בחירות 2021 - הבחירות לכנסת ה-24

אודות מערכת הבחירות לשנת 2021

ב-23 במרץ 2021 ילכו אזרחי מדינת ישראל לבחור את בית הנבחרים שלהם בפעם הרביעית בתוך פחות משנתיים. המערבולת הפוליטית אליה נסחפה המדינה מאז סוף שנת 2018 מציבות אותה בתור הדמוקרטיה עם תדירות הבחירות הגבוהה ביותר, ומשקפת רמות מדאיגות של חוסר יציבות ושל היעדר משילוּת. היא גם ממחישה את הצורך הדחוף בתיקון שיטת הממשל.


שתי הכּנסות שנבחרו בבחירות של אפריל 2019 ושל ספטמבר 2019 לא הצליחו לכונן ממשלה ועל כן התפזרו עוד בראשית כהונתן. הבחירות לכנסת ה-23 (מרץ 2020), כמו שתי קודמתן, נערכו בצילן של פרשיות השחיתות בהן נחשד והואשם ראש הממשלה בנימין נתניהו והפיקו אף הן תוצאות לא החלטיות. הליכוד אמנם זכה ב-36 מנדטים, ההישג הטוב ביותר שלו מאז 2003, אך למרות זאת, דווקא לגוש המפלגות שהתנגדו לשבת בממשלה שבראשה עומד נאשם בפלילים היה רוב של יותר מ-62 מושבים. אפילו לאחר "עריקתה" של אורלי לוי-אבקסיס לגוש הימין-חרדים, לא היה לנתניהו רוב מספק כדי להרכיב ממשלה. לאחר התייעצויות עם נציגי הסיעות הטיל נשיא המדינה על בני גנץ את הרכבת הממשלה, אך הוא התקשה בכך נוכח הטלת וטו מצד כמה משותפיו על הסתמכות על המפלגות הערביות לשם כינון הממשלה. בסופו של דבר, וכדי להימנע מבחירות רביעיות בעיצומו של משבר הקורונה, הגיעו שני המועמדים לראשות הממשלה – נתניהו וגנץ – לפשרה.


במסגרת פשרה זו נחתם הסכם קואליציוני שהביא לתיקון פראי של חוק יסוד: הממשלה באופן שהמציא יצור משטרי-מוסדי חדש: ממשלת חילופים. במרכז ההסכם הקואליציוני עמד שיתוף פעולה בין הליכוד לבין כחול לבן (שהתפצלה בעקבות המהלך). הוסכם כי הממשלה והכנסת ה-23 יכהנו למשך שלוש שנים, וכי בנקודת המחצית יחליף גנץ את נתניהו בראשות הממשלה. עוד הוסכם כי הממשלה תפעל על-פי עקרון פריטטי ותעביר תקציב דו-שנתי לשנים 2020-21. ממשלת החילופים, הממשלה ה-35, התאפיינה כבר מראשיתה ברמות גבוהות של אי-אמון הדדי בין גוש כחול לבן לגוש הליכוד. במהרה התברר כי נתניהו אינו מתכוון לממש את ההסכם וחותר להימנע מלהעביר תקציב על-מנת לצאת לבחירות חוזרות כשהעיתוי יהיה לו נוח. הכנסת עמדה בפני פיזור בסוף אוגוסט 2020 אך פשרה של הרגע האחרון דחתה את הקץ וקבעה שאם עד ה-23 בדצמבר לא יאושר תקציב 2020, הכנסת תתפזר אוטומטית. גם לקראת ההתקרבות למועד זה נערכו ניסיונות לתת ארכה נוספת להעברת התקציב, אך היעדר האמון בין הצדדים, בשילוב עמדות לעומתיות של ח"כים מהליכוד (גדעון סער, מיכל שיר, יפעת שאשא ביטון, שרן השכל) ומכחול לבן (אסף זמיר, מיקי חיימוביץ', רם שפע) חסמו את המהלך והובילו להתפזרות אוטומטית של הכנסת בשל אי-העברת תקציב.

