מאמרים

שוטרי משטרת ישראל חצו השבוע קווים אדומים כאשר עצרו מפגינות, לכאורה ללא עילה, אזקו אותן וערכו עליהן חיפוש בעירום. מצב חירום אינו מצדיק פגיעה בזכויות האדם והאזרח, ולא רק האזרחים – גם המשטרה עלולה לשלם על כך מחיר.

בזמנים של משבר וחירום גוברת הנטייה להגביל קולות שמציפים מחלוקת, אך אלה בדיוק הרגעים שבהם מתחדדת חשיבות חופש הביטוי, ושל חופש המחאה שהוא רכיב מרכזי בתוכו. המשטרה מחויבת להגן עליו, ואל לה לפעול כמי שמגנה פוליטית על הממשלה.

הוראת מנהיג הציבור הליטאי, הרב לנדו, להמשיך את הלימודים בחברה החרדית כסדרם בניגוד להנחיות פיקוד העורף, עוררה באופן מובן זעם רב בציבור הישראלי. אלא שבלהט הוויכוח הפך נושא החינוך עצמו לעניין שולי, וכך גם השאלה האמיתית שיש לשאול את מנהיגי הציבור החרדי.

כש"הצל" וחבריו לכיתת הכוננות חוסמים זירת נפילת טיל ומעכבים עיתונאים זרים, המשטרה חייבת להתעורר ולהבהיר למתנדבים שעליה היא אחראית מה המגבלות שחלות עליהם.

בניגוד למקובל לחשוב, פסיקת בג"ץ בעניין גיוס החרדים לא הייתה מהפכנית. בית המשפט עשה את מה שחייב היה לעשות אחרי שנמנע מכך זמן רב, אלא שבשנה שחלפה מאז לא הרבה השתנה.

החלטת השר לביטחון לאומי להוסיף את חצור הגלילית לרשימת היישובים הזכאים לכלי נשק פרטיים בגלל תופעת גביית דמי החסות מעבירה מסר ברור: מדינת ישראל "הזדכתה" על אחריותה הבסיסית לספק ביטחון אישי וקהילתי לאזרחיה.

מהן המשמעויות של ההכרזה על "מצב מיוחד בעורף", ואילו סמכויות מאפשרת הכרזה זו ביחס לאזרחי ישראל? האם המגבלות שהטילה הממשלה על יציאת אזרחים לחו"ל הן חוקיות? מהן הזכויות שיש לאזרחים בשטח שנעשתה לגביו הכרזה כאמור? מה בין "מצב מיוחד בעורף" לבין "מצב החירום" החל בישראל בשגרה מכוח הכרזת הכנסת? על כל אלה ועוד במסבירון זה.

ההחלטה להציב מיגוניות באזורים הסובלים ממחסור במרחבים מוגנים מתבקשת לנוכח הפגיעות בנפש כתוצאה מירי טילים מאיראן, אלא שמדינת ישראל שוב מחליטה "לדלג" על שכונות ויישובים ערביים ובכך מנציחה את הפקרת אזרחיה החיים שם.

בקרב היהודים: בשלושת המחנות הפוליטיים הרוב תומכים בתקיפה ובעיתויה ● בציבור הערבי: רוב גדול מתנגדים לתקיפה וחושבים שהעיתוי אינו מתאים ● רוב גורף בציבור היהודי אך רק שליש בציבור ערבי מעריכים את יכולת העמידה של הציבור עד כה כגבוהה או גבוהה מאוד ● שני שלישים מהיהודים וכ-90% מהערבים מוטרדים מביטחונם הפיזי וביטחון משפחתם ● כשני שלישים מהציבור היהודי מאמינים ששיקולי ראש הממשלה לפתוח במתקפה היו בעיקר ביטחוניים אובייקטיבים, רק 18.5% בקרב הערבים חושבים כך.

עם תחילת מבצע "עם כלביא" והמלחמה נגד איראן, הורה שר המשפטים על צמצום פעילות בתי המשפט ומעבר למתכונת של "מצב חירום מיוחד". מתי הוכרז בישראל מצב כזה בעבר, מה משמעותו ואילו דיונים ממשיכים להתקיים במהלכו?

סקירה מקיפה זו מתארת את המצב החמור של היעדר מיגון מספק ביישובים הערביים בישראל, במיוחד בצפון ובדרום המדינה, לאור האיומים הביטחוניים המתמשכים. המסמך מצביע על פערים משמעותיים במיגון בין יישובים ערביים ליהודיים, תוך הדגשת הפגיעה בזכויות היסוד לחיים ולשוויון של האזרחים הערבים. החוסר במיגון בולט במיוחד בכפרים הבלתי מוכרים בנגב ובמוסדות חינוך ביישובים הערביים, כאשר המדינה טרם יישמה פתרונות מספקים למרות החלטות ותוכניות שונות שהתקבלו לאורך השנים.

כיצד הפכה סמכותו של ראש הממשלה להחליט לבדו על פרסום מידע מסווג לכלי פוליטי — והאם ההסדר החוקי הקיים מספק הגנה מספקת לביטחון המדינה?

שנה ושמונה חודשים אל תוך המלחמה, מתווה הגיוס החדש מצפצף על חיילי צה"ל, מעניק מתנות לרבנים ולמשתמטים ומבטיח שדבר לא ישתנה. אם יחוקק חוק כזה, המחיר החברתי, הביטחוני והכלכלי שתשלם ישראל עלול להיות יקר מדי ובלתי הפיך.

