שיפור בהערכת מצבה הכללי של המדינה אבל ציונים נמוכים לאיכות הדמוקרטיה, האמון ברוב מוסדות המדינה ממשיך להיות נמוך, המתח בין הימין לשמאל נתפס החזק ביותר בחברה. למרות זאת רוב הישראלים מעדיפים להישאר בארץ.

צילום: עודד קרני

22 בדצמבר 2025

צילום: עודד קרני

22 בדצמבר 2025

תעסוקה: עצירה בתעסוקת גברים חרדים וירידה ברמת ההכנסה בהשוואה לציבור הלא חרדי ● גיוס: 55% מהמתגייסים החרדים פנו למסלולים כלליים שאינם ייעודיים לחרדים. רוב הנספרים כחרדים אינם חרדים או שהם חרדים לשעבר ● פריחת הישיבות: מספר בחורי הישיבות והאברכים עלה בעשור האחרון מ־92,500 ל־169,500 - עלייה של 83% וקצב גידול שנתי של יותר מ־6%. בשנת 2024 סופר משרד החינוך רק את המתוקצבים ללא כ-70,000 חייבי הגיוס ● עוני מול נכסים: למרות ש־33% מהמשפחות החרדיות חיות מתחת לקו העוני ל־75% מהן יש דירה בבעלותן - שיעור גבוה יותר מהציבור הלא חרדי ● העולם שייך לצעירים: החברה החרדית מהצעירות בעולם עם 57% מתחת לגיל 19.

14 בדצמבר 2025

סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה: 55% מהציבור מתנגדים להצעת החוק שתאפשר הפרדה בין נשים לגברים במוסדות להשכלה גבוהה ללא כל מגבלה, רק כשליש מהציבור תומכים בה, ורק רבע תומכים בהפרדה מגדרית גם במרחב הציבורי במוסדות אקדמיים.

71% מכלל הציבור מסכימים כי יש להגדיל את מספר הנשים בכנסת, בממשלה ובמשרות בכירות בשירות הציבורי. גם 47% מבין מצביעי ש"ס וכשליש (32%) ממצביעי יהדות התורה תומכים בכך ● 65% מכלל הציבור מסכימים כי ייצוג שוויוני של נשים הוא מבחינתם שיקול בהעדפת מפלגה זו או אחרת. מפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) עולה כי 83% ממצביעי המרכז ו-80% מהשמאל סבורים כך, וכן קרוב למחצית ממצביעי מחנה הימין ● 65% מכלל הציבור מסכימים כי מצבן של נשים היה טוב יותר אם היו יותר נשים במוקדי קבלת החלטות.

שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2024 היוצא לאור זו השנה התשיעית, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים, בהם החינוך, התעסוקה ואורח החיים. פרק מיוחד השנה מוקדש לבריאות.

08 בינואר 2025

שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2024 היוצא לאור זו השנה התשיעית, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים, בהם החינוך, התעסוקה ואורח החיים. פרק מיוחד השנה עוסק בבריאות ואורח חיים בחברה החרדית, ומתבסס על סקר הלמ"ס בשנת 2023.

08 בינואר 2025

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל מעריכים 94% שהדמוקרטיה בסכנה חמורה, במרכז – 71% ובימין 38% ● פחות מחמישית מהישראלים מעריכים את מצבה של ישראל כטוב או טוב מאוד, אבל כשני שלישים סבורים שישראל היא מקום שטוב לחיות בו ● מבין מוסדות הציבור, שיעורי האמון במוסדות הפוליטיים – הממשלה, הכנסת, והמפלגות – הם הנמוכים ביותר.