39 רשימות מועמדים נרשמו להתמודד בבחירות, ולפי סקרי המנדטים האחרונים ל-14 מתוכן יש סיכוי ריאלי לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לכנסת. בימין המפה, מתחרות תקווה חדשה וימינה מול הליכוד ומציבות את מנהיגיהן (גדעון סער ונפתלי בנט, בהתאמה) כמומעמדים להחליף את ראש הממשלה נתניהו. בימין הקיצוני, מתמודדת האיחוד הלאומי-תקומה בברית מפלגות עם עוצמה יהודית ומפלגת נעם תחת השם הציונות הדתית. ברשימה המשותפת התחולל פיצול והיא תרוץ בבחירות אלה ללא רע"מ, שתתמודד באופן עצמאי לראשונה מאז 2003. במרכז-שמאל מתחרות 5  מפלגות על קולות הבוחרים: יש עתיד, מפלגת העבודה, מרצ, כחול לבן והכלכלית החדשה.

מפלגות שיתמודדו בבחירות 2021

מאמרים בנושא בחירות 2021

החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות לסווג קידום של תוכן שיזם גורם פוליטי כתעמולת בחירות ולסמן מי עומד מאחוריו, תגן קודם כל עלינו, הבוחרים, ומלמדת עד כמה הכרחי להוסיף לחוק דרכי תעמולה איסור פלילי על הטעיה בתעמולה

מקבץ הדוחות שפורסם לאחרונה על ידי מבקר המדינה בעניין מימון מפלגות, מציג כשלים מרכזיים במערכת מימון המפלגות בישראל. בעיצומה של מערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים וקריסת מוסד המפלגה, זה הזמן לנהוג באחריות בכספי הציבור של כולנו בכל הקשור למימון מפלגות והתנהלותן הפיננסית

אחרי שממשלת האחדות הביאה לאחת הממשלות המנופחות בתולדות המדינה ולקראת הקמת הממשלה ה-36, הנה מתווה שיביא לצמצום מספר המשרדים באמצעות ביטול משרדים שנחיצותם מוטלת בספק, איחודם ומיזוגם אל משרדים אחרים

מה המשמעות של הסכם עודפים, איך מחליטים מי מהמפלגות תקבל את המנדט הנוסף ומה קורה אם אחת המפלגות שחתמה על הסכם עודפים לא עוברת את אחוז החסימה? כל התשובות בסקירה שלפניכם

פתקים כפולים, מסומנים ואפילו לבנים: לקולות הפסולים אין כל השפעה על תוצאות הבחירות. גם הפתק הלבן, שנתפס פעמים רבות כמחאה פוליטית, אינו נספר כלל. כמה קולות פסולים נספרו בכל מערכת בחירות, ואיפה ישראל ביחס לעולם? התשובות בסקירה שלפניכם

כמחצית מהציבור הישראלי חוו פגיעה כלכלית בעקבות משבר הקורונה, אולם סקר מיוחד שערכנו מגלה כי מידת הפגיעה הכלכלית כמעט ואינה משפיעה על ההעדפות אלקטורליות של הציבור הישראלי. כך, רבים אמנם מבקרים את מדיניות הממשלה בחריפות ואף נפגעו מתוצאותיה, אך ישובו להצביע עבור מפלגה השייכת לגוש שאליו הם חשים תחושת שייכות, חרף אחריותו למצב

על מערכת החינוך לספק לבני הנוער את היכולת והכלים לפענח את משמעות המילים המנוקדות המעטרות את הקמפיינים הפוליטיים, תוך הקניית אוריינטציה פוליטית ואזרחית. אחרת, המילים הללו ימשיכו להיות סיסמאות ריקות מתוכן

