המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים

המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים שם לו למטרה לחזק את ערכיה של המדינה ולבצר את מוסדותיה הדמוקרטיים במציאות משתנה; לפתח דרכים לשילוב הערבים אזרחי ישראל בחברה ובמשק, מתוך הכרה בייחודם; ולטפח מכנה משותף אזרחי וערכי לחברה בישראל.

המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים עוסק בנושאים שהם בליבת הדמוקרטיה הישראלית. מטרת התכניות השונות במרכז היא להתמודד עם השחיקה במחויבות כלפי דמוקרטיה מהותית וערכיה במדינת ישראל. מאמצי המרכז מכוונים לחיזוק המחויבות של מוסדות ומקבלי החלטות להגנה על זכויות האדם, לעקרונות החירות והשוויון במדינת ישראל ולעיקרון שלטון החוק. במקביל מתמקדת עבודת המחקר והיישום בכשלים ביחס למימוש עיקרון הפרדת הרשויות ועצמאות המוסדות השלטוניים המרכיבים את המשטר ובכללם בתי המשפט, הכנסת, הממשלה, רשויות רגולטוריות, רשויות התביעה והייעוץ המשפטי, השלטון המקומי וגם התקשורת.

לצורך קידום מטרות אלה נעשה שימוש במגוון כלים: כינונה של חוקה, יצירת חזון אזרחי משותף, מאבק בחקיקה ובהחלטות מנהליות אנטי דמוקרטיות, הטמעת מחויבות כלפי זכויות אדם בתהליכי קבלת החלטות שלטוניים ובמדיניות חינוך, מחקרי עומק של ערכי יסוד דמוקרטיים, מחקרי מדיניות, חוות דעת ונוכחות בשיח הציבורי והתקשורתי.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד ענת טהון אשכנזי

    מנהלת המרכז

    קראו עוד

    עו"ד טהון אשכנזי היא עורכת דין ופעילה חברתית. בתפקידה האחרון הייתה מנכ"לית עמותת "איתךְ מעכּי - משפטניות למען צדק חברתי". במסגרת זו הובילה קידום של תכניות לאומיות המטמיעות שוויון מגדרי במישור הארצי והמוניציפלי, בדגש על צרכיהן של נשים מקבוצות מוחלשות. כחלק מכך, ייצגה ענת עשרות ארגוני חברה אזרחית בהליכים משפטיים בתביעות לשוויון וייצוג הולם לנשים ממגוון הקבוצות במוקדי קבלת החלטות.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' תמר הוסטובסקי ברנדס

    עמיתה בכירה

    קראו עוד

    [email protected]

    פרופ' תמר הוסטובסקי ברנדס היא חברת סגל בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. היא בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב (LL.B) והפקולטה למשפטים באוניברסיטת קולומביה (LL.M, J.S.D.). היא מלמדת וחוקרת בתחומי המשפט החוקתי והמשפט הבינלאומי, תוך התמקדות בממשק שבין משפט חוקתי, משפט בינלאומי, תיאוריה פוליטית, וזכויות אדם. היא יו"ר (במשותף) של הסניף הישראלי של האגודה הבינלאומית למשפט ציבורי (ICON-S).

  • תמונת ברירת מחדל

    חסאן טואפרה

    עמית בכיר אורח בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' מרדכי קרמניצר

    עמית בכיר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים ובתוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות

    קראו עוד

    תחומי מומחיות: שפט פלילי, משפט ציבורי (חוקתי ומינהלי), משפט צבאי, זכויות אדם, חינוך לדמוקרטיה (אזרחות), ביטחון ודמוקרטיה, יחסי יהודים־ערבים, שחיתות שלטונית, מידתיות.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר

    ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע; עמיתה בכירה

    קראו עוד

    [email protected]

    בעלת תואר דוקטור במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את הפוסט דוקטורט עשתה בבית הספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' יובל שני

    עמית בכיר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    פרופ׳ שני כותב, בין השאר, על בתי דין בינלאומיים, על זכויות האדם, דיני מלחמה, משפט וסייבר והיבטים משפטיים של הסכסוך הישראלי־פלסטיני. הוא דיקן לשעבר של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומופקד בה על הקתדרה למשפט בינלאומי פומבי ע“ש הרש לאוטרפכט (Hersch Lauterpach). כיהן כיו"ר הועדה לזכויות האדם באו"ם.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר תמי הופמן

    ראשת התוכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה; עמיתת מחקר

    קראו עוד

    מומחית במדיניות חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה. מחקריה עוסקים בהיבטי מדיניות, יישום ופדגוגיה של כשירות אזרחית דמוקרטית בזירות חינוכיות למיניהן: תוכניות לימודים, חינוך בלתי פורמלי, רשויות מקומיות, רשתות חינוך והכשרת מורים, וכן בהתמודדות עם מחלוקות וקיטוב ובמפגש בין מערכת החינוך לצבא.  

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד עדנה הראל פישר

    ראשת התוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות

    קראו עוד

    [email protected]

    עמיתת מחקר וראשת התוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות.
    מתמחה במשפט ציבורי בדגש על אתיקה של רשויות השלטון, עקרונות היסוד של השירות הציבורי והמאבק בשחיתות שלטונית; מומחית במדיניות תרבות ומדיניות השכלה גבוהה, בדגש חופש הביטוי התרבותי, חופש היצירה והחופש האקדמי, וההסדרים המוסדיים להבטחתם כערכים דמוקרטיים. 

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר גיא לוריא

    עמית מחקר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    [email protected]

    חוקר היבטים שונים במבנה ובעבודה של הרשות השופטת, היועץ המשפטי לממשלה ורשויות התביעה, ועוסק גם בהיסטוריה של מערכת המשפט. מחקריו התפרסמו במחקרי מדיניות של המכון ובכתבי עת מובילים בישראל ובחו"ל.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ

    חוקרת בכירה בתוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע

    קראו עוד

    [email protected]

    מתמחה בתחום המשפט והטכנולוגיה, בדגש על הזכות לפרטיות, הגנת מרחב הסייבר ואתגרי המציאות הפיג'יטלית. מחקריה עוסקים בסוגיות מתחום הזכות לפרטיות בצד קדמה והתפתחויות טכנולוגיות, כפי שבא לידי ביטוי, בין השאר, בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות ככלי לניהול כוח אדם, בהגנת מרחב הסייבר, בשימוש בנוזקות מעקב ובהנגשת מידע ממשלתי.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר נדב דגן

    חוקר בכיר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    [email protected]

    תחומי מחקר ועיסוק עיקריים: משפט חוקתי, משפט מינהלי, שיקול דעת שלטוני, תיאוריה משפטית, יסודות הדמוקרטיה המודרנית, ביקורת שיפוטית, דיני חירום, איגוד שיתופי.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר פהימה עבאס

    חוקרת בכירה בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד

    [email protected]

    ד"ר עבאס קיבלה את תואר הדוקטור בגאוגרפיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 2016. מחקריה עוסקים בשילוב מעמד הביניים בקרב קבוצות המיעוט במרחבים עירוניים של הרוב תוך התמקדות באזורים מטרופולינים וערים מחולקות, אי-שוויון מרחבי, הגירה ויוממות. במסגרת מחקריה בתר-דוקטורט במכון טרומן למחקר ולקידום השלום, עסקה בהשתתפות מעמד הביניים הירושלמי בכלכלה הישראלית. במחקריה העדכניים בחנה ד"ר עבאס את הנגישות לדיור ותעסוקה בקרב נשים פלסטיניות בישראל, ואת האופן שבו מרחב המגורים, המעמד החברתי והמצב המשפחתי משפיעים על אפשרויותיהן לדיור ותעסוקה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר עמיר פוקס

    חוקר בכיר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    [email protected]

    ד“ר פוקס הוא בעל תואר דוקטור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה מן החוץ במחלקה לפוליטיקה ותקשורת במכללת  הדסה.
    ב־ 2011 היה חבר בוועדה שמינה שר המשפטים לבחינת יסודות עבֵרות ההמתה.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד דפני בנבניסטי

    חוקרת בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    [email protected]

    דפני היא חוקרת בתוכנית להגנה על מוסדות וערכיים דמוקרטיים. בעלת תואר ראשון במשפטים ובתוכנית ״אמירים״ במדעי הרוח מהאוניברסיטה העברית, ובעלת תואר שני במשפטים, גם כן מהאוניברסיטה העברית. התמחתה בבית המשפט העליון, בלשכת השופט ניל הנדל.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר מוחמד ח'לאילה

    חוקר בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד

    [email protected]

    בעל תואר דוקטור מבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה בנושא "תפקידם ושרידותם של מבנים פרימורדיאליים בפוליטיקה מודרנית - ניתוח ניאו-מוסדי להמשכיות החמולתיות בפוליטיקה של הערבים בישראל". עבודת התזה שלו זכתה בעבודת המחקר המצטיינת בכנס השנתי של האגודה הישראלית למדע המדינה. מוחמד היה אחד היוזמים להקמת הקואליציה לעידוד ההצבעה בחברה הערבית בבחירות לכנסת ה-22 ו-23 ויש לו ספר שכתב בשותפות מלאה עם עמיתו ד"ר יוסרי ח'יזראן תחת הכותרת: "נטושה לגורלה: החברה הערבית בישראל בצל האביב הערבי".

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר מורן קנדלשטיין-היינה

    חוקרת בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    [email protected]

    חוקרת ומרצה בתחומי המשפט הציבורי. בעלת תואר דוקטורט למשפטים מאוניברסיטת בר-אילן ומרצה מן החוץ בביה"ס למשפטים של המכללה האקדמית נתניה. עבודת הדוקטורט שכתבה עסקה במעמד החוקתי של ראש הממשלה במשטרים פרלמנטריים. תחומי מומחיות: משפט חוקתי מוסדי, משפט מנהלי, הרשות המבצעת.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אריק רודניצקי

    חוקר בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד

    [email protected]

    עוסק זה יותר משני עשורים בחקר החברה הערבית בישראל. תחומי העניין העיקריים שלו הם תמורות פוליטיות, לאומיות וחברתיות בחברה הערבית, יחסי יהודים-ערבים ומדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים במדינה.

     

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד נסרין אבו עסלה

    עוזרת מחקר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    [email protected]

    עו"ד אבו עסלה סיימה את לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת חיפה בשנת 2020, התמחתה במחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט חוקתי) והוסמכה בשנת 2021 כעו"ד. טרם הצטרפותה למכון עבדה עו"ד אבו עסלה כשנתיים במשרד פירון ושות' במחלקת תכנון ובניה. היום במקביל לעבודתה במכון, עובדת אבו עסלה כעו"ד במשרד יוסף ישורון ושות'.

    בעבר הקימה עו"ד אבו עסלה מספר פרויקטים חברתיים.

    נסרין אבו עסלה היא תלמידת תואר שני במשפט ציבורי בתוכנית תל אביב – נורת'ווסטרן.

  • תמונת ברירת מחדל

    מיטל ברון

    עוזרת מחקר בתוכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    מרים עווד מורד

    חוקרת, התוכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה

    קראו עוד

    חוקרת בתוכנית למדיניות חינוך בדמוקרטיה

    [email protected]

    מנהלת את המחלקה הערבית בחברת "לקסידל", המתמחה במחקרי מדיניות ובייעוץ אסטרטגי. עווד מורד היא דוקטורנטית בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך באוניברסיטת חיפה, שם היא חוקרת את מושג ה"אמת" בפילוסופיה של החינוך.

