משפט בין-לאומי

תוכנית הסיפוח של ממשלת ישראל מיועדת להחיל את הריבונות הישראלית על חלקים ניכרים מיהודה ושומרון, בעיקר בקעת הירדן ושטחי ההתנחלויות. הסיפוח עלול להביא לפגיעה קונקרטית בזכויות אדם של תושבים פלסטינים, בעיקר אלו הגרים בבקעת הירדן ובסמיכות להתנחלויות

פסק הדין של בית המשפט העליון, המדגיש את פערי הכוחות בין המתיישבים הישראלים ביהודה ושומרון לבין הפלסטינים, הוא תמרור אזהרה לקראת תוכניות החלת הריבונות הישראלית

בשנים האחרונות נשמעה העמדה כי לאור העובדה שהסיפוח הזוחל יצר סיפוח דה-פקטו, השינוי שיחיל סיפוח רשמי אינו דרמטי. אולם ישנה חשיבות להתנגדות לסיפוח רשמי, גם במציאות שבה בהיבטים רבים כבר הוחל סיפוח דה-פקטו

השתתפות פוליטית של פלסטינים מהשטחים היא מחויבת מהמציאות של כיבוש ארוך טווח, עד שהגדרה עצמית לאומית תושג באמצעות הסכם. עמדה כזו מסרבת להכיר בחוקיותו של סיפוח חד צדדי ומתעקשת על הזכות להגדרה עצמית של כולנו. אולם בינתיים, לא ניתן להחזיק את הפלסטינים כבני ערובה במעמדם כ"תושבים מוגנים" בשטח כבוש

כאשר ייערך בפרספקטיבה של זמן מאזן להישגיו וכישלונותיו של בית המשפט, לא יפקד מקומן של הריסות הבתים המאושרות בצד החובה. מדובר בסנקציה שעיקרה הוא פגיעה במי שלא חטאו, בניגוד לעקרון האחריות האישית, שמקורו בתורה ושהוא מיסודות הציוויליזציה האנושית

השימוש במנגנוני הדמוקרטיה הישירה בהכרעה בסוגיות טריטוריאליות הרות גורל מחויב מעצם מעמדן והיקף השלכתן של סוגיות אלו על הציבור. ואכן, מדינות דמוקרטיות רבות עושות שימוש במשאלים הישירים להכרעת בשאלות כאלו חרף הביקורת ביחס ל'בורות ההמונים'

מאבק בסיפוח אינו יכול להתמצות רק בהתנגדות להחלת החוק הישראלי. המשך המצב החוקי הקיים תוך האצת הפעולות של סיפוח דה-פקטו לא יהיה הצלחה אלא כישלון מהדהד של מי שמתנגדים לסיפוח. התנגדות אפקטיבית להם היא צו השעה

שני מישורי התייחסות קיימים באשר לסוגיה הפלסטינית, האחד מתמקד בשאלת האינטרס הלאומי הישראלי והשלכות הסדר חלוקה, אם יהיה, והשני עוסק בשאלת הנכונות בצד הפלסטיני להגיע להסדר מדיני או לא. התשובה לשתי השאלות הללו היא חיובית בהחלט, ושני המישורים אף יכולים להתלכד

החלת הריבונות הישראלית על שטחים ביהודה ושומרון איננה רק פעולה משפטית טכנית, אלא צפויה להשפיע על חייהם של רבים, ישראלים ופלסטינים. חשוב לתת את הדעת על השלכות אלו כבר עכשיו, על מנת שלא ניתקל בהן רק לאחר שהסיפוח יתבצע

תכניות הסיפוח חותרות תחת שני עקרונות בסיסיים על פי המשפט הבינלאומי ופסיקת בג"ץ - צורכי ביטחון וזמניות. הן אינן משקפות צורך ביטחוני, והן קוברות באופן רשמי את יכולתה של ישראל לטעון לזמניות ההתיישבות בשטחים הכבושים. לא בכדי תומכיהן מתעלמים מהיבטים אלה של הסוגיה

