התכנית לרפורמות במדיה

התכנית לרפורמות במדיה עוסקת בהיבטים המהותיים והמבניים של התנהלות אמצעי התקשורת והמדיה החדשה בישראל. התפיסה העומדת בבסיסה של התכנית, היא כי קשה להמעיט בחשיבותם של אמצעי התקשורת לקיומו של הליך דמוקרטי תקין ולקיומה של חברה אזרחית מיודעת ומעודכנת. צוות התכנית עוסק באיתור, אבחון ובחינה של הצעות להתמודדות עם כשלים בתפקוד אמצעי התקשורת, ובכלל זה כאלו הנובעים מלחצים מסחריים, מכשלי שוק ומעבירות על פרקטיקות אתיות.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר

    ראשת התכנית

    קראו עוד

    בעלת תואר דוקטור במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את הפוסט דוקטורט עשתה בבית הספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ

    חוקרת

המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת "הצלחה" לקראת הדיון על חוק אסדרת הערוצים הייעודיים: "חקיקה המתנהלת בהליך לא תקין וללא עבודה רצינית"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק אסדרת הערוצים הייעודיים: "תהליך חקיקה חפוז שיביא ל"פייק ניוז" ופגיעה בפלורליזם התקשורתי"

לקראת ההצבעה הצפויה בממשלה על חוק ההסדרים, חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת הצלחה, קוראת לנתק את הרפורמה בתקשורת מנוסח החוק

 

"מהלך חפוז שלא מבוסס על מודל כלכלי, הנועד לדרוס את הרגולטור; במקום פלורליזם בתקשורת נקבל שוק שבו הרבה שחקנים חלשים שאינם יכולים למלא את תפקידם"

play

"הרגילו אותנו לחשוב שהתקשורת צריכה להיות אובייקטיבית, אבל האובייקטיביות מתה. ככל שהתקשורת תהיה שקופה יותר, כך נוכל לחזור להאמין בה". ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר חושבת שאובדן אמון הציבור בתקשורת הוא לא בהכרח דבר רע

בשנה שעברה הצביע מדד הדמוקרטיה, על שפל של כל הזמנים באמון הציבור בתקשורת. לעומת זאת, בשנת 2017 נראה שהמגמה נבלמה ומתחילה מגמה הפוכה. האמון של הציבור הישראלי במוסד התקשורת עלה ב-4% ועומד השנה על 28% לעומת 24% בשנה החולפת

חוסר האמון בתקשורת נובע גם מידע רחב יותר שצבר הציבור בזכות הרשתות החברתיות וכלי תקשורת שהחלו לבקר אחד את השני. הקהל לא קונה יותר את האוביקטיביות ולכן, אם רוצים לשפר את אמון הציבור בתקשורת, הדרך לפעול היא ליצור שקיפות, אמינות וגיוון כפי שמציע הקוד האתי החדש של תאגיד השידור הציבורי.

לפי החלטת בג"ץ, בבחירות הבאות יוכלו מפלגות או תומכיהן לעשות שימוש כמעט ללא הגבלה בפרסום באינטרנט. הפיקוח יחול על ידיעות אחרונות ומעריב אך לא על ynet ו"וואלה!". בטלוויזיה יוקרנו סרטונים באופן מוגבל ולפי הקצאה. ובפייסבוק, ללא הגבלה. כבר כשנתיים יושבת על המדוכה ועדה האמורה לעסוק בעניין – והמלצות סופיות אין

play

ערוץ 20 בחר אסטרטגית שלא לבקש רישיון לערוץ ברודקאסט – מה שהיה מאפשר לו לשדר חדשות כאוות נפשו, אבל היה מחייב אותו בעמידה בסט של מחוייבויות וסטנדרטים שעולים הרבה כסף. עכשיו, כשהם נדרשים לשלם על פי חוק את המחיר על מעשיהם מגיע הבכי ומישהו חייב לומר: הפרידו בין צנזורה במובן האמיתי שלה, לבין הצורך בכפיפות לכללים מוסכמים ועמידה במחויבויות – כספיות או תוכניות