  • תמונת ברירת מחדל

    דפנה כהנא דולב

    פרויקטורית, התוכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה

    קראו עוד

    פרויקטורית בתוכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה

    [email protected]

    מנהלת פרויקטים ושותפויות רב-מגזריות, מומחית לפיתוח ארגוני ומתודולוגיות למידה, בדגש על פיתוח מודלים אסטרטגיים ויישומיים בתחום החינוך.

     

     

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אופיר חדד

    חוקר בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד זהר גופן

    עוזרת מחקר בתוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    דונא גנאים

    עוזרת מחקר בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    מרוות אבו-הדובה פריח

    חוקרת, פרויקט ביטחון קהילתי בעיר רהט, תוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    רוני ביבס

    עוזרת מחקר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

 

לצד הצניחה המדאיגה בהישגיהם של תלמידי ישראל, נתוני מבחני פיז"ה מלמדים גם על קשר הדוק בין איכות הלמידה לבין פיתוח הכישורים הנדרשים לחיים הדמוקרטיים.

10 בספטמבר 2026

המפלגות יודעות עלינו היום לא מעט: מי אנחנו, מה העמדות שלנו, מה ומי משפיעים עלינו. פיסת המידע הנוספת שהן נאבקות עליה היום – הידיעה מתי בדיוק אנחנו נמצאים מאחורי הפרגוד – תאפשר להעביר לנו מסרים מותאמים אישית, מפוברקים או לא, בדיוק ברגע הנכון.

08 בספטמבר 2026

אופן היערכות מערכת החינוך לבחירות היא עדשה דרכה אפשר לבחון כיצד תופסת המערכת את תפקידה בהכשרת האזרחים לעתיד. כיצד נערכה המערכת לקראת מערכות בחירות קודמות? ואיך פותרים את המתח שבין הצורך להגן על התלמידים מפני תעמולה, לבין האחריות להכין אותם להשתתפות בהליך הדמוקרטי?

07 בספטמבר 2026

מעבר לפגיעה בפרטיות המצביעים, הוצאת מידע מהקלפי בזמן אמת לגבי מי שיצאו להצביע ומי שעדיין לא עשו זאת עלולה להיות מצע פורה להפרת חוק ולפגיעה בטוהר הבחירות.

04 בספטמבר 2026

חברת מטא תשלם 18 מיליארד דולר ותכניס שינויים בפייסבוק ובאינסטגרם, בעקבות תביעות שטענו כי שתי הפלטפורמות יוצרות דפוסי שימוש ממכרים וכפייתיים בקרב ילדים. אלא שההתחייבות התקדימית הזאת של החברה לא תחול על ילדי ישראל, בהיעדר חקיקה המגינה עליהם מפני העולם הדיגיטלי.

03 בספטמבר 2026

רוב הציבור חושב שהמאבק באלימות הוא הנושא הדחוף ביותר שצריך לקדם בתחום החינוך. אלא שכדי להצליח בכך, בתי הספר צריכים לעשות יותר מאשר להגיב על רצח מזעזע כאשר הוא קורה.

02 בספטמבר 2026

הזכות לבחור ולהיבחר היא אחת מזכויות היסוד במדינה דמוקרטית. פסילת רשימות ומועמדים פוגעת בזכות בסיסית זו, ועל כן יש לאפשר אותה רק כאשר קיימות הצדקות כבדות משקל לאותה פגיעה. באילו מקרים ניתן לפסול רשימות ומועמדים? מה אומר החוק ואיך מתנהל הליך הפסילה? אילו רשימות ומועמדים נפסלו בעבר? ומה הבעיה בשיטה הישראלית? חוקרי המכון עם כל התשובות לקראת מערכת הבחירות הקרובה לכנסת ה-26.

31 באוגוסט 2026

בין אם ההתכתבות עם ג'מיני היא זו שהובילה לאיתור בנות משפחת יהלומי ובין אם לאו, הסיפור שלהן הוא תזכורת חשובה: כשאנחנו מתכתבים עם הצ'אט אנחנו לא מוסרים מידע לחבר ושותף סוד, אלא למאגר מידע דיגיטלי של חברה מסחרית, והמידע הזה לא נשאר בינינו לבין המכונה.

18 באוגוסט 2026

בעקבות העימות בין שר הביטחון לבין הרמטכ"ל סביב שאלת הדחת אלוף פיקוד דרום: האם השר יכול להורות לאלוף הפיקוד כיצד להפעיל את סמכויותיו במקרה קונקרטי? האם בסמכותו להדיח את אלוף הפיקוד? ואיך תקופת הבחירות קשורה לכל זה?

10 באוגוסט 2026

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית קבע שאסור לחברי ועדת קלפי ולמשקיפים לדווח בזמן אמת באפליקציות של מפלגות (כדוגמת "אלקטור" או "Victory") על בוחרים שהגיעו להצביע, ושדיווח כזה הוא פגיעה בלתי חוקית בזכות לפרטיות. מה הקשר בין פרטיות להצבעה בקלפי, האם העובדה שבמשך שנים הועבר מידע כזה ללא הפרעה משנה משהו, ומדוע מדובר בהחלטה דרמטית?

06 באוגוסט 2026

החלטת יו"ר ועדת הבחירות לאסור העברת מידע בזמן אמת לגבי זהות בוחרים שהגיעו להצביע היא לא גניבת בחירות ולא מוטה פוליטית. כאשר הבינה המלאכותית מסוגלת להפוך גם מידע תמים למבצע השפעה מתוחכם, כללי המשחק חייבים להיות מנוסחים בהתאם

05 באוגוסט 2026

הודעות התחזות, דיפ־פייקים, קמפיינים מתואמים ברשתות ומבצעי השפעה זרים: כך מאיימת הטכנולוגיה לשבש את הבחירות בישראל. תסריט דמיוני שעלול להפוך למציאות.

04 באוגוסט 2026

חוק יסוד: הכנסת אמנם קובע באופן עקרוני שכל אזרח ישראלי בוגר יכול לבחור ולהיבחר, אך רק מי שרשום בפנקס הבוחרים יכול להצביע. לקראת בחירות 2026 גילו אזרחים ישראלים רבים שחיים בחו"ל כי שמם הוסר מהפנקס, ולמעשה קיימים פערים בין החוק לבין המציאות. האם אופן ניהול פנקס הבוחרים פוגע בזכות יסוד דמוקרטית שאמורה להיות שוויונית?

04 באוגוסט 2026

הדיון בישראל על התערבות זרה בבחירות מחמיץ את השאלות החשובות באמת, ומבלי לשים לב אנחנו עלולים לשתף פעולה עם מי שמפעילים עלינו מניפולציות מסוכנות. אז איך בכל זאת מפתחים אסטרטגיה יעילה נגד איום מוחשי ומורכב?

29 ביולי 2026

סקירה מס' 12 | נובמבר 2022-יולי 2026

263 הצעות חוק אנטי-דמוקרטיות הוגשו במהלך שנותיה הסוערות והמורכבות של הכנסת ה-25, שכהונתה היא הארוכה ביותר מאז שנות ה-80. התהליך המתמשך של פגיעה בזכויות יסוד והחלשת מוסדות וערכים דמוקרטיים לא נעשה רק באמצעות חקיקה אלא גם דרך שלל צעדים נוספים.

סקירה מספר 12

20 ביולי 2026

play

רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון ומחבר הספר "שעת אפס: איך ויתרנו על החינוך וקיבלנו הפיכה משטרית", מגיע ל"סדר חדש" לשיחת עומק על הקשר שבין מערכת החינוך, זהות ודמוקרטיה. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, הוד מציג את הפערים בתקצוב בין זרמי החינוך, את כניסתן של עמותות חיצוניות לבתי הספר, את הרדיפה הפוליטית אחר מורים ומנהלים ואת המחיר שמשלמת חברה שמניחה שילדים יהפכו מעצמם לאזרחים דמוקרטיים.

בהמשך עוסק הפרק בשאלה האם אפשר להחזיר למערכת החינוך את האחריות לעיצוב אזרחים מעורבים, ביקורתיים ואכפתיים, לפני שיהיה מאוחר מדי?

20 ביולי 2026

בעקבות הצעת ההחלטה של הממשלה להסיט 532 מיליון ש"ח מתקציבי תוכנית החומש "תקאדום" לשב"כ ולמשטרת ישראל לטובת המאבק בפשיעה בחברה הערבית: מהי תוכנית תקאדום? מהם הישגיה? והאם הסטת התקציבים אכן תסייע במאבק בפשיעה?

13 ביולי 2026

ההצעה שוללת מהיועץ את שני הכלים המאפשרים לו לוודא שהממשלה פועלת על פי החוק: היא קובעת שחוות דעתו לא תחייב עוד את הממשלה ומבטלת את בלעדיותו בייצוג המדינה בערכאות. בנוסף, לאחר שייכנס לתוקף, ההצעה מחייבת את הממשלה להחליט תוך זמן בלתי סביר (30 יום) על דרכי מינוי היועץ, מה שעלול להוביל למנגנון שייפגע בעצמאותו ובאי-התלות הפוליטי שלו.

13 ביולי 2026

מזה חודשים מקדם יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, חה"כ שמחה רוטמן, הצעת חוק שכונתה "הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה". בפועל הצעה זו נועדה לערוך שינויים מרחיקי לכת במעמד היועץ המשפטי לממשלה ובסמכויותיו יחסית לדין הקיים. בימים האחרונים פוצלה הצעת החוק הזו ורק חלקה ממשיך להיות מקודם. מה עומד מאחורי המהלך ומה כוללת הצעת החוק המקודמת?

09 ביולי 2026

בג"ץ הורה בצו ביניים כי מועצת הרשות השנייה תמשיך לפעול בהרכבה הקיים עד להכרעה בעתירה. הממשלה החליטה כי מבחינתה אין תוקף מחייב לצו ולהחלטות שתקבל המועצה מכוחו. אף שהצו לא כוון אל הממשלה, ולכן אין להחלטת הממשלה כל תוקף משפטי, ההשלכות עלולות להיות חמורות. מעבר לעצם ההצהרה הבעייתית שלפיה הממשלה אינה מחויבת לצו שיפוטי, היא עלולה להציב כל עובד ציבור בדילמת נאמנות: למי יציית כאשר הממשלה ובית המשפט נותנים לו הוראות סותרות.

08 ביולי 2025

יותר מאלף ימים אחרי 7 באוקטובר, ישראל עדיין לא החלה לחקור באופן אמתי ומקיף את המחדל הגדול בתולדותיה. כדי לברר את העובדות ולפתור את השאלות הבסיסיות: מה קרה, איך קרה ולמה קרה, דרושה ועדת חקירה ממלכתית. זו אינה משימה למבקר המדינה, כפי שהבהיר בג"ץ, וגם לא לוועדת חקירה פוליטית כמו זו שמבקשת הקואליציה להקים.

