יום תשעה באב יכול וצריך לשמש מועד קבוע לקריאת השכמה חברתית לגבי עתידה הראוי של מדינת ישראל. המחלוקת הכרונית בין ה"שבטים" היא האנרגיה שמפעילה את פוליטיקת הזהויות בישראל, הינה בבחינת עושר השמור לבעליו לטובתו, אולם הברכה הצפונה בגיוון הרעיוני יכולה להתממש רק מתוך הסכמות רחבות לגבי דרך ניהול המחלוקת
בצירוף מקרים מעניין, החשיפה על קליפ החיילות הגנוז מגיעה ימים ספורים אחרי הפרסום על קבינט הקורונה נטול הנשים. לכאורה, שני אירועים שונים, אולם מבט מעמיק יותר חושף את הקשר המובנה בין השניים
מאת: ד"ר אסף שפירא
אם לא יתקבל בכנסת חוק התקציב עד סוף אוגוסט, ובלבד שלא יהיו דחיות נוספות, תתפזר הכנסת באופן אוטומטי. הגיע הזמן לדון מחדש בקשר בין העברת התקציב לפיזור בית הנבחרים
מאת: פרופ' תמר הרמן
בחינה של שתי ההפגנות במהלך סוף השבוע האחרון - בתל אביב ובירושלים, מגלה כי מדובר למעשה בשתי הפגנות שונות בתכלית - גם במוקד המחאה וגם במסר. המקום שבו כל אחת מהן התקיימה קבע במידה רבה את אופייה, הדימוי הציבורי שלה, תגובת השלטונות וכן, גם את הכיסוי התקשורתי
מאת: פרופ' יובל שני
ללא אפליה בין הפגנה אחת לאחרת, ושימוש באמצעים לפיזור הפגנות כמוצא אחרון: מוטב שרשויות החוק בישראל יבחנו בהקדם את נהלי הטיפול בהפגנות לאור המסמך החדש בנושא של הוועדה לזכויות אדם של האו"ם
השימוע שנערך בקונגרס האמריקני לארבעת ראשי ענקיות הטכנולוגיה- פייסבוק, אמזון, גוגל ואפל, הוא קרב בלימה אימתני שמטרתו להוציא מידיהן את השליטה על המידע האישי של כל העולם- מאגר שבזכותו הן מחזיקות בעוצמה כלכלית חסרת תקדים
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
בעידן הנוכחי, הרב-תרבותי, ממלכתיות היא הכלת המחלוקות והמגוון בחברה באופן שיאפשר את אחדותה. יש לתבוע אותה מראשי שלוש הרשויות ומבעלי השפעה ציבורית
מאת: פרופ' יובל שני
מאפייניה הייחודיים של הזכות להפגין מצדיקים את החרגתה מההגבלות המוטלות על חלק מהזכויות האחרות, כחלק מהמאבק בקורונה, במיוחד בעת הזו
מאת: ד"ר עמיר פוקס
חוק הקורונה הוא לא כ"כ דמוקרטי ולא פרקטי. אין ספק שמגפת הקורונה דורשת ממשלה בעלת סמכויות, גמישות ומהירות פעולה. אולם העובדה שלא מאשרים מראש את התקנות בכנסת בעייתית מאוד
מאת: ד"ר גיא לוריא
משבר האמון שחווה המשטרה מצד הציבור מעמיק בצל האתגרים שמציב בפניה משבר הקורונה. אולם המשטרה במאמציה מיישמת את הנחיות חברי הממשלה, ואלה, כמו גם הגורמים שאמורים לפקח עליה - כושלים במשימתם
מאת: פרופ' עופר קניג
שתי מערכות בחירות הספיקו להיערך בסמוך להתפרצות מגפת הקורונה לחיינו, אי אז בתחילת 2020- באירלנד ובישראל. בשתיהן הסתיימו הבחירות ללא הכרעה ברורה, ובשתיהן הוקמו בסופו של דבר ממשלות אחדות המבוססות על רוטציה. אלא שבעוד שבמדינה אחת נחתם הסכם קואליציוני ששֹם את טובת תושביה בראש סדר העדיפויות, באחרת עוגנו הסדרים פוליטיים עקומים ומנופחים שמקדמים בראש ובראשונה את נבחרי הציבור
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, תא"ל (מיל) איתי ברון*
בעבודתו השוטפת של השב"כ, השימוש באיכונים נעשה בנוסף לאיסוף מידע נוסף, ניתוחו והצלבתו עם נתונים נוספים. לכן, כדי להשתמש בנתונים הנאספים באופן יעיל - בפעולות לחימה וסיכול טרור כמו גם בהתמודדות עם מגיפה - אין לראות בהם תחליף לפעילות מחקרית רחבה יותר
כשבכירי משרד הבריאות ודרג מקבלי ההחלטות התייחסו לשב"כ כאל תרופת הפלא הטכנולוגית שתאפשר את פתיחת המשק, הם טעו. בעיקר בגלל הנתק המוחלט בין כלי השב"כ לחקירה האפידמיולוגית. כל נסיון לפתח חלופות בתקופה שבין הגל הראשון לשני לא נבחנה לעומק. אז מה כן צריך לעשות עכשיו, ואיך שאר מדינות העולם התמודדו עם ענין המעקבים?