בכלל הציבור, צה"ל זוכה באמון הגבוה ביותר מבין גופי הביטחון: 77% ● האמון במשטרה הוא הנמוך ביותר – 37% ● רוב קטן בציבור היהודי סבורים שצה"ל והמוסד ניטרליים פוליטית, מחצית חושבים כך גם לגבי השב"כ ● בימין שיעורים נמוכים יותר סבורים ששלושת הגופים ניטרליים פוליטית, מאשר במרכז ובשמאל ● רק מיעוט בציבור היהודי מעריכים את המשטרה כניטרלית.

האמון הממוצע בטלוויזיה עומד על 49%, אולם גבוה יותר בפילוח לפי ערוצים: 60% נותנים אמון בכאן 11, 54% בחדשות 12 • 65% משתמשים בווטסאפ לצריכת חדשות, 44% משתמשים לשם כך בטלגרם • 50.5% מהימין ציינו במצטבר את ערוצים 11,12,13 כערוץ העיקרי שהם צופים בו, ו-24% ציינו את ערוץ 14. לעומת זאת, במרכז ובשמאל לא נחשפים כמעט בכלל לערוץ 14 - 4% ו-3.5% בהתאמה – מה שיוצר "בועת מידע" • 56% מהציבור מאמינים ביכולתם להבחין בין פייק ניוז לבין דיווח חדשותי מבוסס עובדות • 70.5% מהמרואיינים טוענים שלא התחרטו אף פעם על ששיתפו מידע לא מבוסס בקבוצות או ברשתות חברתיות.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים נמצא רוב למצדדים במימון מוסדות תרבות ואומנות בשלושת המחנות — עם רוב מכריע בשמאל ורוב קטן יותר במרכז ובימין • בקרב המסורתיים הדתיים חלה הירידה החדה ביותר בשיעור התמיכה בתקצוב ציבורי לתרבות • 53% סבורים שלמדינה אין זכות להתערב בתכנים אמנותיים, לעומת 42% התומכים בהתערבות • בימין קיים רוב קטן (53%) המצדד בהתערבות המדינה בתכנים שבהם היא תומכת. זאת לעומת המרכז והשמאל, שם רוב מכריע מתנגדים להתערבות.

הסקר הקבוע נערך ביוני 2023, אך חלק מהשאלות נבדקו שוב בסוף 2023 ובתחילת 2024 • רמות ומדרג האמון במוסדות המדינה השתנו רק מעט • במדידה השנייה חל שיפור גדול במידת האמון במשטרת ישראל • בית המשפט העליון עומד בשתי המדידות בצמרת דירוג האמון בציבור הערבי.

שיעור הנשים החרדיות העובדות חצה לראשונה את ה-80% • אחרי שנה שבה הואט הגידול במספר בחורי הישיבות והאברכים הוא גדל שוב ב-4.1% נוכח חזרת המפלגות החרדיות לקואליציה • 15% מהסטודנטיות החרדיות לומדות מדעי המחשב, גידול של 63% בתוך ארבע שנים.

31 בדצמבר 2023

45% מהציבור סבורים שהסיכויים למלחמת אחים גבוהים - הנתון הגבוה מאז תחילת המחאה. 70% מהציבור תומכים בהפגנות מול בתי פוליטיקאים. כרבע בלבד תומך באי התייצבות למילואים לאות מחאה.

סקירה שתוצג בכנס אלי הורביץ 2023 לכלכלה וחברה מראה מאז הקמת המנהלת חל זינוק במספר התלמידים שהשתתפו בהכשרות בשיתוף מעסיקים, מהיקף ממוצע של כ-900 הכשרות בשנים 2019-2010  לכ-15,800 הכשרות שהתקיימו בשנים 2022-2021. לצד זאת, היא מבטאת יישור קו עם המדינות המערביות המפותחות.

סקר עמדות הציבור בנושא כלכלה ויוקר המחייה, המתפרסם לקראת כנס אלי הורביץ 2023, מעלה כי 60% מהציבור בישראל רואה בממשלה אחראית ליוקר המחייה. כמחצית מהציבור מדווחים על הרעה במצבם הכלכלי האישי.