משפט רה"מ שהתחיל היום צפוי להמשיך ולאתגר את מערכת המשפט, המערכת הפוליטית ובעיקר- את אמון הציבור בהתנהלותו של רה"מ במשבר הקורונה וכמי שאמון על מערכת אכיפת החוק. כל ממשלה חדשה תצטרך לתת הדעת על כך ולחתור לתיקון חוק יסוד: הממשלה, באופן שימנע מראש ממשלה כהונה תחת כתב אישום חמור

שישה שבועות לבחירות, רק 42% מהערבים בטוחים או די בטוחים לאיזו מפלגה יצביעו. שיעור דומה גם במרכז ובשמאל, לעומת כמעט 70% בימין. כמו כן, לאחר ההתפרעויות ברחוב החרדי ופתיחת מוסדות הלימוד והישיבות, רוב הישראלים תומכים בנקיטת צעדים משפטיים ותקציביים כנגד גורמים חרדיים המפרים הנחיות הקורונה, בהם גם 27% מהחרדים

מקבץ הדוחות שפורסמו לאחרונה על ידי מבקר המדינה בנוגע להתנהלות המועמדים בבחירות המקדימות במפלגות השונות על תפקיד היו"ר, התנהלות המועמדים לקראת הבחירות לכנסת ה-21 וה-22, התנהלותן השוטפת של המפלגות במהלך שנת 2018 והתנהלותן במהלך הבחירות המקומיות ב-2018, מציג כשלים מרכזיים במערכת מימון המפלגות בישראל. להלן יפורטו כמה כשלים בולטים - והצעות לשיפור המצב

אחת התופעות הבולטות בפוליטיקה הישראלית, בעיקר מאז שנות ה-90, היא התמודדות והיבחרות של רשימות משותפות רבות לכנסת. תופעה זו הגיעה לשיא חסר תקדים במערכות הבחירות של 2019 ו-2020, וכעת היא מתמנת לקראת בחירות 2021

ניסיונות החיזור של לפיד אחר הציבור הערבי הם בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי וגם- מזויף מדי. אולם הסכנה האמתית טמונה בתחושת המיאוס הכללית שתחלחל בציבור הערבי בעקבותיהם, אלא אם יאמינו בכנות המאמצים וביכולתם של מנהיגי המפלגות הציוניות לשתף פעולה עם נציגיהם בכנסת

מספר הרשימות שייכנסו הפעם לכנסת צפוי לגדול, ירידה במספר הגנרלים, אך התייצבות של אחוז הנשים בכנסת. פרופ' עופר קניג מעריך - כך תיראה הכנסת לאחר הבחירות

פחות ופחות מפלגות בוחרות את המנהיג והמועמדים בשיטות דמוקרטיות, במיוחד בפריימריז, ויותר ויותר מפלגות הן "מפלגות מנהיג" – מועמדיהן נקבעים באופן בלעדי על ידי מנהיג המפלגה, שמעמדו בלתי מעורער. כך החליטו המפלגות השונות מי יהיו מועמדיהן לבחירות.

קבוצות הפייסבוק הסגורות ישפיעו על הבחירות הקרבות אצלנו בעוצמה שקשה לצפות עדיין. אם ללמוד מהניסיון האמריקני, מדובר בפצצה מתקתקת והאחריות לטפל בה איננה רק על חברת פייסבוק, אלא גם על המתמודדים עצמם ובעיקר על ועדת הבחירות המרכזית

רשויות המודיעין והאכיפה בארה"ב לא הפיקו לקחים מבחירות 2016 וכשלו באיתור הקנוניה הווירטואלית שהתפתחה בין טראמפ לבוחריו. אם אנחנו רוצים למנוע "יום כיפור סייברי" כזה אצלנו, עלינו להשקיע כבר עכשיו מאמץ תפיסתי בהבנה של מה שהתרחש בארצות הברית ומה ניתן ללמוד ממנו לגבינו