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, פרופ' חגי לוין*
הכתובת הייתה על הקיר, אבל בכירי הממשלה העדיפו להמשיך ולהתייחס לאיכוני השב"כ כאל תרופת פלא טכנולוגית שתאפשר את פתיחת המשק. כעת מתגלות התקלות, ועשרות אלפי ישראלים נשלחים לבידוד, ללא סינון או בקרה. בתוך כך, חשוב להבין שמעקב השב"כ אינו מהווה תחליף לחקירות אפידמיולוגיות ומערך בדיקות יעיל ומתפקד - אלא רק חלק ממעטפת רחבה הרבה יותר שצריכה להינתן לאזרחים
מאת: פרופ' תמר הרמן
בלי אמון ציבורי שהנהגת המחאה היא אותנטית ומחויבת, ושאינה משרתת אינטרסים זרים, לא יעלה גל מחאה המוני בר קיימא. אין להוציא מכלל אפשרות שבימים הקרובים יהיו מופעי מחאה קטנים ובינוניים רבים, שחלקם עלולים להידרדר לאלימות, אולם השאלה האם הקבוצות השונות זו מזו בהרכבן וב"צבע" האידיאולוגי שלהן יצליחו ליצור לעצמן מצע ואסטרטגיה משותפים כבסיס לפעולה מתואמת ומתמשכת – נותרת כרגע בלא תשובה
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הרעיון שמאחורי חוק הלאום ראוי ביותר. גם עיקר סעיפי החוק מקובלים על רוב מכריע בציבור. אף על פי כן, קבלתו לוותה במחלוקת סוערת שנבעה מהתעלמותו מהחובה להבטיח יחס שוויוני לאזרחי המדינה שאינם יהודים. ממשלת האחדות חייבת להקשיב לרצון הרוב ולהוסיף לחוק הלאום סעיף התחייבות לפעול ברוח הכרזת העצמאות
מאת: ד"ר אור ענבי
משבר הקורונה, והסגר שבצדו, "הכניס" רבים מהגברים הביתה ומנע מרבים מהם לעבוד שעות ארוכות מחוץ לבית. כעת ישנה הזדמנות גדולה לשינוי חברתי: לדרוש ממקום העבודה לאפשר לאבות להיות מעורבים יותר במשפחתם
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
הציפייה של אזרחים רבים מהממשלה לסעד טבעית ומובנת. גם הרצון להפגין ולזעוק אל מול המצוקה ואל מול מחדלים קשים של הממשלה הם דרך ביטוי טבעית למצוקה הזו. אבל יש הבדל ענק בין תסכול ומחאה לבין יצירה שיטתית של אנרכיה וכאוס
מאת: יוחנן פלסנר
בעידן שבו חברי הכנסת נבחרים על סמך הבולטות האישית שהם מפגינים, האם המשמעת הסיעתית, והסנקציות שבצדה, אמורה לרסן את הממד האישי ולהפוך אותם לתנועה הפועלת להגשמת מטרה משותפת?
על רקע הדרמה בוועדת הקורונה בנוגע לפתיחת חדרי הכושר, והמופע הנדיר של פיקוח הכנסת על הממשלה.