בצד שלילתה של עסקת השלום האמריקאית כבלתי חוקית, בלתי מוסרית וככזו שאין באפשרותה ליישב את הסכסוך, אלא רק להנציח אותו, חשוב גם לבחון מחדש את הנחות היסוד לגבי המשפט הבינלאומי והדרך המועדפת ליישב את הסכסוך

החלת ריבונות ישראלית בשטחים מעבר לקו הירוק מעלה שאלות חוקתיות ופוליטיות רחבות היקף, אלא שבמקביל לשאלות במישור הפנימי של מדינת ישראל, יש לבחון מהן המשמעויות המשפטיות של סיפוח, או החלת ריבונות גם במישור הבינלאומי

מאז הצגת "תכנית המאה" של הנשיא טראמפ קיבלה קדחת הסיפוח החד-צדדי תאוצה חסרת תקדים. חסידי הסיפוח ראו בשילוב בין מצוקתו של ראש הממשלה – אשר ערב הבחירות היה זקוק לכל קול במאמציו להיחלץ מאימת הדין, לבין תמיכתו הבלתי מסויגת של נשיא ארה"ב בכל גחמה ישראלית, משום הזדמנות היסטורית למימוש חזונם. הם ביקשו לנצל את שעת הכושר המדינית-פוליטית בכדי להסיר את היתכנות פתרון שתי המדינות מעל סדר היום ולקדם ריבונות ישראלית בחלקים נרחבים ביהודה ושומרון

מה המשמעות של החלטת התובעת בבית הדין הבינלאומי בהאג לפתוח בחקירה כנגד ישראל, ומהן ההשלכות? האם יש לבית הדין סמכות לחקור את הנעשה בשטחנו, והאם ישראל חייבת לשתף פעולה עם החקירה? כל מה שרציתם לדעת על בית הדין בהאג והחלטתו לפתוח בחקירה נגד ישראל בגין פשעי מלמה

למרות שהתחושות בקרב הציבור הישראלי כלפי המשפט הבינלאומי לרוב שליליות, דווקא בעניין משלוחי הנשק הימיים שמפעילה איראן, המשפט הבינלאומי פועל לטובתה של ישראל

דווקא במדינה כמו ישראל, ההגנה על זכויות האדם וקידומן הוא נושא חשוב מאין כמותו, ועליו להיות באחריות גוף עצמאי ובלתי תלוי שייפקח ויסייע בהטמעת הזכויות בקרב רשויות השלטון והחברה. הקמת נציבות כזו יכולה להיות פשוטה יותר משנדמה

פסד הדין בעניין טביש, המרחיב את היתר העינויים לחוקרים, מסוכן. הוא תורם לטשטוש הגבולות בין חקירות ביטחוניות לחקירות שבבחינת "פצצה מתקתקת", ועלול להפוך את ישראל למדינה הדמוקרטית היחידה בעולם המתירה שימוש בכוח בחקירות כאמצעי להשגת מידע

ארבע שנים חלפו מ"יום שישי השחור", שבו נהרגו הדר גולדין, בניה שראל וליאל גדעוני ז"ל ברפיח, לקראת סיומו של מבצע צוק איתן. על פי דיווחים בתקשורת, כוחות צה"ל ירו באותו יום אלפי פגזים וטילים במאמץ למנוע את חטיפתו של הדר גולדין. לפי טענות הפלסטינים, עשרות, ואולי יותר, אזרחים פלסטינים בלתי מעורבים נהרגו מהפגזות אלו. מאז, במשך כמעט ארבע שנים, נחקר המקרה במנגנון הבדיקה המטכל"י. וכעת התיק מצוי בידי הפרקליט הצבאי הראשי לשם קבלת החלטה האם לפתוח בחקירה פלילית