35% מהנישואין בחו"ל הם של יהודים שהיו יכולים להינשא ברבנות אך בחרו שלא לעשות זאת • 19.8% מהעובדים הבוגרים עבדו בשנה האחרונה בשבת • 63% מכלל המתגיירים הן נשים • 4.3% מהיהודים נקברים בקבורה אזרחית • 77% מתקציב מוסדות הדת במדינה מתחלק בין המשרד לשירותי דת, המועצות הדתיות וחברה קדישא.

המדד מציין 20 שנות מדידה וניתוח ומצביע על רוב התומך בכך שלביהמ"ש העליון תהיה סמכות לבטל חוקים הנוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. בעשור האחרון ניכרת ירידה משמעותית בשיעור האופטימיים לעתיד המדינה, ועם זאת הרוב מעוניינים להישאר בארץ.

• 40% אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל – ירידה של 6% מחודש שעבר
• 34% אופטימיים לגבי עתיד בטחון הפנים של ישראל. פילוח לפי מחנה פוליטי - 53% ממחנה הימין, 16% מהמרכז ו-10% מהשמאל
• 51% סבורים כי לממשלה החדשה תהיה השפעה שלילית על מעמדה הבינלאומי של ישראל
• 48% סבורים כי לממשלה החדשה תהיה השפעה שלילית על מעמדם האזרחי של ערבים בישראל
• 70% מהיהודים החילונים מוטרדים מיכולתם לשמר בעתיד את אורח חייהם, בעקבות התחזקות של קבוצות אחרות בחברה
• 75% סבורים כי השפעתם הפוליטית של החרדים גדולה מחלקם באוכלוסייה

82% מהחרדים דיווחו כי מצבם הנפשי טוב מאוד, בהשוואה ל-58% מהיהודים הלא-חרדים. 44% מהאוכלוסייה החרדית מצויים מתחת לקו העוני.

יחד עם זאת, נרשמה עלייה משמעותית בהוצאה למשק בית; תמותת תינוקות בחברה הערבית היא פי 2 בחברה היהודית, ובנגב מטפס לכ-1 מכל 100 תינוקות; פשיעה בחברה הערבית: גידול של 44% במספר אירועי הירי תוך 3 שנים

מהפכת ההשכלה הגבוהה: שנתון החברה הערבית 2021 חושף שנתוני הזכאות לבגרות בחברה הערבית קפצו בעשור האחרון לכ-64%; שיעור הסטודנטים הערבים הוכפל; עליה משמעותית בסטודנטים למדעי המחשב לכ-16%

על רקע הפרסום בכלכליסט, יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון, מציינים כי אם אכן הפרסומים נכונים הפרשה מעידה על איבוד האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון שחובה שיתקיימו בכל מדינה דמוקרטית

לאור המשבר המתמשך ביחסים בין הקואליציה והאופוזיציה, המכון הישראלי לדמוקרטיה שיגר לראשי האופוזיציה והקואליציה חוו"ד המתווה מסלול להסדרת היחסים ביניהן. לדברי החוקרים, ד"ר אסף שפירא, ד"ר עמיר פוקס וד"ר חן פרידברג, השיבוש המסוכן ביחסים פוגע בתפקוד הכנסת, ומצב דברים זה מעמיד את הדמוקרטיה הישראלית בפני משבר מסוכן

רוב גדול מהציבור גאים להיות ישראלים ומעדיפים לא לעבור למדינה אחרת; עם זאת, כשליש בלבד מעריכים את מצבה של ישראל כטוב – השיעור הנמוך בעשור האחרון; לראשונה מאז שנת 2016 בראש סולם המתחים ניצב המתח בין יהודים לערבים

