מאמרים

כמחצית מכלל הציבור חושבים שאחרי המבצע נגד איראן גבוהים הסיכויים להשיג הסכם לסיום המלחמה בעזה ולשחרור כול החטופים ● אחרי ירידה בחודשים הקודמים, ניכרת החודש עלייה בשיעורי היהודים והערבים הסבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ ● 60% מהיהודים סבורים שישראל השיגה את רוב או כול המטרות שהציבה לעצמה במלחמה עם איראן; בשמאל סבורים כך 38% בלבד ● עיתוי הבחירות - רוב גדול בשמאל ובמרכז מעדיפים בחירות בעיתוי הקרוב ביותר האפשרי ואילו בימין הרוב מעדיפים שהבחירות יתקיימו במועדן המקורי.

כמחצית מכלל הציבור חושבים שאחרי המבצע נגד איראן גבוהים הסיכויים להשיג הסכם לסיום המלחמה בעזה ולשחרור כול החטופים ● אחרי ירידה בחודשים הקודמים, ניכרת החודש עלייה בשיעורי היהודים והערבים הסבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ ● 60% מהיהודים סבורים שישראל השיגה את רוב או כול המטרות שהציבה לעצמה במלחמה עם איראן; בשמאל סבורים כך 38% בלבד ● עיתוי הבחירות - רוב גדול בשמאל ובמרכז מעדיפים בחירות בעיתוי הקרוב ביותר האפשרי ואילו בימין הרוב מעדיפים שהבחירות יתקיימו במועדן המקורי.

מנסחי הצעת החוק שתיתן לבתי דין דתיים סמכות להכריע בסכסוכים אזרחיים מבטיחים שכל הליך יתקיים רק בהסכמת שני הצדדים, אך בפועל נשים ועובדים מוחלשים עלולים להיגרר לדיונים במסגרות שאינן מגינות על זכויותיהם – ולעיתים אף פוגעות בהם.

כ-15% מכלל המינויים למנכ"לים מאז ראשית כהונת הממשלה ה-30 בשנת 2003 ועד תחילת יולי 2025 – היו נשים (38 מתוך 246) • מצב הייצוג של נשים בממשלה ה-37 נמצא בשפל של לפחות 20 שנה: 2 נשים בלבד מונו למנכ"ליות (4% מכל המינויים) • גם מאז פסיקת בג"ץ בחודש פברואר, שחייבה את הממשלה לקבוע כללים בעניין - מונו רק גברים למנכ"לים.

40% מכלל הציבור מביעים אמון בראש הממשלה; בימין – 64%, במרכז 22% ובשמאל 3% ● ראש המוסד והרמטכ"ל זוכים לשיעורי אמון גבוהים בקרב היהודים, אך בציבור הערבי האמון בהם נמוך משמעותית ● מבין גופי הביטחון וההצלה, שירותי הכבאות וההצלה נהנים מרמת האמון הגבוהה ביותר: 97% בציבור היהודי ו-65% בציבור הערבי; שיעור האמון במשטרה הוא הנמוך ביותר: יהודים – 56%, ערבים – 22% ● תאגיד השידור הציבורי נהנה מאמון גבוה יותר משאר גופי התקשורת, אך קיימים פערים ניכרים בין המחנות הפוליטיים.

כאשר אלפי ישראלים נתקעו בחו"ל במהלך מבצע עם כלביא, הקהילות הישראליות המקומיות נחלצו מייד לסייע להם בשלל דרכים. כך קיבלנו תזכורת נוספת לחשיבות חיזוק ושימור הקשרים בין מדינת ישראל לבין אזרחיה מעבר לים, ולהיותם חוליה מקשרת חשובה גם לקהילות היהודיות.

ב-1.7.25 דן בג"ץ בעתירות שהוגשו בעקבות חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה בעניין דרך מינוי ראש השב"כ הבא, לאחר התפטרות רונן בר. חוות הדעת קבעה כי ראש הממשלה נתון בניגוד עניינים בכל הנוגע למינוי ועל כן החלטתו למנות את האלוף זיני לתפקיד פסולה. עוד קבעה חוות הדעת כי יש להעביר את סמכות ראש הממשלה לשר אחר ועוד שורה של תנאים שצריכים להתקיים בטרם יאושר המינוי. נגד חוות הדעת הוגשה עתירה המבקשת מבית המשפט לבטלה ולאפשר לממשלה להמשיך בהליך המינוי, ועתירה נוספת הטוענת כי ההליך שהציע הייעוץ המשפטי לממשלה לא מנטרל בצורה מספקת את ניגוד העניינים ויש לבחור את ראש השב"כ הבא באמצעות וועדת איתור.