בשל הקושי למנוע את הפרחת העפיפונים באופן ישיר, נראה שאין מנוס מלתקוף מטרות צבאיות אחרות ויקרות לליבו של חמאס. רק כך חמאס ישתכנע לפעול להפסקת התופעה

המכון הישראלי לדמוקרטיה על הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל: "עשוי להביא לאיסור כמעט גורף של פיקוח על פעילות הצבא, ולפגיעה במנגנוני ההגנה מפני תביעות בבתי דין בינלאומיים"

שלוש שנים לאחר שהכנסת חוקקה את חוק ההסדרה בנוגע למעמדם של כ-2000 בתים שנבנו על קרקע פרטית פלסטינית, בג״ץ הכריע לבטל את החוק בשל פגיעה חמורה ולא מידתית בזכויות

ההתעלמות מהסכנה להעמדה לדין של קציני צה"ל ובכירים ישראלים בהאג- טמינת ראש בחול; המודל הקפריסאי יחייב מתן זכויות פוליטיות לפלסטינים, ביניהן זכות ההצבעה

הצעת החוק תוביל לביטול סיטוני של החלטות קודמות של בית המשפט ולפגיעה משמעותית במעמדו; עומדת בסתירה בוטה לחוק הבינלאומי ולהתחייבויות של מדינת ישראל; תנציח אפליה ותביא לפגיעה חמורה ובלתי חוקתית בזכות הקניין של התושבים הפלסטינים; תספק רוח גבית לפעילי ה BDS ברחבי העולם ותקבע בקהילה הבינ"ל את מעמדה של ישראל כמספחת את השטחים.

במקרה של חקירות בינלאומיות- ההגנה הטובה ביותר היא מנגנוני בקרה וחקירה עצמאיים המתפתחים כאן בישראל ומגנים עליה בעולם.

החלטת מועצת הביטחון מ-1 ביוני קוראת מפורשות לחקירה מהירה וחסרת פניות של אירועי המשט בעזה. לטעמו של יובל שני פעולות הצבא הקשורות למשט מצדיקות בבירור חקירה עצמאית חוץ-צבאית: מדובר בפעולות שנויות במחלוקת שאזרחים נפגעו בהן וככל הנראה דרגים בכירים היו מעורבים בתכנונן ובאישורן. הימנעות מחקירה כזאת אינה רק מפרה לכאורה את הסטנדרט הבין-לאומי בעניינים כאלה, אלא גם מחמירה את הנזק התדמיתי שכבר נגרם לישראל. 

"ב-14 במאי 2013 הוגשה לתובעת בית הדין הבינלאומי הפלילי בקשה מטעם איחוד איי קומורו לפתוח בחקירה על רקע חשד לביצוע פשעים בינלאומיים על ידי צה"ל במסגרת מאורעות המשט לעזה.

עם פרסום דוח החקירה הבינלאומית על צוק איתן, מתריע פרופ' עמיחי כהן כי התערבות חיצונית של מוסדות בינלאומיים בחקירת אירועי צוק איתן, שומטת את הקרקע ומחלישה את מערכת המשפט הישראלית. ישראל הוכיחה שיש ברשותה את מכלול הכלים והמנגנונים לביצוע חקירה עצמאית ומהימנה, העומדים במבחן מערכת המשפט הבינלאומית. 

המאמר סוקר את שתי הפניות של הרשות הפלסטינית לביהמ"ש הפלילי הבינלאומי, ואת הנסיבות שהשתנו ביניהן. בנוסף מתייחס לחשיבות החקירות של הצבא לאור עיקרון המשלימוּת של בית הדין.

בהחלטתה של מועצת הביטחון של האו"ם בנושא מאבק בטרור בכלל ומאבק במדינה במדינה האסלאמית של דאע"ש בפרט, חסרים שני היבטים חשובים אשר מנותחים במאמר שלפניכם.

