המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה
- מנהל המרכז: ד"ר ערן שמיר-בורר
- סגנית נשיא אחראית: פרופ' סוזי נבות
המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה עוסק בסוגיות הנוגעות לקשרי-הגומלין שבין: ביטחון (חוץ ופנים), מדיניות חוץ, וגופי הביטחון, השיטור ואכיפת החוק בישראל; לבין: הדמוקרטיה, החברה והכלכלה בישראל. בתוך כך, המרכז שם לו למטרה לפתח ולהטמיע דרכים להתמודדות עם איומים ביטחוניים (חיצוניים ופנימיים) ועם סיכונים לביטחון האישי והקהילתי, ולשמירה על הסדר הציבורי, תוך שמירה על החוק, על הדמוקרטיה ועל זכויות האדם. כמו כן, המרכז פועל לקדם את ההסדרה של היחסים בין גופי הביטחון וגופי השיטור ואכיפת החוק, לבין הממשלה והחברה במציאות משתנה.
-
פרופ' סוזי נבות
סגנית נשיא למחקר
פרופ' סוזי נבות
סגנית נשיא למחקר
פרופ' סוזי נבות היא פרופסור מן המניין למשפטים וסגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. פרופ' נבות לימדה בעבר בפקולטה למשפטים של המכללה למינהל, בסורבון בפריז ובמכללה לביטחון לאומי; הייתה חברה בוועדות ציבוריות רבות, קיבלה פרסים רבים והייתה מועמדת לבית המשפט העליון.
-
ד"ר ערן שמיר-בורר
מנהל המרכז
ד"ר ערן שמיר-בורר
מנהל המרכז
ד"ר ערן שמיר-בורר משמש בתפקיד מנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה מאז ספטמבר 2022.
קודם לכך, שרת ערן במגוון תפקידים במחלקת הדין הבין-לאומי (דבל"א) של הפרקליטות הצבאית במשך למעלה מ-20 שנה. בתפקידו האחרון כיהן בתפקיד ראש המחלקה, בדרגת אלוף-משנה.
-
פרופ' עמיחי כהן
ראש התוכנית לביטחון ומשפט ע"ש אמנון ליפקין-שחק; עמית בכיר
פרופ' עמיחי כהן
ראש התוכנית לביטחון ומשפט ע"ש אמנון ליפקין-שחק; עמית בכיר
amichai@idi.org.il
פרופ' כהן הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני ושלישי במשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל.
מחבר הספר "Israel‘s National Security Law" (בשיתוף עם סטיוארט כהן). גרסה מעובדת לעברית של הספר יצאה לאור ב־ 2014 בכותרת "יורים ושופטים: ביטחון ומשפט בישראל".
עבודותיו בנושא חקירת חשדות להפרת דיני הלחימה צוטטו בהרחבה בדוח ועדת טירקל וכן בדוח ועדת הבדיקה הבינלאומית של האו“ם שבדקה את מבצע "צוק איתן". -
פרופ' יובל שני
עמית בכיר בתוכנית לביטחון ומשפט ע"ש אמנון ליפקין-שחק
פרופ' יובל שני
עמית בכיר בתוכנית לביטחון ומשפט ע"ש אמנון ליפקין-שחק
פרופ׳ שני כותב, בין השאר, על בתי דין בינלאומיים, על זכויות האדם, דיני מלחמה, משפט וסייבר והיבטים משפטיים של הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
הוא דיקן לשעבר של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומופקד בה על הקתדרה למשפט בינלאומי פומבי ע“ש הרש לאוטרפכט (Hersch Lauterpach). כיהן כיו"ר הועדה לזכויות האדם באו“ם. -
-
-
"זה האינטרס שלנו לסיים את המלחמה בעזה"
מאת: אלוף (במיל') עמוס ידלין, יוחנן פלסנר, מיכאל האוזר טוב
אלוף במיל' עמוס ידלין, לשעבר ראש אמ"ן, מתראיין אצל יוחנן פלסנר ומיכאל האוזר טוב בתוכנית "האינטרס הלאומי" ברדיו תל אביב.
מתווה היועמ"שית-בן גביר הוא פתרון "אמצע" יצירתי
מתווה העקרונות שאליו הגיעו היועצת המשפטית והשר לביטחון לאומי אמנם אינו מושלם, אבל הוא מגביל את יכולתו של השר להתערב בפעילות המשטרה ומעגן גבולות שנפרצו במהלך כהונתו. עכשיו רק נותר לראות אם ההסכמות יכובדו.
ממשלת ישראל נגד ועדת חקירה ממלכתית
ההימנעות מהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר מערערת את אמון הציבור ומסכנת את יכולת המדינה להפיק לקחים. רק גוף עצמאי, בעל סמכויות חקירה מלאות, יוכל לברר את האמת, לשקם את האמון ולמנוע את האסון הבא.
ממלכתיות השב"כ קריטית לשמירה על ביטחון ישראל וחירויות אזרחיה
בגלל עוצמתו וסמכויותיו מרחיקות הלכת של השב"כ, החוק מעניק לראש השב"כ ולארגון הגנה מפני ניסיונות אפשריים של ראש הממשלה להפעיל סמכויות אלה מטעמים פוליטיים. עצמאות זו היא המבטיחה כי השב"כ לא יהפוך למשטרה חשאית הפועלת נגד אזרחי המדינה.
פגיעה ברשות לביטחון קהילתי היא פגיעה בביטחון הלאומי
בעיתוי תמוה במיוחד, דווקא כאשר השירותים שהיא מספקת חיוניים מתמיד ותקציב המשרד לביטחון לאומי הכפיל את עצמו – בוחרת הממשלה לסגור את הרשות לביטחון קהילתי, הגוף היחיד שמתמודד עם בעיות של אלימות וסמים בקהילה. התוצאה? פגיעה בביטחון של כולנו.
המשימות הממתינות לרמטכ"ל החדש אינן רק ביטחוניות
רא"ל אייל זמיר יצטרך לא רק לדאוג להגנה על ביטחון ישראל, אלא גם להתמודד עם אתגרים חברתיים וערכיים חשובים: מגיוס החרדים לצה"ל ושילובם בו, דרך שיקום ערכי צה"ל ועד להשבת אמון הציבור בצבא.
ועדת חקירה ממלכתית, למרות הכול
צריך לומר ביושר: כאשר תקום ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי 7 באוקטובר, האתגרים שיעמדו בדרכה יהיו גדולים. ובכל זאת, ועדה כזו היא הדרך היחידה להפוך את הפצע המדמם לצלקת.
תפקידו של ראש אמ"ן להתריע, לא להתאים עצמו לסדר יום פוליטי
דרישת השר כץ לנזוף בראש אמ"ן לאחר שזה התריע מפני השלכות ביטחוניות שעלולות להיות לעיסוק ב"תוכנית טראמפ" מצביעה על תהליך הרה אסון שבו אפילו הערכת המצב המודיעינית עלולה לעבור פוליטיזציה.
מי רשאי להקים ועדת חקירה ממלכתית?
גם לאחר שנדחתה במליאה, לכנסת עדיין יש דרך להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי 7 באוקטובר, אם לא תשכיל הממשלה להקים בעצמה ועדה ממלכתית ועצמאית, במקום לחרב גם את המוסד הזה על ידי פוליטיזציה שלו.
"שוטרים" בעיני עצמם עלולים לסכן את כולנו
ביישוב כרמית שבנגב הוזעקו אזרחים חמושים "לתת מענה" לנוכחות של תושב ערבי מהיישוב וחבריו במגרש הכדורגל. כשהמדינה מחמשת אזרחים אך לא מסבירה להם את גבולות השימוש בנשק, לא רק חיי אדם נמצאים בסכנה, אלא גם מרקם החיים העדין מאוד ממילא.
היבטים משפטיים בנוגע לעסקאות להשבת חטופים בתמורה לשחרור אסירים
האם יש מנגנון בחוק המסדיר את ההחלטה על עסקאות להחזרת שבויים וחטופים? מי הגוף המוסמך להחליט על שחרור אסירים מטעמי חוץ וביטחון – האם ראש הממשלה לבדו הממשלה במליאתה? הקבינט המדיני-ביטחוני? ואולי קבינט המלחמה? ומה לגבי הסמכות לדחות הצעה על שחרור אסירים? כל השאלות והתשובות.
מדד הדמוקרטיה הישראלית 2024: פרק הביטחון הלאומי וגופי הביטחון
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
בכלל הציבור, צה"ל זוכה באמון הגבוה ביותר מבין גופי הביטחון: 77% ● האמון במשטרה הוא הנמוך ביותר – 37% ● רוב קטן בציבור היהודי סבורים שצה"ל והמוסד ניטרליים פוליטית, מחצית חושבים כך גם לגבי השב"כ ● בימין שיעורים נמוכים יותר סבורים ששלושת הגופים ניטרליים פוליטית, מאשר במרכז ובשמאל ● רק מיעוט בציבור היהודי מעריכים את המשטרה כניטרלית.
דובר צה"ל פעל כראוי כשהתייחס ל"חוק פלדשטיין"
תא"ל הגרי השמיע את עמדתו המקצועית של הגורם הרלוונטי ביותר להצעת החוק המדוברת. הטענה לפיה התערב בעניינים פוליטיים, מתעלמת מעיקרון חשוב שנועד להבטיח קבלת החלטות עניינית.
ועדת הזיה ממלכתית
ועדת החקירה הציבורית שמקדם הליכוד לא נועדה לחקור באמת את מה שאירע ב-7 באוקטובר וברור למה ראש הממשלה מעדיף אותה על פני ועדת חקירה ממלכתית. כך רוצה הממשלה לקעקע את הקונצנזוס האחרון בחברה הישראלית.
הפעלת כוח נגד בית הדין בהאג לא תועיל – ואפילו תזיק לישראל
ישראל כנראה לא תצליח לכפות על בית הדין לבטל את הצווים, ואם תנסה לעשות זאת תקשה עוד על בעלות בריתה לתמוך בה. מה בכל זאת אפשר לעשות? חקירה עצמאית ואפקטיבית, הימנעות מהצהרות בעייתיות והקפדה על דיני הלחימה.
צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט
בית הדין הבין-לאומי הפלילי בהאג מצא כי יש לו יסוד סביר להאמין כי נתניהו וגלנט ביצעו פשע מלחמה של הרעבה כשיטת לחימה ופשעים נגד האנושות של רצח, רדיפה, ומעשים בלתי אנושיים אחרים. לצווים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר עלולות להיות השלכות רבות ומסוכנות, אבל לישראל יש עדיין מה לעשות כדי למזער נזקים.
תגובת המפכ"ל ליועמ"שית היא חמורה, שגויה ומסוכנת
חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה על תגובת המפכ"ל ליועמ"שית: "חמורה, שגויה ומסוכנת. חוקיות החלטת העברת יועמ"ש המשטרה מתפקידו מוטלת בספק".
להפוך את הפצע המדמם לצלקת: ועדת חקירה ממלכתית עכשיו
גילוי האמת לא ישנה את מהלך אירועי ה-7 באוקטובר, אך בכוחו לאפשר התמודדות עם הכאב והכעס. לקיחת אחריות חיונית להחזרת האמון במדינה, בנבחריה ובמוסדותיה. אז מדוע כמעט כולם תומכים בוועדת חקירה ממלכתית פרט לראש הממשלה?
סקר בזק: מבצע "חיצי הצפון"
רוב גדול בציבור הישראלי (80%) תומכים בהחלטה לפתוח במתקפת העומק נגד חיזבאללה • בקרב היהודים מעט יותר תומכים מאשר מתנגדים לכניסה קרקעית ללבנון; רוב הערבים מתנגדים • רוב בציבור סבורים שפיטורי שר הביטחון גלנט יפגעו ביכולת הצבאית של ישראל • רוב בציבור סבורים שמיטוט חיזבאללה יבטיח טוב יותר את ביטחון יישובי הצפון מאשר הסכם מדיני • מחצית מהיהודים מאמינים שמצב המדינה בשנה הבאה יהיה יותר טוב; רוב הערבים חושבים שהוא יהיה יותר רע.
ממשלת ישראל הורסת את המקצועיות של המשטרה. אנחנו משלמים על כך בדם
בשעה שהפשיעה משתוללת, סבב המינויים האחרון במשטרה התבצע ללא שקיפות מספקת ובלי לתעדף את החשיבות של ניסיון וותק לעבודת משטרה יעילה. באקלים ארגוני שבו לחצי השר מחלחלים מטה לפיקוד, סכנת הפגיעה בממלכתיות ובמקצועיות של המשטרה גוברת וכתוצאה מכך תיתכן פגיעה בחיי האזרחים.
ההחלטה על השבת החטופים לא יכולה להיוותר בידי אדם אחד
הדיון במגעים להשבת החטופים והתנאים שמוצבים בו קשורים לסוגיות אסטרטגיות של המלחמה ולכן צריך להתקיים בקבינט המדיני-ביטחוני. הימנעות ראש הממשלה מכינוס הקבינט לדיון בסוגיות כבדות משקל, כמו השינויים בתנאי העסקה להשבת החטופים, וכן הצהרת נתניהו על כך שהוא יקבל את ההחלטה הסופית בנושא, תוביל לריכוז כוח מופרז בנושאי ביטחון בידיו ובאופן הסותר את השיטה הנוהגת בישראל.
רוב הציבור תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקירת אירועי שבעה באוקטובר
מאת: ד"ר דנה בלאנדר, ד"ר ערן שמיר-בורר, מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות
מאז אירועי שבעה באוקטובר נשמעות קריאות מכיוונים שונים לחקור את שאירע. סקר שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה באמצעות מרכז ויטרבי ביולי 2024, בחן את עמדות הציבור ביחס לצורך לחקור את אירועי שבעה באוקטובר, בשאלות מהו המנגנון המועדף לחקירה ומה צריך להיות עיתוי החקירה, וכן לאלו היבטים מן הראוי שהגוף החוקר יידרש.
השתמטות תלמידי ישיבות מהתייצבות בלשכות הגיוס: משמעויות וכלי פעולה אפשריים
מאת: עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, ד"ר ערן שמיר-בורר, עו"ד מירית לביא
צווי ההתייצבות לכ-900 בני ישיבות ב-5 וב-6 באוגוסט 2024 נועדו להשלים את המבדקים הדרושים במסגרת "צו ראשון". 48 בלבד התייצבו, לפי נתוני צה"ל, והם נקלטו על ידי חיילים גברים בלבד. נגד אלה שלא הופיעו לזימון עשויים להינקט צעדים שונים: ממעצר ועד עיכוב יציאה מהארץ.
חקירת טענות להתעללות בעצירים במתקן "שדה תימן" - חובה מוסרית, משפטית ומדינית
העליהום נגד הפיקוד הבכיר ורשויות אכיפת החוק בצה"ל מצד גורמים שונים בזירה הפוליטית, הציבורית והתקשורתית, על-רקע החקירה של חיילים החשודים בהתעללות חמורה בעציר פלסטיני במתקן "שדה תימן", הוא ניסיון מסוכן נוסף להכניס את הפוליטיקה לצה"ל ולערער את שרשרת הפיקוד וסמכות המפקדים. למעלה מכך, הוא גם פסול מוסרית ומשפטית, וחסר תבונה מדינית.
חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בעניין חוקיות המדיניות והפעולות של ישראל ב"שטחים הפלסטינים הכבושים"
ב-19 ביולי 2024 פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק (ה-ICJ) שבהאג חוות דעת בעניין "ההשלכות המשפטיות הנובעות מהמדיניות והפרקטיקות של מדינת ישראל בשטחים הפלסטינים הכבושים, לרבות מזרח ירושלים". מה קבע בית הדין? מה ההשלכות האפשריות מבחינת ישראל? מה יכולה ישראל לעשות עתה?
לקראת פרסום חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בשאלת המדיניות והפעולות של ישראל ב"שטחים הפלסטינים הכבושים"
ב-19 ביולי 2024 יפרסם בית הדין הבינלאומי לצדק (ה-ICJ) שבהאג את חוות הדעת המייעצת שלו בעניין "ההשלכות המשפטיות הנובעות מהמדיניות והפרקטיקות של מדינת ישראל בשטחים הפלסטינים הכבושים, לרבות מזרח ירושלים". מהות ההליך בפני בית הדין, השאלות המרכזיות שהובאו בפניו וההשלכות האפשריות של חוות הדעת.
play
למה ממשלת ישראל חייבת למנות מפכ"ל משטרה חדש בדחיפות?
היעדר מפקד קבוע למשטרה פוגע בחוסן שלה וחושף אותה יותר להשפעות פוליטיות חיצוניות בשעה שרבים בציבור מאמינים שהיא אינה עצמאית והאמון בה בשפל. חשוב למנות מפכ"ל קבוע למשטרה - ולא ממלא מקום כפי שקורה כעת - עם מלוא הסמכויות והלגיטימיות להובלת הארגון.
סקר יוני 2024: כמעט 80% מהציבור היהודי, כולל רוב ממצביעי הליכוד, תומכים בגיוס חרדים כללי או מדורג
בכלל הציבור 44.5% סבורים שהמתיחות בין המפלגות החרדיות ליתר מפלגות הקואליציה יכולה להוביל לסוף דרכה של הממשלה • 70% בציבור היהודי מדווחים על חזרה לשגרת חייהם • 56% מכלל הציבור תומכים בעסקה כוללת לשחרור כול החטופים תמורת סיום המלחמה ונסיגה מלאה מעזה • המצב בצפון: הציבור חלוק בין המצדדים בפתרון מדיני (42%) לבין המעדיפים הכרעה צבאית (38%).
ועדת חקירה ממלכתית קום תקום
המחדל של אוקטובר 2023 נראה כסוג המקרים החריגים שבהם לא סביר שלא להקים ועדת חקירה, ולהעדיף הקמת ועדת בדיקה ממשלתית או ועדה מסוג אחר כדי להימנע מהקמת ועדת חקירה ממלכתית - גוף בלתי תלוי בראשות שופט בית משפט עליון או מחוזי, בעלת סמכויות לזמן ולחקור עדים ולאסוף מסמכים. לכן ייתכן שבית המשפט יתערב בהחלטת הממשלה האם להקים ועדת חקירה וגם בשאלה איזו ועדה להקים.
צה"ל קיבל הזדמנות היסטורית לשינוי
לאפשר למתגייסים החרדים להרגיש שייכים, לכבד אוכלוסיות אחרות ולגייס לפי צורכי הצבא. אחרי פסיקת בג"ץ – צה"ל חייב להוביל בנחישות את המהלך, בדרך לשוויון אמיתי.
גיוס חרדים: מה צריך לעשות עכשיו?
על צה"ל לנהוג בשוויון כלפי כל מועמד חרדי לשירות וכן לאפשר לו תנאים לשימור אורח חייו • על משרדי הממשלה להקפיד שלא יועברו כספי תמיכה למוסדות חרדיים שאינם עומדים בקריטריונים • על הכנסת לחוקק חוק גיוס שיענה על עקרון השוויון ועל צורכי המלחמה ויקבע חובת גיוס לכל לצד סנקציות אישיות, כלכליות ומנהליות על המשתמטים ועל ישיבותיהם.
אבני דרך בהליך המשפטי לגיוס החרדים
מאת: עו"ד מירית לביא, ד"ר ערן שמיר-בורר, עו"ד עדיה זיו קיסוס
מתי פקעה החלטת הממשלה שהקנתה פטור לחרדים? אילו עמדות הביעו רה"מ, היועמ"שית והרמטכ"ל לאורך ההליך ואילו צווים הוציא בג"ץ עד לפסיקה? איך חזרה לשולחן הצעת חוק הגיוס מ-2022 ומהו לוח הזמנים לחקיקה? כל נקודות הציון החשובות.
פסק הדין של בג"ץ בעניין הפטור מגיוס והתמיכות לישיבות: צפוי, חד ופה אחד
בפסיקה אמנם אין מספרים, אין היקפי גיוס, אין קביעות ביחס לגיוס ההדרגתי, אולם היא קובעת חובה ברורה: "על המדינה לפעול לגיוס החרדים, בהתאם להוראות החוק". העובדה שנכתבה בידי מ"מ הנשיא פוגלמן ושנעדרות ממנה דעות מיעוט, דעות יחיד או הערות של יתר השופטים מעידה שבשאלת שלטון החוק כל המחלוקות מתפוגגות.