אירועי השבעה באוקטובר, הפיכה משטרית, לחימה בלתי פוסקת, אלימות רצחנית ברחובות, יוקר מחייה מאמיר – כל אלה לא הצליחו לערער את יציבות הקואליציה. האם בסופו של דבר מה שיפיל את ממשלת נתניהו הוא המחלוקת על גיוס בחורי הישיבות? מבט אל ההיסטוריה של משברים קואליציוניים על רקע דת ומדינה.

מתווה הגיוס שגובש עם הסיעות החרדיות למעשה ממסד את ההשתמטות החרדית: הוא כולל סנקציות חסרות משמעות, ללא תמריצים שליליים אפקטיביים וללא חובת גיוס. כך יישארו רוב החרדים מחוץ לצה"ל גם בעשור הקרוב.

בזמן ש'אגודת ישראל' ו'דגל התורה' פועלות לפיזור הכנסת בשל הקיפאון בחוק הגיוס, ש"ס נמצאת בעמדה מורכבת יותר: אם תלך עם המפלגות החרדיות ותפיל את הממשלה – תסתכן באובדן תומכיה הימניים; אם תישאר עם הממשלה – תיתפס כמי שמפקירה את ערך לימוד התורה.

ניצחון הקואליציה הדמוקרטית בסוף 2023 הפיח תקווה שפולין בדרך לתיקון. אלא שבפועל הישגיה של הממשלה מוגבלים, ועתה קיים חשש שהנשיא החדש לא רק יעכב את תהליך השיקום, אלא אף יפעל להסגת הדמוקרטיה לאחור.

הצעת החוק מבקשת להטיל מס בגובה 80% על תרומות מישות מדינית זרה ולאסור על בתי המשפט לדון בבקשות מגוף שרוב תרומותיו מגיעות ממקורות אלה. מה מטרת החוק, מי הארגונים שייפגעו, ולמה ממשלות וארגונים בעולם מעניקים תמיכה לגופים ישראליים? כל מה שצריך לדעת.

ניפוץ חלון בית המשפט העליון הוא רק המחשה למגמה הרחבה של ניפוץ נורמות, נהלים וכללי משחק. ההחלטה הפסולה על שינוי הליך פיטורי היועצת המשפטית מצטרפת לרשימה ארוכה של החלטות המתקבלות בניגוד לכללי המינהל התקין, במטרה להחליש את שומרי הסף ולאפשר לממשלה לפעול ללא מגבלות.

בשקט בשקט הולכת ונרקמת גישה חדשה בקרב החברה החרדית, המבקשת לאפשר גיוס סלקטיבי של צעירים שאינם לומדים בישיבה. מול התנגדות רבנים ספרדים, ספקות בציבור המשרת וחששות עמוקים של הצעירים עצמם – יש כאן גם פתח להזדמנות כלכלית, חברתית וצבאית.

כשליש בימין חושבים גם הם שהמבצע לא ישיג אף אחת משתי המטרות ● 76.5% מקרב הציבור היהודי סבורים שאין להתחשב או שיש להתחשב במידה מעטה בסבל האוכלוסייה הפלסטינית בעזה בתכנון המשך הלחימה, 67% בקרב בציבורי הערבי חושבים שיש להתחשב בכך במידה רבה ● בקרב היהודים חלה ירידה ניכרת בשיעור הסבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ.

כשליש בימין חושבים גם הם שהמבצע לא ישיג אף אחת משתי המטרות ● 76.5% מקרב הציבור היהודי סבורים שאין להתחשב או שיש להתחשב במידה מעטה בסבל האוכלוסייה הפלסטינית בעזה בתכנון המשך הלחימה, 67% בקרב בציבורי הערבי חושבים שיש להתחשב בכך במידה רבה ● בקרב היהודים חלה ירידה ניכרת בשיעור הסבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ.

בעיצומו של גל אלימות חסר תקדים בחברה הערבית, המדינה ממשיכה להימנע מפעולה אמיתית: במקום לגבש מדיניות כוללת ולשתף פעולה עם ההנהגה המקומית, היא מסייעת לטפח מעגל של עוני, פחד ופשיעה.

אפילו בית המשפט העליון, בפסק דין מנומק, כבר מתקשה להסתיר: פיטוריו של רונן בר ואופן בחירת מחליפו הם חוליות במערכה על עצם קיומה של דמוקרטיה בישראל.

איזה רוב נדרש כדי להעביר את חוק התפזרות הכנסת בקריאות השונות, מה בדבר עבודת הכנסת והממשלה לאחר הפיזור, ומה תמונת המצב הנוכחית?

רצף מקרי הרצח האחרונים אינם "גל אלימות" רגעי, אלא תוצאה ישירה של קריסת מדיניות ממושכת. ממשלת ישראל הזניחה ביודעין תוכניות לאומיות למאבק בפשיעה, והותירה את אזרחיה – בעיקר בחברה הערבית – חשופים לאלימות מתמשכת ולמשילות מתפוררת.

האם הדרך להביא את החרדים לגיוס עוברת במשא ומתן ובהסכמות או בכפיה ובסנקציות? אולי אפשר ללמוד משהו מהדרך שבה שכנע הקב"ה את עם ישראל לקבל על עצמו את התורה. הצעה מקורית לחג השבועות.