מאמרים

כמדי שנה יתפרסמו היום או בערב יום כיפור סקרים שיעידו שלרוב היהודים בישראל יש זיקה ליהדות. בין אם הזיקה היא לפרקטיקות או לתפיסות יסוד דתיות, רובם יעידו שהם קשורים בדרך כלשהי למסורת היהודית. רבים מאלו שמגדירים את עצמם חילונים שותפים לפרקטיקות ולתפיסות עולם יהודיות-דתיות באופן מובהק. מזרחים או אשכנזים, רובם המוחלט הם בני דור שלישי לישראלים. מדובר בזהות חדשה שמתהווה לנגד עיננו: מסורתיות ישראלית.

רשת האינטרנט והרשתות החברתיות מהוות ערוץ מרכזי להחלפת רעיונות, להעברת מידע ולמימוש חופש הביטוי. ברור, עם זאת, כי הרשת אינה שטח ריק משפטי, וכי הביטויים הנמצאים בה כפופים, כמו ביטויים אחרים, למגבלות משפטיות, לרבות לאיסורים על הסתה לאלימות או טרור. מה הדרך הנכונה לפקח על התכנים המועלים? של מי האחריות? כיצד ניתן למצוא דרך לפקח על התכנים בלי לפגוע בחופש הביטוי?

השרים בנט ושקד מפירים את האיזונים בין הרשויות ועלולים להוביל למציאות חוקתית אפלה וחסרת תקדים שבמסגרתה כל שלטון שייבחר בעתיד יהיה נטול רסנים ומגבלות ובעל מאפיינים אוטוריטריים

הדרמה סביב אי גיוס בני הישיבות שוברת כל שיא אפשרי. רוב החרדים אינם מתנגדים למדינה או לצבא. הנושא הפך לפצצת זמן מתקתקת על השולחן הלאומי שהמשפט לא יכול לפרק אותה. יש לאמץ מתווה גיוס המכיר בחשש החרדי מפני פגיעה בזהות, איננו כופה גיוס על הפרט, אך מעודד גיוס רחב היקף מתוך שימוש בתמריצים כלכליים – חיוביים ושליליים

בעקבות פסיקת בג"ץ, בעל עסק יוכל מעתה להכריז על עצמו ככשר. האם פסיקה זו משנה באופן דרמטי את חוקי המשחק של הרבנות כמונופל?

יוחנן פלסנר: "במקום לתקוף את בג"ץ, הגיע הזמן שהפוליטיקאים יפשילו שרוולים, ויחוקקו חוק ראוי ואפקטיבי שיגביר את השוויון ויענה על צרכי הצבא. חוק שיתבסס על תמריצים כלכליים ויכלול רפורמה עמוקה במסגרות השירות האזרחי, אשר בניגוד לצה"ל, אינן קרובות לעמוד ביעדי האיוש שלהן"

לפי החלטת בג"ץ, בבחירות הבאות יוכלו מפלגות או תומכיהן לעשות שימוש כמעט ללא הגבלה בפרסום באינטרנט. הפיקוח יחול על ידיעות אחרונות ומעריב אך לא על ynet ו"וואלה!". בטלוויזיה יוקרנו סרטונים באופן מוגבל ולפי הקצאה. ובפייסבוק, ללא הגבלה. כבר כשנתיים יושבת על המדוכה ועדה האמורה לעסוק בעניין – והמלצות סופיות אין

יושב ראש מפלגת העבודה מתכונן למנות שרים מקצועיים לפחות לחמישה משרדים. שר אינו אמור להיות ואינו מתיימר להיות האדם המומחה ביותר בתחום שעליו הוא ממונה, אלא האדם אשר מצליח לשלב בין האינטרס הציבורי, המשאבים, והידע המקצועי של אנשי משרדו. יש להחזיר את הממלכתיות אל הפוליטיקה. למנות שרים שמרגע שיתמנו לתפקידם, יראו את האינטרס הציבורי הרחב לנגד עיניהם

ערוץ 20 בחר אסטרטגית שלא לבקש רישיון לערוץ ברודקאסט – מה שהיה מאפשר לו לשדר חדשות כאוות נפשו, אבל היה מחייב אותו בעמידה בסט של מחוייבויות וסטנדרטים שעולים הרבה כסף. עכשיו, כשהם נדרשים לשלם על פי חוק את המחיר על מעשיהם מגיע הבכי ומישהו חייב לומר: הפרידו בין צנזורה במובן האמיתי שלה, לבין הצורך בכפיפות לכללים מוסכמים ועמידה במחויבויות – כספיות או תוכניות