1973 ו-2023 - שתי מלחמות בראי דעת קהל
מאז 7 באוקטובר נשמעות בשיח הציבורי והתקשורתי השוואות רבות בין מלחמת חרבות ברזל למלחמת יום הכיפורים, ש-50 שנה בדיוק מפרידות ביניהן. ההשוואות הללו מתבססות על כך ששתי המלחמות החלו במתקפת פתע של כוחות אויב, בשתיהן היו התרעות מודיעיניות טרם פרוץ הקרבות שלא זכו לתשומת הלב הנדרשת מצד הצמרת המדינית והצבאית, ובשתיהן קרסו הקונספציות שרווחו בתקופה שלפני המלחמות באשר למידת המוכנות ללחימה והמוטיבציה של האויב להיכנס לעימות חזיתי עם ישראל.
כדי להעשיר את ההשוואות הללו, ועל בסיס הנתונים שבידינו, בחרנו להציג את עמדות הציבור הישראלי בסוגיות הרלוונטיות לגבי שתי המלחמות ולהצביע על הדומה ועל השונה בדעת הקהל הישראלי ב-1973 וב-2023.
הדיון בהרכב מורחב בבג"ץ ב"תיקון בן גביר" לפקודת המשטרה: עצמאות המשטרה וגבולות התערבות הדרג הפוליטי
באמצעות תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה ביקש השר לשמש כ"מפכ"ל-על" של המשטרה ולהתוות עקרונות פעילות ומדיניות בתחום החקירות. המדינה טוענת כי התיקון פותח צוהר לפוליטיזציה בהפעלת הכוח המשטרתי, מפר את האיזונים והבלמים בפעילות המשטרה ולפיכך אינו חוקתי. צפו בדיון.
המשמעות המשפטית של פרישת המחנה הממלכתי מהממשלה
מה יעלה בגורל "קבינט ניהול המלחמה"? אילו מגבלות פוליטיות יתפוגגו מעתה? מה שחשוב לדעת.
תיק הגיוס: מי מייצג את מי?
בישראל, העמדה המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את הממשלה, כל עוד בית המשפט לא קבע אחרת. בבג"ץ חוק הגיוס אישרה היועמ"שית ייצוג נפרד לממשלה. השופטים הבהירו שנושא הייצוג יהיה חלק מפסק הדין, ושהממשלה לא יכולה להרחיב את גבולות הייצוג שלה.
הדיון בהרכב מורחב בבג"ץ חוק הגיוס: השופטים רוצים להכריע
ניכר היה שגיוסם של 3,000 בני ישיבות לא ממש מספק את השופטים בדיון. בסיום הדיון הדגיש מ"מ הנשיא פוגלמן כי "קיומם של הליכי חקיקה הם לא עילה לדחיית גיוס". השאלה היא מה תעשה המדינה בעניין הגיוס עד לפרסום פסק הדין.
סקר מאי 2024: הערכה כללית נמוכה לביצועי הממשלה מאז ה-7.10 בניהול הלחימה בצפון ובדרום, בהסברה ובטיפול במפונים
80% מהציבור גורסים שלממשלה אין תוכנית פעולה ברורה ליום שלאחר סיום הלחימה בעזה • רוב גדול סבורים שקידום חלקים של ה'רפורמה המשפטית' המתוכננים למושב הקיץ של הכנסת הוא מהלך שגוי • מחצית מהערבים סבורים שכוונת התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להגיש צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט נובעת מאופן ניהול המלחמה בעזה על ידי ישראל וצה"ל, לעומת 60% מהיהודים המייחסים זאת להטיה אנטי-ישראלית מתמשכת של בית הדין.
מיליציות פוגעות בדמוקרטיה וביציבות המדינה
מה שמאפשר לחבורות השוטרים מטעם עצמם, דוגמת אלה שפעלו בירושלים, לפעול בלי לעורר התנגדות ציבורית הוא קיומם של גורמי ביטחון פנים מרובים במרחב האזרחי. המשטרה נדרשת לפעול כלפיהם בנחישות ולהימנע מיצירת רושם שהיא נמנעת מכך ממניעים פוליטיים או בשל חשש מחוסר שביעות רצון של הדרג הפוליטי.
בחזרה לצבא-העם
המודל שהחזיק את צה"ל והחברה הישראלית מאז קום המדינה ונשחק עם השנים קיבל במלחמה הנוכחית חיזוק מחודש. הימנעות החרדים מהשתתפות בו מעמידה אותו בסכנה מחודשת.
הדיון בהרכב מורחב בבג"ץ על גיוס החרדים ועל חוקיות התמיכה בישיבות בהעדר חוק פטור או דחיית שירות בצה"ל
ב-2 ביוני 2024 דן הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ בשורת עתירות הנוגעות לחוקיות תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב שבו אין הסדרה חוקית לפטור או לדחיית השירות שלהם. צפו בדיון.
כיצד נוהג שופט מקצועי? השיעור של ברק לשופטי האג
השופט הישראלי אד-הוק, שהיה בדעת מיעוט גם במקרה רפיח, הבהיר בחוות דעתו שביקורת משפטית עניינית, מקצועית ומבוססת, היא כנראה הדרך הטובה ביותר להתמודד עם בית הדין הבינלאומי לצדק – מוסד הנתון בתקופה זו ללחצים שונים. עמדת בית הדין מעוררת חשש לליקויים משמעותיים באשר לבירור העובדות של מה שנעשה ברצועה.
החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בעניין המבצע ברפיח | עיקרים ומשמעויות
ההחלטה על צווי ביניים נוספים בהליך הג'נוסייד מצרה אמנם את מרחב הפעולה המבצעי של ישראל ברפיח, אבל מותירה לה מרחב גמישות בפרשנות וביישום של הצווים. נחישות רבה יותר במתן מענה לצרכים ההומניטריים של האזרחים ברצועת עזה, לצד גילוי אחריות רבה יותר של פוליטיקאים מבית ושיתוף פעולה הדוק של ישראל עם בעלות בריתה מחוץ, יאפשרו לישראל לקדם את היעדים המבצעיים שלה במלחמה תוך צמצום החיכוך המדיני והמשפטי בזירה הבינלאומית.
צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט בבית-הדין הפלילי הבינלאומי בהאג | שאלות ותשובות
האם בקשת התובע כרים קאן לצווי מעצר מבוססת עובדתית ומשפטית? כיצד מתנהל ונאכף הליך הוצאת הצווים? מהן השלכותיו ומה ישראל יכולה לעשות ביחס לבקשה ולעבירות שקאן טרם הכריע לגביהן? כל מה שחשוב לדעת.
צווי המעצר לנתניהו וגלנט בהאג הם רעידת אדמה של ממש
החלטת התובע כרים קאן מעוררת תמיהה מבחינה מקצועית ושנויה במחלוקת מבחינה משפטית ומדינית. היא נשענת על בסיס עובדתי רעוע ביותר, לאור מאמצי ישראל להבטיח סיוע הומניטרי לתושבי עזה, ויוצרת סימטריה פגומה וחמורה בין ישראל, דמוקרטיה המחויבת לשלטון החוק, לבין חמאס, ארגון טרור רצחני שמבצע ג'נוסייד. עם זאת, על ישראל להתנהל בתבונה מול בית הדין כדי שתמשיך ליהנות מגיבוי בינלאומי נרחב.
מה משמעות צווי המעצר שביקש התובע בביה"ד הפלילי בהאג?
התובע כרים קאן מתמקד במצב ההומניטרי בעזה ובטענה שלישראל מדיניות של שימוש בהרעבה מכוונת של האוכלוסייה האזרחית כשיטת לחימה. קיים חשש כי אחרי נתניהו וגלנט יבקש להוציא צווי מעצר גם נגד בכירים בדרג המדיני והצבאי. אם בקשותיו יאושרו תהפוך ישראל לדמוקרטיה הראשונה שנגד בכיריה מוצאים צווי מעצר.
עולמות מקבילים בהאג? על הניסיון הרביעי של דרום אפריקה לבקש מביה"ד הבינ"ל לצדק לעצור את המלחמה בעזה
דרום אפריקה טענה בדיון שרפיח היא ״קו ההגנה האחרון״ של רצועת עזה ולכן הרחבת המלחמה לשם תוביל לקריסת המצב ההומניטרי ברצועה. ישראל, מנגד, ייחסה את המשבר ההומניטרי לפעולות החמאס והדגישה את המאמצים שהשקיעה לשיפור המצב, שהובילו לתוצאות בשטח. שאלת הוצאת הצו להפסקת הלחימה ע"י בית הדין תלויה במידת השכנוע מצד ישראל שהפעולה ברפיח לא תגרור תוצאות הומניטריות חריגות.
המפתח לשימור יחסי ישראל-ארה"ב נמצא בין מוסקבה לבייג'ינג
שורשי המשבר ביחסים עם ארה"ב נמצאים לכאורה ברפיח. אולם המפתח לפתרונו מצוי הרחק מעזה, בין מוסקבה לבייג'ינג. סדר עולמי חדש הולך ומתעצב לנגד עינינו והוא שיכתיב את התנהגותם של מנהיגי ארה"ב בעתיד. המלחמה הקרה החדשה בין ארה"ב לסין מעמידה את ישראל, הזקוקה לבעלות ברית בחזית מול איראן, בפני צומת של הזדמנויות וסיכונים.
צפו בדיוני בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בתביעת דרום אפריקה נגד ישראל לנוכח הפעולה ברפיח
במאי 2024 פנתה דרום אפריקה לבית הדין בדרישה להורות לישראל להפסיק מידית את הפעולה ברפיח ולאפשר העברה מלאה של סיוע הומניטרי לרצועת עזה. צפו בדיונים שבהם נשמעו עמדות הצדדים.
סקר אפריל 2024: 62% מהציבור מעדיפים עסקה לשחרור החטופים על פני פעולה צבאית ברפיח
58% סבורים כי התנהלות ישראל בזירה הצבאית והבינ"ל האיצה את ההכרה במדינה פלסטינית • 43% מהיהודים סבורים שטראמפ יהיה נשיא טוב יותר לישראל, לעומת 32% שסבורים שביידן עדיף • רק 30% מהיהודים חושבים שהסנקציות הבינלאומיות על פעילי וארגוני ימין מוצדקות, ורק 12% סבורים שהן יעילות • הציבור היהודי חצוי שווה בשווה בשאלה האם שרי הממשלה צריכים להגיע השנה לטקסי יום הזיכרון בבתי העלמין.
צווי מעצר נגד בכירים ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי | שאלות ותשובות
באילו נסיבות יוצאים צווי המעצר וכיצד הם נאכפים? כיצד ישפיעו על הבכירים הישראלים שנגדם יוצאו ועל התנהלות ישראל בזירה הצבאית והמשפטית ובזירות נוספות? אילו צעדים תוכל ישראל לנקוט כדי לצמצם את הסיכון להתערבות בית הדין? כל מה שחשוב לדעת.
בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג – כיצד הגענו לשם?
בשנה האחרונה, ובפרט לנוכח מלחמת "חרבות ברזל", מאבדת ישראל את הגיבוי שלה במוסדות הבינלאומיים, בין אם בשל הצהרות שרים היוצרות רושם מוטעה שהיא פועלת בניגוד לדין הבינלאומי ובין בגלל מהלכי הממשלה להחלשת מערכת המשפט. על רקע הפרסומים בדבר הוצאת צווי מעצר לבכירים ישראלים ע"י ICC, כיצד תוכל בכל זאת להשיב את האמון הבינלאומי בה?
מהפגיעה במדע ועד ביטול עסקאות הנשק: צווי מעצר לבכירים ישראלים בביה"ד הפלילי בהאג יאתגרו את ישראל במערכה הבינלאומית
אם יוצאו צווי המעצר – מהלך תקדימי נגד בכירים במדינה דמוקרטית - ייגרם לישראל נזק תדמיתי חמור משום שתהיה עלולה להצטרף למשפחה מפוקפקת של מדינות ולהיות מתויגת כ"מצורעת". נזק מקיף נוסף הוא הגשת תביעות פליליות במדינות שונות נגד ישראלים שהיו מעורבים במלחמת "חרבות ברזל" – ולא רק נגד בכירים.
גיוס חרדים מנקודת המבט החרדית: עמדות, מוטיבציות ותפיסות חברתיות
מאת: שלי רובינסון, פרופ' נטע ברק-קורן, פרופ' יובל פלדמן
המחקר כולל נתונים שנאספו מסוף שנת 2020 ועד סוף שנת 2021 • נמצא שרבע מהגברים הצעירים החרדים רוצים להתגייס לצה״ל וכן התגלה פער ניכר בין הרצון להתגייס לצה״ל ובין התכנון המעשי להתגייס – אשר עמד על כ-10% בלבד, בהלימה לנתוני הגיוס החרדי בפועל • צעירים חרדים המעוניינים להתגייס מונעים משלושה סוגי מוטיבציות: מוטיבציה שירותית-ערכית (רצון לתרום למדינה), אישית-אינדיבידואליסטית (רצון לרכוש מקצוע או להתקדם בחיים) ומוטיבציה אזרחית (תפיסת השירות כחובה אזרחית). חרדים שאינם מעוניינים להתגייס מונעים במידה פחותה באופן מובהק ממוטיבציות אלה • המוטיבציות השליליות המניאות צעירים חרדים מגיוס הן המוטיבציה הדתית-סמכותית (חשש מתגובת הרבנים), החברתית (חשש מנידוי חברתי) והאישית (חשש מהסתגלות לסביבה חדשה ו״התקלקלות״).
גם השופטים מזכירים לנו: המשטרה מחויבת לאזרחיה
בתקופה שבה ההפגנות חוזרות לרחובות נראה שהסובלנות וההכלה המתחייבות ביחס לכל הפגנה, בין בעד ובין נגד השלטון, אינן נר לרגלי מי שנותן את הפקודות. שלטון העושה דה-לגיטימציה להפגנות חותר תחת הדמוקרטיה ומזמין את המשטרה לפגוע בזכות להפגין, שאת חשיבותה הדגישו השופטים שדנו לאחרונה בכמה ממעצרי המפגינים.
סקר בזק "חרבות ברזל": 43% מהיהודים סבורים שישראל יצאה במצב טוב יותר מהמלחמה מאשר החמאס
חמישית מהערבים סבורים שהחמאס יצא מהמלחמה כשידו על העליונה • הסכמה רחבה בקרב היהודים והערבים על כך שהגיעה העת להתפטרות האחראים למחדל השבעה באוקטובר • 80% מהיהודים סבורים שחיסול בכיר משמרות המהפכה בדמשק היה מהלך נכון למרות התגובה האיראנית • 43% מהיהודים הביעו תחושת ביטחון אישי די גבוהה או גבוהה מאוד לאחר המתקפה האיראנית לעומת 16% מהערבים שהביעו תחושה זו.
התקיפה האיראנית – תקדים מסוכן
ב-7 באוקטובר קיבלנו קדימון אפוקליפטי לקץ המדינה היהודית על הקרקע. ב-13 באפריל קיבלנו קדימון לקץ המדינה היהודית מן האוויר. מספיק טיל גרעיני אחד שחודר את מעטפת ההגנה הישראלית כדי לשנות את מציאות חיינו מן הקצה אל הקצה. לכן אסור שההצלחה הפנומנלית של חיל האוויר הישראלי ובעלות בריתו תעוור את עינינו לסכנה.
גבולות הגזרה של כיתות הכוננות העירוניות
על רקע הגיוס המזורז של כיתות הכוננות במלחמת "חרבות ברזל" וקיצור ההכשרות למתנדבים, כיצד מתנהל תהליך הגיוס? האם מותר להקים כיתת כוננות שכונתית? כל השאלות והתשובות.
הקדמת גיוס בני המכינות, מתנדבי שנות השירות ותלמידי ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות לצה"ל | כל מה שחשוב לדעת
בפברואר 2024 החליט משרד הביטחון להקדים את גיוסם של 1,300 מועמדים לשירות ביטחון, המשתייכים למסגרות השונות וקיבלו דחיית שירות, במהלך שספג ביקורת ציבורית רחבה. על מי הוא משפיע ומה מאפיין את המאבק המשפטי נגדו?
play
למה רק בישראל ניתן פטור מגיוס לצבא לאוכלוסייה דתית מסוימת?
זה אולי קצת מפתיע, אבל גם במדינות כמו שוויץ, דנמרק, פינלנד ונורווגיה יש חוק גיוס חובה לצבא. מסקירה שערכו פרופ' יובל שני ועו"ד מירית לביא נראה כי מקבלי ההחלטות בישראל יוצאי דופן בכך שהם מבקשים לפטור אוכלוסייה דתית ספציפית משירות צבאי ואזרחי. ומה לגבי החברה הערבית? כאן דווקא מצאנו מקור להשוואה.
סקר מרץ 2024: כשליש בלבד מהציבור סבורים שהממשלה תשלים את כהונתה כחוק
39.5% מהיהודים מעריכים שהחברה הישראלית תישא בנטל הלחימה בעזה ובעימות בצפון כמה זמן שיידרש, לעומת 7% בלבד מהערבים • מעט יותר ממחצית מהיהודים בטוחים או חושבים שההנהגה עושה את המאמצים המרביים לשחרור החטופים מעזה, עם רוב ברור לכך בימין לעומת מיעוט במרכז ובשמאל • הסכמה רחבה וחוצת מחנות פוליטיים בקרב היהודים על כך שמדיניות הממשלות האחרונות הקלה על חמאס לבצע את מתקפת ה-7 באוקטובר.
תזכורת: המשטרה שייכת למדינה ולא לשר
בתשובתה לבג"ץ הדגישה היועמ"שית כי התיקון לפקודת המשטרה שנוגע לסמכויות השר לביטחון לאומי לא מגדיר או מגדר את היקף המעורבות של השר בפעילות המשטרה ולא מספק ערובות, בלמים ואיזונים לשמירה על זכויות אדם ושלטון החוק. היא מציעה להציב גבולות ברורים, הן בפני הדרג הפוליטי והן בפני שרשרת הפיקוד במשטרה, לפיהם התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי אינה חוקית ופוגעת באמון הציבור במשטרה.
ההימנעות מגיוס חרדים לצה"ל מסכנת את מודל צבא העם
בעיקר לנוכח המלחמה התברר עד כמה המצב שבו בני החברה החרדית אינם משרתים פוגע משמעותית בעיקרון השוויון. משימות הצבא הורחבו ויש להרחיב את שורותיו בדחיפות, לכן יש לפעול לאלתר כדי להתחיל את השינוי.
צו הביניים של בג"ץ ביחס לחוק הגיוס והשוויון בנטל: אם אין חוק, אין תקציב
השופטים מתייחסים בהחלטתם ל"טענות כבדות המשקל" הנוגעות לחוקיות החלטה 682, שמכוחה לא ננקטו הליכים לגיוס תלמידי הישיבות. אמירתם עלולה להקשות על הממשלה לקבל החלטות דומות בנוגע לדחיית שירות גורפת לתלמידים, למשל למשך שלושה חודשים נוספים עד שיוסדר מתווה גיוס ראוי.
45% מהציבור מרגישים שהמדיניות המקלה לחלוקת נשק פרטי משפרת את תחושת הביטחון האישי שלהם, לעומת 25% החשים שנפגעה
כמחצית (50.5%) מהנשאלים היהודים במדגם מרגישים שמדיניות רישוי כלי הירייה החדשה משפרת את תחושת הביטחון האישי שלהם, לעומת 23% שחשים שפגעה בה • בקרב הערבים 34% השיבו כי המדיניות החדשה פוגעת בתחושת הביטחון שלהם וכמעט חמישית (19%) השיבו כי היא משפרת את תחושת הביטחון שלהם. 36.5% השיבו שתחושת הביטחון האישי שלהם אינה מושפעת ממנה • פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה הבדלים גדולים: הרוב בימין השיבו כי המדיניות החדשה משפרת את תחושת הביטחון האישי שלהם לעומת מיעוט בלבד בקרב המרכז והשמאל. רוב מקרב השמאל (58%) וחלק גדול מקרב המרכז (36%) חשים כי נפגע ביטחונם האישי • בקרב היהודים שביישוביהם יש כיתת כוננות, כמעט שלושה רבעים השיבו שהמהלך תרם לשיפור תחושת הביטחון האישי שלהם.