ניגוד העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביחס לחברת בזק אינו עניין חדש. הוא גרם לכך שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לו שלא יוכל להמשיך לכהן כשר התקשורת. גם מבקר המדינה עמד על כך בדו"ח מהשבוע שעבר. החידוש של המבקר היה, שגם מנכ"ל משרד התקשורת, בהיותו מינוי של אמון מצד נתניהו, משקף את ניגודי העניינים שבהם נמצא ראש הממשלה

"נזק היסטורי בלתי הפיך- החוק החדש יביא לקיצוץ של שליש בתקציב החדשות בשל גחמות פרסונליות"

לקראת ההצבעה במליאת הכנסת על חוק תאגיד השידור המחודש חוות דעת של המכון קוראת לשרים וחברי הכנסת לא לתת יד למסע הנקם ולחקיקה פרסונלית בלתי ראויה

אם חוק בא לעולם, ואז מחוסל או משתנה לפי גחמת השליט ובתמיכת שריו וח"כיו, וכל זאת משיקולים פסולים, ללא הצדקה עניינית ותוך רמיסת טובת הציבור, מדוע ראויים חוקי המדינה בכלל לכבוד?

בפרשת אזריה התוודענו לשינוי בסיקור התקשורתי וביחס הפוליטיקאים למקרה בהתאם לרוח שנשבה ברשתות החברתיות.

מכתב תמיכה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה לביטול פקודת העיתונות המנדטורית לקראת ישיבת ועדת שרים לחקיקה בנושא.

מדובר בחוק בלתי ישים, העלול ליצור צנזורה בלתי מידתית בהליך משפטי בלתי תקין ובלי תקדים בעולם.

ככל ששוק התקשורת המסחרית יהיה משוכלל יותר, כך יהיה תפקיד התקשורת הציבורית מהודק יותר וברור יותר מבחינת הצרכים שהוא בא לספק. לשם כך יש צורך בתקשורת ציבורית עצמאית ובלתי תלויה בשלטון, עד כמה שהדבר אפשרי כשמדובר בכספי ציבור. חוק תאגיד השידור הציבורי משקף איזון סביר מהסוג הזה.

חוות דעת חריפה נגד היוזמה של ח"כ ביטן לחסל את תאגיד השידור הציבורי החדש  "כאן", שנשלחה לחברי הכנסת וראשי סיעות הקואליציה.

המהלכים הממשלתיים האחרונים בשוק התקשורת לא נועדו לשרת את הימין, אלא משהו אחר. התהליך ברשות השידור הוא חשוב והיסטורי. כישלון שלו ילמד לקח שהוא רחב עשרת מונים מהסיפור של השידור הציבורי.

המכון הישראלי לדמוקרטיה והתנועה לזכויות דיגיטליות, מבקשים מהשרים להתנגד להצ"ח של ח"כ רויטל סוויד (מחנ"צ), הנוגעת להסרת פרסום הסתה ברשת החברתיות, שכן מדובר בהצעה לא אפקטיבית ולא דמוקרטית המבקשת לעשות מיקור חוץ של עבודת האכיפה והשיפוט ולהעבירה לידי גורמים מסחריים היושבים בחו"ל. 

הניסיון להצמיד בין המהפכה הטכנולוגית למהלכים פוליטיים אינו פועל בצורה חד ערכית. הרשתות החברתיות אינן אמצעי התקשורת החופשי ביותר שידעה האנושות- יש להן מגבלות הנובעות מעצם האלגוריתם שמפעיל אותם, מהאינטרסים המסחריים שעומדים מאחוריהן, ומטבעה של הפעילות האנושית. בעת הזו, חשובים יותר מתמיד ההגנה על חופש ביטוי, חופש עיתונות וההתנגדות לצנזורה – בתקשורת הממוסדת וברשת כאחת.  

התפיסה שעומדת ביסוד האיסור לשדר את הכרעת הדין של נוחי דנקנר בפרט ומבית המשפט בכלל, היא החשש מפני המהירות, הישירות והמסר הלא מתווך שיגיע אל הציבור.

בשבועות הקרובים יתנהלו בכנסת שני הליכי חקיקה שבהם חברי הכנסת נמצאים בניגוד עניינים ממשי בין העניינים הפרטיים שלהם לבין טובת הציבור - ובמה הם בחרו?

