
החוק, שמעניק לאנשי ביטחון מכלל הגופים חסינות נרחבת מחקירה ומאחריות פלילית, בפעילות מבצעית לרבות באימונים, הוא רישיון מובהק לעבור על החוק ולפגוע באחרים. במישור הבין-לאומי, הוא יחשוף את חיילי ומפקדי צה"ל לסיכונים משפטיים חמורים.
מאת: אליהו ברקוביץ
בעוד שהציבור האשכנזי מאמין שמדינת ישראל היא עוד תחנה בגלות ושעליה להיזהר מלהעלות את חמת הגויים, בוחרי ש"ס רואים בשיבת עם ישראל לארצו ובהקמת המדינה קץ הגלות. לדידם, על עם ישראל לעמוד גאה בארצו ולתבוע את שמגיע לו.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
מחקרים רבים לא מצאו ראיות לכך שעונש המוות אכן מרתיע. הצעת החוק משדרת זילות של ערך החיים ושל כבוד האדם ותעורר ביקורת קשה כלפי ישראל.
מאת: פרופ' יובל שני, פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' עמיחי כהן, ד"ר עמיר פוקס
הצעת החוק מנוגדת לערכי היסוד של מדינת ישראל, סותרת את האמנות הבין-לאומיות המחייבות אותה ותצמצם את היתרון המוסרי שלה מול המחבלים. היא תחשוף אותה לביקורת בין-לאומית קשה ותקשה, לא תקל, על המאבק בטרור.
גירוש ישראלים ופלסטינים בשל קרבה משפחתית למחבלים מהווה ענישה קולקטיבית פסולה ופגיעה אנושה בזכויות יסוד, ויחשוף את ישראל ובכיריה לסיכונים מדיניים ומשפטיים במישור הבין-לאומי.
פיגועי הטרור האחרונים העלו ציפייה טבעית של הציבור שהממשלה תפעל בנושא. אך בעוד שחלק מהאמצעים שמשמשים כיום לסיכול הטרור ראויים, אחרים עלולים דווקא להזיק
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
הריסת ביתו של הנאשם ברצח יהודה גואטה ז"ל מעלה שוב את שאלת החוקיות של הצו. ניתן להציע שני מבחנים לשאלה האם מדובר באמצעי קביל - הראשון, האם הוא בר יישום כאשר מדובר ביהודים, והשני, האם ניתן לדמות את שופטי בית המשפט המאשרים צווים אלה מסבירים את החלטתם למי שנפגעים על ידה
תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), המבקש להחריג את מתקני המעצר הביטחוניים מסטנדרט מינימלי שנקבע בידי בית המשפט כסטנדרט חוקתי, כולל הוראות שמביאות לפגיעה קשה ומשמעותית בזכויות אדם ושלטון החוק, כמו גם שולל מהציבור כל אפשרות לעקוב אחר הנושא
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
מספר הנחות משמעותיות, עובדתיות ומשפטיות, סייעו לבג"ץ להחליט שלא להתערב בהחלטת הפצ"ר שלא להעמיד לדין את אל"מ ישראל שומר, המח"ט שירה למוות בפלסטיני שיידה אבנים ונמלט, ומונה למפקד הנח"ל. בפועל, התוצאה של פסק הדין מהווה מעין אור ירוק להפרת הוראות הפתיחה באש
לא ניתן להצדיק את מדיניות הריסת בתי משפחות של מחבלים, וראוי להפסיקה לחלוטין. צדק לא יושג כתוצאה מפגיעה בבני משפחותיהם החפים מפשע של מחבלים - יהודים ולא יהודים, אלא כשתופסק מדיניות הריסת הבתים, תהיה אשר תהיה זהות הרוצח וזהות קורבנו
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
כאשר ייערך בפרספקטיבה של זמן מאזן להישגיו וכישלונותיו של בית המשפט, לא יפקד מקומן של הריסות הבתים המאושרות בצד החובה. מדובר בסנקציה שעיקרה הוא פגיעה במי שלא חטאו, בניגוד לעקרון האחריות האישית, שמקורו בתורה ושהוא מיסודות הציוויליזציה האנושית
מחצית מהלוחמים הדתיים ומחצית מהמשתייכים לימין טוענים כי טוהר הנשק ושמירה על צלם אנוש בלחימה פוגעת ביכולת המבצעית של צה"ל; רוב הלוחמים (62%) מרגישים שהפרקליטות הצבאית מגבילה את הפעילות שלהם; מחצית מהלוחמים חוששים שלא יקבלו גיבוי אם במהלך פעילות מבצעית יטעו בשיקול הדעת שלהם
מאת: ד"ר עמיר פוקס
התפיסה הרווחת לפיה בג"ץ קושר את ידי מערכת הביטחון, שגויה. סקירה קצרה באשר להלכות בית המשפט בקשר לאמצעים חריגים למלחמה בטרור מצביעה דווקא על ההפך - הוא כמעט תמיד מקבל את עמדתם ולא קושר את ידיהם
מאת: עו"ד לילה מרגלית
מאז הקמתה נמצאת מדינת ישראל במצב חירום תמידי, אך האם הוא באמת נחוץ? בעוד שהמצב הביטחוני לרוב לא מצריך זאת, לא מעט חוקים הקיימים כיום תלויים למעשה בתקנות שעת החירום
מאת: ד"ר משה בכר
במעצר המנהלי כרוכות בעיות לא פשוטות. ביניהן ניתן למנות, למשל, את המתח עם עיקרון ההליך המשפטי ההוגן; הקושי ביישום מבחן הסתברותי ובהסקת הסכנה העתידית ממעשי העבר, תוך שימוש בחזקת "המסוכנות הנמשכת"; תלותו המשתנה של רף המעצר בנסיבות הזמן והמקום וסכנת "המדרון החלקלק" הנגזרת ממנה; האם משמעות הדבר שכלי זה אסור לשימוש בכל מקרה? האם תחת אסדרה ראויה מדובר באיזון מדתי בין הצלת חיים לפגיעה בחירויות הפרט? ואיך כל זה קשור להכרזה המתמשכת על מצב חירום במדינה?