מועצת זכויות האדם של האו"ם קנתה לעצמה שֵׁם של מי שמחזיק בגישה עוינת כלפי ישראל, כאשר הביקורת המופנית על ידה נגד ישראל אינה עומדת בשום יחס לביקורת המופנית כלפי מדינות אחרות. הוועדה שמונתה חקירת חשדות לביצוע פשעי מלחמה חשודה לכן מלכתחילה שלא האמת תעמוד לנגד עיניה. יתרה מכך, ההחלטה בדבר מינוי הוועדה נוסחה באופן המצביע על חריצת דין בטרם חקירה. 

פעולותיו של דאע"ש הן עליית מדרגה באכזריותם של ארגוני טרור ובמידת האיום על מדינות דמוקרטיות. באילו תנאים צריכה לעמוד הח'ליפות שהקימה דאע"ש כדי להיחשב מדינה בהתאם למשפט הבינלאומי?

יש הסבורים כי חלק מהטענות שישראל הפרה דיני מלחמה במבצע צוק איתן נגועות באנטי-שמיות, אך עם זאת, ניתן להניח כי לפחות חלק מהטענות מבוססות על חששות אמיתיים. מהי הדרך הנכונה להתמודד עם שאלות אלו?

במבצע "צוק איתן" מצאו אונר"א רקטות שהוחבאו בבי"ס ריק של הארגון בעזה. אונר"א העביר את הרקטות לממשלת האחדות הפלסטינית החדשה, אך יש חשד שהן הגיעו לידי החמאס. אם אכן כך הרי שמדובר בפשע מלחמה משום שאלה רקטות שמשמשות לירי על אוכלוסיה אזרחית.

הבנה נכונה של חשיבות תפקידה של המערכת המשפטית בעת לחימה, ומילוי התפקיד על פי הנורמות המשפטיות המחייבות, יבטיחו שאזרחי ישראל יוכלו להסתכל על עצמם במראה מבלי להתבייש גם ביום שאחרי.

על רקע מבצע צוק איתן כתבו מומחים במכון חוות דעת המתייחסת לאתגרים הכרוכים במאבקה של מדינה דמוקרטית בארגון טרור.

לאחרונה פרסם משרד המשפטים את תזכיר הצעת חוק הטרור שמטרתו לתת בידי המדינה כלים משפטיים להתמודדות עם תופעת הטרור. בהצעה מופיעים שינויים מהותיים לעומת מה שהיה מקובל עד היום - בהגדרת הטרור, בדין המהותי, בסדרי הדין ובהחמרה הדרמטית ברף הענישה. כל אחד מן השינויים המוצעים ראוי לדיון ציבורי מעמיק ורציני, בעיקר באשר למידת הפגיעה בזכויות האדם הנובעת ממנו ובאשר לאפשרות הצדקתה. צוות טרור ודמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה הכין מסמך המתייחס להצעת החוק באופן מפורט. קראו את עיקר דבריהם.

ב-6 בפברואר 2013 פורסם דוח ועדת טירקל לחקירת אירוע המרמרה. בפני ועדת טירקל העידו, בין השאר, פרופ' יובל שני וד"ר עמיחי כהן, אשר פרסמו בנושא את מחקר המדיניות "צה"ל חוקר את עצמו: חקירת חשדות להפרת דיני מלחמה", קראו את עיקרי ההמלצות שהתקבלו על ידי הוועדה.  *בקרוב יעלה ריאיון וידאו עם ד"ר עמיחי כהן בנושא.

העצרת הכללית של ארגון האומות המאוחדות שדרגה את מעמדה של הרשות הפלסטינית למעמד של מדינה משקיפה. מהי משמעות מהלך זה? 

פרשת מעצרו של עדנאן חאדר ששבת רעב כמחאה על מעצרו, העלתה לתודעה הציבורית את סוגיית המעצר המנהלי. אלעד גיל חושב כי מעצרו של חאדר וההחלטה על שחרורו ערב הדיון בבג"ץ חשפו את חסרונותיו של המעצר המנהלי ואת הכשל הפנימי הטבוע בו.

