בחירות 2022 | הבחירות לכנסת ה-25

הממשלה ה-36 (ממשלת בנט-לפיד, "ממשלת השינוי") שנכנסה לתפקידה אחרי בחירות 2021 הייתה תקדימית מכמה בחינות: הקואליציה שתמכה בה כללה לראשונה מפלגה ערבית (רע"מ); היו חברות בה 8 סיעות מקשת אידיאולוגית רחבה מאוד; והיא יצאה לדרכה עם ראש ממשלה שהשתייך לסיעה קטנה. מאפיינים אלה, בשילוב היותה קואליציה שברירית שנהנתה מרוב של 61 ח"כים, העמידו את הממשלה במבחנים ובאתגרים מורכבים. ב-10 החודשים הראשונים לכהונתה היא הצליחה לעמוד בהם (העבירה תקציב מדינה, אישרה שורה של מינויים בכירים בשירות הציבורי) אך באביב 2022 מעמדה החל להתערער בעקבות הסרת התמיכה בה מצד מספר חברי כנסת. אובדן הרוב הפרלמנטרי הביא את ראש הממשלה בנט ליזום את הקדמת הבחירות ובעקבות כך מונה מנהיג יש עתיד, יאיר לפיד, לראש הממשלה ה-14 של מדינת ישראל.

הבחירות לכנסת ה-25 הוקדמו ל-1 בנובמבר – ואזרחי ישראל ילכו להצביע בפעם החמישית בתוך שנתיים וחצי. בכך, ישראל התייצבה בתור הדמוקרטיה הפרלמנטרית עם תדירות הבחירות הגבוהה ביותר, מצב המשקף רמות מדאיגות של חוסר יציבות והיעדר משילות. במהלך חודש אוגוסט ערכו חלק מהמפלגות פריימריז לקביעת רשימות המועמדים שלהן ובמפלגות אחרות נקבעו הרשימות על-ידי המנהיג או בוועדת מינויים מצומצמת. 

לקראת המועד האחרון להגשת רשימות המועמדים התבהרה תמונת המתמודדות ואפשר להצביע על שלושה שינויים ראשיים בהשוואה לבחירות הקודמות. ראשית, מפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער חברה אל כחול לבן בראשות בני גנץ והשתיים יתמודדו במסגרת המחנה הממלכתי, אליו הצטרף גם הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט. שנית, רשימת ימינה התפרקה. ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הודיע שלא יתמודד בבחירות ואילו איילת שקד תתמודד במסגרת רשימת הבית היהודי. שלישית, הרשימה המשותפת התפרקה ובבחירות הבאות יתמודדו חד"ש-תע"ל ברשימה אחת, ובל"ד תחזור להתמודד באופן עצמאי לראשונה מאז 2013. בסך הכל 40 רשימות הגישו את מועמדותן לוועדת הבחירות המרכזית.

רשימות שיתמודדו בבחירות 2022

מאמרים בנושא בחירות 2022

הפיצול ברשימה המשותפת יצר שלוש רשימות שלכל אחת מהן אידיאולוגיה משלה, והציבור הערבי זכה לבחירה רבה יותר. מצד שני, הפירוק יכול אפילו לסכן את הייצוג הערבי בכנסת הבאה והשלכותיו יתבהרו בהמשך. כך או כך, הכתובת הייתה על הקיר.

לאחר הגשת הרשימות, מהו גובה המימון להן זכאיות המפלגות, כיצד מתמרצת השיטה מפלגות מכהנות ויוצרת מועדון סגור, ומה ניתן לעשות. מאחורי המקדמות לבחירות.

בקרב החברה הערבית, מעל מחצית תומכים באיחוד הרשימה המשותפת ורע"ם וכרבע אינם מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות. כמעט מחצית מהמרואיינים היהודים השיבו כי חשוב להם אם בצמרת הרשימות להן יצביעו יוצבו קצינים בכירים בצה"ל.

האם בחירות מקוונות אכן מגדילות את שיעור ההשתתפות בבחירות? התשובה לכך מהפריימריז בשבועות האחרונים ומדוגמאות מהעולם אינה חד משמעית. מה שבטוח, הוא שהיתרונות לכך ברורים, כמו גם החסרונות והאיום על טוהר הבחירות.

בעוד המרואיינים מדווחים על עלייה של כ-8.5% אחוזים במחירי סל הצריכה בשנה האחרונה, הרוב מעידים כי הכנסתם לא השתנה ורבע נוספים כי אף ירדה. ואיזו ממשלה תטפל בצורה טובה יותר ביוקר המחיה? בציבור חלוקים.

