בחירות 2021 - הבחירות לכנסת ה-24

אודות מערכת הבחירות לשנת 2021

ב-23 במרץ 2021 ילכו אזרחי מדינת ישראל לבחור את בית הנבחרים שלהם בפעם הרביעית בתוך פחות משנתיים. המערבולת הפוליטית אליה נסחפה המדינה מאז סוף שנת 2018 מציבות אותה בתור הדמוקרטיה עם תדירות הבחירות הגבוהה ביותר, ומשקפת רמות מדאיגות של חוסר יציבות ושל היעדר משילוּת. היא גם ממחישה את הצורך הדחוף בתיקון שיטת הממשל.


שתי הכּנסות שנבחרו בבחירות של אפריל 2019 ושל ספטמבר 2019 לא הצליחו לכונן ממשלה ועל כן התפזרו עוד בראשית כהונתן. הבחירות לכנסת ה-23 (מרץ 2020), כמו שתי קודמתן, נערכו בצילן של פרשיות השחיתות בהן נחשד והואשם ראש הממשלה בנימין נתניהו והפיקו אף הן תוצאות לא החלטיות. הליכוד אמנם זכה ב-36 מנדטים, ההישג הטוב ביותר שלו מאז 2003, אך למרות זאת, דווקא לגוש המפלגות שהתנגדו לשבת בממשלה שבראשה עומד נאשם בפלילים היה רוב של יותר מ-62 מושבים. אפילו לאחר "עריקתה" של אורלי לוי-אבקסיס לגוש הימין-חרדים, לא היה לנתניהו רוב מספק כדי להרכיב ממשלה. לאחר התייעצויות עם נציגי הסיעות הטיל נשיא המדינה על בני גנץ את הרכבת הממשלה, אך הוא התקשה בכך נוכח הטלת וטו מצד כמה משותפיו על הסתמכות על המפלגות הערביות לשם כינון הממשלה. בסופו של דבר, וכדי להימנע מבחירות רביעיות בעיצומו של משבר הקורונה, הגיעו שני המועמדים לראשות הממשלה – נתניהו וגנץ – לפשרה.


במסגרת פשרה זו נחתם הסכם קואליציוני שהביא לתיקון פראי של חוק יסוד: הממשלה באופן שהמציא יצור משטרי-מוסדי חדש: ממשלת חילופים. במרכז ההסכם הקואליציוני עמד שיתוף פעולה בין הליכוד לבין כחול לבן (שהתפצלה בעקבות המהלך). הוסכם כי הממשלה והכנסת ה-23 יכהנו למשך שלוש שנים, וכי בנקודת המחצית יחליף גנץ את נתניהו בראשות הממשלה. עוד הוסכם כי הממשלה תפעל על-פי עקרון פריטטי ותעביר תקציב דו-שנתי לשנים 2020-21. ממשלת החילופים, הממשלה ה-35, התאפיינה כבר מראשיתה ברמות גבוהות של אי-אמון הדדי בין גוש כחול לבן לגוש הליכוד. במהרה התברר כי נתניהו אינו מתכוון לממש את ההסכם וחותר להימנע מלהעביר תקציב על-מנת לצאת לבחירות חוזרות כשהעיתוי יהיה לו נוח. הכנסת עמדה בפני פיזור בסוף אוגוסט 2020 אך פשרה של הרגע האחרון דחתה את הקץ וקבעה שאם עד ה-23 בדצמבר לא יאושר תקציב 2020, הכנסת תתפזר אוטומטית. גם לקראת ההתקרבות למועד זה נערכו ניסיונות לתת ארכה נוספת להעברת התקציב, אך היעדר האמון בין הצדדים, בשילוב עמדות לעומתיות של ח"כים מהליכוד (גדעון סער, מיכל שיר, יפעת שאשא ביטון, שרן השכל) ומכחול לבן (אסף זמיר, מיקי חיימוביץ', רם שפע) חסמו את המהלך והובילו להתפזרות אוטומטית של הכנסת בשל אי-העברת תקציב.