שאלת קבלתה של פלסטין כמדינה באו"ם מציבה לפני ישראל אתגרים לא פשוטים, אך גם טומנת בחובה כמה יתרונות ממשיים. קראו את מאמרו של יובל שני, העוסק בסיכונים ובסיכויים הנוגעים להתפתחויות האחרונות בזירת האו"ם.

הרשות הפלסטינית הכריזה כי היא עתידה לפנות לארגון האומות המאוחדות בבקשה להכריז על מדינה פלסטינית. מהי משמעותה של הכרזה כזו? האם יכול האו"ם להקים מדינה פלסטינית? האם יש בדבר כדי להשפיע על מדיניותה של ישראל? קראו את מאמרו של עמיחי כהן

התמודדות עם תופעת גירוש פליטים או זרים אחרים הינה מנת חלקן של מדינות רבות במאה העשרים ואחת. מה ניתן ללמוד מפסיקתו האחרונה של בית הדין האירופי לזכויות אדם בעניינם של פליטים המבקשים מקלט מדיני בבריטניה ביחס להתמודדות עם התופעה בישראל? קראו את מאמרו של עדו רוזנצוייג.

לאחרונה נוספה לצה"ל משימה חדשה בחזית הדרום - שמירה על הגבול מחדירתם של מבקשי מקלט בישראל. את המשימה הזאת מבצע צה"ל ככל משימת ביטחון, ללא הרגישות הנדרשת בהתמודדות עם מבקשי מקלט, מתוך התעלמות מסכנת החיים שאנשים אלה נמצאים בה ושלא בהתאם לדין הבינלאומי.

באופן מפתיע ולשמחת ההסברה הישראלית חזר בו השופט גולדסטון מאחדות מהמסקנות שהוצגו בדוח על מבצע "עופרת יצוקה" שהוגש לאו"ם. אך אל לישראל רק לרחוץ בניקיון כפיה – עליה להסיק מהמקרה מסקנות חשובות על התחקיר הנעשה בצה"ל ועל שיתוף פעולה עם גופי משפט בינלאומיים.

קראו את מסמך התגובה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לנייר העמדה שהוגש מטעם הפרקליט הצבאי הראשי לוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי מיום 31 במאי 2010, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל.

ההחלטה להקים ועדת חקירה חדשה שמטרתה "לחשוף" את האמת מאחורי ארגוני זכויות האדם בישראל נועדה למעשה להסתיר את האמת. ההחלטה תמריץ את המאמצים הבינלאומיים לנקיטת הליכים משפטיים מחוץ לישראל נגד מנהיגים ומפקדי צבא ישראלים ותגרום לדה-לגיטימציה של ישראל בעולם.

מדינת ישראל חתומה על ההכרזה הבינלאומית בדבר זכויות האדם המעניקה זכויות מקלט לפליטים. רובי ציגלר מפנה את תשומת הלב לכך שישראל בוחרת להגדיר את פליטיה כמסתננים, ולא לכבד את זכויות האדם להן היא מחויבת.

דוח הוועדה לזכויות האדם על מצב זכויות האדם בישראל מתאר אי-נחת הולכת וגוברת של הקהילה הבין-לאומית ממצב זכויות האדם בישראל. קראו את ביקורתו של יובל שני על הדוח וממצאיו.

יובל שני ועמיחי כהן קוראים להקים מערך משלים למערך החקירות הצבאיות שיבחן טענות על חוקיות החלטות ופעולות שנויות במחלוקת.

אם אמנים ומרצים רואים בהקמת יישוב בשטחים עוולה מוסרית, מה הפסול בחוסר הנכונות שלהם להופיע בו? מרדכי קרמניצר מגיב לעמדתו של ידידיה שטרן בעניין החרם על אריאל וטוען כי אף שבהחלט אפשר לחלוק על עמדתם ודרכם, אין להלך אימים על המממשים את זכותם הבסיסית לחופש ביטוי ומחאה.

