ראש התכנית:
פרופ' ידידיה צ' שטרן
צוות מחקר:
גב' אלידור בליטנר
ד"ר בנימין בראון
ד"ר יוסי דוד
ד"ר חיים זיכרמן
ד"ר אליעזר חדד
ד"ר גדעון כץ
ד"ר קלמן נוימן
ד"ר בני פורת
מר נתנאל פישר
מר יאיר שלג
ד"ר ניר קידר
ד"ר שלמה קסירר
שאלת הדת והמדינה היא מן השאלות הנוקבות ביותר בחייה התרבותיים והפוליטיים של החברה הישראלית – היא מייסדת מפלגות ומפילה ממשלות; היא ממלאת מקום מרכזי בכל דיון ציבורי בדבר החוקה, המשפט וזכויות האזרח; היא עומדת במוקד הוויכוח בשאלת הזהות והתרבות הלאומית ומטביעה חותם מכריע על יחסי ישראל והתפוצות (לדוגמה בחוק השבות ובחוק ההמרה). יש להניח כי גם בעתיד תהיה שאלת היחסים בין דת למדינה ציר מובהק של עניין ופולמוס – במישור הקהילה, המשפט, הרעיון ובמישור הקיומי. המכון הישראלי לדמוקרטיה בוחן דרכים ודגמים חלופיים בשאלה זו, באורם של מקורות יהודיים ומקורות מערביים. המחקר בפרויקט 'יהדות ודמוקרטיה, דת ומדינה' נועד להציע הבחנות חדשות ופתרונות. המכון עוסק גם במתחים חברתיים ורעיוניים העולים מן האפיון החוקתי של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
להלן פירוט של כמה מהנושאים הנדונים בפרויקט.
1. משפט והלכה: בישראל מתקיימות זו בצד זו שתי שיטות משפט מתחרות: משפט המדינה ומשפט ההלכה היהודית. שתי השיטות מבטאות את ערכי היסוד של שתי התרבויות המרכזיות בחוויה הישראלית – התרבות המערבית-ליברלית והתרבות היהודית-מסורתית. רבים בישראל מייחסים לכל אחת משתי שיטות המשפט רצון לאקסקלוסיביות בהסדרת המציאות. הקברניטים של שתי השיטות משתמשים ברטוריקה לא סובלנית כלפי שיטת המשפט האחרת. השניות התרבותית בישראל באה לידי ביטוי חריף ומסוכן במיוחד כאשר היא מתורגמת לשניות נורמטיבית בין משפט ובין הלכה. למאבק בין משפט להלכה יש תוצאות קשות הן מנקודת ראות דמוקרטית הן מנקודת ראות יהודית. כיצד אפשר להפחית את המתח ואף לפוגגו?
עד כה פורסמו ארבעה מחקרי מדיניות בנושא, והכוונה היא לפרסם בשנים הבאות את המשך המאמרים בסדרה. המחקר החמישי יעסוק ב'פלורליזם משפטי בישראל', ובו ננתח את האפשרויות הקיימות בעולם המחשבה הליברלי בנוגע למתח בין המשפט ובין ההלכה. דווקא נקודת ראות פלורליסטית אמורה להתנגד לתפיסה האקסקלוסיבית של המשפט הנהוגה היום בישראל. במחקר נתמודד עם שאלות תאורטיות ויישומיות: האם יש מקום לריבוי שיטות משפט בישראל? אם כן, מהם התנאים לכך? מהן המגבלות? כיצד תישמר הלכידות של החברה בישראל בתנאים של פלורליזם משפטי?
מטרת הסדרה כולה היא להציג בפני כל חלקי הציבור – דתיים וחילונים – תמונה מורכבת מהתמונה הידועה היום בעניין היחסים בין משפט להלכה, ובין דת למדינה. המחקרים נכתבים כולם מתוך נקודת מבט כפולה של מי שמחויב בעת ובעונה אחת, ובמלוא המובן, הן למשפט הן להלכה. מטרתה של נקודת המבט הכפולה היא להראות כיצד השיח הפנימי של כל אחת משתי שיטות המשפט מעניק מרחב ממשי גם לקיומה של השיטה האחרת.