מפלגות שיתמודדו בבחירות 2021

מאמרים בנושא בחירות 2021

על אף שמדובר במערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים, הנתונים מצביעים על נכונות גבוהה למדי בציבור הישראלי לצאת ולהצביע. עם זאת, שלוש תופעות חדשות עשויות להביא לתוצאות מפתיעות שעשויות לשנות את המפה הפוליטית

חודשיים וחצי לבחירות, הנושא החשוב ביותר בהחלטה לאיזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות הוא עמדות המפלגה בנושאי כלכלה. בתוך כך, רק 39% מהערבים בטוחים שילכו להצביע, לעומת 69% מהיהודים. למי יצביעו? 29% מהשמאל ו-26% בלבד מהמרכז מעריכים שיצביעו למפלגה לה הצביעו בבחירות האחרונות, לעומת רוב בימין

שיעורן הנמוך של נשים בכנסת עלול לפגוע בלגיטימיות של המערכת הפוליטית ושל המשטר הדמוקרטי בכללותו. זה הזמן לאמץ מנגנון בחוק שיתמרץ מפלגות להרכיב רשימות שיש בהן ייצוג נכבד לשני המינים

ניהול מערכת בחירות בצל מגפה מציף אתגרים חדשים, ובהם גם החשש לזיופים. על מנת לשמור על טוהר הבחירות, על ועדת הבחירות המרכזית לבצע דה-פוליזטיציה של הליך הבחירות בכללותו, באמצעות הקמת רשות בחירות ארצית מקצועית ובלתי תלויה. גם ועדות הבחירות האזוריות צריכות להיות מקצועיות ולא נציגות של סניפי המפלגה המקומיים, כמוהן גם ועדות הקלפי

למעלה מ-70 מדינות כבר התמודדו עם ניהול בחירות בצל מגפת הקורונה. כדי להתאים עצמן ולהיערך למצב החדש, ננקטו מספר צעדים שיאפשרו את ניהולן התקין, כמו התאמת הקלפיות למגבלות הקורונה והגדלת מספרן, הקצאת שעות מסוימות במהלך יום ההצבעה למבוגרים וכן הרחבת מנגנוני ההצבעה החלופיים

ישראל נגררת לבחירות, בניגוד לכל הגיון, משום שחלק אחד בחברה שלנו מעוניין לבצע הפיכה במערכת המשפט וחלק אחד מתנגד לכך. נבחרי הציבור החליטו לשבור את הכלים מתוך אובססיה לעסוק בשאלות הנוגעות למינוי בעלי משרות במערכות המשפט. על כך נסב המשא ומתן בין ראש הממשלה לבין חליפו, ועל כך הוא קרס

במקום האחרון או הראשונה מהסוף? איך שלא נסתכל על זה, מדינת ישראל זוכה בתואר המפוקפק של שיאנית הבחירות, עם ממוצע תדירות בחירות של 2.3 שנים בלבד. ראשי ממשלה מתחלפים כאן אחת ל-5 שנים בממוצע

לא די בכך שכל מערכת בחירות עולה למשלם המסים מיליארדי שקלים – חברי הכנסת פועלים בכל פעם להגדלת המימון הניתן למפלגות מהמדינה, לטובת קמפיינים מפוצצים ומסעות בחירות גרנדיוזיים. על כן, חשוב לשלול מהכנסת את יכולתה לקבוע את הכללים הנוגעים למימון מפלגות ומתן הלוואות, ולחייב את המפלגות לשפר את התנהלותן הכלכלית

מאז הוקמה הממשלה הנוכחית, ובחודשים האחרונים ביתר שאת, ממעטות שתיים מרשויות השלטון בישראל, הממשלה והכנסת, להפעיל את סמכויותיהן. למעשה, למעט בנושאים הקשורים למגפת הקורונה, הממשלה מונעת כמעט כל חקיקה, ובכך "משתקת" את פעילות הכנסת. השיתוק הזה גובה מחיר יקר בטווח הקצר והארוך

מערכת בחירות נוספת לפנינו, אך ניסיון העבר מלמד שיש סיכוי גבוה שההליך היקר, המפלג והמתיש הזה יסתיים מבלי שיוכרז על מנצח מובהק. מספר שינויים קטנים בשיטת הבחירות יכולים לעשות אפקט גדול שיחזיר את כושר ההכרעה למערכת הפוליטית

פרסומים בנושא בחירות 2021