עם העלייה בתחלואה, האמון הציבורי בגורמים המובילים את ההתמודדות במשבר הקורונה, בהם רה"מ ושר הבריאות, צונח. בפילוח לפי מחנה פוליטי- 58% מבוחרי הליכוד מאוכזבים מתפקוד הממשלה. וגם- 40% מהישראלים מעריכים ששר הביטחון לשעבר, נפתלי בנט, הוא האיש המתאים כיום להוביל את המאבק
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
הקמת ועדת חקירה בעניין משבר הקורונה, תלויה בעיקר בנרטיב של ההתמודדות עם משבר הקורונה במישור הרפואי והכלכלי-חברתי. אם בגל הראשון הנרטיב היה של "מלחמת ששת הימים", הרי שלנוכח השאננות, העלייה בתחלואה בגל השני, ולצד המשבר הכלכלי העמוק והמדיניות הכלכלית שמעוררת ביקורת, הנרטיב הנוכחי מקבל יותר נופך של "מלחמת יום הכיפורים". האם לחץ הציבורי יוביל להקמת ועדת חקירה ממלכתית?
מאת: פרופ' יובל שני
עדכון המדיניות של פייסבוק, שנכנס לתוקפו השבוע, לאסור תוכן המכחיש או מעוות את זיכרון השואה- הוא צעד בכיוון הנכון למציאת האיזון בין חופש הביטוי לבין תכנים מסיתים ופוגעניים ברשתות החברתיות. הידוק ההגדרות בנוגע לאנטישמיות והכחשת שואה, פסילת תוכן פוגעני ומסולף והפניית גולשים למקורות אמינים לצריכת מידע מהימן- אלו הדרכים להילחם בביטויי שנאה ברשת
אנחנו חיים בעולם שבו מי שעשיר בדאטה, נהיה עשיר יותר. הדרך למנוע הקמת אימפריות דאטה עוברת בהתאמת חוק הריכוזיות לעולם הנוכחי והבנה שבדיוק כפי שלא רצוי שגוף אחד ישלוט באחזקות פיננסיות וריאליות, כך צריך להיות גם באחזקות דאטה
מאת: ד"ר גיא לוריא
על רקע מעצרו של תא"ל (מיל') אמיר השכל וההפגנות שנלוו לכך- חשוב להבין שהבעיה נעוצה במדיניות המעצרים של המשטרה, שהביאה לכך שמספרי המעצרים, כולל מעצרי השווא, תפחו מאז נחקק חוק המעצרים ב-96'. המצב הזה מצריך חשבון נפש מצד המשטרה, אבל גם מצד הציבור
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
לרבנות יש מונופול בשוק הכשרות, באמצעותו היא מאלצת את צרכני שירותי הכשרות לציית לסטנדרט ההלכתי המחמיר ביותר ולשאת במשמעויות כלכליות והקולינאריות של הסטנדרט הזה, ונלחמת מלחמת חורמה בכל אפשרות לפתיחות השוק לתחרות
60% מהישראלים חוששים לעתידם הכלכלי, כאשר העליה בחשש נרשמה בעיקר בקרב צעירים, חילונים ובעלי הכנסות גבוהות. בתוך כך, הציבור מעניק לממשלה ציון נמוך על טיפולה במשבר הקורונה
מאת: פרופ' עופר קניג
לממשלה מנופחת של 34 שרים ו-35 משרדים אין הצדקה של ממש גם בימים שבשגרה, קל וחומר במציאות של משבר כלכלי עמוק. אם הפחתת מספר השרים אינה אפשרית פוליטית, על מקבלי ההחלטות לקדם לכל הפחות את האיחוד של כמה משרדים באופן שיאפשר לשניים או שלושה שרים לפעול באותו משרד. המשמעות המיידית תהיה חיסכון ניכר. אין סיבה שמה שעובד טוב בשוודיה, הולנד, דנמרק ונורווגיה לא יכול לעבוד אצלנו
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
נחישותה של הרבנות לחסום בפני נשים את האפשרות לזכות בהכרה רשמית בידע ההלכתי שלהן, היא עוול שפוגע בנשים וטעות שמעצימה את אי הרלוונטיות של הרבנות
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
מאת: ד"ר עמיר פוקס
בשנים האחרונות מתחזק תהליך של התבטלות הכנסת בפני הממשלה. בעוד שהממשלה אמורה להיות "אחראית בפני הכנסת", היוצרות מתהפכות והכנסת הופכת לסוכנות החקיקה של הממשלה. האם במצב של שגרת חירום בחסות נגיף הקורונה, ניתן לכנסת להעביר לממשלה את הסמכות להסדיר סמכויות שיש בהן פגיעה בזכויות האזרח?