במדד נכלל השנה פרק מיוחד על הערכת הציבור את מערכת המשפט ואת בית המשפט העליון, נייטרליות התביעה והשפיטה והליך בחירת השופטים: שיעורים גבוהים, בעיקר בקרב הציבור החרדי והדתי ובימין, סבורים שבחירת השופטים נעשית משיקולים פוליטיים; רוב בימין אך מיעוט בשמאל ובמרכז סבורים כי מערכת המשפט אינה פועלת באופן ניטרלי כלפי נבחרי הציבור

פרק מיוחד הוקדש השנה במדד לבחינת עמדות הציבור בנוגע לרפורמות במערכת הפוליטית, בשיטת הבחירות והממשל בישראל: כמחצית מהציבור תומכים בהעלאת הרוב הדרוש לשינוי חוק יסוד – כולל במחנה הימין; 42% תומכים במימון מפלגות גבוה יותר לאלה ששליש ממועמדיהם נשים, ומהחרדים – 20% בלבד; שני שלישים מהציבור תומכים בהעברת סמכויות לרשויות המקומיות​

זינוק נרשם גם במספר תלמידי הישיבות; נמשכים הפערים בענפי התעסוקה של גברים חרדים לעומת לא חרדים, והתקרבות של נשים חרדיות לנשים באוכלוסייה הכללית: 5% נשים חרדיות ו-3% גברים חרדים עבדו בהייטק

שנתון החברה החרדית 2021: מחצית מהחרדים משתמשים ברשתות החברתיות; 13% בלבד מהילדים והנוער גולשים באינטרנט; בטיחות ברשת: כרבע מהחרדים מעידים כי נפגעו מתוכן פוגעני; וגם, אחוזים בודדים מחפשים עבודה ברשת, ורק כשליש מהחרדים משלמים חשבונות ורוכשים באינטרנט

הנכונות לדווח על פגיעות מיניות בחברה החרדית גוברת: לאורך שני העשורים האחרונים נרשמה עלייה משמעותית במספר תיקי רשויות הרווחה העוסקים בפגיעות מיניות או אלימות נגד ילדים ברשויות החרדיות, והוא גבוה מזה שנרשם ברשויות הלא חרדיות

ברכות לממשלת בנט על אישור מתווה הורדת גיל פטור האברכים משירות בצה״ל ל-21. מדובר בצעד חיוני והכרחי שהוביל המכון הישראלי לדמוקרטיה בשנים האחרונות. סוג של רע הכרחי שיוביל בטווח הקרוב לכניסתם של כ-5,000 חרדים לשוק התעסוקה ועוד אלפים בשנים הקרובות.

הסיבות העיקריות לנשירה מהכשרות מקצועיות - קשיי פרנסה והצורך לשלב עבודה עם הכשרה. נמצא קשר חיובי בין קבלת דמי קיום לסיכוי לעליית שכר לאחר הכשרה מקצועית ולתעסוקה בתחום ההכשרה

המכון הישראלי לדמוקרטיה וארגון העיתונאים להנהלת פייסבוק ישראל והיועמ"ש: עצרו ההסתה הפרועה נגד עיתונאים ואנשי תקשורת לפני שיישפך דם. איומים מילוליים עלולים להפוך למעשי אלימות פוגעניים

סירובו של ראש הממשלה למנות שר משפטים הוא חלק ממכלול של פעולות שנועדו להחליש את מערכת אכיפת החוק. בכך פועל ראש הממשלה בניגוד עניינים ואינו ממלא עוד את תפקידו

פסק הדין בעניין איכוני השב"כ אינו נוגע רק לזכות לפרטיות, אלא מראה כיצד פרשת האיכונים היא מיקרו-קוסמוס לתהליכי קבלת ההחלטות בממשלה בתקופת הקורונה

היחלשות רבה של תחושת הסולידריות החברתית – המדידה הנמוכה בעשור האחרון; כשני שליש מהציבור סבורים כי השלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה, אך שיעור דומה סבורים כי ישראל היא מקום טוב לחיות בו; ירידה באמון הציבור בכל המוסדות