האם צמצום מרחב הדיג בעזה נחשב לענישה קולקטיבית, ובכך לאמצעי פסול שנוקטת ישראל? כך או כך, יעילותו של העונש מוטלת בספק, בעוד הפגיעה בכלכלה בעזה פוגעת באזרחים חפים מפשע. על ישראל לשקול את התועלת הצפויה מצמצום מרחב הדייג מול נזקיו
מאת: ד"ר נדב דגן
מצב החירום בישראל והשימוש בסמכויות חירום הם דוגמה לכשל רב מערכתי בדמוקרטיה הישראלית. ריכוז הכוח בידי הממשלה נובע מתקלה מסוכנת ומתמשכת בתפקודו של בית הנבחרים. הגיעה העת לדיון ציבורי על השימוש הבעייתי שעושה הממשלה בכוחה בצל תקנות החירום הללו
ההסדרים הקיימים ביחס לביקורת שיפוטית על מעקב מקוון מטעם המדינה בישראל ובעולם, מציג נתונים שמדגימים עד כמה רופפת הבקרה השיפוטית על מעקב מקוון בישראל. אנו מציעים הסדרים חדשים על מנת לאזן בין הפגיעה בפרטיות לבין הצרכים הבטחוניים
הניסיון של השר בנט לקשור בין הקשיים בהתמודדות בעזה לבין הפחד כביכול שמטילים הפרקליטים הצבאיים על הלוחמים הוא ההפך הגמור מן המנהיגות הנדרשת
מאת: פרופ' יובל שני
הרתעה או נקמה? עונש מוות למחבלים לא הוכח כאפקטיבי, ופוגע באינטרס הלאומי של ישראל לטווח הארוך, אך מסתבר שהפוליטיקאים מעדיפים לעיתים לקושש קולות באמצעות סיפוק רגש הנקמה של בוחריהם על חשבון מניעים ביטחוניים
מאת: פרופ' יובל שני, פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' עמיחי כהן, ד"ר עמיר פוקס, אל"ם (מיל') ד"ר לירון ליבמן
המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק עונש מוות: "הצעה המנוגדת למגמה העולמית ושעשויה אף להגביר את הטרור והסכנה לחטיפת חיילים"
מאת: פרופ' עמיחי כהן
ארבע שנים חלפו מ"יום שישי השחור", שבו נהרגו הדר גולדין, בניה שראל וליאל גדעוני ז"ל ברפיח, לקראת סיומו של מבצע צוק איתן. על פי דיווחים בתקשורת, כוחות צה"ל ירו באותו יום אלפי פגזים וטילים במאמץ למנוע את חטיפתו של הדר גולדין. לפי טענות הפלסטינים, עשרות, ואולי יותר, אזרחים פלסטינים בלתי מעורבים נהרגו מהפגזות אלו. מאז, במשך כמעט ארבע שנים, נחקר המקרה במנגנון הבדיקה המטכל"י. וכעת התיק מצוי בידי הפרקליט הצבאי הראשי לשם קבלת החלטה האם לפתוח בחקירה פלילית
החלטתו של בית המשפט המחוזי במשפט הזוטא שנתקיים בפרשת דומא הנה מסמך מטריד. היא ממחישה את הבעיה בדבר אמות המידה הרופפות, המיושמות הלכה למעשה לשימוש ב"חקירות צורך", ומהווה תפיסה מרחיקת לכת מאד שמרוקנת מתוכן, במידה רבה, את האיסור בדין הישראלי והבינלאומי נגד עינויים ויחס בלתי אנושי, אכזרי ומשפיל
מברכים את רה"מ בנימין נתניהו על בלימת חוק הפייסבוק. ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, מסבירה כי החוק קובע סמכות להסרת תוכן בשל ביצוע של כל עבירה פלילית- מהעלבת עובד ציבור או קריאה לחרם מיסים, ועד הסתה לרצח או לטרור. אם החוק יושלם, אנו עלולים לחזור לימי פקודת העיתונות של תקופת המנדט, בחסות המאה ה-21
בשל הקושי למנוע את הפרחת העפיפונים באופן ישיר, נראה שאין מנוס מלתקוף מטרות צבאיות אחרות ויקרות לליבו של חמאס. רק כך חמאס ישתכנע לפעול להפסקת התופעה