חובת גיוס במדינות דמוקרטיות: סקירה השוואתית
דמוקרטיות שבהן קיימת חובת גיוס דווקא מצמצמות את האפשרות לקבל פטור מלא משירות ונוטות שלא לפטור קבוצות שלמות מחובת השירות, אלא יוצרות מסגרות לשירות חלופי כדי להתמודד עם האתגרים הנובעים מעקרון השוויון. בפינלנד הוענק פטור מלא משירות עבור קבוצה דתית קטנה יחסית, אולם הוא בוטל בעקבות החלטה שיפוטית משום שיצר פגיעה בשוויון. ההשוואה מלמדת שהדרישה לשוויון בנטל אינה ייחודית לישראל ושמגמת שילוב האוכלוסיות הפטורות בשירות צבאי או אזרחי חלופי היא כללית.
סקר בזק "חרבות ברזל": הרמטכ"ל הלוי מדורג בצמרת התפקוד במלחמה, שר האוצר סמוטריץ בתחתית הדירוג
בציבור היהודי, 55% מעריכים בחיוב את תפקודו של הרמטכ"ל הלוי ו-46% את תפקוד שר הביטחון גלנט, עלייה לעומת 40.5% באוקטובר • ביחס לתיאום עם ארה"ב לקראת המשך המלחמה, 49% מהיהודים סבורים שעל ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של מנהיגיה, אולם בפילוח פוליטי עולה רוב בשמאל ובמרכז (בהתאמה 82.5% ו-64.5%) התומך בתיאום, לעומת רוב בימין (64%) הסבורים כי על ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של הנהגתה.
הצעת הממשלה לפטור מגיוס לחרדים תפגע קשות בשוויון ותרסק את הכלכלה
הנוסח שפורסם בתקשורת מתייחס להעלאת גיל הפטור ל-35 ואינו כולל יעדי גיוס. הצעה ראויה חייבת להוריד את גיל מימוש השירות ל-21-20, לכלול סנקציות כלכליות ומנהליות על מי שלא יתגייסו ולאפשר שירות אזרחי רק בגופים ביטחוניים.
סקר פברואר 2024: 70% מהיהודים תומכים בשינוי הפטור לחרדים בחוק הגיוס החדש
לקראת תחילת חודש הרמדאן, 45% מהיהודים ו-69% מהערבים צופים שהגבלות על עליית מוסלמים להר הבית יגבירו את הסיכוי לאירועים אלימים • ירידה בשיעור היהודים והערבים החשים שייכות למדינה ולבעיותיה, שחזר לממדיו לפני המלחמה.
דוח ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון – כל מה שחשוב לדעת
הוועדה הצביעה על קיומה של "תרבות רעה" של העדר נטילת אחריות, ועל מחדלים וכשלים בהתנהלות שורה של גופים, ובהם משרדי ממשלה, המשטרה, המועצה האזורית. היא הטילה אחריות אישית שיש בה אשם על 16 מהמעורבים ואף המליצה ליועצת המשפטית לממשלה להמשיך בבדיקה לגבי חלקם.
דו"ח "השין גימלים" של אסון מירון ומשמעותו לגבי ועדת השבעה באוקטובר
בעוד שברמת המסקנות נקטה הוועדה לשון חריפה וביקורתית, ברמת ההמלצות היא הייתה זהירה ומאופקת. על אף הטון התקיף והביקורתי של הוועדה גם ביחס לנבחרי ציבור, היא לא תחליף למשפט הציבור ולכן בכל הנוגע למחדל אוקטובר הלקח של הציבור צריך להיות לא להמתין לדוח של ועדת חקירה כדי לתבוע אחריות מנבחריו.
אחרי הדיון ההיסטורי בבג"ץ, האם ומתי יתרחש גיוס החרדים?
התמיכה בבני הישיבות ששירותם הצבאי נדחה היא כ-550 מיליון שקלים בשנה. ביהמ"ש דורש מהמדינה להסביר מדוע לא יבוטל הסעיף הרלוונטי בהחלטת הממשלה שמורה על העדר אכיפת הגיוס כלפי תלמידי ישיבות ובכך יתחיל הצבא לגייס אותם מיידית, וכן מדוע למרות פקיעת חוק הגיוס ניתן להעביר תמיכות לתלמידי הישיבות | כל מה שחשוב לדעת.
הבחירות בחברה הערבית: מפוליטיקה של בחירות לפוליטיקה של יריות
על אף הכפלת מספר הנרצחים בחברה הערבית בשנה האחרונה ואתגר השמירה על נבחרי הציבור, תוכנית החומש למאבק באלימות ובפשיעה בה תקוצץ משמעותית. דווקא עכשיו, לקראת הבחירות והיום שאחריהן, יש למנוע את הקיצוץ ולדאוג יותר לביטחון האזרחים והנבחרים ברשויות הערביות.
הצעה לסדר: שירות צבאי ושירות חלופי בראי עקרון השוויון
הצעה לסדר זו מתמקדת בערך השוויון ובהשפעתו על שאלת מודל השירות הצבאי בישראל. אנו מבקשים לברר מהם ״גבולות הגזרה״ הנורמטיביים שמציב עיקרון השוויון במסגרת הניסיון לעצב הסדר חדש באשר למודל השירות הצבאי והחלופות האפשריות לו. בשל המרכזיות של עקרון השוויון בשיח על הסדר הגיוס, הרי שהלגיטימציה והיציבות המשפטית של כל הסדר עתידי תיבחן בהכרח דרך פריזמה נורמטיבית של התאמתו לעקרון השוויון, ובמיוחד מבחינת מידת תרומתו להפחתת אי-השוויון הקיימת במציאות הנוכחית.
ההיסטוריה של (אי) גיוס החרדים לצה"ל
מה"רשימות המאושרות" של תש"ח דרך "חוק טל" ועד ניסיונות ההסדרה שעברו בבג"ץ: כך התגלגלה סוגיית השוויון בנטל השירות הצבאי במשך השנים עד לנקודת ההכרעה שבה היא מצויה כעת.
הדיון בבג"ץ על גיוס החרדים ועל חוקיות התמיכה בישיבות בהעדר חוק פטור או דחיית שירות בצה"ל
ב-26 בפברואר 2024 דן בג"ץ בשורת עתירות הנוגעות לחוקיות תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב שבו אין הסדרה חוקית לפטור או לדחיית השירות שלהם. צפו בדיון.
שרקי & פלסנר | מתגייסים לשוויון
לקראת הדיון ההיסטורי בבג"ץ בסוגיית גיוס החרדים לצה"ל ב-26 בפברואר 2024 משוחח העיתונאי יאיר שרקי עם נשיא המכון יוחנן פלסנר שעוסק בסוגיה זה כ-15 שנה ועמד בראש ועדת פלסנר לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל.
כך צריכים כוחות הביטחון להיערך לרמדאן בזמן ש"ישראל מתחמשת"
לנוכח רגישות תקופת הרמדאן והמציאות החדשה של ביטחון הפנים, על המשטרה להבהיר הן למתנדבים בכיתות הכוננות והן לבעלי הנשק ברישיון את המגבלות החלות עליהם. בנוסף, עליה להבטיח שהתארגנויות אזרחיות חמושות לא יפעלו עצמאית, שמא יסכנו את הציבור ואת פעילות גופי הביטחון.
סקר בזק "חרבות ברזל": יותר ממחצית מהציבור צופים סיכויים נמוכים ל"ניצחון מוחלט" במלחמה
68% מהיהודים מתנגדים להעברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה במצב הנוכחי באמצעות גורמים בינלאומיים, לעומת 85% מהערבים התומכים בכך • 55% מהציבור סבורים כי הכרזת נתניהו שהדירוג של מודי'ס משקף רק את מצב המלחמה ולא את המצב הכלכלי האמיתי של ישראל אינה מציאותית • 60% מהציבור צופים גל מחאה גדול בתקופה הקרובה, אך רק כרבע סבורים שישתתפו בו.
הסנקציות הבינלאומיות על מתנחלים: השלכות ומשמעויות לישראל
משטרי הסנקציות הכלכליות שנוקטות מדינות כוללים בין השאר הקפאת רכוש של יחידים ותאגידים, כמו שנעשה כעת כלפי מתנחלים, איסור על עשיית עסקאות עם אנשים מסוימים ואיסור על תנועה של יחידים לשטח המדינות. מי רשאי להטיל אותם וכיצד על ישראל להגיב כלפיהם?
155 סיבות להקטין את התלות בארה"ב
קצב צריכת התחמושת במערכה בעזה מבליט את תלותה של ישראל בארה"ב. אף שאין לישראל תחליף לברית עם ארה"ב, היא לא תוכל לממן לבדה הקמת מערך ייצור תחמושת עצמאי, ודאי לא כזה שיענה על כל צורכי צה"ל במערכה עתידית. נוכח המחלוקת הגוברת בקרב הדמוקרטים ביחס לתמיכה בישראל ומנגד התבססות אגף בדלני בקרב הרפובליקאים, על ישראל לשקול חבירה לבעלות ברית אחרות של ארה"ב כדי לצמצם את התלות המשותפת בה.
יותר מילואים מחייבים הטבות מותאמות יותר למשרתים
תזכיר חוק שירות המילואים מעמיק עוד יותר את הפער בשוויון בנטל. אף שהוא כולל הטבות רבות, אין בו מענה דיפרנציאלי לסוגי משרתים שונים באופן שייחשב לתמורה הולמת על הגדלת מספר ימי המילואים ומצבת הכוחות העתידית.
דוח האסון במירון: אם לשאת באחריות, אז עד הסוף
כיצד מצביעים על האחריות האישית של נבחרי הציבור למחדלים כגון האסון במירון או מלחמת לבנון השנייה בשעתה, אם היא קיימת אך אין דרך "משפטית" לקבוע אותה?
סקר ינואר 2024: 71% מהציבור תומכים בהקדמת הבחירות
38% בעד קיומן בתום המלחמה ושליש תומכים בהודעה על בחירות מיד ועריכתן כחוק בעוד 90 יום • פחות ממחצית מהיהודים ורק כרבע מהערבים חושבים שישראל דואגת כראוי לביטחון אזרחיה • בראש דירוג מטרות המלחמה הציבו 47% מהיהודים את השבת החטופים ו-42% את מיטוט החמאס, בהשוואה ל-69% ו-8% בהתאמה בקרב הערבים.
אחרי החלטת בית הדין בהאג: שאלת הדוח הישראלי עם דרישות השופטים
אם הדוח לא יהיה מספק מבחינת דרום אפריקה, היא תוכל לפנות שוב לבית הדין בבקשה להוצאת צווים זמניים לישראל. לצד זאת, הליך נוסף שהדיון בו ייפתח בחודש הבא, בעניין חוקיות והשלכות פעילות ישראל בגדה ובמזרח ירושלים, וכן חקירה המתנהלת בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג, יעמיקו את מעורבות המשפט הבינלאומי בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
החלטת בית הדין בהאג על צווים זמניים נגד ישראל: לא מורה להפסיק את הלחימה בעזה אך מחייבת אכיפה נגד הסתה וסיוע הומניטרי
ההחלטה, שהתקבלה ברוב גדול, אמנם אינה התממשות התרחיש האפשרי החמור ביותר מבחינת ישראל, אך היא נתמכת ברטוריקה קשה מצד בית הדין. לצד קביעות חמורות ביחס לנעשה בעזה ולהצהרות בכירים ישראלים, בית הדין אינו מתייחס לאחריות החמאס לכך.
לקראת פסק הדין בתביעת דרום אפריקה נגד ישראל בהאג: הקרב על המסגור והבקשה להשעיית המלחמה
אם בית הדין יוציא צו להפסקת הלחימה בעזה יהיו לכך השלכות פוליטיות ואסטרטגיות דרמטיות לישראל ולפלסטינים, ובפרט לחטופים הישראלים שבידי החמאס. צו זמני יציג בטווח הקצר את בית הדין כרגיש למצוקה הפלסטינית, אך בטווח הארוך עלול לעודד הגשת תביעות בלתי מוצדקות וחסרות סיכוי להתקבל.
המדינה חייבת להבהיר את גבולות ההגנה העצמית לאור ההתחמשות המואצת
בית המשפט העליון קבע בעבר שעקרון ההגנה העצמית אינו נותן אישור לנושאי נשק לעשות בו שימוש נגד מי שאינו מהווה סכנת חיים ברורה ומידית. חשוב שגורמי אכיפת החוק ורשויות התביעה יבהירו בפני המתחמשים החדשים את גבולות עקרון ההגנה העצמית וכן שהמשטרה תהיה מעורבת יותר בתהליך ההכשרה והריענון של בעלי רישיונות הנשק – הכל במטרה להציל חיי אדם.
סקר בזק "חרבות ברזל": מחצית מהציבור תומכים בחקירה מידית של אירועי השבעה באוקטובר
88% מהיהודים נותנים לכוחות צה"ל ציונים טובים על תפקודם במלחמה, לעומת 46% הנותנים ציונים אלה לקבינט המלחמה • מקרב מי שחושבים שקבינט המלחמה מתפקד טוב, רוב גדול ציינו כי מפלגת המחנה הממלכתי צריכה להישאר בממשלה (73.5%), בעוד שהסבורים שקבינט המלחמה לא מתפקד בצורה טובה חלוקים ביניהם • 60% מהיהודים סבורים שלא נכון לישראל להסכים לעסקה לשחרור כל החטופים בתמורה לשחרור כל האסירים הפלסטינים והפסקת הלחימה בעזה.
פעילות בית המשפט הפלילי הבינלאומי בראי מלחמת "חרבות ברזל": הליכי החקירה, סמכויות השיפוט ואופן קבלת ההחלטות
מאת: פרופ' עמיחי כהן, עדיה קיסוס
בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג נדונה כעת תביעת דרום אפריקה נגד ישראל, ובאותה עיר ממוקם גם בית הדין הפלילי הבינלאומי, שאף בו נדונות שאלות הנוגעות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. מי רשאי לפנות לבית הדין בבקשה לפתוח בהליך נגד מדינה? כיצד הוא נוהג במקרים הנוגעים לסכסוך ובפרט לאירועי מלחמת "חרבות ברזל"? כל מה שחשוב לדעת.
החזית הבינלאומית: צפו בדיוני בית הדין הבינלאומי בהאג בתביעת דרום אפריקה נגד ישראל
בראשית ינואר 2024 דן בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל ובה האשימה אותה בביצוע "רצח עם" ברצועת עזה. הדיון התמקד בבקשה להוציא "צווים זמניים" המורים לישראל להפסיק את ביצוע המעשים. צפו בדיונים שבהם נשמעו עמדות הצדדים ובדיון הקראת ההחלטה.
מאחורי תביעת דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג - כל התשובות לשאלות
על מה מבוססות טענות דרום אפריקה נגד ישראל ומה יטען מנגד כתב ההגנה הישראלי? מהם הסיכונים בתיק המשפטי, וכיצד הם קשורים להתבטאויות חסרות אחריות של שרים וח"כים?
סקר דצמבר 2023: רק 15% מהציבור סבורים שנתניהו הוא ראש הממשלה הרצוי ביותר אחרי המלחמה
כשליש השיבו שאינם יודעים וכרבע תמכו בגנץ • רבע בלבד סבורים שנתניהו יצליח לשמור על הקואליציה אחרי המלחמה • כמחצית מהציבור תומכים בפתיחת חזית לחימה נגד החיזבאללה בצפון וכשליש סבורים כי יש להימנע מהמהלך • 56% סבורים שהדרך הטובה ביותר לשחרור החטופים מעזה היא המשך הלחימה העצימה, בעוד ש-24% מצויים במיעוט התומך בשחרור כלל האסירים הפלסטינים שבידי ישראל, גם אם הדבר כרוך בהפסקת הלחימה.
יש להמתין בהכרעת סוגיות הגיוס הבוערות עד לאחר המלחמה
מהלכי קיצור שירות החובה ומתן הפטור הגורף לחרדים, שנדונו לפני "חרבות ברזל", ירדו מהפרק. צה"ל אכן זקוק מיידית לכוח אדם כדי לנצח במלחמה, אולם את ההכרעות המהותיות וארוכות הטווח בנושא יש לדחות ליום שאחרי הן בשל חוסר הוודאות בנוגע להסדר הביטחוני ברצועה והן בשל תחלופתן הצפויה של ההנהגות הפוליטית והצבאית שאיבדו לגיטימציה.
סקר בזק "חרבות ברזל": יותר משני שלישים מהציבור תומכים בקיום בחירות מייד בסיום המלחמה
כמעט מחצית ממצביעי הליכוד והציונות הדתית תומכים אף הם בבחירות מידיות • יותר מרבע (28%) מהמרואיינים טרם החליטו עבור מי יצביעו • כשני שלישים מהציבור סבורים שמיטוט החמאס הוא מטרה בת השגה במלחמה, לעומת שליש בלבד שרואה בהשבת כל החטופים מטרה כזו • המרואיינים חצויים בשאלה האם חייהם האישיים חזרו או לא חזרו לשגרה נוכח המלחמה (49% לעומת 47%).
התנהלות ישראל במלחמת "חרבות ברזל" בראי המשפט הבינלאומי: עקרונות, דילמות ומקרי מבחן
מאת: פרופ' עמיחי כהן, עדיה קיסוס
מה מבדיל מלחמה בין מדינות ממלחמה של מדינה נגד ארגון טרור? האם ובאיזה היקף ניתן לפגוע במטרות צבאיות המערבות שימוש אזרחי? על מי מוטלת האחריות לפנות אזרחים מאזורי מלחמה? מה היקף ההגנה הניתנת לבתי חולים? כל מה שחשוב לדעת.
סקר נובמבר 2023: רוב הציבור צופה גל מחאה גדול אחרי המלחמה
הסכמה ישראלית לפתרון שתי המדינות בתמורה להמשך הסיוע האמריקני זוכה לתמיכת 75% מהשמאל לעומת 21% בלבד מהימין • בקרב היהודים חלה ירידה בחשש לביטחון הכלכלי ובעיקר הפיזי (מ-63% ל-46%) בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עליות בקרב הערבים בשני התחומים ובעיקר ביחס לביטחון הכלכלי (מ-69% ל-82%) • שיעור צרכני החדשות בטלוויזיה וברדיו כמקור עיקרי ירד בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עלייה בצריכתן ביישומוני המסרים המידיים.
play
היד הקלה על ההדק: הרחבה בלתי אחראית של הזכאות לרישיון כלי ירייה פרטי
עו"ד מירית לביא מזהירה מפני חלוקת נשק בצורה בלתי אחראית
למרות ההצהרות הגדולות על משילות, האזרחים נותרו חשופים בעורף
דווקא בחסות הממשלה שדיברה בהרחבה על משילות מתאפשרים כיום תהליכים שמובילים לכאוס בביטחון הפנים. פעילות הגורמים האזרחיים עלולה להביא לפגיעה ממשית בניהול הביטחון בתוך גבולות ישראל ולכן דרושים הן חיזוק כוחות השיטור ואכיפת החוק במדינה והן מניעת התאגדות אזרחית חמושה עצמאית.
סקר בזק "חרבות ברזל": רוב הציבור היהודי סבור שמטרת המלחמה החשובה ביותר היא שחרור כל החטופים ואחריה מיטוט החמאס
רוב היהודים תומכים בתיקון חוק הלאום כך שיבטיח שוויון לאזרחים הלא-יהודים, עלייה חדה לעומת אשתקד • רוב הציבור חושב שעל נתניהו להתערב לבלימת צעדי לוין לקידום ה"רפורמה המשפטית" • מחצית מהיהודים תומכים בהמשך מדיניות חלוקת הנשק החדשה לעומת 5.5% בלבד בקרב הערבים.
סקר בזק "חרבות ברזל": שיא של 20 שנה בתחושת השייכות למדינה הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים
רוב הציבור סבור שהתמקדות הממשלה ב"רפורמה המשפטית" השפיעה גם על עיתוי מתקפת חמאס וגם על רמת המוכנות של ישראל • רה"מ נתניהו מוסיף לקבל ציון נמוך מאוד על תפקודו במלחמה, לעומת ציונים גבוהים בהרבה לכוחות הלוחמים, לדובר צה"ל ולראשי הצבא • הדעה השכיחה בציבור היא שאפשר להתחיל מיד במו"מ עם חמאס על שחרור החטופים - אבל אין להפסיק את הלחימה לשם כך.