המכון הישראלי לדמוקרטיה משיק היום את "מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות" שימשיך, כמו מרכז גוטמן לפניו, לאסוף ולנתח נתוני דעת קהל על מדינת ישראל והחברה הישראלית מהיבטים שונים

התיקון לחוק שעבר בוועדת חוקה לקראת קריאה שניה ושלישית אינו ראוי ופוגע באופן מופרז בזכות היסוד הדמוקרטית של החופש למחות. ההחלטה על הגבלת הפגנות בהתאם למצב התחלואה צריכה להיות בידי דרג מקצועי נטול פניות ונטול שיקולים פוליטיים

פסק הדין של בית המשפט העליון, המדגיש את פערי הכוחות בין המתיישבים הישראלים ביהודה ושומרון לבין הפלסטינים, הוא תמרור אזהרה לקראת תוכניות החלת הריבונות הישראלית

50% מהציבור סבור שמצבה של ישראל טוב עד טוב מאוד; 58% מהישראלים סבורים שהשלטון בישראל מושחת; 55% חושבים שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה חמורה; המתח בין ימין לשמאל מדיני- פוליטי הוא השסע החברתי החמור ביותר; אחריו המתח בין יהודים וערבים

המכון הישראלי לדמוקרטיה ליועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת: אל תהפכו את הכנסת לעיר מקלט- הקימו ועדת כנסת כדי לאפשר דיון ענייני בעניין החסינות

מחקר חדש של מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה: רוב הערבים במדינה גאים להיות ישראלים- השיעור הגבוה שנמדד מאז 2003; רוב גדול של הערבים בישראל תומכים בהצטרפות המפלגות הערביות לממשלה, אך גם אינם מכירים בזכותה של ישראל להגדיר עצמה כמדינת הלאום של העם היהודי

במכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לראשי המפלגות המנהלות בימים אלה מו"מ קואליציוני עם הליכוד, להציב קווים אדומים לכניסתם לממשלה, במטרה לבלום יוזמות שיחלישו את שלטון החוק, המבקשות לשנות מהיסוד את האיזון בין שלוש הרשויות

במכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לציבור להפגין ערנות דיגיטלית ולדווח על הודעות ומסרונים שהתקבלו ללא זיהוי השולח: "הציבור צריך לשאול ממי הוא מקבל מסרים ולמה"

זיהיתם "בוט", חשבון מזויף או תעמולת בחירות אנונימית? מנגנון דיווח חדש יזרז את הטיפול מול הרשתות החברתיות

המכון הישראלי לדמוקרטיה, פורום קהלת, ישראל 2050, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית והפורום הישראלי למנהיגות: "הגיע הזמן לאמץ את שיטת הפריימריז הפתוחים ביום הבחירות הכלליות - לחיזוק הקשר בין הציבור לנבחריו"

על ראש הממשלה, שמצהיר שטובת מדינת ישראל והבטחת בטחונה בראש מעייניו, לשקול היטב מה היא טובתה של המדינה: המשך ניהולה בידי מנהיג החשוד בביצוע עבירות פליליות חמורות המצביעות לכאורה על שחיתות שלטונית, או פרישה והתמקדות בניהול הגנתו. מצב בו ראש הממשלה, הממונה על מערכת אכיפת החוק נאבק מולה על חפותו הוא מצב לא רצוי, ויגרום בהכרח לפגיעה של ממש בניהול ענייני המדינה במקביל לניהול הגנתו

המניעים האמתיים לתיקון המתווה צריכים להתבסס על שיקולים ביטחוניים, כלכליים וערכיים ולא על ניסיונות להשפעה על מועד הבחירות

החלטת הממשלה לאימוץ ה- RIA היא החלטה חשובה שתגביר את האמון בין הרגולטור, בעלי עסקים והציבור, ובמקביל תצעיד את ישראל צעד נוסף בטיוב עבודת הממשל