בשיאו של גל הפיגועים שכונה "אינתיפאדת הבודדים", באוקטובר 2015, מוסטפה חטיב, תושב ירושלים בן 17, ביצע פיגוע דקירה בו נפצע קל שוטר מג"ב האם הדבר מצדיק לשלול את רישיון הישיבה בישראל של אמו של המחבל? המוקד להגנת הפרט, שייצג את האם בהליך, רואה בפרקטיקה שנפסלה בערר ענישה קולקטיבית. האמנם ניתן לתאר כך את הניסיון לשלילת מעמד אמו של המחבל?
למרות שבכירים במערכות הביטחון מתנגדים לעונש מוות למחבלים, נדמה שהנושא לא יורד מסדר היום. דרושה מידה רבה של יוהרה אנושית כדי לבצע פעולה שאין ממנה דרך חזרה
"אם יש משהו שיכול לסכן את היכולת של צה"ל למלא את ייעודו זה אמון הציבור בצה"ל. זהו המרכיב החשוב ביותר של היכולת שלנו לגייס בכל שנה את הצעירים שלנו לשירות ולדרוש מהם ללכת ליחידות הטובות ביותר ולסכן את חייהם למען ביטחון ישראל". צפו בהרצאת הרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט שהתקיימה השבוע במסגרת הסדנה "דמוקרטיות ליברליות ומאבקן בטרור" של התכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה על שם אמנון ליפקין-שחק
הדיון הסוער והכאוב בנושא פדיון שבויים ושחרור אסירים משקף את המתח בין רגישות החברה בישראל לחיי כל אזרח וחייל לבין החשש משאלת ה"מחיר" יש לגבש עקרונות לחילופי שבויים ועצירים שכוחם דווקא בהיותם גלויים, מוצהרים מראש ומעוגנים באופן שיקשה לסטות מהם
מאמרים נבחרים של חוקרי המכון שהתפרסמו בשנה האחרונה בנוגע לפרשת אלאור אזריה
מאת: Tina Saba
לקראת דיון בוועדת חוק, חוקה ומשפט בסעיפי חוק הטרור העוסקים במעצרים מנהליים וצווי הגבלה, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המבקשת לערוך שינויים מהותיים בנוסח החוק הנוכחי.
מאת: פרופ' עמיחי כהן, עו"ד טל מימרן
על רקע החלטת שופטי בג"ץ להגביר ההגבלות על הריסת בתים, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לקיים דיון עקרוני במדיניות הריסת בתים, ולבחון אמפירית את יעילותה של מדיניות זו כנגד הטרור.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
משמעות של חנינה לחייל היורה בחברון, כפי שהציעו מספר חברי כנסת או טיוח החקירה, היא כרסום משמעותי ביכולתה של מדינת ישראל להגן על חייליה מהדין הבינלאומי
מאת: מורן ירחי, אלוף (מיל') עמי אילון, אלעד פופוביץ
במציאות שבה המישור התדמיתי משחק תפקיד מהותי בניהול הקונפליקט המודרני, נוצרות זירות לחימה חדשות שמשנות את כללי המשחק
חוות דעת שכתבו פרופ' מרדכי קרמינצר וד"ר עמיר פוקס לועדת השרים לענייני חקיקה, שומטת את הקרקע תחת עקרונותיה הבסיסים ביותר של הצעת חוק העונשין (תיקון- גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התשע"ה.
מאת: דנה בובליל, אלה הלר
מאת: ד"ר עמיר פוקס
הריסת בתים אינה הפרקטיקה המשפטית היחידה שמכוונת להרתעה, פרקטיקות כאלה נהוגות גם במשפט פלילי. אך האם יעלה על הדעת להחליט, לגבי מגזרים שסטטיסטית מעורבים יותר בפשיעה, או מכבדים פחות את שלטון החוק, שכלפיהם נדרשת יותר הרתעה?