7 ביולי 2026

המקרים בהם ניתן היתר לראש הממשלה, הממשלה או לשרים לקבל ייצוג משפטי נפרד בעתירות לבג"ץ שלא ע"י הייעוץ המשפטי לממשלה בין השנים 2026-2016

06 ביולי 2026

הפרדה מגדרית באקדמיה מותרת היום במקרים מוגבלים בלבד, בעיקר במסלולי תואר ראשון המיועדים לציבור החרדי ובכיתות הלימוד בלבד. הצעת החוק מבקשת להרחיב אותה לכל התארים, לרבות תארים מחקריים, בכלל תחומי הלימוד ולקהלים רחבים יותר. ברגע אחרון הוכנס שינוי בהצעה, המיועד להרחיב את ההפרדה בחלק ממוסדות הלימוד ולאפשר לקיים אותה גם מחוץ לכיתות, כלומר בכל המרחבים הציבוריים שבמוסד, דוגמת קפיטריות, ספריות, חצרות ומסדרונות.

06 ביולי 2026

הכנסת דנה השבוע בתיקון לחוק הבחירות שיחייב סימון תעמולה שנוצרה או שונתה באופן מהותי באמצעות בינה מלאכותית. לא מדובר במלחמה נגד הטכנולוגיה וגם לא נגד חופש הביטוי. בישראל, שמובילה באימוץ כלי בינה מלאכותית אבל רמת האוריינות הדיגיטלית של אזרחיה נמוכה יחסית, זהו צעד חשוב שנועד להגן על יכולתו של הציבור להבחין בין אמת לשקר.

29 ביוני 2026

השירות הציבורי משפיע על חיי היום-יום של כולנו במגוון דרכים, מאיכות הכבישים שבהם אנחנו נוהגים ועד לזמן ההמתנה לרופאים מומחים. למרות המתקפות על הדרג המקצועי, הניסיונות להעדיף מינויים פוליטיים והטענות על "דיפ סטייט", רוב הציבור מכיר בחשיבותו של שירות ציבורי מקצועי ועצמאי.

29 ביוני 2026

בריטניה היא המצטרפת האחרונה למועדון המדינות המגבילות שימוש של ילדים ברשתות החברתיות, אלא שבמידה רבה זוהי כבר המלחמה של אתמול. בעולם כבר עסוקים בשאלה איך מגנים על ילדים גם מפני הבינה המלאכותית, ובינתיים בישראל – צרצרים.

25 ביוני 2026

השירות הציבורי נמצא בשנים האחרונות תחת מתקפות המבקשות לפגוע בעצמאותו ובמקצועיותו. אלא שרוב מוחלט של הישראלים מכירים בחשיבותו של שירות ציבורי ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי, ומזהה את חובת הנאמנות לציבור של השירות הציבורי עם טובת הכלל, שקיפות וחוקיות.

25 ביוני 2026

הצעת חוק הבחירות לכנסת ה־26 כוללת שורת הסדרים שנועדו להרחיב את הנגישות להצבעה, ובהם אפשרות לקבוע כתובת לצורכי בחירות, הסדרי הצבעה למפונים והצבת קלפיות בבתי אבות. בנוסף, היא מסדירה את הליכי בחינת כשירותם של מועמדים, מרחיבה את חובת השקיפות בתעמולת בחירות וקובעת חובת סימון לתכנים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. כדי שההסדרים המוצעים אכן יחזקו את מימוש הזכות לבחור ואת תקינות הליך הבחירות, צריך לדייק עוד את ההוראות הנוגעות לחובת השקיפות בתעמולה ולסימון התכנים.

21 ביוני 2026

כ-640 אלף צעירים וצעירות יצטרפו לפנקס הבוחרים לקראת הבחירות לכנסת ה-26, כוח אלקטורלי משמעותי עם פוטנציאל להשפיע על התוצאות. בניגוד לתפיסה הרווחת הם אינם אדישים לפוליטיקה: רובם מתכוונים להצביע ומאמינים שלקול שלהם יש השפעה. מאיפה הם שואבים מידע ומהם הנושאים החשובים ביותר בעיניהם?

17 ביוני 2026

ממש בעוד רגע, תוכל הבינה המלאכותית לא רק לכתוב קוד אלא גם לפתח את המודלים החדשים שלה. כדי להתגבר על הסכנות שמציבה ההתפתחות המואצת הזאת, נדרשת עבודה משותפת של הקהילה הבין-לאומית, אבל ספק אם העולם בנוי לכך ב-2026. ואיפה ישראל בכל זה?

09 ביוני 2026

play

נושא הדיון שהתקיים ב-9 ביוני 2026: השפעת קיצוץ תקציבי חומש על צעירים ערבים.

09 ביוני 2026

בעקבת הגשת כתב האישום נגד ח"כ טלי גולטליב ובקשתה מהכנסת להעניק לה חסינות: אלו סוגי חסינות קיימים בעבור חברי הכנסת,
מה התנאים לקבלת חסינות ומה יקרה אחרי שתתקבל החלטה?

08 ביוני 2026

ח"כ טלי גוטליב עברה על החוק כשחשפה את זהותו של איש שב"כ, סיכנה אותו ואת ביטחון המדינה, ואז חזרה וביצעה את אותה עבירה שוב ושוב, בצורה מתוכננת ומכוונת. חסינות חברי הכנסת נועדה לאפשר להם לבצע את תפקידם, לא להפר את החוק באין מפריע.

08 ביוני 2026

אלימות המפגינים בביתו של המשנה לנשיא העליון היא תוצאה של תהליך דה לגיטימציה ארוך שנעשה למערכת המשפט. פגיעה בשופט אינה פגיעה באדם פרטי ואינה אירוע שאפשר להתייחס אליו כנקודתי.

04 ביוני 2026

תנאי הכשירות היחיד שדורש החוק בישראל ממועמד לתפקיד מבקר המדינה הוא להיות אזרח ישראלי שהוא גם תושב. כך קורה שגם מי שייצג עד לא מזמן את ממשלת ישראל ואת העומד בראשה יכול להתמודד על התפקיד החשוב והרגיש הזה, ללא תקופת צינון.

03 ביוני 2026

מערכות הבינה המלאכותית המשתלבות במהירות בחיי היום-יום חושפות את כולנו לפגיעות פיזיות, רגשיות, קוגניטיביות, פיננסיות וחברתיות, אך לא באותה מידה. קבוצות פגיעות במיוחד כמו ילדים, קשישים, החברה החרדית והחברה הערבית, חשופות לסיכונים ייחודיים. כדי להגן עליהן נדרשת מדיניות המתחשבת בצרכיהן הייחודיים וכוללת לא פתרון אחד, אלא כמה שכבות שונות של התערבות.

01 ביוני 2026

הצעת החוק תהפוך את היועץ, שהוא הגורם המקצועי שמסייע לממשלה למלא את תפקידה במסגרת הדין, לדמות פוליטית לחלוטין שהממשלה יכולה להתעלם מחוות דעתו ולמנוע ממנו להציג את עמדתו לבית המשפט. התוצאה תהיה פגיעה בשלטון החוק ובזכויות אדם. ומה עושים הפוליטיקאים לנוכח החשש מפגיעה כזו? דואגים לעצמם לחסינות גבוהה יותר מהליכים פליליים.

01 ביוני 2026

רגע לפני שהיא מתפזרת, הכנסת ממהרת להעביר כמה שיותר חוקים בהליכים מזורזים ופגומים, ובניגוד לחוות הדעת של הייעוץ המשפטי. כך המחוקקים סוללים את הדרך לביטול חוקים, במקום לקדם חקיקה ראויה לתועלת הציבור.

01 ביוני 2026

כיצד משפיעים המציאות הביטחונית המתוחה והמשברים הפנימיים על עמדות הציבור הערבי בישראל ביחס לשאלות של ביטחון אישי, יחסי יהודים-ערבים ורמת האמון וההזדהות עם המדינה?

27 במאי 2026

מה קורה כאשר מערכת החינוך עוקבת אחרי מורים בחשאי, מסתירה נתונים וגורמת להורים לחשוב פעמים לפני שהם שולחים את ילדיהם לבתי הספר? בטווח הקצר היא מפסיקה לתפקד, בטווח הארוך – היא פוגעת בכלכלה, בביטחון ובדמוקרטיה.

25 במאי 2026

הצעת החוק הנקראת "פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה" היא למעשה שינוי משטרי בעל השלכות מרחיקות לכת על הדמוקרטיה הישראלית: היא תהפוך את היועץ משומר סף עצמאי המסייע לממשלה למלא את תפקידה ומוודא שתשמור על החוק, ל"חותמת גומי" שתכשיר כל החלטה. בנוסף, הצעת החוק גם מסמיכה את הממשלה להתעלם לחלוטין מחוות דעתו המשפטית של היועץ.

25 במאי 2026

הצעת החוק שתוציא את המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות ותהפוך אותה למחלקה נפרדת במשרד המשפטים לא תשפר את מערך בדיקת התלונות נגד שוטרים, אלא היא עלולה לפגוע באי-תלותם של חוקרי ותובעי מח"ש, ביכולתם לפעול באופן מקצועי ואפקטיבי, ובאמון הציבור בגורמי אכיפת החוק.

24 במאי 2026

הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי משמעותה ביטול תפקיד היועץ כשומר סף עצמאי המסייע לממשלה אך גם מונע ממנה להפר את החוק, והפיכתו לעושה דברה. הממשלה תוכל למעשה לפרש את החוק כרצונה והתוצאה תהיה ריסוק שלטון החוק.

20 במאי 2026

מבקר המדינה בחר להסתכל על שלל הבעיות שמהן סובל הדרום דרך הכותרת "משילות", אך התעלם מכך שמשילות היא בראש ובראשונה מבחן תפקוד של המדינה. במקום לעסוק בכשל המערכתי – הוא בדק את מידת הציות של האזרחים

11 במאי 2026

הצעת החוק מבקשת להעביר את תקציב התאגיד לשליטת הממשלה ולאפשר לה לשנות או לבטל סעיפים בו. המשמעות היא פגיעה בעצמאות השידור הציבורי, יצירת תלות בדרג הפוליטי ואיום מתמיד על יכולתו של התאגיד לקיים עיתונות חופשית, ביקורתית ובלתי תלויה. מעבר לכך, מדובר במהלך שאינו מוצדק כלכלית ומקודם בהליך חקיקה חריג שנועד לעקוף דיון מקצועי והתנגדויות משפטיות.

11 במאי 2026

מערכת הבחירות עוד לא נפתחה באופן רשמי, אבל הרשת כבר מוצפת בסרטוני AI שמפיצות מפלגות ופוליטיקאים. לא כולם ערוכים באותה רמה, חלקם מגוחכים ממש ומעלים את השאלה: "מי יאמין לזה". אלא שהשאלה הזאת כבר לא רלוונטית היום, ומטרת הסרטונים האלה היא לא להתחפש לאמת אלא לעשות משהו אחרי לגמרי.

06 במאי 2026

הצעת חוק השידורים מציעה רפורמה חשובה בשוק התקשורת בישראל, אך לצד צעדים נחוצים היא גם מבטלת את כל מנגנוני האבטחה של איכות התוכן העיתונאי, מקנה סמכויות אכיפה רחבות מדי לרגולטור, ולכן עלולה לפגוע במקצועיות העיתונאית. החשש הוא שפתיחת השוק לתחרות לא מפוקחת תוביל ל"מירוץ לתחתית" או לריכוזיות בשל העובדה שהשוק קטן. בנוסף, הליך החקיקה עצמו מלא פגמים הואיל וההצעה לא קיבלה את אישור היועמ"שית ואת רשות האסדרה וגם עקפה את ועדת הכלכלה והעבירה את הדיון לוועדה מיוחדת, כדי לעקוף התנגדויות.