שנתון החברה החרדית 2018 של המכון הישראלי לדמוקרטיה: עלייה של 21% בלומדים בישיבות בתוך 3 שנים; האטה בכניסת החרדים לתעסוקה ולאקדמיה; החרדים קונים דירות להשקעה ושוכרים דירות באזורי הביקוש החרדיים

מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2018 הוגש לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין. גם השנה ניכרת עליה בשיעור המעריכים את מצבה של ישראל כטוב וטוב מאוד ורוב הישראלים גאים בישראליותם. ממצא מעניין וחדש קשור למתח שבין גוש הימין לגוש השמאל- שלראשונה מזה 16 שנה הפך להיות המתח החזק ביותר בחברה הישראלית

המכון הישראלי לדמוקרטיה למובילי חוק הפייסבוק: "הצעת החוק משקפת גרעין של אמת אך התנפחה לממדים המשקפים פגיעה רחבה בחופש הביטוי"

"שיטת בחירת נציב שירות המדינה חייבת להשתנות מקצה לקצה: החל מקביעת תנאי סף מינימאליים שאינם קיימים, מינוי ועדת איתור מקצועית ושקופה שתנהל את התהליך וקיבוע לוח הזמנים לבחירת הנציב"

האפליה בחוק הפונדקאות מביאה לחוסר שוויון באופן המנוגד לערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, ואף לערכים הרווחים בקרב רוב מרכיבי החברה הישראלית

הכללים שנחשפו להכרה בבתי דין בחו"ל הקובעים קריטריונים נוקשים להכרה בבתי דין רבניים בחו"ל, בעייתיים ביותר ועשויים להיות בעלי השלכות סמליות, זהותיות ואופרטיביות על מיליוני יהודים החיים בתפוצות

על רקע פרסום דו"ח מבקר המדינה המצביע על ליקויים חמורים במינוי חברי המועצות הדתיות ורבני הערים, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה להפוך את המועצות הדתיות למחלקה המספקת שירותי דת, הממונה על ידי מועצת העיר

בעקבות ההתפתחויות בימים האחרונים בסוגיית מבקשי המקלט וקריאתו של ראש הממשלה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת פועלה של הקרן החדשה לישראל, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה לראש הממשלה לחזור בו מהצהרותיו

המכון הישראלי לדמוקרטיה על מתווה הטיפול במבקשי המקלט: "מבטא את מחויבותה של ישראל לשמירה על זכויות האדם והחוק הבינלאומי"; "יש להנפיק בהקדם אשרות מתאימות למבקשי המקלט שיישארו בישראל ויאפשרו להם לצאת לעבוד ולקבל זכויות רפואיות וסוציאליות"

המכון הישראלי לדמוקרטיה בעקבות צו בג"ץ על מינוי נציב שירות המדינה: "חייבים לשנות את שיטת המינוי של נציב שירות המדינה ולהעביר את האחריות לוועדת איתור"

על רקע חשיפת ההתכתבות בין שופטת השלום לחוקר הרשות לניירות ערך: "אירוע חמור שיש ללמוד ממנו בכדי שלא יפגע אמון האזרחים במערכות שלטון החוק; יש לבחון ברמה העקרונית את מדיניות המעצרים לצרכי חקירה בישראל"

על רקע חקירת פרשות השחיתות, יוחנן פלסנר, נשיא המכון קורא לראשי סיעות הקואליציה: "אסור למלא את השירות הציבורי בפילברים"

לקראת שנת ה-70 למדינת ישראל מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה משיק את אתר דאטה-ישראל: מאגר מחקרי דעת הקהל המקיף והוותיק ביותר בישראל בלחיצת כפתור

פרופ' תמר הרמן בתוכנית רצועת הביטחון בגלי צה"ל על מדד הדמוקרטיה

 "מדובר בפגיעה בחופש הביטוי. נכון ונאות שהשידור ציבורי יתבצע לפי כללי חוק ואתיקה, וכי במסגרתם יתקיים שיח הגון ומכבד באופן כללי, ובפרט כלפי נשיא המדינה שהוא סמל לממלכתיות הישראלית"