למרות החובה החוקית, המדינה כמעט שאינה אוכפת הוראת לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדי לבנים. משרד החינוך ממעט לקזז תקציבים ואינו משתמש בסמכותו לשלול הכרה ממוסדות המפרים את החוק.

בעוד הדרג המדיני והצבאי אישר את תוכניות הלחימה של צה"ל – לא היה אף אחד שיתכלל את החזית האזרחית. בלי מטכ"ל אזרחי, בלי פיקוד מרכזי, ובעיקר בלי הפקת לקחים מהשבעה באוקטובר, מדינת ישראל נכנסה שוב למלחמה כשהעורף מופקר. בפרק הזה של שיחת מלחמה, שירה ברביבאי שחם ויוחנן פלסנר משוחחים עם תומר לוטן, עמית בכיר אורח במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, על מדינה שפועלת בלי ניהול ובלי תיאום, בעוד הרשויות המקומיות מנסות להחזיק את המערכת לבד, ועל הפערים בין המרכז לפריפריה שנחשפים במלוא עוצמתם.

29 ביוני 2025

בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בפברואר 2024 ניכרה התחזקות משמעותית של הרשימות החרדיות, לצד פיצולים פנימיים ותחרות בין מועמדים ממסדיים. ניתוח עומק מגלה גם התחזקות של רשימות עצמאיות שפועלות מחוץ לממסד החרדי – תופעה שעשויה לשנות את כללי המשחק המקומיים.

אחרי 11 ימי לחימה, ישראל ואיראן נכנסות להפסקת אש. אבל עד כמה היא יציבה – והאם זה באמת סיום המערכה, או רק הפוגה לקראת הסיבוב הבא? בפרק הזה תא"ל (במיל.) איתי ברון, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, מצטרף לשירה שחם-ברביבאי וליוחנן פלסנר כדי לנתח את הישגי המלחמה ולהבין האם הסכנה הגרעינית הוסרה – או רק נדחתה?

26 ביוני 2025

שוטרי משטרת ישראל חצו השבוע קווים אדומים כאשר עצרו מפגינות, לכאורה ללא עילה, אזקו אותן וערכו עליהן חיפוש בעירום. מצב חירום אינו מצדיק פגיעה בזכויות האדם והאזרח, ולא רק האזרחים – גם המשטרה עלולה לשלם על כך מחיר.

בזמנים של משבר וחירום גוברת הנטייה להגביל קולות שמציפים מחלוקת, אך אלה בדיוק הרגעים שבהם מתחדדת חשיבות חופש הביטוי, ושל חופש המחאה שהוא רכיב מרכזי בתוכו. המשטרה מחויבת להגן עליו, ואל לה לפעול כמי שמגנה פוליטית על הממשלה.

הוראת מנהיג הציבור הליטאי, הרב לנדו, להמשיך את הלימודים בחברה החרדית כסדרם בניגוד להנחיות פיקוד העורף, עוררה באופן מובן זעם רב בציבור הישראלי. אלא שבלהט הוויכוח הפך נושא החינוך עצמו לעניין שולי, וכך גם השאלה האמיתית שיש לשאול את מנהיגי הציבור החרדי.

כש"הצל" וחבריו לכיתת הכוננות חוסמים זירת נפילת טיל ומעכבים עיתונאים זרים, המשטרה חייבת להתעורר ולהבהיר למתנדבים שעליה היא אחראית מה המגבלות שחלות עליהם.

בניגוד למקובל לחשוב, פסיקת בג"ץ בעניין גיוס החרדים לא הייתה מהפכנית. בית המשפט עשה את מה שחייב היה לעשות אחרי שנמנע מכך זמן רב, אלא שבשנה שחלפה מאז לא הרבה השתנה.

החלטת השר לביטחון לאומי להוסיף את חצור הגלילית לרשימת היישובים הזכאים לכלי נשק פרטיים בגלל תופעת גביית דמי החסות מעבירה מסר ברור: מדינת ישראל "הזדכתה" על אחריותה הבסיסית לספק ביטחון אישי וקהילתי לאזרחיה.

לאחר תקיפה אמריקנית ישירה בלב תוכנית הגרעין האיראנית – המערכה מקבלת תפנית חדה. איך תיראה תגובת טהראן? האם זה תחילת הסוף או מדרון להסלמה איזורית? שאלנו את ד"ר איל חולתא, ראש המל"ל לשעבר, על מנגנוני הסיום האפשריים, אסטרטגיות התגובה, הדילמות בארצות הברית ועל המבט העולמי למתרחש במזרח התיכון.