בעשורים הקרובים תתרחש עליה משמעותית בשיעור החרדים שיתגוררו בפריפריה הצפונית והדרומית בישראל. כיום, נשלט המרחב החרדי על ידי שתי ערי ראשה (בני ברק וירושלים) המצויות דווקא במרכז החברתי והפוליטי של מדינת ישראל. לכן, על המדינה להתחיל ולהיערך לפיזורם במרחב של מאות אלפי חרדים. בכדי שתהליך זה יקרה בהצלחה, יש ליצור תשתית מתאימה

ללא הון אנושי והשכלה רלוונטית, מתקשים גברים חרדים רבים להשתלב בשוק העבודה האיכותי. גם אלו שמשלימים את פערי הידע שנוצרו במהלך תקופת לימודיהם התורנית בישיבה, משלמים מחיר אישי, חברתי וכלכלי. לחלק משמעותי מהגברים החרדים ישנן יכולות ומיומנויות גבוהות וייחודיות, וחובה להתחיל בחיזוקן כבר במסגרת הישיבות עצמן, כאשר לצעירים אלו יש משאבי זמן ואנרגיות לכך

שרת המשפטים איילת שקד מתרעמת על פסיקתו האחרונה של בית המשפט העליון בסוגיית העברתם של "מסתננים" למדינה שלישית. קשה מאד להבין את התרעומת, לאור העובדה שבית המשפט הלך כברת דרך ענקית לקראת הממשלה. התזה המשפטית שביקשה המדינה מבית המשפט לאמץ הייתה שכליאתם של אותם מסתננים עד שיאמרו "רוצה אני" היא בגדר הסכמה שניתנה מרצון חופשי. כל ילד בגן מבין כי זו אינה הסכמה חופשית. לתזה המשפטית המופרכת הזו לא יכול היה בית המשפט לתת את ידו. ואיך זה קשור לפלסטינים?

לכבוד תחילת שנת הלימודים בדקנו על קצה המזלג את עמדות הציבור באשר להבטים שונים של החינוך בישראל. מי מרוצה משר החינוך ומי חושב שהוא לא ממלא את תפקידו כראוי? למי דחוף ליישם את החוק המורה על קיצור החופשות ומדוע? ומה דעת הציבור על האופן בו מערכת החינוך מכינה את תלמידיה להתמודדות עם אתגרי החיים? אנחנו שאלנו, התשובות לפניכם

בדיונים שנערכו בתקופה האחרונה על "שיטת הסניוריטי" למינוי נשיא בית המשפט העליון (קרי, מינוי אוטומטי לפי ותק), נזנח נושא חשוב אחד: בשיטת המשפט הישראלית אין לרשות השופטת עצמאות מוסדית בענייני מינהל שיפוטי

מערכת החינוך שלנו לא נותנת לילדינו את הכלים הבסיסיים שאמורים להפוך אותם לבעלי מה שקרוי בשפה המחקרית "אוריינות דיגיטלית". כי מה שבאמת חשוב הוא להרחיב את הידע, להעמיק את החשיבה, להבין את הדינמיקה של ההתפתחות הטכנולוגית ולהפנים שצריך להתמודד איתה ושאפשר גם להשפיע עליה

לקראת החזרה ללימודים, מורים רבים חוששים לשוחח עם תלמידיהם בנושאים שנויים במחלוקת כמו הסכסוך הישראלי־פלסטיני, גזענות, קהילת הלהט"ב ויחסי דת ומדינה. עם זאת, המורים פחות חוששים לשוחח עם התלמידים על תכניות ריאליטי, שימוש בסמים וחינוך מיני - כך עולה ממחקר מקיף שבחן את ההתמודדות של המורים עם הנושאים הטעונים

עם פסילת הסדר הכפייה מרצון, ניתן לקוות כי המדינה תתפנה למציאת פתרון למצוקתם של 36,000 אזרחי אריתריאה וסודאן השוהים בישראל שאינו כולל כליאה או סנקציות כספיות. זה מכבר בשלה העת לבחינה מחודשת של הקריטריונים לקבלת מעמד פליט בישראל לאור הפער הבלתי סביר בין שיעורי ההכרה בישראל לבין שיעורי ההכרה במדינות אחרות

לפי מדדים חדשים שפורסמו לאחרונה, עולה כי במקרים רבים עמוד הפייסבוק האישי של חברי הכנסת פעיל ומשפיע הרבה יותר מהעמוד הראשי של מפלגתם. כיצד נתונים אלה באים לידי ביטוי ביחס לגודל המפלגה, השקפותיה והאופי בו היא בנויה?

היום צפינו בפרק נוסף בעלילה הקשה של המחלוקת סביב הכותל. בג"ץ שלח לממשלה מסר לפיו ההחלטה על הקפאת מתווה הכותל היא צעד בעייתי ולא מובן.