עונת הפריימריז בפתח: מהן שיטות הבחירה במפלגות השונות, כמה ח"כים נבחרו בפריימריז לאורך השנים, מי זכאי להיבחר ואיזו מפלגה הכי מחמירה בדרישותיה מהמתפקדים ומהמתמודדים?

הצבעה חוזרת ומעבר בין גושים: רוב מצביעי מפלגות האופוזיציה לשעבר יצביעו שוב לאותה מפלגה, לעומת פחות ממחצית ממצביעי מפלגות הקואליציה לשעבר. וגם, מהו הגורם הראשון בהחלטת הציבור עבור איזו מפלגה להצביע.

ככלל, רשימות משותפות מקטינות את הפיצול הפוליטי בכנסת. אולם, לא בטוח שלרשימה משותפת המורכבת ממפלגות שמעולם לא התמודדו באופן עצמאי יש תרומה ממשית למערכת הפוליטית, והן מהוות בעיקר פלטפורמות לפוליטיקאים. מאחורי רשימות משותפות.

עד כה, מעולם לא נבחרו יו"רי מפלגת העבודה מחדש אחרי התמודדות חוזרת. מתי אומצה לראשונה שיטת הפריימריז בישראל, וכיצד מספר המתפקדים לאורך השנים משקף את הירידה במעמדה הפוליטי של המפלגה?

לקראת הבחירות הקרובות ועל רקע אישור החוק לסימון תעמולת בחירות בכנסת, פנה המכון ביחד עם ארגון פייק ריפורטר בבקשה כי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יוציא הנחיות סדורות בדבר שקיפות בתעמולת הבחירות. היערכות זו נדרשת, כדי להבטיח שהבחירות הקרובות תהיינה תקינות, חופשיות ושוויוניות, נטולות מניפולציות תעמולתיות בלתי הוגנות על הבוחרים.

בהמשך לדוח המבקר, מהם הפתרונות האפשריים לגירעונות החוזרים של המפלגות, והיכן נעוץ שורש הבעיה.

מינויים בזמן ממשלת מעבר, מגבלות על כלכלת והבטחות בחירות וממשלות מעבר בעולם. הכל מאחורי סמכויות ממשלת מעבר.

ישראל היא המדינה היחידה שבה חברי פרלמנט פעילים מכהנים בגוף המנהל את הבחירות, ובהן סמכות לפסול רשימות ואת המועמדים נגדם בבחירות. יש לנתק את הפוליטי מוועדת הבחירות המרכזית.

מעל 50% סבורים כי לגוש הימין סיכוי גבוה יותר להקים ממשלה, לעומת 9% בלבד המאמינים כי לגוש המרכז-שמאל סיכוי גבוה יותר.

עם אישור חוק התפזרות הכנסת בקריאה שנייה ושלישית – איך יתבצעו החילופים, כיצד תתנהל ממשלת המעבר ומה בנוגע לפעילות הכנסת? והאם מדובר בתקדים היסטורי?

בפעם החמישית בתוך פחות מארבע שנים צפויות להיערך בחירות. ביחס לדמוקרטיות המבוססות בעולם, ישראל הידרדרה במהירות אל המקום האחרון בקצב עריכת בחירות. מהם הגורמים לבחירות התכופות וכיצד ניתן לייצב את המערכת?

בהמשך לאישור העלאת סעיף המימון למפלגות בוועדת הכנסת עתה, שלחו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אסף שפירא וד"ר גיא לוריא, חוו"ד הקוראת להתנגד להצעה להגדלת המימון הציבורי באמצעות עקיפת הוועדה הציבורית.

כמה הצעות חוק אושרו בכנסת החולפת, כמה מתוכן היו פרטיות וכמה ממשלתיות, וגם, מה מספר השאילתות והצעות האי-אמון שהוגשו? הכל בסקירה שלפניכם.

הצעת החוק להורדת אחוז החסימה ל-2% עלולה להגביר את הפיצול במערכת הפוליטית ובכנסת, ועלולה להוות תקדים של תיקון דיני הבחירות ערב הבחירות הקרבות בהתאם לנוחות הרוב הפוליטי.

איזה רוב נדרש כדאי להעביר את חוק התפזרות הכנסת בקריאות השונות, מה בדבר עבודת הכנסת והממשלה לאחר הפיזור, ומה תמונת המצב הנוכחית?

פרסומים בנושא בחירות 2022