27 באפריל 2026

מצב המלחמה המתמשך בישראל מחריף את הפגיעה בנשים – בתעסוקה, בביטחון האישי ובנטל המשפחתי, וכל זאת כאשר הן נעדרות כמעט לגמרי ממוקדי קבלת ההחלטות. לצד הירידה בייצוג, נמשכת שחיקה רחבה במעמדן: עלייה באלימות, התחזקות מגמות אולטרה־שמרניות ופגיעה במנגנונים שנועדו להגן על שוויון מגדרי. התמונה המצטברת מצביעה על קשר ישיר בין נסיגה בזכויות נשים לבין היחלשותה של הדמוקרטיה בישראל.

15 באפריל 2026

תצלום ישן יכול להפוך לסרטון חי, קול שאבד יכול להישמע שוב. מפתה להשתמש בבינה המלאכותית כדי להתקרב למי שאיבדנו, אבל במיוחד ביום השואה כדאי לשאול מה יקרה אם לא נוכל עוד להבחין בין זיכרון היסטורי לבין החיקוי המלאכותי שלו.

14 באפריל 2026

המעבר של זיכרון השואה למרחב הדיגיטלי הופך אותו לנגיש יותר, אך גם פגיע לעיוות ולהשוואות מנותקות מהקשר היסטורי. כשהתוכן הופך קצר ומהיר, עומק ומורכבות נדחקים לשוליים, וכאשר הרשתות הן מקור הידע העיקרי של צעירים – היכולת לשמר זיכרון אחראי ומשמעותי נמצאת בסכנה.

14 באפריל 2026

ההצעות המכונות "פיצול תפקיד היועמ"ש" מבקשות למעשה לקדם מהלך רחב הרבה יותר: להחליש את עצמאות התביעה והייעוץ המשפטי באמצעות מינוי והדחה פוליטיים של מי שאמור לוודא שהממשלה פועלת על-פי החוק, ולהפוך את חוות הדעת המשפטיות של הייעוץ ללא מחייבות. מהלך כזה יפגע בעצמאות מערכת אכיפת החוק, יסיר בלמים מדרכה של הממשלה ויערער את שמירת שלטון החוק וזכויות האדם.

13 באפריל 2026

play

יום השואה 2026 מגיע על רקע מציאות משתנה שבה האנטישמיות אינה רק זיכרון היסטורי, אלא תופעה דיגיטלית מתפתחת במהירות חסרת תקדים. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את ד"ר לירם קובלנץ-שטנצלר, מומחית לאנטישמיות ולרדיקליזציה בעידן הדיגיטלי, לשיחת עומק על פניה החדשים של השנאה.

כיצד השתנתה האנטישמיות מאז ה-7 באוקטובר? מה תפקיד הרשתות החברתיות בהפצת שנאה, תיאוריות קונספירציה ורדיקליזציה - לעיתים במסווה של ביקורת פוליטית לגיטימית? והאם מדובר בתופעה חדשה, או באותם דפוסים היסטוריים בלבוש טכנולוגי עדכני?

השיחה בוחנת את הגבול המיטשטש בין אנטי-ציונות לאנטישמיות, את המנגנונים שמובילים אנשים "רגילים" לאמץ רעיונות קיצוניים, ואת הדרך שבה שיח שנאה מחלחל מהשוליים הדיגיטליים אל המיינסטרים ולעיתים גם לאלימות ממשית.

13 באפריל 2026

החוק החדש קובע עונש מוות כברירת מחדל, מצמצם מאוד את שיקול הדעת השיפוטי ובעיקר – מעגן אפליה על בסיס לאום. הוא מהווה תקדים מסוכן, משום שאם אפשר להפלות כאשר מדובר בעונש החמור ביותר, מדוע לא להפלות גם בהטלת עונשים אחרים?

31 במרץ 2026

ההצעה, המבקשת לקבוע עונש מוות כ"ברירת המחדל" בבית המשפט הצבאי באזור יהודה ושומרון, נגועה באפליה על רקע לאומי וסותרת את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. היא צפויה לגבות מישראל מחיר מדיני וספק אם תסייע למאבק בטרור.

30 במרץ 2026

ד"ר יפעת בן חי שגב, שמונתה לעמוד בראש מועצת רשות השנייה, לא תוכל למלא את תפקידה במשך 3 עד 6 חודשים בשל ניגוד העניינים שבו היא נמצאת. מינויה נועד ליצור כאוס במקום רצף תפקודי ולהשאיר את שוק התקשורת במצב של חוסר ודאות, כאשר על שולחנה של הרשות השנייה ההחלטה הבוערת של אישור העברת הבעלות בערוץ 13.

25 במרץ 2026

מינויה של ד"ר בן חי שגב מעורר קשיים של ניגוד עניינים שימנעו ממנה לעסוק בליבת תפקידה למשך כמה חודשים לפחות, ויחייבו מינוי ממלאי מקום זמניים. החלטת הוועדה לאישור מינויים בכירים לסטות מהמלצות הייעוץ המשפטי אינה מנומקת, והמינוי עלול לפגוע ברציפות התפקודית, באיכות קבלת ההחלטות ובאינטרס הציבורי.

24 במרץ 2026

האיסור הגורף בחוק על עובדי ציבור לגלות מידע שהגיע אליהם, גם כזה שלציבור יש אינטרס לדעת עליו, עלול להפוך לכלי פוליטי בידי השלטון להשתקת ביקורת והכתבת נרטיבים נוחים. הגיעה העת לעגן בחוק את סמכות עובדי הציבור לחשוף מידע.

23 במרץ 2026

מהו "מצב חירום מיוחד" בבתי המשפט, מי רשאי להכריז עליו, ואיך קובעים איזה דיונים ממשיכים להתקיים גם במצב זה? התשובות לכל השאלות

22 במרץ 2026

מתקפות סייבר נגד חברות ישראליות עלולות לשתק פעילות עסקית, לחשוף מידע רגיש של אזרחים ולזרוע פחד ובהלה, אלא שחלק גדול מהמגזר העסקי בארץ כלל אינו כפוף לרגולציה בתחום הגנת הסייבר. בניגוד לטענות, תזכיר חוק הסייבר שפורסם ערב המלחמה לא מבקש לפגוע בעצמאותן של חברות אלא לספק למשק הגנה קריטית, לפני שיהיה מאוחר מדי.

19 במרץ 2026

חוות הדעת של מחלקת החנינות במשרד המשפטים קובעת כי בקשת החנינה של ראש הממשלה חריגה ביותר ועלולה לפגוע בעיקרון השוויון, בהפרדת הרשויות ובאמון הציבור. גם התנאים שהתקיימו בפרשת קו 300 אינם חלים כאן, ולכן אין בסיס חוקי להענקת חנינה.

15 במרץ 2026

פוסט שעלה לחשבון ה-X של המנהיג העליון לאחר חיסולו מזכיר לנו שנוכחותו הציבורית של אדם אינה תלויה היום רק בקיומו הפיזי. לא צריך נאומים מוקלטים מראש – בזכות הבינה המלאכותית החיים נמשכים עד אין סוף, והישרדותה של דיקטטורה כבר אינה תלויה במנהיג חי.

15 במרץ 2026

play

העלייה החדה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית מציבה אתגר חברתי ולאומי מהמורכבים ביותר בישראל. נתוני מקרי הרצח, תחושת הפחד והפער בין הציפיות מהמדינה לבין המציאות מעלים שאלות על מדיניות, אכיפה ומשילות.

בפרק מיוחד של "סדר חדש" מכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנצרת בשיתוף קבוצת בוקרא, משוחחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם עם מאזן גנאים, פרופ' מונא חורי-כסאברי וברווין עזב מחאמיד על הגורמים לזינוק בפשיעה, על יחסי המגזר הערבי עם המשטרה, על תפקיד החברה האזרחית ועל האפשרויות לשינוי. הפרק בוחן האם מדובר בכשל מערכתי מתמשך, ומהם הצעדים הנדרשים כדי להשיב תחושת ביטחון אישי לערבים אזרחי ישראל.

12 במרץ 2026

בזמנים של משבר וחירום גוברת הנטייה להגביל קולות שמציפים מחלוקת, אך אלה בדיוק הרגעים שבהם מתחדדת חשיבות חופש הביטוי, ושל חופש המחאה שהוא רכיב מרכזי בתוכו. המשטרה מחויבת להגן עליו, ואל לה לפעול כמי שמגנה פוליטית על הממשלה.

08 במרץ 2026

בזמן שבישראל מתקבלות החלטות גורליות, נשים כמעט ואינן נוכחות סביב השולחן. בהיעדרן, גם שיקולים אזרחיים וחברתיים נדחקים לשוליים, והמדיניות המתגבשת מצומצמת יותר במגוון שיקולים וצרכים של קבוצות שונות באוכלוסיה. את המחיר על כך משלמת החברה הישראלית כולה.

08 במרץ 2026

play

ביום האישה הבינלאומי 2026, נדמה שהשאלה על מצבן של נשים בישראל מקבלת משמעות מחודשת. מצד אחד, נשים משתלבות יותר בשוק העבודה ומגיעות לעמדות השפעה. מצד שני, פערי השכר נמשכים, הייצוג הפוליטי מוגבל, ובשנים האחרונות מתרבים גם הוויכוחים סביב הפרדה מגדרית והשלכות של שינויים פוליטיים ומשפטיים על שוויון מגדרי.

בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את עו"ד ענת טהון-אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ואת פרופ׳ יופי תירוש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ומחברת הספר "הופרדנו כך". יחד הם בוחנים כיצד מודדים את מצבן של נשים בעולם ומה מלמדים המדדים על ישראל, מהן המגמות המרכזיות בייצוג נשים בפוליטיקה ובשוק העבודה, ומהי המשמעות של התרחבות ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי עבור חברה ליברלית ורב-תרבותית.

08 במרץ 2026

התפטרות ועדת הרוגלות אינה אירוע נקודתי אלא סימפטום לכשל עמוק יותר: בישראל כמעט בלתי אפשרי לחקור פרשות נפיצות כאשר הבירור מתקרב לליבת הכוח. מעורבות פוליטית, מנדט מצומצם ונבדקים שמכתיבים את גבולות הבדיקה פועלים נגד בירור האמת והעובדות. באופן הזה, גם אירועי 7 באוקטובר עלולים לזכות לבירור חלקי, מאוחר ומסורס.

19 בפברואר 2026

כאשר כל צעיר ערבי שלישי לא עובד, לא לומד, ומרגיש שהוא שקוף מול המוסדות – האלימות הופכת לדרך הקלה ביותר להשיג תחושת ערך. כדי לשנות את זה, צריך להחליף את הייאוש וחוסר האונים בכלים אזרחיים המעניקים תחושת שותפות ויכולת השפעה.

19 בפברואר 2026

הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים גם לסכסוכים אזרחיים תפגע בזכויות יסוד ובשוויון. כל אחת ואחד מאתנו שימצא את עצמו בסכסוך עם אדם אחר בעמדת כוח, עלול יהיה להיגרר לדיון בבית דין דתי שלא יגן על זכויותיו ויפלה אותו לרעה. ההבטחה שכל הליך כזה ייעשה רק בהסכמת שני הצדדים, מתעלמת מאינספור מצבים שבהם "הסכמה חופשית" לכאורה תושג באמצעות לחץ גלוי או סמוי.