לאחר הגשת כתבי האישום החמורים בפרשת השחיתות במפלגת ישראל ביתנו, מסתמן כי אחד הכשלים הבולטים הוא הפיקוח המצומצם על עבודתם של שדלנים (לוביסטים). יש להדגיש כי העיסוק בשדלנות בישראל הוא חוקי, ורובם המכריע של השדלנים מבצעים את עבודתם במסגרת החוק. ובכל זאת, קשה לחלוק על כך שבעבודה זו טמונה סכנה פוטנציאלית גבוהה לשחיתות.

עם השנים צברנו יכולות פוליטיות ודיפלומטיות, תקשורתיות ומודיעיניות, טכנולוגיות וצבאיות. על מדינת ישראל מוטלת החובה לעשות בהן שימוש אקטיבי ונחוש כדי ללחום באנטישמיות באשר היא. זוהי אחת המשמעויות החשובות של היותנו מדינת הלאום של העם היהודי, ולא רק מדינת אזרחיה

המפלגות בישראל הפכו בשנים האחרונות למוסד מושמץ. בכדי להפוך את המגמה, לעודד מעורבות אזרחית חיובית בפוליטיקה גם בין בחירות לבחירות ולבחור לעצמנו מנהיגים וחברי כנסת שישרתו אותנו נאמנה ויעמדו בקנה המידה הערכי של המפלגה, יש לבזר את שיטת הבחירה

מי יכול להחליט על פתיחת מלחמה בישראל? זוהי רק אחת מכמה שאלות מהותיות הנוגעות לקבלת החלטות ביטחוניות בישראל, שהתשובה לה שנויה במחלוקת. הממשלה תפעל בחודשים הקרובים לקדם תיקון ל"חוק יסוד: הממשלה", שיסדיר את מעמד הקבינט כגוף המוסמך לקבל את ההחלטה על פתיחה במלחמה. השאלה היא האם תיקון זה הינו ראוי?

לראשונה, הרשות השופטת ביטלה חוק שהועבר לכאורה באופן תקין לחלוטין. חוק מס ריבוי דירות בוטל משום שמהלך הדיון בוועדת הכספים של הכנסת היה נגוע בפגמים היורדים עד השורש. פסק הדין חושף דרמה גדולה. אפשר, שכדברי שופט המיעוט מזוז, ההכרעה החדשה פותחת תיבת פנדורה, שלא יהיה קל לסגרה מחדש. איפה הגבול בין התערבות גסה לבין שמירה על הליך תקין?

ישראל נמצאת במשבר משילות קשה בעשרים השנים האחרונות. על המפלגות בכנסת, מימין ומשמאל, להתאחד לשני גושים גדולים, וכך להתחיל בתהליך של החזרת אמון הציבור  

את הדיון בתיק אזריה ראוי לסגור, את הדיון ב"פרשת אזריה" ראוי לפתוח. הסיפור האמתי בפרשה הוא אינו השאלה משפטית - אלא הסוגיה הערכית. העובדה שגם היום, לאחר שבית הדין אמר פעם נוספת את דברו, העיקרון הבסיסי לפיו אין הורגים את מי שאינו מהווה סכנה, רחוק מלהיות מקובל על הציבור או על מנהיגיו - היא זו שצריכה להטריד את מי שביטחון מדינת ישראל יקר לו

למרות העליה הקבועה באחוזי המתגייסים לצה"ל מהמגזר החרדי, צה"ל לא מצליח לעמוד ביעדי הגיוס. מחקר חדש מסביר את הקשר שבין המניעים הכלכליים שמעודדים חרדים להתגייס לבין קירוב הלבבות בין חרדים לחילוניים בזכות המגמה הזו

רוב הציבור הישראלי סבור שראש הממשלה ידע על מעורבות מקורביו בפרשת הצוללות וחלק ניכר סבורים גם שההחלטה על רכש צוללות חדשות הושפעה משיקולים אישיים. עוד עולה ממדד השלום החודשי, כי רוב היהודים סבורים שהעונשים שמטילים בתי המשפט בישראל על פלסטינים שביצעו פיגועים קלים מדי

את מוסד הצנזורה הצבאית, שאין לו אח ורע באף מדינה דמוקרטית בעולם, צריך להעביר מן העולם ואת סמכויותיו לבטל. הסמכות לעצור מידע שהכרחי שלא יתפרסם צריכה לעבור לבתי משפט ולשופטים שיצוידו בידע מתאים

מושב הקיץ של הכנסת העשרים שהסתיים השבוע היה רווי ביוזמות חקיקה הפוגעות בערכים דמוקרטים כמו שוויון, חופש הביטוי והמחאה, חופש אקדמי ובבית המשפט העליון.