מהגנה להנהגה: נשים במלחמה בראי המשפט הבינלאומי
הדין הבינלאומי מתייחס באופן נוקב וממוקד לעבירות אלימות מגדרית במלחמה ובמקביל עומד על החובה החוקית והמוסרית לשילוב שוויוני של נשים במוקדי קבלת ההחלטות הנוגעות לה. למרות זאת, הגופים הבינלאומיים עודם נמנעים מהצהרות ומצעדים מעשיים לנוכח הפשעים המגדריים שביצעו מחבלי חמאס בנשים ישראליות ב-7.10.
ועדות חקירה ממלכתיות וועדות בדיקה ממשלתיות
לנוכח כשלי המערכות הממשלתיות במלחמת "חרבות ברזל" עלתה בשיח הציבורי אפשרות הקמת ועדת חקירה ממלכתית. כיצד מוקמת ועדה זו, מהן סמכויותיה, מה מעמד המלצותיה ואילו הבדלים קיימים בינה לבין ועדת בדיקה ממשלתית? כל השאלות והתשובות.
סקר אוקטובר 2023: מיעוט זעיר בציבור (7%) סומך על רה"מ יותר מעל ראשי הצבא בניהול המלחמה
כמחצית סומכים יותר על ראשי הצבא • כמחצית מהציבור היהודי תומכים בגיוס מלא של צעירים חרדים לצה"ל. בקרב מצביעי המפלגות החרדיות, הרוב תומכים בפטור מלא לטובת לימודי תורה (מצביעי יהדות התורה 82%, מצביעי ש"ס 51.5%).
בין אחריות לקבלת החלטות
דחיית לקיחת האחריות עד לאחר בדיקה שתחל רק לאחר סיום המלחמה עשויה לארוך שנים. לא בכדי מקפידים בכירי הדרג המדיני, הזוכים לאמון ציבורי נמוך, לקבל את ההחלטות החשובות ב"קבינט המלחמה", שבו חברים גורמים הנהנים מאמון גבוה יותר וחוששים פחות מחקירה עתידית.
כיבוד המשפט הבינלאומי משמש ב"חרבות ברזל" מכנה משותף בין ישראל לתומכותיה
המערב דורש מישראל לשמור בקפדנות על חוקי המשפט הבינלאומי הן במהלכים האוויריים והן בקרקעיים ברצועת עזה, כתנאי להמשך הגיבוי שניתן לה. עידוד התושבים להתפנות לדרום הרצועה, לדוגמה, חייב להיות זמני ולהתבצע במסדרונות הומניטריים מוגנים ותוך מילוי צורכי המפונים.
סקר בזק "חרבות ברזל": 64% מהציבור חושש לביטחונו הפיזי ו-59% לביטחונו הכלכלי
למרות מתקפת ה-7 באוקטובר, שיעור היהודים האופטימיים לגבי עתידה של ישראל עלה משמעותית, מ-52% ל-65.5%. בציבור הערבי לא חל שינוי.
האם גיוס החרדים במלחמת "חרבות ברזל" יבעיר את ניצוץ ההשתלבות בחברה?
במלחמות קודמות שניהלה מדינת ישראל עודדו הרבנים את תלמידי הישיבות להתגייס ולתרום להצלחת המערכה, בין בעורף ובין בחזית. נוכח אלפי פניות חרדים להתגייס ולהתנדב בזמן "חרבות ברזל", ולמרות התנגדות מנהיגי הזרם החרדי המרכזי, נראה שמדובר בחיזוק משמעותי למגמת ההשתלבות.
סקר בזק "חרבות ברזל": אמון הציבור בצה"ל ובמשטרה גבוה מביוני 2023
האמון בממשלה הוא הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות ב-2003 ועומד על 18% בלבד. עיקר הירידה באמון היא במחנה הימין: מ-42% ביוני האחרון ל-31% כיום.
הפשעים הבינלאומיים הכרוכים בחטיפות הישראלים ב"חרבות ברזל"
איך מגדיר המשפט הבינלאומי את הפשעים אותם ביצעו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר? עד כמה הפרו את האיסורים על פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ואף רצח עם?
היד הקלה על ההדק: הרחבה בלתי אחראית של הזכאות לרישיון כלי ירייה פרטי
תקנות כלי היריה החדשות נוטות באופן קיצוני לעבר הזכאות להחזקה בנשק פרטי, ללא האיזון או הפיקוח הנדרשים. קיים חשש שהן הותקנו במהרה ובחסות מצב החירום, ללא התחשבות בהשלכות המסוכנות של ההרחבה הדרמטית של הזכאים לרישיון.
תפקיד המשטרה במלחמת "חרבות ברזל", כפי שהסברתי לבני
רבים מאלה שהתייצבו ראשונים מול מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר היו שוטרות ושוטרים: הראשונים להגיב, להגן, ליפול, בטרם הגיעו כוחות צה"ל. ועם זאת, הביצועים בשגרה של המשטרה, שלאורך שנים "הורעבה" תקציבית וגם נקרעה במחאה נגד ה"רפורמה", לא מצליחים עדיין לשקף את מסירותם של המשרתים בה. ביום שאחרי המלחמה היא ראויה להכרה קולקטיבית.
מהי משמעות הקמת קבינט מלחמה ל"חרבות ברזל" ומה תהיינה סמכויותיו?
עם הצטרפות בני גנץ לקבינט המלחמה המצומצם וגדי איזנקוט כמשקיף בו הם עשויים להשיב את האמון הציבורי בממשלה, שירד נוכח ראשית המלחמה, ולקדם ניהול יעיל של המערכה, ברוח המלצות דו"ח עמידרור.
מלחמת "חרבות ברזל": מצבים מיוחדים ומצבי חירום
אילו סמכויות מוקנות לגופי הביטחון ולגורמים נוספים מתוקף ההכרזות על מצב מיוחד בעורף ועל אירוע חירום אזרחי? מי מוסמך לקבל את ההחלטות בנוגע לשני המצבים ולהאריך את תוקפם? כל השאלות והתשובות.
מלחמת "חרבות ברזל": כל מה שצריך לדעת על הכרזת מלחמה בישראל
מי הם חברי הקבינט המדיני-ביטחוני ומה עליהם לעשות לאחר הכרזת מלחמה ובמהלך המערכה? מה מקומם של הכנסת ושל הייעוץ המשפטי לממשלה בקבלת ההחלטה? כל השאלות והתשובות.
50 שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים, הגיע הזמן להוציא את הביטחון מ״המטבחון״
ועדת אגרנט הצביעה על ליקויים בתהליך קבלת ההחלטות בדרג המדיני בנושאים ביטחוניים, והדגישה את סמכות הממשלה להכריע בעניינים אלה; ואולם, גם בחלוף חמישה עשורים, עדיין לא הוסדר ולא הושג האיזון הראוי בין סמכות ראש הממשלה לבין שרי הקבינט, כפי שהוכח באירועים ביטחוניים לאורך השנים. יש להבהיר בחקיקה את סמכויות חברי הקבינט, ועד להסדרה החוקית על כלל הגורמים המעורבים לממש את אחריותם ולדרוש הבאת החלטות ביטחוניות בפני הקבינט.
סקר אוגוסט 2023: רוב גדול ויציב בציבור תומך בהידברות ובפשרה ביחס לשינויים במערכת המשפט; 40% תומכים בהימנעות מגיוס חובה אם יינתן פטור לתלמידי ישיבות חרדים
רק חמישית יתמכו בעמדה שגם אם בג"ץ יפסוק שעל שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא יסרב לעשות כן. 61% סבורים שביטחון הפנים בהיבטי הפשיעה והטרור גרוע יותר מבתקופת הממשלה הקודמת. בקרב מצביעי הליכוד רק 16% חושבים שהמצב השתפר.
סקר יולי 2023: רוב בציבור סבורים כי ישראל מצויה כיום במצב חירום
בימין הדעות בנושא מגוונות: רוב גדול ממצביעי הציונות הדתית לא מאבחנים מצב חירום לעומת מחצית בלבד ממצביעי הליכוד. כשליש מהציבור בלבד סבורים כי ביטול עילת הסבירות טוב לישראל. נוכח אזהרות חברות הדירוג הבין-לאומיות, רוב מצביעי האופוזיציה חוששים למצבם הכלכלי האישי לעומת רוב ממצביעי הקואליציה שאינם חוששים מכך.
צמצום עילת הסבירות יחליש את יכולת המערכת המשפטית הישראלית להדוף הליכים משפטיים זרים
עד כה, הצליחה ישראל לטעון למשלימות באופן שמנע ניהול הליכים פליליים נגד בכירים ישראלים בפני ערכאות משפטיות זרות – אך לא לעולם חוסן. דווקא בתקופה שבה המשפט הבין-לאומי הפלילי מתחזק ומנגד, מדיניות ישראל בזירה הפלסטינית מצויה על מסלול התנגשות עם הקהילה הבין-לאומית, החלשת המערכת המשפטית והגברת ההיתכנות שהדרג הפוליטי יאמץ החלטות שעד כה נתפסו כבלתי סבירות, כמו תגובות "בלתי פרופורציונליות" לפיגועי טרור, יקשו על ישראל להמשיך ולהדוף הליכים משפטיים זרים נגד בכירים ישראלים.
מחאת המשרתים נגד ההפיכה המשטרית היא סנונית ראשונה לקריסת מודל צבא העם
אי אפשר לצפות שאלה החשים שהמדינה והצבא אינם משקפים עוד את ערכיהם יוסיפו להתנדב לשירות צבאי. בחירת הקואליציה, שחלקים בה לא שירתו כלל, להעביר את צמצום עילת הסבירות בגרסה הקיצונית ולתייג את המתנדבים כסרבנים, תגבה מחיר יקר שישלמו הצבא והחברה הישראלית כולה.
play
חוק המעצרים המנהליים יהפוך את ישראל למדינת משטרה
הצעת החוק שתאפשר לשר לביטחון לאומי ולשוטרים בכירים סמכות להוציא צווי מעצר והגבלה מנהליים נגד אזרחים ישראלים ללא הליך הוגן דרקונית ומסוכנת, ויש להתנגד לה בכל תוקף.
מול חיזבאללה נדרש לא רק כוח, גם שכל
על הצבת החמושים מעבר לקו הכחול ניתן היה בקלות להגיב בכוח. אבל ישראל מבינה שמטרת הפרובוקציה של חיזבאללה היא להגיע להישג - ואותו ניתן למנוע.
היציאה למבצע צבאי בעזה ללא אישור הקבינט היא משחק מסוכן באש
החוק מבקש להבטיח שהחלטה בעלת השלכות דרמטיות תתקבל בפורום רחב, הנהנה מלגיטימציה דמוקרטית ומאפשר שיח מקצועי ונשיאה באחריות. מבצע "מגן וחץ" יצא לדרך בהחלטת רה"מ ושר ביטחון בלבד, תוך עקיפה של הקבינט, וסיפק תזכורת לחשיבות חיזוקו.
פטור מגיוס לחרדים: כל מה שצריך לדעת על הצעת הממשלה
מהו גיל הפטור ולמה חשוב להוריד אותו? האם תכלית החוק המסתמן היא תעסוקתית ואילו תמריצים הוא מעניק? האם ניתן להגיע למצב של שוויון? המדריך למתווה שעל הפרק.
כחלופה לחוק הפטור המסתמן יש להציב יעדי גיוס, להוריד את גיל הפטור ולייצר תמריצים לשילוב חרדים בתעסוקה
כדי למנוע קריסה ביטחונית וכלכלית ולצמצם את אי השוויון בין החרדים לציבור הכללי על הממשלה לדאוג להוקרת כלל המשרתים בצה"ל, להתעקש על לימודי ליבה כתנאי לתקצוב מוסדות חינוך ולעצור סבסוד לאלה שנשארים בישיבה עד גיל מבוגר. כל הסדר שלא יחזק את השתלבות החרדים יוביל להמשך התפוררות החברה בישראל.
סקר מרץ 2023: שפל באופטימיות לגבי עתיד הדמוקרטיה והמצב הביטחוני
רוב גדול מהאופוזיציה לעומת מיעוט מהקואליציה סבורים שיש להתחשב בעמדות ארה"ב בנוגע ליוזמות החקיקה של הממשלה. מחלוקת ביחס לתפקוד המשטרה בהפגנות, בקרב המוחים ניכרת הערכה חיובית יותר כלפיה.
חוק עונש מוות למחבלים גזעני, פסול ומעורר קבס
מחקרים רבים לא מצאו ראיות לכך שעונש המוות אכן מרתיע. הצעת החוק משדרת זילות של ערך החיים ושל כבוד האדם ותעורר ביקורת קשה כלפי ישראל.
בית משפט עצמאי הוא "כיפת ברזל" לצה"ל ומפקדיו
עמעומה של ה"הילה הדמוקרטית" של ישראל והחלשת מעמד המערכת המשפטית כחלק מתכנית יריב לוין תגביר את הסיכון להליכים פליליים בחו״ל נגד מפקדי צה"ל ובכירים ישראלים.
המחאה נגד תכנית לוין הולידה את המחנה הליברל-דמוקרטי
ראשי האוניברסיטאות, כלכלנים בכירים ונציגי מוסדות שונים בחברה שיוצאים להפגין מדי מוצ"ש צופים בחרדה בהתנתקות החרדית מהחינוך הממלכתי וביוזמות ההפרדה המגדרית. ללא הנהגה פוליטית, החזון והייעוד כבר בפנים.
בקשת האו"ם מבית הדין בהאג בעניין סיפוח איו"ש: תוכניות הממשלה ה-37 יקשו לבלום התערבויות
קווי היסוד של הממשלה החדשה מחזקים את הטענה ששליטת ישראל ביהודה ושומרון הפכה לקבועה. יחד עם פסקת ההתגברות, יצטמצם מרחב הבלימה של סנקציות וחקירות בין-לאומיות.
בחינת ההשוואה הבין-לאומית של בן גביר מלמדת שיש להבטיח את עצמאות המשטרה
מאת: פרופ' עמיחי כהן, עו"ד עודד רון, ד"ר גיא לוריא, עו"ד דפני בנבניסטי
באנגליה ובוויילס העצמאות האופרטיבית של המשטרה היא עקרון יסוד, בניו זילנד השר מנוע מלעסוק בחקירות, בתביעות ואף בפריסת שוטרים. בישראל יש צורך בתיקון פקודת המשטרה כך שתשמור עליה מהתערבות פוליטית.
העברת הסמכויות למשרד לביטחון לאומי תרמוס את שארית האמון במשטרה
כיום יש לשר סמכות להנחות את המשטרה בשאלות עקרוניות, אך אין לו מנדט לתת הוראות ביחס לחקירות קונקרטיות או לאופני הפעלת השימוש בכוח. שליטה פוליטית תפגע בעצמאותה ותהיה הרת אסון.
play
ניצב פרץ עמר, מפקד מחוז דרום במשטרת ישראל, בשיחה עם ד"ר ערן שמיר־בורר
מתוך הכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה 2022
לפני הסבב הבא: תיקון במערכת קבלת החלטות בענייני ביטחון לאומי
הוויכוח לגבי הצורך באישור הקבינט מדיני ביטחוני לפתיחה במבצע "עלות השחר" חושף שוב: ההסדר המשפטי לגבי יציאה למבצעים צבאיים וסמכויות הגופים האזרחיים לוקים מאוד בחסר. אז מהו המצב הרצוי ואיזה תיקון נדרש לעשות.
של מי הממלכתיות?
הוספת ערך הממלכתיות למסמך רוח צה"ל שגויה ומיותרת במקרה הטוב. השימושים השונים בו החלישו את יכולתו לשמש כמושג ניטרלי, ובשם הממלכתיות מפקדים עלולים לחשוש מלהביע עמדה ערכית.
מה לא בסדר בהחלטת צה"ל
תנאי הסף הקשוחים שהציב הצבא למיון ליחידות לוחמה, מעלה חשש כי הפיילוט עוד עלול להסב יותר נזק למי שחפצים בקידום נשים. אפשר וכדאי היה להביא את המסע הזה לסופו ולפתוח את כלל היחידות לפי קריטריון מקצועי.
צפויות השלכות דרמטיות לאי הארכת חוק יהודה ושומרון
פקיעת חוק יהודה ושומרון תגרום להשלכות דרמטיות על כל תחומי החיים על ישראלים ועל פלסטינים, בשטחים ומחוץ להם. האם יש דרך לעקוף את פקיעת הסמכויות, האם ישראלים תושבי השטחים יוכלו להצביע בבחירות, ואילו הסדרים עלולים להתבטל?
הכל אודות חוק איו"ש
לקראת ההצבעה בעניין הצעת חוק יהודה ושומרון, התשובות מאחורי השאלות. לשם מה נועד החוק, כיצד הוחל כדי למנוע התנגשות עם המשפט הבינ"ל, ועל המשמעויות אם לא יוארך.
לא עוצרות ב-669
פתיחת היחידה המובחרת לשירות נשים עלולה להיגרר, עקב המלצת הצוות הצה"לי על הקמת פיילוט בשלב הראשון. זאת ראינו כבר בפיילוט השריון. חתירה לשוויון מהותי, איננה פוזיציה, אלא פשוט הדבר הנכון לעשות.
הצבא החזק במזרח התיכון יכול לפתוח מסלולי לוחמה לנשים
לא יכול להיות שהשאלה האם ישרתו נשים באגוז תיכרך בשאלה "כיצד שילוב נשים משפיע על חיילים דתיים". צבא המסוגל למבצעים עליהם חתום צה"ל, אמור להיות מסוגל לקיים שוויון מגדרי מהותי בתוך בסיסיו. זה אפשרי, וזה הדבר הראוי לעשות.
מה באמת מפריע למתנגדי אמנת איסטנבול?
לא הדאגה לזהות היהודית של המדינה מניעה את מתנגדיה, אלא דאגה לזהותה הפטריארכלית. מדינה החוגגת 74 שנות עצמאות לא יכולה להפנות עורך למאבק באלימות נגד נשים
חוק השוויון: מה יהיו ההשלכות הדרמטיות אם יעבור?