16 בפברואר 2026

play

הפוליטיקה הערבית בישראל עוברת שינויים משמעותיים, בין שאיפה להשתלבות והשפעה על קבלת ההחלטות לאור אתגרי החברה הדרמטיים לבין שמירה על זהות לאומית. שיעורי ההצבעה, האמון במוסדות והיחס להשתתפות בקואליציה בכנסת מעלים שאלות על כיווני ההתפתחות של המערכת הפוליטית בחברה הערבית ובישראל בכלל.

בפרק מיוחד של "סדר חדש" מכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנצרת בשיתוף קבוצת "בוקרא", משוחחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם עם ד"ר מוחמד ח'לאילה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ועם ד"ר ת'אאר אבו ראס ממכון ון ליר על הגורמים שמעצבים את דרך ההצבעה של האזרחים הערבים בישראל. הפרק בוחן את השינויים בדעת הקהל ואת הכיוונים האפשריים של המצביעים הערבים בישראל בשנת בחירות.

16 בפברואר 2026

מדד תפיסת השחיתות הבינלאומי לשנת 2025 מצביע על ירידה בציון של ישראל ועל הידרדרות בדירוג העולמי. במקביל, רוב מובהק בציבור הישראלי סבור שהשחיתות גוברת ורואה אותה כתופעה רחבה במוסדות השלטון ובמערכת אכיפת החוק. לשחיתות כזו יש השלכות ממשיות: היא פוגעת באמון הציבור, מחלישה את היעילות וההוגנות של השלטון, ועלולה גם לערער את מעמדה הכלכלי והבינלאומי של ישראל.

15 בפברואר 2026

ממצאי הסקר הוצגו ביום העיון של תוכנית החברה הערבית בישראל בשיתוף עם קבוצת "בוקרא": "החברה הערבית בישראל על פרשת דרכים – אתגרים והזדמנויות".

10 בפברואר 2026

חשיפת מידע מסווג של דיונים ביטחוניים ודוחות מודיעין במסגרת מענה למבקר המדינה, מעלה שאלות על גבולות הסמכות של ראש הממשלה "להלבין" מידע חסוי. אף שהחוק הקיים מעניק לראש הממשלה סמכות זו, עקרונות המשפט המנהלי מחייבים שהחלטות מסוג זה יתקבלו בהליך סדור, על בסיס תשתית עובדתית מלאה ותוך התייעצות עם גורמי המקצוע.

09 בפברואר 2026

play

בשבועות האחרונים ניצבת תעשיית התרבות בלב עימות ציבורי, פוליטי וכלכלי מול שר התרבות מיקי זוהר. ביטול פרסים ותמיכות, ויכוחים סביב טקסי פרסים, ושיח ציבורי על "גיוון" ועל "הכפשת חיילי צה"ל" מעלים שאלה עמוקה יותר: מי מחליט אילו סיפורים יסופרו בישראל ועל ישראל בעולם. מה מלמד העימות הנוכחי על יחסי ממשלה ותרבות, והאם מדובר במלחמת תרבות רחבה הרבה יותר על גבולות חופש הביטוי בישראל. בפרק זה של "סדר חדש" משוחחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם עם ד"ר ליאור אלפנט, ראש הפורום הדוקומנטרי בישראל, על המודל הכלכלי של הקולנוע המקומי, על המשמעות של שלילת תקציבים מאיגודים וקרנות, ועל הקשר שבין כסף ציבורי, פיקוח וחופש יצירה.

06 בפברואר 2026

האירוע בבית הספר חוף הכרמל, במהלכו הפגינו תלמידים נגד המנהל תוך שהם קוראים קריאות אלימות וגזעניות, ממחיש עד כמה בתי הספר אינם מנותקים מהסביבה. כשההסתה מגיעה מהמרחב הציבורי לתוך בית הספר, ובמקביל מצמצמים את הדיון בנושאים שנויים במחלוקת – אין שיח דמוקרטי, אין מקום למגוון דעות ואין יכולת להתמודדות עם אלימות.

29 בינואר 2026

דוח ועדת החקירה על פרשת הצוללות חושף לא רק ליקויים ברכש הביטחוני, אלא כשל עמוק ומתמשך בתהליכי קבלת ההחלטות בדרג המדיני. אך גם ההמלצות המקצועיות והמדויקות ביותר לא יובילו לשינוי, אם מקבלי ההחלטות עצמם לא יכירו בחשיבות של הליך סדור ומקצועי, ויתחייבו לפעול לפיו.

28 בינואר 2026

התמונות השתולות של נפתלי בנט ויאיר לפיד לצד ראשי המפלגות הערביות הן רק ההתחלה: כך תסייע הבינה המלאכותית ליצור מציאות פוליטית מדומה ולהשפיע על מערכת הבחירות. על ועדת הבחירות לקבוע כלל ברור: אסור לפרסם תמונות מפוברקות של יריבים פוליטיים מזוהים כחלק מתעמולת הבחירות.

27 בינואר 2026

התזכיר לתיקון חוק החברות הממשלתיות מבקש להחליש ולבטל את המנגנונים שנועדו להבטיח מינויים מקצועיים, אחריות ושקיפות בניהול נכסי הציבור. הוא כולל בין היתר את ביטול "נבחרת הדירקטורים", מנגנון המשמש לגיבוש מאגר של מועמדים כשירים המתאימים לשמש דירקטורים בחברות ממשלתיות. משמעות התיקון לחוק היא העצמת כוחם של השרים למנות מינויים פוליטיים ומינויי מקורבים על חשבון עצמאות ומקצועיות הניהול של החברות שבבעלות המדינה ונכסי הציבור שבאחריותן.

25 בינואר 2026

דוח המבקר החושף את השימוש הבלתי חוקי של המשטרה בתוכנות ריגול הוא רק קצה הקרחון. המשטרה מאמצת ומפעילה בשיטתיות שורה ארוכה של טכנולוגיות מעקב חודרניות ללא הסדרה חקיקתית, ללא פיקוח וללא שקיפות. כאשר מדובר באמצעים המעניקים לרשות אחת כוח רב כל כך, הטכנולוגיה לא יכולה להקדים דיון עקרוני בזכויות יסוד ושינויי חקיקה.

22 בינואר 2026

תכנים מג'ונרטים, הצפת מידע ושימוש בצ'אטבוטים ככלי שכנוע: מערכת הבחירות הראשונה בעידן הבינה המלאכותית תתקיים במציאות שבה האמת קשה מאוד לזיהוי. בזמן שהטכנולוגיה דוהרת קדימה, חוקי הבחירות המיושנים לא מספקים הגנה מפני מניפולציות והנדסת תודעה. כדי ש"טוהר הבחירות" לא יהפוך לסיסמה ריקה, חייבים לעדכן את החוק ולהתאים אותו לאיומים הטכנולוגיים החדשים.

19 בינואר 2026

הצעת החוק מבקשת לאחד את מנגנון קביעת השכר של בכירי השלטון תחת ועדה ציבורית אחת תוך ביטול ההגנה על שכר השופטים. כיצד נקבע השכר כיום? מה יהיו ההשלכות על שכר השופטים? ומהן הסכנות הטמונות במהלך לעצמאות הרשות השופטת?

19 בינואר 2026

ההחלטה לבטל עשרות פרסים שמעניק משרד התרבות מדי שנה מהווה שלב נוסף במאמץ להחליש יצירה עצמאית ולהחליפה באומנות נאמנה לשלטון.

18 בינואר 2026

את הממשק הבא של הבינה המלאכותית לא נחזיק ביד אלא נרכיב על העיניים. המשקפיים החכמים יתרגמו לנו שלטים ברחוב ויאפשרו לצפות בסרטים ולעבוד תוך כדי תנועה, אבל גם יערכו בשבילנו את המציאות וישנו את האופן שבו אנחנו פוגשים זה את זה ואת העולם סביבנו. האם אנחנו מוכנים למהפכה?

18 בינואר 2026

הצעת החוק לתיקון חוק המועצה להשכלה גבוהה הופכת את המל"ג ואת הוועדה לתכנון ולתקצוב מגופים מקצועיים וממלכתיים לגופים ממשלתיים-פוליטיים. המהלך עתיד לפגוע פגיעה חמורה בחופש האקדמי, במקצועיותה של מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית, יעניק לדרג הפוליטי סמכויות אכיפה וענישה חסרות תקדים כלפי המוסדות האקדמיים ויפגע באיכות ההשכלה הגבוהה בישראל ובמעמדה הבינלאומי.

17 בינואר 2026

הצבעה בכנסת על אי-הכרה בפסיקות בג"ץ היא אמנם אקט הצהרתי בלבד שאין לו תוקף חוקי כלשהו, אך ההתרסה הבוטה והממוסדת הזאת נגד שלטון החוק מספרת את כל הסיפור כולו, על שלטון המבקש לעצמו כוח בלתי מוגבל.

15 בינואר 2026

בפני בית המשפט העליון מתנהל בימים אלו דיון שעשוי לסמן משבר חוקתי של ממש – בקשה לביזיון בית משפט שהוגשה במסגרת תיק התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר הביטחון (5819/24) בטענה שהממשלה לא קיימה את פסק דינו של בית המשפט העליון מה-19 בנובמבר 2025 לגבש תוכנית אכיפה אפקטיבית לגיוס חרדים.

מסבירון זה סוקר את הרקע לפסיקת בית המשפט, ובוחן האם אכן מדובר בסכנה למשבר חוקתי, או שמא בהתממשותו.

14 בינואר 2026

play

שלוש שנים אחרי הצהרת שר המשפטים לוין על הרפורמה המשפטית, החברה הישראלית עדיין מתמודדת עם השלכותיו של משבר עמוק ומתמשך. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מארחים את הרב ד"ר תמיר גרנות, מראשי ישיבת "אורות שאול", לשיחה ביקורתית מבפנים על הרפורמה, אופן קידומה והקרע שנחשף בין חלקי החברה הישראלית.

הרב גרנות אינו מתמקד רק בתוכן המהפכה המשטרית, אלא בדרך שבה נוהל שינוי משטרי בחברה מקוטבת. לקראת סיום, השיחה מקבלת ממד אישי: הרב גרנות הוא אב שכול, בנו, סרן אמתי צבי ז"ל, נהרג במלחמת חרבות ברזל, והוא מביא קול מפוכח וכואב, הנשען גם על ספר שנכתב ("חולם ולוחם") בעקבות האובדן והמלחמה.

13 בינואר 2026

"מילות השנה" שבהן בוחרים המילונים הגדולים של העולם, מאפשרות חשבון נפש לשנה האזרחית החדשה.

11 בינואר 2026

תזכיר החוק מבקש להקים מאגר מידע רפואי וגנטי ריכוזי שיחייב את כלל ארגוני הבריאות להעביר מידע מזוהה ורגיש על אזרחי ישראל לידי משרד הבריאות. המהלך פוגע פגיעה חמורה בזכות החוקתית לפרטיות, מאחר שהוא מבוסס על סטנדרטים מיושנים של אבטחה והתממה שאינם תואמים את הדין העדכני ואת הסיכון לדליפת מידע

11 בינואר 2026

תזכיר חוק הרדיו מציע רפורמה בשוק התקשורת המבקשת להעביר את הרדיו המסחרי ממודל אזורי למודל ארצי, בטענה של "פתיחת השוק לתחרות". אולם, התזכיר מאמץ מנגנון צר המתעדף שיקולים כלכליים על פני שיקולים ציבוריים נוספים, ובכך הוא עלול לפגוע בפלורליזם ובמגוון התרבותי בשידורי הרדיו, להוביל לריכוזיות בשוק ולדחוק קולות פריפריאליים החוצה ממנו.