סדרת ספרי משפטי והלכה:
מנהיגות ציבורית כסמכות הלכתית
עושר שמור לבעליו לרעתו: מקומם של המשפט ושל ההלכה בחברה הישראלית
דת ומדינה: תפקידה של ההלכה
מה יהודי במשפט הישראלי
2. חילוניות והלכה: אחד ממוקדי המתח הגדולים בחברה הישראלית הוא היעדר קבלתה של החילוניות על ידי הדת. היחס של הדת לחילוני בא לידי ביטוי גם בקטגוריות משפטיות, שיש להן משמעויות נורמטיביות קשות: החילוני מקוטלג כ'רשע', 'אפיקורס', 'מומר לדבר עברה', או למצער 'תינוק שנשבה'. מונחים הלכתיים אלו נוצרו כאשר תופעת החילוניות הייתה חריגה מאוד וביטאה סטייה חברתית (מקהילה שרובה ככולה הייתה מחויבת לדת) ואפילו סטייה לאומית. הטרגדיה היא שפוסקי ההלכה בדורנו מסרבים להפנים את העובדה שחילוניות יהודית היא דרך חיים נורמטיבית ואין הם מעדכנים את תפיסתם ההלכתית כלפי החילונים בהתאם למציאות. חלק לא מבוטל מהיבטים חשובים של המתח בין דת למדינה נובעים מעובדה זו. בתחום זה אנו עורכים מחקר שבוחן את השאלה 'מיהו חילוני?' מנקודת ראות הלכתית.
3. יהדות ודמוקרטיה: תרבות, חברה, מדינה: במסגרת התכנית יצא לאור הספר דברים ושברי דברים: על יהדותה של מדינה דמוקרטית, ובו למעלה מעשרים מאמרים של טובי ההוגים בישראל בתחומי היהדות והדמוקרטיה.
4. דת ומדינה בישראל: אנו שוקדים על הוצאה לאור של סדרה בת שלושה כרכים שעניינה נושאים מגוונים של המפגש בין דת למדינה בישראל:
דת ומדינה: העימות. בכרך זה יתוארו זירות העימות – אידאולוגיה, פוליטיקה, חברה ומשפט.
דת ומדינה: החוק. בכרך זה יידונו מודלים שונים של יחסי דת ומדינה בישראל ובעולם; הסדרים חקיקתיים, חוקיים וחוץ-חוקיים; והשלכות מוסדיות. כמו כן יוצעו הסדרים מפורטים לכל הסוגיות החוקיות הנוגעות ליחסי דת ומדינה בישראל.
דת ומדינה: ההלכה. בכרך יידונו שתיקת ההלכה, היחס בין הלכה לבין פוליטיקה ומשפט ישראלי, ועמדת ההלכה בעניין החילוניות והלא יהודי.
5. הטיעון ההלכתי בשבח הדמוקרטיה וביקורת הדמוקרטיה ביהדות החרדית הישראלית: בדורות האחרונים חדרו ערכים דמוקרטיים אל ההגות היהודית האורתודוקסית, וכתוצאה מכך הם הולבשו גם לבושים הלכתיים מובהקים. המחקר מוקדש לבירור הטיעונים בספרות ההלכה המצדדים במשטר דמוקרטי ובערכים דמוקרטיים, להבנתם ולסיווגם. בכוונתנו לערוך אנתולוגיה בנושא זה, בתקווה שהיא תסייע להשפיע על השיח הישראלי בכלל ועל החברה הדתית בפרט.
עם זאת, היהדות החרדית רואה בעצמה במידה רבה 'תרבות-נגד' לתרבות השלטת, המערבית הליברלית, היא מותחת ביקורת על ערכיה של תרבות זו ובכלל זה גם על הדמוקרטיה. תופעה זו מעניינת במיוחד, מכיוון שהיא מתרחשת בצד תופעה 'הפוכה' של הפנמת הערכים הדמוקרטיים בחברה החרדית. המחקר מנסה להתחקות אחר שורשי התופעה מתוך מגמה להתמודד עמה בעתיד.
6. המשמעות הפוליטית והחברתית של פינוי יישובים ביש"ע – היחס למדינת ישראל בחברה הציונית-דתית לאחר ההינתקות. המחקר בוחן את ההשלכות של ההינתקות מרצועת עזה ומצפון השומרון במגוון היבטים: חייהם של המפונים, אופן הטיפול בהם, דרכי ההתנגדות הפוליטית, המערכת לאכיפת החוק מול ההתנגדות להינתקות, והשלכות ההינתקות על יחסה של הציונות הדתית כלפי מגזרים אחרים בישראל. כן המחקר בוחן את השפעתה של ההינתקות על האידאולוגיה והתאולוגיה של זרמים בציונות הדתית ותוהה על עומקו של המשבר בחוגים אלו.
