרין מסביר למה ואיך הפכה השנאה לנורמלית ומתוגמלת, מה התפקיד המפתיע שהיא ממלאת עבור כולנו, למה כל צד חושב שהצד השני שונא אותו יותר ממה שהוא באמת שונא, ומה קרה למנגנונים שפעם ריסנו את הדחפים האלה.

09 בפברואר 2026

הצעת החוק שמבקשת לאפשר הפרדה מגדרית גם בלימודים לתארים מתקדמים פוגעת בזכותן הבסיסית של נשים לשוויון ומקדמת הדרת נשים מהמרחב הציבורי.

08 בפברואר 2026

הצעת חוק השידורים מציעה רפורמה חשובה בשוק התקשורת בישראל, אך לצד צעדים נחוצים היא גם מבטלת את כל מנגנוני האבטחה של איכות התוכן העיתונאי, מקנה סמכויות אכיפה רחבות מדי לרגולטור, ולכן עלולה לפגוע במקצועיות העיתונאית. החשש הוא שפתיחת השוק לתחרות לא מפוקחת תוביל ל"מירוץ לתחתית" או לריכוזיות בשל העובדה שהשוק קטן. בנוסף, הליך החקיקה עצמו מלא פגמים הואיל וההצעה לא קיבלה את אישור היועמ"שית ואת רשות האסדרה וגם עקפה את ועדת הכלכלה והעבירה את הדיון לוועדה מיוחדת, כדי לעקוף התנגדויות

08 בפברואר 2026

ההצעה, המבקשת לקבוע עונש מוות חובה בבית המשפט הצבאי באזור יהודה ושומרון, נגועה באפליה על רקע לאומי וסותרת את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. היא צפויה לגבות מישראל מחיר מדיני וספק אם תסייע למאבק בטרור.

08 בפברואר 2026

בשבועות האחרונים ניצבת תעשיית התרבות בלב עימות ציבורי, פוליטי וכלכלי מול שר התרבות מיקי זוהר. ביטול פרסים ותמיכות, ויכוחים סביב טקסי פרסים, ושיח ציבורי על "גיוון" ועל "הכפשת חיילי צה"ל" מעלים שאלה עמוקה יותר: מי מחליט אילו סיפורים יסופרו בישראל ועל ישראל בעולם. מה מלמד העימות הנוכחי על יחסי ממשלה ותרבות, והאם מדובר במלחמת תרבות רחבה הרבה יותר על גבולות חופש הביטוי בישראל. בפרק זה של "סדר חדש" משוחחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם עם ד"ר ליאור אלפנט, ראש הפורום הדוקומנטרי בישראל, על המודל הכלכלי של הקולנוע המקומי, על המשמעות של שלילת תקציבים מאיגודים וקרנות, ועל הקשר שבין כסף ציבורי, פיקוח וחופש יצירה.

06 בפברואר 2026

03 בפברואר 2026

מסמכי שלל שנתפסו במנהרות חמאס בעזה חושפים תמונה מטרידה: ארגון הטרור הכיר את ישראל לעומק, ניתח את תפיסת הביטחון בתחכום, עקב אחר המחלוקות הפנימיות וזיהה את נקודות התורפה טוב משחשבנו. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את שלמה מופז, מנהל מרכז המידע למודיעין ולטרור במרכז למורשת המודיעין, לשיחה על הממצאים שומטי הלסת ממסמכי השלל שהגיעו ממפקדות חמאס. מופז חושף בראיון כיצד הגה ארגון הטרור את אסטרטגיית ההשמדה שלו, מה כתב סינוואר בכתב ידו על טקטיקת ההלם והמורא, מדוע ההתרעות הגלויות זכו להתעלמות ישראלית וגם, על היוהרה, ההתמכרות לטכנולוגיה, והפער בהבנת רכיבי התרבות והדת של חמאס בהם לקתה ישראל.

02 בפברואר 2026

מדד הדמוקרטיה השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה מציג תמונה מדאיגה ומורכבת: ירידה מתמשכת באמון במוסדות המדינה, יותר ישראלים שחשים חוסר נוחות ואף פחד להביע את דעתם בנושאים שנויים במחלוקת, ושחיקה בנורמות דמוקרטיות בסיסיות בדעת הקהל. בפרק זה של “סדר חדש”, יוחנן פלסנר ושירה שחם-ברביבאי מארחים את פרופ’ תמר הרמן, מעורכי "מדד הדמוקרטיה" והמנהלת האקדמית של מרכז ויטרבי לדעת קהל ומדיניות, לשיחה על הנתונים שמאחורי התחושות, מה מלמדים הממצאים על אמון במוסדות המדינה, מה משמעות השחיקה באמון והאם ישראל ייחודית בתהליך, או חלק ממגמה רחבה המתרחשת בדמוקרטיות רבות בעולם.

26 בינואר 2026

התזכיר לתיקון חוק החברות הממשלתיות מבקש להחליש ולבטל את המנגנונים שנועדו להבטיח מינויים מקצועיים, אחריות ושקיפות בניהול נכסי הציבור. הוא כולל בין היתר את ביטול "נבחרת הדירקטורים", מנגנון המשמש לגיבוש מאגר של מועמדים כשירים המתאימים לשמש דירקטורים בחברות ממשלתיות. משמעות התיקון לחוק היא העצמת כוחם של השרים למנות מינויים פוליטיים ומינויי מקורבים על חשבון עצמאות ומקצועיות הניהול של החברות שבבעלות המדינה ונכסי הציבור שבאחריותן.