8 בינואר 2026

 

ישראל נמצאת בנקודת הכרעה. כמעט שלוש שנים לאחר 7 באוקטובר, ובעיצומן של טלטלות במערכת הפוליטית והחברתית, שאלת הדמוקרטיה הישראלית כבר אינה תאורטית אלא מעשית: כיצד שומרים על מוסדות המדינה? איך משקמים את אמון הציבור? ומהם הפתרונות שיבטיחו דמוקרטיה חזקה ומתפקדת גם בעשורים הבאים? ביום רביעי, 2 בספטמבר 2026, תתקיים ועידת "זמן הכרעה: דמוקרטיה וחברה" של קבוצת "ידיעות אחרונות" והמכון הישראלי לדמוקרטיה, בהנחיית שרון כידון. הוועידה תפגיש תחת קורת גג אחת נבחרי ציבור מכל קצות הקשת הפוליטית, שרים, בכירי מערכת המשפט לשעבר, ראשי רשויות אכיפת החוק, אנשי אקדמיה, חוקרי וחוקרות המכון הישראלי לדמוקרטיה, בכירי השירות הציבורי, כלכלנים ונציגי החברה האזרחית, ליום של דיונים, ראיונות ופאנלים שיעסקו בסוגיות המרכזיות המעצבות את דמותה של המדינה | הוועידה תשודר בשידור חי באתר ובאפליקציית ynet ותסוקר בהרחבה ב-ynet ובעיתון "ידיעות אחרונות".

  • שידור חי

לשכת עורכי הדין והמכון הישראלי לדמוקרטיה מזמינים אתכם למפגש מקצועי של למידה וחשיבה משותפת על האתגרים הניצבים בפני הדמוקרטיה הישראלית ועל הדרכים לחיזוק שלטון החוק ומוסדות השלטון והמשפט. המפגש ייפתח בהרצאה של כב’ שופטת בית המשפט העליון בדימוס, ענת ברון, ובפאנל עיתונאי ועיתונאיות משפט. לאחר מכן יתקיימו דיונים בשולחנות עגולים על המלצות ופתרונות במגוון נושאים. הדיונים יתקיימו בהשתתפות עורכות ועורכי דין, אנשי ונשות אקדמיה, גורמי מטה במפלגות ובכירים ובכירות לשעבר בשירות הציבורי | יום ג' | 28 ביולי 2026 | 14:00-10:30 | ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש | הכנס ישודר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש
  • שידור חי

כ-640 אלף צעירים וצעירות יצבעו בבחירות הקרובות בפעם הראשונה, כוח אלקטורלי משמעותי עם פוטנציאל להשפיע על התוצאות. בניגוד לתפיסה הרווחת הם אינם אדישים לפוליטיקה: רובם מתכוונים להצביע ומאמינים שלקול שלהם יש השפעה. מה יקרה כאשר הדור שגדל תוך כדי משבר הקורונה, ההפיכה המשפטית והמלחמה יגיע אל הקלפי? נשמע מה מעניין אותם, מה חשוב להם במיוחד ומה הם מקורות המידע שעליהם הם נשענים, ונארח גם מומחים, אנשי ונשות חינוך, נציגים של המרחב הדיגיטלי וכמובן חוקרי וחוקרות המכון | יום ד' | 17 ביוני 2026 | ב' בתמוז תשפ"ו | 14:15-10:00 | למוזמנים בלבד | הכנס ישודר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

כשברקע האלימות הגואה בחברה הערבית, הקיטוב הפוליטי המחריף והשפעות המלחמה הממושכת, קיימנו השבוע בנצרת כנס מיוחד בשיתוף חברת התקשורת "בוקרא". הכנס הפגיש חוקרים, מקבלי החלטות ומנהיגי ציבור לדיונים באתגרים המרכזים מולם ניצבת החברה הערבית, ובהשלכות שלהם על הדמוקרטיה הישראלית, מההסלמה בפשיעה ואובדן האמון במוסדות המדינה, ועד לאיומים על טוהר הבחירות לקראת בחירות 2026. במסגרת שולחנות עגולים, גיבשו מומחי המכון ופעילים מהשטח המלצות למדיניות מעשית, שמטרתן לחזק את ההשתתפות האזרחית והפיתוח הכלכלי כמענה למשבר. אנו ממשיכים לפעול כדי לתרגם את התובנות הללו לצעדים בשטח שיבטיחו את עתיד הדמוקרטיה הישראלית.

ברקע כנס החורף וחזרתן של שלל יוזמות חקיקה לשולחן הכנסת, עולה גם שאלת היחסים בין הכנסת לרשות המבצעת. בכנס מיוחד שנקיים השבוע נבדוק: האם עדיין נשמרת הפרדת הרשויות? איך משפרים את עבודת הכנסת, מחזקים את מעמדה ושומרים על עצמאותה? | ישתתפו: ראשי סיעות, גורמי ממשל בעבר ובהווה, בכירים בצוות המקצועי של הכנסת, חוקרות וחוקרי המכון | יום ה' | 4 בדצמבר 2025 | 14:30-09:30 | המכון הישראלי לדמוקרטיה, פינסקר 4, ירושלים | למוזמנים בלבד | הכנס יועבר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

יום א', 9 בנובמבר 2025 | 16:30-09:30 | המכון הישראלי לדמוקרטיה, פינסקר 4, ירושלים | הכנס למוזמנים ומוזמנות בלבד וישודר באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה (ע"ר)

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

יום ג' | 16 בספטמבר 2025 | 14:30-09:00 | המכון הישראלי לדמוקרטיה, פינסקר 4, ירושלים | למוזמנים בלבד | ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש

  • למוזמנים בלבד
  • ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש

יום ב' | 8 בספטמבר 2025 | 13:00-09:30 | הבורסה לניירות ערך, תל אביב | בינה מלאכותית משנה את דרך ניהול וליווי העובדים שלנו. בואו נדון בשאלות הבוערות המעצבות מחדש את עולם העבודה: מהי בינה מלאכותית, ומהן החזיתות החדשות שלה? אילו אתגרים מזמנים לנו הכלים הדיגיטליים החדשים בזירת יחסי העבודה? כיצד בינה מלאכותית תורמת לפרודוקטיביות הארגונית? מה חשוב לדעת על זכויות הפרט ועל האיזונים הנדרשים בעידן של אוטומציה? | בהשתתפות: פרופ' שי שלו שוורץ, CTO, מובילאיי; ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה, המכון הישראלי לדמוקרטיה; ד"ר תומר סימון, המדען הראשי, מייקרוסופט ישראל; עו"ד גלעד סממה, ראש הרשות להגנת הפרטיות; ניר רייס, סמנכ"ל ההון האנושי, התעשייה האווירית; ליטל וקסלר, משנה למנכ"ל, Cal; ליאור פרנקל, מייסד Adaptation הסתגלות לעולם החדש; מנחה: ניל"י גולדפיין, משנה למנכ"ל, קבוצת נירם גיתן NGG | הכנס מיועד למקבלי החלטות בכירים בתחום ההון האנושי | ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש

  • למוזמנים בלבד
  • ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש

מושב הקיץ של הכנסת מסתיים כאשר על השולחן מונחת שורת נושאים משמעותיים במיוחד הממתינים להכרעה. כנס "זמן הכרעה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה יעסוק בשלושה מהם: מינויים ופיטורים של בכירים בשירות הציבורי, חופש המחאה והביטוי ומשבר הגיוס. בין המשתתפים: ח"כ בני גנץ, ח"כ אביגדור ליברמן, ח"כ אלי דלל, ח"כ מנסור עבאס, אלוף (במיל') יאיר גולן, ח"כ מיכל וולדיגר, ניצב (בדימוס) עמי אשד, ח"כ מירב כהן, ח"כ עאידה תומא סלימאן, ח"כ אפרת רייטן, סא"ל (במיל') יוסי לוי, כפיר בטט, עו"ד אילן בומבך, עו"ד אמי פלמור ועוד. 22 ביולי 2025 | כ"ו בתמוז תשפ"ה | 16:30-09:00 | המכון הישראלי לדמוקרטיה, רח' פינסקר 4, ירושלים. הכנס למוזמנים בלבד וישודר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

הכנס יתקיים ב-13 בינואר 2025 | 17:00-09:00 | המכון הישראלי לדמוקרטיה, פינסקר 4, ירושלים

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי

יום חמישי, ט"ז באלול תשפ"ד, 19 בספטמבר 2024, בשעות 19:00-15:00 במכון מופ"ת, שושנה פרסיץ 13, תל אביב | בשיתוף מכון מופ"ת, איגוד האינטרנט הישראלי ומשרד החינוך

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

משדר מיוחד ביוזמת יאיא פינק והמכון הישראלי לדמוקרטיה

  • שידור חי

שני דיונים ברצף שישודרו אונליין באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה. הראשון יעסוק בין היתר בהיבטים הפליליים של חופש הביטוי והעמדה לדין על עבירות הסתה בתקופת מלחמה, בהיבטים החברתיים של מידת הלגיטימציה להשמיע קולות מגוונים במרחב הציבורי, גם כאלו שאינם חלק מהקונצנזוס, וכן בהיבטים נוספים. השני יעסוק בסוגיית האיזון שעל ישראל לבצע בין המוטיבציה והמבט ההיסטורי הדרוש ללוחמים לבין שאלות של הדתה וחופש דת, בקווים המנחים למפקדים העורכים טקסי יציאה לקרב ומחליטים אילו הופעות ותרומות מזון להכניס לבסיסים וכן במהותו של ה'ביחד' שבשמו ננצח.

  • שידור חי

משדר מיוחד במכון הישראלי לדמוקרטיה בו נסביר את המשמעויות של הדיונים ונענה על השאלות הכי בוערות.

  • משדר מקוון

מכון מיתווים והמכון הישראלי לדמוקרטיה מזמינים אותך לצפות בדיון שבמסגרתו נבחן את ההשלכות של מהלכי הממשלה בחצי השנה האחרונה על היבטים שונים בישראל ועל מעמדה של ישראל בעולם.

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

בצעד חריג רכבת אווירית של שרי משפטים, שופטי עליון ומומחים מכל העולם הגיעו לישראל במאמץ אחרון להזהיר את חברי הכנסת והציבור בישראל מהשינוי המשטרי וההחלטה ללכת הפוך לחלוטין מהמגמות בעולם הדמוקרטי.

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד
  • כנס בשפה האנגלית

על רקע יוזמות החקיקה המוצעות, המכון הישראלי לדמוקרטיה ופורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה עורכים סדרת מפגשים. זהו המפגש ה-2 בסדרה.