מפלגת כחול לבן הודיעה כי תקדם פעם נוספת את הצעתה לעיגון הזכות לשוויון כ"חוק יסוד". מה משמעות החוק שרוצה גנץ להעלות בוועדת השרים? איך חקיקת חוק כזה יכולה להשפיע למשל על חוק השבות? ואיך החוק ישפיע על ההסכם הקואליציוני? התשובות לכל השאלות
פלדמן, מינכהאוזן וההבדל בין סיפור טוב למציאות הקשה
פלדמן מלעיג על בית המשפט העליון, שדחה עתירה כנגד ההחלטה לסגור את התיק בפרשת ארבעת ילדי משפחת בכר, שנהרגו מתקיפה אווירית של צה"ל במהלך מבצע "צוק איתן", ומקביל בין אירוע זה לבין פשעי המלחמה הנעשים במלחמה באוקראינה. אין ספק שמדובר באירוע נורא, אבל כדי לשכנע את הקורא שמדובר בפשע מלחמה, פלדמן מתעלם מעובדות מסוימות וממציא אחרות
לא כל אמצעי ראוי למאבק בטרור
פיגועי הטרור האחרונים העלו ציפייה טבעית של הציבור שהממשלה תפעל בנושא. אך בעוד שחלק מהאמצעים שמשמשים כיום לסיכול הטרור ראויים, אחרים עלולים דווקא להזיק
פרשת ביטול ההדחה: החלטת העליון תחזק את צה"ל
בית המשפט העליון דחה לאחרונה את ערעור הרמטכ"ל על ביטול החלטתו בבית המשפט המחוזי להדיח את רס"ן פרנקן, מפקד בסיס מצ"ח באר שבע בזמן שאירע מותו הטראגי של סמל ניב לובטון ז"ל. יש הטוענים כי מדובר בהחלטה שעלולה לפורר את צה"ל, אך למעשה ההחלטה רק תחזק אותו
הגדלות הפנסיות בצה"ל? הציבור לא ממהר להגיד אמן
הציבור מכיר באתגרי כוח האדם של הצבא, אך דורש שקיפות וחלוקת תקציב צודקת. כמו בכל תמרון, צריך לוודא שלוקחים את הפנייה הנכונה שתחזיר את האמון הביתה
שינוי מדיניות הפתיחה באש היא עניין רציני
בהעדר צורך צבאי לשנות את המדיניות, קשה להימנע מן החשש כי השינוי מושפע מהלכי רוח מסוימים בציבור ומרצון לרצות את הקוראים "להפסיק לקשור את ידי הלוחמים". כללי הפתיחה באש הם עניין של חיים ומוות לבני אדם משני צדדי הכוונת. יש לקבוע אותם מתוך שיקולים מקצועיים, ערכיים ומשפטיים ולא מתוך ניסיון למצוא "אמצע" מדומין בין ימין לשמאל
תקנות החירום להחזרת איכוני השב"כ - תקלה משטרית חמורה
תקנות שעת החירום שהממשלה התקינה, לפני שחזרה בה, להחזרת איכוני השב"כ כדי להתמודד עם זן האומיקרון, חושפות שוב את התקלה המשטרית החמורה, הטמונה בהכרזה הביטחונית המתמדת על מצב חירום, אשר נמצאת בתוקף מאז קום המדינה
מבחן הבגרות של הממשלה
עד כה ההישג המרכזי של ממשלת בנט - לפיד היה בעצם הקמתה ובשיקום היציבות והתפקוד של הממשלה ושל המערכת הפוליטית. בשנה הקרובה, תעמוד הממשלה במבחן הבגרות האמיתי שלה. הציבור כבר לא יסתפק בסיום המשבר הפוליטי כהישג היחיד שמצדיק את קיומה
הארכת שירות החובה חושפת את חוסר התכנון לטווח הארוך
עלות הארכת שירות החובה לגברים משלושים חודשים לשלושים ושניים עלולה להיות פגיעה קלה תקציבית בכנף בתקופת מחסור, 'רק' כ-2.8 מיליארד שקל בשנה. מה שמטריד יותר במהלך הוא התמונה העגומה המצטיירת לגבי תהליכי התכנון וקבלת ההחלטות הלקויים בנושא ביטחוני חיוני, בעל השלכות כלכליות וחברתיות, הנוגע כמעט לכל בית בישראל
הסתה פרועה ושתיקת הקצינים
הטענות המתפוצצות במרחבי המרשתת אינן חדשות. הנרטיב לפיו חיילים מפחדים לירות ולא מבינים את הוראות הפתיחה מטופטף באופן יסודי על ידי גורמים שונים. לעתים כחלק מכרסום שיטתי בכל מערכת שומרי הסף תוך ניצול הצבא להטמעת אג׳נדת מערכת המשפט כאויב העם. בצה״ל אולי העדיפו לחכות עד יעבור זעם. אבל נראה שהסוסים כבר עזבו את האורווה הזו. והם שועטים קדימה ומאיימים לרמוס את אחרון ערכיו של הצבא. זה מחיר גדול מדי
play
שנה טובה!
השנה שחלפה לוותה בתנופה של עשייה אצלנו במכון הישראלי לדמוקרטיה. במציאות של משבר בריאותי, כלכלי וחברתי חוקרי המכון סייעו בגיבוש החלטות מדיניות לשיפור עבודת הממשל ולהגנה על המוסדות הדמוקרטיים. נמשיך לעבוד יחד עם השותפים שלנו במערכת הפוליטית, במגזר הציבורי, בסקטור העסקי ובחברה האזרחית כדי להבטיח את עתידנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, בטוחה ומשגשגת
לא מתקנים עוול אחד בעוול שני
ההחלטה להוריד את גיל הפטור לחרדים שאינם משרתים בצה"ל נכונה - והתועלת בה עולה על הנזק, גם אם מסכימים לכך שהיא מעמיקה את האפליה הקיימת. עדיף, אם כך, לטפל באי השוויון בנטל הכלכלי, מאשר להותיר את המצב על כנו
האינטרס הכלכלי | מגיל הפטור ועד צ'ופר הרמטכ"ל
שני מהלכים דרמטיים התקבלו השבוע בממשלה: האחד, הורדת גיל הפטור לאברכים שהיא החלטה מקוממת אבל הכרחית. השני קשור לתוספת הרמטכ"ל למשרתי הקבע שעלולה לפגוע באמון הציבור בצה"ל, בוודאי בתקופה של משבר כלכלי חמור. האזינו לפרק החדש שלנו האינטרס הכלכלי בהנחיית רועי כ"ץ ואדריאן פילוט
חזרתה של הזירה הבינלאומית
על מנת לפצות על ההזנחה של הזירה הבינלאומית על ידי ישראל בשנים האחרונות, נדרשת השקעה רבה וחידוש של בריתות וקשרים שנחלשו. לשם כך, נחוץ לנו משרד חוץ חזק ומתפקד, וטוב שממשלת ישראל הנוכחית זיהתה את חולשתו של המשרד - שבוזר וקוצץ - ופועלת לחזקו. השאלה עד כמה יצליח מאמץ זה תתברר בשנה הקרובה, ולשם כך חשובה גם הצלחת ביקורו של ראש הממשלה אצל ידידתנו הטובה ביותר, ארה"ב
בקרב על הפנסיות - צה"ל מפסיד את המערכה על האמון
בצה"ל מתמודדים עם אתגר לא פשוט בהשארת קצינים מצויינים בשירות קבע, אך בעת המשבר הנוכחי, המהלך מתקבל בביקורת ציבורית נוקבת. בקרב על הפנסיות, מפסיד צה"ל את המערכה על אמון הציבור
הורדת גיל הפטור לגיל 21 - סוגיית הפגיעה החוקתית בשוויון
חוות דעת זו עוסקת בשאלה החוקתית: האם הורדת גיל הפטור פוגעת פגיעה בלתי מדתית בעיקרון השוויון, באופן שיכול להביא לפסילת החוק על ידי בית המשפט העליון.
חשיבות הפעלת פיקוח מדיני, משפטי ופרלמנטרי על השב"כ
לקראת מינויו של ראש השב"כ הבא, חשוב לבצע חשיבה מוקפדת על אמצעי הפיקוח של הדרג המדיני, המשפטי והפרלמנטרי על השב"כ, בוודאי במצב בו ראש הממשלה שאחראי על המינוי, חדש יחסית בתפקידו.
שירות נשים בצה"ל איננו בגדר מותרות
צה"ל, כמו כל ארגון במדינת ישראל מחויב לשמור על חוקיה, בדיוק באותו אופן הוא מחויב לערכיה כמדינה דמוקרטית ולערך השוויון בתוכו. כמו שאיש אינו טוען שתפקידו של צה"ל הוא לנצח במלחמות ולא לשמור על החוק, כך יש להוציא מכלל שימוש את המנטרה כי תפקידו של צה"ל איננו לקדם שוויון
לקחים שאינם מחייבים בדיקה נוספת בפרשת הצוללות
יהיו אשר יהיו שיקוליו של רה"מ לשעבר נתניהו להסתרה לכאורה של ההסכמה שניתנה למכירת צוללות למצרים, קבלת החלטה על ידי רה"מ בלבד בנושא ביטחוני רגיש זה, אינה רק חוטאת לתהליך קבלת החלטות מיטבי, אלא נגועה בחוסר סמכות. יש לקוות שהממשלה החדשה תקפיד על כך שהחלטות ביטחוניות ומדיניות חשובות תתקבלנה בממשלה או בקבינט, כמתחייב מעקרון האחריות המשותפת של הממשלה
על כשלי שוק ודמוקרטיה
הטלת מגבלה על אורך הכהונה של ראש הממשלה, גם אם מוצדקת, מהווה התערבות בשוק החופשי של הדמוקרטיה, ועל כן אם תוחל בסופו של דבר, יהיה עליה להיעשות במידה המינימלית הנדרשת, ולא לכלול מגבלות הפוגעות עוד יותר בחופש הבחירות
התנהלות גורמי הביטחון בפרשת מות הקצין סודקת את אמון הציבור
ככל שגורמי הביטחון ממשיכים עם האיפול התקשורתי סביב נסיבות מותו של קצין אמ"ן, כך נפגע יותר אמון הציבור בצה"ל. על הצבא מוטלת האחריות לספק הסבר להסתרת הפרשה, וזאת מבלי לפגוע בביטחון המדינה
אילו עסקים יהיו זכאים לפיצוי בגין הלחימה?
אחרי 11 ימי לחימה, עסקים רבים מדווחים על נזקים והפסדים כספיים בשל המצב הביטחוני. אילו מהם יהיו זכאים לפיצוי בגין אבדן הכנסה בעקבות המבצע?
מגדירה את גבולות הגזרה: מאחורי דיוני מועצת הביטחון של האו"ם
עד כמה הלחץ הבינ"ל משפיע על ישראל ובפרט על צה"ל; אילו סמכויות נמצאות בידי מועצת הביטחון של האו"ם, ומתי בעבר התקבלו החלטות משמעותיות בנוגע לישראל?
מלחמה על החוסן
מבצע שומר החומות אולי יסתיים ברשימה מרשימה של יעדים צבאיים שהושגו, וסביר שייקח זמן לחמאס להשתקם מהמכה שספג, אבל בהיעדר התעשתות אזרחית מהירה - את האדמה הכרוכה שתישאר כאן אחרי שהאש תופסק, ייקח הרבה זמן לשקם
הפעלת כוחות צה"ל להתמודדות עם הפרות סדר בערים מעורבות- בזהירות המירבית
מאת: פרופ' עמיחי כהן, ד"ר עידית שפרן גיטלמן, אל"ם (מיל') ד"ר לירון ליבמן
ראוי לעשות כל מאמץ להימנע מהכנסת כוחות צה"ל לפעילות של אכיפת החוק, שתעמיד אותם בעימות עם אזרחים ישראלים. ככל שאכן מדובר במוצא אחרון, יש לתת את הדעת לנקיטת צעדים שיקטינו את הסיכון המשמעותי הצפוי מצעד זה
החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי - רקע, ניתוח והשלכות
החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי כי לתובעת של בית הדין נתונה הסמכות להמשיך בחקירת החשדות בדבר הפרות של חוקתו בשטחים שמעבר לקו הירוק אינה אלא תחילתו של הליך החקירה, שצפוי להימשך שנים רבות. מה בדיוק היא עתידה לחקור, באילו קשיים היא עלולה להיתקל ומהן ההשלכות האפשריות מבחינת מדינת ישראל?
אפילו צה"ל לא חסין מפני ירידת אמון הציבור בו
הפגיעה המשמעותית באמון הציבור בצה"ל מהווה תמרור אזהרה בוהק לצבא ומפקדיו, ותהיה זו טעות לתרץ אותה רק במגפה עולמית שהשפעותיה לא פסחה גם עליו. ראוי שבצה"ל יתייחסו לדברים במלוא הרצינות, שמא ייפגע גם האמון ביכולתו המבצעית
טוב למות בעד ארצנו?
דבקות במשימה וגם נכונות הקרבה עצמית הם ערכים מרכזיים עבור צבא. אם בצה"ל מזהים שחיקה באלה, ראוי שיבחנו את הדרכים להתמודדות עמה. אך ראוי גם שיוודאו שהדרך לכך אינה עוברת במסרים מסוכנים החותרים תחת ערכי רוח צה"ל. אחרת צה"ל אולי ינצח בקרב על תדמיתו הקטלנית, אבל יפסיד במלחמה על זהותו וערכיו
החובט המצטיין בבית המשפט
מכתבו של יו"ר הכנסת יריב לוין לנשיאת בית המשפט העליון בבוקרו של יום שבו התנהל בבג"ץן דיון בעתירות נגד חוק הלאום, הוא חציית קו אדום נוסף המהווה חריגה מסמכותו של לוין
שירות נשים בצבא - מבט השוואתי
למרות שישראל היא מהמדינות המערביות היחידות שמגייסות נשים לצבא מכוח חוק גיוס חובה, הקריטריון המגדרי ממשיך להיות קריטריון המיון הראשי לתפקידים השונים. זאת, בזמן שיותר ויותר מדינות מכריזות על מעבר למיון ליחידות הצבאיות על בסיס מקצועי ומתן שוויון הזדמנויות מלא לנשים לשרת בכל היחידות
play
קיצור השירות בצה"ל
עד מתי צבא העם?
הוויכוח על קיצור השירות יצר בגדול שני מחנות: אלה שמתנגדים ומזהירים מפני מחסור בכוח אדם ביחידות המובחרות, כמו גם על תחלופת כוח אדם גבוהה שתשפיע על איכות הצבא וכשירותו.
ואלה שתומכים בקיצור השירות, הטוענים שצריך להתאים את מודל צבא העם למציאות שבה כמחצית מבני מחזור הגיוס ממילא אינם מתגייסים, ולשלב את החיילים המשוחררים מהר יותר בשוק העבודה.
play
כומתות סרוגות - צה"ל והציונות הדתית
נוכחותם הגוברת של דתיים ודתיות בשורות הצבא מקרינה על אופיו, ומשפיעה על החברה הדתית לאומית פנימה. יותר ויותר מחלוקות אידיאולוגיות בתוך הציונות הדתית, באות לידי ביטוי בצבא: מעמד האישה, היחס ללהט"בים ושאלות על מוסר מלחמה.
עד כמה הצבא הפך לזירת התגוששות של הדתיים לאומיים ומה היה אומר על זה דוד בן גוריון שהיום מציינים את יום פטירתו?
play
אמון הציבור בצה״ל
סדקים באמון הציבור בצה"ל? תלוי איך מסתכלים על זה. בכל הקשור למשימות ויכולות מבצעיות שנמצאות מתחת לרדאר הציבורי, האמון בצבא נשאר גבוה. הספקות צפים ועולים בנושאים שבהם צה"ל נחשף לציבור, ובהם יש לא מעט מקום לשיפור. ובכל זאת- כמה היו רוצים שצה"ל יקבל לידיו את ניהול משבר הקורונה? צפו וגלו
צבא ההרגעה לישראל
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר אור ענבי, פרופ' עמיחי כהן, ד"ר עידית שפרן גיטלמן
רוב הציבור סבור שצה"ל צריך לקבל לידיו את ניהול משבר הקורונה. ובהיבט של מוכנות העורף- רק 39% חושבים שהעורף האזרחי מוגן נגד מתקפה צבאית. סקר מיוחד
צה"ל שוב חורג מגבולות הגזרה
מעקב של חיילי צה"ל אחר אזרחים ברשתות החברתיות מעורר קשיים רבים במישור החוקתי, במישור ההגנה על פרטיות האזרחים ובמישור של אמון הציבור בצה"ל. עוצמתו של הצבא הופקדה בידו על מנת להרתיע את אויבי המדינה ולנצח במערכות נגדם, ולא כדי לכוונה כלפי אזרחי המדינה פנימה
צה"ל 2020- קיבעון במקום שוויון
תשובותיו של הצבא לשאלות השופטים בעתירת הלוחמות מעידות שגם בשנת 2020, מה שמשנה הוא לא האם המתגייסים והמתגייסות מתאימים לתפקיד, אלא קודם כל - מהו מינם, כשקריטריון הסינון הראשון הוא מגדרי ולא מקצועי
ועדת חקירה תכשיל את מיצוי הדין בפרשת הצוללות
בין שלל הקריאות להקמת ועדת חקירה לבדיקת פרשת הצוללות, חשוב לפעול למיצוי את ההליך הפלילי בטרם הקמת ועדת חקירה. ניהול מקביל של ועדת חקירה והליך פלילי באותה פרשה עלול לפגוע באפקטיביות של שני ההליכים
שירות חיילי מילואים בסיוע לטיפול במשבר הקורונה צריך להיעשות למטרות מוגדרות ובפיקוח הכנסת
טיוטת צו שפורסמה לאחרונה (24.9), מציעה לאפשר קריאת חיילי מילואים לשירות על מנת לבצע "פעולות הנוגעות להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה". יש להימנע מהתקנת הצו בניסוח כל כך רחב וכוללני, החורג מן הסמכות שהוקנתה לשר הביטחון
הבנים ילמדו, הבנות יישארו בבית
בעיצומה של מגיפה משתוללת ובשיאו של סגר החונק את הציבור כולו, המתווה המסתמן ללימודים במגזר החרדי, לפיו הבנים יחזרו ללמוד בקבוצות קטנות תוך שימוש בכיתות הפנויות של התלמידות שתשארנה בבית, פועל נגד עקרונות יסוד דמוקרטיים וקבלת תפיסת אופל של דיכוי על בסיס מגדרי
דרוש שינוי מסלול ביחסי המדינה והחברה החרדית
היעדר הציות להנחיות בחלקים גדולים בחברה החרדית וכתוצאה מכך, הזינוק בתחלואה בקרב ציבור זה, מחדדים את הצורך בשינוי מן היסוד של היחסים בינם לבין המדינה, שימנע מתן כוח מוחלט לרבנים כמתווכים בין קהילתם למדינה
השימוש בצה"ל במשימות שיטור ואכיפה- רק כמוצא אחרון
נקודות החיכוך בין חיילים לאזרחים שהיינו עדים להן בימים האחרונים, מציפות את הבעייתיות שבפעילות חיילי צה"ל במשבר האזרחי שישראל מתמודדת עמו. הצבא במהותו אמור לפעול אל מול כוחות עוינים, ולכך הוא מותאם
מעורבות הצבא במשבר הקורונה עלולה לפגוע בו
פעילות חיילים במשימות אכיפה המופנות נגד אזרחים והפנייה לצבא תוך ציפייה ציבורית לנוק-אאוט מהיר, גובה מחיר כפול - פגיעה באמון הציבור בו וסכנה כי יסתבך בפוליטיזציה מסוכנת
play
איך קרה שבית המשפט העליון הפך לאויב העם?
אז איך קרה שבית המשפט העליון הפך לאויב העם? לפי ספרו החדש של עמיחי כהן, מלחמות הבג"צ - הוא לא. פשוט לפוליטיקאים מסוימים נוח להציג אותו ככה.
מארגני ההפגנות, קחו אחריות על בריאות הציבור
נדרשת זהירות מיוחדת בהגבלת הזכות להפגין, בגלל זהותה של המגבילה, הממשלה, הנמצאת בניגוד עניינים מובנה. בתוך כך, באפשרותם של מארגני ההפגנות והציבור המשתתף בהן להיות חלק מהפתרון ולקחת אחריות גם על בריאות הציבור
תנו לקיים תפילות קהילתיות באוויר הפתוח
עתירת ראשי הערים מוצדקת. צריך להגמיש את התנאים לתפילה באוויר הפתוח, אולם הגבלת מספר המשתתפים במחאה היא פגיעה קשה בזכות להפגין
הצבת חיילים ביישובים הערבים- רק עם הכנה מוקדמת
כשברקע תחילת הסגר הלילי על עשרות יישובים, מרביתם חרדיים וערביים, והקריאה להצבת חיילים במדים ביישובים אלה - על מקבלי ההחלטות לנקוט במספר צעדים הכרחיים אשר יסייעו לתדרך את החיילים לקראת המפגש הרגיש והמורכב על האוכלוסייה הערבית
אבות אכלו בוסר, ושיני בנים תקהינה?