25 בינואר 2026

בשנתיים האחרונות נרשם בישראל מאזן הגירה שלילי, תופעה חריגה המעוררת שאלות עמוקות על עתיד החברה והמדינה. בפרק זה של “סדר חדש”, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מארחים את פרופ’ סרג’יו דלה פרגולה, מבכירי הדמוגרפים בארץ ובעולם, לשיחה מבוססת נתונים על גל העזיבה מישראל. מי הם העוזבים, מה מניע אותם, וכיצד משפיעים המלחמה, חוסר היציבות הפוליטית והמהפכה המשטרית על תחושת הביטחון והעתיד. הדיון בוחן גם את הסיכון שבעזיבת צעירים משכילים ואת ההשלכות על הכלכלה, ועל החוסן הלאומי. דלה פרגולה מזהיר מהנתונים אך לא נבהל מהם ומציע מדיניות נכונה, לבלום את המגמה.

19 בינואר 2026

הצעת החוק לתיקון חוק המועצה להשכלה גבוהה הופכת את המל"ג ואת הוועדה לתכנון ולתקצוב מגופים מקצועיים וממלכתיים לגופים ממשלתיים-פוליטיים. המהלך עתיד לפגוע פגיעה חמורה בחופש האקדמי, במקצועיותה של מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית, יעניק לדרג הפוליטי סמכויות אכיפה וענישה חסרות תקדים כלפי המוסדות האקדמיים ויפגע באיכות ההשכלה הגבוהה בישראל ובמעמדה הבינלאומי.

17 בינואר 2026

שלוש שנים אחרי הצהרת שר המשפטים לוין על הרפורמה המשפטית, החברה הישראלית עדיין מתמודדת עם השלכותיו של משבר עמוק ומתמשך. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מארחים את הרב ד"ר תמיר גרנות, מראשי ישיבת "אורות שאול", לשיחה ביקורתית מבפנים על הרפורמה, אופן קידומה והקרע שנחשף בין חלקי החברה הישראלית.

הרב גרנות אינו מתמקד רק בתוכן המהפכה המשטרית, אלא בדרך שבה נוהל שינוי משטרי בחברה מקוטבת. לקראת סיום, השיחה מקבלת ממד אישי: הרב גרנות הוא אב שכול, בנו, סרן אמתי צבי ז"ל, נהרג במלחמת חרבות ברזל, והוא מביא קול מפוכח וכואב, הנשען גם על ספר שנכתב ("חולם ולוחם") בעקבות האובדן והמלחמה.

13 בינואר 2026

12 בינואר 2026

תזכיר החוק מבקש להקים מאגר מידע רפואי וגנטי ריכוזי שיחייב את כלל ארגוני הבריאות להעביר מידע מזוהה ורגיש על אזרחי ישראל לידי משרד הבריאות. המהלך פוגע פגיעה חמורה בזכות החוקתית לפרטיות, מאחר שהוא מבוסס על סטנדרטים מיושנים של אבטחה והתממה שאינם תואמים את הדין העדכני ואת הסיכון לדליפת מידע

11 בינואר 2026

11 בינואר 2026

תזכיר חוק הרדיו מציע רפורמה בשוק התקשורת המבקשת להעביר את הרדיו המסחרי ממודל אזורי למודל ארצי, בטענה של "פתיחת השוק לתחרות". אולם, התזכיר מאמץ מנגנון צר המתעדף שיקולים כלכליים על פני שיקולים ציבוריים נוספים, ובכך הוא עלול לפגוע בפלורליזם ובמגוון התרבותי בשידורי הרדיו, להוביל לריכוזיות בשוק ולדחוק קולות פריפריאליים החוצה ממנו.

8 בינואר 2026

מה מצבו של חופש העיתונות בישראל?

ההחלטה על סגירת גל"צ, שהוקפאה בינתיים בצו ביניים של בג״ץ, מתקבלת על רקע חבילת חקיקה רחבה שמקדמת הממשלה במטרה לשנות מהיסוד את מפת התקשורת בישראל באמצעות פגיעה במודל הכלכלי של העיתונות וצמצום מרחב הפעולה של התקשורת החופשית, כולל השידור הציבורי.

אריה גולן, מבכירי העיתונאים בישראל ומגיש “יומן הבוקר” בכאן רשת ב’ כבר שלושה עשורים, מתארח לשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם על עתיד העיתונות בישראל בעידן של טלטלה פוליטית ודיגיטלית. כיצד נראית עיתונאות מנקודת מבטו של מי ששידר את החדשות עם פרוץ המלחמה ב-6 באוקטובר 1973 וגם ב-7 באוקטובר 2023? ומה ההשלכות של השינויים הללו על תפקוד העיתונאים ועל הדמוקרטיה הישראלית?

07 בינואר 2026

במשך עשורים, המדינה ניסתה לשלב את החרדים בעזרת "גזרים" ואמפתיה, תוך הימנעות מוחלטת מכפייה. אבל האם "קונספציית השילוב" קרסה אל מול המציאות?

לרגל עשור ל"שנתון החברה החרדית", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את ד"ר גלעד מלאך, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומעורכי השנתון, לשיחה מבוססת נתונים על מה שבאמת קורה בשטח: מהתעסוקה והצבא ועד ליחסים המתוחים עם המדינה. מה השתנה, מה נתקע, ואיך ייראו יחסי חרדים-חילונים בשנת 2048?

01 בינואר 2026

28 בדצמבר 2025

תוכנית החומש "תקאדום" נועדה לצמצום פערים חברתיים־כלכליים באמצעות השקעה אזרחית רב־שנתית בחברה הערבית. הסטת תקציבים מהתוכנית לטובת אכיפה וביטחון פוגעת בגורמי העומק לצמצום אלימות, מחלישה תשתיות אזרחיות חיוניות וסותרת את ההיגיון האסטרטגי והתקציבי שעליו התבססה החלטת הממשלה.

25 בדצמבר 2025