  • שידור חי

עו"ד ענת טהון אשכנזי וד"ר גיא לוריא משוחחים על התיקונים לחוק יסוד: השפיטה ובמרכזם שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שתישלט בידי הרוב הקואליציוני

  • שידור חי

כנס בשפה האנגלית בשיתוף אגודת הידידים באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת תל אביב ומכון אהרון

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • כנס בשפה האנגלית

הזמנה לדיון וחשיבה | בשיתוף עם קבוצת "בוקרא"

  • שידור חי

על רקע יוזמות החקיקה המוצעות, המכון הישראלי לדמוקרטיה ופורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה עורכים סדרת מפגשים. זהו המפגש ה-1 בסדרה.

  • שידור חי

אמירה בוזגלו ופרופ' סוזי נבות בשיחה על הרפורמות המוצעות במערכת המשפט. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, אך ההסדרים החוקתיים וכללי המשחק בה שבריריים במיוחד. יש לקבוע כללי משחק שיסירו את החשש שכל החלפת שלטון עלולה להוביל בקלות לשינוי משטרי.

  • שידור חי

מכון מיתווים והמכון הישראלי לדמוקרטיה מזמינים אותך לצפות בדיון בנסיגת הדמוקרטיה בישראל ובמדינות אחרות באירופה, ובשאלה כיצד המאבק המתנהל בישראל ובאירופה בין התפיסה הדמוקרטית-ליברלית לבין רעיונות פופוליסטים, א-ליברליים ואנטי-דמוקרטיים, משפיע גם על היחסים ביניהן.

  • שידור חי

השקת הפרסומים "מבטים על שחיתות שלטונית" ו"שחיתות והצבעה"

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי

הכנס מתקיים כחלק מ"שבוע ישראל ללכידות חברתית" של הליגה נגד השמצה בישראל ולרגל צאתו לאור של הספר "ממלכתיות במאה העשרים ואחת" בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה. המושב הראשון יתקיים בשפה האנגלית ולמוזמנים בלבד. המושב השני יתקיים בעברית בליווי תרגום סימולטני ופתוח לקהל הרחב בהרשמה מראש. שני המושבים ישודרו בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

הזכות לבחור היא אבן יסוד בדמוקרטיה, אך בפועל הזכות להצביע נמנעת מאזרחים רבים המוגדרים כתושבי ישראל אך שוהים בחו"ל. האם הגיעה העת לאפשר הצבעה מחוץ לישראל? במטרה לדון בשאלות אלו כינס המכון שולחן עגול בהשתתפות שר התפוצות נחמן שי, חברי הכנסת צבי האוזר ואלון טל, בכירי ציבור ומומחים. צפו

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • למוזמנים בלבד

על אתגרי היישום של חינוך לדמוקרטיה בהשוואה בינלאומית ומתוך נקודת המבט המגזרית בקבוצות שונות בחברה הישראלית. הכנס מיועד לצוותי חינוך, א.נשי חינוך ברשויות המקומיות, גורמי מטה במשרד החינוך, אקדמיה וארגוני חברה אזרחית

במהלך משבר הקורונה נעשה שימוש נרחב בסמכויות חירום בידי הרשות המבצעת, לניהול המשבר ולהטלת מגבלות על הציבור. ההיזקקות לתקנות שעת-חירום - ובהמשך לחוק הקורונה - עוררה מצדה שאלות יסודיות בנוגע לביזור הכוחות הראוי בין הרשויות בשעת משבר.

  • שידור חי

הסדנה לשוויון בבחירות של המכון הישראלי לדמוקרטיה, עוסקת בהצעות לשינוי מבנה והרכב מליאת ועדת הבחירות ובאפשרות להקים רשות בחירות לאומית עצמאית ובלתי תלויה, בדומה לקיים בדמוקרטיות אחרות.

  • למוזמנים בלבד

משדר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומאקו על הצעדים הנדרשים ליציאה מהמשבר הכלכלי ואיך משיבים את היציבות למערכת הפוליטית. בהשתתפות יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון ופרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון

  • שידור חי

ח"כ יאיר לפיד, ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד; גדעון סער, יו"ר מפלגת תקווה חדשה; ח"כ נפתלי בנט, יו"ר ימינה; ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה; וח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר מרצ - לוקחים סיכון ועונים לשאלות הקשות של הצעירים שמצביעים בפעם הראשונה. שידור מיוחד של מאקו והמכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • שידור חי

דיון בנושא אסדרת תעמולת בחירות דיגיטלית והאתגרים הנובעים מהאסדרה החלקית לקראת הבחירות הקרובות בישראל.

  • שידור חי

חוקי היסוד בישראל הם חוקים בעלי מעמד חוקתי הם מגדירים את כללי המשחק שלנו. תיקון חוקי היסוד בתדירות גבוהה והולכת הוא שיוצר חוסר יציבות ממשלי קיצוני

  • שידור חי

עד כמה מדינת ישראל מוכנה וערוכה למערכת בחירות בצל מגפת הקורונה, ומהם האתגרים הניצבים לפני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לקיום מערכת בחירות כזאת? מפגש מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהשתתפות מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס

  • שידור חי

המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף עם קרן קונרד אדנהאור מקיימים כנס מקוון שיעסוק בשחיתות שלטונית ופופוליזם. מטרות הכנס הן ליצור מרחב לדיון אקדמי ומקצועי המשלב ידע וניסיון מקומי ובינלאומי, הצגת ידע ומחקרי מדיניות חדשים ולאפשר דיון מקצועי וציבורי בהם ולקדם המלצות מדיניות, מתוך רצון להשפיע על התפיסה של המאבק בשחיתות השלטונית ולקדמו את יישום המלצות המדיניות בקרב קובעי המדיניות, אנשי ונשות המקצוע, אקדמאיים ואקדמיות ובקרב הקהל הרחב

  • שידור חי

מעצבים מחדש את האינטרס הציבורי בממשק שבין הפוליטיקאים לאנשי מקצוע

  • שידור חי
default
  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

דיון בתיקון חוק הקורונה והארכת תוקף התקנות הפוגעות קשות בחופש המחאה וחופש הפולחן

  • שידור חי
default

דיון בשיתוף המשרד לשוויון חברתי, אוניברסיטת חיפה וקו אימפקט, בעקבות השקת הספר "מרחבי עבודה משותפים: עובדים יהודים וערבים בארגוני עבודה בישראל". הדיון יועבר בשידור חי באתר ובעמוד הפיסבוק של המכון הישראלי לדמוקרטיה

  • שידור חי
default

ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד: "השלמת תהליך האיזון בין הרשויות תלויה בשינוי או חקיקת חוק יסוד ברוב של 80 ח"כים, והשלמת החקיקה שנוגעת לזכויות אדם. אם הכנסת תעשה את תפקידה ברצינות, נשנה את הדרך שבה בית המשפט פוסל חוקים"

default

סירובה של הממשלה לקבל כל אפשרות לדיון בכנסת ושינוי חקיקה ע״י נבחרי הציבור, בשם המשמעת הקואליציונית שהפכה לטוטאלית ומוחלטת בשנים האחרונות, מחדדת עד כמה כלי הפיקוח של הכנסת חייבים לעבור רפורמה. הדרמה שחוללה שבוע שעבר ח"כ שאשא- ביטון ואיומי הסנקציה להדחתה מתפקידה כיו"ר ועדת הקורונה, הם מופע של חולשת בית המחוקקים שלנו. מה הם הכלים לחיזוק הכנסת ומה חושבים על זה חברי הכנסת?

  • שידור חי
default

דיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה העברית, בהשתתפות מר טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר ומייסד הארגון לשינוי גלובאלי, ומר תום פרידמן, עיתונאי ה"ניו יורק טיימס" וזוכה פרס פוליצר, על עתיד המשטרים הדמוקרטיים בעידן הקורונה

  • למוזמנים בלבד
default

הפורום להשכלה גבוהה - סדרת מפגשים בנושא ממשק אקדמיה-חברה בישראל

  • שידור חי

מה כולל ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לכחול לבן? מה ערכה של "החבילה הדמוקרטית" שלשמה נכנסה כחול לבן לממשלה? מהם ההישגים הדמוקרטיים, אל מול האתגרים שההסכם מעלה?

  • שידור חי
default

דיון מיוחד על תפקידה של מערכת המשפט במשבר הפוליטי, כשירות ראש ממשלה תחת כתב אישום והצורך בהסדרת יחסי הרשויות.

default

סיכום הדיון שנערך בשיתוף מרכז מינרבה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית

default

כשנה לחקיקת חוק הלאום, האם הוא עולה בקנה אחד עם ערכי מגילת העצמאות? כיצד יכולה להיות מגילת העצמאות רלוונטית גם בשנת 2019? והאם הגיעה העת לעגן את המגילה וערכיה בחוק?

default

יום עיון מיוחד בנושא דפוסי ההצבעה ושיעורי ההצבעה בקרב האזרחים הערבים בישראל

default

בעשור השמיני למצב החירום המוכרז בישראל ובחלוף עשרים שנה לעתירה לביטולו, יקיימו המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף מרכז מינרבה לשלטון החוק במצבי קיצון באוניברסיטת חיפה שולחן עגול וכנס, אשר ידונו בהשלכות החברתיות והמשטריות של שגרת החירום שהשתרשה בישראל בעשורים האחרונים.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

יום העיון, המתקיים בשיתוף קרן קונרד אדנאואר, יעסוק בבחינת מושג הפופוליזם בראי הבחירות שהתקיימו באפריל ולקראת הבחירות בספטמבר 2019. תקשורת ופופוליזם בתקופת בחירות - מהם המאפיינים וכיצד הם באים לידי ביטוי? מקרה בוחן: בחירות אפריל 2019 בישראל: ניתוח והפקת לקחים והתנהגות בוחרים בעידן הפופוליזם: מבט משווה

הצטרפו לח"כ שלי יחימוביץ, פרופ' מוסטפא כבהא, ח"כ רם בן ברק, ח"כ אלופה (מיל') אורנה ברביבאי, ח"כ ד"ר יוסף ג'בארין, ח"כ היבה יזבק, ח"כ מנסור עבאס, ח"כ עיסאווי פריג ועוד

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי
default
  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

שולחן העבודה יעסוק בסיכום הלקחים הנובעים ממערכת הבחירות שחלפה ובהתבוננות בנושאים ובהסדרים שיש מקום להציע שינוי ושיפור שלהם. יו"ר ועדת הבחירות, כבוד השופט חנן מלצר, יפתח את הדיון, ובשולחן ישתתפו נציגי ועדת הבחירות, וכן מוזמנים מומחים מן האקדמיה, יושבי ראש ועדת בחירות לשעבר, אנשי החברה האזרחית ועותרים ציבוריים וכן נציגי משרד המשפטים והייעוץ המשפטי של הכנסת

  • למוזמנים בלבד
default

סיכום פרויקט המחקר שהתנהל במכון הישראלי לדמוקרטיהמזה כחמש שנים, בהובלתם של פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' רענן סוליציאנו קינן. ובמימון מענק מחקר מטעם ה-European Research Council. הפרויקט עסק בעקרון המידתיות בדגש על יישומו בקרב קובעי מדיניות, מנקודת מבט רב-תחומית והשוואתית, ובדגש על מחקר אמפירי.