לא ניתן להצדיק את מדיניות הריסת בתי משפחות של מחבלים, וראוי להפסיקה לחלוטין. צדק לא יושג כתוצאה מפגיעה בבני משפחותיהם החפים מפשע של מחבלים - יהודים ולא יהודים, אלא כשתופסק מדיניות הריסת הבתים, תהיה אשר תהיה זהות הרוצח וזהות קורבנו
הסבלנות לדחיית שילוב הנשים ביחידות צה"ל עומדת להיגמר
העובדה שבצה״ל מתייחסים באופן דומה לשיקולים מקצועיים ולסוגיות פיזיולוגיות-רפואיות, כמו גם ״להיבטים הנוגעים לשירות המשותף״, מעלה חשש כבד כי פעולתו של הצוות שיוקם לבחינת פתיחת כל התפקידים בצה"ל לנשים, תהיה משולה לרכב הנוסע בפול גז בניוטרל
על הקשר בין תורנות מטבח לרמזורים אדומים
בצירוף מקרים מעניין, החשיפה על קליפ החיילות הגנוז מגיעה ימים ספורים אחרי הפרסום על קבינט הקורונה נטול הנשים. לכאורה, שני אירועים שונים, אולם מבט מעמיק יותר חושף את הקשר המובנה בין השניים
ריבונות ללא אזרחות: הדילמות המשפטיות
תוכנית הסיפוח של ממשלת ישראל מיועדת להחיל את הריבונות הישראלית על חלקים ניכרים מיהודה ושומרון, בעיקר בקעת הירדן ושטחי ההתנחלויות. הסיפוח עלול להביא לפגיעה קונקרטית בזכויות אדם של תושבים פלסטינים, בעיקר אלו הגרים בבקעת הירדן ובסמיכות להתנחלויות
כל מה שרציתם לדעת על החלת ריבונות
איזה שטח ישראל מתכננת לספח וכמה תושבים צפויים להיכלל במדינת ישראל לאחר הסיפוח; מה צפוי לקרות ליישובים שאינם כלולים בגושי ההתיישבות? וכיצד יתקבל המהלך בקהילה הבינלאומית. כל התשובות לכל השאלות
חוק הקורונה המעודכן יהפוך את הכנסת לחותמת גומי
ההצעה אינה מגשימה את מטרתה, משאירה שיקול דעת רחב מדי בידי הממשלה וגורמי האכיפה, ומעט מדי הסדרה ראשונית ופיקוח בידי הכנסת. הפגם העיקרי הוא הסמכת הממשלה להתקין תקנות באופן רחב, ללא דרישה לאישור מצב החירום המיוחד על-ידי הכנסת, וללא אישור התקנות מראש, אלא רק בדיעבד
גם הסיפוח לא יסדיר את החרפה
הסתמכותו של בית המשפט על חוקי היסוד, כפי שקרה בפסילת חוק ההסדרה, היא בעלת חשיבות רבה במיוחד- היא מבהירה למדינה שכאשר היא באה להסדיר עוולה, היא מפנה עורף לזהותה כפי שהיא עצמה חרתה על דגלה
על אי שוויון ותוכנית הסיפוח
בהחלטתו בעניין חוק ההסדרים השבוע, הציב בית המשפט במרכז הדיון המשפטי את אי השוויון המובנה ביחסי הכוח בין המתנחלים לפלסטינים ביהודה ושומרון
משמעות ביטול חוק ההסדרה
פסק הדין של בית המשפט העליון, המדגיש את פערי הכוחות בין המתיישבים הישראלים ביהודה ושומרון לבין הפלסטינים, הוא תמרור אזהרה לקראת תוכניות החלת הריבונות הישראלית
על שולחן הממשלה- המלצות מדיניות לשר הביטחון
הממשלה ה-35 של מדינת ישראל תידרש להסדיר את סמכויות הקבינט המדיני-ביטחוני ולעגנן בחוק, לעשות סדר בגיבוש הנהלים למצבי חירום עתידיים ולתת את הדעת על תפקידו של הצבא בניהול משברים אזרחיים
גבולות לשילובו של צה"ל במשברים אזרחיים
מאת: פרופ' עמיחי כהן, ד"ר עידית שפרן גיטלמן, מאיר אלרן, כרמית פדן
צה"ל צריך להמשיך ולסייע לאזרחים ולמדינה בהתמודדות עם מגפת הקורונה ככל שיידרש, כמערכת תומכת ומשלימה לפעולת הגורמים האזרחיים, אך חשוב שלא ייגרר לניהול כוללני של המשבר או של תחומים מוגדרים, כלכליים וחברתיים, החורגים מתחומי סמכותו
הגיע הזמן לבטל את הגבלת היציאה מהבית
הגבלות המרחק ואיסור היציאה מהבית למרחב הציבורי פוגעות באחת מהזכויות הבסיסיות ביותר, חופש התנועה. האם יש צדק בדבר, או שהוא נעשה רק מטעמי הפחדת הציבור על מנת שימשיך להקפיד על ההנחיות?
תנו לצה"ל לנצח, אבל לא רק לו
עם המעורבות הגוברת של צה"ל במאבק מול נגיף הקורונה, חשוב לוודא שהשימוש בצבא בהתמודדות מול אתגרים אזרחיים, ולא אויבים חיצוניים, נעשה רק במקרים בהם הדבר הכרחי. לטווח הארוך, נדרש טיפול שורש במערך מנגנוני הסיוע האזרחיים, שנזנחו עקב חיזוק פיקוד העורף בתקופת מלחמת לבנון השנייה
מעורבות צה"ל במשבר הקורונה
מעורבותו של צה"ל בטיפול במשבר הקורונה הולכת וגוברת, אולם פעילותו במסגרת אזרחית מעלה סימני שאלה משפטיים, חוקיים ומהותיים. על כן עליה להיות תחת פיקוח מקיף הן מצד הממשלה והכנסת והן מצד גורמים אזרחיים, שיהיו הגורם המשמעותי באחריות לניהול וביצוע המשימות
יו"ר הכנסת צריך להיות אדם ממלכתי, אדלשטיין כבר אינו כזה
ח"כ יולי אדלשטיין איבד את הלגיטימציה הציבורית שהייתה לו לכהן בתפקיד יו"ר הכנסת פעם נוספת, אחרי שסירב לפעול על פי החלטת בג"ץ. לא ראוי שאדם שפעל כך יכהן בתפקיד ציבורי ממלכתי
גם בעת הזו- לאפשר קשר בין עצורים לעורכי דינם
בתקופה בה כולנו מתמודדים עם סכנת הקורונה, אין ספק שנדרש להתאים את הליכי החקירה והמעצר למציאות הקיימת, ולאפשר את הגמישות הנדרשת כדי להגן על בריאותם של החוקרים והעצורים כאחד, אולם קיימת חשיבות להבטיח יכולתם של העצורים לקיים קשר, גם אם טלפוני, עם עורכי דינם
שמירה על הדמוקרטיה, גם במצבי חירום
בעוד ישראל עודנה מתמודדת עם מצב החירום הנוכחי בעקבות משבר הקורונה - כבר עכשיו ניתן להצביע על מספר תיקונים הכרחיים שיסייעו לשמור על הדמוקרטיה ומוסדותיה, גם במצבי חירום עתידיים. בין היתר, חשוב שההכרזה על מצב החירום תהא מפורטת וברורה, כמו גם לשמור על עצמאותן ותפקודן התקין של הכנסת, מערכת המשפט והתקשורת, ועיגון סמכויות חירום מסוימות בחקיקה קיימת
שירות ביטחון בשירות הקורונה
בעוד הסמכת השב"כ לשימוש באמצעים טכנולוגיים לצורך מעקב אחר אזרחים כחלק מההתמודדות עם נגיף הקורונה עוררה ביקורת רבה, השימוש במעקבים דיגיטליים כאלה בהקשר הביטחוני הוא דבר שבשגרה
משבר הקורונה - מופע של איש אחד
בזמן שמדינת ישראל מתמודדת עם אחד האתגרים הקשים מיום הקמתה, ראש הממשלה מקבל החלטות חסרות תקדים לבדו, מבלי לכנס את שרי הקבינט או ועדת חירום פרלמנטרית, בניגוד להסדר החוקתי בישראל
כיצד החלטת האג על חקירת פשעים באפגניסטן תשפיע על ישראל?
האישור שנתנה ערכאת הערעור של בית הדין הבינלאומי הפלילי לתובעת לפתוח בחקירה בנוגע לחשד לפשעים שבוצעו במלחמה באפגניסטן, למרות התנגדותה של ארצות הברית, מעלה סימני שאלה בדבר יחסו העתידי של בית הדין לישראל ולחקירות עתידיות בעניינה
על בחירות ורצון העם
מאת: פרופ' עמיחי כהן, ד"ר תמר הוסטובסקי ברנדס
הדמוקרטיה הישראלית, כמו גם בעולם כולו, בנויה משילוב של בחירות בהן מבטא העם את רצונו, נבחרי ציבור המקבלים החלטות דה פקטו, ומנגנונים המוודאים שנבחרי הציבור אכן פועלים לפי רצון העם. כך היה וכך ראוי שימשיך להיות
תכנית השלום האמריקאית וזכויות אדם
עסקת המאה האמריקאית כוללת תמיכה בדרישת ישראל לסיפוח חלקים ניכרים מיהודה ושומרון, וכן הכרה במדינה פלסטינית. יחד עם זאת, היא מעלה סימני שאלה רבים בדבר העמדה המשפטית והיבטים הנוגעים לזכויות אדם, ביחס לאפשרות לחילופי שטחים בהם חיים אזרחי ישראל, ומעמד הפלסטינים תושבי השטחים שיסופחו
האם ממשלת מעבר יכולה לקבל החלטות גורליות?
כבר למעלה משנה שמכהנת בישראל ממשלת מעבר, שלא זכתה למנדט ציבורי או לאמון הכנסת. חמישה שבועות לפני הבחירות, מתפרסמת תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, ועמה עולה שאלת הלגיטימיות והיכולת המשפטית של ממשלת המעבר להכריע בעניין זה. מורה נבוכים לתהליך החקיקה
הדרך לסיפוח חייבת לעבור בהסדרת מעמדם של הפלסטינים
הדיון בעניין סיפוח שטחי יו"ש מחייב את ישראל להתמודד עם שאלה שניסתה להימנע ממנה עשרות שנים – מעמדם של הפלסטינים, ולנקוט לגביה עמדה ברורה
רוח צה"ל היא לא תעודת ביטוח מפני האג
שמירה על טוהר הנשק וזהירות בחיי אדם הם עקרונות מוסר שעל החיילים לדבוק בהם - לא משום שזו תעודת ביטוח מול בית הדין הבינלאומי, אלא כי זה הדבר הראוי והמוסרי לעשות
שירות נשים בצה"ל- אתגר משותף
החברה הישראלית עברה שינויים רבים בעשור האחרון, כשאחד העיקריים בהם הוא נושא השוויון המגדרי, שמשתקף גם במאמציו של הצבא לשילוב נשים ביחידות השונות. אולם לצד ההישגים, ידע עשור זה גם אתגרים מורכבים הנוגעים לשירות הנשים בצה"ל
עושים סדר בבלגן: חקירה פלילית נגד ישראל בהאג
מה המשמעות של החלטת התובעת בבית הדין הבינלאומי בהאג לפתוח בחקירה כנגד ישראל, ומהן ההשלכות? האם יש לבית הדין סמכות לחקור את הנעשה בשטחנו, והאם ישראל חייבת לשתף פעולה עם החקירה? כל מה שרציתם לדעת על בית הדין בהאג והחלטתו לפתוח בחקירה נגד ישראל בגין פשעי מלמה
מה כוחו של שר בממשלת מעבר?
רצונו של שר חדש להטביע את חותמו ולערוך שינויים מובן, אולם בזמן ממשלת מעבר ובדרך למערכת בחירות נוספת - לא זו העת לרפורמות מרחיקות לכת. על שר הביטחון החדש, נפתלי בנט, לרסן עצמו ולא לקבל החלטות משמעותיות הנוגעות למדיניות הביטחון הישראלית
כ-45% מהלוחמים: "נמנענו מביצוע פעולה – מחשש להסתבכות משפטית"
מחצית מהלוחמים הדתיים ומחצית מהמשתייכים לימין טוענים כי טוהר הנשק ושמירה על צלם אנוש בלחימה פוגעת ביכולת המבצעית של צה"ל; רוב הלוחמים (62%) מרגישים שהפרקליטות הצבאית מגבילה את הפעילות שלהם; מחצית מהלוחמים חוששים שלא יקבלו גיבוי אם במהלך פעילות מבצעית יטעו בשיקול הדעת שלהם
מי מוסמך להחליט על פעולות צבאיות?
זו אחת הסוגיות החשובות ביותר במדינת ישראל, המעורבת באופן תדיר בעימותים צבאיים, ועדיין - גבולות הסמכות של הקבינט המדיני-ביטחוני אינם ברורים, ותהליכי קבלת החלטות הרות גורל אינם מעוגנים כראוי בחוק. נדרשת הסדרה ועיגון בחקיקה של סמכויות הממשלה והקבינט, ויפה שעה אחת קודם
ברית הגנה או חיבוק דב: מה שווה ברית הגנה בין ישראל לארה"ב?
האם ארצות הברית עלולה לנטוש את מדינת ישראל, כפי שנטשה את הכורדים בסוריה? השלכות המבצע הטורקי בסוריה על ישראל רבות, ובקרב רבים בישראל מעלות סימני שאלה גם בנוגע ליחסי ישראל-ארה"ב
חוברת כהלכה
"חוברת הצניעות" שחיברו מספר רבנים צבאיים במיל', עומדת בניגוד לפקודת השירות המשותף ומעבירה מסר מסוכן המזיק לחיילים, פוגע בסמכות הצבא, ומערער על תהליכים מקובלים של הדברות וקבלת החלטות בהסכמה
ברית הגנה הדדית עם ארצות הברית – טוב או רע לישראל?
קשה לזכור, אבל רק לפני כשבועיים צייץ הנשיא טראמפ, כי סיכם עם ראש הממשלה נתניהו לדון בברית הגנה הדדית בין ארה"ב לישראל לאחר הבחירות. מדובר ברעיון שעלה וירד במהלך השנים, בעיקר כחלק מהתמורה להסכם שלום שבו תיקח ישראל על עצמה סיכונים ביטחוניים. זו סוגייה חשובה, שצריך להתקיים בה דיון ציבורי ענייני, בנפרד ממערכת הבחירות
שומרים על קדושת המחנה?
מכתב הרבנים ששוגר בדחיפות לרמטכ"ל נוכח העלייה בכמות ההפלות בצה"ל, חושפת את מטרתם האמיתית: לא כשירותו המבצעית או יכולותיו של הצבא, אלא העלמת הנשים מהנוף הצה"לי ושמירה על תפקידן המסורתי
שירות משותף ודעה קדומה
מה שעומד בבסיס ההתבטאויות הקושרות בין שירות משותף לפגיעה בכשירותו המבצעית של צה"ל, היא תפיסת עולם שמרנית ופטריארכלית המבקשת לשמר את תפקידה המסורתי של האישה. לא בכדי נושאי דגל ההתנגדות לשירות המבצעי הם נציגי הציונות הדתית
מ"צבא העם" לצבא מקצועי, מי מחליט?
מודל "צבא העם" עומד בפני אתגרים המערערים את המשך קיומו, בעוד מאפיינים של צבא מקצועי מחלחלים פנימה. כשפחות ממחצית מבני ה-18 בישראל (כולל המגזר הערבי) מתגייסים לצה"ל, הרעיון של צבאי מקצועי כבר לא נשמע כל כך מופרך
האם ידי ישראל כבולות אל מול העברת נשק מאיראן לחיזבאללה דרך הים?
למרות שהתחושות בקרב הציבור הישראלי כלפי המשפט הבינלאומי לרוב שליליות, דווקא בעניין משלוחי הנשק הימיים שמפעילה איראן, המשפט הבינלאומי פועל לטובתה של ישראל
נורמליזציה של הרוע
העובדה שכיום ממשיכי הרב כהנא יכולים להתמודד לכנסת והפכו ממוקצים שלא ראוי להקשיב לדבריהם במליאת הכנסת, לכאלה ששר בממשלת ישראל "מחזר אחריהם כבר חודש", היא תוצאה של תהליכי נורמליזציה שקרו פה בשנים האחרונות
מגדר ודעה קדומה
האם קיים קשר בין ההחלטה להוריד בדרגה את יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, להחלטה שהתקבלה לפני מספר חודשים שלא לשבץ נשים כלוחמות שריון, למרות הפיילוט המוצלח? אין זה מקרי ששתי ההחלטות התקבלו בסיפוק בקרב חוגים דתיים, שמנהלים בשנים האחרונות מאבק נגד הרחבת שירות הנשים בצה"ל
גם אם הפגיעה בדייגי עזה חוקית, הנזק רב מהתועלת
האם צמצום מרחב הדיג בעזה נחשב לענישה קולקטיבית, ובכך לאמצעי פסול שנוקטת ישראל? כך או כך, יעילותו של העונש מוטלת בספק, בעוד הפגיעה בכלכלה בעזה פוגעת באזרחים חפים מפשע. על ישראל לשקול את התועלת הצפויה מצמצום מרחב הדייג מול נזקיו
הגיע הזמן לומר לנציגי הציונות הדתית: עד כאן
דרישת מפלגת איחוד מפלגות הימין לקיים מסלול ייחודי עבור חיילים בני הציונות הדתית, שיהיה נפרד לחלוטין מנשים, היא דרישה אחת יותר מדי. הגיע הזמן שבצה״ל יאזרו אומץ ויגידו לנציגי הציונות הדתית: עד כאן
סמכויות הקבינט צריכות להיות מעוגנות בחקיקה
שחרור האסירים הסורים הוא סוגיה נוספת בה הושאר הקבינט המדיני-ביטחוני מאחור ולא היה צד בתהליך קבלת ההחלטות, בזמן שראש הממשלה לקח לידיו את הסמכות. הדרת הקבינט עלולה להוות תקדים מסוכן, שמצריך עיגון סמכויות הקבינט בחוק והגבלת כוחו של ראש הממשלה בנושאי חוץ וביטחון
שופט אינו צריך לשבת על הגדר
אם שופטי בית המשפט העליון סבורים שקיים צורך בשינוי המדיניות למדיניות הריסת הבתים להביע את דעתם ולבקש דיון מורחב, עליהם לפעול לשינויה ולא להסתפק בהסתייגות ממנה
play
חוק הגיוס מסכן את ביטחון המדינה
חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית הוא בלתי מספק, לא שוויוני ואף מסוכן לביטחון המדינה. אם לא יעבור שינויים דרסטיים שיעודדו את החרדים לשירות משמעותי בצבא, הוא עלול להגדיל את אי השוויון בין הצעירים בישראל ולהביא לסופו של צה"ל כצבא העם
בצה"ל, רק הנשים נאלצות להתכופף
בשום תסריט שנוכל לדמיין צה"ל, שנתפס ככור ההיתוך של החברה הישראלית, ידיר אוכלוסייה או מיעוט מסוים משיקולי תקציב. בשום תסריט, חוץ מזה הכולל נשים. החלטת צה"ל שלא לשבץ נשים בשריון משיקולים כלכליים מקוממת ומכעיסה, ובעיקר פוגעת בשוויון של כמחצית מהאוכלוסייה
איחוד אסטרטגי או חיבור אידאולוגי?