מאת: עו"ד טל מימרן
מאת: פרופ' עמיחי כהן
עם פרסום דוח החקירה הבינלאומית על צוק איתן, מתריע פרופ' עמיחי כהן כי התערבות חיצונית של מוסדות בינלאומיים בחקירת אירועי צוק איתן, שומטת את הקרקע ומחלישה את מערכת המשפט הישראלית. ישראל הוכיחה שיש ברשותה את מכלול הכלים והמנגנונים לביצוע חקירה עצמאית ומהימנה, העומדים במבחן מערכת המשפט הבינלאומית.
מאת: פרופ' עמיחי כהן, עו"ד טל מימרן
המאמר סוקר את שתי הפניות של הרשות הפלסטינית לביהמ"ש הפלילי הבינלאומי, ואת הנסיבות שהשתנו ביניהן. בנוסף מתייחס לחשיבות החקירות של הצבא לאור עיקרון המשלימוּת של בית הדין.
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
מועצת זכויות האדם של האו"ם קנתה לעצמה שֵׁם של מי שמחזיק בגישה עוינת כלפי ישראל, כאשר הביקורת המופנית על ידה נגד ישראל אינה עומדת בשום יחס לביקורת המופנית כלפי מדינות אחרות. הוועדה שמונתה חקירת חשדות לביצוע פשעי מלחמה חשודה לכן מלכתחילה שלא האמת תעמוד לנגד עיניה. יתרה מכך, ההחלטה בדבר מינוי הוועדה נוסחה באופן המצביע על חריצת דין בטרם חקירה.
יש הסבורים כי חלק מהטענות שישראל הפרה דיני מלחמה במבצע צוק איתן נגועות באנטי-שמיות, אך עם זאת, ניתן להניח כי לפחות חלק מהטענות מבוססות על חששות אמיתיים. מהי הדרך הנכונה להתמודד עם שאלות אלו?
בעיני כישראלי, מערכת "צוק איתן" היא מלחמה צודקת מתוקף הזכות להגנה עצמית והלחימה נעשית תוך הקפדה על כללי הדין הבין לאומי, מול טרור אכזרי. אבל, שעון החול של הצדק הישראלי הולך ואוזל. בכל מתווה של סיום לחימה בעזה, לצד דרישה לפירוז מנשק ומעורבות עמוקה של הרשות הפלסטינאית והקהילייה הבין לאומית במעברים, אנו חייבים ליצור אופק מדיני המספר לעולם את סיפורה של ישראל היהודית דמוקרטית לצד מדינת פלסטין.
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
במבצע "צוק איתן" מצאו אונר"א רקטות שהוחבאו בבי"ס ריק של הארגון בעזה. אונר"א העביר את הרקטות לממשלת האחדות הפלסטינית החדשה, אך יש חשד שהן הגיעו לידי החמאס. אם אכן כך הרי שמדובר בפשע מלחמה משום שאלה רקטות שמשמשות לירי על אוכלוסיה אזרחית.
הבנה נכונה של חשיבות תפקידה של המערכת המשפטית בעת לחימה, ומילוי התפקיד על פי הנורמות המשפטיות המחייבות, יבטיחו שאזרחי ישראל יוכלו להסתכל על עצמם במראה מבלי להתבייש גם ביום שאחרי.
מאת: יוחנן פלסנר, פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' עמיחי כהן, עו"ד אלי בכר
על רקע מבצע צוק איתן כתבו מומחים במכון חוות דעת המתייחסת לאתגרים הכרוכים במאבקה של מדינה דמוקרטית בארגון טרור.
לאחרונה פרסם משרד המשפטים את תזכיר הצעת חוק הטרור שמטרתו לתת בידי המדינה כלים משפטיים להתמודדות עם תופעת הטרור. בהצעה מופיעים שינויים מהותיים לעומת מה שהיה מקובל עד היום - בהגדרת הטרור, בדין המהותי, בסדרי הדין ובהחמרה הדרמטית ברף הענישה. כל אחד מן השינויים המוצעים ראוי לדיון ציבורי מעמיק ורציני, בעיקר באשר למידת הפגיעה בזכויות האדם הנובעת ממנו ובאשר לאפשרות הצדקתה. צוות טרור ודמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה הכין מסמך המתייחס להצעת החוק באופן מפורט. קראו את עיקר דבריהם.
מאת: פרופ' עמיחי כהן, פרופ' יובל שני, עו"ד טל מימרן
עוצמתה והיקפה של תופעת הטרור התגברו באופן חסר תקדים. אין ספק בדבר חשיבות המאבק בטרור ובדבר הצורך בשיתוף פעולה בינ"ל, והעמדת פעילי טרור לדין היא אחד האמצעים להתמודדות עם התופעה. כיצד הדבר מיושם ובא לידי ביטוי?