23 ביוני 2025

בזמן שישראל בעיצומה של מלחמה מול איראן – בטהראן ובערי השדה, מתחילים להישמע קולות אחרים: של עייפות, של התנגדות פנימית, של חשש מהתפוררות השלטון וקריאות להפסקת אש. האם חמינאי עדיין מחזיק בכוחו? מה חושבים האיראנים עצמם על התקיפות, על המשטר, ועל הדרך לסיום המלחמה? יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם בשיחה עם ד"ר תמר עילם-גינדין, מומחית לאיראן מאוניברסיטת חיפה: על הזעם, הפחד, והעתיד של איראן מבפנים.

22 ביוני 2025

בעיצומו של העימות בין ישראל לאיראן, טראמפ ניצב בפני הכרעה – להצטרף למתקפה או להימנע מהתערבות.יוחנן פלסנר ושירה שחם-ברביבאי מפרקים את הדינמיקה האמריקאית עם פרופ’ יותם מרגלית – על הפוליטיקה הפנימית, השתיקה הדמוקרטית, ותפקידה של סין במערכה.

19 ביוני 2025

מהן המשמעויות של ההכרזה על "מצב מיוחד בעורף", ואילו סמכויות מאפשרת הכרזה זו ביחס לאזרחי ישראל? האם המגבלות שהטילה הממשלה על יציאת אזרחים לחו"ל הן חוקיות? מהן הזכויות שיש לאזרחים בשטח שנעשתה לגביו הכרזה כאמור? מה בין "מצב מיוחד בעורף" לבין "מצב החירום" החל בישראל בשגרה מכוח הכרזת הכנסת? על כל אלה ועוד במסבירון זה.

במלחמת חרבות ברזל קטאר התגלתה כשחקן מפתח בתיווך בין המערב לעולם המוסלמי, וכגורם מפתח בביסוס עסקאות החטופים. אבל מתחת לפני השטח, קטאר מובילה את אחת ממלחמות התודעה המתוחכמות במזרח התיכון. בפרק הזה אנחנו משוחחים עם ד"ר רונית מרזן, מזרחנית וחוקרת קטאר והחברה הפלסטינית, על הכוח השקט של קטאר בעימות של ישראל מול איראן ומה שהיא באמת מתכננת למערב.

18 ביוני 2025

ההחלטה להציב מיגוניות באזורים הסובלים ממחסור במרחבים מוגנים מתבקשת לנוכח הפגיעות בנפש כתוצאה מירי טילים מאיראן, אלא שמדינת ישראל שוב מחליטה "לדלג" על שכונות ויישובים ערביים ובכך מנציחה את הפקרת אזרחיה החיים שם.

בקרב היהודים: בשלושת המחנות הפוליטיים הרוב תומכים בתקיפה ובעיתויה ● בציבור הערבי: רוב גדול מתנגדים לתקיפה וחושבים שהעיתוי אינו מתאים ● רוב גורף בציבור היהודי אך רק שליש בציבור ערבי מעריכים את יכולת העמידה של הציבור עד כה כגבוהה או גבוהה מאוד ● שני שלישים מהיהודים וכ-90% מהערבים מוטרדים מביטחונם הפיזי וביטחון משפחתם ● כשני שלישים מהציבור היהודי מאמינים ששיקולי ראש הממשלה לפתוח במתקפה היו בעיקר ביטחוניים אובייקטיבים, רק 18.5% בקרב הערבים חושבים כך.

עם תחילת מבצע "עם כלביא" והמלחמה נגד איראן, הורה שר המשפטים על צמצום פעילות בתי המשפט ומעבר למתכונת של "מצב חירום מיוחד". מתי הוכרז בישראל מצב כזה בעבר, מה משמעותו ואילו דיונים ממשיכים להתקיים במהלכו?

כמה באמת איראן הייתה קרובה לגרעין, ומהו "מבחן פורדו"? שירה ברביבאי-שחם ויוחנן פלסנר בשיחה מיוחדת עם ד"ר אריאל (אלי) לויטה – לשעבר המשנה למנכ"ל הועדה לאנרגיה אטומית – על מתקני ההעשרה, יכולת "הקימום" של איראן, תרחישים ריאליים להסרת האיום הגרעיני, והאם ניתן לנצח בלי ארה"ב.

17 ביוני 2025