האיחוד בין מפלגת הבית היהודי לעוצמה יהודית מעיד, יותר מכל, על מגמה מדאיגה של התפוררות האמון במערכת המשפט ובדמוקרטיה שמתרחשת בקרב ציבור הציונות הדתית. התמיכה במינוי חבר עוצמה יהודית בוועדה לבחירת שופטים היא רק אבן דרך במה שנראה כמו הכיוון החדש אליה פונה המפלגה
הצד האפל של הנקמה
פרשת לוחמי "נצח יהודה" מעוררת חשש שמא תפיסה של "סגירת חשבון" מסתננת לצבא ההגנה לישראל. הרצון לנקמה אינו יכול לעמוד לנגד עיניהם של החיילים, ללא קשר לנסיבות, ואף עלול להיות הרסני
בין הכרעת האויב להכרעות מוסריות
כהונת הרמטכ"ל היוצא גדי איזנקוט תיזכר לא מעט ככזו שהייתה מלווה במלחמות ערכיות סבוכות ובדילמות עקרוניות. בין פרשת אזריה, לפקודת השירות המשותף, נדרש צה"ל, והרמטכ"ל בראשו, להכריע ולנקוט צד בדילמות מוסריות וחברתיות, תוך שמירה על ממלכתיות ואתוס צבא העם. אם הדרג המדיני יכול להתקוטט בינו לבין עצמו, צה"ל מחויב ליישור קו מיידי וברור ולאמירה חד משמעית לגבי אמות המוסר המצופות מחייליו
כשהחריג הופך לנורמה
יש להציב בפני השב"כ סטנדרטים ברורים אשר ישמרו על זכויותיהם הבסיסיות של הנחקרים, גם בחקירות של מעשים חמורים, ולפעול להפחתת השימוש באמצעים "מיוחדים" לאירועים חריגים בלבד, תוך צמצום הגדרתם ככל שניתן
פקודת השירות המשותף - אינטרס חיוני לנשים ולדתיים
בעוד שצה"ל עשה כברת דרך לטובת שילוב נרחב של נשים ביחידות השונות, הוא עוד לא מצא את הדרך ליישם את פקודת השירות המשותף בדרך שתאפשר לחיילים הדתיים לשרת מבלי לפגוע בערכיהם ובאמונתם, ובה בעת לשמור על עיקרון השוויון ועל כבודן של הנשים המשרתות
לאומיות נגד ממלכתיות
לא לחינם פחד דוד בן-גוריון, מייסד המדינה ומייסדו של צה"ל, מיחידות בעלות אופי הומוגני. יחידות כאלה מעוררות מיידית את שאלת הנאמנות הכפולה. ההתנגשות השבוע בין חיילי הנח"ל החרדי לחיילי מג"ב צריך לחדד שתי מסקנות: חידוד הזהירות מיחידות הומוגניות, וחידוד ההתנגדות הרעיונית ללאומיות שאיננה ממלכתית
המצפן המוסרי של צה"ל
ניסיונותיהם של פוליטיקאים שונים להסית את הציבור כנגד שומרי הסף זלג לאחרונה גם לצה"ל עם התבטאותו האחרונה של השר בנט על הפצ"ר. אמנם התרגלנו לראות בצה"ל כצבא העם ואת החיילים כילדים של כולנו, אך עדיין אין לשכוח שמדובר בלוחמים, שצריכים לשמור על אמות מידה ערכיות ומשפטיות בסיסיות בעת לחימה – וזקוקים למצפן מוסרי לשם כך
play
על תפקיד המדינאים ותפקיד הפרקליטים
הניסיון של השר בנט לקשור בין הקשיים בהתמודדות בעזה לבין הפחד כביכול שמטילים הפרקליטים הצבאיים על הלוחמים הוא ההפך הגמור מן המנהיגות הנדרשת
עונש מוות לביטחון
הרתעה או נקמה? עונש מוות למחבלים לא הוכח כאפקטיבי, ופוגע באינטרס הלאומי של ישראל לטווח הארוך, אך מסתבר שהפוליטיקאים מעדיפים לעיתים לקושש קולות באמצעות סיפוק רגש הנקמה של בוחריהם על חשבון מניעים ביטחוניים
האם חוק עונש מוות למחבלים יגביר את הטרור?
מאת: פרופ' יובל שני, פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' עמיחי כהן, ד"ר עמיר פוקס, אל"ם (מיל') ד"ר לירון ליבמן
המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק עונש מוות: "הצעה המנוגדת למגמה העולמית ושעשויה אף להגביר את הטרור והסכנה לחטיפת חיילים"
מפגן של סולידריות עולמית - זכויות אדם באו"ם
בימים אלו, אנו מציינים את יום השנה ה- 73 לכניסתה לתוקף של מגילת האו"ם. רבים מאיתנו מתייחסים במידה רבה של צדק, למועצת זכויות האדם כגוף פוליטי שבמסגרתו מדינות עושות שימוש לרעה במונח זכויות אדם, על מנת "לסגור חשבונות" זו עם זו. אך לארגון האו"ם, על כל חסרונותיו הרבים, ולגופים המקצועיים הפועלים במסגרתו, תפקיד חיוני בקידום הרעיון כי זכויות האדם מגיעות לכל אדם באשר הוא
החוק לא יושיע, הידברות אולי כן
לא החוק יושיע בפרשת חאן אל אחמר. גם לא הצדק, שרוב המעורבים חשים שהוא מצוי בכיסם. הטלת ספק, דיאלוג, ראיית האחר וצרכיו, גישה פרגמטית, הם המפתח לפתרון במקרה הזה וכנראה גם בסוגיות אחרות, כלליות יותר, במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני
מי לחיים ומי למוות
מאת: ד"ר עידית שפרן גיטלמן, ד"ר תמר הוסטובסקי ברנדס
בג"ץ קיבל אתמול את עתירתן של חמש נשים חולות סרטן, תושבות רצועת עזה, אשר ביקשו לקבל טיפול רפואי למחלתן בבתי חולים במזרח ירושלים. בכך, הוא דחה את עמדת המדינה, אשר הודיעה כי למעט במקרים חריגים, לא תאפשר לחולים מעל גיל 16 בעלי קרבה לחמאס לקבל טיפול רפואי בארץ, אלא רק בגדה ובחו"ל
"יום שישי השחור"- סקירה על דו"ח צוות הבדיקה המטכ"לי
דו"ח צוות הבדיקה המטכ"לי על ארועי "יום שישי השחור" במבצע צוק איתן מעלה לדיון כמה סוגיות באשר לנוהל חניבעל והשימוש בכוח
חקירות בסימן שאלה
ארבע שנים חלפו מ"יום שישי השחור", שבו נהרגו הדר גולדין, בניה שראל וליאל גדעוני ז"ל ברפיח, לקראת סיומו של מבצע צוק איתן. על פי דיווחים בתקשורת, כוחות צה"ל ירו באותו יום אלפי פגזים וטילים במאמץ למנוע את חטיפתו של הדר גולדין. לפי טענות הפלסטינים, עשרות, ואולי יותר, אזרחים פלסטינים בלתי מעורבים נהרגו מהפגזות אלו. מאז, במשך כמעט ארבע שנים, נחקר המקרה במנגנון הבדיקה המטכל"י. וכעת התיק מצוי בידי הפרקליט הצבאי הראשי לשם קבלת החלטה האם לפתוח בחקירה פלילית
"שנאת חינם" או "צרכים ביטחוניים"
זה לא נעים לראות אדם מופשט מבגדיו לעיני כל רק בגין היותו חלק מקולקטיב, אבל זה עדיף מלהתפוצץ עם אותו אדם באוויר. ומחסומים, כן זה נורא לראות אב מושפל לעיני בנו, אבל מה לעשות שהם שולחים מחבלים גם באמבולנס. לא נסכים להשפלה בגין מכירת ביגלה בתשעה באב, אבל ביטחון? זו כבר אופרה אחרת
חוק הלאום: בכייה לדורות
הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה על חוק הלאום: "חוק המעגן את זהות המדינה שאינו כולל את המחויבות לשוויון והסכמה רחבה יהיה בכייה לדורות"
הצעה לתיקון מתווה הגיוס לחרדים
המצב הנוכחי, שסביר שלא ישתנה בתקופה הקרובה, מתיימר לשמר את מודל "צבא העם" - אך עושה זאת תוך ערעור היסודות עליהם עומד מודל זה. השאלה האמתית העומדת בפני הכנסת בשעה זו, אם כן, היא מידת יכולתה של מדינת ישראל לשמר את מודל הגיוס שהווה את הערובה לביטחונה בשבעים השנים האחרונות
מה ניתן לעשות כנגד מפריחי עפיפונים?
בשל הקושי למנוע את הפרחת העפיפונים באופן ישיר, נראה שאין מנוס מלתקוף מטרות צבאיות אחרות ויקרות לליבו של חמאס. רק כך חמאס ישתכנע לפעול להפסקת התופעה
נזקי פסקת ההתגברות הספציפית
די ברור שהפרקטיקה של שימוש בפסקאות ספציפיות תיכלל מראש בהסכמים קואליציוניים לנושאים שהם חשובים מספיק למפלגות השונות. משום מה מהלך זה משווק ככזה שלא יפגע, או שיפגע משמעותית פחות, בערכי הדמוקרטיה ובמעמדו וכוחו של בית המשפט העליון, לעומת פגיעתה של פסקת ההתגברות הכללית שהוצעה לאחרונה
המפלגות הסקטוריאליות - נזק עצום לפוליטיקה הישראלית
מפלגות סקטוריאליות בראי הפוליטיקה בעשורים האחרונים - קרקע פורה לשחיתות או התחשבות בטובת הציבור?
מינויים פוליטיים בשירות הצבא?
תת אלוף עופר וינטר איננו "סתם" קצין דתי חובש כיפה. שמו של וינטר נקשר עם אג'נדה ברורה של תפיסת הדת כחלק ממורשת קרב המכניסה לצה"ל, במילים פשוטות, יותר דת ממה שהוא מוכן לספוג. אג'נדה שניתן להתווכח האם היא ראויה או לא, אך כך או כך, היא חורגת מגבולות הממלכתיות שצה"ל מבקש לסמן עבורו
חוק ההדחה
חוק ההדחה, המתיר לחברי הכנסת להדיח את עמיתיהם, הינו ביטוי חמור נוסף להיחלשותה של הדמוקרטיה הישראלית. החוק, אשר כונה בגלגוליו הקודמים "חוק חנין זועבי", קובע כי 90 מחברי הכנסת, על בסיס בקשתם של 70 חברי כנסת מכהנים, מתוכם 10 מהאופוזיציה, יוכלו להדיח חבר כנסת אחר, אם מצאו כי הסית לגזענות או הביע תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל
המקרה הפולני וחומת המגן הישראלית
לפי החקיקה הנוהגת באיחוד האירופי על מדינות חברות להסגיר זו לזו חשודים בפלילים כעניין כבשגרה, וזאת על בסיס עקרון "האמון ההדדי" בין המדינות. ובחזרה אלינו, בכנסת ה-20 הוגשו עד כה 12 הצעות חוק פרטיות המכוונות בבירור או יובילו בהכרח להחלשת בית המשפט העליון
העולם כולו נגדנו?
אפשר להביע דאגה בנוגע למידתיות השימוש בכוח על ידי צה"ל, אבל תיאור האירועים כ"הפגנות שלוות" מצביע על ניתוק מוחלט מהמציאות. מה יכולה ישראל לעשות ברמה הבינלאומית בכדי לשמוט את הקרקע מתחת לניסיון לפגוע בלגיטימיות שלה על ידי המועצה?
זה כואב ומקומם, אבל יש דברים שאינם תלויים בהדדיות
העובדה שצד אחד מפר את הכללים אין משמעותה שגם הצד השני פטור מכיבודם, וגם מי שמחזיק בתפיסה הסכמית של חוקי המלחמה, מחויב לעיקרון שיש כללים הומניטריים בסיסיים שאין להפר גם לנוכח הפרתם בידי האויב. אחריות מוסרית איננה משחק סכום אפס, ומהעובדה שיש מי שאחראי לפגיעה לא נלמד שאחרים פטורים מאחריות לאותה פגיעה גם כן
ישראל אינה יכולה לרחוץ בניקיון כפיים
האם נושאת ממשלת ישראל באחריות מוסרית להרג המתרחש כבר מזה חודש בגבול ברצועה? האם מבחינת האחריות המוסרית הכתובת הייתה כתובה מראש על הקיר?
"איום קיומי" מצדיק הכל
מאת: ד"ר עידית שפרן גיטלמן, תמר הוסטובסקי ברנדס
העמעום בנוגע לאיום שעל הפרק, ההטעיה בנוגע למשמעות של ניסיונות חציית הגבול והצגת המצב כסכנה קיומית יוצרים לגיטימציה ציבורית לשימוש לא מוגבל בכוח. וגם אם בצה"ל נעשים מאמצים כנים לצמצם פגיעה באזרחים, וגם אם לכוחות הביטחון הוגדרו איומים קונקרטיים והוראות הפתיחה באש הוגדרו בהתאם, המספרים שדווחו אתמול מעוררים לכל הפחות חשש כבד שרוח המנהיגים מחלחלת גם למטה למפקדים בשטח
האגדה על המחטף החוקתי
כדי לאפשר לעצמה להעביר כל חוק שבא לה, הקואליציה המציאה אגדה שהעליון לקח לעצמו בגניבה את הסמכות לבטל חוקים. רק שהמציאות אחרת
פסקת ההתגברות וחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל
בדיון על פסקת ההתגברות, כדאי להרחיק את המבט ולשאול: כיצד נהגה הכנסת כאשר ביקשה לבצר ערכים חשובים בעיניה מפני רוב מקרי של חברי כנסת? האם מוצדק הפער לפיו אפשר לשלול את זכותו של חבר כנסת ברוב של תשעים חברי כנסת, בעוד שאת זכויותיו של האזרח הפשוט די לשלול ברוב של ששים ואחד חברי כנסת?
מה באמת קרה באום אלחיראן?
החלטת פרקליט המדינה שלא לפתוח בחקירה פלילית, בעקבות הבדיקה שערכה מח"ש, באשר לירי השוטרים שהביא למותו של תושב אום אל חיראן, יעקוב אבו אל קיעאן, באירוע בו נגרם מותו של השוטר ארז שאול לוי ונפצע שוטר נוסף - אינה נותנת מנוח. כדי לבחון את יחסנו הראוי להחלטת פרקליט המדינה מתבקש לערוך כאן תרגיל מחשבתי
הזדמנות שהוחמצה
אמש בהחלטה חפוזה, שזכתה לתשומת לב ציבורית מעטה, הצעת חוק המאפשרת לקבינט המדיני-ביטחוני לקבל החלטה על פתיחה במלחמה ובנסיבות קיצוניות, גם בהרכב מצומצם של ראש ממשלה ושר הביטחון.
חוק העמימות
מי מוסמך בישראל להחליט על יציאה למלחמה? מהו בדיוק תפקיד הקבינט מול הממשלה? ומה תפקידם המדויק של ראש הממשלה ושל שר הביטחון בהקשר זה?
צעדת המונים אזרחית
צעדת האזרחים ההמונית שמתכנן החמאס לקיים לעבר הגדר בין עזה לישראל מעוררת את השאלה כיצד יש להיערך אליה ובכלל זה, כיצד ייגזרו הכללים לשימוש בכוח
הממשלה נגד העם
עלינו, אזרחי ישראל, לשאול את עצמנו- על מי נשליך יהבנו כשמדובר בזכויותינו הבסיסיות? קשה להאמין שלבו של הציבור הישראלי גס בזכויותיו היסודיות, ושטחו עיניו מלראות את הרעה המתרגשת עלינו
כיצד ראוי לתקן את חוק הקבינט?
המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק הקבינט: לא לאפשר להעביר את החוק ללא דיון מעמיק ותיקונים מהותיים; יש לחייב נוכחות של לפחות מחצית משרי הקבינט בקבלת הכרעות על יציאה לפעולה צבאית משמעותית ובהם בעלי התפקידים המשמעותיים הנוגעים לכך
עצמאות וביטחון
אי אפשר לקרוא לאזרחים בהתרגשות להרים ראש, להניף דגל ולהיות גאים במדינה החזקה והעוצמתית שהפכנו להיות, ולהמשיך לפמפם לאוזן השנייה ללא הרף כי אנו אומת אודים מוצלים מאש וכי עלינו לזכור זאת כל העת
play
שלטון ללא גבולות
אם תתקבל הצעה לשלילת סמכותו של בית המשפט העליון תהפוך כנסת ישראל, הנשלטת בפועל על ידי ממשלת ישראל, לאחד המוסדות המחוקקים החזקים ביותר בעולם. בכנסת ישראל לא קיימת אף מגבלה פוליטית על סמכות החקיקה. פגיעה בסמכותו של בית המשפט העליון לבטל חוקים משמעותה שכוחה של הכנסת יתחזק כל כך, עד שהיא תהפוך למוסד בעל כוח מעל ומעבר למקובל בכל דמוקרטיה מערבית
על האירועים בגבול עזה
העובדה שביום אחד של התנגשויות בגבול עזה נהרגו חמישה עשר בני אדם, ככל הידוע לא כולם פעילי חמאס חמושים, מטרידה מאוד. לכן, יש לחקור את האירועים בחקירה ישראלית מדוקדקת. היות שאין מדובר באירוע לחימה מובהק, נדרשת חקירת מצ״ח, בפיקוח הפרקליטות הצבאית, על מנת שהחקירה תעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשים. חקירה כזו תידרש לשאלה, מהם הגבולות המותרים לשימוש בכוח במצבים שנוצרו?
צעדת השיבה
מאת: פרופ' יובל שני, פרופ' עמיחי כהן, ד"ר אליאב ליבליך
חצייתה של גדר המערכת עשויה להיות מעשה פלילי ולישראל הזכות לנקוט באמצעים מתאימים למנוע אותה, אך היא אינה מהווה בפני עצמה השתתפות במעשה איבה, אם היא מתבצעת על ידי אזרחים לא חמושים ואינה קשורה באופן ישיר ללחימה פעילה
למה עדיף בליל הסדר הזה לדלג על "דיינו"
בואו נודה באמת - ההגדה של פסח היא טקסט שראוי שיעורר אי נחת. הדרת נשים, ענישה קולקטיבית, הטמעת נרטיב קרבני, ומעל הכל - מכת הבכורות שהייתה מהווה היום דוגמא פרדיגמטית לכל מה שאסור ורע
התמודדות עם הצעדה הצפויה בגבול עזה
צעדת האזרחים ההמונית שמתכנן החמאס לקיים לעבר הגדר בין עזה לישראל מעוררת את השאלה כיצד יש להיערך אליה ובכלל זה, כיצד ייגזרו הכללים לשימוש בכוח – האם מדיני הלחימה או מהכללים לאכיפת חוק במצבי שגרה?
play
ברוכים הבאים בשערי הדמוקרטיה הישראלית!
בשבעים שנותיה ידעה הדמוקרטיה הישראלית אתגרים קשים וכואבים, לצד הישגים מופלאים. האירועים שעיצבו את דמותנו כחברה מלמדים אפוא לא רק על שבריריותה של הדמוקרטיה הישראלית אלא גם על חוסנה. אני מקווה שחוויית שער הדמוקרטיה תעצים את האמון של כולנו בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ובה בעת תחזק בנו את המחויבות העמוקה להמשך קיומה
אותה היד שפותחת היא היד שסוגרת
כדאי להקדיש מחשבה להשפעה של התבטאויות "נגד גיוס נשים", דווקא על הנשים העומדות לפני גיוס. אלו שאת המוטיבציה שלהן לוקחים בצה״ל כמובנת מאליה ולא חוששים מהיום בו תאמרנה ״עד כאן. לא בכל מחיר״.
חוק-יסוד: ההשתמטות
הרוב המכריע של אזרחי ישראל, ובתוכם רבים מאד מלומדי התורה ואוהביה, מתקוממים נגד הקביעה כי התמסרות ללימוד תורה היא שוות ערך לשירות צבאי, הכולל סיכון הגוף והנפש ושלילת חירותו של אדם למשך תקופה ניכרת. היומרה להכתיב בכנסת, באמצעות הורדת ידיים פוליטית, חוק יסוד שעומד בסתירה ברורה להעדפות של הרוב המכריע הינה לא פחות ממקוממת
קול העם למען צבא העם
במסגרת הקמפיין נגד פקודת השירות המשותף ירו רבנים ידועים בציונות הדתית כמעט לכל כיוון. מה לא שמענו? שמתרחשת פגיעה במבצעיות הצבא, שנשים לא יוכלו ללדת, שחיילים דתיים נאלצים לפעול בניגוד לאמונתם ונפשם נפגעת. הגיע הזמן שהרוב הדתי השפוי ישמיע את קולו, הגיע הזמן שנשמע גם מהרבנים המתונים ומאנשי הרוח הרבים בחברה הדתית ובחברה הישראלית. אחרי הכל, זה צבא העם ולא צבא הקיצונים
מדינת ישראל צריכה להתבגר
מדינה בת 70 צריכה להחליט מה היא רוצה להיות כשהיא תהיה גדולה, ועליה להבין שהשליטה על גורלה בידיה וכי ההכרעות שיקבלו אזרחי המדינה יקבעו את עתידה הקצר וארוך הטווח. תפקידה של המערכת הדמוקרטית הוא לספק לחברה כלים מתאימים לקבל החלטות כאלה בצורה מושכלת ויעילה, ובאופן אשר יבטיח שמירה על ערכיה של החברה
כל הכבוד לצה"ל
התגובות הקשות שעורר הסרטון בו נראות נערות תוקפות חיילי צה"ל מובנות, אך אינן נכונות. החיילים נהגו כפי שראוי היה לנהוג וכפי שכדאי היה – בהיבט המוסרי, עם כל אי הנוחות, לא נשקפה לחייהם כל סכנה והם אינם נראו כמי שחששו לביטחונם. תמונת חיילים מכים נערות ללא נשק עשויה לגרום לנזק תדמיתי חמור בהרבה ולפגיעה בלגיטימציה בינלאומית שהיא חיונית להצלחת המאבק
בין בלפור לטראמפ
הצהרתו של טראמפ - בדבר היותה של ירושלים בירת ישראל - מספקת הזדמנות נוספת לברר מה כוחה של הכרה בינלאומית ומה חשיבותה לקיומה הריבוני של המדינה. טוב יהיה אם תשכיל מדינת ישראל ללמוד מאבני הדרך שאפשרו את כינונה, בין הצהרת בלפור לכ״ט בנובמבר, ולמרות חשדנותה התמידית, תגלה פתיחות כלפי הקהילייה הבינלאומית ותמלא את חלקה כחברה בה
עינוי דין
ממשלת ישראל מנהלת מלחמת חורמה נגד "שוברים שתיקה". במסגרת המלחמה עלתה דרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד דובר "שוברים שתיקה", על דברים שאמר באירוע פומבי. שרת המשפטים פנתה בדרישה דומה ליועץ המשפטי לממשלה - פניה שיש בה פוטנציאל מזהם. לאחרונה הפכה הפרקליטות כלי שרת במערכה הזו.