המאבק בטרור חשוב וצודק מאין כמותו. כדי לנצח בו חייב להישמר האיזון בין שמירה על בטחון המדינה לבין שמירה על הליך הוגן ועל ערכי הדמוקרטיה. זו הזדמנות היסטורית לערוך דיון מושכל בחקיקה בקשר לטרור בישראל וחבל להחמיצה. זו גם הזדמנות לבטל כליל את תקנות ההגנה (שעת חירום). הגררות להסדרים לא לגיטימיים, תהיה ניצחון לטרור.
מאת: עדו רוזנצוייג
ב-20 בדצמבר 2011, פרסם בית הדין האירופי לזכויות אדם (להלן: בית הדין) פסק דין העוסק בטענות על אודות הפרת זכויות אדם על ידי רוסיה במהלך מבצע לשחרור בני ערובה אשר הוחזקו בכוח על ידי מיליציה צ'צ'נית בתאטרון דוברובקה, הידוע גם בשם נורד אוסט (Nord Ost; להלן התאטרון) במוסקבה באוקטובר 2002.
מאת: אלעד גיל
פרשת מעצרו של עדנאן חאדר ששבת רעב כמחאה על מעצרו, העלתה לתודעה הציבורית את סוגיית המעצר המנהלי. אלעד גיל חושב כי מעצרו של חאדר וההחלטה על שחרורו ערב הדיון בבג"ץ חשפו את חסרונותיו של המעצר המנהלי ואת הכשל הפנימי הטבוע בו.
מאת: עדו רוזנצוייג
התמודדות עם תופעת גירוש פליטים או זרים אחרים הינה מנת חלקן של מדינות רבות במאה העשרים ואחת. מה ניתן ללמוד מפסיקתו האחרונה של בית הדין האירופי לזכויות אדם בעניינם של פליטים המבקשים מקלט מדיני בבריטניה ביחס להתמודדות עם התופעה בישראל? קראו את מאמרו של עדו רוזנצוייג.
מאת: פרופ' יובל שני
האירועים האלימים בגבול עם סוריה שבים ומעלים את השאלה כיצד על צה"ל להתמודד עם מצבים מורכבים בעלי אופי של הפרות סדר, המשליכים על אינטרסים ביטחוניים חשובים. קראו את טור הדעה של יובל שני בנושא.
מאת: עו“ד לינא סאבא־חבש
ב-2007 פסק בג"ץ שעל המדינה להבטיח הליך משפטי הוגן לחשודים בעברות ביטחון. בניגוד לפסיקה זו עומדת הוראת שעה של משרד המשפטים המגובה באישור הכנסת. האם על הרשות המבצעת להתעלם כך מפסיקות של בית המשפט העליון?
מאת: פרופ' יובל שני, פרופ' עמיחי כהן, עדו רוזנצוייג
קראו את מסמך התגובה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לנייר העמדה שהוגש מטעם הפרקליט הצבאי הראשי לוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי מיום 31 במאי 2010, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל.
מאת: פרופ' יובל שני
דוח הוועדה לזכויות האדם על מצב זכויות האדם בישראל מתאר אי-נחת הולכת וגוברת של הקהילה הבין-לאומית ממצב זכויות האדם בישראל. קראו את ביקורתו של יובל שני על הדוח וממצאיו.
המצב הנוכחי בגדה אינו תואם יותר את ההגדרה המשפטית לסכסוך חמוש. לפיכך, טוענים עמיחי כהן ויובל שני, אי-אפשר להוסיף ולהצדיק סיכולים ממוקדים באזור זה.
מאת: עדו רוזנצוייג
לאחרונה אנו עדים שוב ושוב להקמתה של ועדת חקירה בין-לאומית שמטרתה לחקור היבטים של התנהלות צה"ל במסגרת לחימתו בטרור, לרבות חשדות לעברות של ישראל על המשפט הבין-לאומי ההומניטרי (דיני מלחמה) ומשפט זכויות האדם הבין-לאומי. שני האירועים העיקריים שבעקבותיהם הוקמו ועדות החקירה היו מבצע "עופרת יצוקה" (דצמבר 2008–ינואר 2009) ואירועי המשט לעזה (31 במאי 2010). אף שלכל ועדת חקירה בין-לאומית ניתן מנדט מסוים, המציאות מוכיחה שאין בהכרח קשר בין אופי המנדט, איכות החקירה שבוצעה ואמינות המסקנות ובין ההד הציבורי והבין-לאומי שנוצר בעקבותיה. רשימה זו נועדה "לעשות סדר בבלגן": להציג את ועדות החקירה הבין-לאומיות שהקימו גורמים רשמיים לבחינת התנהלותה של מדינת ישראל בהתייחס לאירועים האחרונים באזור; ולהתייחס למשמעותן של ועדות אלו ולהשלכות האפשריות של החלטותיהן - כל אחת לעצמה ומתוך התחשבות ביחסי הגומלין ביניהן.