פילוח ההצבעה לפי משתנה קריאת העיתונים מצביע כי העיתונות הטבלואידית הבריטית, עדיין משפיעה על דעת הקהל וסדר היום. יתרה על כך, הפיצול בין הדיעות כפי שהשתקף בתקשורת המסורתית וברשתות החברתיות בבריטניה, מסוכן לקיומה של חברה דמוקרטית מתפקדת.

המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא לערוך מספר תיקונים מהותיים בנוסח החוק ולבטל את סעיף "הביזוי", המבקש להגביל את תכני הערוץ המבקרים את הכנסת.

קבוצת פייסבוק שיש בה מאה אלף חברים, גם אם היא מכונה "פרטית", אינה שונה ממועדון, מסעדה או פארק מים. היכולת להפלות דווקא מתעצמת בעולמות דיגיטליים ועל כן יש להחיל את החקיקה האוסרת הסתה, פגיעה בזולת או אפליה בכניסה לקבוצות במרחב הציבורי הדיגיטלי.

מחקר בדקה עם ד"ר תהילה שוורץ - אלטשולר- הצנזורה הצבאית בעידן הדיגיטלי
play

האם בישראל של 2016 ובעידן הדיגיטלי נכון להחזיק מערך של צנזורה צבאית? ד"ר תהילה אלטשולר מסבירה על הרפורמה הנדרשת במערך הצנזורה בישראל במסגרת פרויקט מחקר בדקה של המכון הישראלי לדמוקרטיה

נתניהו מבין שהדבר הכי טוב שקרה לו זו המהפכה הדיגיטלית שם הוא מדבר ישירות אל הקהל, ללא תיווך וללא שאלות קשות. לא פחות מזה, בין ראש הממשלה וחלק מאמצעי התקשורת קיימת מערכת יחסים שדומה לקרב סכינים, שם הנפגע העיקרי הוא הציבור.  

המכון הישראלי לדמוקרטיה תומך בהצעת החוק של חה"כ מיקי רוזנטל פ/2159, לעגן ברגולציה פרסום סמוי שכן כזה אינו מסומן, משחית את המעשה התקשורתי וגורם להטעיה מכוונת של הצרכנים. כמו כן, היותו רכיב מרכזי במודל העסקי של כלכלת התקשורת, מדגיש את הצורך לאסדרה רוחבית של עניין זה.

סקירת סוגיות עיקריות שעלו בחופש העיתונות בישראל 2015

תקנות הצנזורה הצבאית בישראל הם ישנות ואנטי דמוקרטיות. מחקר זה ממליץ על שורה של רפורמות הכרחיות לפני שהצנזורה תהפוך לפוגענית יותר או שתאבד מכוחה בצורה משמעותית. 

הצעת החוק מציגה כשל מהותי בנוגע לעקרונות היסוד של חוק תאגיד השידור הציבורי. זאת בא ליד ביטוי במעורבות משרד התקשורת בתהליך ובהתניית המיתוג החדש של מערך החדשות בהפסקת השידורים במתכונתם הנוכחית.

תהילה שוורץ אלטשולר ואלעד מן על החוק הארכאי שמעניק לצנזורה הצבאית את הסמכות לדרוש מכולנו להגיש לעיונה כל דבר אותו אנחנו מעוניינים לפרסם.

לקראת הצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה על התיקון לחוק תעמולת הבחירות ביוזמת חברי הכנסת יואב קיש וחיליק בר, נשלחה חוות דעת בנושא מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המבקשת לתמוך בהצעה. 

לפני כשנה וחצי, כתבה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראש הפרויקט לרפורמות במדיה ביחד עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל ותא העיתונאיות, קוד אתי שמטרתו להתוות כללי הצגה של עבירות מין בתקשורת – ומאז הם פועלים להטמעתו באמצעי התקשורת השונים.

 

במלאת 25 שנה ל"הלכת ציטרין" ועם פרסום שתי החלטות של בית המשפט העליון לאחרונה, עולה הצורך לבחון את גבולות החיסיון העיתונאי בישראל.

  • פתוח לקהל
default