  • למוזמנים בלבד

כנס בחירות 2019 בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה ובית יגאל אלון בהשתתפות חניכי המכינות הקדם צבאיות וחניכי שנת השירות

  • למוזמנים בלבד

כנס בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה ובית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

כידוע, בשנה האחרונה עבר בכנסת חוק הלאום, אשר ביטל את מעמד השפה הערבית כשפה רשמית במדינת ישראל והגדיר אותה כ"בעלת מעמד מיוחד". על אף שיש שיראו בכך צעד סמלי בלבד, להחלטה זו משמעויות נרחבות בציבוריות הישראלית ואנו מבקשים לבחון אותם באספקלריה רחבה יותר ומתוך התייחסות להיבטיה הרבים של הסוגיה. בין היתר, נדון בלימוד השפה הערבית במערכת החינוך, נוכחות השפה הערבית במרחב הציבורי והתקשורתי והשפה כביטוי תרבותי.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

האם ישראל מתרחקת ממודל של דמוקרטיה ליברלית? והאם הפופוליזם הוא בהכרח תופעה שלילית? כנס מיוחד בהשתתפות מומחים ונציגי החברה האזרחית

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

על האיזון שבין חופש הביטוי ובין מניעת הפצת שיח שנאה, הסתה, אנטישמיות והכחשת שואה ברשתות החברתיות

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

מתי בפעם האחרונה ישבתם לשיחה אינטימית עם הפוליטיקאים, העיתונאים ומובילי הדעה הבכירים בישראל? הירשמו למפגש בנושא שלישיית הטלגרם מסכמים את מושב הקיץ של הכנסת עם עקיבא נוביק (ערוץ 10), חיים לווינסון (הארץ) ועמיחי אתאלי (ידיעות אחרונות) ביום חמישי הקרוב בשעה 20:00 בשער הדמוקרטיה הישראלית. לאחר המפגש תוכלו להנות מסיור לילי מודרך בשביל העצמאות.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

עקרון השוויון בפני החוק הוא ערך בסיסי במדינה דמוקרטית. אחד האתגרים של מדינה המעלה על נס את העיקרון הזה הוא הגשמתו בפועל. בשולחן העבודה שנקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף האגודה הישראלית לחקיקה, נדון בנושא נגישות המינהל והחקיקה בישראל. במסגרת זו, יציגו כותבי המאמרים את ממצאי המחקרים שלהם בדגש על המסקנות המעשיות העולות מהם. לאחר מכן נקיים דיון כיצד ניתן לקדם את הנגישות בפועל של המינהל ושל החקיקה במדינת ישראל.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

זהו מסע מרתק בשלל נושאים מגוונים אל תוך הלילה. בארוע הייחודי הזה משתתפים 18 פילוסופים ואינטלקטואלים צרפתים, גרמנים, אוסטרים וגם פילוסופית אמריקאית אחת, כולם בעלי שם עולמי, יחד עם יותר מ-80 עמיתים ישראליים. בלילה הזה נקשיב, נחשוב, ונתווכח יחד על נושאים בוערים שמעסיקים את העולם בכלל והחברה הישראלית על כל חלקיה בפרט

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

בתאריך 13.2.2018 נערך שולחן עגול במכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא הפליטים. הדיון עסק במצב הפליטים בישראל, בתכנית הגירוש מרצון שמובילה כיום הממשלה ובתוצאות ובהשפעות האפשרויות של יישום תכנית זו. בדיון השתתפו גורמים רבים שמעורים במצב המשפטי של הפליטים בישראל לצד מעורבות בנעשה בחייהם בישראל. בנוסף, הועלו חלופות שונות לתכנית הממשלתית לגירוש הפליטים.

default

בחלוף שנתיים לאימוץ החלטה 922 בידי הממשלה תערוך התכנית ליחסי יהודים-ערבים במכון הישראלי לדמוקרטיה, בשיתוף מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, יום עיון לדיון ברפורמה בתחום החינוך הבלתי-פורמלי בחברה הערבית בישראל. הדיון יבקש לעמוד על ההישגים והחסמים הנוגעים לרפורמה, למפות את מצב החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית כיום, ולהציג המלצות יישומיות למימוש החזון העומד ביסוד הרפורמה.

המדריך הפנימי נועד "להגדיר את עקרונות היסוד" ואת "שיטות העבודה" של המחלקה. הוא מעורר לכן שאלת יסוד בסיסית: האם הוא מבטא היטב את תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה? נדון בשאלה זו, הבאה לידי ביטוי בתחומים רבים שבהם עוסק המדריך

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

סדרת מפגשים חודשית בנושא מגילת העצמאות וערכיה בתרבות ובחברה הישראלית כיום. והפעם פיתוח הארץ לטובת כל תושביה? לרגל חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בחודש מרץ 1992

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

איך מיישמים היום, כעבור 70 שנה, את עקרונות מגילת העצמאות ובמה נתגאה בחגיגות ה-100 למדינה?

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

בשנים האחרונות מתקיים בישראל דיון ער בסוגיות הכרוכות בהשתתפות המדינה בתקציבי פעולות תרבות ואמנות ומוסדות תרבות ואמנות. הדיון ניזון בין היתר מגישה המבקשת להבחין בין חופש הביטוי, לרבות חופש הביטוי האמנותי, לבין שיקול הדעת הנתון לממשלה בבואה לתמוך בפעילות תרבות ואמנות

  • למוזמנים בלבד

סדרת מפגשים חודשית בנושא מגילת העצמאות וערכיה בתרבות ובחברה הישראלית כיום. והפעם מעמדה של המגילה: חזון, חוק או חוקה? לציון המעבר מאסיפה מכוננת לכנסת ישראל – פברואר 1949

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

הכנס לציון עשור להקמתה של הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים של התכנית ליחסי יהודים-ערבים במכון, בשיתוף המשרד לשוויון חברתי.

  • למוזמנים בלבד

דיון מיוחד בהשתתפות נציגי פייסבוק אירופה וישראל, נציגים מארגוני החברה האזרחית ואנשי אקדמיה על תפקידן של הרשתות החברתיות בהקשרים של צנזורה על מידע פוגעני, חסימת מידע, מנגנוני שקיפות ובקרה, אל מול החקיקה האמורה להגביל את התוכן ברשתות החברתיות.

  • למוזמנים בלבד

כנס משותף לקרן לאוטמן, למכון הישראלי לדמוקרטיה, לאוניברסיטה הפתוחה ולכלכליסט בחסות קרן רש"י ועיריית רעננה.

כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך

אנו שמחים להזמינכם למפגש ה-33 של פורום הדיונים בסוגיות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בנושא: מל"ג לאן?

השימוש ההולך וגובר במחשב בכל תחומי החיים משפיע על תחומים רבים. שכיחות השימוש במחשב מניע רשויות רגולציה בעלות סמכויות אכיפה לדרוש הרחבת סמכויותיהם גם לעריכת חיפוש במחשב (בכלל זה טלפוניים ניידים). דיון למוזמנים בלבד.

  • למוזמנים בלבד

על רקע המלצות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה ודרכי הטיפול בעבריינים בראשותה של כבוד השופטת (בדימוס) דליה דורנר והקמתם של בתי המשפט הקהילתיים בישראל, יקיים המכון שולחן עגול שיעסוק בפיתוח מדיניות הענישה.

  • שידור חי

דיון משותף של המכון הישראלי לדמוקרטיה ויוזמות קרן אברהם האירוע למוזמנים בלבד

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

שיח שולחן עגול של המכון הישראלי לדמוקרטיה והאגודה לזכויות האזרח

איך מנחילים לדורות הבאים את משמעויות הרצח ואת ההכרח בהפנמת ערכים דמוקרטיים? האם חזון אזרחי משותף לחברה הישראלית אפשרי? כנס משותף ל- ynet ולמכון הישראלי לדמוקרטיה לציון עשרים שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. נאומים: ח"כ יצחק הרצוג, מר גדעון סער, מר יוחנן פלסנר.

שולחן עגול של המכון הישראלי לדמוקרטיה ופורום קהלת למדיניות

  • שידור חי
default

יצירתה של רננה רז, המשחזרת באופן ייחודי באמצעות האזנה מחדש להקלטות מקוריות, את השימוע שנערך לאדם ורטה, מורה לשעבר בבית ספר אורט שפוטר עקב תלונה של תלמידתו על כך שלדבריה הוא משמיע דברים שמאלניים ויוצא נגד המדינה בשיעוריו.

כנס המשותף לקרן לאוטמן, למכון הישראלי לדמוקרטיה ולאוניברסיטה הפתוחה, אשר במהלכו יעניק נשיא המדינה אות הוקרה לבתי ספר ברחבי הארץ שבלטו בעשייתם למען ביסוס השותפות וההידברות בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית ולמען מיגור האלימות והגזענות.

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

ערב לקראת הבחירות ולכבוד השקת הספר: חקיקה אנטי דמוקרטית בכנסת ה-18. גולשי האתר מוזמנים בהרשמה מראש.

פאנל המשותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ומרכז מורשת מנחם בגין בהנחייתו של ד"ר עמיר פוקס.

default
  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

יום עיון רב-תחומי בנושא הטיפול באסירים נשאי HIV ובאסירים המסרבים לקבל טיפול רפואי

מאז רצח הנערים איל יפרח, נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ומוחמד אבו ח'דיר אנו עדים להסלמה חריפה בשיח הציבורי הישראלי בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית. על מנת למנוע המשך הידרדרות והחמרה, המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא לדיון חירום שתכליתו הנחת מצע לחיים משותפים והבנה הדדית.

  • למוזמנים בלבד

כיצד שומרים על האוטונומיה של מערכת ההשכלה הגבוהה ומבטיחים את תרומתה למדינה ולחברה בישראל?

default

יום עיון של המרכז לאתיקה במשכנות שאננים בירושלים, בהשתתפות פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא למחקר במכון.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default
default

קשת והמכון הישראלי לדמוקרטיה ערכו שיח יוצרים על עשייה קומית, קונפליקטים ונושאים שנויים במחלוקת; החברה הישראלית בראי עלילותיו של העיתונאי הערבי אמג'ד.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

במלאת 25 שנה ל"הלכת ציטרין" ועם פרסום שתי החלטות של בית המשפט העליון לאחרונה, עולה הצורך לבחון את גבולות החיסיון העיתונאי בישראל.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

בבוקר יום שני התכנס סגל הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל בראשות מפכ"ל המשטרה, רב ניצב יוחנן דנינו, לפורום משטרה וחברה במכון הישראלי לדמוקרטיה. במסגרת הפורום, שנוסד לפני עשר שנים, מלובנות סוגיות הנמצאות בראש סדר היום החברתי-משטרתי.

default

ערב עיון לרגל השקת ספרו של ד"ר אריק כרמון באין חוקה, בהוצאה משותפת של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועם עובד.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

הערב יוקדש לעיון בסוגיות עכשוויות הקשורות בניסיון של המשטר הנוכחי לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן־גוריון, וכן לסלק מדענית בכירה מפגישה בין־לאומית על שיתופי פעולה מדעיים.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

בשנים האחרונות חלה בישראל עלייה מתמדת ברמת הענישה, והיא מביאה לידי ריבוי אסירים וצפיפות בבתי הסוהר - כולם מקשים על שיקום העבריינים הכלואים. מהם כיווני ההתפתחות הרצויים במדיניות הטיפול בעבריינים ובעיצוב מדיניות הענישה? ומה תפקידו ומעמדו של עונש המאסר - גמול, הרתעה או שיקום?

  • למוזמנים בלבד
default