מאת: יעל כהן-רימר
בראשית אוקטובר עצרה המשטרה את יעקב טייטל, החשוד בתכנון ובביצוע פיגועי טרור שכוונו כלפי פלסטינים ויהודים מהצד השמאלי של הקשת הפוליטית. מעצרו מעלה סוגיות שונות לדיון הציבורי. עיינו במגוון מחקרי המכון העוסקים בנושאים אלו ואחרים.
מאת: רועי קונפינו, פרופ' מרדכי קרמניצר
בחודשים האחרונים התפתח ויכוח פילוסופי-ציבורי חשוב בשאלת ההצדקה של שיטות הפעולה שנקט צה"ל במלחמה האחרונה בעזה, ובתוך כך גם במוסריותה של תורת הלחימה העומדת בבסיסן של שיטות אלה ובקשר שלהן להתנהלות צודקת בעת מלחמה.
מאת: יעל כהן-רימר
שר הפנים הודיע כי בכוונתו לשלול את אזרחותם של ארבעה ערבים ישראלים שאולי מסייעים לארגוני טרור. כיום החוק מונע זאת ממנו, ולכן השר מתכוון לשנותו ולהחזיר לסמכותו את שלילת האזרחות בלי הליך שיפוטי. האם שלילה זו יעילה ועל מי להחליט בעניין זה?
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
בתחילת ינואר אישר הרכב של בג"ץ למדינה לשנות את מדיניותה בארבע השנים האחרונות ולפיה אין הורסים בתי מחבלים, ובכך אִפשר לאטום שתיים מתוך ארבע הקומות שבהן התגוררו בני משפחתו של המחבל שביצע את הפיגוע בישיבת 'מרכז הרב' בירושלים. ברשימה זו נבחן את הלגיטימיות – או יותר נכון חוסר הלגיטימיות – של הריסת בתי מחבלים, מתוך שימוש בפסק דין אבו דהים כנקודת מוצא.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
ביום ראשון, 20.07.2008, צפויה לעלות לדיון בועדת חוץ ובטחון של הכנסת הצעה ממשלתית לתיקון חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. תיקון זה אינו ראוי משתי סיבות עיקריות - ראשית, הוא מציע להתיר כליאה של אנשים לתקופה של עד 28 ימים ללא ביקורת שיפוטית, מה שעלול להביא לכליאת שווא של חפים מפשע לתקופות ארוכות מאוד. שנית, תקופת הכליאה הארוכה ללא ביקורת שיפוטית או אפשרות ליצירת קשר עם העולם החיצון מגדילה את הסיכוי כי יופעלו נגד הכלואים אמצעי חקירה לא כשרים כגון עינויים.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
לשלילת אזרחות והותרת אדם ללא רישיון תושבות אין אח ורע בעולם. גם אם תכלית המהלך ראויה, הפגיעה היא בלתי מידתית.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
הטיעונים נגד עונש מוות רבים ומגוונים, ובהם אי הרתעה ועידוד לטרור. לצד זאת, החוקים הקשורים לנושא מהעשור האחרון לא העלו צורך בעונש המוות כנדרש לטיפול בטרור.
העובדה שצד אחד מפר את הכללים אין משמעותה שגם הצד השני פטור מכיבודם, וגם מי שמחזיק בתפיסה הסכמית של חוקי המלחמה, מחויב לעיקרון שיש כללים הומניטריים בסיסיים שאין להפר גם לנוכח הפרתם בידי האויב. אחריות מוסרית איננה משחק סכום אפס, ומהעובדה שיש מי שאחראי לפגיעה לא נלמד שאחרים פטורים מאחריות לאותה פגיעה גם כן
העובדה שביום אחד של התנגשויות בגבול עזה נהרגו חמישה עשר בני אדם, ככל הידוע לא כולם פעילי חמאס חמושים, מטרידה מאוד. לכן, יש לחקור את האירועים בחקירה ישראלית מדוקדקת. היות שאין מדובר באירוע לחימה מובהק, נדרשת חקירת מצ״ח, בפיקוח הפרקליטות הצבאית, על מנת שהחקירה תעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשים. חקירה כזו תידרש לשאלה, מהם הגבולות המותרים לשימוש בכוח במצבים שנוצרו?