עם פרסום הצעת "חוק יסוד החקיקה" של השרים בנט ושקד, הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראת לחברי הכנסת ולשרים להסיר מסדר היום אחת ולתמיד את הרעיון של פסקת ההתגברות המאפשרת לכנסת לשוב ולחוקק מחדש חוקים שבית המשפט העליון פסל מטעמים של היעדר חוקתיות.

רוב הישראלים מרוצים ואופטימיים לגבי מצב המדינה- אך כל קבוצה מתבצרת בעמדותיה; אמון הציבור במוסדות הפוליטיים בשפל ; רוב הישראלים סבורים שבכנסת מחוקקים חוקים אנטי דמוקרטים ומתנגדים ללקיחת הסמכות לפסילת חוקים מבג"ץ

סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה בראשות מפכ"ל המשטרה, ערך יום עיון והעמקה בנושא יחסי המשטרה והמגזר הערבי במכון הישראלי לדמוקרטיה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה על ירידת ישראל בדרוג "נוחות עשיית העסקים" של הבנק העולמי: "כדי להביא לשינוי המגמה יש להגדיל את השימוש בכלים טכנולוגיים ובכלכלה התנהגותית"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בשלילת זכות הערעור על החלטות ועדת הבחירות המרכזית: "הפקרת הזכות הבסיסית ביותר לדמוקרטיה - הזכות לבחור ולהיבחר - לידי גוף פוליטי"; "תקדים מסוכן שעלול להשפיע בעתיד גם על בחירת חברי כנסת חרדים ומהימין הקיצוני"

הצעת החוק תוביל לדרדור נוסף במדד אמון הציבור כלפי מוסדות השלטון ונבחריו. אי אפשר להתעלם מהעובדה כי מדובר בהצעה שנתפרה למידותיהן של הפרשות הנוכחיות הקשורות בראש הממשלה

השרים בנט ושקד מפירים את האיזונים בין הרשויות ועלולים להוביל למציאות חוקתית אפלה וחסרת תקדים שבמסגרתה כל שלטון שייבחר בעתיד יהיה נטול רסנים ומגבלות ובעל מאפיינים אוטוריטריים

יוחנן פלסנר: "במקום לתקוף את בג"ץ, הגיע הזמן שהפוליטיקאים יפשילו שרוולים, ויחוקקו חוק ראוי ואפקטיבי שיגביר את השוויון ויענה על צרכי הצבא. חוק שיתבסס על תמריצים כלכליים ויכלול רפורמה עמוקה במסגרות השירות האזרחי, אשר בניגוד לצה"ל, אינן קרובות לעמוד ביעדי האיוש שלהן"

היום צפינו בפרק נוסף בעלילה הקשה של המחלוקת סביב הכותל. בג"ץ שלח לממשלה מסר לפיו ההחלטה על הקפאת מתווה הכותל היא צעד בעייתי ולא מובן.

על רקע פרסום דו"ח מבקר המדינה על משרד התקשורת וההתייחסות לניגוד העניינים של ראש הממשלה בתקופת כהונתו כשר התקשורת, במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים כי מדובר בדו"ח חשוב החושף את הכשל המהותי שנוגע למדיניות בשוק התקשורת בישראל בשנתיים האחרונות

על רקע פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא תפקוד מערך הכשרות בישראל, אומרים במכון הישראלי לדמוקרטיה כי מדובר בהוכחה נוספת שישנה בעיה מערכתית אינהרנטית בתפקוד מערך הכשרות בישראל

התכנית עשויה להגביר את הכדאיות של האוכלוסייה החרדית לפנות ללימודים אקדמאיים ולהגביר את כניסתם למעגל התעסוקה