תש"ע הייתה שנת שיא בפעילותן של ועדות חקירה בין-לאומיות. אפשר לשער שגם בתשע"א ובשנים שיבואו בעקבותיה תמצא ישראל את עצמה במוקד חקירות בין-לאומיות רבות. לקראת השנה החדשה יובל שני מאחל לכולנו שמדינת ישראל תפנים את ההתפתחות הזו במצבה הבין-לאומי ותתאים את עצמה למציאות החדשה, כלומר: תיזהר מלאמץ אמצעים שחוקיותם ותועלתם אינן ברורות, תחזק את מנגנוני השפיטה הפנימיים שלה ותשקול שיתוף פעולה גם עם גופים בין-לאומיים שאינם נוחים לה.

 לאחרונה פורסם בתקשורת כי טורקיה שוקלת להגיש תביעות משפטיות נגד ישראל בעקבות אירועי המשט בשבוע שעבר.** המשפט הבין-לאומי בהקשר זה מאפשר כמה מסלולים משפטיים, ובעיקר פנייה לבית הדין הבין-לאומי לצדק, פנייה לבית הדין הבין-לאומי הפלילי ותביעות על בסיס סמכות אוניברסלית. ברשימה זו אבקש לבדוק את ממשיותם ואת ישימותם של כלים משפטים אלה נגד פעולתה של ישראל. 

לנוכח התמונות הקשות מאירועי המשט לעזה וגל הגינויים מצד מדינות העולם, נשמעים בישראל קולות הקוראים להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. דנה בלאנדר מבקשת לבדוק מה הסבירות שבנסיבות אלה אכן תחליט הממשלה על הקמתה של ועדה כזאת. 

המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי בישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד. 

בחודשים האחרונים התפתח ויכוח פילוסופי-ציבורי חשוב בשאלת ההצדקה של שיטות הפעולה שנקט צה"ל במלחמה האחרונה בעזה, ובתוך כך גם במוסריותה של תורת הלחימה העומדת בבסיסן של שיטות אלה ובקשר שלהן להתנהלות צודקת בעת מלחמה.

בתחילת ינואר אישר הרכב של בג"ץ למדינה לשנות את מדיניותה בארבע השנים האחרונות ולפיה אין הורסים בתי מחבלים, ובכך אִפשר לאטום שתיים מתוך ארבע הקומות שבהן התגוררו בני משפחתו של המחבל שביצע את הפיגוע בישיבת 'מרכז הרב' בירושלים. ברשימה זו נבחן את הלגיטימיות – או יותר נכון חוסר הלגיטימיות – של הריסת בתי מחבלים, מתוך שימוש בפסק דין אבו דהים כנקודת מוצא.

ביום ראשון, 20.07.2008, צפויה לעלות לדיון בועדת חוץ ובטחון של הכנסת הצעה ממשלתית לתיקון חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. תיקון זה אינו ראוי משתי סיבות עיקריות - ראשית, הוא מציע להתיר כליאה של אנשים לתקופה של עד 28 ימים ללא ביקורת שיפוטית, מה שעלול להביא לכליאת שווא של חפים מפשע לתקופות ארוכות מאוד. שנית, תקופת הכליאה הארוכה ללא ביקורת שיפוטית או אפשרות ליצירת קשר עם העולם החיצון מגדילה את הסיכוי כי יופעלו נגד הכלואים אמצעי חקירה לא כשרים כגון עינויים.

העובדה שביום אחד של התנגשויות בגבול עזה נהרגו חמישה עשר בני אדם, ככל הידוע לא כולם פעילי חמאס חמושים, מטרידה מאוד. לכן, יש לחקור את האירועים בחקירה ישראלית מדוקדקת. היות שאין מדובר באירוע לחימה מובהק, נדרשת חקירת מצ״ח, בפיקוח הפרקליטות הצבאית, על מנת שהחקירה תעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשים. חקירה כזו תידרש לשאלה, מהם הגבולות המותרים לשימוש בכוח במצבים שנוצרו?