הצורך בחיזוק הקבינט
כולם מדברים על חוק ההמלצות אבל השבוע הצביעו על חוק משמעותי נוסף, העברת הסמכות לפתיחה במלחמה או פעילות צבאית משמעותית לקבינט. יוזמה מבורכת אך הביצוע חייב להשתפר באמצעות מתן יותר כלים לחברי הקבינט, ובמקביל לוותר על הרעיון לצמצם את מספר מקבלי ההחלטות, ללא דיון ציבורי רחב.
איך מקבלים החלטות ביטחוניות בישראל?
מי יכול להחליט על פתיחת מלחמה בישראל? זוהי רק אחת מכמה שאלות מהותיות הנוגעות לקבלת החלטות ביטחוניות בישראל, שהתשובה לה שנויה במחלוקת. הממשלה תפעל בחודשים הקרובים לקדם תיקון ל"חוק יסוד: הממשלה", שיסדיר את מעמד הקבינט כגוף המוסמך לקבל את ההחלטה על פתיחה במלחמה. השאלה היא האם תיקון זה הינו ראוי?
play
פרשת אזריה - בגידת ההנהגה בדמוקרטיה
את הדיון בתיק אזריה ראוי לסגור, את הדיון ב"פרשת אזריה" ראוי לפתוח. הסיפור האמתי בפרשה הוא אינו השאלה משפטית - אלא הסוגיה הערכית. העובדה שגם היום, לאחר שבית הדין אמר פעם נוספת את דברו, העיקרון הבסיסי לפיו אין הורגים את מי שאינו מהווה סכנה, רחוק מלהיות מקובל על הציבור או על מנהיגיו - היא זו שצריכה להטריד את מי שביטחון מדינת ישראל יקר לו
עקרונות מוצעים לשחרור מחבלים לשם פדיון שבויים
הדיון הסוער והכאוב בנושא פדיון שבויים ושחרור אסירים משקף את המתח בין רגישות החברה בישראל לחיי כל אזרח וחייל לבין החשש משאלת ה"מחיר" יש לגבש עקרונות לחילופי שבויים ועצירים שכוחם דווקא בהיותם גלויים, מוצהרים מראש ומעוגנים באופן שיקשה לסטות מהם
עקרונות לניהול משא ומתן בעסקאות חילופי שבויים ועצירים
הסכמים לפדיון שבויים ושחרור אסירים הם סוגיות סוערות וכואבות שמשקפת במידה רבה את הדילמה שבין הסולידריות בחברה בישראל ובין שאלת המחיר. מה ניתן לעשות ואיך זה יחזק את ישראל במשא ומתן עתידי? האזינו לפודקאסט בהשתתפות עו"ד אל"מ (במיל.) לירון ליבמן, לשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל.
בהנחיית: עמוס הראל, הכתב הצבאי של עיתון הארץ
מעצרים מנהליים
כיצד המדינה עושה שימוש במעצרים מינהליים כלפי פלסטינים וכלפי פעילי ימין ומהו זמן מעצר המנהלי המקסימלי המותר בחוק? האזינו לפודקאסט בהשתתפות פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' יובל שני.
בהנחיית: עמוס הראל, הכתב הצבאי של עיתון הארץ
מי מפחד מהאג?
כיצד למעשה חקירה של חיילים מסייעת לנו מול בית הדין הבינלאומי והאם הפעולה הזו הכרחית בישראל שבה החיילים הופכים "לילדים של כולנו" מרגע ששמים עליהם מדים?
ואם זה היה הבן שלך?
בשבועות האחרונים שבה ועלתה לדיון הציבורי שאלת המחיר שהמדינה צריכה לשלם על מנת להחזיר מהשבי את חייליה, לרבות אלה המוכרזים כחללים. הדיון הפך סוער במיוחד עם ציון שלוש שנים לצוק איתן ולנוכח טענותיהם של משפחות הדר גולדין ואורון שאול זכרם לברכה, על כך שהממשלה לא עושה מספיק כדי להשיב את גופות בניהם ולהביאם לקבורה בישראל
דמוקרטיה שברירית
בית המשפט העליון, השירות המשפטי הציבורי, התקשורת, ארגוני החברה האזרחית ואפילו צה"ל - כולם על המוקד. שלטון של הרוב שאינו מוגבל בצורה משמעותית, יוצר מערכת מעוותת ובלתי צודקת. הוא מאפשר לרוב לשלול את זכויות המיעוט, ומקטין את שוק הרעיונות, שהוא לב-לבו של הרעיון הדמוקרטי
עיוות חוקת הביטחון של ישראל
לאורך השבועות האחרונים ציינה ישראל חמישים שנה למלחמת ששת הימים. בין השאר, נידונו התוצאות של המלחמה ובעיקר היבטים שונים השליטה ביהודה ושומרון
"תמכו בהצעת החוק להסדרת עורכי דין מיוחדים לעצירים ביטחוניים"
מאת: פרופ' עמיחי כהן, פרופ' יובל שני, אל"ם (מיל') ד"ר לירון ליבמן
המכון הישראלי לדמוקרטיה בעד הצעת החוק של ח"כ סמוטריץ' למינוי עורך דין מיוחד לעצירים ביטחוניים: "שמירה על זכויות הפרט ללא פגיעה בביטחון המדינה"
אזריה צריך להגיד: טעיתי
אסור ומסוכן למדינת ישראל לתת גיבוי לדרשת ההמון כי שערה משערות ראשו של חייל יהודי לא תיפול, ולעזאזל כל השאר
גזר דין אזריה: הצורך לשמור על צלם אנוש גם בעת לחימה
לגיטימי לבקר את המצב בשטחים ולגיטימי לחשוב הפוך, אולם בכל מצב, חשוב לדרוש מכל חיילת וחייל לפעול כחוק, באנושיות ובהגינות.
יחס של איפה ואיפה
האם יש בישראל שני סוגי אזרחים- על כריכת הריסת הבתים בעמונה בהגברת האכיפה נגד בניה ללא היתר במגזר הערבי.
רוב מהומה על לא מאומה
הקרב שמנהלת שקד על המינויים הבאים לבית המשפט העליון והמחיר שכולנו משלמים עבור הקרב הוא אמיתי וכואב וילווה את הדמוקרטיה הישראלית הרבה אחרי ששאלות מינויים אישיות כבר ישכחו.
הערות בעקבות הדיון על חוק ההסדרה
ההתעלמות מהסכנה להעמדה לדין של קציני צה"ל ובכירים ישראלים בהאג- טמינת ראש בחול; המודל הקפריסאי יחייב מתן זכויות פוליטיות לפלסטינים, ביניהן זכות ההצבעה
חוק ההסדרה
הצעת החוק תוביל לביטול סיטוני של החלטות קודמות של בית המשפט ולפגיעה משמעותית במעמדו; עומדת בסתירה בוטה לחוק הבינלאומי ולהתחייבויות של מדינת ישראל; תנציח אפליה ותביא לפגיעה חמורה ובלתי חוקתית בזכות הקניין של התושבים הפלסטינים; תספק רוח גבית לפעילי ה BDS ברחבי העולם ותקבע בקהילה הבינ"ל את מעמדה של ישראל כמספחת את השטחים.
הסכם הפיוס עם טורקיה – האם משמעותו היא הגנה על חיילי צה"ל?
הסכם פיוס ישראלי-טורקי יכול לספק הגנה חלקית בלבד על חיילי צה"ל מפני תביעות כספיות ופליליות. הסיבה לכך היא שהקהילה הבינלאומית יצרה מנגנונים משפטיים רבים ומגוונים, אשר השליטה של מדינות בהן הולכת וקטנה. הפיתרון הראוי לעניין זה הוא הפיתרון המוצע על ידי המשפט הישראלי –ועדת טירקל.
קווים אדומים להריסת בתי מחבלים
על רקע החלטת שופטי בג"ץ להגביר ההגבלות על הריסת בתים, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לקיים דיון עקרוני במדיניות הריסת בתים, ולבחון אמפירית את יעילותה של מדיניות זו כנגד הטרור.
איסור שימוש במערכת כריזה בבתי תפילה- פגיעה בחופש הדת
לקראת הדיון ביום ראשון (6.3.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור שימוש במערכת כריזה בבתי תפילה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.
המבחן של יורם כהן
פרשת חקירת החשודים בביצוע הפיגוע בכפר דומא העמידה את השב"כ במרכז השיח. מטבע הדברים, כאשר מדובר בארגון חשאי ככזה, העומד בראשו מקבל את כל האחריות עליו וההתמודדות היא שלו בלבד.
הצוות לבחינה וליישום הדוח השני של ועדת טירקל פרסם את דוח היישום, העוקב אחר יישום המלצות הוועדה
לאחרונה פורסם הדוח של הצוות לבחינה וליישום הדוח השני של ועדת טירקל, אשר עסק בבדיקה ובחקירה בישראל של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה על פי המשפט הבינלאומי. יישום המלצותיהם של ועדת טירקל ושל של צוות הבחינה יקדם במידה רבה את מערכת החקירות בישראל לעבר מימוש מטרה זו.
הימין האלים – דרוש שינוי תפיסתי ומבני
שנים של "אילוף" של הימין הפוליטי את המערכת המשפטית, שירותי הביטחון והמשטרה, הביאו לכך שהתגובות שלהם אל מול הימין האלים הן רופסות ואינן שוות ערך לאלה שכנגד טרור פלסטיני. המערכת חייבת לעבוד שינוי תפיסתי עמוק שצריך להתחיל בביטול החלוקה על בסיס לאום בשב"כ.
ההתמודדות המשפטית עם דו"ח ועדת האו"ם לחקירת מבצע צוק איתן
ב-23 ביולי 2014, עוד בטרם הסתיים מבצע צוק איתן, החליטה מועצת זכויות האדם של האו"ם להקים ועדת בדיקה בעניין החשדות להפרת המשפט הבינלאומי במהלך האירועים שקדמו למבצע צוק איתן ובמסגרתו.
אתוס הלחימה של צה"ל – מה נשתנה?
"דף המפקד" שפירסם מפקד חטיבת גבעתי בעיצומו של מבצע "צוק איתן", היווה חריגה מסוכנת מגבולות ההסכמה. לא משום שאסור לדבר בשם ערכים ואמונות – אלא דווקא בשל החובה לדבר בשמם – אך קודם עלינו לברר מה הם.
המאבק (המשפטי) במדינה האסלאמית יצא לדרך
בהחלטתה של מועצת הביטחון של האו"ם בנושא מאבק בטרור בכלל ומאבק במדינה במדינה האסלאמית של דאע"ש בפרט, חסרים שני היבטים חשובים אשר מנותחים במאמר שלפניכם.
כיצד מכשילים את המשפט הפלילי הבינלאומי?
מועצת זכויות האדם של האו"ם קנתה לעצמה שֵׁם של מי שמחזיק בגישה עוינת כלפי ישראל, כאשר הביקורת המופנית על ידה נגד ישראל אינה עומדת בשום יחס לביקורת המופנית כלפי מדינות אחרות. הוועדה שמונתה חקירת חשדות לביצוע פשעי מלחמה חשודה לכן מלכתחילה שלא האמת תעמוד לנגד עיניה. יתרה מכך, ההחלטה בדבר מינוי הוועדה נוסחה באופן המצביע על חריצת דין בטרם חקירה.
האם המדינה האסלאמית היא אכן מדינה?
פעולותיו של דאע"ש הן עליית מדרגה באכזריותם של ארגוני טרור ובמידת האיום על מדינות דמוקרטיות. באילו תנאים צריכה לעמוד הח'ליפות שהקימה דאע"ש כדי להיחשב מדינה בהתאם למשפט הבינלאומי?
חקירת הטענות על הפרת דיני המלחמה בידי צה״ל במבצע ״צוק איתן״: החלופות העומדות בפני ישראל
יש הסבורים כי חלק מהטענות שישראל הפרה דיני מלחמה במבצע צוק איתן נגועות באנטי-שמיות, אך עם זאת, ניתן להניח כי לפחות חלק מהטענות מבוססות על חששות אמיתיים. מהי הדרך הנכונה להתמודד עם שאלות אלו?
"צוק איתן", על צדק, חוק וניצחון
בעיני כישראלי, מערכת "צוק איתן" היא מלחמה צודקת מתוקף הזכות להגנה עצמית והלחימה נעשית תוך הקפדה על כללי הדין הבין לאומי, מול טרור אכזרי. אבל, שעון החול של הצדק הישראלי הולך ואוזל. בכל מתווה של סיום לחימה בעזה, לצד דרישה לפירוז מנשק ומעורבות עמוקה של הרשות הפלסטינאית והקהילייה הבין לאומית במעברים, אנו חייבים ליצור אופק מדיני המספר לעולם את סיפורה של ישראל היהודית דמוקרטית לצד מדינת פלסטין.
פרשת אונר"א וטילי החמאס
במבצע "צוק איתן" מצאו אונר"א רקטות שהוחבאו בבי"ס ריק של הארגון בעזה. אונר"א העביר את הרקטות לממשלת האחדות הפלסטינית החדשה, אך יש חשד שהן הגיעו לידי החמאס. אם אכן כך הרי שמדובר בפשע מלחמה משום שאלה רקטות שמשמשות לירי על אוכלוסיה אזרחית.
מדינה דמוקרטית אל מול איום הטרור
מאת: יוחנן פלסנר, פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' עמיחי כהן, עו"ד אלי בכר
על רקע מבצע צוק איתן כתבו מומחים במכון חוות דעת המתייחסת לאתגרים הכרוכים במאבקה של מדינה דמוקרטית בארגון טרור.
הכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה 2024
יום שלישי, 19.11.2024 משטרה וביטחון פנים: אתגרים ודילמות בשיטור הפגנות, התמודדות עם משבר הפשיעה החמורה, עצמאות משטרת ישראל | יום רביעי, 20.11.2024 צבא וביטחון חוץ: צבא העם אחרי 7 באוקטובר, תהליכי קבלת החלטות בזמן מלחמה, אתגרים משפטיים במישור הבין-לאומי | בהשתתפות גורמי ממשלה, שלטון מקומי, חברה אזרחית, אקדמיה וארגוני ביטחון ואכיפת חוק | פתוח לקהל בהרשמה מראש | הכנס ישודר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
המדיניות הנדרשת להחזרת שבויים ונעדרים
דיון מיוחד שיעסוק בחלוקת האחריות בין הדרג המדיני לדרג הצבאי; הגדרת סמכויות הטיפול; קווי יסוד לאופן הטיפול באירועי שבי; רלוונטיות מסקנות ועדת שמגר; ההבדל בין חיילים שבויים לאזרחים שבויים; ומקומם של הציבור, התקשורת וההנהגות הציבוריות השונות
הצעדים הנדרשים ליציאה מהמשבר הכלכלי-חוקתי-פוליטי
משדר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומאקו על הצעדים הנדרשים ליציאה מהמשבר הכלכלי ואיך משיבים את היציבות למערכת הפוליטית. בהשתתפות יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון ופרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון
מצביעים פעם ראשונה ולא יודעים למי?
ח"כ יאיר לפיד, ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד; גדעון סער, יו"ר מפלגת תקווה חדשה; ח"כ נפתלי בנט, יו"ר ימינה; ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה; וח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר מרצ - לוקחים סיכון ועונים לשאלות הקשות של הצעירים שמצביעים בפעם הראשונה. שידור מיוחד של מאקו והמכון הישראלי לדמוקרטיה.
החלת ריבונות - המחיר האזרחי והחברתי
דיון מיוחד על השלכות הסיפוח על זכויות האזרח ועל יחסי יהודים ערבים. בין המשתתפים: חוקרי המכון; אל"מ (מיל.) ד"ר שאול אריאלי; אלוף (מיל.) גרשון הכהן; אלוף (מיל.) עמי אילון; ועו"ד עודד רביבי, ראש מועצת אפרת
הכנס השנתי של המרכז לביטחון ודמוקרטיה
הכנס מתקיים במסגרת הפעילות של התוכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה ע"ש אמנון לפקין-שחק שבמכון הישראלי לדמוקרטיה ובשיתוף עם קרן קונרד אדנאואר בישראל
Fake Elections: Cyber Threats on Election Campaign
בשנים האחרונות אנו עדים לסדרה של תקיפות סייבר המכוונות למערכת הבחירות במדינות דמוקרטיות שונות. הכנס יעסוק במיפוי וזיהוי האיומים המרכזיים על תהליך הבחירות מצד ישויות זרות ועל אמון הציבור בתוצאות הבחירות בהיבטי תקיפות סייבר.
צה"ל כצבא העם
המשמעויות החברתיות והצבאיות של מודל השירות הצבאי, דרג צבאי, דרג מדיני והחברה האזרחית בישראל, מודל הגיוס - בין צבא העם לצבא מקצועי, נורמות צבאיות מול נורמות אזרחיות - הקוד האתי במציאות משתנה, פקודת השירות המשותף - דתיים ונשים בצבא העם, מודל הגיוס למגזר החרדי ועתידו של השירות האזרחי. בהשתתפות אנשי ונשות צבא בעבר ובהווה, חוקרים ואקדמאים, מקבלי החלטות ונציגי החברה האזרחית
לפיכך נתכנסנו לקיץ דמוקרטי בשדרה
מתי בפעם האחרונה ישבתם לשיחה אינטימית עם הפוליטיקאים, העיתונאים ומובילי הדעה הבכירים בישראל? הירשמו למפגש בנושא שלישיית הטלגרם מסכמים את מושב הקיץ של הכנסת עם עקיבא נוביק (ערוץ 10), חיים לווינסון (הארץ) ועמיחי אתאלי (ידיעות אחרונות) ביום חמישי הקרוב בשעה 20:00 בשער הדמוקרטיה הישראלית. לאחר המפגש תוכלו להנות מסיור לילי מודרך בשביל העצמאות.
50 שנה למלחמת ששת הימים - דיון מיוחד
מהן ההשלכות על הדמוקרטיה הישראלית במציאות של תרחיש המדינה האחת או שתי המדינות; מהם השיקולים של מקבלי ההחלטות בבואם להחליט ״מה הצדדים רוצים״?
30 שנה לנפילתו של רון ארד בשבי
ערב עיון בשיתוף חבריו לקורס הטיס של רון ארד, בהנחיית ד"ר אילנה דיין, מגישת "עובדה".
לקראת מדיניות חוץ מכלילה
כיצד להגביר את המעורבות של קבוצות אוכלוסייה מגוונות בנושאים הקשורים ליחסי החוץ של ישראל?
לוחמת משפט בשנת 2015
דיון בעקבות הספר "יורים ושופטים: ביטחון ומשפט בישראל", מאת פרופ' סטיוארט כהן ופרופ' עמיחי כהן. משתתפים מוזמנים בלבד
הקרב על הטרור מנקודת מבט אמריקנית
הרצאה ודיון עם מר בריאן ג'נקינס ממכון המחקר האמריקני RAND. משתתפים מוזמנים בלבד.
אתוס הלחימה של צה"ל: מה נשתנה?
השינויים החברתיים, התרבותיים, הדמוגרפיים והאידיאולוגיים שעוברת החברה הישראלית משפיעים על כל היבטי הקיום הישראלי, ובכלל זה גם על הצבא ועל האתוס שמכוחו ולאורו הוא מתפקד. מבצע 'צוק איתן', שחזר והעמיד את צה"ל במרכז תשומת הלב הלאומית, חידד נקודה זו.