7. אקטיביזם שיפוטי במסורת ישראל: המונח 'אקטיביזם שיפוטי' משמש בשיח הישראלי לציון עמדה מוגדרת שקשורה במשפט החילוני. אולם העיון הביקורתי מלמד כי התלמוד הבבלי כונן מסורת של אקטיביזם שיפוטי מרחיק לכת, המתיר לדיין לסטות מן החוק לפי התוצאה הנראית לו רצויה בנסיבות העניין. יש ערך מחקרי ותרבותי מובהק להשוואה בין שתי מערכות אלו, ולהשוואה זו המחקר מוקדש.
8. לקראת דמוקרטיזציה של 'דעת תורה'?: 'דעת תורה' היא דוקטרינה חרדית-ליטאית המעניקה לגדולי התורה יכולת וסמכות להכריע 'בכל שאלות העולם, בכלל ובפרט'. בשנות השמונים של המאה העשרים נעשה ניסיון להשליט על החברה החרדית כולה את 'ההשקפה הטהורה' של המנהיג היחיד ולדכא כל התנגדות. אולם המאבק הסתיים בתוצאה הפוכה – בפיצול הנהגה חסר תקדים של החברה החרדית. המחקר מבקש לבחון אם פיצול זה הביא לדמוקרטיזציה יחסית של 'דעת תורה' ומהן השלכותיו על המשך דרכה של החברה החרדית בישראל.
9. רבנים ודמוקרטיה: המחקר בוחן את עמדותיהם של הרבנים הבולטים בישראל בשאלות של משטר דמוקרטי וערכים דמוקרטיים. הוא מתמקד גם בשאלות ספציפיות בעניין יחסם כלפי מערכת משפט וחקיקה שאינה לפי ההלכה, כלפי מעמדם של לא יהודים וכלפי מעמדן של נשים (במיוחד בזירה הציבורית). חשיבותו של המחקר נמצאת בהתמקדותו בהבנת הבעייתיות ובבחינת נתיבי המפגש והעימות.
10. הרב: מעמדו של הרב בישראל איננו מוסדר. אנו עורכים ביקורת אנליטית של תפקודם של רבנים בישראל מבחינה חינוכית, מוסרית, חברתית ומשפטית. בנושא זה בכוונתנו להוציא לאור כרך של מאמרים שכתבו רבנים וכרך של מאמרים פרי עטם של פרופסורים מתחומי דעת שונים.
11. העמדה הדתית כלפי מוסדות המדינה: קיים פער גדול בין היחס המעשי של הציבור הדתי והחרדי כלפי מוסדות המדינה לבין היחס האידאולוגי וההלכתי כלפיהם. שורה של מחקרי מדיניות ייוחדו לבדיקת הפער ולחיפוש אחרי דרכים ליישובו. כך, למשל, נאתגר את הלגיטימיות של העמדה ההלכתית המקובלת המתייגת את בתי המשפט הישראליים כאילו היו 'ערכאות של גויים'. נבדוק את היחס האפשרי של ההלכה לבית המחוקקים הישראלי, ועוד.
12. זכויות אדם ביהדות: שיח זכויות האדם, שעומד בלבם של הליברליזם המערבי והדמוקרטיה הישראלית, נתפס אצל רבים כאיום על אופייה היהודי של המדינה. ואולם, כידוע, מקורו של שיח זה הוא במסורת היהודית הקדומה. אנו רואים חשיבות רבה לפיתוח אנליטי של מקורות היהדות באופן שיחשוף את העמדה הנשקפת מהם בעניין זכויות האדם. לשם כך תוקם קבוצת מחקר שתמפה את התחום ותגבש מוצרי מחקר שייוחדו לביטוי היהודי של זכויות האדם המרכזיות.
13. שיח בין-דתי: מדינת ישראל כוללת קבוצות דתיות מגוונות, יש בה אתרים הקדושים לשלוש הדתות הגדולות. לנוכח עובדות אלו בכוונתנו לבדוק את האפשרות לפתח שיח בין-דתי שיבחן את יחסן של הדתות השונות לדמוקרטיה ולתרבות הדמוקרטית.
אירועים וכינוסים אשר נערכו לאחרונה:
כנס בנושא מנהיגות וסמכות, יוני 2009, סיוון תשס"ט
שולחן עגול בנושא דת ומדינה, מרץ 2009, אדר תשס"ט
כינוס רבנות וריבונות, פברואר 2009, שבט תשס"ט