חצייתה של גדר המערכת עשויה להיות מעשה פלילי ולישראל הזכות לנקוט באמצעים מתאימים למנוע אותה, אך היא אינה מהווה בפני עצמה השתתפות במעשה איבה, אם היא מתבצעת על ידי אזרחים לא חמושים ואינה קשורה באופן ישיר ללחימה פעילה

קריאת פסק הדין שניתן לאחרונה בבג״ץ ואשר דחה עתירה נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד חוקרי שב״כ בגין תלונה של נחקר יוצרת תחושה מטרידה של העדר איזון בריקוד העדין הזה

בתאריך 12.12.17 נדחתה עתירה שהגיש פעיל חמאס על החלטת היועמ"ש שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד חוקרי שב"כ שהיו מעורבים בחקירתו. בג״ץ זה מספק הזדמנות טובה לחזור ולבחון את האופן בו האיסור נגד עינויים מיושם הלכה למעשה במשפט הישראלי כמעט עשרים שנה לאחר הקביעה בבג"ץ הועד הציבורי נגד עינויים (1999) כי אין לשירותי הביטחון סמכות חוקית להפעיל לחץ פיסי על נחקרים.

נשאלת השאלה, האם האמצעים עליהם הכריז ראש הממשלה הם בגדר ענישה קולקטיבית והאם ניתן להצדיקם. על הריסת בתי מחבלים כבר נכתב רבות ואמצעי זה מעורר קשיים נוספים, מעבר לסוגיית הענישה הקולקטיבית. על כן, אתמקד בשני האמצעים האחרים: הטלת כתר על הכפר ממנו יצא המחבל ושלילת היתרי העבודה של בני משפחתו המורחבת

לאחר היוודע דבר הפיגוע בהר אדר אמש, מיהר ראש הממשלה, מיד לאחר ששלח את תנחומיו למשפחות הנפגעים, לשלוח מסר לציבור, ולפיו כמה דברים אפשר לומר כעת: ״בית המחבל ייהרס, צה״ל כבר הטיל כתר על הכפר, ושוללים את כל היתרי העבודה של המשפחה המורחבת של אותו מחבל״.

כיצד למעשה חקירה של חיילים מסייעת לנו מול בית הדין הבינלאומי והאם הפעולה הזו הכרחית בישראל שבה החיילים הופכים "לילדים של כולנו" מרגע ששמים עליהם מדים?

מציאות שבה מדינת ישראל מורה על הריסת בתי מחבלים פלסטינים ודוחה על הסף את דרישת בני משפחתו של מי שנשרף למוות על ידי יהודים לעשות כן לקרובי רוצחיו, היא בלתי נסבלת, והיא זו שראוי שתעמוד לנגד עיניהם של השופטים הדנים בעתירה

במקום לקבוע כי הסנקציה הריסת הבתים של מחבלים חלה גם כלפי טרוריסטים יהודים, ולבסס הבחנה לא משכנעת של הצורך בהרתעה במגזרי אוכלוסייה שונים, ראוי כי בית המשפט העליון יקיים דיון מעמיק בעצם חוקיות הסנקציה ויורה על ביטולה

העימות בסוריה אינו נטול התערבות בינלאומית. טורקיה, איראן, ובעיקר רוסיה התערבו ברמות שונות במלחמת האזרחים בסוריה. אך המלחמה בסוריה מהווה את הדוגמה המובהקת ביותר בשנים האחרונות לכישלונו של מנגנון הביטחון הקולקטיבי שבמרכזו מועצת הבטחון של ארגון האו"ם.

החלטת מועצת הביטחון של האו"ם נגד ההתנחלויות תעניק ״רוח גבית״ ליוזמות אחרות המיועדות להעניש את ישראל