מאת: פרופ' יובל שני, פרופ' עמיחי כהן, ד"ר אליאב ליבליך
חצייתה של גדר המערכת עשויה להיות מעשה פלילי ולישראל הזכות לנקוט באמצעים מתאימים למנוע אותה, אך היא אינה מהווה בפני עצמה השתתפות במעשה איבה, אם היא מתבצעת על ידי אזרחים לא חמושים ואינה קשורה באופן ישיר ללחימה פעילה
שתי התפתחויות חלו בארץ לאחרונה במסגרת המאבק בעינויים. האחת היא הוראה על פתיחה בחקירה ראשונה כנגד חוקר שב״כ בחשד לשימוש באמצעי חקירה אסורים, והשנייה היא תחילת היישום של המלצת ועדת צ'חנובר בנושא מעקב אודיו-ויזואלי על חקירות שב"כ. מה משמעותן של התפתחויות אלה? האם הן צעדים ראשונים בכיוון הנכון להגבלת חקירות פסולות? ומה יש לעשות כדי לתעל אותן?
קריאת פסק הדין שניתן לאחרונה בבג״ץ ואשר דחה עתירה נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד חוקרי שב״כ בגין תלונה של נחקר יוצרת תחושה מטרידה של העדר איזון בריקוד העדין הזה
מאת: פרופ' יובל שני
בתאריך 12.12.17 נדחתה עתירה שהגיש פעיל חמאס על החלטת היועמ"ש שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד חוקרי שב"כ שהיו מעורבים בחקירתו. בג״ץ זה מספק הזדמנות טובה לחזור ולבחון את האופן בו האיסור נגד עינויים מיושם הלכה למעשה במשפט הישראלי כמעט עשרים שנה לאחר הקביעה בבג"ץ הועד הציבורי נגד עינויים (1999) כי אין לשירותי הביטחון סמכות חוקית להפעיל לחץ פיסי על נחקרים.
בסוף החודש שעבר תקף צה"ל מנהרה התקפית שנחפרה על ידי הג'יהאד האסלאמי משטח עזה לשטח ישראל. לאחר התקיפה הודיע צה"ל כי הוא מחזיק בגופות חמישה פעילי טרור ששהו במנהרה. המדינה חזרה והבהירה כי הגופות תוחזרנה רק בתמורה להתקדמות בסוגיית החללים והאזרחים הישראלים המוחזקים ברצועת עזה.
האם פעל צה"ל כדין? אילו חובות מטיל המשפט הבינלאומי במצב כזה ומה ניתן ללמוד מפסיקת בית המשפט העליון במקרים דומים?
נשאלת השאלה, האם האמצעים עליהם הכריז ראש הממשלה הם בגדר ענישה קולקטיבית והאם ניתן להצדיקם. על הריסת בתי מחבלים כבר נכתב רבות ואמצעי זה מעורר קשיים נוספים, מעבר לסוגיית הענישה הקולקטיבית. על כן, אתמקד בשני האמצעים האחרים: הטלת כתר על הכפר ממנו יצא המחבל ושלילת היתרי העבודה של בני משפחתו המורחבת
לאחר היוודע דבר הפיגוע בהר אדר אמש, מיהר ראש הממשלה, מיד לאחר ששלח את תנחומיו למשפחות הנפגעים, לשלוח מסר לציבור, ולפיו כמה דברים אפשר לומר כעת: ״בית המחבל ייהרס, צה״ל כבר הטיל כתר על הכפר, ושוללים את כל היתרי העבודה של המשפחה המורחבת של אותו מחבל״.
מאת: פרופ' ברק מדינה
שלילת אזרחותו של עלאא זוויד, שהורשע בביצוע מעשה טרור, מעוררת קשיים ניכרים בשאלת הפעלת שיקול הדעת של המדינה ובית המשפט. הליך שלילת האזרחות במקרה זה נשען על שיקולים הנגועים במוצא, מוצא לאומי וכן הלאה. אם הממשלה סבורה שיש לשלול אזרחות למחבלים - יש לעשות זאת בלא קשר למוצאם או לחומרת מעשיהם, עליהם יענשו בכל מקרה.
בהחלטה יוצאת דופן הורה בית המשפט המחוזי על שלילת האזרחות של עלאא זיוד, שהורשע בעבירת טרור. האם שלילת אזרחותו של אדם מהווה צעד התרעתי לגיטימי, או שמדובר בסנקציה עונשית קיצונית ופסולה? האם העובדה שמדובר בערבי היא מקרית? ומה ההשלכות של החלטה כזו?
מאת: ד"ר עמיר פוקס
בכל מספר שנים עולה שוב בישראל הדיון באשר להחלת עונש מוות למחבלים. הנושא עלה לשולחנה של ועדת השרים לעניני חקיקה של הממשלה הנוכחית (במאי 2016), ובשבוע האחרון אף התבטא לראשונה ראש הממשלה בעניין זה כשאמר כי יש להוציא אל הפועל את האפשרות לגזור עונש מוות על המחבל שדקר שלושה קרובי משפחה בפיגוע בחלמיש. יש לציין כי בדיון מעורבבות הצעות שונות: עונש מוות לרוצחים ממניע טרוריסטי, הצעות לעונש מוות לרוצחים גם במקרים נוספים (כגון רצח ילדים), וכן הצעות העוסקות ספציפית בדין בשטחים. אך חשוב מכך הוא הדיון העקרוני יותר על סוגיית עונש המוות בישראל.