כשחוסר היציבות השלטוני מביא לבחירות רביעיות בתוך שנתיים, דווקא הרשויות המקומיות בולטות כאי של יציבות. עם זאת, השלטון המקומי בישראל סובל מחוסר עצמאות והיעדר סמכויות מספקות ביזור סמכויות לשלטון המקומי יכול להוות דרך מצוינת לשמירה על יציבות, גם בעת קונפליקט חריף בשלטון המרכזי

על ראש הממשלה ויתר המועמדים המבקשים לרכוש את אמונו של הציבור הערבי, להבין את המצוקות מהן הוא סובל, בראשן הפשיעה המשתוללת ברחובות, ולהבטיח לטפל בהן ללא קשר להצבעה למפלגה כזו או אחרת

על אף שמדובר במערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים, הנתונים מצביעים על נכונות גבוהה למדי בציבור הישראלי לצאת ולהצביע. עם זאת, שלוש תופעות חדשות עשויות להביא לתוצאות מפתיעות שעשויות לשנות את המפה הפוליטית

חודשיים וחצי לבחירות, הנושא החשוב ביותר בהחלטה לאיזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות הוא עמדות המפלגה בנושאי כלכלה. בתוך כך, רק 39% מהערבים בטוחים שילכו להצביע, לעומת 69% מהיהודים. למי יצביעו? 29% מהשמאל ו-26% בלבד מהמרכז מעריכים שיצביעו למפלגה לה הצביעו בבחירות האחרונות, לעומת רוב בימין

שיעורן הנמוך של נשים בכנסת עלול לפגוע בלגיטימיות של המערכת הפוליטית ושל המשטר הדמוקרטי בכללותו. זה הזמן לאמץ מנגנון בחוק שיתמרץ מפלגות להרכיב רשימות שיש בהן ייצוג נכבד לשני המינים

ניהול מערכת בחירות בצל מגפה מציף אתגרים חדשים, ובהם גם החשש לזיופים. על מנת לשמור על טוהר הבחירות, על ועדת הבחירות המרכזית לבצע דה-פוליזטיציה של הליך הבחירות בכללותו, באמצעות הקמת רשות בחירות ארצית מקצועית ובלתי תלויה. גם ועדות הבחירות האזוריות צריכות להיות מקצועיות ולא נציגות של סניפי המפלגה המקומיים, כמוהן גם ועדות הקלפי

למעלה מ-70 מדינות כבר התמודדו עם ניהול בחירות בצל מגפת הקורונה. כדי להתאים עצמן ולהיערך למצב החדש, ננקטו מספר צעדים שיאפשרו את ניהולן התקין, כמו התאמת הקלפיות למגבלות הקורונה והגדלת מספרן, הקצאת שעות מסוימות במהלך יום ההצבעה למבוגרים וכן הרחבת מנגנוני ההצבעה החלופיים

ישראל נגררת לבחירות, בניגוד לכל הגיון, משום שחלק אחד בחברה שלנו מעוניין לבצע הפיכה במערכת המשפט וחלק אחד מתנגד לכך. נבחרי הציבור החליטו לשבור את הכלים מתוך אובססיה לעסוק בשאלות הנוגעות למינוי בעלי משרות במערכות המשפט. על כך נסב המשא ומתן בין ראש הממשלה לבין חליפו, ועל כך הוא קרס

במקום האחרון או הראשונה מהסוף? איך שלא נסתכל על זה, מדינת ישראל זוכה בתואר המפוקפק של שיאנית הבחירות, עם ממוצע תדירות בחירות של 2.3 שנים בלבד. ראשי ממשלה מתחלפים כאן אחת ל-5 שנים בממוצע

מערכת בחירות נוספת לפנינו, אך ניסיון העבר מלמד שיש סיכוי גבוה שההליך היקר, המפלג והמתיש הזה יסתיים מבלי שיוכרז על מנצח מובהק. מספר שינויים קטנים בשיטת הבחירות יכולים לעשות אפקט גדול שיחזיר את כושר ההכרעה למערכת הפוליטית

פרסומים בנושא בחירות 2021