כיצד המדינה עושה שימוש במעצרים מינהליים כלפי פלסטינים וכלפי פעילי ימין ומהו זמן מעצר המנהלי המקסימלי המותר בחוק? האזינו לפודקאסט בהשתתפות פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' יובל שני.
בהנחיית: עמוס הראל, הכתב הצבאי של עיתון הארץ
הסכמים לפדיון שבויים ושחרור אסירים הם סוגיות סוערות וכואבות שמשקפת במידה רבה את הדילמה שבין הסולידריות בחברה בישראל ובין שאלת המחיר. מה ניתן לעשות ואיך זה יחזק את ישראל במשא ומתן עתידי? האזינו לפודקאסט בהשתתפות עו"ד אל"מ (במיל.) לירון ליבמן, לשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל.
בהנחיית: עמוס הראל, הכתב הצבאי של עיתון הארץ
בשבועות האחרונים שבה ועלתה לדיון הציבורי שאלת המחיר שהמדינה צריכה לשלם על מנת להחזיר מהשבי את חייליה, לרבות אלה המוכרזים כחללים. הדיון הפך סוער במיוחד עם ציון שלוש שנים לצוק איתן ולנוכח טענותיהם של משפחות הדר גולדין ואורון שאול זכרם לברכה, על כך שהממשלה לא עושה מספיק כדי להשיב את גופות בניהם ולהביאם לקבורה בישראל
מציאות שבה מדינת ישראל מורה על הריסת בתי מחבלים פלסטינים ודוחה על הסף את דרישת בני משפחתו של מי שנשרף למוות על ידי יהודים לעשות כן לקרובי רוצחיו, היא בלתי נסבלת, והיא זו שראוי שתעמוד לנגד עיניהם של השופטים הדנים בעתירה
מאת: פרופ' עמיחי כהן
במקום לקבוע כי הסנקציה הריסת הבתים של מחבלים חלה גם כלפי טרוריסטים יהודים, ולבסס הבחנה לא משכנעת של הצורך בהרתעה במגזרי אוכלוסייה שונים, ראוי כי בית המשפט העליון יקיים דיון מעמיק בעצם חוקיות הסנקציה ויורה על ביטולה
מאת: פרו'פ דני סטטמן
יש לנו אחריות כלפי חיילים שאנחנו שולחים לשדה הקרב, אבל היא איננה מוחלטת. אם הם נפלו בשבי, והמחיר של חילוצם גבוה מדי, יתכן שלא נוכל לסייע; קל וחומר אם הם נהרגו וגופותיהם מוחזקות בידי האויב
הערבות ההדדית היא 'אבן הרישא' עליה בנוי החוסן של החברה הישראלית והידיעה שממשלה בישראל תעשה את כל שניתן על מנת להחזיר חייל שנפל בשבי היא מקרה מבחן על פיה אנחנו בוחנים אותה
האם אנחנו רוצים שזוהי תהיה נקודת המבט של מקבלי ההחלטות? שהטעמים שינחו אותם יהיו זהים לאלה המנחים הורים ששום שיקול לא נכנס למערכת השיקולים שלהם פרט לטובת בנם? האם אנו באמת מעוניינים שהשופט ידון בתיק שלפניו כאילו היה זה בנו על דוכן הנאשמים?
עקרונות לניהול משא ומתן על חילופי שבויים ועצירים שכוחם דווקא בהיותם גלויים, מוצהרים מראש ומעוגנים באופן שיקשה לסטות מהם. היתרון האפשרי בכך הוא האפשרות להשפיע על התנהגות הצד שכנגד
מאת: רון שמיר, עו"ד אלי בכר
שני אירועים שהתרחשו החודש הציפו בעוצמה את אחת הדילמות הבסיסיות הנוגעות לגישת המדינה, בוודאי המדינות המפותחות, לנושא הסייבר: עיקרה - המתח המובנה בין מערכי הגנה לכלי תקיפה והצורך בגיבוש תפיסה עקרונית שעל מדינות דמוקרטיות לאמץ על מנת שיוכלו לפעול בצורה נכונה בסביבה דינאמית ומאתגרת זו
מאת: פרופ' יובל שני, אלוף (מיל') דני עפרוני
ללא שיתוף פעולה בינלאומי נמרץ, ובלא פיתוח מסגרת משפטית בינלאומית אפקטיבית, יכולתה של מדינה כלשהי להתמודד בצורה יעילה עם האתגר הנובע ממתקפות סייבר, כמו זו שהחלה ביום שישי האחרון היא מוגבלת ביותר